פרפראות וחידושים לפרשת כי תבוא חלק ב' תשפ"ו

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת יואל בן יאקוט ג'קלין מנוחתו עדן

ותשובה שלמה ליוצאי חלציו

בניו יעזבו את הגויות יעלו לארץ הקודש ויבנו בית נאמן בישראל מהרה אמן

פרפרות וחידושים

פרסות כי טובו חלק ב'

שנת תשפו

ולקח הכהן הטנא מידיך

פסק הרמב״ם פרק ב' מלכוד ביקורים על החיות זן

הביקורים אין להם שיעור מן התורה אלא מדבריהם

צריך להפריש אחד משישים

חכמים פסקו

להפריש אחד משישים

אז מה זה אחד משישים?

אחד משישים מהביקורים ממה שביקר יורד אדם לשדה ורואה תאנה שביקרה רואה אשכול שביקר רואה רימון שביקר

רק מזה ממה שביקרו או מכל השדה כמו שאומר הגויין

כל מה שעתיד להוציא השדה זאת אומרת אם זה 100 טון אז צריך טון 667 להביא

איך זה הולך בטנא מה יביא קרונות ככה מסתפק גם הרב קנייבסקי

אז לפי זה מביא אחד משישים

ואף

ששיעור זה הוא מדבריהם

מצא בעל יעיר קינו רמז בפסוק שלפנינו

כתוב לקח הכהן הטנא מידיך הוא מצא פה רמז שזה אחד משישים

הוא לא מביא שטנא זה 60 וזה אחד משישים כמו שמביא בעל הטורים

אלא הוא עושה חשבון שאנחנו נראה עכשיו איך הוא עושה

הלשון של הפסוק זה ושמת בטנא

מה השיעור של טנא? כמה זה הטנא? כמה הוא מכיל? כמה הנפח שלו?

במסכת כלים יב מצינו ששיעורו של טנא הוא חצי שאה

שאה לפי חיים נועי זה בערך 8 ליטר פלוס לפי החזון אי זה 14 ליטר פלוס

אז חצי

זה ארבע או שבע ליטר,

זה טנא.

זאת אומרת,

טנא,

השיעור שלו זה מחזיק ארבע ליטר או שבע ליטר לפי החזון.

עכשיו הנה במשנה במסכת ביקורים א' יב' נאמר ששיעור הקטן ביותר לחיוב ביקורים

הוא אילן וקרקעו.

מה זה אומר?

אילן וקרקעו, אדם שמתחייב ביקורים זה שיש לו אילן וגם הקרקע שלו.

והבאת מפרי האדמה, אתה צריך להביא מהאדמה שלך, אבל אם יש לו,

הוא קנה עץ אצל מישהו, אבל לא הקרקע שלו,

או שהוא קנה רק פירות

מבן אדם מעל העץ,

אז אין לו חיוב, אבל יש

כל מיני סוגיות,

אם זה יש לו שני עצים או שלושה עצים, האם זה יהיה קנה בזה קרקע או לא קנה בזה קרקע.

בכל אופן,

צריך הכי ברור, שיהיה לו אילן וקרקעו.

במסכת כתובות ק׳ יא מצינו אין לך אילן סרק שבארץ ישראל שאינו טוען מסוי של שתי אתונות.

זאת אומרת,

אילן סרק, לא אילן פירות,

אילן סרק בארץ ישראל,

אין לך כזה שאינו טוען מסוי של שתי אתונות, פירות.

באילן סרק,

איפה יש פירות ואיזה פירות?

ומתי חייבים באילן סרק להביא ביקורים? מביאים ביקורים רק משבעה מינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל?

אבל יש אומרים שזה כנראה מדובר על לעתיד לבוא,

לעתיד לבוא עתיד כל אילן סרק להוציא פירות ואז יהיה בו שיעור כזה.

טוב,

עוד פעם, אין לך אילן סרק שבארץ ישראל שאינו טוען מסוי של שתי אתונות, שתי אתונות. קמה מסע של חמור?

למדנו במסכת בבא מציעה פה,

שם נאמר שמסע חמור

או אתון

הוא חמש עשרה שאין,

זה מה שיכול לשאת החמור או הטון, חמש עשרה שאין,

אחרי שאנחנו יודעים שזה שמונה ליטר,

זה מאה עשרים ליטר.

לפי חיים נועם, וארבע עשרה כפול חמש עשרה זה שיעור של מה שיכול לשאת אתון.

אז זה אתון אחד.

אתון אחד, חמש עשרה שיאים.

מסע שתי אתונות,

שלושים שיאים.

אמרנו שאין לך אילן סרק בארץ ישראל שאינו טוען מסוי של שתי אתונות.

אז זה שלושים,

שיאים.

התנא כמה הוא?

שיאה.

שיאה, נכון?

שיאה או חצי שיאה?

חצי שיאה.

אז אם הוא חצי שיאה, חצי שיאה מ-30 שיאים, כמה זה?

60. אז מצאנו את השיעור. מעתה, מאחר ומן התורה אפילו אילן סרק חייב בביקורים.

לא יודע אם זה הלשון שלו עצמו או שזה מביאים כאן.

אז בשיעור של טנא שהוא חצי שיער, החשבון מורה ששיעור ביקורים הוא אחד מ-60.

אז מה שקראו חכמים מרומז פה,

כי כתוב טנא.

צריך להביא טנא. כמה זה טנא? חצי שיער.

חצי שיער.

ואילן סרק מביא

15. וכמה נושא הטון?

30. שני אתונות כאילו של אילן סרק.

אז תחלק, יוצא 60. טוב,

את החידוש הזה אמר בעל יאיר קינוק כשהיה צעיר לימים.

והוא אמר את זה בפני הגאון, הגרא,

הגאון רבי אליהו, הגאון מוילנא.

הוא אמר את זה בפניו וחיבב אותו ואת תורתו.

ואת החידוש שלפנינו הוא רשם על גיליון בשם בעל המאמר.

כתב את זה לפניו הגאון מוילנא.

ודברי פי חכם חן.

טוב,

עכשיו רציתי ללמוד מי זה היער קינוק קצת.

והנה

הגאון רבי מנחם אליעזר לוי.

הוא מכונה במקורות גם רבי מנחם אליעזר קופישקר.

הוא היה מחכמי ליטא.

הגאון רבי לוי מווילנה

שהוא בעל הספרים עטרת ראש ועטרת תפארת.

הספר יאיר קינו עוסק בעיקר במסכת כנים מן המסכתות הקשות ביותר בשס.

ויש עדות מעניינת

שלפיה רבי חיים מוולוג'ין העיד שהגאון

מביא נחשיב מאוד את החיבור הזה, לא רק את המחבר,

את החיבור על מסכת כנים שהיא מסובכת מאוד עם חשבונות

גוזלות שפרחו מפה לפה של חטאת ושל עולה והתערבבו וזה,

איך יודעים מה לא ואם צריך את הכל להרוג או בלאגן בלאגן.

ספר שהוא חיבר על זה.

כן, כן. יש שם כל מיני חידושים

שמובאים בספרים מאוחרים, למשל,

למשל,

מובא בשמו באור יפה מאוד על דברי אברהם אבינו.

אברהם אמר לשרה, אמרי נא אחותי את.

הוא לא רוצה שידעו שהיא אשתו.

אז הוא אומר לה, אמרי נא אחותי את.

וזה מקשר זאת לדין שחיטה לחולה בשבת, כתוב שם.

וואי וואי וואי.

אז יש מדרש פליאה?

אמרי נא אחותי את למען יתב דיבה עבורך וחייתה נפשי בגללך.

ובמדרש פליאה כתוב, אמרי נא אחותי את,

מכאן ששוחטין לחולה בשבת.

מה מכאן? איפה מכאן?

אמרי נא אחותי את, מה זה קשור לשבת?

מה זה קשור ללקות שחיטה?

מדרש פליאה, מי יכול לתרץ דבר כזה?

הבעל יעיר כנו מבאר זאת.

אברהם חשש

שהמצרים יאמרו

אם שרה זו אשתו.

כדי לקחת אותה הם יצטרכו להרוג את אברהם אבינו.

בן נוח אסור ברציחה,

בן נוח

אסור באשת איש.

עכשיו יש פה אפשרות לעשות רציחה,

שזה עבירה פעם אחת,

ויש אפשרות

להיות עם אשת איש ועל כל ביאה להתחייב באשת איש.

אז אברהם אבינו אומר,

ודאי שהם לא ירצו להרבות בעבירות.

צדיקים.

אז הם יעדיפו להרוג אותו ולא לחטוא באשתו, אם הם יודעים שאשתו,

ולעשות עבירות, עבירות, עבירות, עבירות. עדיף לעשות

עבירה אחת

ולא לעשות עבירות, עבירות.

אז בשביל שלא ידעו שאשתו יעדיפו להרוג אותו בשביל לא לעבור הרבה עבירות,

אז הוא אמר, תאמרי שאת אחותי.

או, אחותי אפשר להיכנס למשא ומתן, אפשר לקחת אותה, אפשר לשלם על זה, אפשר ככה.

אבל לא יהרגו אותו.

וחייתה נפשי בגללך, אם את תגידי ככה.

טוב,

אז אתם רואים פעם אפילו הגויים היו עושים חשבונות,

כדאי, לא כדאי.

כמה פחות לעבור עבירות.

חודש אלו, זה היה אפילו בלי חודש אלו.

אז המדרש פליאה אומר, מכאן ראייה לדין חולה.

דין חולה

שיש בו סכנה בשבת.

דין חולה שיש בו סכנה בשבת.

חולה מסוכן.

וצריכים להאכיל אותו בשר לחיותו.

אז שוחטים לו בהמה בשבת,

במקום לתת לו נבלה.

בתא המובא בראשונים זה הרן,

שבאכילת נבלה הוא עובר

איסור על כל כזית וכזית.

ובשחיטת הבהמה בשבת

נעשה איסור אחד של שחיטה בלבד.

רגע,

שחיטה בשבת זה איסור סכלה,

זה מלאכה אסורה בשבת.

אכילת נבלה זה לאו.

זה יותר קל.

אז לא עדיף שיעשה קל?

אומר הרן לא.

הרבה פעמים קל זה כבר לא קל.

אמנם סקלה היא חמורה,

אבל הרבה פעמים לעבור עבירה קלה זה כבר לא קל.

אז לכן עדיף לעשות אחת אפילו שהיא חמורה ולשחוט בשבת ואז הוא יאכל כל מה שצריך בהתאם.

אמנם מותר הרי לעשות את החילול שבת וכו', אבל ממעטין כמה שאפשר.

אז זה קשור בדיוק

למה שעשה חשבון אברהם אבינו.

הם יעשו חשבון שעדיף

לעשות עבירה חמורה, לרצוח את אברהם חלילה,

מאשר לעבור על ביאה כל פעם.

אותו דבר גם פה.

עדיף לעשות שחיטה אחת,

ולא לאכול נבלות כל פעם, כזית, כזית, כזית.

פשוט איזה דבר, זה אומר יעיר קינוק.

מדהים.

כבר בצעירותו הוא אמר חידושים כאלה שהגוי נתפעל מהם.

והספר שלו נחשב אצלו מאוד מאוד.

תראו, אם מישהו משקיע כשהוא צעיר, ללמוד ברצינות,

לא מתבטא, לא משחקים,

לא פלאפון, לא חריץ ולא שום דבר.

איזה דבורי.

ואני רוצה לבשר לכם שמי שייכנס לאתר שופר,

אז אנחנו משתדלים לעשות דברים טובים.

אז בין החידושים שיש שם, למי שלא יודע ולא נכנס כל כך,

כל הרצאה שלי מתומללת אוטומטית,

ואתה יכול להגיד מה דיברתי בזה. תמצת לי את ההרצאה, יוציא לך דף מתומצת ב-AI ותוכל להגיד דרשה בעצמך מתומצת.

אם תשאל באיזה נושאים מדובר, יכתוב לך רק את הנושאים.

איזה שאלות נשאלו,

תקבל את השאלות. מה התשובות שנאמרו, תקבל את התשובות.

ולא רק זה,

זה נותן לך אפשרות לקפוץ ישר לקטע שאתה רוצה. תק, אתה קופץ. לא מחפש שום דבר, הכל מגיע אליך מוכן.

אתה יכול לעשות שאלות,

ותכף עוד מעט זה יהיה, שאתה יכול לשאול על כל מאגר ההרצאות שלי. כרגע יש ששת אלפים שיחות.

‫הרצאות,

ויהיו שלושים, ארבעים, חמישים אלף.

‫אתה תוכל לשאול, ‫האם דיברתי על פרעה? ‫-טרררר, כל הפרעה יגיע לך.

‫מה זה, הכול, מה שאתה רוצה, זה אחד.

‫לילדים, יש סרטים,

כן,

‫לילדים על צדיקים, סיפורי מעשיות, ‫וזה סרטים ממש שרואים, וזה פה טקסטים,

‫וגם, ויש גם טריוויה.

‫שאתה יכול אחר כך שאלות.

‫הילד, עונה, מה ראית?

‫מה אמר זה? ‫בעניין זה מה נאמר? טריוויה,

‫שאלות וזה, חידודים.

‫ועשינו גם משחקים לילדים,

‫אבל על פי רוח התורה, ‫לא כמו שמוכרים שטויות ברחובות.

‫ועשינו גם ציורים לימודיים,

‫שזה לצביעה.

‫אתה יכול להוריד, לצביעה וכו'.

‫אתה רוצה להוריד לפרשת השבוע?

‫להוריד איזה משהו?

‫כן, אתה יכול ללמד את הילד ‫בשפה לילדים.

‫בכוונה זה מוציא את הדף

עם לילדים.

‫בקיצור, אתה יכול לקבל עכשיו ‫את כל מה שמוכרים בחוץ בחינם,

‫באתר שופר,

‫אתה יכול להתמצא בכל נושא.

AI, אמנון יצחק

עובד עם AI.

‫-הכל יודוך והכל ישרוך,

‫והכל יאמרו והכל יאמרו, ‫אין קדוש כשם.

‫הכל יודוך והכל ישרוך,

‫והכל יאמרו והכל יאמרו, ‫אין קדוש כשם.

הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם

הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם

הרי אני מכוון קיים את צוות החכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו יש חסד דאורייתא כבד את אביך ותימכי דאורייתא

לעשות נחת רועה לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רועה לתנא הקדוש

שיהיו שפתותיו דוברות בקבר