משלי פרק ג [ט-יב] | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

משלי ג',

פסוק ט'

עד יב'

כבד את אדוני מהונך ומראשית כל תבואתך

ואם מלאו אסמיך סבה ותירוש יקבך יפרצו

מוסר אדוני בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו

כי את אשר יאהב אדוני יוכיח וכאב את בן ירצה

אומר רבנו יונה

כבד את אדוני מהונך

שב אל עניין הביטחון

שלמה המלך שב לדבר

על עניין הביטחון ואמר כבד את אדוני מהונך

ובא להזהיר

שלא תירע עינו בפזרו ממון למצוות ולצדקות

ולא ידאג פן יחסר הונו במתנת ידו

אבל יבטח בה'

כי בגלל הדבר הזה יברכהו

בכל אשר לו ירבה כאשר יתבאר לאחר מכן

אז אומר כבד את אדוני מהונך הקדוש ברוך הוא נתן לך הון

והוא מבקש שתכבד אותו

מההון שהוא נתן לך

זה מורה על מידת הביטחון

ומזהיר אותנו

שלא תהיה רעה עינו כשהוא מפזר ממון למצוות ולצדקות

יש אנשים שמצטמצמים וחוסכים במצוות

וידוע שאדם צריך לפזר ממון למצוות

ועד שליש להידור מצווה

וצריך גם לתת סדקות

זה חוץ מהמעשר החומש

ולא ידאג פן יחסר הונו במתנת ידו

זאת אומרת אדם חושש

כמה אני חסר מההון שלי, בסוף אני אזדקק לאחרים

אז אמרו חכמים, אל יבזבז יותר מחומש, זה במי שיש לו משכורת דלה

שאם הוא יבזבז יותר מחומש הוא כבר יצטרך בעצמו לבריאות

אבל אדם שמרוויח הרבה

לא דיברו עליו

ולא ידאג פן יחסר אונו במתנת ידו

אבל יבטח בה'

כי בגלל הדבר הזה יברכהו

יברכהו בכל אשר לו ירבה, בדיוק הפוך

אם אתה בוטע בשם

בשעה שאתה מפזר מעונך למצוות ולצדקות

תהיה בטוח שבגלל הדבר הזה השם יברך אותך לכל אשר לך ירבה

אז הוא אומר כבד את אדוני מהונך

ומראשית כל תבואתך

צריך להפריש תרומות או מעשרות

צריך להביא ביקורים בזמן שהיה

אז כבד את אדוני מהונך

ומראשית כל תבואתך

הפסוק השני אומר מה יקרה?

וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקבך יפרוצו

השם אומר במלאכי ג'

פסוק י'

ובחנוני נא בזאת

הקדוש ברוך הוא אומר בזה אתה יכול לבחון אותי

אם תכבד אותי מהונך תבחן אותי על זה

מה זה הון?

כבד את השם מהונך

זה כולל כל מיני סיפוק שעוצרים באוצרות

זאת אומרת

כל דבר

שאתה שם באוצרות במחסנים

כל דברים שאתה צריך להסתפק מהם

לכן נאמר

וימלאו אסמיך שבע זאת אומרת

כשאמר לך כבד את אדוני מהונך אם תכבד את השם מהונך ימלאו אסמיך שבע

ואמר מראשית כל תבואתך אז כנגד זה אומר ותירוש

יכבך יפרוצו

ותירוש יכבך יפרוצו

הפסוק קודם אמר ומראשית כל תבואתך איזה תבואה מדובר?

כמו שכתוב בדברים כ״ב הוא תבואת הכרם

אז לכן תירוש יכבך יפרוצו

אז זאת אומרת יהיה לך שפע גדול בברכה

כמו שאמרו ריבותינו זיכרונם רכה

לכן הזהיר הריבוי והזכיר הריבוי על תירוש היקווים

והנה כל זה מדרכי הביטחון

שיבטח ליבו

כי כאשר ייחסר ממונו למצווה

כן ירבה וכן יפרוץ

ושמעתי חוץ ממקרים שהיו אצלי מהרבה אנשים

שתרמו והשם החזיר להם בכפל

איך שתרמו השם החזיר להם בכפל,

יש כאלה יותר

ואמרו זיכרונם לברכה

קיום הממון ומליחתו

החסרון

כמה שאתה מחסר יותר מהממון שלך למצוות וצדקות

זה כמו המלח

ששומר על הבשר

אתה רוצה שהבשר לא יסריח?

שהוא לא יטליח?

תמלח אותו

קיום הממון ומליחתו

איך מקיימים את הממון?

כמו שמולחים את הבשר שהתקיים

אז מה המלח שמקיים את הממון?

זה החיסרון שאתה מחסר

כשאתה מחסר מן הממון למצוות ולצדקה זה השמירה הכי גדולה עליו

ואחרי זה בא פסוק

מוסר אדוני

בני אל תמאס

ואל תקוץ בתוכחתו

אחר כך אני אראה דוגמה מרבי יעקב גלינסקי, זיכרוננו לחיה עולמו הבא, בעניין

הביטחון הזה בברכה כשעושים את רצון הבורא

אחרי שני הפסוקים שמדבר על לכבד את השם מההון

ושתהיה ברכה

בכל מעשיך

אומר מוסר

אדוני בני אל תמאס

וגם זה דבר מופלא במעלות הביטחון

כי אם יראה בעל הצדקות והמצוות שאינו מצליח בעושר

אמרו לי ויבחנו נינה בזאת, כל המעשר מתעשר

ואם הוא רואה שהוא לא מצליח בעושר

והוא נותן צדקות

והוא בעל מצוות

או שהוא רואה לא רק שלא בא לו עושר, גם בעל עליו מוסר השם, יש לו איסורים

אז במעלת הביטחון זה שיהיה חזק ויאמץ בביטחון

חזק ויאמץ ליבך

יתאמץ ויתחזק בביטחון בעל ימאס את מוסר השם

וידע כי הוא לטובתו יותר מגמול ההצלחה בעושר ובשלווה

אם הקדוש ברוך הוא לא הביא לו עושר

ועוד איסר אותו

אז מדרכי הביטחון שיתחזק ויתאמץ ויקבל את מוסר השם, איסורים

כי זה לטובתו יותר

יותר מגמול ההצלחה בעושר ובשלווה, למה?

כי רצה השם לזכותו, לזכך אותו

ולנקותו מכל אשמה ועוון

איסורים לא באים סתם, באים לניקיון

ולהגדיל שכרו בעולם הגמול

דהיינו מי שמקיים את התורה והמצוות מתוך איסורים

זה פי מאה כידוע על כל ייסורים

אז הוא מגדיל שכרו לעולם הבא, לעולם הגמול

והוא מסביר רבנו יונה

כי שלוות העולם הזה במה נחשבת?

לימי האדם כצל עובר

וסופו כלא היה

נוס תהיה בשלווה חמישים שנה נגיד

תשב על יאכטה כל היום, תתנדנד

נו, אז מה?

אבל הימים של האדם כמו צל עובר

העשיריות מתחלפות

עשרים, שלושים שנה, ארבעים, חמישים, תיק תיק

וסופו מה יהיה? כי לא היה

אז מה הועילה לך השלווה?

עכשיו אתה הולך לעולם הבא

מה השלווה הזאת עוזרת לך בעולם הבא?

אבל הייסורים

הקדוש ברוך הוא רוצה לזכך אותך, לנקות אותך

שתגיע נקי וזך כדי שלא תתייסר בעולם העליון

אז הוא נותן לך ייסורים קלים פה בעולם הזה אפס אפסים לעומת מה שמחכה לאדם

אומר רבנו יונה, אפילו חיה אלף שנים

אז מה זה השלווה פה?

מה יועיל לך?

ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה

ואין אדם יודע מה טובו

והשם יתברך יודע בתקנתו ובתועלתו

ומה טוב לו עם השלווה,

עם המוסר

יש בן אדם יודע מה טוב בשבילו?

יש אנשים התעשרו ושדדו אותם

יש אנשים התעשרו ואחרי זה התרגלו והפסידו את כל ממונם

יש אנשים שרצחו אותם

יש אנשים שמרוב שמחה קיבלו שבצלם

יש אנשים שבגלל החושר הטרידו אותם, כל הזמן באו לקחת מהם שנור

אתה יודע מה הטוב שלך?

והעשירים מדברים עליהם לשון הרע ומקללים אותם ומקנאים מהם ושורטים להם את המכוניות ועושים להם ככה וכו' וכו'

ופעמים עושר שמור למעלה ולרעתו

אז אין אדם יודע מה טובו

והשם יתברך הוא-הוא שיודע בתקנתו ובתועלתו

ומה טוב לו האם השלווה או המוסר האיסורין

הוא יודע או אבא אוהב ורחום והוא רוצה בתוכנותך

לכן אל תקוץ בתוכחתו

כשהשם מוכיח אותך ומביא עליך איסורין אל תקוץ בתוכחתו

אחרי שאמר אל תמאס

הוסיף ואמר אל תקוץ

שלא תקצר נפשך

ואל יצר לך בתוכחת

אך תקבל אותה באהבה

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בשבת פח הן נעלבים

ואינם עולבים

זה איסורים

אנשים שכל הזמן פוגעים בהם, מבזים אותם, מעליבים אותם

אבל אינם עולבים

עושים מאהבה ממשיכים לחוות את הבורא מאהבה, אין להם תרעומת ולא טרוניה

ושמחים בייסורים

כי הם יודעים שזה רק לטובה מאת השם יתברך לנקות אותם

אין איסורים יותר טובים

מבושות ובזיונות, אין דבר כזה, אין מתנה יותר גדולה מזה בעולם

יש איסורים, הפסד ממון, יש איסורים, מחלות

יש איסורים, צרות

זה פגיעות נפשיות קשות

בגוף, בנפש וכו',

אבל ביזיונות

ודברים כאלה זה איסורים סבבה

למה?

זה לא פוגע בך

זה רק מנקה אותך

ומוחלים לו על כל עוונותיו

אתה צריך לרקוד משמחה

על זה היה בוכה חפץ חיים, שלא מבזים אותו

לא מקללים אותו

אז איך הוא ימחק את כל העוונות?

יש דברים שצדיק גדול לא יודע אפילו אם הוא חתן, נכשל או משהו, לא יודע

רק לעולם האמת הוא יגיע, יגידו לו, הוא, וואו, בוא תראה כמה יש לך

אבל השם אוהב אותו,

אז הוא לא רוצה שהוא יבוא ויתבזה ויתבייש

כי הוא לא רצה חלילה להלכתו

אבל קרה שבשגגה הוא לא שם לב אפילו, לא ידוע לו

אז על מה יחזור בתשובה? על מה שלא ידוע לו?

אז איך הוא יתנקה?

אבל אם השם שולח לו ביזיונות ומבזים אותו, מקללים אותו וכו',

ממרק אותו,

הוא יגיע נקי וזך

ועם אוצרות, אוצרות של כל הרשעים שבזו אותו

כל מה שיש להם מצוות,

הכל עובר אליו

אז יש לך פרס יותר גדול מדבר כזה?

צריך להוקיר טובה, לשלוח להם שוקולד מריר

אז לכן נאמר, נעלבים ואינם עולבים

עושים מאהבה ושמחים בייסורים, מה נאמר עליהם?

הכתוב אומר,

באוהביו כצאת השמש בגבורתו

השמש יוצאת

מאירה וזורחת

עושה את רצון הבורא ללא לאות,

ללא הפסקה,

אין לה שום טרוניה,

וכל השמש נשרפת כל רגע,

איזה לבות יש שם, היה בבית,

אבל היא שמחה,

ששים בבואם,

עושים באימה,

רצון קוניהם.

זאת אומרת,

זה נקרא אוהב השם,

לקבל את הייסורים באהבה.

וזה מדרכי הימסר הנפש לעבודת השם יתברך.

זה מסירות נפש.

עובדים את השם במסירות נפש, עם הביזיונות, עם העלבונות, עם הייסורים, עם הכל הכל, מה שהשם מביא

זה רק לטובה.

וזה מן המעלות במידות הביטחון,

אחרי שאמר לנו את הפסוק הזה,

אומר מוסר אדוני בני, אל תמאס,

שלמה המלך אומר,

ואל תקוץ בתוכחתו.

אתה יודע למה?

כי את אשר יאהב אדוני יוכיח, רק את מי שהוא אוהב הוא מוכיח,

וכאב את בן ירצה.

למען לא יישאר עליו כתם עוון

אשר ימעט האהבה.

אם יהיו עליך כתמי עוון ולא ניקית אותם,

אז זה ימעט את האהבה של הקדוש ברוך הוא אליך.

איך הוא יכול לאהוב מי שמטונף בעוונות?

איך אפשר לאהוב אותו?

למען לא יישאר עליו כתם עוון

אשר ימעט אהבה,

ולמען אוסיף על הכנעת ליבו.

אז השם מביא ייסורים, את אשר יאהב השם יוכיח.

למה?

כדי שיוסיף,

להכניע את ליבו.

זו אחת הבעיות, אנשים בעלי גאווה שרוחה.

עושים עבירה, עומדים ובוכים לפני הציבור. עושים עוד פעם את העבירה, עומדים ובוכים בציבור, כאילו.

פעם שלישית כבר לא יכולים לבכות, כי זה התרגלו כבר, זה הכל חרטא ברטא.

זאת אומרת,

אז השם מביא על האדם ייסורים כדי להכניע את ליבו.

ופן תמעט השלווה את המורא מעליו.

אם לא באים עליו ייסורים,

אז הוא חי בשלווה.

ומה השלווה גורמת? שלא יהיה לו יראת שמיים, לא יהיה לו מורא מהשם, כי הוא לא מקבל ייסורים, הוא לא מפחד ממנו, לא קרה לו כלום.

עושה עבירות וממשיך סבבה.

אז השלווה לא מועילה לו.

והשלווה יכולה למעט את המורא מעליו.

והשם רוצה להרבות שכרו.

תקבלי את זה בבקשה.

ולמען הרבות שכרו.

אז עוד דבר השם רוצה, גם להרבות את השכר.

ואין טובה בעולם הזה שתערוך לזאת.

אין טובה עוד עם ערך כזה. אין. שמעתם? אין כזה ערך.

תוכחת השם,

מוסר השם, בני אל תמאס, ואל תקוץ בתוכחתו.

כי את אשר יאהב השם יוכיע.

זה פרס!

אין ערך לטובה הזאת.

אחד, הוא לא רוצה שיישאר עליך כתם.

הוא לא רוצה שימעט האהבה.

הוא רוצה להוסיף לך הכנעת הלב לטובתך,

כי בעל גאווה השם מתעב אותו.

אם תהיה בשלווה,

לא יהיה לך מורא.

אז לכן מביאה לך איסורים וממעט לך השלווה כדי שיהיה לך מורא.

וגם רוצה להרבות שכר, כי אם אתה עובד את השם מתוך איסורים, אתה מקבל פי מעל כל פעם.

אז איזה טובה יש בעולם שהיא תהיה נערכת לזאת?

אין ערוך לטובה הזאת.

וכאב את בן ירצה.

אל תחשוב שאם השם מוכיח אותך זה בגלל שאתה מאוס בעיניו. בדיוק הפוך.

רק את אשר יאהב הוא יוכיח.

אחד שהוא כבר התייאש ממנו, כבר לא מייסר אותו.

לא מטפל בו, אין תקווה ממנו.

זהו.

עזב אותו.

אבל מי שעוד יש לו סיכוי,

אז הקדוש ברוך הוא מטפל בו, הוא מוכיח אותו. זה סימן טוב, זה סימן טוב,

שבשמיים עוד מתייחסים אליו.

וכאב את בן ירצה.

כי האב

יוכיח את הבן.

מי מוכיח בן?

האבא.

למה הוא מוכיח אותו?

כי הוא רוצה אותו.

הוא רוצה את הבן הזה.

אם יש לאבא בנים הרבה,

את הבן שהוא אוהב

ורוצה מכל בניו,

אותו יוכיח מכולם וישקוד על מוסרו.

למען יהיה כולו יפה במידתו ומום אין בו.

על כן יוכיח השם יתברך

את אשר יאהב מיתר ההמון,

ככתוב,

אדוני צדיק יבחן.

את מי הקדוש ברוך הוא בוחן?

את הצדיקים. את מי הוא בוחן?

את הצדיקים.

הוא אוהב אותם,

בוחן אותם.

כי אם הם עומדים במבחן,

הוא מרים אותם עוד יותר גבוה.

ועוד פירוש אומר רבנו יונה,

מה זה כאב את בן ירצה?

שאחרי שמוכיח הקדוש ברוך הוא את האדם,

יוסיף לרצות אותו,

כמו אבא

שיוסיף לרחם על הבן

אחרי התוכחות

ולכפול חמלתו עליו.

כשאבא

מייסר את הבן

והבן מקבל את התוכחת באהבה,

האבא מוסיף באהבתו לבן הזה שקיבל את הדברים באהבה ולא מרד ולא פשע ולא קץ בתוכחת,

עוד יותר הוא נאהב אצל האבא.

ככה הקדוש ברוך הוא.

אז למדנו את ארבעת הפסוקים האלה בקצרה.

עכשיו לעניין הראשון שאמרנו על כבד את השם מהונך.

מביא הרב גלינסקי, שהרבי, ישראל מסלנטר,

אומר כשבא אליך אני ומבקש עזרה,

תמיכה להחזקת תורה מלומדיה,

אל תפלפל בעיניך ותצקצק בלשוניך ותאמר השם יעזור לך,

המקום ימלא חסרונך,

שכון ארץ ורעה אמונה,

ליגין דררד,

פשט זיכמית אמונה,

אוי אוי אוי אוי.

אל תגיד לו כזה דבר

תברך על הרעה

תקבל בשמחה, נותן לו מוסר, נהיה שלמה המלך

לא

כרגע חובתך להתעלם

ולומר

כוחי ועוצם ידי

אסור להגיד כוחי ועוצם ידי

אומר תתעלם כרגע מהבורא שהוא זן ומפרנס

אל תשלח אותו לבורא, הוא ייתן לך, אל תדאג, יהיה בסדר, זה... לא, לא, תתעלם מהבורא עכשיו, תתעלם

ועכשיו תגיד

כוחי ועוצם ידי ותגיד אם אין אני לא,

מי לא?

ותעשה כל שביכולתך ומעבר לזה

אתה רוצה לתרגל עניינים של אמונה ולהיות סמוך על הבורא ובטוח?

אין בעיה, תעשה את זה בעסקים שלך,

לא של העני

לעני תיתן כסף

ואתה תהיה עם ביטחון

אבל לא אתה תלמד אותו ביטחון ותשאר עם הכסף

זה לא

אבל רואים עולם הפוך

בעסקים עובדים בכל הכוח והמרץ, בכל היכולת ומעבר לה, שעות על שעות

ואת הביטחון שאומרים לזולת

ואומרים מה הגדול המפייס אותו בדברים יותר מן הנותן צדקה

הנותן צדקה מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך ב-11 ברכות

מה אתה רוצה, מה עשיתי לו טוב?

דיברתי על ליבו, פייסתי אותו והכול

הוא זכה בפיוס, ואני זכיתי בברכות, מה הבעיה?

אבל מעלימים עין מדברי המאירי

המאירי בבבא בתרא תת אומר

כל זה בתנאי שאין ידו משגת ליתן צדקה

מתי המפייסו בדברים מתברך ב-11 ברכות?

שאין לו ביד באמת צדקה לתת, אבל אם יש לו הוא רוצה להתברך על ידי פיוס זה לא נאמר

ולפחות אם ישתדל ויפעל עבור העני,

ייסלח לו אם ישתדל ויפעל גם עבור עצמו.

אה, תשמעו איזה דבר אומר רבנו,

אומר רבנו ישראל עם סלן, תשמע,

הרי כשאתה עובד בעבודה ואתה כל כך מתאמץ,

אתה כל כך עובד על כוחים ועוצם ידי, זה עוון פלילי.

למה אתה צריך להיות סמוך ובטוח לשם כמו שאתה מדריך את העניים, כן?

ושם מה אתה עושה בעסקים שלך? אתה לא סומך על השם,

אתה לא משאיר מקום,

כשאתה לא מנסה ועושה וטורח, נכון?

אז אומר לנו רבי ישראל,

אבל אם תשתדל ותפעל עבור העני, כוחי ועוצם ידי, לעזור לו, שזה מותר וחובה,

אז גם ייסלח לך שאתה משתדל ופועל גם עבור עצמך.

יהיה לך הנחה?

יהיה לך הנחה?

איי, איי, איי.

וכתוב מפורש בפרשה,

נתון תיתן לו.

פרשת ראם.

נתון תיתן לו. למי? לעני.

כי בגלל הדבר הזה יברכך אדוני אלוהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך.

אז קודם כל,

נתון תיתן לו.

ואל תסתפק בהטפות אמונה וביטחון.

ואם עשית כך,

אז בגלל הדבר הזה,

דבר זה לשון דיבור.

אם בנוסף,

אחרי שנתת לו, קודם כל נתון תיתן,

ואחר כך גם דיברת אליו, כי בדבר, בגלל הדבר הזה, דבר זה דיבור.

אם בנוסף גם חיזקת אותו בדברים,

אז אתה נוטל גם שכר האמירה עם שכר המעשה.

ובנוסף יברכך אדוני אלוהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך.

ככל שתרבה השתדלות,

לא תיתבע על השתדלות יתרה אם משתדל אתה גם עבור העניים.

לא יתבעו אותך אם אתה משתדל גם עבור העניים.

אבל אם עבורך אתה נוקט השתדלות ועבורם אתה מסתפק בביטחון,

אל תצפה לברכת שמיים.

כל ברכת שמיים זה רק אם נתון תיתן.

ונתון תיתן זה אפילו מאה פעמים.

מאה פעמים יבוא אותו בן אדם,

אפילו מאה פעמים. נתון תיתן, נתון תיתן, נתון תיתן, נתון תיתן.

כמו שאתה רוצה כל יום להרוויח מחדש, להרוויח מחדש,

אתה לא אומר, מה, אתמול הרווחתי, שלשום הרווחתי, מספיק, די, הגזמתם,

די, הרווחתי. לא, כל יום מחדש, וכל יום יותר אתה רוצה.

אז גם הוא,

נתון תיתן, נתון תיתן, נתון תיתן. פתוח תפתח, פתוח תפתח, פתוח תפתח. הענק תעניק, הענק תעניק, הענק תעניק.

הכל בכפולות, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, אם תעשה ככה, אז גם אתה תקבל לעילא ולעילא.

ויש סיפור ידוע,

השרף,

מיסטרליסק, זכר צדיק וברכה, בא לשבות שבת אצל גיסו,

אהבת שלום מקוסוב,

זכר צדיק וברכה.

והמונים באו לשבת המרוממת,

שני צדיקי עולם,

מוצאי שבת,

באו להיפרד מהרבי מקוסוב במעון שלו,

והלכו להיפרד מהשרף באכסניותו.

והגיע יהודי שחוכר פונדק

ומספר לרבי מקוסוב שבשבוע הבא הוא צריך לשלם לפריץ את דמי החכירה.

אבל עקב ההוצאות על המחלה של אשתו, אין בידו לשלם.

והפריץ עלול להשליך אותו לכלא ולזרוק את המשפחה מן הפונדק,

ואז לא יהיה לו איפה להיות.

אמר לו הרבי,

תלך לגיסי,

לשרף, מיסטרליסק.

נספר לו על הצרה שלך,

אבל תשוב, תספר לי מה הוא אמר.

כעבור שעה קלה, סיפר,

שהגיס השרף

ברך אותי שהשם יאשיע אותי.

אמן!

אמר הרבי מקוסוב.

אבל תשוב ותאמר לו בשמי שעם ברכה לא תוכל לשלם את החוב,

ותחזור תגיד לי מה הוא אמר לך.

הלך ושב.

אמר לו גיסך הרבי, אמר,

שהוא יזכיר אותי מחר בבוקר כשהוא יטבול לפני התפילה.

אמר לו הרבי מקוסוב,

תגיד לשרף בשמי,

שגם בטבילה אתה עדיין לא יכול לשלם את החוב.

ותחזור, תשיב לי מה הוא אמר.

הלך וחזר, אמר לו השרף, אמר,

שהוא יעשה עבורי מה שלא עשה עבור שום אדם בעולם.

את זכות הנחת התפילין מחר הוא יקדיש לישועתי.

השיב לו הרבי מקוסוב, תחזור אליו,

ותאמר לו בשמי שחוששני שהפריץ לא יקבל זאת כתשלום.

הלך

ושב

כעמור שעה בלוויית השרף מסטריליסק.

והשרף אמר

לרבי מקוסוב, שהוא הגיס שלו,

אמר לו, גיסי היקר,

מה אני יכול עוד לעשות מעבר למה שעשיתי?

בירכתי,

הבטחתי שאני אזכיר אותו בתפילה,

בטבילה.

זיכיתי אותו בזכות הנחת התפילין שלי, דבר שמעולם לא עשיתי.

ענה לו הרבי מקוסוב,

הכל טוב יפה,

אבל היהודי הזה זקוק לכסף מזומן

בשבוע הקרוב.

אין בעיה שהקדשת עבורו את הטבילה והתפילה והתפילין, אדרבה, יפה מאוד, טוב מאוד.

אבל אחרי ארוחת הבוקר

נצא שנינו בן חזר על פתחי נדיבים,

עד שנאסוף עבורו את הסכום הדרוש.

כוחי ועוצם ידי במצוות האלה של צדקה.

לא לסמוך על ביטחון,

לעבוד בשלשיים.

פעם סיפרתי שאני הגעתי לחוץ לארץ, איזה עשיר שכותב את הצ'קים בעת זהב.

ישבתי מולו והוא שמע את כל מה שאני פועל ועושה בסייעתא דשמיא,

הוא אמר לי, לך אני אתן 28 דולר.

יותר מאחרים, כולם מקבלים חי ויכולים למות אחרי זה.

אבל אני 28 כוח,

יא ביי.

אמרתי לו, תשמע,

נסעתי מעבר לים, הגעתי לפה, אני שוהה פה חודש,

ואני צריך לחזור בחזרה ולהציל יהודים.

28 דולר.

אז הוא אומר לי,

תראה, יש לי מעשרות,

אבל אני צריך לחלק אותן לכל מי שבא. אם לך אני אתן סכום גדול, אז לאחרים יפחת.

אז לכן אני לא יכול לתת לכל אחד,

אז אני נותן ככה, פחות או יותר, לפי מה שאני יודע, כמות האנשים שמגיעה, אני מחלק את זה, ויוצא שכל אחד מקבל כך וכך.

אמרתי לו, תשמע, הטענה שלך יפה וצודקת אולי,

אבל אתה יודע,

אני, אין לי כסף בכלל.

ואני עזבתי את הבית, את המשפחה, את הילדים,

ועליתי למטוס בשביל לבוא לתרים יהודים, בעלי אמצעים,

כדי להציל יהודים שיחזרו בתשובה ולהוציא אותם מגיהנום, שייכנסו לגן עדן.

זו לא חובה שמוטלת רק עליי,

זו חובה שמוטלת על כל יהודי, כמו שלמדנו אתמול.

ברוך אשר יקים וארור אשר לא יקים.

מי שיכול להקים ולא מקים, הוא ארור,

ומי שמקים, הוא ברוך.

אז לכן,

עזוב את העט רגע,

בוא אני ואתה נסתובב פה במקום ונלך מבית לבית ונטרים אנשים.

זה לא עולה לך כסף.

בזה אתה חייב בדיוק כמוני.

וזה אצלך פה, בלי לעבור את הים ובלי כלום.

רק בוא נעשה סיבוב.

חייך לי,

שחרר את הצ'ק,

תהיה בגי, ביי.

בשמיים יראו לו את זה,

ידונו אותו לפי זה.

ואני,

שקיטטתי את רגליי,

וטסתי ונסעתי,

וטרחתי בשביל שיהודים יחזרו בתשובה,

יש לזה תוצאות.

ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת לעשות,

אותם בענו כל העם.

אמן. אמן. רבי חנניה ברגשו אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא זה קדוש ישראל לביקורת רבות ולסומכות.

שנה אמר אדונא אבו סלמאן סלבך, דיל תורו יאדירו.