بماذا أنت مشغول؟ - במה אתה מעסיק את ראשך?

איך לקנות חיי נצח

כל הבריאה הזאת, זה רק לטובתך להיטיב לך לחיי נצח, עכשיו יושב פה האדם בעוה"ז ולא חושב. מעסיק את ראשו בדברים קטנים, בחפצים, במשחקים לשעה, מכונית, יאכטה, בוכטה, שאחטה, הכל חרטה, מתעסק בהבלים, עוד תשדיר, עוד זה עוד ויכוח עוד רעיון, בינתיים עוברים השנים והכל עובר עובר ויום רודף יום עד שיום אחד כבר מתחילים ככה האיברים להתפוקק וכבר הוא מרגיש שהוא כבר קרוב ל.. ועדיין לא נתן דעתו בשביל מה הוא בא, הוא מסתכל אחורה והכל עובר לו כמו חלום, ומה היתה התכלית פה?

'מה עשיתי? השארתי ילדים', - כל הכבוד, ומה יהיה איתם, גם הם יזקינו וגם הם ילכו, ומה הם עשו? גם הם השאירו, וככה, אז מה כולנו באנו לפה, לבוא וללכת? אם באנו לעולם בשביל לחיות וזאת המטרה למה למות? אם באנו בשביל למות וזה התכלית בשביל מה לחיות? אם אין המשך אם אין המשך מה אכפת לך אם חיית או לא, אם אין זכרון לאחר המוות מה אכפת לך אם היית רשע או צדיק, מה אכפת לך? הרי לא תזכור, לא תתענה, לא תצטער, לא תשמח, לא תרגיש. חול לא מרגיש, מהי התכלית של הבריאה?

אלא האדם מתעצל לגשת לספריה לקחת את ספר הספרים לפתוח להתחיל לבדוק ברצינות, העוה"ז לא הפקר,

רבותי!

מי שמבין מה שאמרתי עד כרגע הרוויח את חיי הנצח שלו, לא רק את העוה"ז, חיי נצח, אדם יכול לקנות חיי נצח, איך? אם הוא פשוט מאד מחליט לשמוע ליצרן, הוא החכם הוא ברא אותי, הוא נתן לי את האיברים למטרות שהוא רצה, כל זה לטובתי, למה שאני אתעקש, למה שאני לא אעשה? ואפילו אם היה מבקש ממני דברים קשים ביותר, היות והוא היצרן והוא יודע מה טוב לי, למה שאתעקש?!

אדם אמרו לו שיש אידיאל - להגן על המולדת. כולם מבינים צריך להגן על המולדת, טוב, בשביל להגן על המולדת מה צריך? שיהיה צבא, צריך צבא, בסדר, עכשיו בשביל שיהיה צבא צריך חיילים, צריך חיילים אז צריך לאמן אותם, צריך לאמן אותם זה לא סתם אומרים להם תשמע אם יהיה ככה הכל בתיאוריה, מתחילים מהרגע הראשון לשעבד אותם,

'תעלה על הרים תרד גאיות תעמיס תקח, משא אלונקות אל תישן תקום תציית תשכב תזחל תקום תלך!'

אההה שלושה חדשים זה לחלשים, יש טירונות של שנתיים ומכינים אותם ומכינים אותם ומכינים אותם, שאם יהיה וחלילה יהיה מלחמה יהיו ערוכים ומוכנים ליום פקודה, אז כל זה רק אם יהיה, אם יהיה שתהיה מוכן, יש כאלה שחותמים קבע, וממשיכים להתאמן כל הזמן בתרגילים, תרגילי חורף תרגילי קיץ וכל זה אם יהיה, אם יהיה, נו, אז אם בשביל להגן על המולדת, להגן על חייך, לא צריך לעשות כמה תרגילים, מה עם החיים שלך, אתה נבראת בעולם ואפילו אם המשימה היתה צה"לית היית צריך לקיים,

כשבא אחר ואומר לך: 'תשמע, מתוקף תפקידי וחוק פקודות מטכ"ל אתה צריך להשמע לי, מהיום אני המפקד שלך, אין אבא ואין אמא, אתה מסרב לפקודה אני יכול לעשות בך ככל שהחוק מאפשר לי, זהו אתה לא ברשות עצמך!'

פתאום שללו לך את החופש אומרים לך אתה פה נתין, אתה יש לך מספר ואתה צריך להשמע למה שאומרים לך, לא? אתה מסרב פקודה זה חמור ביותר, מי בא, מכח מה, אנשים שקדמו לך שהחליטו שזה מה שצריך.

אם בורא עולם בא ואומר לך: 'אני לא מעמיס עליך כמו בצבא, לא, אני אומר לך קום בבוקר תגיד זמירות, תשיר תשיר תשיר זמירות, אתה לא יודע לשיר? תגיד אל תשיר, אל תשיר תגיע לשירת הים אתה יודע לשיר תשיר, אתה לא יודע לשיר תגיד, "אז ישיר" הוא שר אני לא יודע לשיר: "אז ישיר משה ובני ישראל" בסדר, תגמור את התפילה תלך הביתה תאכל הכל טוב ויפה, הנחת תפילין, שמת ציצית, יש לך מזוזה בפתח, נישקת את המזוזה, כל אלה נסביר תכף למה. ואתה יוצא ליום עבודה ובעז"ה יתברך ה' איתך',

לך תעבוד, תעשה מה שצריך תתפלל אח"כ מנחה, ערבית, תלמד שיעור בערב, הנה שש מצוות עשה זה הסיפור - לגבר, לאשה פחות. שש מצוות עשה, תפילין, טלית, תפילה, ק"ש לימוד תורה וברכת המזון, אתה אוכל? תודה למי שנתן לך לאכול זה הכל, יגיע יום שבת, ביום שבת תנוח, תנוח, אל תרוץ, אל תעבוד, אל תשתולל בכבישים, תנוח, תקנה לך קצת פיסטוק חלבי גרעינים בוטנים,

שב יפה עם המשפחה תשירו אתה לא יודע לשיר, הם ישירו, תשמע איך הם שרים, תקראו קצת דברי תורה, תנוחו, תטיילו בלי מכונית, מותר לעשות דיאטה גם, וזהו, קשה?!

אומר הקב"ה: 'תדע אם תאכל שלש סעודות בשבת, כל השבוע אם לא תאכל אני לא מחייב אותך, בשבת אני מחייב אותך שלש סעודות שתהנה, תהנה תקנה כל טוב, תהנה בשבת, על כל סעודה שתאכל יותר אתן לך שכר יותר, גם תקבל גן עדן על השבת, גן עדן!'

גודלה של השבת

יגיע יום שבת, ביום שבת תנוח, תנוח, אל תרוץ, אל תעבוד, אל תשתולל בכבישים, תנוח, תקנה לך קצת פיסטוק חלבי גרעינים בוטנים, שב יפה עם המשפחה תשירו אתה לא יודע לשיר, הם ישירו, תשמע איך הם שרים, תקראו קצת דברי תורה, תנוחו, תטיילו בלי מכונית, מותר לעשות דיאטה גם, וזהו, קשה?!

אומר הקב"ה: 'תדע אם תאכל שלש סעודות בשבת, כל השבוע אם לא תאכל אני לא מחייב אותך, בשבת אני מחייב אותך שלש סעודות שתהנה, תהנה תקנה כל טוב, תהנה בשבת, על כל סעודה שתאכל יותר אתן לך שכר יותר, גם תקבל גן עדן על השבת, גן עדן אני אתן לך!' 'שכל השומר שבת כהלכתה מוחלים לו על שבעים שנה של עוונות!'

מה זה גודל השבת שהקב"ה נתן, למה?

כי מי ששומר שבת מודה שהעולם נברא ע"י בורא עולם שברא אותו בששה ימים ובשביעי שבת,

ברגע ששואלים אותי: 'למה אתה לא נוסע בשבת, למה אתה לא מעשן בשבת, למה?'

אני אומר כיון: 'שהקב"ה שבת מכל מלאכה, והמלאכות האלה הן אסורות לכן אני שובת, בזה אני מעיד שהעולם נברא בששה ימים ובשביעי שבת, אדם שלא שובת בשבת הוא כופר בבריאה ע"י בורא שברא בששה ימים ובשביעי שבת, לכן זה חמור ביותר! לכן חילול שבת חמור ביותר.

למה אנחנו עומדים ואומרים: "יום השישי ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי" למה אנחנו אומרים את כל זה?

משום שאנחנו מעידים עדות, זו עדות אומרים את זה בעמידה ומעידים שהבריאה נעשתה בששה ימים ובשביעי שבת, זאת אומרת מצד התורה מה שהקב"ה מבקש מאתנו זה מסוג הדברים הלא קשים, רק יש בעיה לבן אדם, לאדם ניתן כח המרידה

כח המרידה שניתן באדם

כיון שניתן לאדם בחירה, אי אפשר לבחור אלא אם כן יש כח גם למרוד ולא לבחור, וכיוון שהאדם נברא "בצלם אלוקים" וניתן לו כוחות של שליטה בבריאה, והאדם מסוגל לשלוט על הרבה דברים בעולם, הכח הזה נותן לו פעמים את כח המרידה כדי שלא ישמע, קשה לאדם לקבל דברים אם הוא שומע אותם בדרך ציווי,

אם יבקשו ממנו יפה, יש לך סיכוי יותר להוציא ממנו את מה שאתה חפץ אפילו שאתה יודע קשה לו לתת לך, זאת אומרת כח המרידה פועל בדרך כלל שזה צו – ציווי, חוק שזה בא אדם מחפש כל מיני תחכומים לברוח מזה. רוב בני האדם כשנשמע להם שיש חוק חדש מחפשים מיד איפה הפרצה לעקוף את החוק, אדם לא רוצה להיות מוגבל, הוא רוצה לעשות ככל העולה על רוחו

והתורה מחנכת את האדם לא טוב שתהיה חופשי יותר מדי, זה רק יביא להרס וחורבן, אנחנו רואים שכל אלה שלא נשמעים לחוק בד"כ הם גורמים לכל החורבנות שיש בכל החברה האנושית, אבל כך זה טבעו של האדם וזוהי מלחמתו,

מי שלומד תורה ונכנע למרותה זהו האדם שנקרא: 'צדיק!' לפי הגדרת התורה ואדם זה הוא נזר הבריאה, בשבילו היה ראוי לברוא את כל הבריאה כולה, עד כדי כך שהתורה אומרת: "צדיק יסוד עולם" אפילו אם יש צדיק אחד שלם, ירא אמיתי, שעושה כל מה שצריך הוא היסוד שעליו מושתת העולם וראוי וכדאי לו לקב"ה לקיים את עולמו אפילו אם יש רק איש אחד כזה,

כמו נח, שמכל העולם לא מצא הקב"ה רק אחד, את נח, השחית את כל הבריאה ונתן לעולם להתחיל מ: "בראשית" עם אדם אחד אשתו וצאצאיו, זאת אומרת תכלית הבריאה זה בשביל שיהיו אנשים שיעשו את הדברים שעבורם נבראו, כדי שיקבלו את השכר והעונג לנצח נצחים.

פעמים שאדם חושב שייטב לו בדרך הקצרה, אך כבר למדונו חכמים שפעמים דרך קצרה היא ארוכה, וארוכה היא הקצרה, אם תלך בדרך הארוכה תגיע יותר מהר, אם תנסה לקצר תתקל שוב פעם במקום שתצטרך לחזור בחזרה להתחלה

היצר מול היוצר

פעמים שאדם חושב שייטב לו בדרך הקצרה, אך כבר למדונו חכמים שפעמים דרך קצרה היא ארוכה, וארוכה היא הקצרה, אם תלך בדרך הארוכה תגיע יותר מהר, אם תנסה לקצר תתקל שוב פעם במקום שתצטרך לחזור בחזרה להתחלה, זה תקציר פתיחה מסכם, יש לנו בורא שברא את העולם, הוא נתגלה במעמד הר סיני לעיני מיליונים, מאז ועד היום לא נעשה דבר כזה בכל העולם כולו, זה הבסיס לכל התורות עצמן שנמצאות בעולם,

תכלית הבריאה: זה האדם ולהיטיב לו!

והמתבקש ממנו זה מעט ביחס לדברים אחרים שמוכן להשקיע בעבורם הרבה והוא מקבל מעט מאד. לכן, אם נתבונן שבעים שנה אפילו של עבודה, עבודת ה' לעומת חיי נצח - אין יחס בכלל, זה כמו שאני אגיד: 'אפצ'י' - ואקבל על זה מיליון דולר (1,000,000$), זה מאמץ אפצ'י בשביל לקבל מליון דולר?! זה לא מאמץ בכלל, היחס בין שבעים שנה לחיי נצח זה אפילו לא הא' של האפצ'י שאנחנו נצטרך להשקיע בשביל לקבל את חיי הנצח, אז צריך לעשות חשבון מה כדאי,

האם כדאי להלך כעיוור כסומא באפילה ולא להסתכל ולא לחשוב או כדאי להתבונן לפקוח עיניים לבדוק למצוא ולהחליט. אין הפסד, להפסיד לא תפסיד לחיות תחיה, לאכול תאכל לשתות תשתה, לבלות תבלה, אין הפסד. רק סדר העניינים קצת ישתנה, זה יהיה מותר בימים כאלה זה יהיה אסור בין זמן לזמן, זה כן וזה לא, כמו כל מערכת אחרת, אבל מה, שחקקו אותה בני אדם. פה במקרה הזה חקק אותה הקב"ה בעצמו, מי שרוצה להיטיב לך.

השאלה למי תשמע: ליצר שלך שמנסה להניאך ליצר, או ליוצר?!