עובדות מול דמיונות ואיך לשכנע כופר בחמש דקות, מתוך עימות בקרית ים חלק שישי הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

אז מה עושה החכם?

יש לו שתי אפשרויות,

או לבחור בדמיונות

או לבחור במציאות.

אם הוא איש אמת,

הוא צריך ללכת על מה שיותר בטוח,

והוא צריך לברוח מהספק.

אם בן אדם עומד לפני מערה והוא אוהב ככה לשוטט

בהרים ובמערות,

ופתאום אחד ניגש ואומר לו, תיזהר, נדמה לי שראיתי נחש

שנכנס למערה.

הוא ייכנס או לא ייכנס?

לא ייכנס.

פתאום באים שניים ואומרים, לא, זה סתם, זה ליצן. כולם אומרים שנחשים נכנסים, הוא לא רוצה שייכנסו.

הוא ייכנס או לא ייכנס?

הוא ייכנס.

אתה סומך על השתיים האלה מול האחד?

יש נחש.

אם הוא צודק,

אתה אכלת אותה,

אין יותר מקום לטעות.

אם הם עכשיו,

מה מחייב אותך להיכנס?

משהו מחייב אותך להיכנס?

אז למה להיכנס אם יש ספק?

יש לך כוס שתייה.

אני אומר לך

שאני סובר שהרעילו אותך.

תיזהר, אל תשתה.

באים עשרה אנשים ואומרים לך,

עזב אותך, בחייאת, מי מרעיל פה? מה קרה לך? מה זה השטויות האלה? בחיים לא הרעילו פה.

תשתה או לא תשתה?

למה?

אבל יש רק עשרה אחוז חשש, 90 אחוז שלא יקרה לך כלום.

אתה שותה?

אתה לא לוקח ספק.

על חיים לא לוקחים ספק.

אז איך בן אדם לוקח אפס סיכוי של דמיונות

מול מאה אחוז עובדות

ומניח את זה מול זה?

זה הגיוני?

שואל עוד שאלה.

אחרי זה תגידו מה שאתם רוצים.

נגיד שאתה

אומר, אני כופר. באמת אתה כזה, אני כופר, לא מאמין, עזוב אותי, שטויות, אני רק שומע דעת ומקבל את הסעיף.

לא, לא יכול לשמוע, עזוב.

ואני אומר לך שאני מאמין.

אז יש שתי דרכים.

או שאתה צודק במאה אחוז, או שאני צודק במאה אחוז.

נכון?

אני טוען שיש הישארות הנפש ויש חיים לאחר המוות ויש שכר ועונש.

ככה אני טוען על פי התורה שקיבלתי מהקדוש ברוך הוא בהר סיני.

מעבר לזה, יש לי הוכחות

שיש הישארות הנפש וכו'.

מאה אחוז זה אף אדם על ידי המוות. שמעתי.

לא אני ולא אתה. שמעתי.

אז זה מה שאתה אומר, ואני אגיד לך שאני חולק עליך.

אני טוען,

אני טוען

שמאה אחוז אצלי,

זו זכותו לטעון שמאה אחוז אצלו. לא, לא, לא. ניתן להצביע על פנסו ואני לא אצביע.

מה?

מה פתאום?

על עצמי אני אומר.

על עצמי אמרתי.

אני טוען שמאה אחוז אני צודק

והוא יכול לטעון שהוא מאה אחוז צודק.

כל אחד יכול לטעון מה שהוא רוצה.

יש שתי אפשרויות.

או שיש המשך עולם הבא

או שאין עולם הבא.

יש עולם הבא. תודה.

תודה.

זה עכשיו הצטרקתי. בטח, זה ברור.

מההתחלה ידעתי שאתה צודק. עכשיו,

עכשיו מה קורה?

אם אני צודק במאה אחוז,

ואתה צודק במאה אחוז, זה בלתי אפשרי,

כי רק אחד משנינו יצדק.

אז כרגע, מה הסיכוי של שנינו ביחס לאמת האבסולוטית?

האמת האבסולוטית היא 100%. אנחנו טוענים עליה, כל אחד שאצלו 100%. אז הסיכוי כרגע 50-50 שווה בשווה.

לא, אני ולא אתה.

אנחנו כבר מסכימים. אנחנו כבר מסכימים. אתה בצד שלי, כן.

תן לו לשתות שם משהו.

עכשיו, תקשיב, תקשיב.

תקשיב בתוק אתה, הלו, תשים לב אליי.

עכשיו,

אם אתה צודק במאה אחוז,

כשאתה תמות לשיטתך, לאן אתה הולך?

לאבדון.

כי אין המשך, אין שכר

ואין עונש.

נכון?

אם אני צודק,

אז לאן אני הולך?

לגן עדן או לגיהינום, נכון?

אם אני עשיתי מה שצריך לפי אמונתי,

אז אני אלך לגן עדן.

אם לא עשיתי, אני אלך לגיהינום, נכון? לכן אני עושה מה שאני עושה.

אז עכשיו אני רוצה לבדוק.

אם אתה צודק במאה אחוז שלך,

אז המאה אחוז שלך הוא גם לגביי.

אז אם אתה צודק, אתה הולך לאבדון,

ואם אני אפטר מהעולם, גם אני אלך לאבדון. כי אתה צודק, אתה הצודק היחידי,

אתה קלעת בול, מאה אחוז צדקת, אין כלום.

שנינו נלך לאבדון, נכון?

אם אני צודק, זה גם אפשרות.

אם אני צודק, לאן אני הולך?

אני הולך לגן עדן.

ולאן אתה הולך?

אתה הולך לגיהינום.

למה? כי אתה לא האמנת,

אתה היית אפיקורוס.

אז עכשיו נעשה סיכום.

אם אתה צודק,

לאן אתה הולך? לאבדון.

ואם אתה לא צודק, לאן אתה הולך?

לגיהינום.

בכל מקרה, הלך עליך.

אבל אם אני צודק, יש לי 50% סיכוי להיות בגן העדן.

עכשיו, אפס סיכוי

מול 50% סיכוי,

אין סיכוי יותר טוב מזה בעולם.

אז איך אפשר לא להסתכן אפילו אם לא היו עובדות, אם לא היו הוכחות,

לא מעמד הר סיני,

לא תורה,

לא ניסים, לא נבואות,

לא שום דבר אם לא היה.

אם היינו צריכים לבחור בין שתי דרכים, אחת חסרת סיכוי ואחת בעלת סיכוי,

ודאי שהיינו בוחרים בסיכוי.

עכשיו, ברור או לא ברור מה כדאי?

אז מי חושב עכשיו שכדאי להאמין שיש בורא לעולם שנתן תורה ליהודים עם עובדות?

שירים את היד בבקשה, מי שחושב

גבוה בבקשה לא להתבייש.

תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה, רק רגע.

תודה רבה, רק רגע, רק רגע.

מי עדיין חושב שצריך לתלות שאנחנו באנו מטעון מתנדנד שם, אי שם?

מי חושב?

או, הנה יש לנו אחד, ברוך השם,

נציג האור, ברוך השם, יש לנו אחד,

ברוך השם.

אז עכשיו אנחנו רואים שברוך השם,

99% מקריית ים היושבים פה בסביבותיה,

הגיעו למסקנה מהירה,

הגיונית, רציונלית,

ולא לפי משאלות לב.

זה לא קל לחזור בתשובה, חבר'ה.

זה צריך בבוקר להניח תפילין

של 50 גרם על היד,

זה לא צחוק.

וגם צריך לשים טלית,

שזה ממש משקל יתר,

אבל זה פחות מלסחוב את כל העם, את הסבתא והסבתות,

ואת כולם עליי.

זה רק טלית, חבר'ה.

אז זאת אומרת, זה עדיין משתלם.

ושבת לשמור זה פשוט לנוח ולשתות ולאכול ולשיר וללכת לבית הכנסת ומקהלה ולפגוש חבר'ה ועל הכיפאק, ומה הבעיה? מה לא טוב?

שבת חברתית.

סוף סוף אפשר להיות עם כל המשפחה, עם ידידים וחברים,

ולקבוע שנעשה שבת ביחד ולא ניסע אחד לשני,

ונוכל לנוח ולא יהיה עשן ונשתעל וכל מיני דברים,

וחדשות וצרות ומלחמות ואחמדינג'אד וזהו. די, חלאס, די.

די, ניפחתם לנו את המוח.

תן רגע לשבת יום אחד לחשוב מי אני בכלל.

איזה כיף.

כל שבוע חג,

כל שבוע מנוחה,

כל שבוע עם כל הג'מאעה, איזה כיף.

מה לא טוב ביהדות?

כיף עולם.

ומקבלים שכר בעולם הזה,

מאוד מחכה לנו הרבה שכר לעולם הבא,

כי אנחנו נחיה לנצח.