5 ענינים בידיעת השם על פי רבנו יונה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 25.08.2017, שעה: 07:48
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nהשיעור נציב יום רפואת הנפש והגוף
לרזיאל בן אורה והצלחה במעשי אדם.
אנחנו ממשיכים
רבנו יונה מבאר את משלי
ומייד אחרי שהפסקנו בשיעור אמש
הוא ממשיך ואומר
והנה מצאנו בעניין ידיעת השם חמישה עניינים זה למעלה מזה
הראשון
מציאות השם יתברך
שנאמר וידעת היום
והשבות אל לבביך כי אדוני הוא האלוהים
בשמיים מעל
ועל הארץ מתחת
אין עוד
ונאמר
דעו כי אדוני הוא האלוהים
אז לדעת את מציאות השם יתברך
נאמר במפורש בפסוקים שהזכרנו
והיא הקודמת לעבודה
דהיינו קודם עבודת השם אתה צריך לדעת
ממציאות השם באופן מוחלט וברור
כעניין שנאמר
דע את אלוהי אביך ועובדיהו
דוד המלך עליו השלום מצווה את בנו שלמה דע את אלוהי אביך ועובדיהו
זאת אומרת דע זה לדעת את מציאות השם
ולא רק לדעת שהוא מצוי על כל הבחינות
ועובדיהו
אם אתה עובד אותו בלי לדעת
את מציאות השם אז את מי אתה עובד?
למי אתה עובד?
לכן דע את אלוהי אביך ועובדיהו
ונאמר
שפוך חמתך על הגויים או אל הגויים אשר לא ידעוך
זאת אומרת אלה שלא יודעים את השם
ולא מכירים מציאותו יתברך
או משערים דברים אחרים כלפיו
כמו שיש הטועים
חושבים שהקדוש ברוך הוא כך וכך ועושה כך וכך
שפוך חמתך על כאלה
זאת אומרת
יש חרון אף לאלה שעובדים את השם ולא יודעים אותו בכלל
וטועים
ויש חמש כיתות כאלה שמונה הרמב״ם כמו אפיקורסים, מינים וכולי
ונאמר
בישעיה א'
ידע שור קונהו
וחמור אבוס בעליו
ישראל לא ידע
עמי לא יתבונן?
מה פירוש? מה, עם ישראל לא ידע בכלל?
החמור יודע, מהשור יודע,
ועם ישראל לא יודע,
אלא לא יודע את השם כפי שצריך לדעת השם, את מציאות השם.
אז לכן דבר ראשון
בידיעת השם
זה לדעת מציאות השם יתברך.
הדבר השני
זה עבודת השם יתברך.
אז אמרנו, קודם לעבודת השם צריך לדעת מציאות השם.
הדבר השני זה עבודת השם יתברך
והזהירות במצוותיו,
דהיינו להיות זהיר לקיים את מצוותיו
והיראה מעבור על דבריו.
צריך להיות ירא שמיים שלא לעבור על דברי השם.
וזה יקרא ידיעת השם.
עבודת השם יתברך והזהירות במצוותיו והיראה מעבור על דבריו,
זה נקרא ידיעת השם.
למה?
כי בזה ייוודע בנגלה, באופן גלוי,
מפעולות האדם,
שמה?
שהוא מקיים את מצוות השם וזהיר בהם,
ומזה שהוא לא עובר על דבריו,
בזה ייוודע בנגלה מפעולות האדם
כי הוא מאמין בשם
ומקבל עליו עול מלכותו.
שנאמר,
הפסוק בירמיה כב טז אומר,
דן דין עני ואביון,
אז טוב,
הלוא היא ידעת אותי.
אם אתה דן דין עני ואביון,
או,
אז זה טוב.
למה?
כי הלוא היא ידעת אותי.
רואים שאתה פועל על פי הדין ועושה הכל כראוי,
זה מגלה שאתה יודע אותי.
השכל וידוע אותי.
זה ידיעת השם.
אז ידיעת השם,
איך נודע אם אדם יודע את השם, עובד את השם, איך יודעים?
מזה שהוא זהיר במצוותיו, ירא מעבור על דבריו.
כשרואים את זה בגלוי, את הפעולות הללו,
רואים שהאדם הזה מאמין בשם יתברך
ומקבל עליו עול מלכותו.
הדבר השלישי,
ידיעת דרכי השם.
לדעת את דרכי השם
וגבורת חסדיו
ברוב טובו
והתבונן בנפלאותיו
וידיעת רוממותו
ותהילותיו
כפי מה שדעת האדם יכול להשיג.
לא כולם אותה רמה
של השכלה, של ידיעה,
של הבנה,
אבל אדם צריך לשאוף עד היכן שהוא יכול להשיג
ויתבונן במעשה בראשית
ומעשה מרכבה
ובדברי הנבואה
כעניין שנאמר
הודיעני נא את דרכיך ואת דעך משה רבנו מבקש מהקדוש ברוך הוא
את הדבר הראשון שאומר פה רבנו יונה
שהדבר השלישי
זה ידיעת דרכי השם
זה מה שביקש משה רבנו
הודיעני נא את דרכיך
בהדעך
באיזה מידות אתה פועל בעולם, ואז השם גילה לו
את שלוש עשרה
מחילן דרחמי
שלוש עשרה מידות הרחמים
שאנחנו אומרים אותם
הודיעני נא את דרכיך, צריך לדעת את דרכי השם
כיצד הוא מתנהג עם הברואים ומתייחס אליהם
ועל זה נאמר
יודיע דרכיו למשה
ומה כתוב אחריו?
רחום וחנון אדוניי
זאת אומרת
דוד המלך אומר שהקדוש ברוך הוא הודיע למשה את דרכיו
מה אמר לו? רחום וחנון אדוניי, את המידות שהשם פועל כלפי הברואים
לא שזה מידות בעצמותו של הקדוש ברוך הוא שהוא כאילו מרחם רחמן וכזה, לא,
זה רק מידות שהן כלפי הברואים
מידות שבהן מנהיג הקדוש ברוך הוא את עולמו והברואים
ונאמר בתהילים צדיק א', אסגבה הוא
כי ידע שמי
הקדוש ברוך הוא מרומם ומסגב את האדם שיודע את שמו יתברך
יודע את שמי זה לא להגות את השם ולומר עמונאי או לומר כך או לומר כך, לא,
אלא
זה לדעת את שמי כי מפני שמי ניחת הוא
יודע האדם מה זה שמו של הקדוש ברוך הוא הווה,
מהווה את העולמות, היה הווה ויהיה,
יש לו שבעה שמות קדושים שכל אחד זה משמעות,
שדי, צבאות וכו',
מה כל הפעולות של השמות האלה, איך פועלים וכו' וכו'.
ויבטחו בך יודעי שמיך
ידיעת השם זה לא רק לדעת שהוא מצוי וקיים,
לדעת שמו של הקדוש ברוך הוא צריך ללמוד את הדברים האלה אבל צריך לדעת את זה
ויבטחו בך יודעי שמיך
ונאמר
ושמואל טרם ידע את אדוני
זאת אומרת יש דרגות בידיעה
בשמואל במצב מסוים עדיין נקרא לא ידע את השם
אז זאת אומרת, אנחנו צריכים
דבר שלישי כדי לדעת את השם
צריך לדעת את דרכי השם, זה דרכי הנהגתו,
דרכי השגחתו בברואים,
גבורת חסדיו,
שהקדוש ברוך הוא מתחסד עם הבריות ולא כמו שאנחנו חושבים
רוב טובו
ורוב טובו זה לא רק הטובות שאנחנו חושבים
גם מה שקרוי אצלנו רעות
זה טובות יותר גדולות מהטובות שאנחנו מקבלים ברצוננו
רק טוב יורד מהקדוש ברוך הוא
רק טוב
את הרע אנחנו מזמינים לעצמנו
אבל גם הרע הזה הוא תיקון למעשינו הרעים
אז זה גם טוב, כי אם מתקנים את הבן אדם
אם הוא צריך לעבור ניתוח ומסירים לו את הגידול
אז זה טוב מאוד
הגידול נוצר בעקבות מעשיך
והעשרה זה חסד
הם מאפשרים לך להמשיך לחיות
אז צריך להכיר את רוב טובו של הקדוש ברוך הוא
ולהתבונן בנפלאותיו
ומפליא לעשות עצם זה איך אנחנו חיים, איך גופנו פועל, פועם
איך הבריאה
חמצן
אוויר
ריחות
מראות
דברים נפלאים הקדוש ברוך הוא ברא בעולמו
היינו בשוויץ, בירכנו על הרי האלפים, עושה מעשה בראשית
אתה רואה איך הקדוש ברוך הוא בבריאה?
בששת ימי המעשה הנחית את האלפים, טראח!
שם אותם כל אחד עם צורה אחרת, גבהים שונים, שפיצים כאלה ואחרים,
אגמים, נהרות, משהו מבהיל על הרעיון, לא יאומן כי יסופר
פה ההר נראה כך ופה כך,
סודות הבריאה, מה, למה זה ככה עומד ככה, ועומד ככה, ועומד ככה,
מה זה, מה,
מה היה פה, מה, יצא לו ככה או שהוא כיוון את זה ככה?
מבהיל על הרעיון, איזה דברים,
נפלאותיו,
מתוך שאדם מסתכל בעולמו והבריאות שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו,
משבח ומגיע לאהבת הבורא,
לאהבת הבורא,
וידיעת רוממותו ותהילותיו,
רם על כל גויים, אדוני, על השמיים כבודו. איפה אנחנו מבינים מה זה רוממותו, מה זה תהילותיו?
לעילה ולעילה מכל ברכתה שירתה תשבחתה ונחמתה
דאמירן בעלמא ואמרו אמן.
אז זה לאט-לאט, קונים את הידיעות האלה לאט-לאט.
אבל זה אני חוזר עוד פעם, מה זה הדבר השלישי? ידיעת דרכי ה' בגבורת חסדיו,
ברוב טובו,
ויתבונן בנפלאותיו, בידיעת רוממותו ותהילותיו,
כפי מה שדעת האדם יכול להשיג,
ויתבונן במעשה בראשית.
גם ישאלו אותנו אחר כך, התבוננת? ראית?
עסקת במרכבה?
צריכים להספיק, אנחנו עוד רק בהתחלה לומדים סידור.
עוד לא יודעים את הסידור.
והתבונן במעשה בראשית
ומעשה מרכבה ובדברי הנבואה,
הרבה סודות גדולים ועליונים בדברי הנבואה.
כי העניין שנאמר, הודיעני נא
את דרכיך ואת דעך,
יודיע דרכיו למשה,
כתוב אחריו רחום וחנון, אדוניי,
אסגבהו כי ידע השמי,
ויבטחו בך יודעי שמך,
ונאמר בשמואל, טרם ידע את אדוניי.
צריך לעבוד,
יש מה לעבוד.
דבר רביעי,
קבלת הנפש, זיכרון האמונה,
השם בייחודו ורוממותו,
כפי מה שהשיג בהם הנפש,
ולקחה וקיבלה הנפש הזיכרון הזה בכל עת,
עד שנאצל מהם על ידי מורה עיקרית ובושה יסודית,
לא יסורו ממנה
ותגיע מאליה אל הקריבה והדבקות.
אומר רבינו יונה,
דבר רביעי
להשיג ידיעת השם,
זה שהנפש שלנו תקבל את זיכרון האמונה,
את השם וייחודו ורוממותו,
כפי מה שהשיג בהם הנפש.
זאת אומרת, לא כל אדם משיג אותו דבר,
אבל אנחנו צריכים להשיג
את זיכרון האמונה. מה זה זיכרון האמונה?
מי שמאמין,
אז לכאורה הוא צריך להיות במצב אמונה כל הזמן,
אבל לפעמים יש לאנשים חולשה באמונה.
פתאום יש לו איזה תהייה, פתאום יש לו איזה ספק,
פתאום זה שכאלה אומרים, הקדוש ברוך הוא לא אכפת לו ממני וזה ואתה יודע
כמה אני מתפלל ואומר לו ומבקש ואני לא מקבל והוא לא עונה לי וזה וזה, כל מיני שטויות כאלה של אנשים.
צריכה הנפש לקבל את זיכרון האמונה שיהיה זכור הקדוש ברוך הוא לפנינו באמונה שלמה,
תמיד לנגד עינינו,
שהשם עומד לימין אביון,
אפילו שהאביון לא רואה את הקדוש ברוך הוא בימינו,
אבל השם עומד לימינו,
ממש עומד לימינו,
לא פיזית דווקא, כן, אבל עומד לימינו,
משגיח עליו, לא רק עליו, על כל הברואים.
ויחודו ורוממותו,
מה זה ייחודו ורוממותו? אדם צריך לדעת
שהקדוש ברוך הוא אחד. אין שום דבר, אין עוד מלבדו, שום דבר.
אין אדם בעולם שיכול להזיק אותך בלי רשותו. אין אדם שיכול להועיל להיטיב לך בלי רשותו.
אין שום כוח בעולם שפועל בלי רצונו.
אתה צריך להיות אצלך, הדבר הזה ברור ומוחלט.
ייחוד השם יתברך, הכל באחדות גמורה בשם יתברך.
אין בלתו ואין מלבדו.
אין, אין,
אין שום מציאות בעולם.
כל המציאות שאתה רואה כאילו עומדת,
זה כהרף עין יכול להיעלם. כמו שזה בהרף עין נברא,
באותו הרף עין זה יכול להיעלם.
מי שמחזיק את הבריאה זה הבורא יתברך.
על כל מנגנוניה,
מנגנוניה,
מנגנוניה.
על כל.
אז אם אתה יודע את הדברים האלה ואתה זוכר ולא שוכח, וזה זכור אצלך,
כפי מה שהשיגה נפשך ולקחה וקיבלה על עצמה הנפש,
הזיכרון והידיעה הזאת בכל עת,
בכל עת,
עד שמה יקרה בזכות זה?
עד שנאצל מהם
על ידי מורה עיקרית
ובושה יסודית
לא יסורו ממנה. מזה,
הידיעות האלה שאמרנו, והזיכרונות האלה,
יאצל אליך,
יושפע אליך
מורה עיקרית.
פירושו היראה תהיה אצלך עיקר
ובושה יסודית.
בושה יסודית, כי כשאתה עומד לפני מלך רם ונשגב כזה,
אז יש לך יראה ובושה, בושה, בושה,
בושה. כמו שאומר הקיצור שולחן ערוך בתחילתו.
הוא אומר, מיד ייפול עליו אימה ויראה ובושה
אם יסתר איש במסתרים ואני לא הראינו נאום השם,
נאום השם, הלוא את כל הארץ אני מלא.
אז כשאתה יודע שעומד מעליך מלך גדול ומביט במעשיך,
אז מיד
תבוא היראה והבושה. אבל אם אתה זוכר את זה כל עת,
אז ודאי שאצלך זה יהיה עיקרי, יראה עיקרית ובושה יסודית.
זה לא, מדי פעם אתה תבוש, מדי פעם אתה תיזכר.
ואומר רבנו יונה, לא יסורו ממנה.
לא יסורו ממנה, לא מה היראה ולא מה הבושה.
ומזה תגיע מאליה אל הקרבה, אל הקריבה והדבקות.
ככה זה יגרום לאדם שהוא יתקרב אל הבורא,
כמו שאמר דוד המלך, קרבת אלוהים לי טוב.
מה הדבר הכי טוב אומר קרבת אלוהים? מה שאני כל יום בעבודת השם מתקרב לבורא.
כל מצווה, כל דבר שאתה עושה,
מקרב אותך יותר אל הבורא.
ועד שאתה מגיע לדבקות,
ואתם מדבקים באדוני אלוהיכם,
חיים כולכם היום.
אמנם,
לפי גודל הידיעה בדרכי השם יתברך ורוממותו,
כפי מה שאתה משיג את גודל הידיעה, כמה שאתה השגת,
בדרכי השם יתברך ורוממותו,
אם אדם רוצה לחזר באמת להגיע לכל מה שאנחנו אומרים, שזה נראה
גדול ונשגב מאיתנו,
ילמד את רבנו בחייה על כל שעריו,
והוא יוכל להגיע לזה.
שם הוא מביא את הבן אדם צעד אחרי צעד
להגיע למדרגות האלה.
אז אמנם לפי גודל הידיעה בדרכי השם יתברך, גם המסילת ישרים עוזר לעלות במעלות
עד שאדם יגיע, רוח הקודש, תחיית המתים וכו'.
אמנם לפי גודל הידיעה בדרכי השם יתברך,
ברוממותו,
יוכל האדם לעלות יותר במדרגה הזאת.
גם רבנו יונה עוזר לנו בשערי תשובה להגיע למדרגות האלה.
אז אמנם לפי גודל הידיעה בדרכי השם יתברך, ברוממותו, יוכל האדם לעלות יותר במדרגה הזאת.
והנה ייקרא הזיכרון,
ידיעת השם.
אם השם זכור אצלך כל הזמן בתנאים האלה שלמדנו,
זה נקרא שאתה יודע השם.
שעל זה נאמר,
בכל דרכיך דעהו.
אפילו לא בדרכי המצוות והתורה שהוא מצווה אותך, אלא בכל דרכיך שלך.
אתה הולך לשוק, אתה הולך למכולת,
אתה הולך
לעבודה. כל מקום שאתה הולך
לא ימוש זיכרונו ממך.
בכל דרכיך דעהו.
ואז מה ההמשך?
והוא יישר אורחותיך.
גם אם אתה עלול לסטות או להפסיד או להתקלקל או יצא לך נזק, הוא יישר אורחותיך, הוא לא ייתן לך להיכשל.
למה? כי אתה יודע אותו.
אבל אדם מועד,
עלול לשגיונות,
אבל אם אתה יודע אותו,
הוא שומר עליך והוא יישר את דרכיך באורחותיך.
אנחנו מצווים פלס מעגל רגליך וכל דרכיך ייכונו.
אנחנו מצד עצמנו צריכים שכל הדרכים שלנו יהיו מפולסות.
פלס מעגל
וכל דרכיך ייכונו.
אז אז כל הדרכים יהיו על מכונם.
אבל פה אנחנו שומעים שיש מדרגה
שאם אתה זוכה
לדעת את השם בכל דרכיך, בכל דרכיך דעהו,
אז הוא יישר אורחותיך.
כמו שהשם אומר,
השלך עליי את המסע שלך, אני אכלכל אותך. מה אתה דואג?
השלך על השם.
השם יהבך והוא יכלכל לך.
אם אתה בוטח בשם ב-100% הוא אומר מה הבעיה?
אתה חושב שאתה כבד עליי?
מה קשה לי אתה חושב לפרנס אותך? לדאוג לך?
אני במקרה אם אתה לא יודע יש לי 7-8 מיליארד אנשים שאני מטפל בהם
ועוד ביליונים של ביליונים מינים וסוגים שונים של בעלי חיים
אני די מסתדר איתם.
אז אל תדאג,
אל תדאג, אל תיקח את זה כל כך כבד, רציני.
נסתדר, נסתדר.
רק תהיה בחור טוב,
רק תדע מי שומר עליך,
מי מטפח אותך,
מי מכלכל אותך, מי זן אותך.
אם תדע,
אני איישר אורחותיך.
ואמרו, זיכרונם לברכה,
כשאתם מתפללים,
דעו לפני מי אתם מתפללים.
כמה אנשים יודעים לפני מי הם מתפללים?
אתם יודעים, בשביל שאדם יצטרף לזימון,
אז אפשר לצרף גם ילד.
מתי אפשר לצרף אותו?
כשהוא יודע למי מזמנים.
שואלים אותו,
למי הם מברכים ברכת המזון?
הוא זומן לשם.
אז אם הוא יודע שיש השם ומזמנים לשם, הוא מצטרף לזימון.
טוב, זה שואלים ילד קטן.
אחד שנכנס לבית כנסת,
שייך לשאול אותו,
תגיד לי, לפני מי אתה הולך להתפלל?
הוא יגיד לך, מה אתה עושה, ואני ילד בן שש, או מה?
כשאתה שואל אותי למי מזמנים?
אבל הנה המשנה מה אומרת לנו?
דעו,
דע,
דע.
וואי, וואי, וואי.
כשאתם מתפללים,
דעו לפני מי אתם מתפללים. מה אני שומע מהמשנה?
שאנחנו לא יודעים לפני מי אנחנו מתפללים.
למה?
כי אם אתה עומד בתפילה וחושב על השוק,
אתה יודע לפני מי אתה מתפלל?
אתה יודע לפני מי אתה מתפלל?
איזה ידיעה יש לך?
הוא שכוח אצלך מרגע שנכנסת לבית כנסת.
איפה הידיעה שלך?
אז כבר אתה בא להתפלל לפניו,
ואתה לא יודע בכלל שאתה עומד לפניו.
דברים של כל יום.
אז אתם מבינים מה זה המדרגות האלה, שיהיה זיכרון השם לפניך תמיד?
אנחנו לא מסוגלים אפילו דקה,
דקה בתפילה להחזיק ראש בברכות. להחזיק ראש על מה שאנחנו מדברים.
אנחנו מדברים.
למה אנחנו מדברים? כי רוצים לדבר.
מה אנחנו רוצים לדבר?
אנחנו רוצים לדבר ולבקש את מה שכתוב, שאלת צרכים.
אבל איפה הראש שלנו?
לפני מי אתה עומד?
דע לפני מי אתה עומד. יש מקומות שכתוב בהיכן למעלה, דע!
לפני מי אתה עומד?
לפני מי אתה מתפלל?
ועוד אמרו לנו.
אמרו לנו באבות,
דע מה למעלה ממך,
עין רואה
באוזן שומעת.
מה פירוש? מה אנחנו לא יודעים?
הנוטה אוזן הלא ישמע אם יוצר עין הלא יביט.
מי
שנטע לנו אוזניים
הוא לא שומע?
הוא יודע לעשות אוזניים שישמעו אחרים, הוא לא שומע?
היוצר עין הוא לא יביט? מה, מי שיוצר את העיניים ועושה לאנשים שאין להם אפשרות לראות, הוא לא רואה?
כן, השם יודע מחשבות אדם כי הם מהבים.
אה!
כמה בן אדם נחות,
כמה הוא מסכן,
שצריכים להזכיר לו.
דע,
מה למעלה ממך?
עין רואה
ואוזן שומעת.
יש מישהו שמסתכל על כל מעשיך,
מצלם,
מסריט,
מטען,
מקליט.
אנשים אומרים, מקליט, מקליט. מה מקליט?
השם כל היום מקליט, מקליט, הכל מוקלט.
אתה תצטרך לתת דין וחשבון על ההקלטות,
על הסרטות, על הכול.
איי, איי, איי, איי.
אז מה זה כל אלה הדברים שכתוב כאן?
מה זה כל הדברים האלה?
אמרנו עכשיו,
בכל דרכיך דעהו.
ואמרנו, כשאתם מתפללים,
דעו לפני מי אתם מתפללים.
ואמרו לנו גם, דע עמא למעלה ממך,
עין רואה ואוזן שומעת.
מה זה כל העניינים האלה? מה זה אומר?
שמה חסר לנו?
מה חסר לנו?
מה חסר לנו?
מה חסר לנו?
מה חסר לנו?
מה חסר לנו?
מה?
מה חסר לנו?
מה חסר לנו?
מה חסר?
מה?
זיכרון מי אמר?
יפה, הזכירה.
אנחנו לא זוכרים את השם אפילו חמש דקות.
לא זוכרים אפילו בשעה שעומדים לפניו.
לא זוכרים שהוא רואה ומסתכל.
לא זוכרים שהוא שומע.
לא זוכרים!
אז צריך שיהיה לנו זכירה. לא פעם ב...
בכל רגע.
שיוויתי השם לנגדי תמיד.
הנה הוא מסתכל עלי. הנה. שיוויתי השם. הנה הוא נגדי. נגדי. נגדי. נגדי. נגדי. לא יכול לזוז. לא יכול לזוז. לא יכול לזוז. לא יכול לזוז.
אסור לעשות טעויות.
אסור.
אסור.
שיבאתי השם לנגדי תמיד,
שיהיה הקדוש ברוך הוא זכור אצלנו כל הזמן,
כל הזמן,
כל הזמן.
איי איי איי איי, הכרתי תימניות, זקנות, מה משפחה? צדיקות?
כל הזמן השם בפיהם, כל הזמן.
מה היה השבח של יוסף הצדיק?
מה היה השבח שלו?
מה? הזכירה, כל הזמן הפה שלו מדבר על השם, כל הזמן הוא מזכיר את השם, השם, השם, השם, השם, השם, לא סתם תקליט, כמו שאנשים אומרים,
ברוך השם, תודה על השם, תודה על השם, תקליט, לא תקליט.
זכור לנגד העיניו כל הזמן.
שם שמיים שגור בפיו.
כל הזמן זוכר,
לא רק זוכר שיש השם,
את כל מה שאמרנו,
כל הזמן.
והנה זאת המדרגה,
היא נקראת בפסוק הזה דעת אלוהים.
באיזה פסוק אתם זוכרים?
באיזה פסוק?
הידיעה הזכירה הזאת היא נקראת דעת אלוקים. באיזה פסוק?
אתמול למדנו.
מה היה הפסוק האחרון שלמדנו אתמול בשיעור?
אתם רואים כמה יש לכם זכירה?
זה מדהים כמה אתם זוכרים.
אמרנו, אם תבקשנה חכסף בחמטמונים תחפשנה,
אז תבין יראת השם,
בדעת אלוהים תמצא.
אומר לנו פה רבנו יונה,
זאת המדרגה, היא נקראת בפסוק הזה דעת אלוהים.
אז אם תבקש תורה כמו שמבקשים כסף ולא מפסיקים,
ואם תחפשנה כמטמונים, שזה בטוח שיש את המטמון,
ותהיה שש אנוכי על אמרתך כמוצאי שלל רב, כמו שלמדנו אתמול,
וכמו מה שלמדנו עכשיו,
אז דעת אלוהים תמצא. זאת המדרגה, אתה תגיע למדרגה כזאת.
על כן הוזכרה אחרי היראה.
למה? אז תבין יראת השם ודעת אלוהים תמצא.
למה?
כי הדעת אלוקים זה שלמות היראה.
אז תבין יראת השם
זה מדרגה עצומה.
אבל יותר ממנה,
שלמות היראה זה גם דעת אלוקים
שזכור יהיה לפניך השם יתברך בכל מעשיך.
וכן מצאנו כי שלמות ידיעת השם במדרגה הזאת
נאמר בנדיעה
בנדיעה
אם אנחנו יודעים כבר את השם כמו שאמרנו, בנדיעה
נרדפה לדעת את השם.
זאת אומרת, אדם כל הזמן יהיה במצב של רדיפה אחרי דעת השם.
יותר, יותר, יותר לדעת את השם.
יותר, יותר, יותר.
יש אחד מגדולי ישראל שלמד את רבנו בחייה
שהיה האיש השלם והחסיד
למד אותו למעלה מאלף פעם.
לא בקריאה, לא בגרסה,
בעיון.
אם לומדים פעם אחת מבינים כמה סתומים
ובעלי חיים מהלכים על שתיים במקרה אנחנו.
אם נוריד את הידיים אז אנחנו נהיה על ארבע.
אבל אחרי שלומדים פעם אחת זה מבהיל מה גילינו
אחרי לימוד של רבנו בחייה.
ואם צריך גדול מאוד בישראל ללמוד
למעלה מאלף פעם את אותו ספר מההתחלה עד הסוף,
חוץ מהגמרא וההלכות והכל התורה,
זה בשביל לדעת את השם.
שמה יודעים את השם.
שמה יודעים את השם.
אז ונדעה נרדפה לדעת את השם.
להעמיק ולעיין יותר ויותר ויותר בידיעת השם.
וסיפרתי לכם פעם מה שכתוב בספר
שהיה אחד טיפש,
המוני,
שרצה את בת המלך, חשקה נפשו בבת המלך
ואמר לה
אז היא אמרה לו, בבית הקברות
שם ניפגש.
מי התכוונה לומר לו בחוכמה,
בעולם הזה כשאנחנו חיים אי אפשר שבת מלך
תינשא
לאדם פשוט המוני.
אבל בבית הקברות שם ניפגש כי שמה כולם שווים.
המלך והעבד,
הטיפש והחכם, כולם שמה שווים, שוכבים אותו דבר באותו מקום, הכל בסדר.
אז זה מה שהיא אמרה לו. והוא הטיפש
חשב
שהיא אמרה לו, תמתין לי שמה מאחורי המצבה אני אבו.
והלך והמתין.
והמתין יום, יומיים, שלוש, אבל הוא אמר בית אחי,
כנראה מחפש את העצה, איך לבוא.
ומרוב שהיה יושב וחושב ושוגה באהבתו אותה ומדמיין את הדמיונות שלו וכו' וכו' וכו'.
פרש מכל תאוות העולם הזה והתמקד רק בה,
ומתוך זה הגיע לדרגה כזאת שהתחיל להתעסק גם במושכלות,
באלוהיות.
הצליח לרכז את המחשבה שלו כל כך כל כך בנקודה מסוימת,
עד שהתבונן בעוד דברים והגיע למדרגה כזאת,
שכשהיו עוברים ליד בית הקברות
עוברי אורח ושיירות,
היו מתברכים מפיו וברכותיו היו מתקיימות.
כמובן הוא שכח ממנה כבר.
והוא הפך להיות,
מאן דהוא אמר.
אז רואים שאם אדם משקיע את המחשבה שלו בדבר מסוים ושוגה חושב
רק בדבר מסוים, הוא יכול לקבל כוחות גדולים מאוד.
להבדיל,
אצלנו מכוונים בייחוד השם, שמע ישראל, השם אלוקינו, שמע חת.
באומות העולם למדו מאיתנו וגם הם יש להם פטנטים
שהם גם כן לוקחים איזה שם טמא שלהם ומסתכלים וחושבים עליו ועושים יוגה ומרחפים ועושים כל מיני.
הם לוקחים את זה בשביל חריט.
אבל אדם, אם יודע לרכז את מחשבותיו
באלוהיות במושכלות,
יכול להגיע לדרגות. לכן אם הוא מתמקד בדע את אלוהי אביך ועובדיהו,
איזה מדרגה הוא יכול להגיע.
ואמרנו שרבנו בחייה מביא שם.
שאדם כזה,
ששיוויתי השם לנגדי תמיד אצלו, זה בדרגות האלה שאמרנו,
הוא יכול להגיע לדרגה שהוא ישמע בלי אוזניים והוא יראה בלי עיניים.
כמו שידוע הסיפור מבבא מאיר,
זכותו תגן עלינו אמן בנו של אבו חסרה,
הבבא סאלי.
שהיה רואה בקצווי תבל בלי לראות בעיניים.
כשחיפשו פעם מישהו שנחטף,
בסוף הוא ניאות להגיד איפה הוא,
וצייר להם על דף איפה הוא נמצא, באנגליה, באיזה מקום, ומצאו אותו.
זה נקרא לראות בלי עיניים ולשמוע בלי אוזניים. מי מגיע לזה? מי שאצלו שיוויתי השם לנגדי תמיד.
וזו המדרגה של ונדיעה
נרדפה לדעת את השם.
ועל זה נאמר כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי,
אומר ירמיה הנביא.
אל יתהלל חכם בחוכמתו,
אל יתהלל גיבור בגבורתו,
אל יתהלל עשיר בעושרו,
אפילו שהשם נתן לו את כל אלה.
כי אם בזאת יתהלל המתהלל,
השכל וידוע אותי.
ובאמת יקרא לזה יודע השם
יותר מן הראשונים שלמדנו,
בהיעצל על נפשו המורה מן הידיעה
וזיכרון יסודו
ושפלות נפשו.
ורוממות השם יתברך לעומתו כנגד עיניו בכל עת.
כי העניין שנאמר, שיוויתי השם לנגדי תמיד.
אז הוא אומר, זה נקרא יודע השם.
יותר מן הראשונים.
שיודע מציאות השם וכו'.
למה?
כי כשנאצל על נפשו היראה, המורה,
ממה?
ממה נאצל?
מן הידיעה והזיכרון
שהוא זוכר מה היסוד שלו, מעפר באת ולעפר תשוב.
ושפלות נפשו, כמה נפשו שפלה.
ולעומת זאת, רוממות השם יתברך לעומתו.
וכשזה יהיה לנגד עיניו תמיד,
כמו שנאמר, שיוויתי השם לנגדי תמיד.
וכמו שכתוב, ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו.
איי, איי, איי, זה יקרא יודע השם.
ועל זה הוא נותן לנו ציור שממנו נבין.
והנה, אם עברת לפני המלך פעם אחת,
יש מלך,
בשר ודם,
ואתה עברת פעם אחת וראית אותו.
ואחר כך לא ידעת צורתו.
מה הפירוש? אתה לא זוכר.
אומרים לך, תתאר, איך אתה ראית אותו, איך הוא נראה, מה?
לא יודע, לא זוכר בדיוק, ראיתי ככה, לא, לא, לא זוכר בדיוק.
אמנם,
כי תוסיף לראותו,
תזכור כי היא צורתו,
כי הוא המלך אשר כבר ראית.
אבל בכל פעם ופעם שתעבור יותר פעמים,
תחרט דמותו וצורתו בעיני רוחך.
ומייד כשאתה תראה,
זה המלך. הנה המלך, הנה המלך.
אתה תזהה אותו בכל מקום.
ואיש אחר
עבר לפני המלך
וזכר צורתו.
והיא נמצאת במחשבתו,
וקיבל אותה בכוח המדמה אשר בו. איפה אדם
זוכר את כל הצורות והזה שראה? בכוח המדמה שלו.
הלא זה מכיר ויודע את המלך יותר מהראשון.
למה? כי זה כבר בפעם הראשונה נחקקה צורתו.
הקודם היה כמה פעמים היה צריך עד ש.
על כן, אומר מסקנה רבנו יונה,
מי שקיבלה נפשו ידיעת רוממות השם וכבר יראתו על פניו מבלי שיצטרך להכין ליבו ולערוך מחשבתו להביאה ברעיונו כדי שיהיה לו יראה ולצייר אותה בנפשו.
אחד שכבר לא צריך את זה,
הוא נקרא היודע את השם.
ויגיע האדם אל המעלה הזאת.
למעלה הזאת אנחנו מתבקשים להגיע.
זאת אומרת
שאנחנו לא צריכים לערוך מחשבות והתבוננות
בשביל להגיע ליראת השם,
אלא זה יהיה חקוק בתוכנו, בלבנו.
אנחנו בחודש אלול.
בחודש אלול
אנחנו מתחילים
ליירא את עצמנו מפני יום הדין,
שעוד כמה זמן אנחנו נעמוד שוב ביום הדין לפני הקדוש ברוך הוא
ויחרץ הגורל
מי לחיים מי למוות.
ראיתם כמה מתו השנה?
קראתם,
שמעתם.
מי יהיה חולה ומי יהיה בריא? שמעתם כמה
קיבלו את המחלה, כמה זה, כמה פה
וכן הלאה.
כל הדינים
שיחולו בראש השנה על פי מעשיו של האדם בשנה האחרונה.
אז אנחנו קמים לסליחות ומתחילים לבקש סליחה,
מתחילים להיזכר קצת, מתעוררים מהמנגינות
ומתחילים ככה לקראת יום הדין
וכל אחד מגיע פחות או יותר שונה מן השני ברמת היראה וההכנה.
אבל זה ודאי לא כמו שהיה לפני חודשיים, נכון?
אז מה זה אומר?
שאין לנו יראה כל השנה.
כי אם הייתה יראה כמו שאנחנו עכשיו אמורים ליירא את עצמנו,
מה צריך את חודש אלול בכלל?
לא צריך את חודש אלול, אנחנו כל השנה באלול.
צריך שכל השנה הוא יהיה באלול. כל השנה הוא רואה את השם לנגדו, איך הוא יכול לעשות בכלל דברים?
איזה חשבון אני צריך לעשות?
איזה חשבון? זה ברור, השם לפניי, איך אני יכול?
כשאדם נמצא בשדה מוקשים,
הוא יכול לשכוח?
הוא יתפוצץ.
אז הוא הולך עם דקר.
הוא כל דבר נוגע,
אם אפשר לשים את הצעד פה, אם אני לא אוי ואבוי,
אם לא בדקתי בדיוק והחדרתי את הדקר,
אז אני יכול לדרוך על מוקש ופום, לעוף באוויר.
כל העולם שדה מוקשים, מצודה פרוסה על החיים.
אם אתה לא הולך עם דקר,
עם השולחן ערוך שאומר לך, הופ, זה אסור,
ובאם, זה ספק, בואו, זה היה מותר.
אם אתה לא הולך ככה,
אז איך אתה יכול? אתה עולה על מוקשים.
אתה מתפוצץ, אבל לא בבת אחת.
זה בהשהייה, יש השהייה.
יש היום פצצות עם השהייה.
אז בינתיים זה רק בהשהייה, ויגיע הרגע שבן אדם, טח, הלך,
תאונת דרכים, או מחלה, או משהו, התפוצץ.
לא, זה לא התפוצץ עכשיו.
הוא כבר דרך על המוקשים,
רק הייתה השהייה של ההפעלה, וההפעלה פועלה מתי שקבעו את הזמן לפי התזמון.
אתם שומעים?
אז אנחנו רחוקים, רחוקים ממה שלמדנו.
ויש לעבוד. אבל ברור שאם אני אגיד לכם מה למדנו, אתם לא זוכרים.
אז איך תזכרו את השם?
הרי מה שלמדנו עכשיו, בחצי שעה-שעה, אנחנו לא זוכרים.
איך נזכור את השם?
ובטוח שגם בברכת המזון עכשיו, בארוחת בוקר, לא נזכור שאנחנו אומרים את זה לשם,
וגם לא נזכור מה כתוב.
וכן על זה הדרך.
זאת אומרת, השם שכוח מאיתנו, רחמנא נצלן.
ואנחנו אמורים לזכור אותו כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן.
אמרתי לכם שנצל התימנים
היו אומרים רק מילים קצרות, מוסר אצלם זה היה אדכור אללה,
תזכור את השם, זה מה שהם אומרים.
כשהיו רואים אחד שהוא הולך בדרך שהולכת להיות לא בסדר,
היו מזהירים אותו רק הזרה אחת,
תזכור את השם.
זהו, אבכור אללה.
פששש, זה היה מרתיע אותו,
מיד היה נס...
נזכר ומתרחק מכל דבר איסור.
לא צריך היה יותר.
אתם שומעים איזה מילות קסם? שתיים.
אוזכור אללה.
זהו.
כל מה שלמדנו עכשיו בשתי מילים התימנים אומרים.
צריך לזכור את השם כל הזמן,
כי הוא זוכר אותנו כל הזמן.
זיכרוננו לפניך בא.
אנחנו אומרים, עשרה פסוקים של זיכרונות, שנהיה,
זוכרים את השם? הוא זוכר אותנו.
נו, צריך לחזור על השיעור הזה עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ולקחת את רבנו בחיה ברצינות, ואת מסילת ישרים, ואת שערי תשובה.
אחרי לימוד אלף פעמים, נראה לי שאתם תגיעו למדרגה.
נו, בהצלחה.
רבי יחנניהו ברגשיהו אומר, עושו הקדוש ברוך הוא זוכה מצרועי,
נפיקו חרבו לעם תורה ומסווד,
שנה אמור אדונו החופש למען סדגו יגדיל תורה ויהאדיר.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).