אסור לשמוע שירת נשים?

- לא מוגה! - 

שלום, כבוד הרב. שלום. רציתי לשאול, אסור לשמוע שירת נשים? לא שומעים שירת נשים. כן, אז יש סיפור על הרב קוק והרב זונלפלד, ששתיהם הלכו ביחד לקבל את בני המלך, והופיעה הרקדנית שרקדה בפני המלך באותו זמן. הרב קוק, ברח, והרב זונלפלד נשאר באותו זמן, הוא נענע את הראש שלו מאוד חזק והיה מרוכז בעצמו. אבל הוא שמע את השירה של האישה. רגע רגע רגע הרב הרב. אני רוצה לסיים. אבל אז אני רוצה, כאילו, לומר מפה שהתורה מורכבת, כאילו, יש ככה מישהו שפוסק ככה, ויש ככה מישהו שפוסק ככה, יש פסק הלכה של עניין, אתה רואה גדול שאתה מאוד מעריך אותו, שפוסק ככה, אז גם בשירת נשים יש כאלה שהורו, הרבנים הראשיים נמצאים בשירת נשים, אז ככה הם גם הורים לאנשים אחרים. כמובן אסור להורות באופן כללי, אבל הרב אומר את זה ממש כאילו כל שירה אסורה. אתה בהול לספר את הסיפור, גמרת אותו? כן, זהו, סיימתי. כשאני אראה את המקור של הסיפור, ואני אראה מה כתוב שם בדיוק במלים, ומי כתב את הסיפור, אני אתייחס בדיוק לסיפור. כן. אפשר לסיים? לא, אפשר לראות את הסיפור, איפה הוא? בסדר, אני אביא את המקור, אני אחראי להביא את המקור. תודה. עכשיו ככה, עכשיו יש תמונות של הרב מצגר, שהוא נמצא בשירת נשים. הרב מצגר הוא הרב הראשי לישראל. אדוני, בשבילי זו לא שאלה בכלל, זה ברור. מי שהולך לרבנות, ככה הוא יהיה, זה ברור. אז מה חשבת? הרב עובדיה, אני אביא לך תמונות של הרב עובדיה. הרב בקשידורון, הרב מרדכי אליהו, הם נמצאים בשירת נשים. מי שהלך לרבנות, ברור לו לקראת מה הוא הלך. אבל הנה, אתה רואה, הם נמצאים בשירת נשים, הרב עובדיה. לא הבנתי. אתה אומר, אני לא ראיתי, אבל אני אומר, מי שהולך לרבנות, ברור לו לקראת מה הוא הלך. למה אני לא הולך לרבנות? כי ברור לי לקראת מה אני הולך. אז אני לא הולך. למה אני לא מקדש בחופות? כי אני יודע מה יש שם בחופה, תערובת, נשים ונשים ונשים חשופות וחצופות. למה אני לא מקדש בגלל זה? אז מה אתה מביא לי ראייה? אני לא מביא ראייה. כאילו הרב... אתה תלך אל הרבנים שהזכרת ותגיד להם, אם אתם פוסקים שאסור, איך הייתם? הנה תמונה. מה אתה שואל אותי? לי ברור שמי שהלך לרבנות, זה יהיה גורלו. ברור. אז אתה לא אומר את הדברים שלך בשביל הרב עובדיה. אני לא ראיתי. אתה אומר שראית, תיגש לשם, תשאל מה אתה רוצה ממני. בסדר גמור. אני בעלים על אנשים, מה הם עושים? אני אחראי על עצמי. תגיד לי מה אני עשיתי אם עשיתי משהו לא טוב, אני אודה ואגיד לך סליחה, כפרה, מה שאתה רוצה. אבל אם אני בסדר, מה אכפת לי, מה עושים אחרים? הדברים צריכים להיות ברורים. התורה לא מכסה על אף אחד. הבנת? בסדר, אבל גדולי ישראל, מתי אתה שולח לי את הסיפור? אני אכלתי. איפה הוא כתוב? אני ראיתי את זה בספר. באיזה ספר? אני לא זוכר. אני לא זוכר. ואתה זוכר את הפרטים, אבל. כן, אני זוכר את הפרטים. ואת הספר לא. לא, אני לא זוכר את הספר. אין בעיה, אני מכתיב. אבל יש לי עוד שאלה רבה. עד מתי אני אקבל? לא, לא, אל תעביר אותי לרבנים. הסיפור הזה מעניין אותי. בסדר. מאוד מעניין אותי הסיפור הזה. אני אחראי, סגור. אני מודה לך. מתי אני אקבל את זה? אני אעבוד על זה שאני מחפש אותו. איפה הספר? אבל איפה הספר? אני לא זוכר, אני זוכר את הסיפור. אז רק תמצא אותו. אני אחפש, אני אחפש. איפה אתה לא יודע מה לחפש? מה הספר? יש ספרים שמסופרים שם על הרב קוק, אני יכול למצוא את זה. הבנתי, בסדר. בסדר, ואם אני מוצא את זה, הרב מקריא את הסיפור בקהל רב? בוודאי! סגור. הנה מילה. סגור. ואם אני לא אקבל את זה תוך שבוע, אני אזכיר בהרצאה שמה שמך? מאיר נתנאלי. מאיר נתנאלי לא הביא לי עדיין את הסיפור. בסדר, סגור. סגור? סגור. תרשום, מאיר נתנאלי לא הביא לי עדיין את הסיפור. עוד שבוע.