המסתפקים בעבודת שמים | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 27.11.2016, שעה: 16:14
- - - לא מוגה! - - -
בבקשה.
ביאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו.
חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם יצחק ויעקב.
הנה יש לדעת שמכל מה שכתוב בתורה אודות האבות הקדושים
עדיין אין לנו שום מושג בגודל מעלתם וקדושתן.
רק מאחר שנכתבו הסיפורים בתורה אז יש לנו בזה הוראה במה ששייך לנו.
זהו מה שחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי.
הפירוש יהיה מעשינו שלמים בשלמות האפשרית
כמו האבות.
ולא שיש לנו חלילה שום הבנה במעשיהן.
אז במה יגיעו מעשיי למעשי אבותיי?
הפירוש שהמעשים שלנו יהיו שלמים בשלמות הכי אפשרית כמו האבות הקדושים.
כי להבין במעשיהם אנחנו לא מבינים.
אנחנו רגילים לחשוב שמי שהוא שר מרע
בכל התוקף והשלמות
כבר הגיע לרום המעלה ואין למעלה ממנו.
זאת אומרת הוא לא נכשל בשום דבר עבירה חלילה.
שר מרע בתוקף השלמות
אז הוא סבור שהוא כבר ברום המעלה
ואין למעלה ממנו.
ואומנם
אף דזוהי מדרגה גדולה שהרי אין לבוא אל בית המלך
בקופת שרצים של עבירות וחטאים
אבל מכל מקום אין זה סוף המדרגות והמעלות.
שהרי מצינו באליעזר עמד אברהם
שהיה במדרגה גדולה של סור מרע
ועם כל זה עדיין היה רק
עבד אברהם.
ככתוב
ויאמר אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו
מובא במדרש
המושל בכל אשר לו שהיה שולט ביצרו כמותו
כמו אברהם
מושל ביצרו
הרי שנעזר עבד אברהם
הייתה מדרגתו בשליטת היצר הרע שווה למדרגת אברהם אבינו
אבל מכל מקום
לא היה רק עבד אברהם
ולא כאברהם
מוכח מכאן שמדרגת סור מרע
למרות גדולתה
עדיין אינה השלמות האמיתית
והשלמות האמיתית
היא רק בעשה טוב
וזוהי מדרגת האבות
שהיו רצים לפניו כסוסים
בין בצעי המים
אבל אליעזר עף על גב שהיה גדול מאוד
מכל מקום רק בסור מרע היה גדול
ולא בעשה טוב
ולשלמות האמיתית צריך גם מדרגה גדולה מאוד של עשה טוב
מה למדנו עד כאן?
שסור מרע זה לא מספיק
אפילו תהיה שלם בשלמות גמורה ותשלוט ביצרך רע
והוא לא ישפיע עליך לרעה ולא תעשה שום עבירה ולא תתפתח אחריו
ותהיה נקי מכל זה
אז אתה ייתכן שאתה שלם בשלמות זו
אבל צריך להיות גם שלם בעשה טוב
שלם בעשה טוב זה לא לעשות את החיובים
מה שאדם חייב
זה לעשות כמו אברהם אבינו
אברהם אבינו לא תיקן את עצמו ועשה את החיובים שלו
הוא חייב את עצמו ואת כל העולם כולו
הוא עשה טוב בסדר עולמי
הוא דאג לכלל
הוא המציא מצוות
בשביל
לגרום לאחרים שיכירו את הבורא שיעבדו את הבורא הוא לא הסתפק בעבודתו
אליעזר היה עבד אברהם
מה שאמר לו אברהם הוא עשה מה שצריך אברהם הוא עזר כל מאה אחוז
אבל הוא היה אברהם
הוא יזם הוא פעל הוא המציא הוא חידש הוא עשה משהו כזה
לא
לכן הוא נשאר עדיין
עבד אברהם
ולא כאברהם
את המדרגה הזו מצינו אצל אברהם
כתוב ויירה אליו אדוני באליעזר
ורש״י מפרש שלישי למילתו היה
הרי שעם גודל חולשתו מחמת מילה
נצטער שלא היו לו אורחים
זאת אומרת הוא רוצה עשה טוב אפילו במצב של סכנת נפשות
עד שצריך הקדוש ברוך הוא לשלוח לו מלאכים בדמות אנשים כדי שיוכל לגמול עמהם חסד
אחרת הוא יושב כחום היום
פתח האוהל
וממתין כשהשם מוציא חמה מנרתיקה
אין אף אחד בחוץ ואין ברחובות
והוא עושה הכל רק בשביל להשיג עשה טוב עשה טוב עשה טוב
איך אני אעשה טוב?
אבל אתה פטור
אין פטור אצל אברהם אבינו
וזה הביאור במה שמובא במדרש
לפי שהיה אברהם אבינו עליו השלום מפחד ואומר
אצא
ויהיו מחללים בי שם שמיים
ואומרים
הניח אביו
והלך לו לעת זקנתו
אמר לו הקדוש ברוך הוא לך אני פוטר מכיבוד אב ואם
כי הוא עזב את אביו והלך לכנען ואביו נשאר בחרן
ואז יגידו שהניח את אביו זקן והלך
לכן גם שינתה תורה וכתבה שתרח מת
למרות שהוא המשיך לחיות עוד עשרות שנים
בשביל שהמלעיזים והליצנים לא יכלו להגיד שהוא ניח את אביו
והביאור הוא שכל כך התעלה אברהם אבינו בעשה טוב
עד שהוא יצא מכלל הייחוס שלו לטרח אביו
לא שייך אתה בכלל לטרח אביך
מכוח ההתעלות שלו בעשה טוב
הוא יצא מכלל הייחוס
והשם פטר אותו מכיבוד אב ואם
ולכן חני פוטר מכיבוד אב ואם
וכן מצינו בשעת העקדה
וישכם אברהם בבוקר
ויחבוש את חמורו
אדם שהולך לעקוד את הבן שלו
הוא יודע שהבן שלו חלילה יוצא להורג יש לו את החשק הוא בעצמו להכין את הדברים
הוא לא רוצה לראות מכל זה מאומה
יש לו עבדים
שיכילו את החמור
ויארגנו את הכל הוא בעצמו
הרי אדם צריך להיות תפוס בשרעפיו מה הולך ל...
להיות עכשיו.
הוא פירש רשי ויחבוש הוא בעצמו שהאהבה מקלקלת את השורה.
האהבה שלו לקדוש ברוך הוא,
הוציאה אותו מקו היושר.
זאת אומרת, אם אנשים באופן נורמלי מתנהגים כך,
הוא בגלל האהבה שלו עבר את השורה.
כל כך התעלה במילוי רצון השם יתברך, עד שהוא בעצמו חבש את חמורו
ולא הניח דבר זה לעבדיו.
כתב בשערי תשובה
רבנו יונה בשער ב'
ט',
וזה לשונו.
והנה אנשים צדיקים וישרים בליבותם
שאגה להם כלווי תמיד במחשבותם
וינאמו על חטאיהם כנהמת הים
ועל אשר קצרה ידם מעבודת השם.
כי על זה איפשע גבר
בהרבה אשמה כמו על העבירות החמורות
כעין שאמרו חכמים זיכרונם לברכה ויתר הקדוש ברוך הוא על גילוי עריות ושפיכות דמים ועבודה זרה
ולא ויתר על ביטול תורה.
רבנו יונה אומר פה יסוד גדול מאוד שאין הרבה שמבינים את מה שכתוב פה.
הוא אומר שאנשים שהם צדיקים
וישרים בליבותם,
באמת יש להם לב ישר,
לא כלפי חוץ,
אלא הם צדיקים וישרים בליבותם ממש.
יש להם שאגה כלווי תמיד במחשבותם.
הכפירים שואגים לטרף
מול בקש מלאכלם. הם רוצים לאכול,
הם רוצים לאכול, הם רוצים לאכול. למה הם שואגים?
הם רוצים לאכול.
למה הוא מגדיר אותם, את הצדיקים וישרים בליבותם שיש להם שאגה כלווי
תמיד במחשבותם? הם רוצים עוד לעשות,
הם רוצים עוד לפעול, הם רוצים עוד,
עוד, עוד, עוד. יש להם שאגה.
לא עשיתי מספיק, עדיין לא, צריך עוד, עוד, עוד, עוד, מה אני אעשה עוד?
מה אני עושה?
וינאמו על חטאיהם
כנהמת הים.
אז אם יש להם שגגות שזה חטאים,
הם נוהמים על זה שנפל בידם איזה שגגה,
כמו נהמה של הים. אתם יודעים מה זה ים?
מה הגודל של ים?
כמה נהמה יש שם, מעגלים?
ועוד דבר,
ועל אשר קצרה ידם מעבודת השם,
אז הם נוהמים על החטאים
כנהמת הים, זה על סור מרע,
שאפשר שנפלה שגגה.
ועל אשר קצרה ידם מעבודת השם,
זה על עשה טוב.
קצרה ידם.
הם מרגישים שעוד אפשר היה לעשות הרבה יותר.
וקצרה ידם מעבודת השם.
ועל זה אומר רבנו יונה, כי על זה יפשע
גבר והרבה אשמה,
כמו על העבירות החמורות.
אדם שיכול לפעול ולעשות,
וקצרה ידם מלעשות בעבודת השם,
זה נחשב פשע באשמה כמו על עבירות החמורות.
כי אין שאמרו חכמים,
ויתר הקדוש ברוך הוא על גילוי עריות ושפיכות דמים ועבודה זרה,
שזה סור מרע,
ולא ויתר על ביטול תורה,
שזה עשה טוב.
אתם שומעים? השם מוכן לוותר אפילו
על דברים ועבירות חמורות ביותר,
ולא על עשה טוב.
ולא רק לא על עשה טוב,
אלא על שקצרה ידו מעשות
מה שאפשר יותר לעשות.
הרשת כתב
שהצדיקים דאגדם תמיד
על שקצרה ידם מעשיית הטוב,
משום שזו משום שזוהי עיקר מעלת ומדרגת האדם.
איך קובעים?
מה המדרגה של אדם?
מה המעלה של אדם?
זו עיקר המדרגה והמעלה.
אדם עושה טוב
וכן כתב בשערי תשובה שער שלישי יוזן
בזה לשונו
המעלות העליונות ניתנו במצוות עשה
איך אדם זוכה למעלות עליונות?
איך הוא יותר בהרבה מחבריו?
במצוות עשה
עיקר מעלת האדם
אינו בסור מרע
זה לא עיקר מעלת האדם בסור מרע
ובזה אפשר לוותר
אבל ביטול תורה שהוא בעשה טוב
אי אפשר לוותר
שזהו עיקר מדרגת האדם
עיקר מדרגת האדם זה בעשה טוב
אם בחוקותיי תלכו
פירש רש״י שתהיו עמלים בתורה
מבואר
שבשכר עמלות בתורה
באות הברכות
והפירוש בזה הוא דעיקר מעלת האדם ובעשה טוב
ואין לך עשיית הטוב
כמי שעוסק בתורה מתוך עמלות
שזהו עשיית הטוב
בכל התוקף
ובזה זוכה לברכות הכתובות בתורה
דווקא בעשיית הטוב
ודבר זה מבואר בדברי הרמב״ם
בפירוש המשניות בסוף מסכת מכות
וזה לשונו
מעיקרי האמונה כשיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצוות כראוי וכהוגן
ולא ישתף עימה כוונה מכוונות העולם בשום פנים
אלא יעשה אותה לשמה מאהבה זכה בה לחיי עולם הבא
ועל זה אמר רבי חנניה
כי המצוות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה האדם בחייו
אחד מהם
על מתכונתה ושלמותה
ובעשותו אותה מצווה
תחיה נפשו באותו
ומה שיורה על זה ממה ששאל רבי חנניה בן טורדיון
מה אני לעולם הבא?
והשיבו
כלום מעשה בא לידך?
כלומר נזדמן לך לעשות מצווה כהוגן?
ואז השיב שנזדמנה לו מצוות צדקה על דרך שלמות
ככל מה דאפשר
וזכה לחיי העולם הבא.
למדנו את זה מספר פעמים אבל טוב לשנן
שוב
הרמב״ם אומר
רבי חנניה בן עקשיה אומר
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל
לפיכך הרבה להם תורה ומצוות
שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיל.
הקדוש ברוך הוא רוצה לצדק את בריאותיו שהם יזכו לחיי העולם הבא
לכן נרבה להם תורה ומצוות.
אז בעיקרי האמונה אומר הרמב״ם כשיקיים אדם מצווה
מתרי״ג מצוות כראוי וכהוגן.
אחת
ולא ישתף עימה כוונה מכוונות העולם בשום פנים.
לא מיראה, לא משום כבוד, לא משום טעם,
אלא ממש הוא מקיים את המצווה בגלל המצווה.
הקדוש ברוך הוא עושה אותה לשמה מאהבה.
אדם כזה שעשה מצווה אחת כזאת בלי שום פנייה
זכה בה לחיי עולם הבא.
ועל זה אמר רבי חנניה כי המצוות בהיותם הרבה,
רצה כזאת קונסריפיקה ארבעה להם תורה ומצוות.
אי אפשר
שלא יעשה אדם בחייו
אחד מהם על המתכונת והשלמות.
וכשהוא עושה את אותה מצווה באופן הזה,
התחיית נפשו באותו המעשה.
בנפשו תחיה לעד בעולם הבא.
ומאיפה לומד את זה הרמב״ם?
ומה שיורה על זה,
זה ממה ששאל רבי חנניה בן טורדיון,
מה אני לעולם הבא?
מאז השיב לו רבי יוסי בן קיסמא,
כלום מעשה בא לידך?
מה זה, רבי חנינא בן טורדיון היה מוסר נפש על התורה הקדושה?
אומר, האם נזדמן לך לעשות מצווה כהוגן?
לא מצוות, מצווה כהוגן.
אז הוא אמר לו, כן, מצווה.
מה?
נזדמנה לו מצוות צדקה שנתחלפו לו מעות פורים ומעות צדקה וכו',
באותה הוא קיים על דרך שלמות ככל מה דאפשר,
וזכה בה לחיי העולם הבא.
רואים
שאדם שעושה מצווה כהוגן,
כראוי,
על מתכונתה בשלמותה, ללא שום פנייה,
רק לשם השם,
זוכה לחיי העולם הבא.
במדרש רבה בבראשית,
סב, ג',
כת דמך רבי אבהו
אחזו
לשלושה עשר נערי אפרסמון.
אמר להוא אל לנדמן,
אמרו לדידך.
אמר אין לו דאבהו,
ואני אמרתי לריק יגעתי.
לתוהו בהבל כוחי כיליתי.
מה כתוב כאן?
כשנפטר רבי אבהו
הראו לו שלוש עשרה נערי אפרסמון,
והוא שאל של מי אלה, ואמרו לו שלך.
הוא אמר, מה?
אלה של אבהו?
ואני אמרתי לריק יגעתי.
לתוהו בהבל כוחי כיליתי.
בקשה.
מה עלה בדעתו של רבי אבו לומר?
שלהבל וריק היה כל עבודתו?
אלא הביאור כמו שלמדנו.
הצדיקים,
שאגה להם כלווי תמיד,
אולי הם מקצרים בעבודה.
בעבודה תעשה טוב.
ולכן כל ימיו אמר, אני לריק יגעתי.
דאולי למרות כל היגיעה בעבודת השם,
עדיין מקצר ידי בעבודה.
ואפשר היה לעשות יותר הרבה.
עד שנדמה לו דהבל וריק יגיעתו,
כי זוהי מידת הצדיקים.
כאילו, מה עשינו? מה?
יש עוד...
מה לעשות?
אם אדם יסמוך רק על מה שהוא חושב
שהוא צריך לעשות בשביל לקיים את מצוות השם
הוא לא יודע בכלל מה החיובים שיש לנו.
ותשמעו דבר מזעזע
רבנו הגדול
מרן ורבן של ישראל רבי משה פיינשטיין זכר צדיק וברכה
סיפר מעשה מאחד מריבותיו
שהיה לו חבר נאמן
והחליטו ביניהם
שמי שיסתלק ראשון לעולמו
יבוא לחברו בחלום
ויגיד לו מה דינו.
החבר נפטר ראשונה
והוא בא לריבו של רבי משה פיינשטיין,
זכר צדיק וברכה בחלום, ואמר לו
בדין סור מרע ועשה טוב יצאתי נקי לגמרי
אין טענות
אבל בגן עדן אינו טוב לי כמו שחשבתי בהיותי בחיים
דכאן
עיקר הזכות והמעלה היא, דהיינו בעולם האמת,
לאלה שקיימו בנפשם
לעשות רצונך בלבב שלם
ולמרות
שהוא היה ברוסיה ולמד
ולימד תורה מתוך עוני ודוחק
ובמסירות נפש מכל מקום עדיין חסר
בשלמות הלב
אין טענות עליו, קיבל ישר גן עדן
אבל הוא לא מרוצה, זה לא הגן עדן שהוא חשב שהוא יקבל
ולמה לא?
כי שם העיקר
זה כמה קיימת בנפשך לעשות את רצון הבורא בלבב שלם
וזה יובן עכשיו מה שמובא בסוכה מ״ה.
אמר רבי שמעון
ראיתי בני עלייה והמא מועטים
פירוש דוודאי איכר הרבה בני אדם עוסקים בסור מרע ועשה טוב
ויש הרבה לומדי תורה ועמלי תורה
אבל אינם בני עלייה
דה מסתפקים במעשיהם.
אבל כאלו שעושים בלבב שלם
ועולים תמיד למעלה למעלה ואינם מסתפקים במעשיהם
ושואגים תמיד
עד שקיצרו ידם בעבודה ושואפים ומשתדלים תמיד להרחיב את עבודתם,
להיות בלבב שלם בתכלית השלמות,
בני עלייה כאלו מועטים המה.
מדבר רבי שמעון בדור התנאים שלו ואומר,
ואם שניים הם,
אני ובני הם,
ואם אחד אני הוא.
לכל האחרים עובדים על סור מירב עשה טוב אפילו בשלמות.
אבל זה גורנישט מיד גורנישט בגרם המעלות.
למעלה, למעלה, למעלה, מה שקובע מעלתו ומדרגתו של אדם
זה מה הוא פועל בעשה טוב.
לא רק כלפי עצמו בחיובים שהוא חייב,
אלא הרבה מעבר לזה.
כמו שנתנו דרשה בנאסא וקוליסיאום
ושם הסברנו שהקדוש ברוך הוא מחפש שותפים.
נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.
מה, הקדוש ברוך הוא צריך שותפים?
לא, הוא עשה הכל לבד.
אבל הוא אומר, כן, יש אנשים שאם הם עושים מה שאני אומר,
הם נעשים שותפים. כל אדן דין אמת לאמיתו, נעשה שותף.
כל האומר ויאכול את השמיים והארץ וכל צבם, נעשה שותף.
יש כל מיני דברים שכתוב שנעשה שותף.
מה זה שותף? שותף זה לא פועל.
פועל
עושה מה שאומר לו בעל הבית. תעשה את זה, עושה.
תעשה את זה, עושה. הוא לא יוזם, הוא לא בעל הבית.
הוא לא שותף.
הוא לא מרגיש שיש לו רווחים מכל העסק.
אז לכן הוא עושה רק מה שמבקשים ממנו לעשות.
לכן אליעזר נשאר עבד אברהם.
אבל הוא לא היה כאברהם.
הוא לא היה שותף.
הוא לא הרגיש שהאחריות שלו על כל העולם כמו של אברהם.
הוא עשה מה שצריך לעשות, מה שביקש ממנו,
אז הוא נשאר עבד.
זו מדרגה גדולה,
גדולה מאוד, אבל זה לא כמו אברהם.
זה לא כמו אברהם.
אם היה נוח בדורו של אברהם, לא היה נחשב לכלום.
למה?
הוא עשה את המינימום הנדרש ממנו.
צריך להגיד שיהיה מבול, אז הוא אמר שיש מבול.
להתפלל.
להתפלל עליהם? הוא לא התפלל.
להחזיר אותם בתשובה? הוא לא החזיר אותם בתשובה.
מה שאמרו לא הוא עשה. את האלוקים התהלך נוח.
זה הכל.
אבל הוא יזם.
הוא הפך עולם כמו אברהם.
הוא היה עברי מעבר אחד וכולם בצד השני, והוא נלחם נגד כולם להעמיד את האמת על מתכונתה.
זה הוא לא עשה.
ועכשיו נגיע לכת שכרים שאינה מקבלת.
פני שכינה.
זה כל אלה שחולמים בחלומות שהם בעלי מדרגות.
מבאר רבנו יונה משערי תשובה,
קפח.
מי שמשתבח במעלות שאינן נמצאות בו,
זה שייך לכת שכרים.
חכמים זיכרונם רחב בירושלמי סוף שביעית.
מי שמכבדים אותו בכבוד הראוי למי שהוא יודע שתהם הסכתות,
והוא אינו יודע זולתי אחת,
עליו שיאמר להם, אחת לבדה אני יודע.
אל תתכבד במה שלא ראוי לך.
חושבים שאתה יודע שתי מסכתות, אתה יודע אחת.
אז אומרים, זה יודע בלי עין הרע שתי מסכתות בעל פה.
הוא יודע רק אחת.
צריך שיאמר להם.
שלא יתכבד
במה שלא ראוי לו.
עליו שיאמר להם, אחת לבדה אני יודע.
אז כל שכן, שאסור לחזה ולהתפאר ולומר,
אה, שמענו כאלה רבות.
אתם מכירים כאלה? שאחד אומר זה משהו, כן, והוא אומר גם כן, אה.
הוא אומר, שמענו כאלה דברים הרבה.
כאילו, הוא, מה שהוא אמר עכשיו זה כלום. מה אמרת?
דבר אחד, אתה יודע כמה אני יודע דברים על זה?
או יש כאלה לא יודעים כלום, הוא אומר לך, כן,
כן, כן, כן, כן, כן, הוא מסמן כאילו, הוא יודע את ההמשך, כן, כן, כן, מה כן, כן?
תעצור, תגיד לו, מה כן? תמשיך.
ימשיך כבודו.
שגרונים.
כל שכן,
שאסור לחזה ולהתפאר ולומר, שמענו כאלה רבות.
כל זה כלל רבנו יונה בכלל כת שכרים.
ואף על מידה זו אמרו חכמים שאינם מקבלים בני שכינה.
דובר שקרים,
לא ייכון לנגד העיניים.
קשה מאוד להגדיר לעצמו בדיוק מדרגתו ומהם מעלותיו,
ואף זו מעיקרי...
חובתנו
כי בעת שאינו יודע היטב את מצבו ומעלותיו
ומחשיב עצמו יותר מאשר ראוי לו נכלל האדם בכלל כת שכרים
שאין הבדל בין המשכר לאחרים
ובין המשכר לעצמו
ואפילו הוא נכלל בין הכת שכרים
זאת אומרת
יש לו איזה מעלות ויש לו איזה דברים
אבל הוא משחרר את עצמו ביתר
אדם כזה גם הוא נכלל בכת שכרים אפילו שהוא לא משקר לאחרים
הוא משקר את עצמו
חייב דמיינס שהוא בעל מדרייגה
וזו אומר רבנו יונה מהעבודות הקשות המוטלות עלינו
כי מי שזכה להכיר את בעלי המוסר האמיתיים
יודע כמה היו נזהרים מעשיית פעולות
שלא יתפרשו יותר מכפי מעלתם האמיתית
כמו שלמדנו בנושא של רבי ישראל סלנטר
שחשב האם להגיד או לא להגיד
שלא יחשבו ולא יבינו ולא יראו שהוא יודע את כל השס ישר והפוך
ובשביל שתנועת המוסר תתקיים בסופו של דבר
הוא אמר את כל מה שניסו לסכל עם ה-30 מקומות
מראה
שהיו מוטעים כמו שסיפרנו באריכות
הערה בעניין זה מה שאמרנו עכשיו על כת שכרים אלה שמייחסים לעצמם מעלות שאין בהם
יש לראות בפרשת השבוע שהתורה מתפעלת ומחשיבה מאוד מעלה זו
אליעזר עבד אברהם זקן ביתו המושל בכל השלו
וחכמים אומרים שהיה דמות דיוקנו דומה לדמותו של אברהם אבינו
וכאשר ראה אותו לבן חשב שזה אברהם אבינו עליו השלום
ועוד מובא שהיו מעשיו דומים למעשה אברהם
ואליעזר יצא לחרן עם עשרה גמלים מגמלי אדוניו
ומיד עם בואו לחרן הקדים ואמר
עבד אברהם אנוכי
וכן חזר כמה וכמה פעמים
שרק עבד אברהם הוא, כל פעם הוא הזכיר שהוא רק עבד, אני עבד אברהם
שלא יחשבו לי יותר מזה
והרי באמירת עבד
ביזיון גדול לאדם, כשאדם מגדיר את עצמו עבד
בעיני הבריות זה ודאי ביזיון
ולא הוא צריך אלי עסק
מי אפשר לומר זאת? מישהו שאל אותך, מי אתה?
אתה עבד? מה המדרגה שלך? אתה מנכ״ל שמה? מי אתה? מה? לא שאל אותו.
הוא בעצמו ישר הכריז מי הוא.
הוא לא הכריז שבח.
הכריז את הפחת,
עבד.
ולא הפסיק מלומר זאת
מספר פעמים.
נו, תראו כמה רחוקים אנחנו ממידה זו,
כאשר אנו מדברים בדברי תורה ומביאים דבר תורה בשם אחר,
איננו אומרים זאת בראשית הדברים,
אלא רק לאחר שסיים דברי תורתו.
למה?
ראשית מבקשים לקבל את הכבוד שיינתן לנו בעת שיחשבו שדברי התורה הם עצמיים.
כמו כל אלה שאומרים את הדברי תורה שאני אמרתי מלפני 35 שנה,
ורק מחליפים את הציור קצת מדי פעם,
ואף פעם לא אומרים ממי הם לקחו את זה.
גזלנים, אמרתי.
וזה אמור ביראי שמיים,
לא אלה, כן? אבל זה אמור ביראי שמיים שלא רוצים להסתיר את האמת. הם בסוף אומרים בשם מי הם אומרים?
אבל לא בהתחלה.
ככה הם סוחטים מכולם את הוואו בהתחלה.
וואו, איזה וור, יואו, איזה חידוש.
אה, בינתיים הוא מרגיש, אה, כולם שבחים אותו, אבל זה לא שלא.
הוא יגיד בסוף, הוא לא גנב גמור, הוא לא גזלן.
הוא יגיד בסוף.
אבל אפשר בינתיים ככה, אתה יודע, על כנפי התהילה.
ומכל מקום הם אינם מקדימים זאת בראש הדברים.
ולכן הקדימה לי עזר,
שלא יחשבו לאפוטרופוס בנכסי אברהם.
אלא אמר דברים כהווייתן,
עבד אברהם אנוכי,
כי זו הגדלות האמיתית,
לא להשתבח במעלה שאין בו.
אתם יודעים, יש אנשים שיש להם רכב יפה,
ואז אחד ניגש ואומר, תן, תעשה טובה, תן לי לעשות סיבוב. לאן הוא הולכם הסיבוב?
איפה שהחבר'ה שלו מסתובב? פיפ, פיפ, שיראו אותו,
שיחשבו לכמה דקות שזה הרכב שלו.
לא את הסיבוב הוא חיפש, איפה להסתובב?
ולראות שגם הוא יכול לנהוג על רכב כזה,
ולכמה דקות שיחשבו שהוא קנה, ואז אומרים, אה, סחתיין, אשריך, כל הכבוד.
כשנרד לעומקם של דברים נראה שההתפארות במעלה שאין בו איננה...
כבוד כלל.
והרי היא ביזיון גמור.
כמו מי שהולך בבגד שאול לשמחה.
הרי הוא בוש בתוכו שהבגד לא שלו.
וכמו כן,
כאשר מתפאר במעלה שאין בו,
היה צריך להיות בוש בכך.
שנמצא כאומר ומעיד על עצמו שבאמת לא מגיע לו כלל כבוד.
ורק תובע שיכבדו עבור מה שאין בו.
וזה גוף הביזיון ובושה.
אך מכל מקום טבע האדם לא מרגיש בזאת,
ומוסיף להתפאר במה שאין בו.
אמר רביעה, חייפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנין.
פרשתו של אליעזר,
שניים ושלושה דפים בתורה,
ושרץ שהוא מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו,
לא לומדים רק מריבוי המקרא.
אין אפילו איסור מפורש.
והמאמר הזה חייב לחולל מהפכה בהבנת האדם במה שנוגע לחיוב עבודתו בעולמו.
כשאנו רואים מה העיקר הנדרש מאיתנו,
וזוהי עבודת תיקון המידות,
שמעלת עבדי אבות ובזה גופה שהוא אומר אני עבד, עבד אברהם.
מעלתן של עבדי אבות שהם עבדים ואומרים שהם עבדים.
ואינו מתפאר במה שאין בו.
ובדברים האלה מונחת טהרת המידות.
לכן זה חביב מאוד לפני הקדוש ברוך הוא.
ואליעזר עבד אברהם זכה לצאת מכלל ארור לכלל ברוך בגלל תיקון המידות שלו הזה.
וגם זכה לעלות חי מעשרה שעלו בחיים עם גופם לגן עדן.
כי זה שלימות תיקון המידות.
והגאון מווילנה אומר שאם אדם לא מתקן את מידותיו למה לא חיים?
למה לא חיים? שכל החיים קיבלנו בשביל לתקן את המידות.
שעייר פרא אדם ייוולד.
צריך לצאת מהעייר פרא, מהמידות,
מהגולם,
מהחומר גלם של גולם.
שבעה דברים מחכם והיפוכם בגולם.
גולם.
הוא עדיין לא שיפץ את המידות,
לכן הוא לא יודע איך להתנהג.
וכאשר נתבונן מעט בגודל החביבות שבעניין זה נראה נפלאות,
שהרי גופי ועיקרי התורה ניתנו ברמיזה,
ואילו עניין תיקון המידות העריכה בו התורה כמה וכמה פרשיות,
הרי זה בחשבון פי אלפים רבים כפל הרמיזה.
כי אם הרמיזה זה ברמז, לא כתוב אפילו פסוק מפורש, אפילו לא פסוק.
רק ברמז, אז כמה פרשיות נאמרו בשיחתן של עבדי האבות?
אז תכפיל, פי אלפים זה יוצא.
נמצא שהחביבות בכך גדולה,
כפולה ומכופלת לאין שיעור.
ומעתה המשכיל ודורש טובת עצמו חייב לבקש עצות
איך להתעלות בדברים החביבים לפני הקדוש ברוך הוא.
וביותר כאשר נתבאר במהות גודל החביבות שהיא לאין שיעור,
ונמצא שעבודת תיקון המידות חייבת להיות העניין העיקרי שבו נעסוק ונשקיע בו את עיקר מאמצינו.
ותדעו שזה הולך ביחד,
שכשאדם עושה
עשה טוב מעל לשיעור בפרט לרבים שלא יודעים להעריך וכפויי טובה,
אין לך תיקון המידות יותר גדול מזה. כי אם אתה ממשיך וממשיך
ודאי שאתה מתוקן במידותיך.
כי אם אתה לא מקבל את הכבוד המתאים והראוי והמגיע לך
כפי שיעורך ואתה ממשיך,
זה מראה שמידותיך מתוקנות.
אבל אם אתה אומר, אה, לא מעריכים?
לא עושה שום דבר.
אז את אומרת שלא תיקנת עדיין כלום.
אתה עדיין דורש כבוד.
אתה עדיין מבין שצריך ומגיע לך.
והנה כאשר נתבונן היטב במצבנו נראה שרחוקים אנחנו מהכרת עצמנו.
וכל המעלות הטובות סבורים אנו כי לנו הם.
ובשעה שאדם כבר נותן פרוטה לעני,
דומה בעיניו שהוא כבר נמנה בקרב בעלי החסד.
מהגבירים והנדיבים שבעם.
ואיננו מכירים את מצבנו האמיתי ואיננו בודקים כלל את תורתנו,
את תפילתנו,
את אמונתנו.
איפה אנחנו חזים? בתורה, בתפילה, באמונה.
הראויים הם מה אם לאו.
ואפשר לראות זאת שאפילו בני תורה מובהקים,
יראים וחוששים מללמוד מוסר,
והסיבה לכך
שמא יתגלה על ידי זה חסרונם,
וביותר החשש שמא יראה שאין מידותיו נאותות.
לכן לא אוהבים מושג,
לא רוצים להסתכל במראה.
והדרך להגיע לשלמות
היא רק על ידי עבודה והגיעה.
מחובתנו לעשות צעד להשתלם בזה.
אפילו אם הפסיעה הראשונה היא קטנה אין למעט מערכה.
כי כשפוצעים לכיוון הזה אז יש סייעתא דשמיא וימשיך אחר כך לדברים שהם קשים יותר.
והעניין של ההתלמדות בדברים קלים חייב להיות בכל העניינים הנוגעים לעבודה הרוחנית,
גם בתורה,
גם בתפילה וגם בעבודת המידות.
לדוגמה,
להשתדל לעמוד
בתפילה במקומו ולהתפלל מתוך הסידור.
כל אלה לימודים בדברים קלים,
אבל על ידם ילמד לשבור את רצונותיו.
וכל המוסיף בשבירת הטומאה
הרי מגביר רוחניות בעולם הזה וזוכה לעולם הבא לאין שיעור.
נו,
קחו עמכם דברים ושובו אל השם.
עכשיו,
מי שהבין מה שאנחנו אמרנו,
יבין שמעבר לזה שסור מרע צריך הרבה מאוד לאין שיעור עשה טוב,
וכך קונים את המעלות האמיתיות,
וכך קונים את המעמד בעולם הבא.
כי אדם זוכה לפי רוב המעשים, אומר הרמב״ם.
לפי רוב המעשים.
כמה מעשים עשית בעולם.
כמה השפעת על העולם.
כמה הזזת דברים בעולם.
פה אתה נבחן.
פה רואים את מעלתו ומדרגתו של האדם.
וכל זה כמובן מתוך תיקון עמידות, כמו שאמרנו.
לא לייחס לעצמו מה שאין בו,
שלא יהיה מכת שכרים ולא יזכה לקבל פני שכינה.
רבי יחנן יאמר, רגשיהו אומר,
נושא הקדוש ברוך הוא זה כל ישראל.
לפי כוח רבנו תרום ומשואות שנאמור אדנו יחפץ למען סרגו יגדיל תרום ויאדיר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.