ההצלחה והשכר הם לפי גודל היגיעה!

- - - לא מוגה! - - - 

אתם באוניברסיטה,

יש לכם מבחנים,

לא תעמדו בהם, לא הצלחתם.

כל הסמסטר הלך.

מחדש,

מבחן מחדש, תתחיל ללמוד מחדש.

אצל הקדוש ברוך הוא לא.

היית כל הסמסטר, לא הצלחת במבחן,

אתה יכול לקבל שכר יותר ממי שקיבל 100. תלוי כמה יגעת.

אם ההוא למד והוציא 100 בקלות כי הוא

פיקח ונבון

לא הרבה שכר מגיע לו.

זה שהשם

ברא אותו פיקח ונבון זה לא הוא עשה את עצמו פיקח ונבון.

השם נתן לו מנת משכל גבוהה

והוא עם זה ניצל את זה.

אבל יש אחד, אין לו איי-קיו גבוה.

הוא ישב ועבד ועמל ולא מבין.

פה בעולם הזה לא משלמים על זה.

לא הצלחת קוראים לזה.

אצל הקדוש ברוך הוא זו הצלחה גדולה לאין שיעור. אדרבה,

כמה שיותר קשה לך וכמה שאתה רואה שאין תוצאות

ואתה ממשיך,

ככה הקדוש ברוך הוא אוהב אותך יותר.

כשאתה רואה ילד בן שלוש שכבר רץ

בין הכיסאות,

לעומתו הילד הקטן התינוק שזוחל פעם ראשונה

ועושה את המאמצים, ממי מתפעלים?

מהתינוק הזה?

וכשהוא מדדה את הצעדים הראשונים שלו, ממי מתפעלים?

ממנו.

כשאתה רואה את המאמץ,

את הרצון להצליח וכו',

על זה משלם הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, אצל הקדוש ברוך הוא לעולם,

לעולם לא תפסיד.

אפילו תהיה עם הארץ.

אבל אתה מתאמץ ומשתדל,

אתה תקבל שכר מלא.

ואם תעשה את זה עוד בצער,

אז אתה תקבל פי מאה,

פי מאה, פי מאה, על כל צער וצער.

מה עם צער וצער? רק שנייה. צער, מה זה?

מגדירה הגמרא מה זה צער, כגון

שאדם רצה להכניס את ידו לכיסו, להוציא שלוש מטבעות,

ויצאו לו שניים.

עכשיו הוא צריך להכניס את היד עוד פעם בשביל להוציא מטבע נוספת.

הצער של הכנסת היד פעם שנייה לכיס זה צער,

שעליו

מקבלים פי מאה.

או כגון מי שלבש חלוקו, הפוך.

פתאום הוא רואה שזה הפוך.

הוא צריך לפשוט אותו עוד פעם ולהחליף,

לסובב אותו וללבוש אותו עוד שהוא.

זה גם צער שמקבלים פי מאה.

כל צער שהוא כזה,

פלוס עוד אחד כזה, פלוס עוד רמת קושי כזאת,

פי מאה, פי מאה, פי מאה, ככה משלם השם.

זאת אומרת, אומר הקדוש ברוך הוא, אתה רוצה לשבת בשלווה?

אתה יודע כמה שכר אתה מקבל על כל מה שעברת?

מה קרה באותו רגע?

קפץ עליו רוגזו של יוסף.

יוסף נמכר.

בעשרים ושתיים שנה

ישב יעקב אבינו

אבל עליו,

כיוון שנאבד הבן ולא ידע.

כי ארד

אבל על בני שאולה.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא אמר לו, עדיף לך עוד צער,

ונתן לו עוד צער.

רק 17 שנה אחרונות

הקדוש ברוך הוא נתן ליעקב אבינו שלווה,

כשישב בארץ גושן,

שם יהודה פתח בית מדרש,

ושם ישב עד סוף חייו.

אבל כל ימיו היו צער.

כל הימים של אברהם היו צער. כל הימים של שרה היו צער.

יצחק,

רבקה, האמהות,

כל האבות הקדושים חיו בייסורים ובצער.

מזה הם נתעלו כמו שבסולם.

אי אפשר לעלות גבוה אם אין שלבים

ככה אם אין ייסורים ואין ניסיונות אי אפשר לעלות במעלות.

אם אתה במצב סטטי שאין לך שום ניסיון, אין לך שום מעלה.

כשאדם רוצה ללכת לסיירת,

רוצה ללכת למאה ואחת, רוצה ללכת ליחידה מובחרת,

זה לא כמו שהחבר'ה

עושים רובעי שלוש, חמש, שבע וכולי.

זה צריך, חביבי, להתאמן כמו שצריך.

איך אומרים החבר'ה? קורעים אותם.

זאת אומרת,

אתה רוצה להיות ביחידה מובחרת?

אתה חייב,

חייב, חייב להתאמץ לאין שיעור מאשר אדם רגיל.