עשרת הרוגי מלכות - רבי ישמעאל ורבן שמעון בן גמליאל

- - - לא מוגה! - - - 

מיד ירד רבי ישמעאל והגיע לארץ

והגיד לחבריו

שכבר נגזרה גזירה ונחתם.

והיו מתאוננים בימין על שנגזרה עליהם גזירה קשה כזאת

ושמחים בשמאל

על ששקלן הקדוש ברוך הוא בצדקות ובחסידות נגד השבטים.

והיו יושבים זוגות-זוגות.

רבי ישמעאל ורבן שמעון בן גמליאן.

רבי עקיבא ורבי חנניה בן טורדיון.

רבי אלעזר בן שמוע ורבי ישבה וסופר.

רבי חנינא בן חכינאי ורבי יהודה בן בבא.

רבי חוצפיתא תורגמן ורבי יהודה בן דמא.

נכנס הקיסר

בכל גדולי רומי אחריו.

אמר להם מי יהרג תחילה.

ענה רבי שמעון בן גמליאל

אני נשיא בן נשיא מזרעו של דוד מלך ישראל עליו השלום.

אני אהרג תחילה.

ענה רבי ישמעאל כהן גדול ואמר

אני כהן גדול בן כהן גדול מזרעו של אהרן הכהן.

אני אהרג תחילה

ואל ארעה במיתת חבריי.

אמר הקיסר

זה אמר אני אהרג תחילה

וזה אמר אני אהרג תחילה.

אם כן,

אפילו גורלות ביניכם.

ויפול הגורל על רבן שמעון בן גמליאל.

וציווה הקיסר לחתוך את ראשו תחילה וחתכוהו.

ונתלו אחר כך לבי ישמעאל כהן גדול בן ירחיו

וצבח עליו במרנפש ואמר

אה תורה ואה שכרה.

הלשון שהייתה מבארת התורה בשבעים לשונות

איך עתה לוחכת את העפר.

והיה מתאונן ובוכה על רבן שמעון בן גמליאל.

אמר לו הקיסר מה זה?

ומה זה?

זקן שאתה בוכה על חברך היה לך לבכות על עצמך?

אתה בוכה עליו שהוא מת? אתה עכשיו בתור.

אמר לו רבי ישמעאל אני בוכה על עצמי

שחברי גדול ממני בתורה ובחוכמה.

ועוד אני בוכה על שקדמני בישיבה של מעלה על זה אני בוכה.

עוד הוא מדבר ומתאונן ובוכה ומקונן

נשקפה ביתו של הקיסר בעד החלון

וראתה יופיו של רבי ישמעאל כהן גדול.

ונחמרו רחמיה עליו

ושלחה לאביה ליתנה שאלה ובקשה אחת

ושלח לה קיסר

ביתי כל אשר תאמרי אעשה

חוץ מרבי ישמעאל וחבריו.

שלחה לו אבקש ממך להחיות את נפשו

שלח לה כבר נשבעתי

שלחה לו אבקשך אם כך

שתצווה להפשיט את עור פניו

כדי להסתכל בו במקום מראה.

דהיינו לפחלץ אותו כדי שיהיה לה ליד המראה.

מיד ציווה להפשיט את עור פניו

מכיוון שהגיעו למקום תפילין

צעק צעקה גדולה ומרה ונזדעזעו שמיים בארץ.

צעק פעם שנייה ונזדעזע כיסא הכבוד.

אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא

צדיק כזה שהראית לו כל גנזי העולם

עליונים ורזי תחתונים

יהרג במיטה משונה מזה הרשע.

זו תורה וזו זכרה.

אמר הניחו לו שתעמוד זכותו לדורות שלאחריו.

אמר הקדוש ברוך הוא

מה יעשה לבנאי

גזירה היא ואין מי שיפר אותה?

הרי זה פסק של התורה אין מה לעשות.

הפסק של התורה אומר שגונב איש ומחרו מות יומת.

מהם משלמים את הדין.

אמר הקדוש ברוך הוא מה יעשה לבנאי?

גזירה היא

ואין מי שיפר אותה.

יצאה בת קול ואמרה

אם אשמע קול אחר, אהפוך את קול העולם לתוהו ובוהו.

זאת אומרת, אם רבי ישמעאל

יצעק עוד צעקה אחת,

העולם יחזור לתוהו ובוהו.

כששמע רבי ישמעאל כך, שתק.

לא רצה להזיק את העולם.

אמר לו הקיסר,

עד עתה לא בכית.

ולא צעקת ועתה, אתה צועק?

אמר לו לא על נשמתי אני צועק

אלא על מצוות תפילין שלוקחים ממני.

כל מה שתלשו לו את העור מעל הבשר

עד שהגיעו לתפילין

הוא לא בכה ולא צעק.

כשהגיעו לתפילין על זה הוא צעק.

שלוקחים ממני מצוות תפילין.

אמר לו הקיסר,

עדיין אתה בוטח באלוהיך?

זאת אומרת, אתה רואה שאני רשע,

ואתה צדיק ואני יכול לעשות בך מה שאני חפץ.

אתה עדיין בוטח באלוהיך?

אמר לו, הן יקטלני לא אייחל.

אפילו שהוא הורג אותי,

אני מייחל רק לו.

מיד יצאה נשמתו של רבי ישמעאל.