להכין את הכלים | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

וירא אלוהים את האור כי טוב,

ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך.

מהפסוק הזה למדו החכמים, זיכרונם לברכה, אשר ראה הקדוש ברוך הוא את אור שבעת הימים,

שאינו כדאי שישתמשו בו רשעים.

עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא.

מה זה אור שבעת הימים?

ביום הראשון כתוב, יהי אור ויהי אור.

זה לא האור שנברא במאורות ביום רביעי,

השמש וירח מכוכבים.

זה נקרא אור שבעת הימים.

האור הזה, לא כדאי שישתמשו בו רשעים,

כי באור הזה רואה אדם מסוף העולם ועד סופו.

עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא.

אם כן, אז למה ברעו?

כדי לגונזו.

אלא שאם היה פעם בעולם אור כזה,

אפילו שהוא נגנז,

קל יותר להגיע אליו,

כי אין זו אלא חזרה אל מה שהיה.

והרי כתוב, מה שהיה

הוא שיהיה,

כי אין חדש תחת השמש.

אז צריך לברום מלכתחילה הכול.

אבל כיוון שראה שאינו ראוי להשתמש בו הרשעים,

עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא.

וכן מצינו שקודם שיוצא הוולד לאוויר העולם,

צופה מסוף העולם ועד סופו,

ומלמדים אותו את כל התורה כולה.

אבל שוכח הכול משנולד.

גם כאן הטעם זהה,

כדי שאוכל לחזור אל הדרגה הזו בבחירתו.

נחיה עולם נטע בתוכנו.

עכשיו תוציא את הנטיעה החוצה.

וכן ובכל התערותא דלילה.

כל דבר שהוא שמימי בהתעוררות בא מלמעלה,

אז בתחילה מאירים לאדם

ומראים לו גילויים,

אחר כך נוטלים אותם ממנו

כדי שיחזור אליהם על ידי עבודתו.

כמו ילד, בתחילת דרכו מלמדים אותו, חזים בידיו

להוליכו.

אחרי כמה פסיעות שרואים שהוא יכול לעמוד,

מניחים אותו לבדו, ואפילו אם ייפול קצת,

אבל בסוף הוא ילמד ללכת לבד.

כך היה ביציאת מצרים.

בתחילה באו גילויים של ניסי מצרים.

ועל ידם,

ובני ישראל יוצאים ביד רמה.

אחר כך

הם היו צריכים לעבודת ימי הספירה,

כדי שיחזרו לדרגת הגילוי

של קודם מתן תורה על ידי עבודתם הם.

דהיינו, בהתערותא דלתתא, על ידי התעוררות מלמטה,

שהיא מוכרחת לבוא אחרי כל התעוררות מלמעלה.

במתן תורה הם אמרו,

במתן תורה אמרו, זיכרונם לברכה, שהם עמדו שם כל הנשמות של כל הדורות.

ואף על פי כן על כל אחד ואחד מאיתנו לקבל את התורה מחדש.

אז אם קיבלנו את התורה בעצם במתן תורה,

כולל כל הנשמות שעתידות להיברא בעולם,

כולל גרים שעתידים להתגייר,

אז אם כל אלה כבר קיבלו את התורה,

בכל אופן, כל אחד ואחד מאיתנו

צריך לקבל את התורה מחדש.

וגם זה כנזכר לעיל שעלינו לחזור אליה,

כי היא כבר נמצאת בתוך עמקי נשמתנו.

והנה, בילקוט שיבחוני,

פרשת בו,

קצט,

על הפסוק ואכלתם אותו בחיפזון,

אבא חנן אומר משום רבי אלעזר,

מה זה ואכלתם אותו בחיפזון?

זה חיפזון שכינה.

ואף על פי שאין ראייה לדבר,

זכר לדבר,

שנאמר כל דודי דופק,

גולד, סליחה, כל דודי היא נזבה,

מדלג על ההרים,

מקפץ על הגבעות.

הנה זה עומד אחר כותלנו.

יכול לעתיד לבוא יהיה בחיפזון?

תלמוד לומר, כי לא בחיפזון תצאו.

אז מה זה מדלג על ההרים?

פירושו התעוררות מלמעלה.

זה הגדר של חיפזון שכינה,

שהקדוש ברוך הוא מיהר לגבול את ישראל קודם שהגיעו לדרגה זו בעבודתם העצמית.

זאת אומרת, עם ישראל יצאו לפני שהם הגיעו למדרגה.

הילקוט מלמד אותנו שלעתיד לבוא לא שייך גדר זה, כי כבר ניתנה תורה,

ומעתה העבודה שלנו צריכה להיות עבודה עצמית, שנזכה לגאולה בזכות בחירתנו.

שם היה חיפזון שכינה,

כיוון שאם היו שוקעים בשער החמישיים לא היו יוצאים משם.

אז לכן היה צריך להוציא אותם בחיפזון.

ואז הוציאו אותם טרם שהם קנו את המדרגה הזאת,

שהם ראויים לגאולה.

וזו לא הייתה דרגה עצמית על ידי העבודה שלהם.

טוב, אז זה היה,

והם קנו את המדרגה הזאת.

אבל הילקוט מלמד אותנו שלעתיד לבוא, לא שייך כבר להגיד דרגה זו.

למה? כי עכשיו כבר ניתנה תורה,

ועיקר מעתה זו עבודה עצמית,

שאנחנו נזכה לגאולה בזכות בחירתנו,

אכן, גם במצרים.

הרי מצינו שהיו צריכים להכנה כדי לזכות להתעוררות מלמעלה של הגאולה.

מה הייתה ההכנה שהיו צריכים

כדי לזכות להתעוררות

מלמעלה של הגאולה? נצטוו על קורבן פסח.

והעניין הוא כי טומאת גלות מצרים הייתה חזקה ועמוקה מאוד.

הטומאה של הגלות לשכון בארץ מצרים הייתה חזקה ועמוקה מאוד.

ואנחנו אומרים בהגדה, ועברתי בארץ מצרים,

אני ולא מלאך,

מובא בזוהר הקדוש,

שלכך היה צריך הקדוש ברוך הוא, כי הוא יכול להביא את הגאולה בעצמו, כי לא היה אפשר למלאך להיכנס אל טומאת מצרים.

כי גם קדושת מלאך הייתה נפגמת שם.

אז אם מלאך יכול להיפגם שם, ישראל, מה קורה איתם?

אבל לכאורה זה תמוה,

באור העניין,

שיש כמה דרגות בהבנת המאורעות של העולם.

יש מי שמבחין,

עולם כמנהגו נוהג בדרך הטבע.

הוא לא רואה יותר מזה שום דבר, הכל זה טבע.

יש מי שמבחין,

שזה בבחינת שליחות מאת השם יתברך.

שזה שליחות מאת השם יתברך.

זאת אומרת, הוא רואה את מאורעות העולם,

שליחות מאת השם יתברך.

ויש לפעמים דרגה

בראיית מלאך, שנייה השם ממש.

יש דרגה שאדם זוכה לראיית מלאך,

ששנייה השם ממש.

כמו

מנוח ואשתו,

כמו עגר, כמו שרה ואברהם. כמו.

ויש שמבין גם שאדם פלוני הוא ממש אל יעמד השם,

כי מלאך וצווה לך לשמורך בכל דרכיך.

יש גם דבר כזה.

ויש שמתעורר לראות שיד השם בעצמו פועלת בעולם,

וליבו מתמלא אימה ופחד.

אדם רואה ממש את ידו של הקב' ברוך הוא בכל מקום-מקום.

כאמור, הוא מורא גדול

זה גילוי שכינה.

אז יש מציאות של מורא גדול, שאדם חי במצב של מורא גדול, זה גילוי שכינה.

וביארו לנו חכמים זיכרוני הברכה,

שאלמלא סייע השם יתברך לישראל.

להתעלות למדרגה גבוהה

של ראיית השם לבדו

לא היו מתעוררים אל הקדושה כלל.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא

העלה את המדרגה של עם ישראל למדרגה הכי גבוהה

של ראיית

השם לבדו.

אם לא, לא היו מתעוררים אל הקדושה כלל,

כי בעומק טומאת מצרים היו נשארים אדישים גם לגבי ראיית מלאך.

גם אם היו רואים מלאך ממש,

היו נשארים אדישים.

שהרי לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה, וזה מלאך אלוקים זה,

משה רבנו,

איש האלוקים.

אדם שעושה מופתים כאלה, מה שהוא אומר מתקיים.

מפציץ את מצרים, חופשי על הבר.

מה זה?

ולא שמעו

מקוצר רוח ומעבודה קשה.

זאת אומרת, חייב היה הקדוש ברוך הוא להראות אותם דרגת ראייה,

את יד השם בדבר.

וזה משכינו חכמים, זיכרונם וברכה, בחידותם,

שגם קדושת מלאך הייתה נפגמת.

אז אפשר להבין את זה גם ככה. לא שהוא נפגם,

אלא קדושת המלאך בעיני בני ישראל הייתה נפגמת.

שאולי נחשב בעיניו כמלאך בשביל להשתכנע ממנו.

מה שבדרך כלל

ודאי שאדם השתכנע.

אבל אי אפשר לאור עליון כזה לחול מבלי שיהיה כלי מתאים לקבלתו.

אי אפשר.

אם רוצים

שאור עליון כזה יחול על אדם,

דהיינו לראיית גילוי שכינה ממש,

אז צריך בשביל זה הכלי מתאים לקבל.

אבל אמרנו שהם היו עובדי עבודה זרה כמו המצרים, אז איזה כלי יש להם?

מה הכלי שיש להם לקבל?

לשם זה היו צריכים ישראל לכור הברזל,

של ייסורים שממרקים את החומריות,

השעבוד,

והצער, והצרות, והייסורים, והמלקות, והנגיסות, וכל מה שהם עברו.

זה מרק להם את החומריות.

ומצד שני,

גם קורבן פסח

הם היו צריכים לעשות.

ולא מספיק מה שהם שועבדו.

עוד צריך היה לעשות קורבן פסח.

מה יש בקורבן פסח? מה חשוב קורבן פסח?

כי קורבן פסח הוא ביטול העבודה הזרה של מצרים,

כמו שכתוב בספר הקדוש.

כל זמן שאתה לא עקרת מלבך את העבודה הזרה,

איך הכלי שלך יכול להכין

את גילוי שכינה?

לא יהיה בך אל זר.

אז חייבים, קודם כל,

לשחוט את האלוהים של מצרים, את העבודה הזרה שהם עבדו אותה עד אתמול.

משיכו וקחו לכם.

משיכו את ידיכם בעבודה הזרה.

אז זאת אומרת,

מעבר למה שהם התייסרו

ודוכאו,

עדיין היה צריך גם לבטל את העבודה הזרה על ידי זה שהקרימו את קורבן הפסח,

כמו שמבואר בזוהר הקדוש.

בגאולה העתידה,

שהיא צריכה להתחיל מלמטה,

כמו שאמרנו, זה לא יבוא כבר בהתערותא דלעילא כמו שהיה במצרים. במצרים לא הייתה ברירה, כי זה היה מחיפזון.

כי אם לא היו שוקחים כבר בשער החמישים,

אז כבר אי אפשר היה להוציא אותם לעולם.

אבל באחרית הימים עכשיו,

עכשיו זה כבר לא ילך ככה.

בגאולה העתידה, שהיא צריכה להתחיל מלמטה, כמו שבהרנו למעלה,

אז על אחת כמה וכמה שהכרחית הכנה הנל,

שאנחנו נעשה את עצמנו כלים ראויים לקבל את האורות של השם, הרי בגאולה האחרונה כל העולם ידע שהשם אחד ושמו אחד.

זה הגילוי הכי גדול.

ואתה חוזר למדרגה של אדם הראשון לפני החטא.

אז אתה צריך כלי לקבל.

אבל אם יש לך בראש עוד שטויות והאבלים של הגויים, את הבלוויזיה שלהם, יש לך את כל החרטות שלהם, את כל המסורת שלהם, והתרבות שלהם, והקול שלהם,

איזה כלי יש לך לקבל?

איזה כלי? אתה צריך לבער את כל הנגע הזה ממך,

אחרת לא תוכל לקבל את האור העליון.

אם כן, כמה אנחנו צריכים להכין את עצמנו לביאת המשיח בעבודה של ביטול היש.

אז מה היה שם?

ביטול היש.

כי דיכאו אותם.

אין טעם לחומר שאדם מדוכא, מעונה.

מה אתה יכול להציע לנו?

לא מעניין אותו שם. תן לי לישון, נשים את הראש. תן לי לישון על האדמה, על החול.

תן לי לישון, תן לי להניח את הגוף, עזוב.

בוא, יש איזו מסיבה.

מה אתה, מה, מה, מה אתה?

מי מעניין אותו בכלל?

רק לשרוד אחרי כל מה שאמרנו.

זאת אומרת, כשיש ביטול היש וביטול עבודה זרה,

לא משנה אם זו עבודה של אז או עבודה זרה של עכשיו,

כשיש את שני אלה,

אז החומר מוכן,

ואין בפנים עבודה זרה,

ממילא כלי מוכן לקבל את האור הגדול,

אור השכינה,

בגילוי הגדול, שיביא את המשנה.

אבל צריך להכין את הכנים.

איך אמר לבן? פיניתי הבית.

ממה? מעבודה זרה.

דמשק אליעזר מגיע, עבד אברהם.

פיניתי הבית. ממה הוא פינה? מעבודה זרה. אי אפשר להיכנס. צדיק יכול להיכנס בבית כזה?

לא יכול.

מה זה עבודה זרה של היום? אז גם,

אמרתי,

פלוויזיה, אינטרנט, אינטרנט, אייפון, כל הדברים שהם

משמשים לייצר הרע.

אז לכן,

צריך האדם לדעת

איך להרחיק את עצמו מכל הדברים האלה, שלא יהיה לו שום שייכות בהם.

שום שייכות בהם.

למעט,

מי שהתירו לו חכמים

לצרכים שמשתמשים.

מכל מקום,

הדבר ברור שאם אדם רוצה להיגאל,

צריך להכין את הכלי שלו.

אז ראינו שהקדוש ברוך הוא

ברא את אור שמעת הימים וגנז אותו לצדיקים,

כי הוא ידע שהשתמשו בו הרשעים לרעה.

ולכן,

זה מוכן.

העובר בבטן אימו כבר למד את כל התורה כולה.

מפיו של מלאך.

וזה נשכח ממנו. עכשיו הוא צריך להשיג את זה בעצמו.

למה?

כל מה שבא בתערותא דלעילא,

אחרי זה נותנים לך שאתה תעורר את זה מלמטה.

מן השמיים נתנו לך לראות שאפשר להגיע לזה,

עכשיו תעמוד לבד.

ראתה שפחה על הים,

מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.

היא ראתה,

עם כל הכבוד.

אבל אחרי הגילוי, היא חזרה להיות שפחה.

עכשיו היא צריכה לעבוד לבד אם היא רוצה להיות נביאה.

אז תעבוד.

אבל ראית שאפשר להגיע לזה? ראית?

הנה.

עכשיו את העבדים שלהם. יש מדרגות לעלות, לעלות, לעלות, עד שמגיעים לזה.

זאת אומרת, אדם צריך להבין כל דבר ניתן להשיג,

אבל צריך הכנה.

צריך שהכלי יהיה מוכן.

אם הכלי יהיה מוכן, השפע האלוקי,

מחכה רק לרגע.

פתח פיך ועמלאהו. כמה שתבקש ממני ברוחניות, אומר הקדוש ברוך הוא, אני אתן לך.

אבל תכין את הכלי.

תבוא עם כלי ריק

מעבודה זרה, ממחשבות זרות,

מתאוות החומריות וכו' וכו',

ואז תתמלא בקדושה.

אם תקדש לעצמך מעט מלמטה, יקדשו אותך הרבה מלמעלה.

וזוהי הדרך, בעזרת השם יתברך,

שכל אחד צריך להכין את עצמו, אנחנו קרובים.

כל יום מתקרבים יותר, יותר, יותר, ורואים איך העולם

צועד לקראת

הפיצוץ הגדול.

ואתמול פרסמו כבר שלישראל,

מה שאמרתי כבר לפני שנים,

יש פצצות מימן.

פצצות מימן, למי שלא יודע,

זה משהו איום ונורא.

לפי מאה, מיליוני שש. איזה מאה?

לפי מיליונים.

הפצצה בנגסקי וירושימה הייתה חמש עשרה קילו טון.

קילו טון זה אלף טון.

חמש עשרה אלף טון.

חמש עשרה קילו טון.

המימן זה...

הולך במגה, מגה זה מיליון,

מיליון טון.

הרוסים עשו ניסוי עם 300 מיליון טון.

הנתונים מבהילים.

הלהבה עלתה לגובה של 80 קילומטר

והתפרסה

ל-32,

35,000

קילומטר

ועוד

הקרינה וכו' וכו'. בקיצור, אם זה פוגע פצצה אחת כזאת

בבירה אירופית גדולה, מוחקת אותם.

מיליונים, עשרות מיליונים,

חוץ מאלה שההשלכות, זה פצצת ממן אחת.

זאת אומרת, לישראל, לפי מה שמדברים, יש 200 כאלה בשביל לפרק את כל העולם כולו.

מה שנקרא תמות נפשיהם פלשתין.

כן, אבל אתם יודעים שגם את הסואץ הכינו שזה יידלק בקו בר לב,

וזה לא עבד. הגפרור נרטב, וזה לא עבד.

בקיצור, כל התוכניות התבטלו,

והקדוש ברוך הוא מנהל את העולם ומסדר את זה איך שהוא רוצה. אתה יכול להכין מה שאתה רוצה, אבל בסוף מי שקובע זה הקדוש ברוך הוא, ולא אתה.

אבל מכל מקום,

אנחנו צריכים להיות מוכנים.

בשיעורים האחרונים שאנחנו לומדים, אנחנו רואים שהסיכויים של כל בן אדם להישאר,

זה לא כל כך פשוט.

ואם גם הוא יישאר, אז זה בזכות אחרים, אז זה לא כל כך נעים.

וגם אחר כשהמשיח יבוא ויתגלה,

אז הוא לא יתייחס אליו בכלל, אז

יהיה ממש מביש.

ובפרט מי שחושב שהוא,

מי שחושב שהוא,

זו בעיה יותר גדולה.

בכל מקום רבו יצא להכין את הכלים.

רבי חנניהו ואנשי אומר.

רסוע הקדוש ברוך הוא וקדוש ברוך הוא.

לפי כוח ארבונו את הרסוע.