עשרת הרוגי מלכות - רבי יהודה בן בבא

- - - לא מוגה! - - - 

אחריו הוציאו את רבי יהודה בן בבא

שלא טעם טעם שינה

אלא כשינת סוס

מגיל שמונה עשרה

עד שמונים שנה

לא טעם טעם שינה

אלא כשינת סוס

שזה שיטין נשמה

שישים נשימות

והוציאוהו להרג

מתשע שעות ולמעלה

דהיינו משעה שלוש אחר הצהריים ומעלה

והתחיל מבקש מהם בחייכם המתינו לי מעט

עד שאקיים מצווה אחת

שציווה הקדוש ברוך הוא עלי

אמרו לו עדיין אתה בוטח באלוהיך אמר להם הן

גדול אדוני ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר

אמרו לו אם יש בו כוח

למה לא אציל אותך ואת חבריך מיד המלכות

אמר להם

אנו חייבים מיתה למלך הגדול והנורא

והוא מסר אותנו ביד מלך כדי לטבוע את דמנו מידו

כדי לטבוע את דמנו מידו

זאת אומרת על הדרך

אם אנחנו כבר צריכים למות

שכל רומא ואדום ישלמו את המחיר הזה

בדמנו הוא יטבע את זה מידו

לכן

נפלה גזירה ביד הקיסר הרומי

כדי שכל מלכות הרשעה

תלכה בדמם של עשרת הרוגי מלכות

באו והגידו למלך את דבריו

שלח המלך אליו ואמר לו

אמת שיגידו לי ממך או לא?

אמר לו אמת הוא

אמר לו הקיסר

כמה עזי פנים אתם

שעל פתח מיתה אתם עומדים ועדיין עזות איתכם?

אמר לו רבי יהודה

אוי לך קיסר רשע בן רשע

הלא הקדוש ברוך הוא ראה חורבן ביתו

והריגת חסידיו וצדיקיו

ולא עשה קנאה להינקה מיד

אמרו לו תלמידיו רבנו

היה לך להחניף אותו

זאת אומרת מה הוא אמר לו למה השם לא נקם

את הנקמה של כל אלה שמתו בחורבן בשביל להיפרע ממך

ומזרעך עד עולם

אמרו לו תלמידיו רבנו היה לך לחניף אותו

אמר להם וכי לו למדתם שכל המחניף לרשע סופו נופל בידו

אמר לו בחייך קיסר

אמתין לי עד שאקיים מצווה אחת

ושבת שמע

ויהי מעין עולם הבא

אמר לו

לזה שמעתי לעשות שאלתך

מיד התחיל בקידוש היום

ויכולו השמיים והארץ

והיה אומר בנעימות ובקול רם

והיו טמאים כל העומדים עליו

וכיוון שהגיע עד ברא אלוהים לעשות

לא הניחו לגמור וציווה הקיסר להורגו

והרגוהו

ויצאה נשמתו באלוהים

יצאה בת קול ואמרה

אשריך רבי יהודה שהיית דומה למלאך

ויצאה נשמתך באלוהים

וציווה הקיסר

וחתכוהו איברים איברים

וישלכו לכלבים

ולא הוספד

ולא הוכבר

ובמדרש אחר אמרו

אמרו עליו מבין שמונה עשרה שנה ועד שבעים שנה לא טעם שינה אפילו כי שינה תסוס

ולא טעם חטא מימיו

ולא אמר על טמא טהור ועל טהור טמא

ולא היה איש בבית המדרש

שלא האירו

בדברי תורה

וישב בתענית עשרים ושש שנים

והיה בניקיון כל ימי חייו

ולא נכשלו חבריו בדבר הלכה עמו ושמח בהן

והיה קורא לתלמידיו רבי

והיה לומד לתלמידיו יומם בלילה

מעליו הכתוב אומר

ועת דקה ושפל רוח

מועתו היום שנהרג

בן שבעים שנה

ליום ה' היה

והיה יושב בתענית

והיה שם זקן אחד

דרבי ראובן בן אצטרובל שמו

שלח אחריו ואביאו

אמר לו רבי יהודה

מורי יודע אני שצדיק גמור אתה

אבל מה יעשה שמלכות הרשעה העיזה פניה לאבד מרגליותנו

אלא אם רצונך אמות אני תחתיך ותנצל אתה

אמר רבי יהודה ראובן אחי

עם גזירת בשר ודם אין אנו יכולים לבטלה

גזירת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מי יכול לבטלה

אלא הנח דבריך וברך דיין האמת

אמרו לו תלמידה

רצונך שתטעם כלום קודם שתהרג?

אמר להם

ומה עד עכשיו שלא הייתי יודע באיזה דרך אני הולך לא טעמתי כלום

ועכשיו שאני יודע באיזה דרך אלך אטעום כלום?

אמרו לא טעם כלום

וכך נהרג

ויצאה נשמתו

יצאה בת קול ואמרה

אשריך רבי יהודה בן בבא שגופך נקי ויצאה נשמתך בנקיות