פרפראות וחדושים להגדה של פסח תשפו - חלק ג'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום מילקו בצוניה בריאות אתנ נוחת הנפש והגוף שמחה אריכות ימים ותתברך בכל הברכות של התורה הקדושה אמן >> אמן >> לעילוי נשמת יהודה צבי ברבי משה יצחק דויץ' מנוחתו עדן >> אמן >>

פרפראות וחידושים בהגדה של פסח חלק ג' תשפו

לרפואה שלמה לדודה נעומי בת עבד רפואה שלמה בכלל חולי עמו ישראל >> אמן >>

ולבן ביקש לעקור את הכל שנאמר "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" (דברים כו, ה) רעה תחת טובה על הפסוק הזה זה עמדו רבים המפרשים למה לא פור שחן רצה לבן לעקור את הכל והדבר טעון ביאור רש"י הקדוש פירש את דברי הפסוק נסובים על רדיפת לבן אחרי יעקב ובניו בשעה שברח יעקב ממנו אז היה בכוונתו להרוג את יעקב בכל משפחתו אלא שנגלה אליו האלוהים בחלום והזהירו משמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע ואפילו שבחסד השם לא הוציא לבן זממו אל הפועל שנינו כלפי הגויים מצרף הקדוש ברוך הוא מחשבה רעה למעשה בתרגם מונקלוס לבן הרמא בעל עובדה יתבא זאת אומרת ברצונו היה להביד את יעקב אמנם לפי הפירוש הזה יש הפסק בין המילים הרמי עובד אבי לבין וירד מצרימה. מוסיף רש"י שכן מדובר בשני עניינים שונים והפסוק ממשיך לספר שמלבד רשעותו של לבן עוד ירד יעקב אבינו בסוף ימיו למצרים. בשכך בהערו מפרשים אחרים פסוק הזה באופנים אחרים על מנת להסביר את הקשר בין הרמי עובד דוד וירד מצרים לפי רש"י זה שני עניינים אבל יש שרוצים לקשור למה נאמר הרמי עובד אבי וירד מצרימה הגאון רבי אליעזר אשכנזי מקרו בעל בעל מעשה השם מבאר שהכוונה היא עיבוד רוחני. לבן ביקש להעביר את יעקב על הדת לפתותו לעבודה זרה וכך לעקור את הכל. לכן הוא מסביר כשהיה רעב כבד בארץ קנען שלח יעקב את בניו למצרים ולא לחרן כי חשש שיתקלקלו על ידי לבן. ויש שפירשו שבלעם רגע אז בוא נסביר את זה אז מה הוא אמר בעצם איך הוא קשר את זה אומר שבגלל שלבן ביקש לאבד את אבי על ידי עבודה זרה זה גרם שיעקב ירד מצרימה ולא שלח את בניו לחרן אז הוא היה גורם כי אחרת יבואו אליו מפני הרעה ויתקלקלו אצלו בגלל שהוא רוצה להעביר אותם על דת זה הפירוש שלו עכשיו יש שפירשו שבלעם הוא לבן הארמי כמו שמצינו בתרגום יונתן על התורה שכתב לבן הארמי הוא בלעם ולא חס על על ישראל זרעה דבני בנתה הוא לא חס אפילו על זרעו אחד שלו וכולי שהם בני הבנות שלו והוא היועצים להרוג את בני ישראל במצרים מלבד זאת במסכת סותטה יא בלעם יעץ לפרעה לחלות לעם ישראל והוא שגרם לשעבוד מצרים ובזוהר הקדוש נתפרש בדומה לכך פסוק זה שבלעם היה בן בנו של לבן הארמי וכמובן אין מקרים בתורה הקדושה כל מילה באות נכתבו בכוונת מכוון בן אז אם נזכה להשכיל נוכל להבין את הקשר בין מצוות ביכורים שממנה לקוח הפסוק הזה הרמי עובד אבי וירד מצרימה ליציאת מצרים ולרשעותו של לבן וזה יעזור לנו להבין גם את הפירוש של רש"י הקדוש אז קודם כל עניין מצוות ביכורים זה הכרת הטוב. ורש"י מפרש בראש הפרשה: "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו". אומר רש"י, שאינך כפוי טובה. בהבואת הביכורים מביע היהודי את הכרת הטוב לבורא עולם שיצמיח לו פירות בשדהו ומודיע ומפרסם לעין כל את התודה לקדוש ברוך הוא וזו המטרה של המצווה שבמהלכה קורע מביא את פרשת הביכורים בהרמת קל אם נחפש סמל לכפי טובה, לא נצטרך להתרחק הרבה. לבן הארמי שהיה עני ורש חסר קל וגם הסוך בנים זכרים. כל זה בטרם זכה לארח בביתו את יעקב אבינו וכעבור זמן קצר מבואו זכה ל ויברכני אדוני בגללך הוא בעצמו אומר זאת כאשר יעקב עוזב את ביתו של לבן הוא כבר פרץ עם צו ונו לבן לרוב היה מושפע בממון ובנכסים והתברך גם בבנים זכרים. כל זה היה בזכות הצדיק שנתארח אצלו. למרות כל זאת מומחה בגמילות רעה תחת טובה. כל שנותיו של יעקב בביתו רימהו אין ספור פעמים כאשר עזב יעקב את ביתו עוד רדף אחריו כדי להורגו ובני משפחתו הקשר בין המידה הנוראה זו של כ טובה ליציאת מצרים זה ברור מאליו התהליך שהפך את בני ישראל לעם השם גאולה ביציאת מצרים הוא שזור בהכרת הטוב אחד מהחטאים של המצרים שעבוד מצרים מל לבד עצם השעבוד זה היה כ טובה כלפי יוסף הצדיק שהציל את ארצה מחרפת רעיו זן ופרנס את כל העם המצרי שבע שנות רעב משה רבנו לעומת זאת נמנע במכות דם צפרדיה וכנים מלהכות היאור ואת הארץ הדוממים במטה משום הכרת הטוב להם. איזה הבדל? איזה הבדל. ואחרי יציאת מצרים נצטוינו לא לטעב את המצרים אפילו ששעבדו אותנו באופן נורא ואכזרי. למה? הכרת הטוב שהיו אחסניה לישראל בשעת דוחקם שירדו מחמת הרעב מארץע למצרים נתנו להם מקום ארץ גושן וכך מצווה התורה לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו רוצחים מרושעים אבל היית גר בארצו נתן לך מקום לא תתחיב מצרי. זה הקשר בין מצוות הביכורים שהמטרה שלה היא להכיר טובה לרשעותו של לבן הארמי וליציאת מצרים. הרמי עובד אבי זה הכפוי טובה. וירד מצרים ביקש לעקור את הכל ויעקב ירד למצרים שהוא הכרת הטוב של בני ישראל. זה ההבדל בין שני הצדדים האלו. אבא לא מזכה ברע. כל ימיו של הגאון הצדיק רבי יצחק מאיר מיגור, בעל חידושי הרים, כל ימיו לא הרפא מתביעה עצמית והעפלה תמידית בעבודת השם. הוא שם שלא הניח לעצמו אפילו בימי הזקנה, כך היה גם מדרבן את חסידיו ואת סביבתו בתביעות נוקבות ללא פשרות, ללא הנחות. כמו שלמדו ולימדו בבתי המדרש של קוצק ופשיסחה שהם היו ריבותיו. פעם נזדמן נכדו של אחד מגדולי הצדיקים אל הרבי. זאת אומרת נכד מיוחס של אחד מגדולי צדיקים. בהיכנסו הציג עצמו כנכדו של אותו צדיק מתוך מחשבה שוודאי יכבדו אותו בהתאם ליחוס שיש לו. הרבי הביט בו בעיניים נוקבות ואמר לו נאמור הרמי עובד. מי שמרמא את עצמו, מישהו ארמי מרמה את עצמו, בסוף הוא מאבד גם זכות עובס. הוא כבר מאבד את הזכות אבות. אם אתרמי אז עובד. אין ייחוס. לא רק את הנכדים של האחר היה מייסר בעיקר את נכדיו בתחילת הנהגתו קרא לנחדיו ואמר להם חושש אני כעת אחר שנעשיתם לנחדיו של הרבי יעלו בליבכם מחשבות גאווה ורמיה עצמית יזהרו בזה מאוד כי אפילו שאול תחתית תהיה אחרית קלה מדי בעבור זה וואי וואי וואי והיה מראה להם את דברי השלה הקדוש בפרשת בחוקותיי על הפסוק וזכרתי את בריתי יעקב וזכרתי את בריתי יעקב. זה כתוב בתוך התוכחה. לכאורה זה דברי נחמה. וזכרתי את בריתי יעקב. למה זה נאמר בתוך התוכחה? מסביר השלה הקדוש גם זה תוכחה. כי אינו דומה בנו של רשע החוטא לבנו של צדיק חוטא. רשע בן רשע יכול להצטק. לא היה לו ממי ללמוד דרך ישרה. אך רשע בן צדיק השר מהדרך. עונשו גדול מאוד. היו שלמדו זכות על רשעים שלא מניחים תפילין כי כתוב בהלכה שאם הוא לא ברור לו שגופו נקי אז הוא יכול לא להניח תפילין כי אם הגוף לא נקי אז היו מלמדים זכות אבל הכל רשעים שלא מנחים תפילין קרקפתה דלא מנח תפילה אולי הם מכוונים לקיים את ההלכה הזאת עוד אפשר ללמד על רשע בן רשע איזה לימוד זכות אבל רשע בן צדיק וואי וואי וואי והיו עיניו של הרבי הקדוש מגור זורגות דמעות בעת שהיה אומר לנחדיו ראו בניי שלא אבוש בכם בעולם האמת ואל תשמחו עליי כי אמרו חכמים אם אין אני לי מי לי ועוד הוא הוסיף בברכת האבות, בתפילת העמידה, מזכירים את האבות הקדושים ואומרים אלוקינו, אלוקי אבותינו, אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב. למה צריך להגיד גם כל פעם אלוקינו אלוקי אבותינו אין לסמוך על זכות האבות רק אחרי שזכינו להכיר את אלוקינו ולחוש בעובדה שהוא אלוקינו אז יכולים להזכיר גם את אבותינו כתוספת אבל קודם כל שתכיר אתה ומשום כך נקראו שלושתם אבות. לא אומרים אבא הראשון, אברהם וכולם בנים. לא. אברהם אב, יצחק אב, יעקב אב. למה? כי כל אחד דאג להכיר את הבורא לבד. לא שמח רק על שהוא לא שמח אבל הוא לא נשמח על מה שאביו מאמין גדול ויודע את השם בבירור. כל אחד ברר לעצמו את האלוקים בדרך עבודה מיוחדת שלו להכיר את הבורא. לא על שמך. לכן גם אומרים אלוהי אברהם, אלוהי יצחק, אלוהי יעקב. כל אחד הכיר את האלוקים בנפרד. לא אלוקי אברהם, יצחק, יעקב וזה הולך ככה שרשרת אחד לשני. כל אחד הכיר את זה מדהים. מדהים נכון אז לכן הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין [שירה] קדוש קשה. הכל יודוך והכל ישבחו והכל יאמרו והכל יאמרו >> אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל מהכל יאמרו אין קדוש קשם [שירה] הכל יודו והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כאם הרי אני מכוון קיים >> מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גןשחס דאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח הקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח לתנא הקדוש שהוא יוסף תותיו דובות בקבר ‏w