במי לתלות את הכשלונות? א"י א"י | הרב אמנון יצחק שליט"א

בית כנסת מקדש מעט קהילות פז, בני ברק
תאריך פרסום: 19.03.2013, שעה: 18:05

http://live.shofar-tv.com/videos/2804
19-3-13
"אהרן אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם". כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות, ונעשו כל המעשים, ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואומר, יודע אני שכעס הקב"ה עלי, ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל, אמר לו למשה, משה אחי, כך עשית לי שנכנסתי ונתביישתי? מיד נכנס משה עמו וביקשו רחמים וירדה שכינה לישראל. אז אהרן רואה שהקריבו את כל הקרבנות ועשו את כל המעשים שצריכים, ועדיין לא ירדה שכינה לישראל. והיה מצטער ואומר, אני יודע שהקב"ה כעס עלי ובגללי לא ירדה שכינה לישראל. ואז הוא אמר למשה, משה אחי ככה עשית לי שנכנסתי ונתביישתי? מה, לא לקחת בחשבון שהקב"ה כועס עלי ובגלל זה לא נתרצה ולא שרתה שכינה? מיד נכנס משה עמו וביקשו רחמים וירדה שכינה לישראל. "ויצאו ויברכו את העם" אמרו "ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, לפי שכל שבעת ימי המילואים שהעמיד משה למשכן בכל שבעת ימי המילואים, ושימש בו ופרקו בכל יום, לא שרתה שכינה בו, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה רבינו, כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עוון העגל, לכך אמר להם זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה', אהרן אחי כדאי וחשוב יותר ממני, שע"י קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו.
רואים שכל שבעת ימי המילואים משה העמיד למשכן, שימש בו ופירק אותו בכל יום, וגם כן לא שרתה שכינה, קודם היה אהרן נכלם, עכשיו אנחנו שומעים שבשבעת ימי המילואים ישראל היו נכלמים ואומרים למשה רבינו, כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עוון העגל, נו, מה קרה עם כל זה? מה שביקשת הבאנו, מה שרצית עשינו, אז למה לא שורה שכינה? לכך אמר להם, זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו, וירא אליכם כבוד ה', אהרן אחי כדאי וחשוב יותר ממני, שע"י קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו. אז ראינו שאחרי שבעת ימי המילואים נכנס אהרן, וגם לא ירדה שכינה, ומה אמר אהרן? אמר משה אחי ככה עשית לי שנכנסתי ונתביישתי? ואז מה קרה, נכנסו שניהם, וביקשו רחמים ואז ירדה שכינה. מה הם אמרו? "ויהי נועם ה' עלינו יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם" וירדה שכינה.
בטבע האדם שאם יש שניים שותפים לעסק מסויים או שלשה כמו בש"ס, ואין העסק מצליח, שאז כל אחד תולה את הכשלון בשני. ככה זה טבע הדברים, האחד מאשים את חברו שאי הצלחה מקורה בכשלונו או בהעדר כשלונו. כן, אני רק מספר שתיים, לא מספר אחד, אם היית מספר אחד אז היה הכל בסדר.

ש. מי בראש

הרב: מי בראש כן, אבל אם היה העסק מצליח, נו, מה היה אומר דור-רעי? היה אומר שהכל בסדר, הכל בזכותו כי הוא היה יו"ר המטה של הבחירות, ומי קובע אם לא יושב ראש המטה? זה כשמנצחים, כשלא מצליחים זה הפוך, ואז אשם כמובן א"י א"י - אלי ישי. ולהיפך בעסק מצליח אז תולה כל אחד את ההצלחה בעצמו ולא בזולתו, ואילו כאן אצל אהרן משה וישראל, כאשר לא שרתה השכינה במעשה ידיהם, כל אחד תלה את הכשלון בעצמו. פה בדיוק הפוך, משה תולה בעצמו, אהרן תולה בעצמו, ישראל תולים בעצמם שהם אשמים. אהרן התבייש ואמר שהאשמה תלויה בו כי הקב"ה כועס עליו ורק בשבילו לא ירדה שכינה, בני ישראל נכלמים ואומרים למשה רבינו כי האשמה תלויה בהם מפני מעשה העגל, ואילו משה אומר כי אם השכינה יורדת זה רק בזכות אהרן, שהוא כדאי וחשוב יותר ממנו, כל אחד מייחס את הכבוד והחשיבות לזולתו ואת אי ההצלחה תולה בעצמו. אם היו מנהיגים אמיתיים שם היו אומרים אני אשם, אומר מה פתאום אני אשם, אומר מה פתאום אני אשם, אבל מה אומרים הוא אשם, הוא אשם, הוא אשם. ובאותם המצליחים וזוקפים כל הצלחתם לא לעצמם, מסופר בגמרא, אה, אלה שמצליחים וזוקפים כל הצלחתם לא לעצמם, בדיוק הפוך מהם, מספרת הגמרא, ההיא בר טביא דעתא לבי ריש גלותא דהוה מפסק כרען בתרייתא בת קרע בצומת הגידין ואכשריה, סבר למיכל מיני באומצא, אמר ליה שמואל לא חייה שמר לניקוריה, רש"י אומר שמא נשכו נחש ואסורה משום סכנת נפשות? אמר ליה מאי תקנתא? נותבי בתנורא דאיהו בדיק נפשי, התוי בתנורא נפל תילחי תילחי - היה מתפרק ונופל חתיכות חתיכות. קרי שמואל עלי דרב, לא יאונה לצדיק כל אוון. קרי ליה רבי, קרי ליה רב דשמואל כל רז לא אניס לך. אז אותו צבי שהגיע לביתו של ראש הגלות, והרגליים שלו היו מופסקת האחוריות, אז בדק אותו רב בצומת הגידים ורב הכשיר אותו, חשב לאכול ממנו, אמר לו שמואל, אתה לא חושש לניקורי? אתה לא חושש שהנחש נשך אותו מה שאתה רואה שמפסקן כרעי, אז יש פה סכנת נפשות. אז אמר לו רב לשמואל מאי תקנתא, מה נעשה? אמר לו תשים את זה בתנור והוא יבדוק את עצמו. שם אותו בתנור ונפל תילחי תילחי, היה מתפרק ונופל חתיכות חתיכות, מה התברר? שהוכש ע"י נחש. אז היה פה הצלת נפשות, מי הציל את מי? שמואל הציל את רב שאמר לו לא חיה שמר לניקורי, אז הוא אמר לו מאי תקנתא? מה נעשה? אמר לו בא נבדוק אותו בעצמו וכו' ומצאו שאכן הוא צדק.
קרי שמואל עלי דרב, שמואל שהציל את רב קורא על רב לא יאונה אוון לצדיק, זה הכל בזכותך, אני אומר לך, אם לא הזכות שלך איך היית ניצל? לא יאונה אוון לצדיק. לא יאונה לצדיק כל אוון, איייי. ורב קורא על שמואל, כל רז לא אניס לך, אין אם זה לא אתה שאתה יודע הכל ומבין הכל, אני הייתי כבר בעולם האמת. אז כל אחד משבח את השני, בדיוק הפוך מהשלישיה הידועה. והלא זה שמואל, הלא זה שמואל שרב ניצל על ידו ממוות ומאיסור, ואילו היה קורה עובדה כזאת אצלנו היינו מיד מיחסים אלינו את ההצלחה, זוקפים זאת לחכמתנו, ובודאי שישנם כאלה שבמקרה כזה היו אומרים בעצמם, בעלי רוח הקודש, חוזה נסתרות, ישר היו מעמידים תור עד ז'בוטינסקי, ואילו שמואל שם עצמו לגמרי בצד, שמואל תלה את כל סיבת ההצלחה של המעשה הזה ברב, כי רק מפני צדקתו הוא ניצל, ואילו רב התרחק מלהטעות את עצמו ולומר שנס זה נעשה לו בזכותו ובצדקתו, אלא ייחס את כל ההצלה לחכמתו של שמואל, ושכל זכות קיומו והצלת חייו תלויים בשמואל וחכמתו העליונה שכל רז לא אניס ליה.
וההיפך, מצינו אצל הרשעים וגסי הרוח, "ויאמר בלעם אל בלק, בנה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי שבעה פרים ושבעה אלים" איזה דרמטיות, "ויעש בלק כאשר דיבר בלעם. ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח, ויאמר בלעם לבלק, התייצב על עולתך ואלך אולי יקרה ה' לקראתי, ודבר מה יראני והגדתי לך, וילך שפי ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו, בלעם אומר לקב"ה, את שבעת המזבחות ערכתי, ואעל פר ואיל במזבח" ימחרית שקרן רמאי, איייי, בא תראה את אותו רשע בלעם, כל מעשיו היו לרע בגאות ליבו, שניהם העלו את הקרבנות שכן כתוב ויעל בלק ובלעם, הוא בטח נתן לו לסחוב, הוא רק הלך איתו ואמר לו "ויהי נועם ה' עלינו"... בכל המזבחות כולם היה עורך אותם, וזה הרשע היה משבח את עצמו ואומר את שבעת המזבחות ערכתי, הוא ערך אותם, ואעל, אני לבד, פר ואיל במזבח, ואל מי הוא אומר? לקב"ה, ירמאי, על מי אתה עובד? ואת בלק לא שיתף עמו, אמר הקב"ה רשע, הכל אני יודע, הכל אני יודע, זוהר הקדוש פרשת בלק ודי למבין.
אז רואים פה שמשה ואהרן וישראל היו בדרגות גבוהות מאד מאד מאד, וכל זה אחרי מעשה העגל, כל אחד תלה את הפשלה כביכול במושגים שלנו, ששכינה לא ירדה, כל אחד תלה בעצמו. אהרן בחסרונו, משה בחסרונו או ביותר נכון במעלתו של אהרן, ישראל בחסרונם, כל אחד תלה בעצמו. אבל אצל חכמי ישראל האמיתיים כל אחד תולה את ההצלחות בזולתו, ואת החסרונות בעצמו. ואצל הרשעים כמו שראינו, כמו בלעם - הפוך, אז עכשיו אדם יזהה את עצמו, למי הוא שייך, לבלעם או למשה ואהרן? לרב ושמואל או שוב פעם לבלעם, אם אתה תמיד רואה שאתה בעצם לא זה שעשה כלום, נו, אז אתה במצב טוב מאד, ואם אתה מסוגל גם לתלות את הזכות בחברך זה עוד יותר מעלה, לתלות את החסרון בעצמך - זה פחות בעייתי מאשר להגיד שהשני עשה הכל. זה יותר קשה להגיד. אדם מוכן להגיד אני לא עשיתי כלום, גם אתה לא אבל. איך אנשים שואלים אותי לפעמים שאלה, אומרים יש לי שאלה אבל אתה גם לא יודע את התשובה, הוא עוד לא שאל את התשובה, הוא כבר אומר גם אתה לא יודע, למה אתה שואל אותי? אני לא יודע, אז תעבור לשאלה הבאה, העיקר שגם אתה לא יודע.
וזה משלים למה שלמדנו בבוקר בשיעור מה ההבדל בין משה רבינו לבין ירבעם בן נבט, שמשה רבינו היה עניו גדול ורואה רק את חסרונותיו ולכן אמר לקב"ה "שלח נא ביד תשלח" כל אדם מן השוק יותר הגון ממני לשליחות, ותמיד התחמק מהשליחות, ותמיד תלה את החסרונות בעצמו ותמיד ראה מעלת ישראל, ואמר תיפול, לא תיפול ציפורנן אחת מצפורנן של ישראל, יתבטלו אלף כיוצא בהם משה רבינו ולא תתבטל, ואמר ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", כל כולו רועה נאמן לעם ישראל וכו'. וגם זה בדיעבד שלא מרצון, בורח מן הכבוד, לעומתו היה ירבעם בן נבט בעל גאוה סרוחה שאין כדוגמתו, רואה רק בגבהות ליבו את עצמו, לא רואה אחרים כלל, את שלמה הוא מוכיח איך הוא סיתם את הפרצות שפרץ אביו בחומה כדי להעלות עולי רגלים בקלות מכל צד, והוא סיתם אותם בשביל בת פרעה בשביל לקחת מיסים בעבורה, והוא זכה להיות מלך על עשרה שבטים, ורחבעם היה על שני שבטים, אבל בגלל שהוא חשב שמה יקרא, הרי ההלכה היא שאין ישיבה בעזרה רק למלכות בית דוד ואז הוא יעמוד, ורחבעם המלך ישב, ואז יאמרו איה עבדא ואיה מלכא, אז איך יכול להיות דבר כזה, מה הוא נהיה מלך בשביל שיחשבו שהוא עבד, שהוא עומד ליד המלך? אז הוא העמיד עגלים בדן ובית אל ואמר לישראל לא צריך לעלות יותר לבית, אלה אלהיך ישראל, משתחוים וחוזרים בחזרה. זה אותו אחד שהוכיח את שלמה המלך, כנראה זה היה בהפרש מזמנם לך עד הרגל הראשון, אז כמה זמן זה יכול להיות? חדשים ספורים הוא כבר לא עמד, הוא מוכיח את שלמה החכם מכל האדם תוכחת צודקת, ואחרי זה שמגיע הרגע שהוא צריך לעמוד במצב אמיתי, כמובן שהיה לו למדות, שאם הוא

ש. איך אדם מגיע למצב כזה? אדם באופן נורמלי נולד עם גאוה ואח"כ הוא נשאר עם גאוה, עד שמשה רבינו

הרב: לא ברור לי למה אדם נולד עם גאוה

ש. כל ילד נולד עם גאוה

הרב: לא לא לא, ילד עם גאוה לא,

ש. הכל שלי

הרב: לא, שלי זה לא אומר גאוה זה רכושתנות, הכל שלי זה לא, ילד אומר הרבינו בחיי שהקב"ה עושה חסד לתינוקות שלא נותן להם דעת עד כמה חדשים, אין להם דעת, שאם היה להם דעת והיו רואים מה הם עושים במיטה אז היו מתים מהפדיחה, אתה מבין? למה הוא עושה צרכים ומחייך אה אה אה אה, אם הוא היה יודע מה המצב שלו הוא לא היה מחייך. ואח"כ הוא רואה שהוא חסר, אומרים לו תגיד אבא, עד שהוא מגמגם משהו, אז מה יש לך להתגאות, אתה לא יודע אפי' א' ב', ואח"כ מספרים ואח"כ כיתה א' ואח"כ המורה כותבת לו לתלמיד תמחק תמחקי, לא יודע כלום, כל הזמן הוא לא יודע, כל החיים שלו זה לימוד הוא רואה שהוא חסר חסר, על מה מתגאה, שהוא יודע כבר א' ב', שהוא אומר גדי, מה הוא יודע? אבל זה לא הגאוה, זה לא הגאוה.
אדם לא רוצה לראות למה כי ההורים הם נוטעים בילד אתה מבין את הגאוה, הם אומרים לו, כל הכבוד, איזה יופי, איזה גיבור, איזה חזק, והוא כבר התרגל, ואם לא משבחים אותו הוא מתחיל להפגע, מה קרה עברה שעה לא אמרו לי כלום, אז הוא מתחיל לצבוט את אחיו למשוך אותו שישימו לב אליו. אז ז"א, גאוה באמת אין לנו על מה, הרי תכלית הידיעה הרי שלא נדע, אז ממילא מה תתגאה? אפילו אם תלמד כל מה שידע רבן יוחנן בן זכאי אתה לא יודע כלום, הוא אומר שהוא לא יודע כלום, הוא שידע הכל אומר לא יודע כלום. אנחנו מה יכולים להגיד? לא יכולים להגיד שום דבר. אבל מה, הגאוה הזאת היא גאוה סתם, סתם, אנחנו חומר. אחת הסיבות שכתוב הקב"ה, הקב"ה דאג שאפילו מלך צריך להכנס לשירותים כמה פעמים, להזכיר לו, אתה מבין, מי אתה, והוא צריך להכנס לשם, מה לעשות, לא יכול להתחמק, היה פרעה שניסה ככה לצאת המימה בלי שידעו, אבל משה רבינו ייבש אותו קצת שמה, עמד איתו ופתח איתו שיחה, וההוא מסכין אתה מבין.
בכל אופן הנקודה היא שאין לנו על מה להתגאות, אבל ירבעם התגאה, התגאה מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד והוא זכה להיות גדול מחטיאי הרבים. חטא והחטיא את ישראל, פשש אין דרגה יותר נמוכה מזו. ואילו משה רבינו זכה להיות גדול מזכה הרבים, למה - בגלל הענווה שלו, כי כשצריך לשרת ציבור אתה חייב להיות עניו, אם לא לא תוכל, אם זה תגיד עזוב זה לא מפרגן זה לא אומר ככה זה לא אומר ככה זה לא אומר ככה, תשאר לבד. אתה צריך להתבטל, אתה צריך לרוץ, צריך לבוא ולפעמים אין אף אחד, וצריך לבוא ולפעמים יציקו לך, לפעמים יבזו אותך, לפעמים יגידו לך ככה, לפעמים יזלזלו בך, אז צריך להמשיך, אם אתה באמת מתכוון לזכות את הרבים, אז שום דבר לא צריך להפריע לך. אבל אם אתה מחפש תפקיד, אתה לא מחפש לזכות את הרבים, אז אתה אומר רגע, אם אנחנו באופוזיציה אני הולך לראשות העיר בירושלים, ואם אני לא אלך לראשות העיר בירושלים אז אין דבר כזה, אני חייב לעשות משהו, אז אני או יוצא לעסקים או שאני חוזר למעשיהו, אני לא אשאר ככה, אין דבר כזה.
ז"א, אדם הפוך, אם הספינה טובעת, רב החובל קופץ אחרון, אז אם הבאת אתה את הספינה לטבוע ואתה גרמת נזק לכל העולם החרדי, ואתה הפסדת אותם, כי הרי אתה התגאית - אני מנעתי מאמסלם ואמנון יצחק שלש מנדטים, שוטה, אתה מנעת? מנעת ממך, מי הפסיד את זה? הסך הכולל הפסיד את זה, מי הפסיד, מנעת מה הפסדת, אתה מנעת מלפיד שלש מנדטים? אתה נתת ללפיד לטפס כי לא טיפלת בו, אבל במי טיפלת? במי ש יכול להביא עוד מנדטים.

ש. עכשיו מידה כנגד מידה הוא בחוץ

הרב: כן בסדר, זה לא מפריע לנו שהוא בחוץ לא בחוץ, אבל בסך הכללי הנקודה היא פשוטה, לפי מה שלמדנו, אדם צריך לתלות את החסרונות בעצמו ואת ההצלחות בחברו, זו המעלה האמיתית של בן ישראל שהולך בדרכי התורה, ומה לנו יותר גדולים ממשה ואהרן, ועם ישראל, דור דעה שלא היה דור כמותו, כולם ידעו מי צודק ומי לא צודק. אבל מי שהוא שייך לבלעם או שיש לו תלמידים של בלעם, אז התוצאות ברורות, הכל הוא תולה בעצמו כשיש הצלחה, וכשאין הצלחה אז הוא תולה באחרים, האשם זה א"י א"י - אלי ישי.
תהיו בריאים.

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

04.08 11:44
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
04.08 11:24
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
03.08 18:03
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
03.08 11:17
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
03.08 11:15
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
03.08 11:15
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
03.08 11:11
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
03.08 11:10
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
03.08 11:08
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
02.08 13:59
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).