קריאת שמע כהלכה

- - - לא מוגה! - - - 

קריאת שמע.

אני אומר לכם,

אני לא יודע אם יש פה אחד או שניים או שלושה

שאולי אומרים קריאת שמע כהלכה.

אולי.

אני חושב שאני מגזים גם.

מגזים, זאת אומרת שאני אומר שיש שלושה.

כידוע, ההלכה אומרת שמצוות צריכות כוונה.

זאת אומרת, כשאתה הולך לקיים מצווה מן התורה,

אתה צריך להתכוון שאתה הולך לקיים את המצווה שציווה הבורא.

אז לדוגמה, לפני שאנחנו אומרים קריאת שמע,

אנחנו צריכים להתכוון במחשבה.

הריני מכוון לקיים מצוות עשה דאורייתא של קריאת שמע.

וקבלת עול מלכות שמיים, כי המטרה שאומרים קריאת שמע

זה שאני מקבל עליי עול מלכותו יתברך.

ויחוד השם יתברך.

ייחוד השם יתברך פירושו שהשם אחד יחיד ומיוחד

הוא משגיח על כל הברואים,

הוא מנהיג לכל הברואים,

ואין עוד מלבדו,

אין זולתו ואין מי שיכול לעשות משהו בלי רצונו או נגד רצונו.

הכל בידיעתו, בהסכמתו, על פי מה שהוא מחליט.

כמה אנשים מתכוונים את הכוונה הזאת לפני קריאת שמע?

את מאמינה? זה טוב.

אז הנה עכשיו תלמדי.

ומה שאת לא תזכירי, מה שאני אומר, צריך בשידור חוזר יש.

אני עוד לא התחלתי.

עכשיו כשאומרים שמע ישראל,

צריך להתכוון גם מה אומרים.

קודם כל צריך לדעת שבשמע ישראל חייבים להגיד את כל המילים בדקדוק.

נכון.

בחטא ובעיין.

ומה שמלעיל מלעיל,

מה שמלרע מלרע.

דגש,

רפה.

צריך להגיד הכל בדיוק בדקדוק ולהבין מה מדברים.

להבין את פירוש המילות.

אז מתחילים להגיד

שמע ישראל.

אז קודם כל אמרתי צריך להגיד חטא ועין.

כי אם לא אומרים חטא ועין,

משבשים הגול ויכולים להיות מחרפים ומגדפים.

במקום להגיד קריאת שמע.

אם אדם לא אומר עין,

הוא לא משמיע עין,

אז הוא יכול להגיד שמע ישראל.

ישראל.

מה זה שמה? השם שלה.

שמה.

מה שמה?

שמה רבקה.

מה זה שמה?

שמה?

אין מילה כזאת בשמה ישראל.

כתוב שמע.

צריך לשמוע עין.

שמע.

אז אומרים ככה, שמע.

שמע.

לא ישראל.

ישראל באלף.

ישראל ביוד.

ישראל באלף זה בערבית.

ישראל.

ישראל.

ישראל.

זה לא בערבית, זה בעברית.

בעברית אומרים עם יוד.

ישראל.

שמה ישראל.

במה מכוונים כשאומרים שמע ישראל?

קבל והבן.

מה זה שמע?

לא שמיעת האוזן.

קבלה.

שאני מקבל עליי. שאני מבין.

שמע.

כשאני אומר לאחד שמעתי שמעתי. הכוונה הבנתי הבנתי. לא שמעתי שמעתי.

שמעתי זה הבנתי.

קבל והבן.

ישראל.

עוד כוונה יש בזה.

שמע ישראל.

אבינו במערת המכפלה.

שמעתם עליו?

יעקב אבינו במערת המכפלה הוא נקרא ישראל.

מה פתאום שאנחנו אומרים שמה ישראל צריך להתכוון גם על אבינו במערת המכפלה?

כתוב שיעקב אבינו לפני שנפטר רצה לגלות את הקץ לבנים שלו לשבטים.

ונתעלם ממנו.

פתאום נתעלם.

שר השכינה.

אז הוא פחד אולי יש חס ושלום

איזה פגם באמונה באחד מהילדים.

ולכן השכינה נסתלקה.

והוא לא יכול לגלות להם.

את אשר יקרא אתכם באחרית הימים.

אז הם הבינו שאבא שלהם חושד אותם

שאולי הם לא מאמינים.

מה הם אמרו לו?

שמע ישראל אבינו

אדוני אלוהינו אדוני אחד.

כשם שבלבך אין אלא אחד גם בלבנו אין אלא אחד.

אנחנו מאמינים בשם אחד בדיוק כמוך.

אז גם אנחנו צאצאיהם ממשיכים לומר

שמע ישראל אבינו

שבמערת המכפלה במחשבה לא בדיבור.

קבל והבן אבינו שבמערת המכפלה.

כשאומר שמוע ישראל

עמונאי שם השם

צריך להתכוון במחשבה שהוא אדון הכל היה הווה ויהיה.

מי הווה את כל העולם?

מי היה תמיד ויהיה תמיד?

השם

הוא אדון

הכל היה,

הווה ויהיה.

אז כשאני אומר שם השם,

ברור, כן, אפילו גם בברכות כמו שראיתם שאני אומר ומחבר.

צריך לחשוב באותה שעה, אדון

הכל היה

הווה ויהיה.

כשאומר אלוקינו

צריך להתכוון במחשבה,

תקיף

בעל היכולת

ובעל הכוחות כולם.

רק הוא תקיף,

רק לו יש את הכוח.

הוא הבעל היכולת,

הוא יכול ליבש בן אדם ברגע,

מכריש דם במוח, דום לב,

שום דבר לא עומד מפניו.

והוא בעל הכוחות כולם,

כל כוחות הטבע, כל מה שיש בעולם,

זה הכל ממנו ידברא.

רק כשאומרים אלוקינו צריך לכוון, תקיף,

בעל היכולת, בעל הכוחות.

אומרים עוד פעם את שם השם, עוד פעם אדון הכל היה,

הווה ויהיה.

וכשאומרים אחד, מעריכים.

אחד.

לא אומרים אחד דו.

מי שאומר אחד דו הוא לא יצא ידי חובת קריאת שמע רק בדיעבד.

למה?

צריך להאריך בדלת.

למה צריך להאריך בדלת?

כדי להמליכו בארבע רוחות השמיים, שהשם מונך

בכל ארבע רוחות השמיים.

מה זה אחד?

אחד זה אלף, אלף זה אחד, אלף זה אחד, כנגד אלף.

יחיד ומיוחד.

חטא זה שמונה, חטא.

כנגד

שבעה רקיעים שהוא מושל בהם, הולך על אלף,

וארץ.

ודלת,

כנגד ארבע רוחות השמיים. אז אנחנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא שהוא אל יחיד ומיוחד על שבעה רקיעים בארץ וארבע רוחות השמיים.

לכן צריך להאריך ולומר

עד שהוא יספיק

לאמליך אותו.

ומי שאומר, אמרנו, אחד.

זה בדיעבד בקושי.

יש עוד כוונות, אני לא אומר לכם,

אבל זה כוונות שחייבים לחבר,

ואם לא כיוונתם,

לא יצאתם ידי חובת קריאת שמע.