תמלול
הרב שמעון שרייבר - אהבת התורה | בר בי רב דחד יומא | ד' באייר תשע"ה
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nבני אם תיקח אמרי ומצוותי תצפון איתך
שלו היא מהמלך
בשם השם
כל מילה כאן היא בשם השם
לכסובים
פונה לעם ישראל פונה אלינו
השם פונה אלינו בני
קודם כל יהודי צריך לדעת שהוא בני
בן יחיד של השם
להרגיש חמימות בלב
בנים אתם להשם אלוהיכם אבל כאן השם פונה ישירות אל כל אחד
בני
אם תיקח אמרי תיקח
מקח
מקח פירושו
מה אדם הולך לקנות אדם קונה דבר שהוא מחשיב
בזה הוא משקיע את כל מה שיש לו את הכסף שלו את הזמן שלו
אם תיקח אמרי זאת אומרת תלך ללמוד תורה אז זה
לא רק אתה הולך ללמוד תורה בוודאי ללמוד תורה אבל תבין שזה המקח שלך
זה רצונך
בלי אם תיקח אמרי
ומצוותי תצפון איתך
זאת אומרת אם תחשיב את התורה וזה המקח את זה אתה הולך להשיג
ומצוותי תצפון איתך
אז את המצוות, מהי תורה? התורה היא הציוויים של השם
והדברים ש... צב את הארון
זה ציוויים שהשם פונה אלינו,
מצווה אותנו מה לעשות, בורא כל העולמות
שבחר בנו,
בהר סיני.
אז ומצוותי תצפון איתך,
תכניס את המצוות צפון פנימה בתוך הלב.
להקשיב לחוכמה אוזניך,
תכין את עצמך ללמוד, אז איך
להקשיב לחוכמה אוזניך.
זה לא רק לשמוע, להקשיב.
להקשיב פירושו זה לעטות אוזן, להבין.
תטה אוזניך,
תטה ליבך לתבונה.
יש חוכמה ויש תבונה.
חוכמה עניינה הוא המצוות,
כפי שנאמרו בתרא, בתרא שבעל פה,
בתרא שבכתב, בתרא שבעל פה.
זו החוכמה שנאמרת לנו,
שנאמרת לנו, שאנחנו חייבים ללמוד אותה.
מה שהשם ציווה בתרא שבכתב,
מה שמוישה רבנו מסר לנו,
בתרא שבעל פה,
שתרא מסר תורה,
וזה הגיע אלינו דרך רבי, המשנייס והגמור.
אבל אחר כך יש עוד שלב, תטה ליבך לתבונה.
האדם לברע להבין.
תן חלקנו בתורתך. להבין תורה.
להבין תורה זה ליצור תבונה.
זאת אומרת, להכניס את,
להשקיע את ראשו, את נפשו,
ולהבין דבר כדי להגיע לתבונה של הדברים.
ממשיך משה שלמה המלך כי אם לבינה תקרא לתבונה תיתן קולך.
זאת אומרת, הוא בא להסביר לנו כמה מה שאצלנו בישיבות זה נקרא ללמוד בעיון.
אז ודאי שאדם צריך לדעת. אדם צריך ללמוד משניית, צריך ללמוד גמורת, צריך לדעת דפים,
צריך ללמוד הלוכת, צריך ללמוד...
אבל יש חלק שאדם לוקח סוגיה לידיים, לוקח דבר לידיים,
והוא מנסה להתבונן בזה ולהבין, לרדת,
ללמוד את הראשונים, להבין בראשונים,
כל דבר שאתה לומד,
להבין למה הראשון ככה מפרש,
מה הוויכוח באמת בדיוק במנרע של התוספות.
ואז נפתחים לבן אדם,
מה שדוד המלך מבקש מהשם, גל עיני ואביט לנפלאות מתורתך,
אז כשאדם מתבונן ורואה,
אז הוא נהיה מבין,
הוא מקבל תבונה בתורה.
אז שלוים המלך עכשיו כאן בשם השם אומר לבן אדם,
כי אם לבינה תקרע.
זאת אומרת, את כל הכוחות
לאחר שהשגת חוכמה, להשיג חוכמה הפירושה זה ללמוד את הדף,
לדעת מה כתוב בו, מה רש״י אומר,
מתאיסוס אומר,
אבל אחר כך לרדת לעיון,
לרדת להבין את מה בדיוק הסברה, מה בדיוק הוויכוח בין הבעיה לרובה,
למה בית הגמרא, מה בדיוק השאלה.
ויש כל אדם שמכניס את ראשו פנימה,
אז הוא מתעמק ומבין.
אז
שלמי המלך מציב את זה, כי אם לבינה תקרע,
לתבונה תיתן קולך.
זאת אומרת,
עיקר לימוד האדם הוא צריך להיות קודם כול להשיג חוכמה,
לדעת את הדברים,
ואחר כך לרדת, להתבונן בפנים,
ללמוד.
חזון איש חינך אותנו מאוד, איך אדם מעיין,
איך אדם משכיל.
ואני אומר, כל זה מונח ב-כי אם לבינה תקרע, לתבונה תיתן קולך.
תיתן את הקול שלך לתבונה להבין,
להבין את עמקי התורה,
להבין את אותה סוגיה, לרדת לסוגיה, להבין,
ובמילא אחר כך לרדת לפסק.
אם תבקשנה ככסף
וכמטמונים תחפשנה.
פירושו, למה כסף נקרא אצל בן אדם כסף?
כסף זה מלשון נחשף.
אדם נחשף לכסף.
למה אדם נחשף לכסף?
מפני שהוא נדמה לו שעם כסף הוא ישיג כל דבר.
בעולם הגשמי,
אז אדם עם כסף משיג דברים.
אומר שלמה המלך בשם ה'
אם תבקשנה ככסף, כמו שבני אדם ברחוב
רצים להשיג כסף,
זה לא נוראים כאן על פקיד עירייה שיש לו את המשרה שלו ואת הכסף.
תיקח לך בעלי עסקים הם משקיעים את כל כוחם ומרצם ובאמת רואים
הרבה רווחים וזה נותן להם אתגר ורצון והם נחשפים להשיג כסף.
אם תבין שבעצם אנחנו ירדנו לעולם כאן לא להשיג כסף
ולא להשיג מכונית.
ירדנו כאן לעולם לדעת את דבר השם, ללמוד חוכמה ולהבין כי אם לבינה תקרא לתמונה תיתן קולך.
אם תבקשנה ככסף
שכל ה...
מבחינת כל הנפש שלך, כל הרצון שלך יהיה,
אני נחשף להבין את מה שכתוב בגמרא, אני נחשף להבין מה אביי שאל,
מה רובם, מה בדיוק הוויכוח,
מה הראיות,
איך בדיוק הטויסטס מתפרש ואיך הרשי מתפרש.
אם תבקשנה ככסף ואם זה יהיה חסום לך,
זה היא תהיה הכספה שלך וכמטמונים תחפשנה.
זה עוד שלב.
היה פעם רדיפת הזהב באמריקה.
אנשים הלכו וחיפשו זהב ומצאו באמת
והיה רדיפה שאי אפשר לתאר אותה, למשל אדם
ואנשים מתו מרהב מזה.
להשיג מטמון, להשיג מטמון זה נקרא אדם,
להשיג מטמון, אז אדם רואה בזה,
ואו-טו-טו הנה הוא מגיע לאוצר הנכסף.
אם אדם מבין שהתורה,
הקדוש ברוך הוא שתל בתורה המון המון מטמונים.
רק תשקיע את ראשך, תשקיע את ליבך,
תן את הזמן,
תחשוף, תרצה,
אז לא רק ככסף תבקשנה,
כמטמונים תחפשנה,
במלוא הכוחות,
במלוא העוז.
וזה מה שדוד המלך מבקש, גל אלי ואביט לנפלאות מתורתך,
פתאום מופיע מטמון בתוך התורה,
אביט לנפלאות מתורתך.
אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה,
אז תבין יראת השם,
ודעת אלוקים תמצא.
זאת אומרת, כשאדם אוהב כל כך את התורה,
נחשף לתורה ומבקש אותה,
כשהוא שייך מאוד לתורה,
אז תבין יראת השם.
כשאדם יודע,
תורס השם זה החוכמה של השם.
זה תורס השם.
קודשא בריחו ואורייתא
חד הוא.
קודשא בריחו ואורייתא וישראל חד הוא.
אבל מתי ישראל נהפכים להיות חד הוא?
שכשאדם נמצא במצב הזה שאם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה
בכל כוחות נפשו,
בכל נימי נפשו, אדם רוצה תורה,
אוהב תורה ורוצה תורה,
אז תבין יראת השם.
אז זה מחבר אותך להשם.
ודעת אלוקים תמצא.
זאת אומרת, אתה
דעת, אדם מקבל דעת אלוקים.
דעת אלוקים זה נקרא,
וידע אדם את חווה אשתו, זה נקרא התחברות.
אז דעת אלוקים תמצא. זאת אומרת, כשאדם באמת כל כך רוצה תורה ולא כל כך אוהב תורה ומתחבר אליה ומגלה נפלאות מהתורה,
אז הוא מתחבר עם הקדוש ברוך הוא.
ודעת אלוקים תמצא.
וכמו וידע אדם את חווה אשתו, אז ככה אדם
יודע את השם.
יודע את השם הקבלה ומתחבר עם השם.
כאן כתוב סוד. איך באמת בן אדם משיג את זה? איך אדם מגיע להתחברות עם השם?
כשאדם ישקיע את כל כוחותיו ויחשוף וירצה ויבין ויעמיק,
אז דעת אלוקים תמצא.
אז אנחנו רואים את זה גם כל פעם בכרישמא.
אנחנו רואים
ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך.
ובכל נפשך ובכל מאודיך.
זאת אומרת, שאדם מתחייב לאהוב את השם
בשתי יצריו,
בכל נפשך,
למסור את הנפש,
ואפילו יותר מלמסור את הנפש.
שמעון בן עזאי אומר,
בכל נפשך,
בכל מיצוי נפשך, לא רק למות על קידוש השם,
לחיות על אהבת השם, את כל הכוחות למסור לאהבת השם,
ובכל מאודיך, בכל מידה ובמידה שהוא מודד בך.
על זה ממשיך הספרי, וכיצד או אבו,
איך אדם,
וכיצד או אבו, איך אדם מצליח להשיג, איך אדם מצליח להגיע לאהבת השם,
והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבביך.
כשהדברים,
דברי התורה יהיו על ליבך,
את זה ליבך רוצה,
אז בזה תגיע לאהבת השם.
כאן מספרים לנו באמת את התהליך ואז תגיע לאהבת השם.
זה בדיוק מה שמספרים לנו כאן. אם תרצה את התורה,
תבקש אותה, אם תבקשנה ככסף,
אז תביני ראת השם, ודעת אלוקים תמצא.
כי השם ייתן חוכמה, מפיו דעת ותבונה.
זאת אומרת,
למעשה איך באמת אתה אדם מצליח להגיע לנפלאות בתורה?
כשהאדם כוסף ורוצה ומשתוקק
ומשקיע את כל הכוחות
ופנימה הוא רוצה, אז השם נותן לו חוכמה.
יגעת ומצאת, תאמין.
יגעת ומצאת? לכאורה יגעת והעסקת.
לא, לא, לא. תורה זה מציאות שמיימית.
אדם בעצם בכוחות עצמו בכלל לא יכול להגיע לתורה.
רק כשאדם באמת מאוד רוצה
ומאוד שואף
ומתאמץ,
מתאמץ באמת, לא מספיק להתפלל כשאני רוצה להיות חכם.
באמת להתאמץ לקרוא את הגמרא ולנסות להבין מבחינת עצמו,
אז השם נותן לו תוך כדי לימוד ותוך כדי שאיפה ושקידה,
אז השם ייתן,
כי השם ייתן חוכמה מפיו דעת ותבונה.
איך פתאום, פתאום נעשו מה, אני לא יאסוף כזה, פתאום הוא מבין, פתאום הוא משכיל,
פתאום הוא מבין.
נדמה לו, נראה לו כאילו שבעצם זה בא מהמאמץ אבל חז״ל גילו לנו לא.
יגעת ומצאת טעמי יגעת מסרת המון יגיעה תמצא
תמצא זה לא הסגת
השם מוצא לך פתאום יציאה פתאום אתה רואה נפלאות
גל עיניי הביטה נפלאות מתורתך גם בדויד באמת זה כתוב
גל עיניי
אנחנו בעצם יושבים כל הזמן עם מסך
כשקדוש ברוך הוא פתאום מגלה אז הוא יגיע אבל הנדרש לזה הוא באמת כשאדם יכסוף מאוד וירצה מאוד אז הוא יגיע
יצפין לישרים תושייה
השם מצפין
צופן
אדם שהולך באופן ישר
אז השם
צופן לו בתוך התורה הוא מוצא לו תושייה
מגן
להולכי תום
כן אני אמשיך קצת לדלג כמה פסוקים
לנצור אורחות משפט ודרך חסידה וישמור זאת אומרת כתוב כאן
כשאדם באמת מתאמץ בתורה ומשקיע
והקדוש ברוך הוא מגלה לתורה אז הוא נהפך להיות הוא נהיה הוא נהיה הוא נהיה דרך חסידה וישמור
הוא נהיה חסיד של השם
אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב
כי תבוא חוכמה בלבך ודעת לנפשך ינאם
כי תבוא חוכמה בלבך ודעת לנפשך ינאם
כשהחוכמה היא תגיע ללבך זה כל הזמן כמו שאנחנו מדברים
זה לא שיגעת ומצאת
השם כשאדם מאוד מתאמץ
ובאמת משקיע אז תבוא חוכמה בלבך
אז השם רואה שבנו כל כך רוצה וכל כך שואף וכל כך כוסף
נחשף לזה הוא רואה את זה כמו שאמרנו זה כמו כמטמונים תחפסנה
אז תבוא חוכמה בלבך ודעת לנפשך ינאם דעת זה דעת אלוקים החיבור עם הקדוש ברוך הוא יוצר
ויהי נוים השם אלוקינו עלינו
זה מתענוגות עולם הבאבק
אדם יכול להשיג בזה העולם
מתענוגות עולם הבא
ושמגיע לו דעת אלוקים
בזה העולם
איך הוא משיג דעת אלוקים כשהוא אלוקים?
כשהוא באמת מתחבר עם תורה ולומד תורה
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפוכות
כן זהו אנחנו נעבור פרק עד פרק אחד
ברור שיש המשכים אבל
בלי
פרק ג'
שלומי המלך מדבר איתנו עוד פעם
השם מדבר איתנו
שלומי המלך מוסר לנו את דברי השם
בלי
תורתי אל תשכח
ומצוותי ייצור ליבך
כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך
האדם בחיים כשנקבע לאדם
נותנים לו שנה זה לא שנת חיים זה שנה
אדם יכול לנצל אותה לשנת חיים
מה זה שנת חיים?
זה כשבאמת הוא לומד תורה והוא מקיים מצוות והוא עושה את מה שהשם רוצה ממנו והוא מתחבר עם השם מגיע לדעת אלוקים
זה שנת חיים
אם אדם מנצל את השנה רק בא לי וקח לי
ועושה כל מה שכן
אז הוא בזבז את השנה
בעולם אבינו כתוב שהוא חי אשר חי 177 אשר חי
הוא חי את כל שנותיו וכל שנותיו
כל שנותיו הוא מילא באהבת השם, בלדעת השם,
בלמוד תורת השם,
את התורה שהוא השיג מעצמו
מסרו את ערך אדם ארישנייה לא משנה
כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך.
זאת אומרת על ידי כך כשאדם נותן
לומד תורה ובכל הכוחות כמו שדיברנו אז הוא הופך את השנה לשנת חיים
ובשלימות
שלום זה מרגוע זה שלווה
זה שלימות
שלום זה
אסור להגיד שלום בין המערכת זה שם השם
לגמרי שהמציאות של שלום המציאות של שלימות
היא רק מציאות של השם
ואדם על ידי שהוא נותן לומד תורה ומשיג אז הוא מגיע לשנות חיים ושלום
לשנות חיים והוא גם יוצר לעצמו עצמו שלימות
ושזה מכיל איתו נועם
ורגעון ושלווה
חסד ואמת אל יעזבוך
חסד ואמת
התורה נקראת
גם חסד
גם אדם שלומד תורה אז כדי להבין אמת את התורה הוא באמת צריך להתחסד עם אנשים
צריך ללמד צריך לעסוק בחסדים
גם שבאמת בזה המציאות הנפשית שלו עולה
חסד ואמת אל יעזבוך אמת התורה נקראת אמת אל תמכור
כשרם על גרגרותיך כתבם על לוח ליבך.
כאן השם,
שלוהים היה המלך בשם השם אומר לבן אדם עיצה איך הוא נהפך להיות מציאות של תורה פנימית.
כשרם על גרגרותיך.
השלב הראשון הוא זה שהתורה אתה והתורה אתה צריך להיות כמו ששמת לך צמיד
שרשרת, שרשרת על הגרגרת.
השרשרת יושבת כל הזמן על האדם.
כשרם על גרגרותיך.
זאת אומרת תתחבר לתורה בכזה אופן כמו שהשרשרת כל הזמן עליך אתה ככה מתחבר עם התורה.
כרגע זו תורה חיצונית אבל הוא לומד ומשקיע
זה ייצור לו כתבם על לוח ליבך.
כשאדם יתחבר עם תורה כל הזמן
כל הזמן
בלי שהוא יתנתק מכל ההבחרות. ילמד וילמד וילמד.
הוא יקשור את התורה כמו שרשרת על הגרגרת אז זה ייצור לו כתבם על לוח ליבך.
זה נהפך להיות תורה פנימית. הוא נהיה בן תוארי.
הוא נהיה מציאותו מתוארי.
הוא מצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
כשאדם מתחבר עם תרא בכזה אופן שמתורה חיצונית הוא נלווה להיות כתבם על לוח ליבך אז הוא מוצא חן.
חן זה שהשם אוהב אותו?
הוא מוצא חן בעיני השם.
פירושו שהשם אוהב אותו.
ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם. הוא גם מוצא חן בעיני השם וגם כל אדם אוהב אותו.
פתח אל השם
בכל ליבך
ואל בינתך אל תישען.
אדם צריך כל חייו
לבטוח בהשם,
גם מבחינת הלימודית, כמו שראינו,
כי השם ייתן חוכמה מפיו דעת ותבונה, כן?
איך קראנו לפני כן?
כי לבוא חוכמה...
כי השם ייתן חוכמה מפיו דעת ותבונה.
אתה צריך לבקש מהשם, אתה צריך לרצות ללמוד תורה. אתה צריך להתאמץ,
אתה צריך לשאוף,
אתה צריך לכשוף לתורה, אתה צריך לחפש אותה כמטמונים תחפשנה,
וזה יביא לך, תבין יראת השם ודעת אלוקים תמצא.
כי השם ייתן חוכמה מפיו דעת ותבונה.
אז זה מה שכתוב כאן.
פתח אל השם בכל ליבך,
תלמד ותפתח אל השם, ואל בינתך אל תישען.
זאת אומרת,
פזר מהותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו, ואל בינתך אל תישען.
זאת אומרת, אדם צריך לנסות למצוא את העצות איך להבין דברים,
לא לבד להבין.
צריך קודם כול ללמוד אצל רב,
לדעת איך, כן, כמו שרשי מפרש,
מי שפירש שם נכון,
פזר מהותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו, ואל בינתך אל תישען.
בכל דרכיך דאהו והוא יישר אורחתיך.
בכל דרכיך דאהו, דע את השם,
והוא יישר אורחתיך.
עכשיו,
האדם למד ולמד ולמד,
וכמו שראינו,
שברגע שאדם מאוד רוצה תורה,
אז תבוא חוכמה בלבך ודעת אין נפתך אינם.
ראינו שאז תביני רק, כי השם ייתן חוכמה מפיו דעת, אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה,
כי השם ייתן חוכמה מפיו דעת ותמונה, פתאום האדם הזה נעשים קריותיו,
כן, הוא נעשה כמעיין המסגבר, כנער הנובע, אם הוא לומד, תוהיר לשמה,
כמו שכתוב במשנה של רב מאיר,
אומר לו, אומר לו,
שלי מהמלך בשם השם, אל תהיי חכם בעיניך.
זאת אומרת,
אתה באמת יוצא ממך המון תוארה.
אתה מקשה הרבה קושיות ואתה אומר הרבה תירוצים, ואתה מבין גם שאתה באמת כוסף לתורה ונחשף לתורה.
לכן הקודש בו חוכה, כי השם ייתן חוכמה מפיו דעת ותמונה,
אבל אז האדם פתאום יכול להרגיש אותו, לא, הוא משהו,
הוא שואל, הוא מתרץ, והכול מסתדר והכול מתיישב.
אומר לו שלוים המלך בשם השם, אל תהיי חכם בעיניך. אל תחשוב שאתה החכם.
לא, אתה לא, אתה כן חכם, הוא חכם בזה שהוא נחשף לתורה, והוא רצה את התורה,
והוא רצה את השם, והוא קיים באמת את דברי השם.
אבל אל תהיי חכם בעיניך, יראה את השם וסור מרע. התפקיד שלך זה כל הזמן להיות יראה את השם וסור מרע.
והתורה הזאת תיתן לך רפאות תהי לשריך,
ושיקוי.
ושיקוי לעצמותיך, זאת אומרת התורה הזאת מוסיפה כשאדם לומד הרבה תורה על התורה הנותנת לו גם בריאות גופנית
גם שיקשה, כן? כשהנפש שלמה,
כן? זה מה שכתוב כאן, כיבוד לעצמות.
קבל את השם מעוניך ומראשית כל תבואתיך
מעוניך, אז רשי אומר, מכל מה שחננך, אפילו מכל ערב.
אדם צריך להשתדל לכבד את השם בכל, בכל צורותיו
בראשית כל תבואתיך ואז ימלאו עשמיך סבא ותראו, זאת אומרת זה עשר כדי
שיתעשר למעשה כשאתה תכבד את השם וזה אז הקדוש ברוך הוא גם יתאג לך גם לדברים גשמיים
מוסר השם בני אל תמאס
ואל תקוץ בתוכחתו
אם יבואו עליך ייסורים אומר רשי יהיו חביבים עליך
השם לפעמים, כן, השם מדקדק עם חסידה בפקיחות הסערה מעוניין שהאדם שלומד הרבה תורה יתעמק בתורה והגיע למדרגות שדיברנו אז השם לפעמים נותן לו ייסורים
אז מוסר השם בני אל תמאס
ואל תקוץ בתוכחתו עולם שבאמת כולו לתואריך טוב השם לכל מה שהשם עושה מה זה עושה בטוב
נראה לך כאן לא קרה?
יש החשבונות בכלל לא הולכים עם ה... רק כאן, כאן אנחנו רק בפרוסטור
כי את אשר יואב השם יוכיח וכעבד בן ירצה
זאת אומרת כל מה שמגיע לך צריך לדעת לך שהקדוש ברוך הוא אבא שאוהב אותנו ביותר
כל אחד מאיתנו, כל אחד מאיתנו זה בלי כמו שראינו
וכעבד בן ירצה אבא לא מרביץ סתם לבנו יש לזה תוכניות
או לחנך אותך במידה מסוימת על דברים מסוימים או כדי באמת שתגיע לנקי למעלה
אשרי אדם מצא חוכמה ואדם יפיק תבונה מאושר
מה אדם מחפש בעולם? להיות מאושר אשרי אדם מצא חוכמה
ואדם יפיק תבונה מאושר האדם שמוצא חוכמה
אדם מגיע בזה לאושר שלו
הוא אדם מאושר
לך תחפש כל אדם בעולם מה הוא מחפש?
אושר נדמה לו שהוא ירוץ לכאן ירוץ לכאן יהיה כזה יהיה כזה
הרי העני הכי גדול זה המיליארדר.
גם כשיש לו מנה רוצה 200 אז המיליארדר סך הכל כבר רוצה 2. אין לך עני יותר גדול מזה, כן?
אבל איך אדם באמת משיג כן עושר פנימי והוא באמת מאושר?
אשרי אדם מצא חוכמה.
אדם שמגיע לחוכמה ולומד חוכמה ומשקיע את עצמו בחוכמה,
אז הוא נהיה אדם מאושר.
ואדם יפיק תבונה.
מצא חוכמה, הכוונה היא לדעת שעס, לדעת מסכתות, לדעת פיספיסים, לדעת הלוכה.
התוספת, דיברנו,
לבינה תיתן קוליך ואדם יפיק תבונה.
אדם נדרש ממנו לא רק לדעת את הגמרות כפשוטם,
אלא להפיק תבונה.
כי טוב שוכרה משכר כסף
ומחרוץ תבואתה.
התוצרת שהחוכמה נותנת היא טובה יותר משכר כסף.
אדם נחשף לכסף
תחשוף לזה יותר,
ומחרוץ תבואתה.
חרוץ זה הזהב הכי טוב.
התבואה שיוצאת מהתורה היא הרבה יותר טובה מהזהב הטוב.
יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישבו בה.
כאן כתוב סוד עצום.
כתוב אקרי ומפנינים.
זאת אומרת, יקרה היא מפנינים. פנינים זה דברים שהאנשים בעולם
צוללים עם המודעי לתוך הים ומוציאים פנינים,
וזה נקרא דבר מאוד יקר ומאוד מאוד חסר.
אז אומרים לך, התורה היא יקרה מפנינים. אתה משיג בתורה אוצרות שהם יותר מפנינים.
וכל חפציך לא ישבו בה.
כל החפצים, כל מה שאדם חפץ,
אז יש פסוק, פעם כתוב כל חפציך לא ישבו בה, ויש פעם כל חפצים לא ישבו בה.
אז בירושלמי כתוב
שכל חפציך, הכוונה היא כל חפציך של השם לא ישבו בה.
עכשיו המצווה הגדולה ביותר, תלמוד תורה כנגד כולם,
שכל חפצי השם לא ישבו. כשאדם לומד תורה, אז המציאות שהוא משיג ממנה היא יותר מכל מצוות השם האחרות.
אבל ביקריי מפנינים יש כאן דבר עצום.
הכתוב הוא פניים.
הקריי הוא פנינים.
אז בחז״ל כתוב בסנהדרין יקריי מפנינים יקריי מכהן גדול הנכנס
לפניי ולפנים.
מה זה כהן גדול הנכנס לפניי ולפנים?
זה בן אדם שמכיל את כל מלוא הקדושות הכי עולמיות שיש.
זה היום הוא נכנס. מתי הוא נכנס? הוא נכנס ביום הכיפור.
יום הכיפורים זה היום הכי גדול ונורא שיש.
המציאות קדושה הכי גדולה שיש בעולם מתחילת יום.
הוא נכנס למקום הכי קדוש בעולם שיש.
זה קודש הקדושים.
והוא האדם הכהן הגדול שהוא האדם הקדוש ביותר שישנו מבחינת היצירה של ישראל לייבי כהן גודל.
אז האדם הפנים זה מציאות שמכילה את כל מלוא הקדושות העולמיות שישנם.
יום הכיפורים קודש קודשים כהן גדול
באה התורה ואומרת יקרה היא מפליאים
אדם כשלומד תורה ומעסיק את עצמו בתורה ונכנס לתורה ולומד תורה ואוהב תורה ושואף תורה ורוצה תורה
אז הוא עושה את עצמו יותר יקר מפליאים
הוא יותר חשוב מכהן גדול הנכנס ביום הכיפורים לקודש הקודשים
כן?
אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, אז מבינים מה זה נקרא,
מה הוא בחר בנו, מה הוא נתן לנו.
הוא נתן לנו כזאת תורה שאנחנו יכולים להפוך את עצמנו, כשאנחנו
לומדים כמו ששלוים מהמלך ושלוים מהשם לימד אותנו,
אנחנו נהפכים להיות יותר יקרים מפניים.
אורך ימים בימינה בשמאלה אושר וכבוד.
כשאדם
לומד בתורה בימינה בצורה הנכונה של התורה
וכמו היד ימין שלו הוא עוסק בתורה במילואו בכל מלוא כוחותיו אז זה אורך ימים היא נותנת לו בעולם הזה אושר ומאושר
היא נותנת לו נועם השם
והוא יוצר לעצמו עולם הבא שאין כדוגמתו
שכל הנביאים לא נתנבאו אל אלימות המשיח
אבל עולם הבא אין לא ראתה אלוקים זולתך
מציאות התורה
המציאות של עולם הבא זה אין לא ראתה אלוקים זולתך זה עונג שאין כדוגמתו
וזה גם
אביגיל אומר את זה דוד
והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את השם אלוקיך
אומר התנת ואליהו פרק את רב לזר
מכיש נפש אדוני
להשם אלוקיך
מה השם אלוקים יתברך שמו קיים לעד ולעולמי עולמים
אף נפש אדוני
אף נפש אדוני תהא קיימת לעד ולעולמי עולמים
וממשיך התנת ואליהו וזה לא רק אליהו הנובי
זה לא רק דוד המלך,
אלא כל יהודי
שמשקיע בבוקר לתפילה וראה עצמתו והוא הולך או יעקב,
מקיים מצוות, לומד תורה, אוהב תורה,
אז תהיה לבשו קשורה מקשור החיים את שם אלוקיך שהוא יהיה קיים לעד ולעולמי עולמים.
פעם אמר אחד, מה זה לעד ולעולמי עולמים?
הכוונה היא
שמונים לא,
כאן אדם חי שבעים שנה, שמונים שנה,
שם החיים שמונים מיליארד שנה ועוד.
זאת אומרת שבן אדם יכול כאן בעולם הזה, כשהוא לא מקיים מצוות חס ושלום,
או הוא לא עושה מה שה' רוצה,
אז הוא נגמר כאן בשבעים ושמונים שנה ועם זה הוא נגמר.
קודם כל בשמונים שנה האלה, תראו, תראו לי אדם מאושר. אין אדם מאושר.
עושר נוצר לבן אדם רק,
כמו שלמדנו כאן, אשרי אדם עצר, רק אדם שמחובר לה'
הוא האדם המאושר.
הממשלה שלנו באה עם אישור.
כשאדם, כשיש לו אישור מה' אתה עושה,
בלי אתה עושה טוב, אז הוא מאושר.
אז יוצא שלא רק שהוא הפסיד את העולם הזה,
אז גם המסכן הזה, כלום לא נשאר לו.
לעומת זאת, מי שלמד תורה והתעמק בתורה והעמיק
ויגע אז קודם כל הוא מאושר במה שהוא קיבל
וגם הוא יחיה לא רק את השמונים שנה הקטנים כאן
את הפרוזדור.
הוא יחיה לעד ולעולמי עולמים
והעונג שלו יהיה
כל הנביאים לא ניתנבו אלא ללמוד את המשיח אבל העולם הבא,
עין לא ראתה אלוקים זולתך,
צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה שזה עונג שאין כדוגמתו.
כן.
דרכיה דרכי נועם
וכל נתיבותיה שלום.
הדרכים של הקדוש ברוך הוא בעולם זה דרכי נועם,
זה הכל בנעימות,
בשלום.
צריך לברוח ממחלוקת כמו שהוא בורח מאש.
אדם צריך לדעת.
הרבל שלי עכשיו נפטר,
ולכי צדיק וקודש לברוח.
הוא היה אדם
יוצא מן הכלל, הוא קיים את כל מה שקראנו כאן.
קראו לו מורנו ורבנו הרב רב חיים שאול גרנמן.
והיהודי הזה רדפו אותו בעולם.
לא משנה.
אז הוא היה אומר תמיד פסוק,
פסוק במישלי,
בכף ה ככך אני חושב,
באין
באפס עצים תכבה האש.
הוא לא הגיב כלום.
לא ענה כלום, לא אמר כלום.
הוא היה אומר באפס עצים תכבה האש.
אדם צריך לברוח ממחלוקת,
מכל ריב, מכל מדון,
רק
מה קראנו כאן.
כל נתיבותיה שלום.
הנתיבות של התורה היא שלום,
אבל זה שלום כאן בכלל לא מתקין רק לא למחלוקת.
שלום הכוונה היא לשלימות,
לשלווה,
זה מרגוע, זה נועם.
עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.
התורה היא עץ חיים,
היא העץ חיים שהייתה, היה בגן עד. היא עץ חיים היא למחזיקים בה.
מי שמחזיק בה, מי שנתפס בה,
מי שלומד תורה, מי שמעמיק בתורה, אז זה עץ חיים,
היא נותנת לו חיים בעולם הזה, בעולם הבא,
ותומכיה מאושר, מי שתומך תורה ונותן מכספו לתורה,
אז הוא נקרא,
הוא מחזיק בעץ החיים והוא נהיה תומכי המאושר.
טוב, אני מוכרח.
חזק וברוך.

