העולם הוא ארגז כלים לעבודת הבורא

- - - לא מוגה! - - - 

האלוקים עשה את האדם ישר

והמא ביקשו חשבונות רבים.

הקדוש ברוך הוא ברא אותנו ישרים, אנחנו ישרים.

לשפוט את השני אנחנו עדיין ישרים,

אבל לשפוט את עצמנו עקומים לגמרי.

האלוקים עשה את האדם ישר.

אומר בעל מדרגת האדם, הסבא מנוורדו,

שהיצר נלחם באדם

מלחמות גדולות.

יש לו תכסיסים רבים.

אבל הוא אומר, איך ניצנים ממנו?

הינצל כצבי מייד.

מה עושה צבי? רודף אחריו אריה.

אז הוא רץ.

הכוח שלו לא מספיק חזק בשבילו להתאפס על ידי האריה, אבל כשיש לפניו ג'ונגל,

אז אם הוא ירצה לברוח לג'ונגל זה המקום הכי טוב, כי הוא יותר מתמרן מאשר האריה.

אבל יש לו בעיה, יש לו קרניים.

יש לו קרניים והוא יילפט.

אז מה הוא עושה? דבר ראשון, כשהוא מגיע לעץ הראשון הוא משבר את קרניו,

ואז הוא נכנס ונמלט.

ינצל כצבי מייד.

הבעיה שהאדם נברא ישר,

רק הוא מצמיח לעצמו קרניים.

אומר בעל מדרגת האדם

שהעולם לא מעכב את האדם מאומה.

כל העולם זה כלים לעבודת הבורא.

כל העולם כולו זה כלים. נתנו לך ארגז כלים גדול,

עולם ומלואו,

שכל זה משמש אותך.

אתה לא צריך לבקש רשות, זה שלך.

השמש מאירה לך, ירח לך,

הכול בשבילך, האוויר, הכול, מים, כל מה שיש בעולם זה בשבילך.

אם תהיה חכם ותשכיל,

תוכל להשתמש בכל האמצעים העולמיים

לשמש אותך בתפקידך.

אז העולם לא מעכב מאומה.

הוא אומר יותר מזה, סבבה בר-דובה,

שגם הקיר לא מעכב.

אם אדם יודע שהקיר לא מעכב ואין דבר מאומה בעולם שמעכב, הוא יכול לעבור גם דרך קיר.

אנחנו לא מאמינים שנעבור דרך הקיר,

ולכן אנחנו נתקעים בו.

זאת אומרת,

אבל אם אדם מאמין שאין שום עיכום מצד העולם ושום מניעה,

פירושו של דבר שאדם יכול להשתמש בכל העולם.

מה הבעיה?

שהוא מצמיח לעצמו קרניים. איך הוא מצמיח?

השם עשה את האדם ישר.

אז מה הוא היה צריך לעשות?

כל דבר, להגיד ישר.

אבל הוא לא עושה כך.

כי אם הוא יגיד ישר את מה שיש לו להגיד,

אז ההוא יגיד עליו, מה קרה לך? מה, אתה כזה חוצפן?

מה שאני אגיד, מה, אתה, אין לך דרך ארץ?

והשלישי יגיד, אתה לא חושב שאתה

עדיין קטן בשביל להגיד דברים כאלה?

והרביעי יגיד ככה,

הוא מצמיח לו קרניים וזהו.

אם אני אעשה ככה, אז יגידו לי ככה. ואז יכולים להגיד לי ככה, ויסלקו אותי משם ויגידו לי זה, ואז ישמרו לי את זה בלבם, ואחר כך יגיד ככה. עזוב, עזוב אותי, אני לא מתערב,

לא מעניין אותי ראש קטן.

אני בפינה שלי, הארבעה עמוד שלי, אני מסודר.

למה אני צריך את זה?

ומצמיח קרניים, קרניים, קרניים, ואסור. הוא לא יכול לזוז בכלל.

למה? כל חשבונות. מלא חשבונות.

זה מותר, זה אסור, זה אסור, זה מותר, זה כדאי, זה לא כדאי. כל החיים שלו חשבונות.

עכשיו, הוא לא יכול להשתחרר מהם.

למה הוא לא יכול להשתחרר מהם? כי הוא כבר בנה אותם,

והיחסים שלו בין האנשים כבר נהיו על בסיס זה.

והם גם יודעים ומרגישים

ממה הוא חושש, ממה הוא לא חושש,

ממה הוא זה, איפה הוא לא מדבר, איפה הוא כן,

וכן הלאה.

אבל אם אדם רוצה להינצל,

אז הוא צריך לשבר את הקרניים.

לשבר את הקרניים, פירושו לחזור למידת היושר שברא אותו הקדוש ברוך הוא, ואז אין לו שום בעיות.