מהן גבורותיו של הקב"ה?

- - - לא מוגה! - - - 

כשאנחנו אומרים, קדיש על הרעה

עובד גבורתיה,

שהקדוש ברוך הוא פה בארץ,

הוא עושה גבורות,

הקדוש ברוך הוא פה בארץ עושה גבורות,

מה הן הן גבורותיו?

זה מה שאנחנו אומרים בכל יום בתפילה בברכת גבורות.

מה אנחנו אומרים?

אתה גיבור לעולם,

אדוני.

אז מכריזים שהקדוש ברוך הוא גיבור,

הוא בעל הגבורות.

מה אומרים? מחיה מתים,

מכלכל חיים בחסד,

סומך נופלים,

רופא חולים,

מתיר אסורים,

ומקיים אמונתו ני שעיני עפר.

לא כי גבורות בני אדם,

גבורותיו של הקדוש ברוך הוא.

שמעתם גבורות?

מה גבורות?

אני חוזר,

אתה גיבור,

לעולם אדוני, הוא לא נחלש אף פעם,

גיבור לעולם.

מחיה מתים,

זה חיים.

הוא מעניק את החיים.

מחלקל חיים בחסד,

הוא נותן את הפרנסה. היחידי שמפרנס וזן,

זה הוא.

זה גבורות, גבורותיו. לפרנס את כל העולם כולו,

על כל בירואיו, בכל רגע, בכל עת,

זה גבורות.

סומך נופלים,

הוא נותן את הכוח.

אין שום כוח בעולם,

בלעדי כוחו יתברך.

הוא סומך נופלים.

הוא רופא חולים. אין שום רפואה בעולם אם לא רפואתו.

רפאני השם, אז וארפא.

הושיעני,

אז ואבשע.

אבל אם זה לא אתה רופא ולא אתה מושיע, מי יושיע ומי ירפא?

הרפואה היא רק בידו, זה גבורותיו.

הוא מתיר אסורים.

מי נותן חירות

לבני אדם?

רק הקדוש ברוך הוא. זה הכל בידו.

זה גבורותיו.

ומקיים אמונתו

לישני עפר.

גם אלה שכבר מתו

והם בתוך העפר,

הקדוש ברוך הוא עתיד

להקים אותם לתחייה.

ומקיים אמונתו לישני עפר. כרגע הם ישנים בעפר.

רק בחינת ישנים.

אז הוא נותן תקווה ואחרית.

כל התקווה וכל האחרית נמצאות בידו.

הן הן גבורותיו.

אז לא כי גבורות בני אדם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא.

מה הגבורות של בן אדם?

להמית.

אני אהרוג אותך.

אוי, איזה גיבור.

הוא יודע להמית.

דעש.

אוי,

לעשוק.

זה גיבור.

יכול לבוא לחלש, צ'ק, לעשוק אותו.

לדכא.

מה אני אראה לך?

איי, איי, איי, איי, איי.

זה גבורותיו של אדם.

לאסור.

לקחת את בני האדם למאסר.

פשש. איזה גיבור. איזה גבורה.

משטרה.

אבל גבורותיו של הקדוש ברוך הוא,

לא כך.

להחיות.

לכלכל.

להקים.

לרפא.

להתיר.

ולתת אחרית ותקווה לכל.

לא כקדושה המזויפת.

המשימה חיץ בינה ובין החיים.

וסוגרת,

אה,

את נושאיה במנזרים ובבתי תפילה נצרות פרוטסטנטית.

לא כקדושה מזויפת

שהיא משימה חיץ בינה לבין החיים.

מתנזרים, נכנסים למנזר,

פורשים כאילו מן החיים,

סוגרת את נושאיה של הקדושה הזאת, כאילו איזה קדושים, רחמנא ליצלן.

כל המעשים הכי מתועבים שיכולים להיות באנושות נעשים שם.

במנזרים ובבתי תפלא,

ובה בשעה שהיא נועלת דלת בפניהם להפרישה מן החברה את הנזירים והנזירות,

היא פותחת להם שער לכל התאוות והתועבות היותר נמבזות.

ובה בעת שהם פרושים מהחיים,

מצודתם פרושה על כל החיים.

נצרות פרוטסטנטית.

הקדושה האלוקית האמיתית הולכת תמיד שלובת יד

עם הגבורה הרוחנית.

היא הגבורה לא ללכוד את התמימים,

כמו שעושים בהידרדרות,

והבבות והבמבות,

וכל הנוכלים והשקרנים שרק לוכדים את התמימים בעורמתם ומבטיחים להם שטוסים והוולים.

איך אמרו עכשיו, שמריבי שמעון בר יוחאי מ-400 שנה כבר שומרים ועובר, אני יודע, כל מיני חרטות

וכולי וכולי, ויקבלו ישועות 400 שנה, זה כבר עובר החרטות והברטות,

ומטיסים את אלבז עם מסוק לציון, ולוקחים על זה 15 אלפים למי שיזכה לטוס רנטה טטנטנטן.

איי-איי-איי,

הקדושה האלוקית האמיתית הולכת תמיד שלובת יד עם הגבורה הרוחנית.

מה זה גבורה?

מה זה גבורה רוחנית?

לא ללקוט את התמימים,

לא לפרוס מצודות וחרמים,

לא לדכא בני אדם,

לא להשתרר עליהם,

כי אם נכבוש האדם את יצרו,

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, איזה הוא גיבור הכובש את יצרו, יצרו שלו קודם. אל תגיד לשני לכבוש את היצר שלו כשאתה בכלל רחוק מזה.

קודם כל תכבוש אתה את יצרך.

לדכא את התאוות הרעות והפראיות.

אם אתה רוצה להשתרר,

על עצמך תשתרר.

נראה שתשלוט בעצמך קודם.

נראה שתוכל להגיד לעצמך מה צריך לעשות על פי התורה ולקיים. נראה אותך.

אל תשתרר על אחרים.

זו חולשה.

תשתרר על עצמך.

יוסף היה מלך אמיתי.

למה?

הוא שלט בכל איבריו.

אז הוא זכה למלוכה.

זה מלך אמיתי. לא אחד שאומר לאחרים רק הוראות.

אחד שבעצמו שומע לעצמו, כמו שאומרים.

שהשכל שלו שולט על גופו.

זה מלך.

אז צריך לדכא את תאוותיו הרעות והפרעיות ולהשתרר על עצמו. אתם רואים במה נתפסים רבנים היום, בעבירות של עריות הכי גרועות,

בשוחד,

בדברים איומים, בגניבות, במרמה, במה לא.

אז מה אתה מטיל על אחרים מרותך אם אתה בעצמך גורנישט מת גורנישט?

מה אתה מטיל מרותך על אחרים?

צריך אדם לאסור את נטיותיו השפלות

ולעשות גדר בפניהם. גדר מזה וגדר מזה.

זה,

זה הקדושה האלוקית האמיתית.

היא הולכת שלובת יד עם הגבורה הרוחנית.

היא הגבורה.

מה היא?

לא ללכות תמימים.

לא לפרוס מצודות וחרמים.

לא לדכא בני אדם.

לא להשתרר עליהם.

כי אם לכבוש האדם את יצרו,

איזהו גיבור הכובש את יצרו,

לדכא את תאבותיו הרעות והפראיות,

ולהשתרר על עצמו,

לאסור את נטיותיו השפלות,

ולעשות גדר בפניהם. גדר מזה וגדר מזה.

זוהי הגבורה שנותנת לאדם עוז לפעול ישועות בקרב הארץ.

אדם כזה,

שיכול להשתלט על כל מה שאמרנו ולא לנצל את התמימים וכו' ולדכא אותם וזה,

אדם כזה,

זה ייתן לו הגבורה הזאת עוז לפעול ישועות בקרב הארץ,

ולעשות משפט וצדקה, חסד ורחמים.

זוהי הקדושה

הנועלת דלת בפני תאבות האדם ועלילותיו,

ופותחת לו לרווחה.

שער

בחיים ובחברה

להיות דעתו מעורבת עם הבריות,

שמח בשמחתם ובטובתם,

מצטער בצרתם וברעתם.

הוא בא במידה שהאדם מתקדש ומטהר לפני קונו

ופורש מתאבותיו,

הוא מתדבק עם הבריות ומחבק אותם באהבה ונדיבות רוח.

תודה.