חובות הלבבות - שער הבטחון | ה | הקדמה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בעל הביטחון, חובת הלוואות.

אמרנו שיש יתרון לבעל הביטחון על בעל האלכימיה.

עכשיו תגידו שבעל האלכימיה יודע להפוך

הכסף לזהב,

להבדיל והנחושת לכסף

בכל מיני פטנטים בין אם הם חוקיים או לא חוקיים.

אבל אדם כזה הוא מסודר כי הוא לוקח חומר

זול והופך אותו לחומר יקר ואז אף פעם לא יחסר לו לכאורה כסף.

תמיד הוא יהיה מסודר.

אז כל אחד ירצה להיות בעל אלכימיה והוא יהיה בטוח, יש לו שלוות נפש והוא רגוע שלא עשה לו כסף.

אמרנו שלבעל הביטחון יש יתרון עליו בעשרה דברים. למדנו בשיעור הקודם חמישה ועכשיו אנחנו ממשיכים עם החמישה הנוספים.

החמישים.

אני חוזר על האחרון הקודם.

בעל הכימיה

תחת יראה ופחד,

תחת יראה ופחד על מלאכתו מן הגדול ומן הקטון שבא. הוא מפחד?

הוא כל הזמן חי בפחד.

זה שיש לו כסף זה יפה,

אבל הוא חי בפחד. למה?

אולי ילשינו עליו.

אולי יגידו כך וכך.

אולי יגנבו, וישתתו.

הוא חי בפחד.

אבל הבוטח באלוהים, לא רק שהוא לא פוחד מאדם אלא גם יראוהו הגדולים ונכבדי בני אדם עוד מכבדים אותו ויראים מפניו יראת כבוד.

אפילו החיות והאבנים מבקשים את רצונו.

כמו שנאמר במזמור, יושב בסתר עליון עד אחריתו. תקראו את כל פרק צ״א וד.ג׳.

וגם אומר איוב בפרק ה', פסוק י״ט,

בשש צרות יצילקה ושבע לא ייגע בך רע פרעב פדחה ממוות.

עד סוף העניין שם.

זאת אומרת,

ובמלחמה יציל אותו מבחירת בשעות לשון תחבא ולא תירא משעות כי יבוא לשעות ולכפן תשחק וחיית הארץ אל תירא כי מבנה השדה בריתך וחיית השדה ראש למאללה.

זאת אומרת, בעל הביטחון אין לו שום בעיה בכלל כיוון שהוא פוטע על השם.

השישי, היתרון השישי שיש לבעל הביטחון

שבעל הכימיה אינו בטוח מהחולאים והמדווים.

זאת אומרת, הוא יכול להיות חולה,

יכולים להיות לו כאבים וצרות וסבל וכו',

שאלה מערבבים עליו את שמחתו בעושרות, כי כל יום שהוא חולה,

כל יום שהוא סובל,

הוא לא יכול להרוויח,

הוא מפסיד כסף, יש לו התחייבויות,

הוא לא עומד בהם,

אז המצב שלו לא טוב.

והם לא מניחים אותו ליהנות ממה שיש לו ולא להתענג ממה שהשיגה ידו.

אבל הבוטח בשם בטוח מן המדווים החולאים.

איך הוא בטוח?

מה, אדם שבוטח בשם לא יהיה לו חולים, לא יהיה לו מדווי שוגר?

אלא במה הוא בטוח?

הוא יודע שזה רק בדרך של כפרה, אם בא לו כבר משהו,

אז הוא רגוע, זה כפרה, כפרת העונות.

או על דרך התמורה, במקום שחלילה הוא ימות,

אז נותנים לו איסורים ומחלות כאלה ואחרות כדי לתקן אותו.

אז ממירים לו את זה במשהו אחר.

הוא כל כך בטוח בשם שעושה רק טובתו,

שאין לו בעיה גם עם צרות,

כמו שלמדנו בשיעור היום בבוקר.

כמה צריך לעבב את הצרות למדנו היום.

וכמו שכתוב בישעיה מ',

פסוק למד,

ויעפו נערים ייגעו, ובחורים כשון ייכשלו.

זאת אומרת, גם אם אתה יכול להיות נער,

אתה יכול להיות בחור, לכאורה אתה חזק,

יש לך כוחות,

אתה יכול להתעייף, להתייגע, אתה יכול להיכשל.

זה לא מבטיח את מצבך.

ואמר וקובע שהם יחליפו כוח,

אבל אלה שמקווים לשם, אלה שפוטחים בשם,

אלא אפילו שיהיה מצב כזה או אחר, משבר כזה, הם יחליפו כוח.

הם לא נשברים,

הם לא כשון ייכשל וכשל אחר כשל.

הם לא ייעפו ויגעו עד שהם מותשים ביניהם כוח לעולם הזה, והם מיואשים וכו'.

אלא קובעי השם, כשמקווים לשם,

הם מחליפים כוח כל הזמן.

ואמר בתהילים דוד המלך בל״ז י״ז כי זרועות רשעים תישברנה וסומך צדיקים אדוני.

זאת אומרת,

אפילו שלרשעים יש זרועות והם חזקים ויש להם יכולות וקונקשן,

קשרים, הכול,

הזרועות שלהם תישברנה, כי אין להם סיוע מאת השם.

אז יום אחד הם יישברו.

אבל סומך צדיקים אדוני.

הקדוש ברוך הוא סומך את הצדיקים ושומר עליהם בשלמותם כל ימי חייהם.

באמת, בדור הזה רואים דבר נפלא, פלא,

פלא,

פלא, פלא, פלאות, שגדולי ישראל מאריכים שנים ואין תקדיבים כאלה.

מאה שנה, כמעט כולם הגיעו למאה, אומרים מאה.

הרב אוזנר, מאה יאריך ימים, הרב שטיין,

מאה יאריך ימים,

המנוח אלישיב היה בין 104 ערב ל... כולם, כולם זה מאה, מאה, מאה, רב שם זה רצה לברכה, 107, 104, רב שטיין. כל אחד, מה זה, מה זה הדבר הזה?

מה זה?

אלא סומך צדיקים אדוני.

השביעי,

היתרון השביעי שיש לבעל הביטחון על

בעל הכימיה.

אפשר שבעל הכימיה לא יגיע על מזונו

במה שיש אצלו מן הזהב והכסף.

למה? מפני שלא היה האוכל נמצא בעירו בקצת העיתים.

זאת אומרת, בעל הכימיה יש לו כסף ובני הכסף,

אבל אוכל הוא לא יכול להשיג, כי בעיר שלו אין אוכל.

כשהיה צונאמי, או כשהיה רעידת אדמה, או משהו,

לא רק שאנשים איבדו את הממון, אבל גם מי שנשאר לו ממון,

לא יכול, איפה תקנה אוכל? אין אוכל, אין אוכל.

זה לא ביטחון מה שיש לך, הכסף.

כסף זה לא ערובה ולא ביטחון לחיים.

כמו שנאמר ביחזקאל זן יט כספם, בחוצות ישליחו.

יכול להיות

גם שהערך של הכסף יורד,

כמו שבמקסיקו כל פעם זה יורד, כמו שבאיטליה זה יורד,

או כמו אצלנו שהיה שקל שהתחלף משקל ישן או שקל חדש.

בקיצור, אתה יכול להחזיק סכום כסף אדיר, ופתאום יורדים לך כמה אפסים,

ואתה נשארת באפס נקודה משהו.

זאת אומרת, כספם החוצות ישליחו.

לפעמים הכסף מאבד את הערך שלו.

ואמר צפניה הנביא

גם כספם, גם זהבם לא יוכל להצילם.

לא בכל מצב כסף יכול להציל בן אדם.

אם זה ממשפטים בליד העומר,

אם זה במחלות, נחמנא לנצלן,

אם זה מן השבי,

אם זה מן המאסר.

מכל מצב לא תמיד הכסף יכול לערות.

לכן אומר צפניה הנביא גם כספם, גם זהבם לא יוכל להצילם.

אבל הפותח בה' לא ייבצר ממנו מזונו בכל עת

ובכל מקום עד סוף ימיו.

מי שפוטח בשם הקדוש ברוך הוא דואג למלא כל חסרונות.

להגדיל ממי שפוטח על כספו וזהבו.

וכמו שנאמר באיוב שאמרנו קודם, ברעב כבדיך ממוות.

זאת אומרת, כולם ירעבו ברעב.

ואותך הקדוש ברוך הוא יפדה ברעב ממה אנשים ימותו בידך.

ואתה בעל הביטחון תסרוג.

כי הרעב

הקדוש ברוך הוא יפדה אותך ממנו.

ואמר בטילים,

כגא'

אדוני רועי לי לא אעשה אם הקדוש ברוך הוא הרועה שלי

ואני תחתיו ואני סומך עליו

אני לא אעשה אם השם רועי לא אעשה

בן עודל שילפיצני על במנוחות ינעלני נפשי ישובר ינחני במעגלי צדק במעגלי.

גם כי ילך בקצר מלא לא ירע רע כי אתה עימני.

שבטך ומשענתך

הם וירחמוני.

תערוך לפני שולחן

נגד צורריי.

נשארת בשם אנושי וסירם הים.

אך תו בחסד דרדפוני כל יום חיי ושבתי בבית ה' באורי.

כל זה מתחיל במה?

אם ה' רועה.

אם אני פוטע בשם,

והוא רועה שאני סומך עליו,

מסודר לכל החיים.

ואמר בתהילים ל״ז י״ט לא יבושו בעת רעה ובימי רעבון יסבעו.

לא יבושו.

אפילו שיש זמן שיהיה בו רעה לכלל הציבור.

לא יבושו.

וכשיהיה רעבון, ימים של רעבון,

הפוך, כולם ירעבו במסבעו.

זה מי שבוטח בשם.

לקדוש ברוך הוא יש את החייבות

לספק

למי שמותחים בו.

כמו שפתחנו את שאר הביטחון,

כל הבוטח בזולת השם,

הקדוש ברוך הוא מסיר השגחתו ממנו ומניחו מיד מי שבטח עליו.

בטחת בכספך ובזהבך, תתחיל לאכול אותו.

אין אוכל, יש כסף.

אפשר לאכול כסף.

כן.

אז זה הדבר השביעי.

הדבר השמיני שיש יתרון לבעל הביטחון על בעל הכימיה.

בעל הכימיה אינו מתעכב בשום מקום.

מיראתו,

שמא יתגלה סודו.

אז לכן הוא כל פעם מעתיק את עצמו ממקום למקום, שלא יגלו את הסוד שלו.

זאת אומרת,

הוא דואג כל הזמן שלא להיות במקום שיוכלו לעקום אחריו,

שיוכלו להעתיק אותו,

שיוכלו לטעות על קנקנו.

הוא כל הזמן במצב של

מעבר ממקום למקום, כי סודו הזה חייב,

אם ידעו את סודו,

אם זה בדרך עבירה הוא ייתפס ויילחם,

ייקחו לו את ממונו ויאסרו אותו ופיתחו שתיים.

ואם זה לגיטימי,

בכל אופן, אם הסוד שלו יתגלה, אז כבר הוא לא יהיה זה שיכול להרוויח בכל מקום, כי יעתיקו אותו מכולם ביובייחו.

אז לכן הוא בבעיה.

אבל הפוטע באלוהים,

הוא בוטח בבטחה בארצו ובמנוחת הנפש במקומו,

כמו שכתוב, בטח באדוני ועשה טוב,

שכון ארץ ורחי אמונה.

אין לו שום בעיה,

הוא יכול לעשות רק דברים טובים.

הוא נמצא בארץ במקום קבוע, הוא לא צריך להעתיק את מקומו.

והוא,

האמונה רועה אותו, מוליכה אותו, אין לו שום בעיה.

ואמר בטילים צדיקים ירשו ארץ

וישכנו לעד עליה.

לא צריכים לעבור ממקום למקום כמו בעל אלכימיה, ישכנו ארץ,

מקום אחד, וקובעים את מקומם שם,

וישכנו לעד עליה.

דבר תשיעי, שיש יתרון לבעל הביטחון על בעל אלכימיה,

שבעל אלכימיה לא תלווינו אלכימיה שלו באחריתו,

ולא ישיג בה בעולם הזה זולת הביטחון מנרש

והצורך לבני אדם.

קודם כל, אי אפשר להתעסק בעסק הזה כל ימי חייו,

בפרט שהוא יתגבר על זעשנים,

עם המתכות וכל הדברים כבר יזיקו אותו.

אי אפשר להמשיך במלאכה כל ימי חייו. כשאדם מזדקן, אין, הוא לא יכול לעסוק במלאכה.

דבר שני,

כל מה שהיה לו,

הוא השיג בסך הכול בעולם הזה ביטחון קצת מהעוני,

רק מהעוני,

ומהתלות שלו בבני אדם, כי יש לו כסף בצד.

זה לא פותר את הבעיות כמו שראינו,

אבל זה רק מה שהוא הרוויח מזה.

אבל הבוטע בשם ילווינו גמול ביטחונו בעולם הזה ולעולם הבא.

הביטחון מלווה את האדם הבוטע עד יומו האחרון,

ולא עוד מכניסו לעולם הבא.

הוא מלווה אותו שם כי יקבל שכר על הביטחון בשם.

מעבר למה שהוא הרוויח מזכות ביטחונו בעולם הזה,

שהיה פנוי לעבודת השם,

והיה מרוחק מעבודת בשר מדם,

אלא גם שכר ביטחון הוא יקבל.

כמו שכתוב, והבוטע באדוני חסד יסובבנו, זה בעולם הזה,

שמכל צד הקדוש ברוך הוא יסובב אותו בחסד.

ולעולם הבא עובר בתהילים, למד האלף, כף,

מרב טובך אשר צפנת לי רעך.

אז עדיין רוב טוב צפון לו לבוטע בשם, שהוא ירא השם?

זה עדיין השכר, הרב טוב צפון לו, שמור לו.

מה שהוא קיבל פה זה כלום.

זה רק כדי שתהיה לו אפשרות

להמשיך להראות את השם.

הקדוש ברוך הוא לא מבזבז לו את שכרו לעולם הבא, כי מה שאוכלים פה,

לא על חשבון העולם הבא.

אז השם נותן לו כדי סיפוקו מה שהוא צריך

לצורך עבודת שמיים.

את כל השאר הוא שומר לו שם.

אז נע רב טובך אשר צפנת, זה שמור לילך

לעולם הבא.

הדבר העשירים האחרון שאומר רבינו בחייה,

שזה יתרונו של בעל הביטחון על בעל הכימיה,

שאצל בעל הכימיה אם יוודא עניינו זה תהיה סיבת מותו.

מדובר פה במי שעושה את מה שהוא עושה בדרך לא חוקית,

מזייף את המתכות,

סג סוגות שהוא מערבב ביעד המוכר כאילו שזה נקי,

האדם הזה תהיה זו סיבת מותו,

מפני שהוא משתדל וטורח בהפך הנהלת העולם.

ומנהיג הכל ישליט עליו מי שימיתהו שאינו יודע להעלים את סודו.

אז הקדוש ברוך הוא מפיל אותו ביד אנשים

והם ימיתו אותו,

שיתגלה להם סודו שבעצם הוא לא ידע להעלים אותו.

איך אומרים במדינת ישראל?

אין איסור לגנוב,

יש איסור להיתפס.

אז זה פה אותו דבר אומר רבנו בחייה, ומנהיג הכל ישליט עליו מי שמיתהו כשאינו יודע להעלים את סודו.

בא בוטח אדוני,

כאשר ייבדע בטחונו,

כשהתגלה הסוד, שהוא בוטח בשם.

מה קורה עכשיו?

אומר תופו, יגדל בעיני הבריות,

ויכבדו בני אדם,

ויתברכו בקרבתו ובראייתו,

ויהיה גורם לתקנת עירו ולדחות את הפגעים על אנשי מקומו,

כמו שכתוב, וצדיק, יסוד עולם.

זאת אומרת,

כולם חפצים בקרבתו של הקרוב לאלוקים הפוטח בו,

כי אם רואים את הנהגת השם עליו,

למילא הם רוצים להיות קרובים אליו,

מכבדים אותו, מתברכים בקרבתו, בראייתו,

והוא גם גורם לתקנת עירו ולדחות פגעים על אנשי מקומו,

ועליו נאמר, וצדיק יסוד עולם.

רבי חנניהו הנשי אומר,

לפי כל רבות המסור שלנו,

לא ירדיל ולא יענין.

קדיש מיכאל.