לרדת לעולם בשביל חמישה שקלים?

- - - לא מוגה! - - - 

התורה מאפשרת לכולם, מאיזה נקודה שאתה נמצא

ובאיזה נקודת זמן,

להתחיל,

והקדוש ברוך הוא מסייע ועוזר.

יש אחד, אתם יודעים, שעולה ברגליו.

עולה ברגליו.

יש אחד זריז מאוד,

לא עולה, מדלג.

יש אחד, בשביל לעלות פה לבמה צריך ללכת למדרגות.

יש אחד שיבוא מפה, יקפוץ ישר.

אבל יש אחד שהוא נכה,

לא מפה ולא משם.

מה קורה כשרואים נכה?

ניגשים כמה חבר'ה

ומרימים אותו עם העגלה.

גם אם יש מישהו שהוא נכה רוחנית,

אבל הוא רוצה לעלות,

הוא אומר,

אני רוצה לעלות,

הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יעלה אותו.

אז אם אתה רוצה לעלות,

ואתה רוצה להגיע למדרגות גבוהות, אפילו שאתה מבחינה רוחנית

נקרא נכה כרגע,

אין בעיה.

מי שרוצה,

הקדוש ברוך הוא יעלה אותו.

אבל צריך לרצות

לא לאבד את החיים סתם.

ומה שלא משלימים עכשיו,

חוזרים אחר כך בגלגול.

אתם יודעים מה זה לחזור עוד פעם בגלגול?

היה אחד, עזב את משפחתו,

והלך למדינת הים לכמה שנים, אמר לאשתו, אני אלך, אעשה קצת פרנסה, אני אחזור, ואז נחיה באושר ובעושר עד

סוף ימינו.

הסכימה להקריב את הקורבן.

נסע לשבע שנים, אסף הרבה כסף וחזר.

אבל לפני שהוא עלה לאונייה,

אמרו לו חבריו, תבדוק אם אתה לא חייב למישהו משהו,

שלא יצא לך שם לא טוב,

ויגידו שאתה ניצלת אנשים, לקחת ולא החזרת.

אמר לו, כמו שאני זוכר, אני לא חייב להפך.

אחד אמר שלום לכולם, ועלה.

חלל האונייה הפליג ארבעה חודשים,

ממתין בגעגועים גדולים לפגוש את המשפחה.

התינוקות שהוא הניח בטח גדלו,

עברו שבע שנים.

האונייה מגיעה קרוב לחוף,

מורידים את הכבש,

ובירידה

יש משטרת הגבולות שבודקת כל אחת תעודות.

הוא רואה את המשפחה, מנופף,

בא לרדת.

השוטר אומר לו, סליחה, אתה לא יכול לרדת.

מה קרה?

קיבלנו טלגרף

שהשאר את החובות.

אמר כמה חובות,

אמר לו, 100 שקלים.

אמר, מה הבעיה? קח 200,

תן לי לרדת.

אמר, אין פה שירות כזה.

אתה צריך לחזור בחזרה לשם,

לשלם,

ואחר כך תאכל לשוב.

אתם תארים לכם מה הדיכאון של בן אדם, שהוא כבר נמצא מרחק פסיעות מהמשפחה,

שצריך בשביל 100 שקלים לחזור עכשיו בחזרה,

את כל הדרך ארבעה חודשים,

לשלם ולעבור עוד פעם ארבעה חודשים.

אדם שגוזל בעולם הזה את חברו

ולא החזיר את הגזלה,

הוא יצטרך לשוב בגלגול אם חברו לא מחל לו על החוב.

גם אם זה פרוטה,

לא 100 שקלים,

הוא יצטרך לשוב עוד פעם.

עכשיו תארו לכם, בן-אדם היה בסדר,

למד תורה, קיים תורה ומצוות, הכול בסדר,

אבל נשאר לו חוב.

מגיע לעולם העליון, עומד בשערי גן-עדר, רוצים להכניס אותו, אומרים לו, סליחה, יש בעיה,

אתה לא יכול להיכנס. מה קרה?

יש לך חוב של 5 שקלים למטה, בית-כנסת, לא שילמת את הנדר.

לא, תהיו רציניים.

מה, בשביל 5 שקלים אתם רוצים להוריד אותי עוד פעם?

אומרים לו, כן, ככה זה הדין, אין מה לעשות.

עכשיו תארו לכם, הוא צריך להיוולד עוד פעם,

להיות עובר תשעה חודשים,

לעשות סלטות בפנים,

לצאת החוצה,

עוד פעם להאניק,

עוד פעם טיטולים,

עוד פעם גן-ילדים,

עוד פעם סוכריות,

עוד פעם לבכות,

לרדת לחצר,

להיות בשלוליות,

לקרוע את הבגדים,

לקבל סטירות,

וכן הלאה.

אחר כך כיתה א',

כלמר,

מחברת,

מחק,

מחדש

אבא,

אמא,

גדי,

הכול בשביל חמישה שקלים.

כדאי או לא כדאי?

לא כדאי.

אז כדאי שהאדם ידע,

העולם לא יסקר.

מה שאתה משאיר פה, חובות כאלה או אחרות, תצטרך לחזור.

כדאי לאדם לסיים את הכול בפעם הראשונה,

ולא עוד פעם לחזור לכאן.

חבל מאוד שבן-אדם

לא ינצל את ההזדמנות שנתנו לו

לגמור בפעם הראשונה.

לכן חייבים לקבוע שיעורים

וללמוד תורה בשביל לדעת מה לעשות.

לכן הבאנו לפה אברכים.

אברכים חשובים.