שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד

בשולחן ערוך אורח חיים סימן א' כותב הרמ"א, את ההלכה שבגללה חזרתי בתשובה, בסימן א' ב'אורח חיים' איך שמתחילים ללמוד בשולחן ערוך כבר חוזרים בתשובה! אבל אם מבינים מה כתוב. אם מבינים: 'מה כתוב?' מה כתוב, הלכה אחת מספיק! לא צריך יותר, אחרי זה - זה לקיים, כבר זו הלכת הפתיחה. אומר הרמ"א (רבי משה איסרליש), אומר כך: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני הא-לקים. 

זאת אומרת לשוות את ה' לנגד, שאני אראה תמיד שה' לפני שהוא רואה במעשי, "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" תמיד! תמיד בלא הסחת הדעת, זה כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני הא-לקים, הם הולכים והא-לקים  לפניהם תמיד. כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו. כשאדם יושב בבית אז התנועות שלו והעסקים שהוא לבדו בביתו, זה לא דומה כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול! 

לדוגמא: בבית אדם יכול לשבת עם רגלים קדימה כמו 'משלחי רגל השור...' ויכול לשבת ככה ויכול לשבת ככה. אבל אדם שנמצא בבית הכנסת לפני ה' לא משלח את הרגלים ולא שם רגל על רגל, ולא עונה לפלאפון ולא שום דבר! ולא עונה לפלאפון בבית הכנסת... למה? כי הוא לפני מלך גדול! זאת אומרת אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול. כל שכן כשישים האדם אל לבו: שהמלך הגדול אשר: "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיה ו ג) עומד עליו! ורואה במעשיו, כמו שנאמר: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה'" (ירמיה כג כד) מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד, 

מיד! מיד! מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד - זה מה שקרה לי; מיד חזרתי בתשובה! מיד!! אני מה לעשות אני. זאת אומרת כתוב פה שמיד יגיע אליו, מיד למה? כי המלך הגדול אשר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ עומד עליו! ורואה במעשיו. עומד עליו ורואה במעשיו. יא וואי וואי וואי 

יש אדם שאומר: 'מה, אני אחזור בתשובה מה אתה דואג?' 

- 'מה תחזור... עכשיו הוא עליך הוא מסתלק עליך, הוא יכול להפסיק לך את הנשימה הרגע עכשיו השניה על המקום על השניה...!' 

כשאתה רואה מישהו רוצה לתת לך סתירה מה אתה עושה? אינסטנקטיבית אתה עושה ישר ככה מנסה לבלום. נו, כשאתה בא לחטוא נגד השי"ת - הקב"ה לכאורה היה צריך להיות אינסטנקטיבי טזזז. מוחק אותך, טנג. 

זאת אומרת פעם עשינו קלטת שנקראת 'אולסי פרי והנמלה' מה היחס בין אולסי פרי והנמלה? זאת אומרת נמלה זה מ"מ ואולסי פרי זה שני מטר עשרים! אז מה היחס בין אולסי פרי להנמלה? 2.20 מטר. תארו לכם שאולסי פרי נכנס לשכונה של נמלים 

ונמלה אחת אומרת לו: 'ואלק' אתה לא עובר פה...' 

ואנחנו עומדים בצד ושומעים את זה, ואנחנו לא מתעלפים מצחוק! נמלה אומרת לאולסי פרי: 'אתה לא עובר פה'? 

אז הוא אמר לה: 'תזוזי אם את לא תזוזי אני אפע'ס אותך'. 

אז היא לא זזה: 'שמעת מה אמרתי? אני אפרק אותך....!' 

ויש שמה חבורה של נמלים שאומרות: 'תשמע, זאת אני מכירה אותה היא משוגעת על כל הראש! הוא לא יודע עם מי הוא מתעסק...' 

נו, כמה זמן אתם חושבים שיש לו סבלנות? נעל 58 מוציא את הבוהן הבומבילה שלו ומועך את כל השכונה, אתם מתעסקים עם אולסי פרי?! נמלים, מה קרה לכם? 

אבל היחס בין אולסי פרי לנמלה זה 2.20 מטר! מה היחס בינינו לבין הקב"ה? ומה היחס?! אם מלאך הגובה שלו 75 מיליון ק"מ!!! מלאך, והוא עומד ורועד ככה - זע וחל מלפני ה', ואנחנו מה?! מהלך 500 שנה - כל גובה של מלאך, 500 שנה תכפילו 40 ק"מ הליכה ביום כפול 365 כפול 500 = 75 מיליון ק"מ! אולי 7.5 מיליון - כמה שאתם רוצים, לא חשוב, מיליונים! אבל זה קטן עלינו אנחנו יותר גדולים מהם, לא? אנחנו לא מפחדים: 

- 'למה מה יכול להיות? למה מה יכול להיות? לא בא לי עכשיו, מה אגיד לך, כשיבוא לי אני אחזור בתשובה...' 

אז אדם שהוא ירא א-לקים, אז ברגע שהוא יודע: שה' עומד מעליו איי איי איי - ורואה במעשיו, מיד! יגיע אליו ההכנעה! והיראה! והבושה! מפני הדר גאונו. 

מי אומר את הלשון הזה במקור? הרמב"ם ב'מורה נבוכים' הרמב"ם ב'מורה נבוכים' איי אשריהם, אשריהם ישראל! 

ביאור הגר"א אומר: 'ומיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד, כמו שכתוב: "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" (שמות כ טז) זו הבושה'. מה זה יראת ה' עַל פְּנֵיכֶם? זו בושה, מה עוצר אותנו מכל עברה? זה הבושה ברגע שמסתלקת הבושה - אדם עובר עברה. אדם עובר עברה! זאת אומרת אדם יכול להיכנס לחדר לעשות עברה, יכול להיכנס לחדר לעשות עברה מה מעכב אותו לעשות עברה? 

- 'האם יש מישהו בסביבה? והאם יכולים לראות אותו?' אז הוא נכנס לחדר סוגר על מפתח וזהו, 

ומה עם הקב"ה שמסתכל: מה אתה עושה עכשיו? זה הוא לא רואה בכלל! אבל אם ישמע מישהו נוגע בדלת - או... הוא יברח מהחלון! מה הוא יעשה... זאת אומרת מה' - הוא לא ירא ומאדם הוא ירא... - או ואבוי! עד כמה אדם שוכח את א-לקיו שעומד מעליו, רואה מצלם: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה' הֲלוֹא אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא" אז אם הוא חושב ש: אֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ, אז אני אַראנו אני אראה לו בסוף! וואי וואי וואי 

"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱ-לֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם" (קהלת יב יג) סוֹף דָּבָר, בסוף כל המעשים יתגלו ישמעו הוקלטו צולמו יתועדו וגם מחשבות הלב - הכל יֵראה לפני האדם, יראו לו את הכל! ובפרהסיא, איזה בושות!! איזה בושות, צבעוני בתלת מימד יא וואי וואי וואי. 

ועל מה שכתב שם קודם הרמ"א: ""שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" - הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים", כתב על כך הגאון: "כמו שכתוב: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים אֶת הָאֱ-לֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו ט) זאת אומרת נֹחַ הלך אֶת הָאֱ-לֹקִים אתו ביחד, תמיד היה לנגד עיניו, לא העתיק את עיניו מהשי"ת. וכן האבות כתוב: "אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו" (בראשית מח טו) זאת אומרת האבות תמיד הלכו לְפָנָיו, הם הרגישו שהם הולכים לְפָנָיו, הוא רואה אותם בכל מעשיהם, אומר הגאון מוילנא: "וזהו כל מעלת הצדיקים!" מה מעלת הצדיקים? זה כל מעלת הצדיקים! שהם כל הזמן: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" שהם רואים כל הזמן שה' הוא לנגד עיניהם. 

איי איי איי, למדנו מכאן: שבחינה זו של בושה, מזה שאדם חש שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי, זהו כלל גדול במעלתם ובמדרגתם של הצדיקים, ולדברי הגאון: זהו כל מעלת הצדיקים, זהו כל מעלת הצדיקים, הוא מה שנאמר אצל האבות הקדושים אשר התהלכו לְפָנָיו, שכל מעלתם ומדרגתם של האבות היתה בזה, שכל חייהם התהלכו לְפָנָיו ללא הפסקה תמיד: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד".