עבירה מטמטמת לבו של אדם

ונשאלת השאלה: עכשיו אנחנו נגלה את הסוד הגדול. איך יכול להיות שאנשים לומדי תורה יושבים על מדין ועוסקים בה תדיר, ואפילו מוכנים לחיות בצמצום רב. איך יכול להיות ומדוע באמת הלב לא מרגיש את מה שהשכל יודע? איך זה קורה דבר כזה?! הלא השכל צווח לו ומשכיל אותו לאמור: "כִּי השם הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד!" 

זאת אומרת: הוא צופה במעשך, רואה הכל, נמצא בכל מקום "לית אתר פנוי מיניה" והקב"ה יודע בדיוק, מה אתה יודע, מה אתה לא יודע, מה אתה מתעלם, אתה מבין אתה לא. 

ביומא לט' - אבל העניין הוא כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה ביומא לט': "עבירה מטמטמת לבו של אדם" נבלות וטריפות על אחת כמה וכמה. וכמו שבחולי הגוף, אם נעשית סתימה חס ושלום בלב, כי הדם לא יעבור דרכו כידוע - יקבל סטרוק! דום לב! 

כך במחלת הנפש - לא יכלו לעבור אל אימרי שכלו אל בתרי לבבו כי אטום הוא. עבירה מטמטמת פירושו היא אוטמת. עבירה מטמטמת לבו! הלב סתום! אז איך תעבור המחשבה אל תוך הלב אם הוא סתום?! יש סתימה! ואם יעמיק בהתבוננות ויצליח לעבור את הסתימה - מה עשו לו? מה עושים לאחד שיש לו סתימה היום? צנתור. ואם הוא הצליח לעשות צנתור לעצמו והצליח לעבור את הסתימה - אז הוא יבין "כי רע ומר עוזבך את השם אלוקיך" ואז ישיב אל ליבו: יש עונש ונקם ושילם על העוון. זה אם הוא הצליח לעשות צנתור ללב. 

אבל אם 'עבר עבירה ושנה בה'? זה כשעבר רק פעם אחת עבירה אז עוד אפשר לעשות צנתור. אבל אם הוא 'עבר עבירה ושנה בה - היא נעשית לו כהיתר!', על ידי כפילות העבירה נכפלה הסתימה בלב ונעשית עבה, ושוב לא ירגיש בלבו את עונש העוון אשר עשה וממלא תשובתו קשה. אבל הקב"ה ברוב רחמיו מרחם על בריותיו ופותח את הסתימה, פעמים על ידי ניתוח, דהיינו ייסורים, במתח אותו בייסורים, ופעמים בהתעוררות אחרת, ושולח התראה אל לב האדם ומזהיר אותו לאמור: 'עשה תשובה וחיית ורבית!'.

זאת אומרת: הקב"ה עדיין מרחם על בן אדם סתום כזה, שיש לו סתימה עבה בלב רוצה להצילו, אז מביא עליו יסורים. זאת אומרת זה איתות אתה רוצה לחיות או אתה לא רוצה לחיות? אם אתה רוצה לחיות אז הייסורים אמורים לפתוח לך את הלב שתבין שרע ומר עזבך את השם, ותשוב בתשובה. ו"לִי נָקָם וְשִׁלֵּם" (דברים לב, לה) אז הנה תראה שאני מתחיל לדקדק אותך בייסורין בשביל שתבין - אם תיזהר ותבין - אז תעשה תשובה וחיית ורבית. 

אם עשה תשובה - מוטב. אם לאו – יקבל אזהרה ביֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז (בראשית מט, ג). הוא יכול לקבל שתזעזע אותו לגמרי ויבין שנותרו לו חודשים ספורים. וגם בפעם השלישית, אם אדם בפעם השלישית לא עזר לא עדיין, ובפעם הזאת לא שמע, ולא היטיב את דרכיו למרות הייסורים והמחלה - שוב הקב"ה לא מטפל בו ולא מזהיר אותו שישוב, ועוזב אותו לנפשו בטבעו ומידותיו, ומכיוון שאין השם עזר לו - חזקתו שלא ישוב עוד ויישאר בטמטום ליבו עד הסוף. 

אתם זוכרים שסיפרתם לכם שיש בחור חשוב מאוד שנורה בראשו וכדור עומד במוחו? הוא ללא הכרה מאז. ופנו אלי וביקשו עזרה מה לעשות, 

ואמרתי: 'שהאבא יחזור בתשובה שלמה סך הכל יהיו עשרה חוזרים בתשובה, ואז בע"ה אני יפעל מה שאני יוכל לפעול בשביל שהוא יחיה'. 

אז האבא אמר: 'שהוא רוצה לבוא...' 

ומאז הוא עוד לא בא. ובינתיים הילד שמה והוא מסוכן למות. נו, זה לא טמטום הלב? רוצים שהבן... אתם יכולים להיעזר ברופאים? הם אומרים מצידם: 'אין תקוה! וגם אם יחלים מי יודע איזה פגיעה מוחית יש? מה יהיה בכלל, גם אם יקום....' אז מה נשאר לכם? רק עזר אלוקי, אז גם אחרי שמקבלים איתותים כאלה ולא מבינים...