בני ברק - בני ברק - מחלוקת שלא לשם שמים אסורה
תאריך פרסום: 27.06.2017
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח, וה' עלינו ברחמיו ירוויח.
הערב הזה יהיה לרפואת הנפש והגוף לחגית בת מסעוד. והערב יהיה לעילוי נשמת שמואל בן סעדיה, ואליהו אלושה שלמה בן מזל, ולעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.
כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזה היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זוהי מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו.
בכל המצוות הכלל הוא: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה. שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אבל במחלוקת אפילו שהיא במקום של מצווה, כגון לחלוק על הרשעים והכופרים, וכיוצא בהם, או לחלוק בהלכות תורה, המצווה היא רק לשמה. ושלא לשמה, אסור באיסור גמור.
והטעם הוא מפני שבמחלוקת אין הכלל שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, אלא שמתוך שלא לשמה תתגבר אש המחלוקת ותחריב את העולם. בשונה מכל מצוה ששם אפשר מתוך שלא לשמה לבוא לשמה, במחלוקת אין מציאות כזאת. רק לשמה. שלא לשמה אסור באיסור גמור, וזה יחריב את העולם.
לכן מסיימת המשנה שרק מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים. היא מביאה לדברים הרצויים, ושני הצדדים שבמחלוקת חיים, מתקיימים על ידה, אין שום בעיה. מה שאין כן במחלוקת שאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים, אפילו בסופה אין תקווה שיבואו ללשמה, ושיהיה ממנה קיום. ממילא לא יצא מזה קיום, אלא חורבן והרס. ולפי כך אסורה מחלוקת שלא לשם שמים באיסור גמור.
אבל יש לשאול שאלה: מה ראתה המשנה להעמיד זה לעומת זה את מחלוקת הלל ושמאי ומחלוקת קרח ועדתו? איך מעמידים תנאים גדולים לעומת רשעים גדולים? אפילו שבתחילה הם היו אנשי שם, קראי מועד, אנשים חשובים וגדולים הרבה יותר מהתנאים. אבל התנאים נשארו בצדקתם, ואילו הם, הפכו לרשעים גמורים בהיסטוריה היהודית.
אז איך משווים בכלל בין צדדים כאלה? והכי רק מעלת לשמה הייתה חסרה להם לקרח ועדתו? רק זה מה שהיה חסר להם? והלא הם מרדו במשה רבנו, וניאצו את ה', ונהיו לרשעים גמורים. אז איך אפשר ללמוד מהמחלוקת שלהם את הגריעותא שלא לשמה במחלוקת? רק זה הייתה הבעיה שלהם. שהיה להם שלא לשמה? חולקים על משה רבנו, חולקים על ה', מנאצים את ה'. אז מה יש ללמוד מהם? את הלא לשמה יש ללמוד מהם? לא מובן. אבל נראה שהמשנה מלמדת אותנו שהתורה ילדה לסוף דעתם של קרח ועדתו, ומה הייתה תחילתם.
שואלים חכמים זכרונם לברכה: קרח שפיקח היה, מה ראה לשטות זו? פיקח בעל רוח הקודש, מה ראה להיכנס לתוך העניין של מחלוקת על שמה רבנו? מה ראה? וגם העידה התורה שהיו אנשים גדולים, נשיאי העדה, קראי מועד, אנשי שם. כמו שפרשו חכמים זכרונם לברכה. גדולת מעלתם מפורשת בפסוקים. איך יורדים למדרגה שפלה כזו?
וגילתה לנו המשנה סודו של דבר. מה היה בעוכריהם? הלא לשמה. הלא לשמה. הלא לשמה הביא אותם לאן שהביא אותם. אבל זה הכל הלא לשמה. זאת אומרת, גם המחלוקת שלהם לא הייתה מחלוקת בעלמא של בקשת שררה וכבוד. כי אם מחלוקת של בקשת המעלה, חרה להם, למה נשללה מהם מעלת הכהונה ולא זכו אליה כמו שזכה אהרון לו ולבניו אחריו?
ואנחנו רואים דברים מדהימים! שבעצם הם מסרו נפש על העבודה והם רצו מאוד, אפילו שהסתכנו בנסיעת אהרון, היו רבים כולם בשביל לקבל את המעלה. אהרון היה מכלה בהם, בכל זאת לא שמו לב לסכנה והתאמצו לשאת את הארון, מגודל התשוקה. והיו דוחפים זה את זה, והיה כביזיון חס ושלום בין האנשים על זה.
וידוע כי בעת החורבן היו הכהנים עומדים על משרמתם בעבודה, ואפילו שהיו קרובים להרג, שהקיפו אותם השונאים, לא זזו כמלוא נימה עד הנשימה האחרונה. וזה היה בבית שני שכבר חסרו החמדיה הדברים מעיקרי הקדושה. אז מכל שכן איזה מעלה היתה לכהנים בבית ראשון? ואם כן עוד יותר ועוד יותר במשכן שעשה משה רבנו, שכל ההנהגה הייתה למעלה מן הטבע.
לפני שנבחרו הכהנים, כל ישראל היו ראויים לעבודה. אומנם העבודה הייתה בבכורות, אך לא היה איסור מיתה בזרים. כי כולם היו ראויים. ע"י בחירת הכהנים נתרחקו השאר מן העבודה וכיוון שהייתה השתוקקות גדולה מאד, והרגישו שהם ראויים למדרגות גבוהות ביותר, היה ריחוק מעבודת המשכן והמזבח קשה להם מאוד, ונצטערו על זה מאוד. אז זו הייתה סיבת המחלוקת של קורח.
ודימו בנפשם כי אלמלא רצה משה לבקש עבורם כי יזכו גם הם לעבודת הקודש, היה פועל עבורם כמו שפעל בעגל ובמרגלים. ולכן הם התרעמו וטענו על משה שהוא נתרצה למצב הזה, שאהרון יהיה הכהן. "ורצון יראיו יעשה". זה שורש המחלוקת.
אז תדעו שבתחילה לא הייתה זו רדיפה אחרי גדולה ושררה, אלא רדיפה אחרי המעלה. יש לנו ראיה על זה: הגמרא בסוטה יג אומרת: "רב לכם בני לוי", תניא אמר רבי לוי: ברב בישר ברב בישרוהו. ברב בישר- משה רבנו בישר את בני לוי במילת "רב". אמר להם: "רב לכם בני לוי". ברב בישרוהו"- החזירו לו באותה מטבע, מידה כנגד מידה. הקב"ה אמר לו: "ויאמר ה' אלי רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה". הוא אמר להם "רב" והחזירו לו ב"רב".
הרי שנתבע משה רבנו שאמר לקרח ועדו :"רב לכם". אם הייתה כל הכוונה שלהם מתחילה ועד הסוף רק שררה וכבוד, ולא עניין אחר, איך נתבע משה רבנו על זה שהוא אמר להם "רב לכם". למה השוא יתבע? הוא אומר להם דברים לעניין. אם הם מבקשים שררה וכבוד, ואיזו מידה כנגד מידה שהאומרים לו למשה רבנו "רב לך"? כמו שאמרת להם "רב לכם", אז מחזירים לך "רב לך".
מה ביקש משה רבנו שאמרו לו "רב לך"? משה רבנו ביקש מצוות. ביקש מעלה, ביקש להיכנס לארץ ישראל, לקיים מצוותיה התלויות בארץ. אז איך יתכן לומר לו "רב לך"?
פירוש: ולא תחפוץ מעלה זו, כגמול על מה שאמר להם "רב לכם". זאת אומרת, הם ביקשו מעלה, והוא אמר להם "רב לכם,. אמרו לו: אתה גם מבקש מעלה? "רב לך". זאת אומרת, על כורכנו שהם ביקשו מעלה רוחנית. על זה אמר להם משה רבנו שאין לבקש גדולה יותר רוחנית שלא ניתנה להם. והסתפקו במעלה שזכו אליה.
ואף אומנם שהם לעצמם היה להם לחשוב כן, שהם ראויים למעלה נוספת, וגם לא לבוא מתוך הבקשה לחלוק על משה רבנו, מכל מקום נתבע משה על שהוכיח אותם בלשון "רב לכם", כי לא ייתכן לומר לשום אדם מישראל שרב לו במעלתו שזכה אליה עד היום, ומספיק לו ואין לו להגביה את לבו בדרכי ה' לבקש מעלה יותר גדולה. אין דבר כזה! אי אפשר להגיד לבן אדם מספיק לך, מה שהשגת במעלות, מספיק. אין דבר כזה!
ומכל שכן לאנשים גדולים ויחידי סגולה בישראל שבזה אין גבול לגמרי. וכל אדם מישראל חייב שעיניו יהיה נשואות למעלה, למעלה, למעלה. הרי ידוע לנו שלעתיד לבוא, כל אחד נכווה מחופתו של חברו ומתקנאים למעלה. לא קנאה כמו פה. אבל קנאת המעלה. אם הייתי מתאמץ פה בעולם עוד קצת, הייתי מגיע למעלה של זה שיש לו חופה יותר גדול ממני, למעלה.
כמו שאמרו חכמים: "חייב אמדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי אברהם, יצחק ויעקב". על מי זה נאמר? על כל אחד מאיתנו. בכל הדורות. "חייב אמר לומר: מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי, אברהם יצחק ויעקב"? אז מי יכול להגיד לו: "מספיק לך מה שישי לך מעלה? די, מספיק". לא! אין מספיק.
כזו הייתה תביעה על שמה רבנו, שאמר לבני לוי "רב לכם", על זה נענה במידה כנגד משיה. ה' אמר לו "רב לך". גם אתה אל תבקש מעלה כזו שכבר נגזר שלא תגיע אליה. לכן "אל תוסיף דבר אליי בדבר הזה". החזירו לו בדיוק מידה כנגד מידה.
אז מה אנחנו מבינים עד כאן? שהם לא ביקשו סתם שררה וכבוד. ההתחלה שלהם, ההתחלה של הבקשה כי כל העדה כולם קדושים, כולם שמעו עשרת הדברות, כולם שמעו את ה' אומר "אנוכי ולא יהיה לך". אז לא הבנתי, למה שאנחנו גם לא נהיה? ופה זה הציק להם הנקודה הזאת, ועל זה הם התחילו במחלוקת. וכשיש מחלוקת כבר מחפשים איזה דופי ועוד דופי, אפילו שטותי, ובליצנות. כל הלילה וכל הלילה מאוהל לאוהל. קרח עושה עבודה שאף אחד לא יתן על דעתו משהו אחר וגורר אותם בליצנות עד הבוקר. ובבוקר היה מה שהיה, ופתחה את האדמה את פיה וכו'.
רואים שגם במחלוקת של קרח ועדתו היה עניין של בקשת מעלה ורדיפה אחריה. ולא רק זה, אנחנו גם לומדים בפרשה שמשה רבנו היה מתיירא שלא תעמוד להם גדולתם ומעלתם. ולא רק הוא התיירא מקרח ומעלתו. אלא מכל המצטרפים. אפילו מפני דתן ואבירם, שגם הם היו בעלי מחלוקת עוד במצרים. וכל ניצים וניצבים שכתוב בתורה הם דתן ואבירם. גם עליהם נאמר: "ויחר למשה מאוד ויאמר אל ה'...", מבקש ומתחנן להקב"ה, "אל תפן אל מנחתם".
כותב אברהם אבן עזרא, זכרונו לברכה, שדתן ואבירם שהיו רשעים גדולים, רשעים גדולים! הם היו צריכים למות עם ה-80% שלא יצאו ממצרים, שמתו במכת חושך. בכל אופן הם נשארו. אומר האבן עזרא שהם היו אנשים גדולים. והקריבו מנחה קודם זה המעשה וזה הטעם שאמר משה "אל תפן אל מנחתם ופנה אלי". אז הוא חשש אפילו מדתן ואבירם. לא רק מקרח. הרי שנתיירא משה רבנו שתתקבל מנחתם ותדחה בקשתו.
ולכאורה, איך על ה על דעתו כן? הרי זבח רשעים תועבה. אם הם רשעים ומקריבים קורבן מנחה לה', זה תועבה. כי זבח שמקריבים הרשעים הוא תועבה אצל ה'. אז איך הוא חשש שתתקבל המנחה? אלא על כורחנו שעד גמר המעשה לא חרץ משה רבנו את דינם לרשעים, אלא לטועים. הוא חשב פשוט שהם טועים. משה רבנו לא האמין שהם עושים במרד ובמעל. אנשים גדולים כאלה, איך אפשר לחשוד אותם בדבר כזה? אלא הם טועים.וחזר אחריהם להחזירם בתשובה. והלך אפילו לפתח של דתן ואברים. הם חולקים עליו, הוא הולך אליהם.
ולכן היה חושש אולי תעמוד להם הזכות שתתקבל המנחה. כי היו אנשים גדולים. ועם היותם בעלי מחלוקת היו להם גם זכויות גדולות מאוד. עד כדי כך שהוא יתיירא והתפלל שלא תעמוד להם הזכות ולא תצא תקלה לישראל.
אם אנחנו מתבוננים עוד ומעמיקים יותר בפרשה, ומסתכלים באספקלריה של חכמים זכרונם לברכה, אנחנו מוציאים שאין כאן עניין של מחלוקת רגילה של אנשים פשוטים. אלא שהתורה העידה לנו בפירוש שאנשים האלה הם נשיאי עדה, קראי מועד, אנשים שם. ומה פרשו לנו חכמים על זה? הגמרא בסנהדרין קי אומרת: נשאי עדה הם היו המיוחדים שבעדה. "קראי מועד", שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חודשים. "אנשי שם", שהם היו דור דעה שהיו מהיושבים בסנהדרין ושמם היה הולך לפניהם בכל העולם! זאת אומרת, מעבר למה שהכירו העולם את ישראל ומעלתם מיציאת מצרים והכל, נתפרסם שמותם בפרט בעולם. יצא שמם בעולם ונקראו "אנשי שם".
ולא לחינם עלה בידם להקהיל את כל העדה ולהעמיד אותם לפני משה ולדון ולהתריס כנגדו. כי גדול היה קרח ודבריו היו נשמעים כדברי הלכה מפי השמועה. וכבר הביא החסיד בעל השל"ה הקדוש בסידורו רמז מהאר"י, זכרנו לחיי העולם הבא: שהפסוק "צדיק כתמר יפרח", סופי תיבות קרח. אם כן, נאמר שקרח יעלה מן הגהנום. אומנם עד עכשיו הם צועקים "משה אמת ותורתו אמת והם בדאים. אבל סופו שהוא יעלה.
על פי הדברים האלה תתיישב השאלה: איך העמידה השמנה מחלוקת של קרח בהשוואה למחלוקת של הלל ושמאי, ואיך אפשר ללמוד ממחלוקת קרח ועדתו מה זה מחלוקת שלא שמים? כי באמת היה כל האסון במחלוקת בהתחלה רק שהיא הייתה שלא לשם שמים. שהתורה ירדה לסוף דעתם הטועה, שאם כל רדיפתם את המעלה, כי הם באמת רצו את המעלה, הם לא באו לחלוק ולומר למה נתת לאליצפן את התפקיד של נשיא. לא למה נתת לו, למה סידרת למשפחה, לא. אלא למה נתת לו ולא לנו. זאת אומרת, אנחנו רוצים את המעלה, כי אנחנו כולנו קדושים בשווה.אבל זה לא היה הכל לשם שמים. סוף סוף הם היו הנושאים של המחלוקת.
מתי מחלוקת יכולה להיות לשם שמים? שאתה לא צד במחלוקת. מחלוקת שמאי והלל, הם חלוקים על דבר תורה. התורה לא שלו ולא שלו. התורה של כולם בשווה. זה אומר דעתו שכך היא הסברה, זה אומר את דעתו, זה אומר הראיה מפה וזה אומר מפה. זה אומר מפסוק זה וזה אומר מפסוק זה. אז חולקים מה התורה אמרה, מה התכוונה, מה הדין, מה להלכה. אל כשאדם נחלק על השני והוא מדבר על עצמו והוא הנושא של המחלוקת, להתרחק לגמרי שזה יהיה לשם שמים, כאילו אתה לא צד, זה קשה מאוד. כאילו אתה לא קיים, כאילו אתה מדבר על צד שלישי. איזה אנשים מסוגלים לדבר על עצמם כאילו על צד שלישי באופן נקי לגמרי?
ולא הייתה כאן רק מחלוקת מופשטת בהלכה, לא היה פה איך הוא באיזה צורה תהיה מעלת הכהונה גדולה, אלא היו כאן נושאים חיים. הדיון היה מי ראוי להיות כהן גדול. האם רק אהרון הכהן שבחר ה' או גם אחרים. וגם אלה שחולקים. למה? מפני שכל העדה כולם קודשים ובתוכם ה', בכולם בתוכם ה'. עמוד הענן נמצא עם כולם. כלומר, השכינה שורה בתוך כולם. לפי כך הם ראויים לשרת בכהונה גדולה, אז למה נבחר אהרון דווקא? וכאן נתגנב להם מה שלא לשמה. פה זה נכנס. כמו שאמרו חכמים: עינו התעתו שראה שושלת גדולה".
היום למדנו בשיעור בבוקר, חושבים שאנשים טועים בדברים מסוימים ולא שמים לב שהם נוגעים בדבר וכו'. לא. הנה, קרח היה גדול בישראל, ולא רק זה, מי הטעה אותו? רוח הקודש שהייתה בו. בלי רוח הקודש שהוא רואה שמננו יצא שמואל הנביא,ש הוא שוקל כנגד משה ואהרון, בשבילו זה היה מה הראיה? שאם יוצא ממני צאצא כזה שהוא שוקל כנגד משה ואהרון, פשיטא שאני יכול לעמוד מול אהרון ומשה. מי סיבך אותו? רוח הקודש. אז אם רוח הקודש אפשר לטעות ולעשות מחלוקת שסופה גהני גהנום. אז לא רק גדול בישראל יכול ליפול. גדול בישראל בדור דעה, עם רוח הקודש, שמעידים עליו שפיקח היה.
עוד אחד למדנו: חזקיה המלך. גם הוא ראה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים לא מהוגנים. אז לכן הוא לא קיים מצוות פריה ורביה. מה אני אביא ילדים שיכעיסו את הבורא? מה פתאום! אני לא מביא ילדים כאלה. ה' שולח אליו את ישעיה הנביא, ואומר לו "כי מת אתה ולא תחיה". מת אתה בעולם הזה ולא תחיה בעולם הבא. ממתי שמענו שמשיהו לא מקיים מצוות פריה ורביה אין לו עולם הבא ומגיע לו מיתה? איפה זה כתוב? אין דין כזה. אז למה הוא אומר לו כזה דבר ומבשר אותו בשם ה' דבר כזה? אלא בגלל שחזקיה שואל אותו ישעיה: למה לא הבאת ילדים?". אומר לו: "אני ראיתי ברוח הקודש שיצאו ממני בנים לא מהוגנים". מה אמר לו ישעיה? אמר לו: "מה ענייניך להיכנס בחשבונות של הקב"ה? מה שנצטוותה תעשה. אמרו לך פרו ורבו מצווה ראשונה בתורה, קיים אותו! מה אכפת לך מה יצא? מישהו אמר לך שאם יוצאים ילדים לא הגונים אסור לקיים מצוות פריה ורביה? איפה ראית את זה?". אבל הוא אומר: אני ראיתי ברוח הקודש! מי הטעה אותו? רוח הקודש. זאת אומרת אפשר עם רוח הקודש גם לטעות. והוא התכוון לשם שמים. הוא התכוון לשם שמים וטעה. אז איך הוא לא ראה שעולים ברוח הקודש שמנשה הבן שלו הרשע גדול ביותר יותר מירבעם בן נבט, יחזור בסוף בתשובה ויהיה ראש ישיבת בעלי תשובה בעולם העליון? איך הוא לא ראה? כי דרגת התשובה גבוהה ממעלת רוח הקודש. ולא ניתן להשיג אותה. אז הוא לא ראה. והוא טעה ברוח הקודש.
אז רואים שאפשר לטעות, הגדולים ביותר יכולים לטעות ואפילו בעלי רוח הקודש, ואפילו כחזקיה המלך שהחזיר את כל עם ישראל ללמוד תורה, ואפילו קרח. מה קלקל? טיפונת של לא לשמה. מה לא לשמה? היות והמחלוקת נוגעת לך, אם זה נודע לך בשביל שאתה תעשה את זה לשמה, זה בעיה.
תראו דבר מדהים: בכל המחלוקת אהרון הכהן לא דיבר מילה! מילה! רגע, אבל עיקר המחלוקת זה עליו. כהונה גדולה הוא קיבל. והם רוצים את הכהונה הגדולה. אז הוא צריך לענות. וגם שמה אומר "ואהרון מה הוא כי תלינו עליו", מה אתם רוצים מאהרון? ואהרון היה יכול להגיד "מה אתם רוצים ממני? למה אני מיניתי את עצמי? אם ה' אמר לשמה אחי כמו אמר בכל הציווים, וה' העיד עליו, ובך יאמינו לעולם, כל מעמד הר סיני אחת מהמטרות זה שיאמינו במשה רבנו לעולם, מה אתם רוצים ממני?". שקט! הוא לא מדבר מילה וחצי מילה. כי הוא צד במחלוקת. הוא לא מדבר.
קרח כן, קרח לא רק מדבר, גם מעורר! גם לוקח את כולם איתו. רגע, קרח אם אתה אמיתי, למה אתה לא הולך לשמה שרבנו להתמודד? למה אתה לא בא וטוען לו "תוכיח לי שאתה נצטוותה ע"י ה', תגיד איזה טענות". לא, הוא יודע שעל משה רבנו הוא לא יכול. אז הוא בורח מהמחלוקת עם משה פנים אל פנים. ולענות לשמה רבנו בתוכחות מוכחות הוא יכול? לא. אז איזה נשק הוא מנצל? ליצנות. מה כוחה של ליצנות? ליצנות אחת דוחה אלף תוכחות.
אז רואים שעינו של קרח התעתו שלא ראה שהוא דן בכבוד עצמו וגדולתו, ודימה בנפשו שהוא דן בשאלה מופשטת במשפטי הכהונה, ומחלוקתו עם משה רבנו כאילו דומה למחלוקת הלל ושמאי וכאילו סופה להתקיים ולהביא קיום וברכה לעולם, כמו מחלוקתם של הלל ושמאי. אבל הוא טעה. טעה בגדול! ולא ראה את לבו באספקלריה מהירה שראוי לגדולי עולם להסתכל בה. לא ירד לעומק לבבו על הדרך של "אני ה' חוקר לב ובוחן כליות". ולא ראה את הלב שלו כמו שרואים את הלב שלו בשמים.
אם בן אדם רוצה, יכול לראות מה שנביא לא יכול לראות. לאדם ניתן כח להתבונן בעומק נשמתו ולהבין ולהרגיש בדיוק מה מניע אותו. תשימו לב לפני החלטה שלכם או משהו, צודקת או בלתי צודקת, שניונת לפני כן יש לכם את התירוץ למה אתם עושים את זה. אין דבר כזה שבן אדם עושה מעשה בלי החלטה מוקדמת שמגיע לעושת, ראוי לעשות, נכון לעשות. אפילו דברים שליליים. ואם ישאלו אותו "למה עשית?" יש לו תכף ומיד תשובה. אז אדם יכול לבחון. אם הוא רוצה.
ששמואל נביא נשלח למשוח את דוד המלך והציגו לפניו את הבנים של ישי, אז הוא ראה את אליאב, האח הגדול, אז הוא אמר: "נגד ה' משיחו". הוא היה בטוח שזה צריך להימשח. מה אמר לו ה': "אל תביט אל גבה קומתו, אל תביט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו. כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללב".
למה הוא מאס אותו הקב"ה? כי הוא היה בעל גאווה. הוא גער בדוד שנטש את הצאן ובא לראות מלחמת גוליית, ודיבר אליו בגאווה. אז הקב"ה מואס בבעלי גאווה. כידוע "תועבת ה' כל גבה לב". לא בעל גאווה, שחצן. אחד שרק בלב יש לו גאות. אבל ה' מסתכל בלב, והוא רואה שבן אדם בעל גאווה, הוא מסתלק ממנו, מתעב אותו, אין לו סיוע בכלום! נטוש. בעל גאווה.
אז רואים שאם אדם ירצה, יכול להבין. כי אם הנביא לא ראה, אז מה רוצים מאליאב? מה רוצים מאליאב? אולי אליאב גם לא ראה שיש לו גאווה בכלל? אולי הוא לא הרגיש בכלל? אולי הוא חשב שהוא צודק? הוא האח הגדול, מותר לו לגעור באחיו הקטן. זה גם מה שחשבה מרים. ומרים דיברה נגד אחיה משה לטובתו. אבל זה היה לשון הרע שהיא דיברה עליו והיא דיברה רק עם אחיה בשביל לתקן אותו. נו? והנה רואים שזה לא הולך ככה. גם אם אתה חושב שאתה צודק, צריך לברר מאיפה זה בא. אז רואים פה דבר מדהים: אליאב היה יכול לעמוד על מידתו, והנביא לא יכול.
אז זאת אומרת, כל אחד מאיתנו נדרש לפשפש במידות שלו. לבחון כל דבר וכל מהלך שהוא הולך לעשות, מאיפה אתה יוצא לעניין, מה הנימוק שלך, מה הצדקה, אתה בטוח? ה' יעמוד לימינך במעשה שאתה הולך לעשות או לא? וזה אדם צריך לברר לפני כל מעשה. האם זה רצוי לפניו או לא.
אבל הוא טעה קרח, ולא דן דין אמת, ולכן הוא נכשל והכשיל את הרבים. למה? כתוב "ויקח קרח", לא כתוב מה לקח. אבל כתוב, חכמים אומרים "לקחו לבו". "ויקח קרח"- ויקח ליבו. של קרח את קרח.
יש כלל: "רשעים מסורים ביד לבם". הלב הוא מקור הרצונות והתאוות. והרשעים מסורים ביד ליבם. הלב שלהם הוא מניע אותם. כמוש אתם שומעים כל פעם שאומרים לך "אתה יודע מה בא לי?". מאיפה בא לי? מה זה "בא לי"? מאיפה זה בא? יש לו פתאום רצון, חשק. תאווה למשהו. "בא לי", מאיפה זה? מהלב. והוא לא שולט על זה. הוא אומר: "לא, אני חייב! אני אסע עכשיו אפילו לנתניה, אני חייב!". אתם רואים אנשים 2 בלילה יורדים לחפש סיגריות. מה קרה לו? מחר, יש מחר מלא. שתי קופסאות. "לא! עכשיו בא לי". הוא לא יכול לשלוט. למה? הוא נשלט, הוא שבוי, אז זאת אומרת, רשעים מסורים ביד לבם.
לעומת זאת, "צדיקים מסור בידם". אין דבר כזה שהלב יחליט. אדם יש לו שכל, והוא משליט אותו על הלב. הלב אומר משהו, השכל מנתח את המצב, אומר לא! זה לא!. בתבלינים מבטלים איסור לכתחילה, לא אוכלים יותר תבלינים שהם טחונים. למה? כי מבטלים איסור לכתחילה. ואם מבטלים איסור לכתחילה וטוחנים את התולעים עם התבלינים אז לא אוכלים.
ומה עם שימורים? יש כמה בעיות עם שימורים, יש בישול עכו"ם, יש תבלינים גם, יש חומרים מייצבים, מעמידים, יש טעם כעיקר, יש כל מיני בלגאנים. יש סדרת E. תראו מה כתוב שמה, כל מיני E, הרבה רעלים והרבה בעיות. יש חלק אורגני, יש חלק שהוא לא אורגני. אבל אם בן אדם אוכל, כי מוכרים את זה עם חותמת, והוא לא יכול עכשיו פתאום לרוקן את המקרר, "מה, אז מה ישאר לנו לחם ומים?
לא, גם לחם אתה לא יכול. גם לחם זה בעיה. יש בעיות של גלוטן, יש בעיות של ביצים, של לינת לינה, יש בעיות שלא מדליקים בבוקר את התנור ע"י המשגיח. מישהו אצלנו אתמול בלילה, באחת החנויות פה בבני ברק הלך וצילם איך הסודני הוא מדליק את התנור ונכניס את כל הלחמניות. יש גם חתולים שעולים, יש גם עכברים. תלכו מבחוץ תראו בארבע בבוקר שמים ליד המכולות והזה, שמים שמה את הלחמים, וצלמו, יש לנו סרטון, אנחנו נראה לכם עוד מעט סרטון איך העכברים באים. וקודם כל הם עושים ארוחת בוקר. למה? הם היו ערים כל הלילה, והם רעבים. אז שמים להם את המנה והם אוכלים.
כמה אנשים יכולים פתאום בום! להפסיק ולהגיד? מה? אם זה ככה אז אני לא יכול לאכול, אז מה אני עושה". כמה אנשים? אז ישר מתחילים עם התירוצים: "לא, אז איך כולם אוכלים?", "אז מה נאכל? ומה עם הילדים הקטנים ומה נעשה ככה ואיך נשלח אותם לגן. ואיך נעשה ככה וככה? מתחילים השאלות ואז אומרים "לא, אם יש הכשר מה אכפת לי! אתה יודע מה? אז זה על הצוואר שלו, מה זה מעניין אותי. לא מעניין אותי בכלל". טענה יפה, נכון. על הצוואר שלו, נכון. אחד נתן לך לאכול משהו לא טרי, על הצוואר שלו, אזל אתה בבית חולים עם קלקול קיבה. על הצוואר שלו, על הצוואר שלו, ודאי. אבל מי שוכב במיטה? אתה! אז מה מועיל שאתה שלחת עליו את כל הקללות, מה זה עוזר?
אז זאת אומרת, אדם צריך לברר, אבל "רשעים מסורים ביד לבם". רק צדיקים לבם בידם. קרח היה מאלה שמסור ביד לבו, לכן כתוב "וקח קרח,- לקחו לבו, הלב שלו משך אותו. והוא נגרר אחריו, ולא יכול לעצור כבר. לא יוכל. ברגע שהוא התגלגל. תגידו לי אתם חושבים שבאמת היה מסובך כל כך לעמוד על האמת? אם זה לא היה הוא ועליו, הוא בקלי קלות היה מבין שזה טעות איומה, היסטורית, שתיחקק לדורות בתורה.
כל שנה מיליונים יהודים יקראו על קרח ועדתו. כל שנה! אלפי שנים קוראים על קרח ועדתו. איזה ביזיונות! איזה ביזיונות! כל שנה חוזרים עוד פעם על קרח ועל כל עדתו. איך אני יודע שהוא היה יכול לעמוד על זה בקלות? איך אני יודע? איזה הצילה את בעלה שהיה גם במחלוקת. און בן פלת. אמרה לו: "הלו, לך לישון, אני אטפל בעניינים. כנס, לילה טוב". הלך לישון. היא ידעה שיבואו בעלי המחלוקת, הם לא רוצים לרדת למטה לבור לבד. "בוא און, און, און". לא עונה. היא יצאה החוצה, סתרה את שערותיה, והתחילה לסרוק אותם, הם ברחו! ראו אותה עם שערות גלויות, ברחו! אתם שומעים? רשעים שחולקים על משה רבנו, רואים אישה שנסתר שערה, זהו, ויתרו על און בן פלת, חזרו בחזרה.
רגע, אבל איך היא היה לה שכל לצאת מהמחלוקת? אולי בעלה יזכה? אולי בעלה יהיה כהן גדול? ויהיה לה כל הכבוד, והיא תהיה מפורסמת. אמרה ו :"תשמע, תשמע, אם קרח יהיה המלך, אתה תהיה העבד. ואם משה יהיה המלך, אתה תהיה עבד. לך לישון מותק, שהם יגמרו את הכל, אח"כ תלך". אז אם אישה יכולה לעמוד על זה בפשטות, אז מה הבעיה שקורח יעמוד על זה?
יותר מזה: הבנים שלו ברגע האחרון גם עמדו על הטעות של האבא. היה להם מלחמה גדולה. כיבוד אב ואם. הם היו בהתחלה במחלוקת, וברגע האחרון הם פרשו. למה? משה הגיע לאוהל, עכשיו מה לעשות? לשבת או לקום מפני כבודו? אם הם קמים מפני כבודו, הם מבזים את אבא שלהם, כי הוא אומר.. לא רוצה להגיד מה הוא אומר עליו, על משה רבנו. אז יש להם מצוות כיבוד אב ואם. מצד שני, יש להם מצוות גדול הדור לעמוד מפניו. ובסוף, הם עמדו ובני קרח לא מתו. נתבצר להם מקום בגהנום.
אז אפילו שהם היו הכי קרובים למחלוקת, והם שביו יכולים לקבל את כל השררה אם אבא שלהם צודק, ברגע האחרון הם הכריעו נכון. אז אפשר. אפשר לעמוד על האמת. גם מי שטבוע ושקוע בתוך המחלוקת. אבל קרח לא יכול היה. התורה העידה עליו: "ויקח קרח", לקח אותו הלב שלו. ואם הלב לוקח, הרשעים נופלים. הוא גורר אותם בשלשלת. הם לא יכולים זוזו ממנו.
אומרים בשם הגאון רבי ישראל סלנטר, זצ"ל, כי על האדם להיזהר מאוד שלא יתחלף לו קידוש שם שמים בקידוש עצמו. יש אנשים מדברים כל הזמן "קידוש שם השמים", "קידוש שם שמים", והם רק לקדש את השם שלהם. וכל מחלוקת שאינה לשם שמים, אין לה קיום ותקווה והיא עלולה להביא חורבן נורא. וכאשר היה באמת, המחלוקת של קרח ועדתו הביאה חורבן לכולם, עד שנהיו במחלוקת בלועים ושרופים וירדו חיים שאולה, ועד היום הם נידונים בכל מיני דינים, ויש מאן דאמר שהם נאבדו מהעולם הבא.
אז אם כן, המחלוקת מלמדת אותנו מה זה מחלוקת שלא לשמים. גם מחלוקת כזו של קרח ועדתו, שלא קמו בדורות שאחריהם גדולים כמותם בגדלותם, שהם היו נשיאי העדה וקראי מועד ואנשים שם, בדור של משה והראייה שלהם הייתה ראיית רוח הקודש, גם הם כיוון שנתגנבה בהם מתחילה מחשבה פסולה שלא לשם שמים, רואים מה עלה בגורלם ומה היה סופם.
אז לכן הלימוד מזה: אל יתהלל חכם בחוכמתו ולא צדיק בצדקתו, ולא חסיד בחסידותו, ולא בעל רוח הקודש ברוח קודשו, לדמות בנפשו שהוא ראוי להחזיק במחלוקת כפי שתעלה על דעתו. כי כל המעלות המוניות כאן, היו אצל קרח ועדתו, וקראנו מה היה בסופם.
מי כן ראוי לא להחזיק במחלוקת? זה שבדק, זה שחקר את הלב שלו חקירה אחרי חקירה, בדיקה אחרי בדיקה, 101 פעם, ואז אם יעמוד על כנות לבבו ויושרו, ואם צעד מחשבתו טהורה ונקייה מכל שמץ פסול ומכל נגיעה כל שהיא, ויהיה בטוח בתכלית הבטחון בלי שום ספק כלשהוא, גם הרחוק ביותר, כמו שהיה אצל קרח שראה שושלת והשושלת הזאת הלא הייתה רק אחרי דורות, ושאין לו שום נגיעה וחשש נגיעה, אלא כולו טהור ונקי ומכוון אל האמת ולכבוד שמים ולא לכבוד עצמו כלל, אז יוכל להכניס עצמו במחלוקת ומחלוקת כזו סופה להתקיים, כי סופה קיום ותקווה וחיים לעולם.
צריך לקחת מזה מוסר השכל: כשם שחייב אדם ליראו שלא יסיטו אותו ושהלב שלו לא יסיט אותו לעשות את הרע ולא יטעה אותו, שלא יקח לבקש את הטוב יתר על המידה, ולא יעבור תחומים שקבעה לו התורה, ולא ישיג גבולי עולם שהציבה התורה, ושימור את נשפו שלא יפול בפח ליבו בטועה והמתעה, כי הלב מתעלה בכל מיני טעויות. בין טעות של עלמה או בין טעות של ראייה רחוקה מידי. כמו שראה קרח שיצא ממנו שושלת גדולה. ומזה נופלים לשטות. לא צריך יותר משטוחת אח ת לאבד את העולם. שטות אחת בלבד מאבדים את העולם.
תראו את כל אלה שנתפסים, במה הם נתפסו? בשטות או טעות אחת. זהו. וזה פה נתפסים ע"י בני אדם שטועים כמותם. לא יותר טובים מהם, אבל נתפסים. אצל הקב"ה וודאי שאתה תפוס! לא נתפסים, אתה תפוס! הכל ידוע וגלוי, אתה לא יכול להסתיר שום דבר. אתה יכול להסתיר מעצמך, אתה יכול לשקר את עצמך. זה לא עוזר. בשמים יודעים בדיוק על מה ומה עשית כל מה שעשית.
אז לכן אדם צריך להיזהר, ולדעת שהוא יכול להיות האויב הכי גדול של עצמו. וזה צריך לשנן הרבה זמן, ולא להסיח את הגעת מזה, לכן הרחיבה הפרשה לכל צדדיה, לכל הרוחב והעומק בנשוא הפרשה הזאת של קרח ועדתו להעמיד אותנו על האמת, ולהסביר לנו כמה הרשת טמונה לרגליה הגדול שבגדולים והקדשו שבקדושים.
דואג האדומי היה אביר הרועים, ראש הסנהדרין, והוא היה יועץ של שאול המלך. ושאול המלך חרה לו שדוד מבקש מלוכה. אבל מה הוא אשם שהוא נמשך, דוד המלך לא ביקש. משחו אותו מן השמים. חרה לו, נתקנא בו. והחליט לרדוף אותו. ושאול מה עשה? דיבר לשון הרע על דוד המלך. ואיבד את העולם שלו. אין לו חלק לעולם הבא. טעות אחת! אבל הוא יכול להגיד "מה אני מקיים מצווה אני שומר על המלך. יש פה מלך, שאול. אף אחד לא העביר אותו מתפקידו, ואני צריך לדאוג שהמלוכה לא תעורער", והתחיל ללכלך על דוד המלך. עד שאתה בא לדון אם הוא ראוי למלוכה, תדון אם הוא בכלל מכלל ישראל, כי הוא בא מרות המואביה. אז הוא בכלל מערער, בכלל, בכלל. דואג איבד את הכל.
אחיתופל לא רק שאיבד את הכל, התאבד ואין לו חלק לעולם הבא. הוא היה כמו דרגה של אלוקים כתוב. הוא היה כמו אורים ותומים. הוא ל אטעה פעם אחת! כל מה ששאלו אותו, אם שואלים את האורים ותומים ושואלים אותו, הוא אומר אותה תשובה. ואיבד הכל. אפשר לאבד הכל בטעות אחת. טעות אחת. מסוכן מאוד! מסוכן מאוד!
בילקוט שמעוני כתוב:"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ומושב לצים לא ישב". "אשרי האיש", אלה הבנים של קרח. "שלא הלך בעצת רשעים", שלא הלכו בעצת אבא שלהם. שנאמר: "סורו נא מעל אהלי האנשים". "ובדרך חטאים לא עמד", שנאמר: "את מחתות החטאים האלה בנפשותם". אז הם לא השתתפו במחתות. "ומושב לצים לא ישב", מי זה הלץ? קרח, שהיה מתלוצץ על משה ואהרון. "כי אם בתורה ה' חפצו", אלה בניו של קרח שאמרו שירה. והם אמרו אנחנו חייבים בכבוד אבינו או לא נחלוק על משה רבנו? מה נעשה? והכריעו בשביל כבודו של משה רבנו.
ויש פה התפעלות. המדרש אומר עליהם מזמור שלם ומתפעל מהם מאוד, ואומר עליהם "אשריהם". למה התפעלות? מה זה לא דבר ברור שצריך לעמוד לימין משה? אז מה אם אבא שלך בא וטוען טענות? אבא שלך ושמה זה אותו דבר? אבא שלך ה' היה מדבר איתו פנים אל פנים? אבא שלך הוריד את התורה מהר סיני? אבא שלך עשה 10 מכות במצרים? אבא שלך קרע את הים? אבא שלך הוריד את הממן? עם כל הכבוד! יש לו רוח הקודש, יופי, אבל איפה הוא ואיפה משה?! נפלא מאוד! אז מה מתפעלים מהם שהם הכריעו לטובת שמה רבנו?
ועוד: איך הוא נסה להוכיח את צדקתו? בלצנות. אבל אנחנו רואים שחכמים זכרונם לברכה האריכו נכונה מה כח השפעה שלילת שיכול לקבל אדם. אדם יכול לקבל השפעה שלישית גם משטויות. משטויות! יגידו לו שטות, ותשמע אנשים אומרים "מה אתה אומר? כן". שטות הוא שמע! שטות! וישר הוא אומר :"מה?? אני לא מאמין!", הוא רוצה לשמוע עוד. "מה אתה אומר1 איך זה יכול להיות? מי אמר לך? מאיפה אתה יודע", מתחיל לחקור". לא הבנתי, אם אתה אומר לא יכול להיות, אז תשתוק! נגמר, לא יכול להיות. מה אתה ממשיך לחלוב?! משטות יכולים לאבד את העולם.
חכמים ידעו את הכח הזה. וכמה אדם צריך לעמוד על דעה עצמאית בלתי ניתנת לערעור. זאת אומרת, אם אתה השגת משהו בברור, אל תניח אותו מידך. אל תניח אותו מידך! זה דעה עצמאית, היא מבוררת לך, אל תניח.
אתם יודעים מה ההבדל בין חרדי לבעל תשובה? חרדי גדל כמו שאמרו לו. בעל תשובה כבר לא כמו שאמרו לו. אמרו לו שצריך לחיות כמו ההורים, חילוני. ופתאום הוא עמד על דעתו, "מאז שעמדתי על דעתי", אתם מכירים את המושג הזה, "מאז שעמדתי על דעתי". אוו! הוא בירר, הוא יש לו ידיעה, הוא שאל שאלות, הוא קיבל תשובות או מצא לבד, ואז הוא עמד על דעתו שזוהי האמת, לכן אני משתנה מקצה לקצה.
פעם אמר דוגמה יפה הרב אורי זוהר, הוא אמר ככה: בהתחלה הוא לא רצה בכלל, שהוא חזר בתשובה לא הייתה לא ברירה, הוא הבין שזה האמת,אבל הוא לא רצה. לא רצה להיות חרדי. חרדי, חלוק... לא רצה. הוא אמר בטמבלויזיה "אני מבטיח בחיים אני לא אהיה כמו הדוסים". בחיים! ולכן, הוא אמר שהוא יקיים רק מצוות דאורייתא, וכל מה שדרבנן לא מעניין אותו. עזוב, עזוב... אז הוא הבין שאפשר לרכב על האופניים בשבת. יש חשש שמא תיפול השרשרת ויתקנו, אז תיקנו לנו, גזרו עלינו שאסור לרכב על אופניים. אבל הוא אמר: "מי? מי תיקנו? חכמים? לא... התורה אמרה שאסור? לא.. אני נוסע". וככה הוא היה עושה כל מיני שטיקים כאלה וזה וזה. ובסוף הוא נהיה חרדי. ממש! ובהרצאות הבאות הוא כבר אמר: "אם יתנו לי מיליון דולר שיום אחד אני לא אניח תפילין, אני צוחק על הבן אדם בפנים. טמבל! לך.. מה אתה מבלבל את המוח? מיליון דולר! פעם אחת! במיליון דולר אני אקנה מאות אלפי תפילין ואני אחלק מצוות פי אלף אלפים יותר מתפילין אחד". אומר: "אני צוחק עליו". אומר: "אבל אתה רוצה לראות מה זה חילוני? אם אני הולך לברזלים, איפה שכל החבר'ה, החבר'ה יושבים על הברזלים, בלי כיפות, עם קעקועים. ואני אומר לאחד: 'אתה בא להתפלל?'. 'עזוב אותי!'. אומר לו: 'אני אתן לך 500 שקל'.'איפה? איפה'? ישר הוא נכנס. ב-500 שקל הוא ממיר את דתו. הוא כבר לא חילוני, מוכן להיות חרדי. אומר: " אבל אני בהכרה שלי, בידיעה שלי היום, במיליון דולר לא יקנו... תפילין, פעם אחת שלא אניח".
זה כבר נקרא שאדם יש לו דעה עצמאית. זה נחשב "וידעת היום והשבת אל לבבך". זאת אומרת, הדברים כבר התיישבו בלב ואי אפשר להוציא אותם. זה לא פה רק, זה כבר פה. גמרנו! זה אי אפשר להוציא את זה ממך. אז אדם צריך לדעת להיות עצמאי ולא להיות שטותניק, שכל טיפש יבוא ויגיד לו משהו, אז הוא יתלהב יגיד "מה? מה אתה אומר? לא יכול להיות!".
אדם רואה סוטה בקלקולה, בשעה שמנבלים אותה ופורעים את ראשה ועושים מה שעושים שמה, עינו תרות אחרי הסוטה ולא אחרי הקלקול. לכן אמרו: "הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". מה זה נוגע אליו? אם היא סטתה ועשתה מעשה שלא יעשה בעקבות שתית שכר, מה זה נוגע אליו,. אבל כתוב: "הרואה סוטה בקלקולה", הוא לא רואה קלקולה של הסוטה. הוא רואה את הסוטה, הוא לא רואה את הקלקול.
טבע האדם שהעין רואה והלב חומד. ומכל שכן אם יצר הרע בא אליו כתלמיד חכם נדמה לו, יצר הרע יודע גם לבוא לא רק בדרך של עבירה, הוא יכול לבוא אלייך בדרך של מצווה, בדרך של קידוש ה', למסור נפש. כי אז הכל נעשה להיתר, ואולי אפילו למצווה. שהרי קרח הצליח להשפיע על 250 ראשי סנהדראות שאינם בניו.
תגידו לי אתם מאמינים שהיה יכול מאן דהוא, מאן דהוא, להיכנס אצל הרב קנייבסקי שליט"א ולומר לו: תשמע, אני חושב שככה וככה, וככה, וככה... סתם נגיד היו אומרים: "תשמע, אני חושב שהרב שטיינמן מחלק כל מיני תפקידים במשפחה. אתה בא? נצא עליו". עולה בדעתם שהרב קנייבסקי ישאר אדיש? מה אתם חושבים שהוא יעשה אם הוא שומע אחד, לא סתם אחד בא מהרחוב, ראש ישיבה! ראש ישיבה! ליטאי. נכנס ולוחש לו "אני אומר לך". מה אתם אומרים? מה הוא יעשה? באמת, מה אתם חושבים? אתם לא יודעים להגיד לי?
(תשובות מהקהל: מעיף אותו)
הרב: מה? מעיף אותו. איך מעיף אותו? איך הוא...
תשובה מהקהל: בבעיטה.
הרב: בעיטה? טוב, אני לא יודע אם הרב קנייבסקי יקום לתת בעיטה, אבל אני שואל אותכם: הרב קנייבסקי הוא בדרגה של הגאון מוילנא? לא, אל תפחדו, לא, תשאלו אותכם הוא יגידו לכם לא. אל תפחדו, לא. הוא בדרגה של האר"י הקדוש? לא. הוא בדרגה של הרמב"ם? לא. בטח שלא. הוא בדרגה של הנביאים? לא. הוא בדרגה של קרח? מה פתאום! בדרגה של ראשי הסנהדראות שהיו בדור של משה רבנו? ודאי שלא! אז איך הם התפתו? ברגע שהוא בא ולחש להם, ואמר להם, וסיפר להם, לא משנה מה אמר, איך? איך הם התפתו? אם אנחנו לא מאמינים על רב חיים שהוא יעשה כזה דבר, חס ושלום! על דעתנו, איך? איך? אתם יכולים להסביר? איך?
תשמעו: יכול יצר הרע לבוא ולהשפיע על 250 ראשי סנהדראות, שהם לא בנים שלו והם לא ירשו אותו גם, וגם הם משתכנעים לקחת 250 מחתות שמהם יבחר רק אחד, ו-249 מתים. איך אדם עשוה הגרלה על החיים שלו?! איך? אני לא מבין איך! איך יכול להיות?
אלא לצנות, הלצנות איזה כח יש ללצנות. שהרי קרח פיקח היה, פיקח היה, אבל הוא ידע להגיש את הדברים בטוב טעם ודעת, עם חשבונות צודקים שקשה לעמוד בפניהם. סיפרנו עם האלמנה ושתי הבנות שהיו לה והכל. איך הוא.. כולם הזילו דמעות, כולם בוכים, כולם "כמה הוא צודק, כמה הוא צודק"...אז לפי זה ניתן לשכנע כל אדם. ניתן לשכנע כל אדם.
אמרתי לכם שיש הבדל בין חרדי לבין בעל תשובה. אני ברוך ה' כארבעים שנה, מאז שחזרתי בתשובה ועמדתי על דעתי, עמדתי מול מאות אלפי חילונים, ונתתי להם לשאול שאלות. שאלות הכי קשות! הכי קשות! כופרים, אתיאיסטים, מה שאתם לא רק רוצים. אף אחד לא הצליח להזיז אותי כהוא זה, ואני הצלחתי להזיז אותם.
למה? למה? למה? בגלל שהידיעה והדעה שלי מגובשת באופן כזה שלא ניתן לסדוק אותה. ולא רק זה, יש כללים נוספים. יש כללים. הנה תשמעו מה התרופה:
נגיד עכשיו יבוא אחד גדול מאוד, וילחש לכם כמו קרח דברים נכוחים, דברים שאתה ממש עומד נדהם. "אם זה ככה! אם אלה העובדות, תשמע אין לי מה להגיד לך. נראה שאתה צודק, אבל איך אפשר להגיד כזה דבר. נו, נו, כבר היו דברים מעולם, כבר היה, יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה והוא נפל והיה צדוקי בסוף. אפשר לתמוך את זה בכמה מאמרים בשביל שתוכל לעכל את הגלולה המרה שמוכרים לך. אני שואל אותכם שאלה, יהודים יקרים: מה אתם יכולים לעשות אם בא בן אדם ומוכיח, ומביא ראיות ומביא פסוקים ומביא מאמרי חז"ל, ומביא, מה אתם יכולים לעשות שלא לכפור בידיעה שלכם שהייתה דקה לפני כן? מה אתם יכולים לעשות?
יש אנשים הבינו שאסור לאכול בשר ועופות, החזיקו מעמד תשעה חודשים, פתאום בא אליהם איזה רב עם זקן, ואמר להם: "אפשר לאכול, הנה גם אני אוכל" והוא אוכל. בלע את זה! הוא בלע את זה והוא לא מת. הוא לא מת! אז רגע, אם הוא לא מפחד והוא לא מת ולא זה, אולי זה באמת מוגזם. עכשיו, מי מדבר? הבטן. הבטן! היא מקרקרת. היא רוצה היתר. אז אם יש לה איזה נפקותא, איזה משהו, טיק! מה עושים בשביל לא ליפול? מה עושים? תשמעו:
מסופר על הסבא, זצ"ל, שקיבל לביקור תלמיד חכם גדול ומופלג, עם אדרת פנים מרשימה. אתם ידועים מה זה "אדרת פנים מרשימה"? זה מלא שערות בפנים. זקן גדול. זה אדרת פנים מרשימה. "בעל צורה" קוראים לזה. "בעל צורה". והתחיל להשפיע עליו שאין שום אסון אם תלמידי ישיבה ילמדו קצת השכלה וקצת לימודי חול. נו, אז אם הם ידעו קצת אנגלית וקצת מתמטיקה, מה זה יפריע להם בחיים? מה זה יזיק? מה יפסידו, אני לא אומר את כל ההסברים, הוא רק אמר, אבל אני אומר כאילו מה, מה... ליבה. מה? ומקבלים כסף. מקבלים כסף. המדינה נותנת כסף. אם אתה עוסקים לליבה, מקבלים כסף. אז גם כסף וגם השכלה וגם אתה נשאר דתי, למה לא? אתה מרוויח מכל הצדדים. אין בעיה.
אתם יודעים מה עשה הסבא ברגע שהוא שמע את זה? שיסע אותו וזעק זעקה אדירה "גלח! צא מכאן!" אתם ידועים מה זה "גלח"? כומר. הוא קרא לראש הישיבה הגדול זה עם כל הזקן, קרא לו כומר! צא מכאן!. זהו. הוא לא נתן לארס להיכנס.
לאדם, אתם לא יודעים, יש כח שנתנו לו, וזה כח חיובי, אבל אפשר להשתמש בו לרעה. זה נקרא "כח ההסתגלות". מה זה כח ההסתגלות? שאתה כהרף עין יכול להסתגל למצב, כהרף עין. אתן לכם דוגמה:
בשואה הנוראה בהתחלה זה לא היה שואה, בהתחלה הצרו צעדיהם ואח"כ אמרו שאסור להם לעבוד, ואח"כ.. אני מדלג, להלביש טלאי. אח"כ אמרו להם כך, ואח"כ כך אמרו להם כך, עד שאסרו אותם ועד שכן, ואח"כ עבודות כפייה ואח"כ אני יודעים את הסיום. אבל מי שרואה לאיזה מצב הם הגיעו כשהם היו כבר שלדים, והיו עדיין עובדים... הרי אם אתה תתן לבן אדם שרגיל לאכול כל יום בשר, ואתה אומר לו: "מהיום אתה לא אוכל, רק קטניות. אין בשר, אין לחם, אין כלום, רק קטניות". הוא יהיה חיוור. הוא לא יוכל להחזיק מעמד. אם אתה אומר לו: "מהיום אתה לא יושן על מזרון, אתה יושן ברצפה". אדם מדושן, על הרצפה, אין שמיכה, אין סדין, על הרצפה! "אתה מהיום לא הולך עם בגדים ועם נעליים, אתה הולך בלי נעליים ורק מינימום. ברחוב! והוא הולך ולהתאבד. "מה? מה אתה השתגעת? מה אתה רוצה להרוג אותי? מה אתה עושה". איך הם הצליחו לשרוד את השואה ולצאת עוד בחיים חלק? איך הם הצליחו? איך אפשר? איך אפשר? הרי זה מצבים קטסטרופליים! הסכל לא יכול לעקל דבר כזה! לקום בבוקר שאתה יודע מה מחכה לך מחר, ואתה צריך לפעמיים להרוג את החברים שלך, לפעמיים אתה צריך לקבור אותם, לפעמיים אתה צריך לגנוב להם את הפת בשביל שאתה תחיה ולא הם. מלחמת קיום! לא כולם היו דתיים!
נו, אז אני שואל אותכם שאלה: איך הם הצליחו? יש כח הסתגלות. שאדם יכול להדרדר, להדרדר, להדרדר, להסתגל ובסוף.
עכשיו שלושה בתוך פרק זמן קצר, בארה"ב, בני טובים, משפחות חרדיות, יצאו לתרבות רעה, פקרו, התקלקלו, הגיעו לסמים ומתו. מהסמים. שלושה! תוך פרק זמן קצר. אחד אחרי השני. איך יכול להיות מבית טוב, לא חסר כלום, הכל בסדר. יש כבוד, יש תורה, יש הכל, איך יכול להיות כזה דבר? ברגע שנחשפים עם הפלאפונים ועם ה"טמבלויזיות" ולמה שיש בחוץ, בהתחלה הם מתעניינים, אח,כ הם קצת טועמים וככה ממשיכים ומסתגלים, ומסתגלים, עד שכופרים בהורים, בקהילה, בכל, בכל, בכל. מדרדרים, לא שמים לב, והסוף ידוע. הם לא היחידים, הרבה מתים מסמים. אבל עכשיו זה יצא בבת אחת. גם פה בארץ היה סיפור עכשיו באילת עם זוג שהיו שמה במלון ואומרים שהם התאבדו, אומרים ככה, אומרים שזה היה ככה, לא משנה. איך זה קורה? יש הסתגלות לטובה, יש הסתגלות לרעה.
כתוב: שאברהם אבינו הקב"ה אמר לו שיקח את הבן שלו לעקוד אותו, והוא לא מת. ושרה אמנו ברגע שאמרו לה שיצחק נעקד, היא מתה על המקום. מה ההבדל בין שרה אמנו לאברהם אבינו? הקב"ה בא אל אבינו אמר לו: "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק". "קח נא". שאומרים לך "קח נא", אתה כבר "מה? מה". "קח נא את בניך...", י שלי שני בנים. "יחידך", זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו, "אשר אהבת, את יצחק". עד שהוא אומר לו לקחת אותו לעקדה, בינתיים הוא התרגל לרעיון.
איך מודיעים לבן אדם שמישהו נפטר לו? באים לאט לאט. אומרים לו: "אני רוצה להגיד לך שאנחנו מצטערים אבל אבא לא מרגיש טוב..". "מה, מה, מה". "לא, לא, לקחו אותו לבית חולים, בינתיים המצב זה..", אח"כ אומרים לו: "המצב לו קל.. זה.. מתפללים, מתפללים, מקווים שיהיה...". אתה יודע בן אדם זה בן אדם, אי אפשר להבטיח שזה וזה וזה, אדם לא יודע מה איתו, הכל יכול להיות, אנחנו לא...". אז הוא כבר מתחיל להתרגל, הוא כבר מצייר את הציור שיכול להיות שבעוד שעה הוא יפטר, יכול להיות בעוד שבוע, יכול להיות בעוד.. הוא כבר זה.. ואז אם אומרים לו: "אה, זה כבר נגמר", זה כבר קל לו לקבל. למה? כי הוא הסתגל. אבל אם יבואו לאחד ויגידו לו: "אבא שלך מת", על המקום הוא יכול למות. על המקום הוא יכול למות!
אז אברהם הסתגל. במה? בכמה מילים. כמה זה מילים? "קח נא את בניך, את יחידך אשר אהבת". זה הכל. הוא כבר הסתגל. והוא אהב אותו מאוד! מה זה אהב אותו מאוד? התפלל עליו. בן 100 הוא קיבל אותו, גידל אותו 37 שנה. לקחת אותו לעקדה? הוא לא יכול לסרב לבורא, הוא חייב לבצע. ידיעה כזאת. אבל מה עשה יצר הרע? בא אל שרה אמנו ואמר לה בפתע, פתאום "יצחק נעקד", מתה! לא היה לה זמן להסתגל.
יש לי מזל שאמא שלי לא נפטרה שהודיעו לה רשעים, רשעים, בזמן מלחמת יום הכיפורים, אני הייתי בצבא, מישהו דפק בדלת, והיא פתחה את הדלת "כן", אמר לה: "שמעת?". "מה? מה? מה"", יש צעקה את השם שלי. אז היא אמרה לו: "מה? מה? מה?", אז הוא אמר לה: "אומרים ש...,". זהו. ככה. אתם יודעים מה זה? הייתה יכולה למות ברגע! אח"כ שאני צלצלתי הביתה, נתנו לנו אחרי חודש לצלצל מהדשא עם טלפונים כאלה שמערבבים אותם, אז נתנו לכל אחד רק להגיד "שלום, אני חי". וצלצלתי ולא עונים.לא עונים, לא עונים. ואמרתי: "דודה, תגידי לאמא שאני חי". סגרתי. היא צלצלה לאמא שלי ואמא שלי צעקה עלי:ה "שקרנית! שקרנית! את משקרת! את יודעת! את לא מגלה לי!" כאילו היא באה לבדוק מה היא יודעת, היא חשבה שהיא בודקת אותה מה היא יודעת. אז היא אומרת לה: "לא, לא, אני אומרת לך! אני נשבעת לך! הוא צלצל, הוא צלצל אלייך, את לא ענית והוא אמר זה..." אני זוכר שהגעתי לדלת, שקיבלנו פעם ראשונה חופש, הגעתי לדלת היא הייתה בהלם! בהלם! היא לא האמינה שהיא רואה אותי חי! כל כך היא השתכנע משתי הקריאות האלה. מזל שהיא לא מתה.
אדם לא יודע מה זה כח ההסתגלות. אם נותנים לו ק קצת, קצת להסתגל, אפשר לעבור גם את הדברים הקשים ביותר. אבל אם לא, אוי ואוי! אז לכן מה הוא עשה פה הסבא? הסבא לא רצה להסתגל לרעיון. לא רצה להסתגל לרעיון.
עוד מקום שאנחנו לומדים את זה: כשהגיעו למערת המכפלה עם יעקב אבינו שהוא על המיטה, והשבטים שמה רוצים להכניס אותו, פתאום עשו מגיע, אמר: "הופ, הופ, לא להכניס אותו המערה שלי!". מאיפה אתה מביא שהמערה שלך? "המערה שלי". אומרים לו: אבל אתה מכרת אותה! הוא נתן לך כרי שלם של ממון, ועשה איתך חוזה". אמר: "אדרבא, תביא את החוזה". עכשיו, החוזה לא פה. מיהולך עם חוזה? דברים ברורים, ידועים. אמר להם: "לא, לא תראו חוזה, הוא לא נכנס". לא נכנס, לא נכנס. נפתלי היה לשלוחה, שירוץ ברגליו מהר למצרים להביא את החוזה ולהחזיר אותו לפה. בינתיים מוטל על המיטה יעקב אבינו. עכשיו תחכה עד שהוא ילך למצרים, יחזור. היה שם דן, הבן שלו חושים, חושים היה חירש, הוא לא שומע כלום. אבל הוא רואה את סבא שלו על הרצפה שוכב... ואומרים לו הוא מערער על הכל, זה עשו. הוא אומר הסבא שלי שוכב ככה ואתם מתווכחים איתו כן, לא, לא, לא. לקח את הקרש הוריד לו את הראש. הוריד לו את הראש. למה? הוא לא הסתגל. הוא לא התרגל למשא ומתן. שמתחילים עם שמא ומתן מתרגלים כבר לרעיון שאפשר לדבר על הדברים, אין בעיה. הבנתם.
אז הוא אמר לו: "גלח! צא מפה!". זהו! זה העצה. אם משיהו בא לדבר איתך על דבר שהוא לא מ התורה, ישר תסתום לו את הפה "כומר! תעוף מפה!" לא מתווכחים. מה יש להתווכח? שיחפש לו את החברים, ילך לכנסייה, יגיד מה שהוא רוצה. איתי נגמר הסיפור. זהו! זה פטנט להתגבר על מקרים כאלה.
והוא הסביר, הסבא, שהזקן המהודר של בעל הצורה הזה מכסה את הגלח שבו. מה הכוונה? חסר לו ברור המידות. אם הוא היה עובד על המידות שלו, זה שבא להציע את ההצעה המגונה, אז הוא היה עומד על זה שהוא לא צריך לדבר שטויות, כי אם זה היה נכון וראוי, כבר היו אומרים את זה גדולים ממנו לפני כן. סגרו ישיבות ברוסיה בגלל שרצו ללמד חצי שעה רוסית. סגרו ישיבות! לא להכניס! למה? כי זה דריסת רגל ראשונה, ואחריה שנייה, שלישית וזהו. כמו שהיה אליאנס. אליאנס כאילו דאגו לדתיים, לחרדים, לקחו את הילדים שלהם בארצות צפון אפריקה, מקומות נוספים, והם לימדו לנצרות פרוטסטנטית.
אז לכן, אנחנו מבקשים תמיד "וטהר לבנו לעבדך באמת". והדגשה היא על האמת. "וטהר לבנו" זה יפה. מה זה "טהר לבנו? מה יש בלב שלנו? מידות רעות. צריך לטהר אותם. לטהר את המקום. ואז שזה יהיה באמת. זאת אומרת, לא להשאיר מידות שאתה נהנה מהם. כמו כבוד, כמו תאווה, חמדה ודברים כאלה. לא! להתפטר מכל המידות השלילות. אבל כדי להגיע לזה צריך טהרת הלב. שבאמת "וטהר,, צריך לטהר באמת.
הפסוק אומר: "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" דהיינו, שגם בעבודת ה', גם בעשיית הטוב של האדם, הוא יכול להיות חוטא. מה כוונה? שחסר לו כוונה טובה. אדם עשוה מצווה, אבל לא בכוונה שלמה. יש לו גם איזה צד שנוגע אליו, שהוא נהנה ממנו, שכדאי לו לעשות את המצוה.
לדוגמה: אם בן אדם מתפלל רגיל, ופתאום נכנס אדם חשוב ועומד לידו להתפלל, הוא יקפיד יותר להתפלל עכשיו יותר נכון. יש לו אינטרס, מסתכל לידו אדם גדול, אדם חשוב. אבל אם זה בחבר'ה.. והו גמר. אולי כמה מחיאות כפיים וטלטולים וגמר את הסיפור. אבל יש לו אינטרס. זאת אומרת, לא כל מצוה נעשת באמת כמו שהיא צריכה להיעשות. אם היא הייתה כמו שצריכה לעשות, לא היה יכול להיות תוספת ושינוי. כי אם אתה עושה אותה בשלמות, מה יש להוסיף על השלמות?!
מי יכול היה להעיז לעשות ברור למידות של קרח? מי היה יכול להסביר לו את הטעות שלו? אז חכמים טורחים להגיד לנו מה פירוש "ויקח", מ הלקח? שאדם אינו עושה ברור לעצמו, חושב שכל מעשיו צדיקים ומצודקים ואין עליו שום טענות אלא להפך.
כשאדם הוא גנב ואין לו כרגע מה לגנוב, מה הוא חושב על עצמו? שהוא צדיק. "הנה, אני הולך כבר כמה? שבועיים, ברחוב, לא גנבתי כולם". צדיק. למה? לא הייתה לא הזדמנות. אבל אם הייתה לו הזדמנות, הוא היה גונב. אז מתי שהוא לא מוצא לגנוב למלאות שאלתו, אז הוא מחזיק מעצמו צדיק. גם אם כל זמן שהוא לא בא לידי ניסיון, הוא חושב שהוא צדיק. מתי נבחן הצדיק? בשעת הניסיון. שיבוא הניסיון אז נראה אותך!
כל אדם יש בו מידות פחותות. כל אדם. רק הוא צריך לכוון אותם לכיוונים הנכונים. מתי זה מתגלה? בשעת הניסיון. המשילו את זה חכמים למה? חתול. אפשר לאלף אותו להיות מלצר. הוא יכול ללכת כמו מלצר, עם מוזיקה אפילו, ולחלק צלחות על השולחן והכל. אבל אם תשלוף לו עכבר באמצע החלוקה, הוא יחזור להיות חתול. אז לאלף אותו אפשר, אבל את המהות שלו אתה לא משנה. הוא נשאר אותו הדבר.
אז אדם יוכל להיות מאולף להיות צדיק. הוא יודע איך מתנהגים בכל מקום, הוא יודע להקדים שלום, הכל הוא יודע. הוא יודע ללמוד, הו איודע לנגן, הוא יודע.. הכל הוא יודע! יכול להיות שזה רק אילוף. אבל מישהו ידרוך לו על הרגל או מישהו יבזה אותו, או מישהו לא התייחס אליו נכונה, או מישהו יחלוק עליו, או מישהו זה.. פתאום "הבעל חי" יתפרץ.
יש כאלה חושבים שבעלי חיים אין להם זקן. יש בעלי חיים עם זקן. לא רק תיש. יש.
מספרים בשם החזון איש שהוא היה מוזמן בעיר מסוימת אצל אחד מכבדי העדה ירא שמים ונשוא פנים, להתארח בשבת קודש. אתם מאמינים שאם מסדרים לחזון איש משיהו שיארח אותו, אז זה צריך להיות הירא שמים היותר גדול שיש בעירייה, בעיר. ואותו האיש הרגיש שאחרי כניסת השבת, שהאש עומדת להיכבות. והוא גרם לכך שימנע כיבוי. תוך חילול שבת. כל זאת כדי למנוע מעצמו את הביזיון שיגרם לו בקבלת האורח החשוב, החזון איש. ואז הוא לא יוכל לארח אותו בארוחה חמה הראויה לו. נודע דבר לחזון איש, והוא הסיק מפה מסקנה: אין לסמוך על שום אדם בשעת הניסיון.
לכן אנחנו מתפללים: "ונא אל תביאנו לידי ניסיון". כי בטוח לא נעמוד בו. אז הכי טוב לא להגיע לניסיונות. לברוח מהניסיונות. לא להגיע אליהם. לכן אדם שרוצה ללכת לחתונה רק להגיד מזל טוב וזה, רק מזל טוב, זה כל כך חשוב, משפחה וזה, "אל תביאנו לידי ניסיון". אתה רק תכנס לאולם תראה איסורים דאורייתא בלי סוף. "שלום, שלום, תשתה משהו, תאכל משהו... מה אתה לא אוכל? מה אתה לא נשאר? מה? ככה אתה עוזב? מה...". טוב, אני אשאר עוד כמה דקות ועוד כמה דקות, ויכול להיות שהוא יגרר וישמו אותו בכלוב, איפה שהחרדים שמים אותם שהם "יאכלו ענווים וישבעו". כן. למה לך לבוא לידי ניסיון? "אל תביאנו לבוא לידי ניסיון". הכי טוב תתרחק מהניסיון.
יהודים יקרים, זה לא פשוט! זה כל יום. כל יום! בכל תחום, בכל עניין. מהבוקר שקמים, יוצאים לרחוב, מתחילים הניסיונות. זה לא מספיק להתפלל. צריך לעשות את כל הפטנטים לברוח מהניסיונות. תמיד! לברוח מהניסיונות. אם אתה יודע שיש כלב נושך ברחוב מסוים. אמסטף. וואו! ואתה לא הכי גיבור, אתה תעבור ברחוב הזה אם אתה יודע שהוא כל פעם משוחרר שמה, מסתובב ונגש לכמה אנשים? אתה לא תעבור משמה. למה? מה, אל תביאני לידי ניסיון, ביס אחד פעם בשבועיים, לא מתאים. יצר הרע מחכה בחוץ. זה לא אריה וזה לא פיל. זה יער. זה ג'ונגל. יש לו... תראה, תראה כמה חיים מסתובבים ברחוב שמשרתים אצלו ביחידה. כל אלה אמורים להחטיא אותך. עד שתגיע לבית הכנסת כבר יעשה איתך הרבה, הרבה הישגים. עד שתחזור, ועוד כך וכך וכך. ובבית כנסת ובבית המדרש, הוא גם נכנס. גם נכנס. הוא גם נכנס. הוא גם לומד, הוא לומד עם כלום. הוא לומד גם גן. הוא לומד. הוא לומד ומפלפל וזה, הכל. דופק על הסטנדר. הוא בסדר, יודע הכל.
לכן יהודים יקרים זה לא פשוט! לפי זה אנחנו מבינים כמה גדולה התפעלות מהבנים של קרח שהם לא שמעו לאבא שלהם, והם לא נתפסו לטיעונים והחשבונות שהעלה אבא שלהם שגידל אותם וחינך אותם. ודאג לכל מחסרונם במשך שנים רבות.
יש אנשים שבאמת יש להם בעיה, הם החליטו עכשיו לשמור, להיזהר ולהינזר בכל האיסורים שיש במאכלות, ואז עולה השאלה: "אבל מה אני עושה עם ההורים? מזמינים אותי לשבת. מה אני פתאום לא אוכל? פתאום אמא שלי תגי 'מה, כל מה אני האכלתי אותך כל החיים היה בסדר, פתאום אני לא בסדר? פתאום הכל טרף? פתאום הכל... '. נו, מה אני אגיד? מה אני אגיד". נו, מה אתה תגיד. נו, מה אתם אמרים, מה הוא יגיד? מה יש להגיד? שהתורה אמרה אסור! אם הוא יבוא לאמא ותגיד לו הכנתי לך זה וזה וזה, אומר לה: "אמא, אני מצטער אני לא יכול לאכול". אתה לא תאכל? ככה אתה פוגע בי? אתה יודע כמה טרחתי? אתה יודע כמה הכנתי? ואתה לא תאכל? אני ממש פגועה! אל תעשה לי את זה!". אבל הוא אומר לה: "אמא, הלוואי אני רוצה לאכול את כל הסיר! אבל הרופא אמר שיש לי סוכרת מאוד גבוה ואם אני אוכל את זה, זה מזנק ואני אהיה בסכנה. את רוצה שאני אהיה בסכנה?". לא, לא, יאבני, אם הרופא אמר, לא! חס ושלום!". ואם הרמב"ם אמר? הוא גם היה רופא. הוא גם היה רופא וגם רב! וגם גדול הדור. לא טוב? אבל אין לאנשים אומץ לבוא להגיד "התורה אמרה אסור! לא אסור גמור אפילו. ספק איוסר. אבל ספק איסור דאורייתא לחומרא. למה אתה לא יכול להגיד? למה אתה לא יכול להגיד?
אמא שלי המנוחה, פעם אחת היא באה אליי לשבת, ואני למדתי את ההלכה שמיש לא מברך או לא נוטל ידיים, לא נותנים לו לאכול. אפילו עני ומחזר על הפתחים. אז היא באה לאכול, אמרתי לה "אמא, תברכי". אז אמרה לי: "אני לא רגילה. בתימן אי לא בירכתי". אמרתי לה: "טוב, זה לא בעיה, אני אגיד לך מה להגיד.תגידי ברוך אתה ...". "לא, אני לא רגילה". אמרתי לה: "טוב, אמא, אני מצטער לא תוכלי לאכול". עכשיו היא בשבת אצלי על השולחן, לאן תלך? לאן היא תלך? תקוע פה בשבת! אני לא אתן לה לאכול. אם היא לא תברך, היא לא תאכל. ובסוף היא נתרצתה, לקח זמן. אבא שלי דחק בי "נו, יבני, נו, יבני, נו..נו.. נו.. לא יפה.. די.. ". אמרתי: "אבא, מה אני אעשה? הידיים שלי כבולות, מה אני יכול לעשות? בסוף היא ברכה והכל היה בסדר, וברוך ה'. ובסוף הם עלו לירושלים וגרו בירושלים, היו חרדים לכל דבר והכל. ברוך ה'! אבל אם הייתי מניח לה, אומר לה לא, בסדר, טוב, אמא זה אמא, מה אני אגיד לה לא? מה אני אגיד לאמא שלי לא? איך אני אגיד לאמא שלי לא? אז היא היית נשארת ככה עד היום האחרון, כי אני ויתרתי, אז מי יגיד לה? עד היום אף אחד לא אמר לה. אז מי יגיד לה? אז היא תישאר ככה.
אבל כשאתה יודע שאתה בא מכח התורה, אתה מכח הלכה, אתה אומר מה שאתה צריך לעשות, אתה תקיף בדעתך לקיים את רצון הבורא, לא תצא מזה שום תקלה מזה. יכול להיות שבהתחלה לא יבינו אותך, יכעסו עליך, אז מה? אז מה? אם ההורים כועסים עלייך ואתה צודק על פי התורה, אין בזה עבירה על כיבוד אב ואם. הפוך, זה כיבוד אב ואם. אתה מכבד. למה? כי ודאי שאם היו יודעים את האמת שלך, של מה שאתה אומר, ודאי שהיו רוצים בה ובקיומה. זה הם לא יודעים כרגע, בסדר. קורה שאנשים לא יודעים. אבל חובה עלייך להודיע.
אז לכן לסיכום, יהודים יקרים, ממה שלמדנו כאן, אפשר ליפול בגדול. אפשר ליפול בגדול. עכשיו אני אגיד לכם מה המחלוקת הכי גדולה: המחלוקת הכי גדולה זה שחלק מאיתנו חולקים על הקב"ה. לא על משה רבנו, הוא לא פה עכשיו. אבל כשלא מקיימים את רצון הבורא ואומרם תירוצים כאלה ואחרים ומצטנפים מאחורי כל מיני קולות ומחפשים כל מיני תצדקה, בשביל לא לעשות את מה שלא מתאים לנו, אנחנו חולקים על הקב"ה. הוא אמר, ויהיה, הוא ציווה, ויעמוד, הוא רוצה שתעשה ככה, אתה אומר לו "אין בכוחי, הלוואי והייתי בדרגה הזאת".
יש פה חברה שבאים חמישה מניינים בערך בבוקר בנץ מתפללים. יש כאלה באים מאשדוד, יש כלאה באים מכל מיני מקומות. יש אחד שבא כבר כמה ימים רצפים והכל. שאלנו מה קרה עכשיו שהוא פספס איזה שלוש פעמים. אז הוא אמר :"לא, אני לא מאלה שיש לי את הכוחות להתמיד". שמעתם דבר כזה? מה זה אתה אין לך את הכוחות? מה זה אין לך את הכוחות? כל אדם כל זמן שהוא חי, ישלו את כל הכוחות.
הייתה אישה אחת שאחד מגדולי ישראל ביקר אותה באחד בתי החולים ששמה נמצאים האנשים שהם חשוכי מרפא. והאישה הייתה הזאת הייתה בלי ידיים ובלי רגליים, והיא הייתה מבוגרת. אתם שומעים מה אני אומר? בלי ידיים ובלי רגליים, זה רק מלבן של הבטן וראש. ראיתם פעם ציור של אדם כזה? בלי ידיים, בלי רגליים. רק בטן וראש. ושאל אותה החכם הזה: "תגידי לי, את לא מבקשת למות?". אז היא אמרה לו: "לא. אני מבקשת מה' שיאריך את ימיי". שאל אותה: "מה יש לך מהעולם הזה?". היא אומרת: "כל יום ששוטפים אותי ואני יכולה לקחת תפוח", נותנים לה את זה, "ולברך ברכה ראשונה וברכה אחרונה, אני מאושרת על עוד יום בחיים שאני יכולה לברך".
אנחנו בריאים עם ידיים ועם רגליים ועם עשר עצמאות וחוטפים את האוכל, אבל גם חוטפים את הברכות. והיא מחכה כל היום שישטפו אותה כדי שהיא תאכל לברך על תפוח. אתם שומעים דבר כזה? אז איך אנחנו צריכים עם כל הבריאות לקחת תפוח ולברך עליו? אנחנו צריכים לקחת את התפוח בשביל לברך, לא לברך בגלל שלקחנו תפוח. אבל איפה אנחנו ? איפה המדרגה שלנו? איפה אנחנו מחפשים להיות? אנחנו עובדים בקביעות, ככה כמו שוטף, אנחנו כל הזמן רוטינה, חוזרים על אותם דברים וזהו. "מצות אנשים מלומדה".
איפה שמחת חיים? איפה האושר שאנחנו בני ה' יתברך? אנחנו הבנים של הקב"ה, אנחנו נבחרנו מכל האומות. מתוך 7, 8 מיליארד בני אדם בעולם, הקב"ה בחר בנו שנהיה הבנים שלו! אנחנו מברכים בספר תורה "שבחר בנו מכל העמים". זאת אורמת הקב"ה הוציא כל אחד מפה שיושב עם פינצטה, פינצטה! מכל האומות. מכל האומות. לא של עכשיו. מאז בריאת העולם ועד עכשיו, 70 עממים יש בעולם היו אין ספור של אנשים, והוא בחר בנו! הנו! אתה מאמין שבך הוא בחר ואמר "אתה מהעם סגולה שלי". אתה! אז איך אתה מזלזל בעצמך? למה לא תעריך? למה לא תעשה את מה שצריך? למה לחלוק על הקב"ה? למה לא לעשות את מה שהוא אומר?
קרח חלק רק בדבר אחד, על מצוה אחת שהוא רצה. לא שהוא לא רצה. הוא רצה עוד מצוה. שאין לו. ותראו מה עלה בגורלו. כי זה היה טעות לחלוק בגלל זה על משה רבנו. אז בן אדם שלא רוצה לקיים מצוה, "קשה לי", "לא יכול", "אם ירצה ה', אני מאמין שאני אגיע לזה". אז אתה חולק על הקב"ה ב"לא רוצה". לא ב"רוצה". ב"לא רוצה".
לכן מי שמבין מה שדיברו פה יש לו מספיק חומר לאבד. וצריך לדעת איך להתמודד. יש הרבה ניסיונות. כל הזמן ניסיונות. אבל מי שחכם ובאמת מבקש "וטהר לבנו לעבדך באמת", מי שלא דבוק לאמת באמת ומוכן לסכן הכל, להפסיד הכל.
אתם יודעים שהלכה אומרת שאם יאמר לך מישהו לעבור על מצוה אחת מן התורה, אתה מחויב למסור את כל ממונך ולא לעבור. מחויב למסור את כל ממונך ולא לעבור. זאת אומרת אם יגיד לך אדם "תאכל איסור, אם לא אני שורף לך את הבית", ובבית יש לך כספת ויש בה הרבה כסף, אומר: "אני שורף לך את הכל, אם אתה לא אוכל". אומר לו: "שרוף!". ככה הלכה מחייבת. "שרוף, אני לא אוכל". כמובן שמדובר שאתה לא יכול להתנגד, לא יכול להציל את הממון וכו'. מחויב לשרוף.
אז איך אנשים הולכים למקומות ואוכלים איסורים או ספק איסורים, שהם חייבים למסור את כל הממון בשביל לא לאכול! והפוך, הם כל היום לא אוכלים בשביל שבערב הם יאכלו באולם. הולכים לאולם, שלוש מנות, תוספות, בר.
זאת אומרת שאנחנו עוד צריכים לבדוק מחדש אם המטבח שלנו כשר. אין הרבה בתים שהמטבח שלהם כשר. כי אם פעם אחת הכניסו נבלות וטרפות, המטבח טף. כל זמן שלא הגעילו, טרף. וביום יום, היום, אין ספק שרוב בתי ישראל זה טרף. כי מי שאוכל בשר, הוא אוכל טרף. זה דבר פשוט. אין "חלק בית יוסף". אין דבר כזה! אין. בכמויות שמייצרים, טרף. ואנשים אוכלים. שמעו, ידעו, אבל נרגעו. יש מי שירגיע. ברוך ה' יש הרבה מרגיעים עם זקן, שמרגיעים "הכל בסדר,, "הכל בסדר". יש כאלה אפילו שהיו פעם חדים וקיצוניים אפילו, שבלית ברירה אומרים שאפילו הרבנות זה בסדר. הכל בסדר. למה. כי "ועמך כולם צדיקים". זהו.
יש לנו מבחן. או שנכשל במבחן או שנצליח במבחן. אבל ימים יגידו, האדם יצא מפה יום אחד. ואז יגידו לו: "אתה היית בטוח שמה שאכלת היה ללא ספק? אתה יכול להראות לי למה היית בטוח?" אם אתה לא תוכל להגיד למה היית בטוח, יראו לך שזה בכלל לא היה בטוח. אבל לפחות אם בן אדם מצטייד עם שיריו, "הנה, יש לי עובדות", אם אין לך, אז על מה אתה סומך? על מה אתה סומך?
אתם מכירים את זה שהגיע חכם, מספרים את זה על רבי מברדיצ'ב, שפעם הוא הגיע לאיזה עירייה, ואז רץ אליו איזה יהודי מתוך העירייה, ראה רב הדור זקן, רץ אליו, אמר לו: "כבוד הרב, כבוד הרב, יש לי שאלה: העוף הזה הוא כשר או טרף?". אז הרב לקח את העוף, התבונן, ואמר לו: "עד שאני אומר לך תשובה, אני נקלעתי לפה וחסר לי קצת כסף לך חזור למקומי, אני מבקש אולי תלווה סכו"ם, וכשאני אחזור למקומי, אני אשלח לך את זה בחזרה". אז הוא אומר לו: "איך אני אתן לך כסף, אני לא מכיר אותך. אם אני לא מכיר אותך איך אני אוכל לתת לך כסף?", אומר לו: "אם אתה לא מכיר אותי איך אתה סומך עליי אם זה טרף או לא". אה בשביל טרף אין בעיה, רק תגיד מותר. רק זה חשוב, העיקר יש לך זקן, תגיד מותר, אני אוכל חופשי. על הצוואר שלך.
רבותיי, מי שירא וחרד לדבר ה', בודק כל דבר. אני אגיד לכם מה עשינו: אני לפני פסח החלטתי שיותר אני לא רוצה לסמוך על אלה שטוחנים לפסח, כי איך יכולים להספיק להכין לפסח שלא יהיה חשש כל שהוא של חמץ. כל שהוא. אין "ביטול בשישים". כל שהוא. איך יספיקו לספק לכל היהודים ששומרים פסח, יטחנו את הכל אחרי בדיקה, יבדקו את הכל, מאות טונות! איך אפשר כזה?! אז אמרתי אנחנו נבדוק פה לבד. וקנינו תבלינים והתחלנו לבדוק לבד. מה גילו! מה גילנו! התברר שטוחנים את הכל כמו שהוא בלי בדיקה, עם התולעים, עם האבק, עם העובש ועם הגבעולים. הכל טוחנים! יש לך חותמת בד"צ, בד"צ, בד"צ, לפעמים 4 בד"צ. בררנו וזה המצב. נכנסו לזה עוד קצת, התברר לנו עוד יותר גרוע: שגם מה שמוכרים ואין את הבעיה הזאת נגיד, אז יש בעיות חדשות. יש בעיות שיש חומרים שמכניסים בפנים, שאחד מהם זה מייצב, אחד מהם זה מגייש, עושה גושים. אחד עושה טעם, אחד עושה העמדה, מעמיד. אחד עושה.. כל אחד יש לו תפקיד אחרץ. וחלק מהדברים האלה עשויים מבעלי חיים, חלק מהם עשויים מחרקים, חלק עשויים מדם של חרקים.
לדוגמה: אתה אוכלים תפוחים מבריקים, יש עליהם משחה, תשימו אותם בחומץ 10 דקות, תראו איך יתקלף לכן כל המשחה שיש עליהם אם זה בא מן החי, זה מחרק שנמצא אי שם שמורידים אותו וממנו מוציאים את הנוזל שהוא עשוי מהדם שלו ואיתו מורחים. מה זה נותן? זה נותן שזה מבריק וזה נותן שהפרי הזה מחזיק שבועיים שלוש. אם לא, אז הוא תוך כמה ימים מתחיל עובש. רק הבד"צ העדה החרדית והרב לנדא הם מקפידים שזה יהיה סינטטי. חומר דומה אבל סינטטי, שהוא לא בא מן החי. האחרים לא מקפידים. בתאבון! תקחו סכין, קחו את התפוח גרדו אותו עם הסכין, תראו כמה אבקה. כל האבקה הזאת זה מה שאמרתי. אתם לא מאמינים? יש גוגל, הרב גוגל. שמה כתוב בדיוק ממה זה עשוי, איך יראו לך גם את החרק, יראו לכם אותו על העץ ויראו לכם את התהליך.
התחלתי ללמוד את כל ה-E. מE100 עד 1000 פלוס. כל E ו-E זה וואו! וואו! דברים שאתם לא מעלים על הדעת. יש גליצרין, יש ציאניד, יש אלומיניום, מתכות... מה לא שמים לכם! כל אחד יש לו תפקיד אחר. ואנחנו אוכלים את הכל מהונדס, והכל בא לנו בתוך השימורים, בתוך הסלטים. איך זה יחזיק מעמד חצי שנה, שנה? איך זה מחזיק? מאיפה זה? מאיפה יש לו כח להחזיק? והכל בפנים ואתה אוכל. יש חתימה, יש חותמת, הכל בסדר.
אתם יודעים עד לפני כמה זמן, לפני שבוע וקצת, אחד מאצלנו שאל אצל הבית דין של הרב לנדא: "האם אפשר לאכול טונה", אז הוא אמר "לא, אי אפשר לאכול טונה"? למה אי אפשר לאכול טונה?. אז הוא אמר שהוא שלח פעם משגיח, והמשגיח היה שמה באונייה או בספינה, לא משנה, ושמה מעלים טונה מן הים, אבל יש יותר סוגי דג טונה טמאים מהכשר. אבל הם נראים אותו הדבר. זאת אומרת, אם אתה רואה את הבשר בלי העור, זה אותו דבר. עכשיו הם מעלים את זה לספינות ולאוניות ואז מה קורה יש מים והדגים הטמאים והטהורים נמצאים ביחד בתוך מים מלוחים מאוד, באוקיינוס, וכשהם שוהים ביחד מתים, זה נקרא "כבוש". וכבוש כמבושל. ואז הפכו הדגים הכשרים להיות טמאים. וגם לא יועיל אח"כ מה שתפריד אותם ותמכור אותם ליהודים. אז עמד שמה משגיח ואמר "רבותיי, אם לא יהיה הפרדה ולא יהיו במים מיוחד, אני לא אוכל לאשר לקחת את זה". אמרו לו: "עוד מילה, אתה באוקיינוס נאכל ע"י דגי טונה". אז הוא שתק. אמר: "טוב, בסדר, סליחה, אני לא.. חשבתי...". הגיע לארץ, סיפר לרב לנדא, הרב לנדא החליט לפני חודשים אין יותר טונה! הסיר את הטונה. אומרים שעכשיו חזר עוד פעם טונה, אני לא יודע עם הישן, או חדש. צריך לברר עוד פעם. תבררו. אבל דג טונה הוא אסר לגמרי בגלל הדבר הזה. עכשיו זה לא נעשה רק בדג הזה, יש עוד דגים אחרים. יש דגים מזויפים, כמו דג סול, שמגיעים ממקומות שונים, מביאים אותם מכל מיני ימים, ויש סול שהוא טמא ויש סול שהוא כשר והם דומים. אז אם אתה קונה דג פילה שהוא בלי עור, אתה לא יודע לזהות אותו. אתה לא ידע לזהות אותו. אם אתה רואה אותו עם קשקשים, הנה מה טוב ומה נעים, אבל אתה לא רואה? אתה צריך להיות בטוח שבאמת הכל בסדר. גם אחרי שקנית אתה תמצא תולעים. יש תולעים.
אני אראה לכם עכשיו שבדג שקנו לפני שבוע וחצי גילו בתוך הדג רגל של תמנון. רגל של תמנון. אתם רואים? תגדיל קצת אם אפשר. מה שאתם רואים למטה, זה הרגל של התמנון. שמה, אתה רואים למטה? תגביה קצת. הנה. אז הרוויחו. קיבלו בונוס. אבל זה אסור. זה טמא. אז איך יכול להיות כזה דבר שזה יצא עם השגחה. זה יצא עם השגחה. אז איך זה הגיע? לא משנה איזה השגחה. וזה הגיע.
אתה יכול להראות להם עוד כמה דגים שהם יראו? אתה יכול להראות להם חסלט עם נחש, עם צפרדע ועם עכבר? אתה יכול להראות להם שהם יראו. אתה יכול להראות להם את העכברים שאוכלים את הלחם בבני ברק?
עכברים בארגזי לחם בבני ברק. תגביר את הקול שישמעו.
ראיתם איזה יופי? חמודים! הם לא אוכלים, הם רק מנשקים את הלחם והולכים.
תראה לנו כמה דברים יפה... הנה, מה זה? נחש בתוך חסה. אתם מאמינים? איך ארזו את זה? אתם יכולים להסביר לי. זה ארוז1 זה לא.. זה ארוז. נחש שלם בתוך חסה. איך זה אתם יכולים להסביר לי?
נעבור ל.. איזה עכבר חמוד בתוך חסה. איזה מתוק!
ומה זה? צפרדע בתוך החסה. איך היא מזדהה עם הצבע. תראו איזה מותק. אתם רואים? "כרמל יבולים", אתם רואים? זה עם השגחת, הכל, זה טוב.
אתם יכולים להסברי לי כזה דבר? עם אריזה? איך יכול להיות? יש לך חתולים שאוכלים במאפיות? הכל טוב, רק שאין שמה לא תולעים ולא חרקים, אם יש שמה, הכל בסדר. אין שום בעיה. אחרי שטיפה בסבון והכל, אין בעיה. אבל אם בן אדם חושב שהכל חותמת, רק אומר שהכל בסדר? הנה, אפשר לקבל בונוסים.
תאר לך אישה מקבלת עכשיו, פתאום קופץ לה עכבר מתוך זה? היא מתה! על המקום. זה סכנת נפשות. צריך לתת לבעל לפתוח את השקיות.
יש לך עוד משהו להראות שמה? מה זה? פפריקה, הנה זה מהפפריקה שאנחנו מנקים ומוציאים. כל זה עובש. כל הלבן זה עובש. את זה לא פותחים כשטוחנים לכם מה שאתם קונים מוכן פפריקה אדומה, אתם קונים את זה ככה, מלא עובש, חרקים, אבק, וגם הגבעולים. הם לא מוותרים על גרם! הכל. הכל.
דרך אגב, באתר שופר יש איזה 60,70 סרטים רק איך בודקים כל דבר ודבר מהירק, מהפירות. מה זה זבוב פירות, איך נכנסים? איך התולעים נוצרים ומה ניתן לעשות?
הנה זה לדוגמה הל. אתם רואים הל חור קטן זה חדירה של תולעת לבפנים. בתוך קילו הל 250 עד 300 גרם נגועים ככה. ויש אנשים שטוחנים את זה ככה. החברות ודאי טוחנות ככה. אבל יש כאלה בבתים שקונים את זה ככה וטוחנים ולא יודעים שזה מלא נגיעות.
יש ספר שאני ממליץ של הרב גרוס שהוא כתב על כשרות במטבח והוא מרחיב בכל הנושאים האלה, "הלכות והנהגות כשרות המטבח והמאכלים", ניתן להשיג בחנויות בבני ברק, יכול לעזור לכם מאוד. פתאום התברר לכם שיש הרבה, הרבה פאשלות במטבח היהודי שאנשים לא ערים לזה בכלל. בכלל!
שאלה:
שואלת: ?????
הרב: באחרים לא מודעים למה שאני אמרתי עם המריחה. כולם זה.. כל אחד עושה פשרה כזאת או אחרת.
שואל: ערב טוב, הרב. כל הבד"צים מהרב מן הסתם, הראה לבד"צים עדה חרדית או לנדא, שארית, לא אמרו על זה? לא יצאו על דברים כאלו?
הרב: תראה, אני דואג שבני הקהילה אצלנו יצלצלו לרב לנדא כל יום, יצלצלו לבד" כל יום, כל שאלה שיש לנו אנחנו מבקשים. הם כבר מתחילים לקלל. מרוב שהם כבר לא יכולים לסבול, בחיים שלכם לא שאלו אותם שאלות. נכנסים איתם לתוך התוכיות של כל מרכיב שנכנס בכל מאכל שמאשרים, אז מה הם עונים לך? "מה אתה לא סומך עלינו? מה אתה לא..", אומר: "אני שואל אותך שאלה: מה זה הדבר הזה שנתת אישור? אני רוצה לדעת! זה אורגני או סינטטי? מה זה? ממה ז ה עשוי? אני רוצה לדעת מה אני אוכל?"."יש מומחה, הוא יבוא בעוד שבוע". טוב, נחכה עוד שבוע. שגילנו שיש בעיה של גלוטן שעבר עליו הפסח, הם לא גילו את זה לאף אחד! הבד"צ לא גילה לאף אחד!
שואל: העדה החרדית?
הרב: עדה חרדית ירושלים. אז הם לא גילו. היה להם איזה טלפון שאתה מצלצל ואומרים "ניתן לקנות זה וזה, נטחן אחרי הפסח, ובחנות זו וזאת ניתן לקנות נטחן אחרי פסח...". מה ם הגלוטן? אף אחד לא מזכיר. אבל הגלוטן עבר על הפסח. וזה גלוטן שמתפיח את העיסה וגורם שהאדים לא יברחו, יש לזה תפקיד. וזה מגיע מחוץ לארץ. והם אמרו שהגיעה אוניה ביום טוב, שביעי של פסח, ואז הם סלו הכל. ואונייה הבאה תגיע בעוד חודש. עבר חודש, שאלנו הגיע האונייה? אמרו עוד חודשיים. אז זאת אומרת עוד לא הגיעה האונייה של הגלוטן, ומי שאוכל למעשה לחמים, עוגות ודברים שמתפיחים אותם עם גלוטן, הוא אוכל ם חצץ שעבר עליו הפסח. ואף אחד לא אומר. אבל אנחנו שאלנו אבל הם הודו שאין עדיין גלוטן ואין לסמוך. מי שמקפיד, זהו.
שואל: ואם אני מבין נכון: בין המילים של הרב, ההכשר של הרב לנדא היחיד שהרב מכיר שהוא טוב?
הרב: לא. איפה שמעת את זה?
שואל: בין המילים...
הרב: אני מבקש לשאול על כל דבר. מי שעונה לי עדיין הוא בחזקתו. מי שעונה לי ומתחמק, יש לו מה להסתיר.
שואל: הכשר "שארית", ענו לרב משהו?
הרב: לא שואל אותם בכלל! לא סומך בכלל. היחידים שעוד שמעתי בחזקה שהייתה להם זה שני אלה. האחרים אצלי כבר מזמן מזמן הם כבר לא נאמנים בגלל ידיעות שיש בידי. אבל אני אומר לך: תבדוק! בוא תיקח, אני אומר לך, יש טלפון, אתה יכול לקחת את הטלפון ולהתחיל לשאול. קח לך נגיד שימורים, תראה ממה זה מורכב, כתוב בחוץ מה זה מורכב. תפתח עכשיו את הספרים, בספר הזה לדוגמה כתוב את כל ה-E ואת כל הזה. אין לך ספר? יש את החוברת של הבד"צ, כתוב אצלהם גם כן, אין לך? אם יש לך גישה לאינטרנט, אתה יכול למצוא שמה את כל הרכיבים ואז תשאל פרט ופרט. "מה זה? אני קורא פה שהג'לטין הזה הוא עשוי מעצמות של דגים ופה אני קורא שיש ג'לטין שעשוי מבהמות ויש פה כתוב שזה עשוי מחזיר, ופה כתוב שזה עשוי מזה, יש מכל מיני דברים, אני רוצה לדעת מה אני אוכל? איך אני ידוע שאכן זה נבדק וזה וזה... עכשיו תגיד לי: אתה מאמין באמונה שלמה נגיד שכל הדגים שהגיעו מהאוקיינוס לפה, כמה הגיעו לפה אתה מאמין? נגיד...
שואל: 10 מיליון. לא יודע כמה.
הרב: כן, נגיד 10 מיליון. 10 מיליו דגים מגיעים בחודש נגיד. בסדר? נסגור חודש. אתה מאמין שעל כל העשר מיליון האלה ההשגחות יסתכלו על דג דג? עקבו אחריו שהוא לא היה ביחד והכל היה בסדר והכל? ואם הוא כבר פילה שהם בדקו לפני שהם הורידו את העור? אתה יודע מהזה מפעל של סינים? אתה ראית פעם מפעל של סינים? זה אלפי עובדים... יש לנו תמונה, אם אפשר להראות, של העובדים במפעל של סינים שמוצאים את התולעים. זאת אומרת, יושבים אלפים של סינים על שולחנות שיש שמה דגי פילה, והם לוקחים פינצטה ומוצאים מהדגים את התולעים. אתה רואה את זה. ככה, זה התפקיד שלהם. אלפים!
שואל: גוי נאמן בזה?
הרב: גוי לא נאמן בשום דבר! יש מקרים שגוי נאמן שעומד על גביו יהודי. במקים מסוים לא בזה. לכן זה בעיה. וגם אי אפשר לעשות אותו נאמן כשרות כמו הפטנט שעושים עכשיו. אתה יודע ביטלו את כל המשגיחים עכשיו בארץ. עכשיו מצלמות מצלמות והופכים את בעל המקום לנאמן כשרות. שמעת? נותנים לחתול לשמור על החלב. אתה ידוע אחד הדברים המצחיקים שהתברר לנו לפני כמה שיש אדם מפורסם מאוד, יש לו כשרות מפורסמת בפרט בבשר ועופות, מאוד , מאוד מפורסם, אני מאוד "אוהב אותו", והבן אדם הזה נתן כשרות עם מצלמה. והוא מפורצי דרך עם המצלמות. וכשנגשו לבעל החנות, אז בעל החנות אומר: כן, שיש פה השגחה עם מצלמה של פלוני אלמוני. אז הוא אומר: אני אגיד לך את האמת, אין לי בכלל אינטרנט". זאת אומרת, הוא לא יכול לעקוב בכלל. כי אין אינטרנט. שי סתם מצלמה. אבל אתה לא יכול להיכנס לראות מה שיש שמה, כי אין אינטרנט. בלי אינטרנט אי אפשר לראות. אז העיקר שיש, אתה מבין, תעודה ויש מצלמה והכל בסדר. "יאכלו ענווים וישבעו". אתה יודע כמה חנויות מקבלות תעודה ואף אחד לא מגיע לשם בכלל. רק לקבל את הכסף. תעבור, את תאמין.
שואל: מה מאות?
הרב": מאות? אם תמצא מאות שיש, תמחא כפיים לעצמך. אין! בבני ברק עוד יש. למה? כי פה חרדים. "איפה המשגיח?". אתה מבין? אבל תלך לאחרי השדה ותכנס, תראה. ויש את ההשגחות הכי טובות. אלה שאתה מכיר גם מפה. אין אף אחד! אבל יש תוכניות שעשו כבר בטמבלויזיה על זה ואת החרפה ואת הבושה... למה הרב לאו ביטל את כל המשגיחים? אלפי משגיחים הלכו הביתה? למה? כי הוא אמר בלאו הכי הם לא משגיחים. אם הם לא משגיחים, אז אני אשים מצלמות. יותר טוב? זה אותו דבר. פה לא משגיחים, פה לא משגיחים.
שואל: תודה רבה.
הרב: תהיה בריא.
שאלה:
שואלת: הגעתי לפה מחדרה אלייך.. מחדרה אני הגעתי אלייך.
הרב: הגעת היום מחדרה .. כן..
שואלת: לבקש זיווגם של הילדים שלי מתעכב.
הרב: זיווג?
שואלת: שלושה ילדים.
הרב: דתיים או לא?
שואלת: בנים ברוך ה', בת שתחזור בתשובה שלמה בעזר ה'.
הרב: בנים שומרי תורה ומצוות?
שואלת: כהנים, ברוך ה'.
הרב: כהנים זה מהלידה, הם לא שעו בשביל זה. אבל אני שואל הם שומרים תורה ומצוות? שבת?
שואלת: הכל! הכל!
הרב: הכל? ברוך ה'.
שואלת: הכל! תעניות, תפילין..
הרב: טוב. טוב.
שואלת: שיעורי תורה...
הרב: טוב, די, די, אל תפחידי אותי. בסדר. מה השמות שלהם?
שואלת: אהרון בן רחל.
הרב: אהרון. והשני.
שואלת: אסנת בת רחל.
הרב: לא. השני.
שואלת: אלירן בן רחל.
הרב: אלירן.. בני רחל, יזכו לזיווג הגון מהרה. אבל את תגידי להם שהם ילמדו שעתיים תורה כל יום בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף. עכשיו, אסנת היא לא שומרת מצוות, ללא צניעות
שואלת: כן.
הרב: אז צריך להגיד לה... בת כמה היא?
שואלת: 36.
הרב: וואו! עוד מעט היא יכולה להיות סבתא. תגידי לה שתשמור צניעות ותחזור בתשובה, היא תעשה מה שאני אומר, תלמד גם חצי שעה חצי שעה ספר "שערי תשובה", תזכירי?
שואלת: כן...
הרב: של רבנו יונה, שלושה חודשים, ואני אברך אותה, הציבור יענה אמן, שהיא תתחתן תוך שנה. מסכימה?
שואלת: מה עוד אני יכולה לעשות?
הרב: את לא צריכה כלום. היא. תלחצי עלייה שהיא תשעה. אם היא לא תעשה, לא יועיל.
שואלת: לא, לשלותם. לשם שלושתם מה אני יכולה לעשות?
הרב: אח"כ. קודם היא. את תלחצי עליה, בעדינות, לא חזק.
שואלת: ברור.
הרב: קדימה אסנת בת?
שואלת: רחל.
הרב: רחל. תזכה לזיווג הגון בזכות מה שאמרנו, מהרה, אמן!
שואלת: תודה רבה!
הרב: את יכולה בעזרת ה' לקרוא כל יום חמישה פרקי תהילים להצלחתם. בסדר?
שואלת: עכשיו אפשר אני?
הרב: נו..
שואלת: גם תברך ברכה מבן זרה לזיווג הגון?
הרב: הוא דתי?
שואלת: כן.
הרב: אז אותו דבר מה שאמרתי לה ללמוד שעתים תענית דיבור, שלושה חודשים.
שואלת: אני לא חושבת.
הרב: למה?
שואלת: אני אוכל לעשות במקומו?
הרב: לא. את יכולה להתחתן במקומו? את לא יכולה. תגידי לו אם הוא רוצה, אם לא יהיה לו את הסבלנות ללמוד שעתיים, לא יהיה לו...
שואלת: הוא לומד. הוא לומד, אבל תענית דיבור אני לא חושבת.
הרב: מה הבעיה? הוא בלאו הכי לומד, אז עמי הוא רוצה לדבר? או שהוא לומד או שהוא מדבר. עם מי הוא. אתה לומד, תקרא מה שאתה לומד בקול רם. אין בעיה, תקרא. אבל אם ישאלו אותך משהו, אתה לא עונה. עכשיו אתה לומד. מי שלומד, לומד! מי שלומד עכשיו באוניברסיטה באמצע השיעור יבוא משיהו לבלבל לו את המוח? הוא לומד. מי שלומד לומד.
שואלת: בעזרת ה'.
הרב: תגידי לו?
שואלת: כן.
הרב: זוכרת?
שואלת: כן. בעזרת ה'.
הרב: מה השם שלו?
שואלת: רחמים בן שרה.
הרב: רחמים בן שרה, ה' יזכה אותו בזיווג מהרה.
שואלת: תודה רבה! תזכה למצוות.
הרב: תהי בריאה.
שאלה:
שואל: ערב טוב כבוד הרב.
הרב: ערב טוב.
שואל: זה יותר ברכה מאשר שאלה.
הרב: כן?
שואל: אתמול הייתי עם אשתי, בעזרת ה' הייתי באולטרא סאונד, והרופאה ראתה חודש ושבועיים ברוך ה' שיש עובר, אבל היא ראתה שאין דופק, אז היא שלחה אותנו לאולטרא סאונד יותר מתקדם מאשר איפה שהיינו אתמול. אז היום הייתי באלעד, שמה אנחנו גרים, היינו בטכנאית של אולטרא סאונד יותר מעמיק וגם שמה ראתה שאין באמת דופק, אז היא שלחה אותנו למעיני הישועה, שאשתי תיקח כדורים וכאילו שזה יצא. אז נסעו למעיני הישועה ונכנסנו לשמה והרופאה מסתכלת ואומרת: "תקשיבו, אני לא יכולה ככה בקלות לעשות הפלה, בואו נשעה בדיקה אחרונה". אז הולכים לעשות בדיקה, גם בבדיקה השלישית רואים שאין דופק בעובר. אז חוזרים ואז אנחנו מחכים בחוץ, בינתיים היא מביאה לי את הדף שאני קורא שמה לא להתייאש מהפלות וזה, כאילו כבר הכניסה אותנו לעניינים...
הרב: ופתאום הילד נתן בעיטה.
שואל: הלוואי! הלוואי! בעזרת ה'. בקיצור, אחרי זה אנחנו נכנסים ועוד פעם הרופאה התעכבה, שמעה, היא אמרה לנו בדר"כ עשיתם בדיקה אצל חילונים, אז אין להם להפיל הרבה. בואו נעשה בדיקה אחרונה אחרונה ודי. עשינו בדיקה, הרופאה אמרה: "תקשיבו, תבואו עוד שבוע. שבוע הבא אם תעשו אולטרא סאונד ונראה שבאמת אין דופק, אז זהו באמת אין ברירה. אבל עכשיו זה על הקשקש, אפשר עוד לחכות". היום בצהריים עשיתי את הבדיקה במעיני הישועה וראיתי את השלט של הרב בבני ברק, אז אמרתי לאשתי: "אני לא מוותר, אני אגיע. בעזרת ה' מה שהרב יגיד נקבל". ורק אציין דבר: בזכות הרב לפני ארבע שנים וחודשיים בדיוק, פחות או יותר, כ"ט ניסן תשע"ג, אני הגעתי לרב שהתפללנו פה למטה, וביקשתי מהרב ברכה לאיזה משפט שהיה לי לגבי תאונת דרכים שעשיתי. הרב אמר לי שעתיים תענית דיבור ללמוד. זה היה לי בהתחלה מאוד קשה, כי אני הייתי בעל תשובה יחסית מתחיל, ובכל זאת עשיתי את זה. ובזכות הרב, באמת בזכות הרב, עברו שלושה חודשים ועברו גם, כמו שאמרתי עד היום אני ממשיך בקבלה הזאת, 4 שנים בלי נדר כל יום שעתיים תענית דיבור, בלי קשר לסדרי לימוד שאני עשוה. ואין ספק שכל ההצלחה שלי בוודאי בזכות הרב! כל עלייה שלי בזכות.. זה התחיל מהשעתיים והיום ברוך ה' כמה שיותר לומדים, לומדים. גם בזכות הרב שחיטת חבורה לבד אצלי בבית. אני בעצמי ברוך ה', ה' זיכה אותי להיות שוחט. נזהר, מסתכל.. הכל בזכות הרב. מה שהרב יגיד. העיקר .. כאילו מה שה' יעשה לטובה נקבל בטובה. אני אמרתי לאשתי באהבה, הכל מקבלים באהבה. מה שהרב יגיד יהיה. בעזרת ה'.
הרב: תראה, אתה תקבל עלייך 40 יום תענית ואשתך תקבל על עצמה חצי שעה "שערי תשובה" שלושה חודשים.
שואל: בסדר. כמה שאלות: אני יכול ללמוד איתה את החצי שעה הזאת? זה בסדר?
הרב: כן.
שואל: תענית, איך זה עובד? עד מתי? מתי...
הרב: מעמוד השחר עד צאת הכוכבים אתה לא אוכל ולא שותה, חוץ משבת, חוץ מראש חודש, חוץ מחגים. כל השאר אתה מתענה.
שואל: ערב שבת, יום שישי?
הרב: מתענה. עד אחרי הקידוש.
שואל: עד אחרי הקידוש. מחר בבוקר להתחיל להתענות או ש... כי לא קיבלתי על עצמי לפני השקיעה.
הרב: אם אתה רוצה להגיד ממחר, אין בעיה. תגיד במנחה שאתה מקבל עלייך בלי נדר 40 יום. ואם חלילה יהיה אונס, אתה תגיד מזמור לדוד אשר רועי לא אחסר ואתה תשלים. זה יהיה רק אם יהיה אונס.
שואל: בסדר גמור! אז ממחר, בלי נדר, מקבל עליי 40...
הרב: מזג אוויר חם שתדע.
שואל: כן, בוודאי. בעזרת ה'.
הרב: אז תשתה טוב לפני שאתה מתחיל את התענית, הכל.. יש ענבים זה טוב. תאכל ענבים, כי זה ממלא את מה שצריך הגוף והכל יהיה בסדר.
שואל: אמן!
הרב: מה השם של האישה?
שואל: ענאל רחל מזל בת מרים.
הרב: ענאל רחל מזל בת מרים, ה' יזכה אותה להשלים מהריון תקין ולידה על דרך הטבע.
שואל: אמן!
הרב: אבל להחליף לה את השם. ענאל.
שואל: האמת, הרב אמר לי את זה...
הרב: אז למה אתה לא שומע.
שואל: רק שנייה,אני אסביר לרב: ענאל זה עם עי"ן, נו"ן, אל"ף, למ"ד. אולי יש ענאל של חילונים, לא יודע אם זה דתי, אני לא מבין בזה. ככה קוראים לה. אני לא יכול לשנות לה את השם מסכנה.
הרב: אתה יכול לשנות. הולכים לרב קנייבסקי, הוא עושה את זה צ'יק צ'ק. אז אני אברך עוד פעם, כי אני ברכתי באל"ף. לא שמעתי שזה בעי"ן. ענאל..
שואל: רחל מזל...
הרב: רחל מזל, בת?
שואל: בת מרים.
הרב: מרים. ה' יזכה אותה להשלים היריון תקין ותלד על דרך הטבע.
שואל: אמן!
הרב: תהיה בריא.
שאלה:
שואלת: כבוד הרב, יש לנו שאלה: האם אפשר להתייעץ עם רבנים שנחשבים כמנהיגים של קהילות, ויש כל מיני קהילות, שלא מתראים כמוך על הכשרויות?
הרב: במה להתייעץ?
שואלת: לא משנה מה להתייעץ. ללכת להתייעץ על כל דבר.
הרב: בדברים שנוגעים להלכה...
שואלת: לא.. הלכה.. על כל דבר.
הה: לא.. לאט לאט אני מתחיל. אם זה דברים שהם נוגעים להלכה והם בקיאים בהלכה, והם לא מחפפים בהלכה, הם אומרים בדיוק מה שהלכה אמרת, אין בעיה. אם הם אומרים דעות, והדעות האלה הם לא על פי הלכה, אז זה לא צריך לשמוע. אם הם לא בודקים דברים ואומרים באופן גורף "מותר", במקום שצריך בדיקה, אסור לשמוע אותם בשום דבר. זאת אומרת, אם אני בא ואומר שהיית עובדה כזאת וכזאת, ואני מעיד עליה. באו שניים ומעידים עליה. אם מעידים עליה ואומרים כך, לא יכול להיות מישהו להגיד "לא יכול להיות" או "לא נכון" או "הכל בסדר", רגע! אתה קמת מהכיסא? הלכת בדקת? אתה יכול להכחיש את הדברים מתוך ידיעה? יש לך עובדות שאתה יכול להוכיח מול העובדות שמציגים? אם כן, אז זה לגיטימי. אבל אם לא, אתה יושב מרום כיסאך ואתה מנפנף בידיים ואמר "זה לא נכון, זה לא יכול להיות...", זה כל מיני דברים, אז זה בן אדם חסר אחריות. כתוב: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". אז צריך שבאדם יהיה לעיניו הדברים. צריך ברור, צריך חקירה, צריך לבדוק. אבל אם בן אדם שולף מיד "לא! זה שטויות. פוליטיקה, פוליטיקה, זה הכל פוליטיקה". אם הבן אדם הוא בעל רוח הקודש, הוא כבר אמר "פוליטיקה", הוא כבר נכנס לתוך לבבם של אנשים, אז יכול להיות שהוא הגיע לדרגת קרח. אבל אנחנו יודעים מה היה בסופו.
שואלת: כן. יש לי עוד שאלה: האם גדולי הדור, פה בבני ברק הם הסכימו עם כבוד הרב על כל הנושא של הכשרויות?
הרב: תראי, גם שהסכימו איתי לא נעשתה שום מהפכה. לדוגמה: בזמנו שאני יצאתי נגד יורה דעה וחשפתי את כל מה שנעשה שם, בהנחיה של הרבנים: הרב שפירא זצ"ל, הרב קרליץ, הרב סילמן ועוד אחרים שהיו מודעים להכל, כולל הרב עובדיה וכולל הבן שלו אברהם וכולל, וכולל, ויש על זה הקלטות, זה נמצא באתר. ואמרנו, ולא רק זה, הרב מיה אמר מה אנחנו מאכילים מיליון עופות טרפות. וכולם מוקלטים. יש את זה באתר. ולמרות כל זאת, והרב עמר, ישב בדין ודן אותו, ובואו עדים נגד והוא סימן, ועוד מעט יצא ספר מישהו מוציא ספר של 2000 עמודים, דפים יותר נכון, נגדו עם עדויות והכל. ועם כל מה שאמרנו והכל. ויצא מכתב מהרב שפירא שהוא אף פעם לא היה כותב מכתבים, והוא הוציא מכתב וציין שמה שכך וכך הם הדברים. מה? נעשה שינוי בעולם? לא. מה עשוה נוכל? לוקח ראש ישיבה אומר לו בוא עם הצוות, בוא תראה איך אנחנו שוחטים. ואז באים רואים שכולם לבושים בגדי לבן, ואז זה ככהן גדול וכולם שוחטים והעופות מתים בלי עין הרע והכל בסדר. מה ראש הישיבה מבין בשחיטה? אז הוא ראה ששחט. נו מה? מה הוא חשב? שיעשו נבלות וטרפות בפניו? מה יעשו? אז ככה אומרם, הנה אתה ראית במו עינייך הכל בסדר, וככה מכשירם את השרץ ועובדים על אנשים. אבל אחרי שהולך ראש הישבה מהירות חוזרת להיות כמו שהייתה, מוסיפים את השוחטים, בודקים בחפיף והכל. יש לדוגמה כשרות שקוראים לה "עטרה" והם שוחטים באיזה שהוא מקום שאני שחטתי ואני אומר לכם מראייה במקום, הם לא בודקים צומת הגידים אבל מה הם עושים? עם סכין יפני ועושים חריצים. נו, אז מה אתה רואה? זה מגיע אלייך לשלוחן ואתה רואה ששיש את החתך, אז את ה אומר "הנה עשו בדיקה". אין בדיקה. בהרבה מקומות נותנים רק את המדבקות הרבנות שוחטת ושמים מדבקות. בחוץ לארץ זה עוד יותר גרוע. זה תעשייה של כסף. אבל מה לעשות. אבל הגדולים, התלמיד חכמים הם אוכלים רק משוחט שהם מכירים ובודק להם ועושים לה קצת. כולם מפרסמים שהרב קנייבסקי מ"שארית" ואוכל מזה ואוכל מזה. הוא לא אוכל! שוחטים לו עשרים עופות, אני יודע משוחט, אני לא רוצה להגיד את שמו, מי שידוע, יודע. הוא שוחט לו כל פעם עשרים. ובקר הוא עושה לו בנפרד.זהו! הוא לא אוכל מאף אחד! רק ממה שהוא לו לביתו. זה הכל. כל השאר זה בני הבית אומרים. וזה לא רק שם, זה בכל המקומות.
שואלת: אז למה לא יוצאים כבל עם ועדה כמו רב?
הרב: למה? צריך לשאול אותם. למה הם לא יוצאים על הרבה דברים שאני יוצא. למה הם לא יוצאים על תבלינים?
שואלת: לכן אני שואלת?
הרב: מה פירוש? אני בודק, אני יוצא על מה שאני בודק. מי שלא בודק יכול לצאת על מה הוא לא בדק? הוא לא בדק.
שואלת: אבל זה נשמע כאילו שהרבנים הם דואגים לעצמם ש...
הרב: לא, הם לא דואגים לעצמם.זה לא התפקיד שלהם ללכת ולחפש בכל מקום אם יש איזה משהו לא בסדר. אבל אם בן אדם ראה שיש משהו לא בסדר, סתם יהודי..
שואלת: אני לא אומרת שהם צריכים בשביל אחרים ללכת ולבדוק.
הרב: אז מה את רוצה?
שואלת: שהם יכריזו שאכן יש בעיה בכשרויות.
הרב: לא הבנת. מי יכריזו? האחרים באים ואומרים להם שהכל בסדר. מה הם יגידו שהם מחטיאים את הרבים? מה הם יגידו? את חושבת שמ"שארית" יבואו ויגידו להם: "תשמעו אנחנו מחטיאים את הרבים. אבל הנה, "שארית" שיצא בהתחלה, נתגלו שמה ליקויים קשים ביותר, והיה תקופה שהיה שמה אחד שהיה מנובל, שאח"כ זרקו אותו, התברר שהוא אפיקורס. סיפורים, למי שמכיר אותם, יודע אותם מקרוב. והנה, הכשילו אנשים במשך שנים. מה? דברים של יום יום. מה אתם חושבים שמי שמתעסק בשחיטה הוא מלאך מהשמים? אם לא עומדים על גביו ולא מקפידים והוא לא מרטט ולא כל זה.. מה אתם חושבים? זו תעשייה שעובדת והם מייצרים מיליון וחצי עופות ביום. אז מה אתם חושבים שאפשר לעבוד על זה ככה? כל יום טוחנים לכם תבלינים מאות טונות! מה אתם חשובים שמישהו בודק? כל הסינים יבואו לפה לא יספיקו לבדוק. ואיך אפשר לבדוק? פלפל שחור לוקח שעה לבדוק 100 גרם. 100 גרם! נו? אז איפה? מי בודק? על מה בודקים? מה אתם חולמים חלומות? תתעוררו!
שואלת: יש לי עוד שאלה.
הרב: יש לך שלוש כבר.
שואלת: שאלה בקשר לצניעות. אני בבני ברק כבר 30 ומשהו שנה...
הרב: עוד לא התייאשת?
שואלת: לא! בחלק מן הזמן כן, אבל כנראה יש לנו איזה תיקון פה.
הרב: כן...
שואלת: בכל אופן אני זוכרת שהדתיים נכנסו לפוליטיקה, אני זוכרת את זה. ש"ס וג'. זה היה קצת מזעזע. כי ראיתי את הילדים ב"חדרים" הם גדלים בוויכוחים. ג', ש"ס, לא ש"ס, כן ש"ס... איזה מין חינוך.. אני זוכרת איזה מזעזע היה לראות את זה! שהבנתי איה חינוך הדור הבא הולך לקבל. ואיזה הכרזות, כל כך הרבה כספים מוציאים על הפוליטיקה, על הבחירות. וגדולי הדור גם יוצאים. אני בתור אמא הייתה מזועזעת לראות מה שקורה ב"חדרים" עם הילדים!
הרב: אוקי...
שואלת: אז אמרתי: איזה דור יכול לגדול פה וכל כך הרבה כסף מוציאים לצאת לרחבות, להכריז, ומה קורה עם הצניעות? למה על זה הם לא יוצאים? על הפאות? שזה היה...
הרב: או! עכשיו את תעני, נראה. עכשיו את תעני.
שואלת: וכשהייתה תקופה שאני זוכרת בזמנו של הרב...
הרב: זה התחום שלך, עכשיו תעני, תעני. כמה פעמים הלכת ודפקת על דלתי גדולי ישראל? כמה פעמים?
שואלת: הרבה!
הרב: ומה עזר?
שואלת: כלום.
הרב: אז מה את שואלת אותי שאלות? אם את יודעת בעצמך שאת נלחמת על הצניעות והולכת ממקום למקום ומפיצה ניירות ועושה ככה...
שואלת: אז מה אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש, מה קורה פה?
הרב: אז תשאלי אותם, היית אצלהם. עוד פעם תשאלי: "למה אני צריכה לעשות ואתם לא?. תשאלי.
שואלת: אני שואלת אותך. אני באתי...
הרב: אותי? מה אני אחראי? אני לא אחראי. אני מה שאני יודע אני מפרסם.
שואלת: לא, אני רוצה שכולם ישמעו, אני יודעת שכבוד הרב הוא...
הרב: תודה רבה לך.
שאלה:
שואלת: יש לי שאלה: אני בעלת תשובה 10 שנים ברוך ה'. נשואה לגר צדק בן צדיק! חבר טוב שלי, בן אדם מקסים!עכשיו, אנחנו...
הרב: מה זה נשואה ל.. חבר שלי? מה זה?
שואלת: הוא חבר טוב, שבעלי הוא חבר, אנחנו חברים טובים.
הרב: אה, יפה!
שואלת: זה בעל ופשוט הוא חבר טוב. אנחנו...
הרב: טוב, דבר חדש.
שואלת: זוג.. ברוך ה' כולם נותנים לנו מחמאות כל הזמן.
הרב: כל ישאל חברים. נכון, היא צודקת.
שואלת: שיש שלום בית זה מרגישים את זה שיש חיבור כזה...
הרב: אנחנו נשואים שנים, כן, בעלת תשובה אני 10 שנים. עכשיו, יש לנו שני ילדים ברוך ה'. עכשיו אנחנו חיים כל הזמן, כאילו כל זמן שאנחנו חיים ויש שלום בית ויש ילידם, ברוך ה', בדחק כספי כל הזמן. עכשיו, לפני שלוש וחצי אני חליתי בכל מיני בעיות נפשיות שחלק מהפסיכיאטרים אמרו לי שאמרו לי שזה קשור לפוסט-טראומה בגלל ילדות קשה. ופסיכיאטר אחד אמר לי שיש הפרעת הסתגלות על המצב הכלכלי שלנו. עכשיו, מאז שקרה איתי שלוש שנים וחצי שנים, בעלי איתי בבית כבר הרבה זמן. עכשיו רק לפני חודשיים הוא יצא ללמוד בכולל חצות. עכשיו, אז חיינו בניסים. הוא הפסיק לעבוד, וחיינו פשוט.. היו מביאים לנו לדואר כסף אנשים שאנחנו לא מכירים. ויש איזה סיפור של דקה שאני חייבת... לקדש שם שמים אני אספר. הלכנו וקיבלנו באיזה זמן תלושים לקניות אוכל לשבת, 250 שקל באיזה חנות. עכשיו, הלכנו עם בעלי, ולא היה לנו כסף בכלל, עשינו את הקנייה, ובחזור לאוטובוס.... היה לנו כסף רק לאוטובוס, אנחנו הולכים ואני אומרת לבעלי :"עכשיו יש לי תור לרופא, עכשיו רופא יתן לי מרשם ו-17 שקל אפילו אין לנו כסף לקנות תרופות". בעלי אומר לי: "מה את דואגת? אם ה' יעשה כך שיתנו לך מרשם לתרופות, אז הוא יתן לך כסף גם לתרופות". עצרנו בתחנה, עוצר אוטו, ואישה קוראת לתוך האוטו, אומרת לי: "אפשר לתת לך 100 שקל?". ואני מסובבת לבעלי והוא מחייך. אור: "אמרתי לך יש לך תרופות, הנה יש לך כסף לתרופות את יכולה לא לדאוג". אז אנחנו.. עם כל זה.. וה' נתן לנו ילדים, ה' נתן לנו שלום בית ונתן לנו את הכל, מה עם הכסף? אנחנו רוצים ישועה! אנחנו רוצים...
הרב: לא הבנתי. אם הוא יתן לך הכל, אז איפה ינקה לכם את מה שאתם צריכים לנקות. במה הוא ינקה?
שואלת: לא אוכלים בשר, דרך אגב.
הרב: טוב מאוד! הנה, זה חסכון כבר. יש לנקות מהאדם כל מיני דברים שהוא עשה בעבר. לחות בעבר. אז איך הוא יוריד? אם הוא יוריד בממון, עני חושב כמת, אז ממילא זה כאילו חס ולשום מיתה וזה כפרה. לא בזה, אז הוא יכול להביא יסורים. הוא יכול להביא לך כסף ויהיה ייסורים בגוף או חלילה מחלה.
שואלת: אני חולה, גם חולה כבר שלוש וחצי. עכשיו לפני שנה וחצי...
הרב: רק רגע, אז מנקים אותך מהר. זאת אומרת מכל הכיוונים. אז זאת אומרת, אין דבר כזה שהקב"ה עושה בלי חשבון. הכל עם חשבון.
שואלת: אמת.
הרב: הכל עם חשבון. כמה זמן אתם נשואים?
שואלת: תשע שנים.
הרב: תשע שנים. וכל הזמן דוחק?
שואלת: כן.
הרב: כל הזמן?
שואלת: כל הזמן.
הרב: מהתחלה?
שואלת: עכשיו אנחנו חיים על קצבת נכות, אז ככה שעכשיו ה' נתן לנו כסף,ש יש לנו קצת כסף לחיות.
הרב: יופי! עכשיו אני שואל אותך שאלה עוד דבר: לאכול חסר.
שואלת: לא.
הרב: לא. ולגמור את החודש כמו שאומרים?
שואלת: היו כמה פעמים שלקחנו כסף מצדקה שלנו פשוט בשביל לקנות איזה לחם או משהו.
הרב: בסדר. חיים?
שואלת: חיים.
הרב: חיים. את חושבת שאת חיה פחות טוב מעשיר גדול.
שואלת: לא פחות טוב ממה כשהיינו עובדים.
הרב: אין לך מה לאבד, אין לך מה להפסיד, אין מה שיגנבו ממך...
שואלת: יש לי דאגה. הדאגה שלי שהילדים גדלים ואן לנו לא בית ולא כלום...
הרב: אבל מי שנותן את הילדים, נותן את המזון.
שואלת: נותן לכם אוכל...
הרב: נכון.
שואלת: אבל הם גדלים, אני רוצה ככה, הם רוצים.. צריך בגד לקנות, ולפעמים אין לי כסף ואני פונה לאמא שלי, אין לה.. בעלי יתום. לי יש אמא חילונית אחת שהיא...
הרב: כמה עולה בגד?
שואלת: לא הרבה.
הרב: כמה?
שואלת: אבל אמא שלי קונה לפעמים.
הרב: כמה עולה בגד?
שואלת: לא יודעת. 50 שקל, 40 שקל.
הרב: מתי פעם האחרונה קנית בגד? מתי?
שואלת: לא זוכרת לפני...
הרב: בני כמה הילדים?
שואלת: בן 8, והילדה בת 5, הנה יושבת פה.
הרב: בני 8...
שואלת: בן שמונה וחמש.
הרב: בסדר.
שואלת: הם עוד קטנים.
הרב: יש פה חנות, תכנסי, תקחי בגדים לילדים בלי כסף. בסדר?
שואלת: אבל יש דאגה. אני בוכה לפעמים. אני אומרת לה': הם גדלים והאמא עברה ילדות קשה, לא למדה , לא סיימה בית ספר, אני לא עובדת בשום מקום....
הרב: אם היית הולכת עכשיו ברחוב ומוצאת אלף שקל?
שואלת: נותן לי חיוך!
הרב: רק חיוך?
שואלת: חיוך...
הרב: בשביל חיוך אלף שקל?
שואלת: לא, הייתי אומרת לה' תודה. זה נס, תודה רבה.
הרב: ומאה שקל לא היית מחייכת?
שואלת: גם הייתי.
הרב: אז באלף מה?
שואלת: אותו דבר.
הרב: אותו דבר. אז את רואה שכסף זה לא משפיע. 100 או אלף או 100 אלף, את תחייכי בסוף אותו חיוך. ופה חייכת בלי כסף.
שואלת: תמיד אני מחייכת, גם שאני מברת על דברים קשים אני תמיד מחייכת.
הרב: לא, ברצינות, אם...
שואלת: אין משהו שאנחנו יכולים לעשות? שה' יושיע אותנו פשוט, שלח נא ישועה!
הרב: הנה אני הישועה הראשונה ואני אתן לך אלף שקל!
שואלת: לא! תודה רבה!
הרב: את רואה שה' מושיע? נו, תגידי לי שהוא לא מושיע.
שואלת: תודה רבה לך!
הרב: תהי ביאה!
שואלת: עכשיו, אנחנו.. בעלי שלפני שנה וחצי היינו גרים בלוד. ירדנו בירושלים לוד.
הרב: כן?
שואלת: ובלוד חליתי ואחרי שנתיים שחיינו בלוד, אנחנו פנינו לרב קנייבסקי לחזור לירושלים. אמר לנו לעבור לבני ברק. אנחנו הגענו לבני ברק, תוך חודש התאשפזתי בבית חולים, מצאו לי אבחנה חדשה: טרשת נפוצה. עכשיו בעלי בא אלייך ואתה אמרת לו שאני אלמד ספר תנ"ך 10 דקות ביום, לקח לי שנה. אבל כל יום גם שהייתי מאושפזת בבית חולם התפללתי.
הרב: ברוך ה'!
שואלת: אין משהו שאתם יכולים לעשות בכל זאת? זה תודה, מצוין, זה תודה רבה.
הרב: זה התחלה! מה את רוצה? רצית שהוא יושיע, הנה התחילה הישועה.
שואלת: תודה רבה!
הרב: ישועת ה' כהרף עין.
שואלת: תודה הרבה!
הרב: בהצלחה!
שואלת: אמן!
שאלה:
שואל: שלום כבוד הרב.
הרב: וברכה.
שואל: אני באתי בשביל ברכה, משהו חשוב מאוד. דחוף. אני לפני כמה חודשים עשיתי איזה ניתוח והוציאו לי משהו שגילו בזה את המחלה, ברוך ה' ניצלתי מזה, ואני במעקב. שש שנים. ועוד משהו: אשתי ברוך ה' נכנסה היריון, אבל גילו שיש איזה בעיה בכליה משהו שיכול להיות שיוציאו לה את זה. אז רציתי שהרב יתן ברכה או...
הרב: בן כמה אתה?
שואל: 30.
הרב: למה אתה לא מגדל זקן?
שואל: לא גודל לי.
הרב: לא גודל?
שואל: אתה רוצה שיגדל?
שואל: ברור.
הרב: או שאתה מעדיף?
שואל: כן, אני מתפלל על זה גם כל יום.
הרב: מה השם שלך?
שואל: השם המלא?
הה: כן.
שואל: משה צבי בן בלה רבקה.
הרב: משה צבי בן בלה רבקה, ה' יזכה אותך שיגדל הזקן.
שואל: אמן!
הרב: ואיתו הרחמים.
שואל: אמן!
הרב: ויסיר את המחלה!
שואל: אמן!
הרב: ויתקע אותה במוחו של אסאד, נשיא סוריה.
שואל: אמן!
הרב: ושיהיה לך כל טוב.
שואל: גם בעניין אשתי עם...
הרב: שהיא.. איפה היא פה? את? תגידי לי אם את מוכנה לקבל על עצמך ללכת עם כיסוי ראש, לא פאה. אני אספר לך סיפור קצר, תוכלי לראות אותו באתר שופר, אם תרצי. הייתי בשוויץ, הייתה שם בחורה שבעלה עזב אותה ולא רצה לתת לה גט חמש שנים. ובתמורה לגט הוא רוצה מיליון דולר. הוא ברח לישראל, היא נשארה שם, המשפחה באה מתחננים על נפשם מה אני יכול לעשות. אמרתי לה תכסי את הראש, תקשרי קשר של המטפחת בראש ונתיר את הקשר של הבעל. היא אמרה "אבל אני אשכנזייה". אמרתי לה: "אז מה אם את אשכנזייה? יש נשים אשכנזיות שהולכות עם כיסוי ראש". אז היא אומרת לי: "אבל אני אהיה היחידה בשוויץ". אמרתי לה: "איזה יופי! אז תהיה היחידה בשוויץ". "אבל כולם יצחקו עליי". "אז יצחק עלייך ומה יקרה? אם תשחררי מהבעל תוכלי להתחתן עוד פעם. ככה את תקועה והוא סוחט מיליון דולר, ואין לך איך לשלם, אז מה תישארי ככה עגונה". חשבה, חשבה, חשבה, בסוף הסכימה? הסכימה. אמרתי לה: "אבל תקשיב, את לא מורידה את הכיסוי ראש עד החתונה השנייה. אם תרצי להמשיך, תמשיכי, אם לא, אבל עד החתונה. זאת אורמת עד החתונה את מגיעה עם הכיסוי ראש". הסכימה. נתתי לה ברכה. אחרי חודש, אמא שלה מצלצלת, היא קבלה גט בעשר אלף דולר. הוא לבד החליט פתאום לרדת מזה. זה מוסרט, את יכולה לראות את זה. מאוד מרגש. אבל צריך לפעמים להקריב קורבן בשביל לא לאבד איברים מן הגוף. מה הבעיה?
שואלת: אבל אם אני אלך.. אני הולכת באמצע היום.. שאני יוצאת רק ליציאות..
הרב: לא, בדיוק הפוך! בחוץ צריך ללכת עם כיסוי ראש לא עם פאה. בבית אם את תהיה...
שואלת: גם מבחוץ...
הרב: בבית, ולא תפתחי את הדלת לאף אחד חוץ מלבעלך, איון בעיה. בחוץ, רק כיסוי ראש. חתונות, רק כיסוי ראש. ישאלו, יגידו, זה.. לא מעניין! אותי מעניין הבריאות. זהו! מסכימה?
שואלת: כן!
הרב: אשרייך! אתה מסכים?
שואל: ברור!
הרב: גם מסכים. מה שלומך?
שואלת: חיה רייחל בת אסתר.
הרב: חיה רחייל בת אסתר, ה' יזכה אותך שלא יאונה לך כל רע! לא תצטרכי לאבד שום איבר מן הגוף, תהיה בריאה שלמה עולם, ואם הייתה גזרה, שתעבור לאשתו של אסאד!
שואל: אמן! תודה רבה!
שואלת: באיבר של העובר. בקיבה של העובר.
הרב: לא הבנתי. יש לך עובר בבטן עכשיו?
שואלת: כן. גילו את זה בתוך הקיבה של העובר.
הרב: בעזרת ה' העובר יצא בריא ושלם! עם כל האיברים! ויתבדחו ותחקי עליהם לאחר מעשה.
שואל: ולידה קלה.
הרב: ולידה קלה על דרך הטבע.
שואל: אמן! תודה רבה כבוד הרב!
הרב: תהיו בריאים.
שאלה:
שואל: שלום הרב, ערב טוב.
הרב: ערב טוב.
שואל: אני במסגרת של ישיבה, יש כל מיני בחורים שמתווכחים המון. המון מתווכחים. ויש איזה שני בחורים שהם התלמידים של הרב.
הרב: כן...
שואל: אז מתווכחים המון על רבנים וכו'. ואני אין לי אינטרנט ואין לי כלום, ואומרים שהרב יוצא המון המון על רבנים.
הרב: שאני יוצא?
שואל: על הרב דניאל זר.
הרב: שאני יוצא?
שואל: כן. הרב ראובן אלבז, הרב זמיר כהן. המון רבנים. הרב יוכל לומר בבקשה, להסביר למה?
הרב: בטח! בזמן הבחירות כל הרבנים שהזכרת פלוס עוד כמה חמשת אלפיים לפחות, עשו עליי לינץ'. ביזוי אותי, קראו לי ישו, קראו לי.. מהשמות הכי נפלאים מההיסטוריה העולמית. ושתקתי. במשך שנתיים אחרי הבחירות, לא אמרתי על אף אחד אף מילה! שום דבר! בינהם מי שהזכרת, אחד מהם.. יש.. אתה יכול לראות בגוגול מה הוא דיבר עליי, מה הוא אמר עליי.
שואל: אין לנו גוגול, הרב. אנחנו...
הרב: אין לכם?
שואל: מאיפה יש לנו?
הרב: לא יודע, אז למה מסלקים כמה חבר'ה כל פעם מהישיבות.
שואל: פשוט שישי פרצה לזה. אבל..
הרב: בסדר, אז אם אין לך..
שואל: מדבר על רוב בחורי הישיבות, אין להם כלום.
הרב: אבל אם אין לך ותרצה לראות הנה יש פה בחור מאוד מכושר שיש לו את כל החומרים הוא יכול להראות לך את זה. סרטונים מה אמרו עליי ומה עשו. חלק קראו "ימח שמו וזכרו", חלק אמרו "שישרף הוא והתורה שלו", חלק אמרו.. דברים איומים ונוראיים! שתקתי שנתיים. אחרי שנתיים הודעתי בהרצאה בירושלים מהיום אני לא שותק! אם תמשיכו, אני מחזיר. אבל מה? עשיתי להם הנחה. כי אני לא באתי מבית שמקללים. אז אני לא מקלל. אני רק מקטין אותם. זאת אומרת, אם קוראים לו דניאל, אני קורא לו "דני". אם קוראים לו ראובן, קורא לו שם חיבה "רובי". זה הכל! והם נפגעים.
שואל: אבל הרב. כאילו..
הרב: הם נפגעים.
שואל: אני לא בא לזלזל, שלא...
הרב: לפני שאתה תגיד לי את מה שאתה רוצה להגיד, קודם תגיד את אותה טענה עליהם ואח"כ אני אשמע את הטענה עליי. קודם תגיד את הטענה עליהם, אותו דבר מה אתה רוצה להגיד עליי..
שואל: לא, אני מאמין לרב. אבל לפני..
הרב: לא, לא, אני רוצה את הטענה שאתה רוצה לטעון עליי עכשיו, תגיד קודם עליהם. עכשיו! תגיד את השמות שלהם ותתחיל לטעון.
שואל: נגיד שכולם...
הרב: לא "נגיד"! הם אמרו! ומה אתה אומר להם? מה הם עשו? מה הם עשו?
שואל: הרב...
הרב: תענה..
שואל: מה? הרב יתן לי להגיד..
הה: לא...
שואל: אחרי זה אני אגיד מה שהרב רוצה והרב יתן לי.
הרב: למה אחרי זה?
שואל: בגלל שאני רוצה לחתור למקום אחר.
הרב: בקשה.
שואל: הם לא צודקים, בסדר?
הרב: לא, לא ככה, מותק לא.
שואל: הרב צודק במאה אחוז...
הרב: לא! לא ככה. סליחה1 לא ככה!
שואל: אז מה?
הרב: משה רבנו היה צדיק?
שואל: צדיק.
הרב: משה רבנו היה צודק?
שואל: צודק.
הרב: משה רבנו עשה עוול לקרח?
שואל: בטח.
הרב: איזה עוול הוא עשה לו?
שואל: השפיל אותו.
הרב: מה הוא עשה לו?
שואל: בסדר זה טוב.. אבל אחרי הכל..
הרב: לא הבנתי. מה הוא עשה לו? קרח יצא עליו בגלל תפקיד? יצא עליו בגלל תפקיד?
שואל: כן.
הרב: משה התפלל על העם כמה פעמים והציל אותם? הציל. למה הוא פה לא התפלל?
שואל: כן...
הרב: למה הוא לא התפלל? איפה הרחמים שלו? למה פה הוא לא התפלל? אתה יודע למה?
שואל: למה?
הרב: בגלל שהם עקרו תורה. מי שעוקר תורה, אין רחמים, הוא רשע הכי גדול שיכול להיות בעולם! מה הראיה? קרח ועדתו שבלע אותם האדמה, וה' הסכים וברא בריאה מיוחדת להוכיח לעולם שאי אפשר לעמוד ולעקור תורה. הבנת? הם עקרו תורה. הם יצאו נגדי. לא נגדי, זה לא נגד אמנון יצחק או אדם. נגד מפעל של תשובה של 30 וכמה שנה, שעשה כמיליון בעלי תשובה, והם עשו ממנו כאילו לא קיים והוא הכי אדם משוחת בעולם שלא קם כמהו, לא שבתאי צבי ולא ישו ולא זה.. אין יותר גרוע ממנו! למה? כי הרב שטינמן אמר לו ללכת לבחירות. מה העוון? מה העבירה? על זה אומרים על בן אדם ככה ועושים עליו ככה וככה? על זה עושים? מה עשו?
שואל: אני מסכים.
הרב: רגע! אחרי מי שדיבר גם נגדי איתם, קוראים לו הרב מזוז. והוא עשה את המעשה שלי! והוא קרא לעצמו "מרן". ויצא. למה לא עשו לו מה שעשו לי? למה לא אמרו עליו אותו הדבר? אתה חולק על הרב עובדיה.
שואל: הרב, הוא לא יצא ב... הוא לא כינה אותם בשמות.
הרב: אני כינתי? אני אומר לך שנתיים לא דיברתי. הפוך, הוא ענה להם כבר אז, קרא לזה "חשוך,, קרא לרב שלום כהן.
שואל: הרב אמר "רובי", והוא לא אמר את זה.
הרב: לא הבנתי, מה אתה עכשיו נפגע מהמילה "רובי"?
שואל: לא, לא נפגע, אני סתם.. אומר שיש הבדל.
הרב: לא הבנתי. ו"ימח שמך" שהוא אומר לי בישיבה, זה בסדר? ו"כלב מקולל" זה בסדר?
שואל: אני מסכים עם הרב.
הרב: למה אתה מסכים איתי? אל תסכים. קודם תגיד לו איך אתה אומר כזה דבר? אתה לא ראוי להיות רב ולא ראש ישיבה ולא שום דבר! אתה פרחח מהרחוב! איך אתה אומר דברים כאלה.
שואל: הרב, כתוב בגמרא: אם צדיק חוטא אסור להרהר אחרי שמא יהרהר תשובה.
הרב: אז למה אתה מהרהר על מה שאני עושה?
שואל: למה אני מהרהר? בגלל שיש המון רבנים שיוצאים...
הרב: מה יוצאים? לאן יוצאים?
שואל: הרב אומר יש צד...
הרב: לאן יוצאים. לאן יוצאים?
שואל: על הרב.
הרב: אבל יצאו נגדי בלי שעיתי כלום! מה זה מצדיק? לא הבנתי! הרבה יוצאים. זה מה שאני שואל! איך הם יוצאים? תטען עליהם מה שאתה רוצה לטעון עליי! איך יצאתם על אדם חף מפשע! אדם שעשה מצוות רבו, איך יצאתם נגדו?
שואל: הבנתי. ועכשיו יש לי איזה שאלה. ועוד משהו קטן אחרי זה.
הרב: למה לא?!
שואל: הם יצאו על הרב...
הרב: כן...
שואל: כולם יצאו על הרב...
הרב: רק יצאו? הם לא מפסיקים לצאת! מה זה יצאו? הם מורים היום לקרוע מודעות, לבטל הרצאות, הם מדברים נגדי בישיבות... זה לא נגמר! זה לא נגמר!
שואל: כן...
הרב: הנה, עכשיו תעבור פה בבני ברק תראה מודעות שלי קרועות. פה. תסתכל. בכל מקום. הם נותנים את ההוראות הלאה. הם מגדלים את התינוקות של בית רבן עם קללות נגדי. אתה מבין מה אני מדבר? עד עכשיו!
שואל: אבל הרב.. הרב כאילו.. לא בא להגיד לרב שהרב יעשה את זה, אבל למה נגיד לא לקח רכב והיה מנסה ללכת לרב ראובן אלבז ולהגיד לו...
הרב: כל הבחירות אמרתי! למה לא נותנים לי לנכנס! אני רוצה לדבר איתו. אם יגיד לי כך, אני מקבל. לא רצו. השמעתי למה לא רצו, השמעתי אותם, הבאתי ראיות.
שואל: אני לא מדבר על הבית של הרב עובדיה, את זה שמעתי. אני מדבר על הרב ראובן אלבז, על הרב דניאל זר, על כל הרבנים, הרב זמיר כהן...
הרב:תגיד אתה נורמלי? אני אלך לבן אדם שמקלל אותי "ימח שמו" שלא עשיתי לו שום דבר? אתה נורמלי?
שואל: אבל זה דרך השלום של התורה?
הרב: לא הבנתי, דרך השלום של התורה זה שלא להגיד דבר כזה.
שואל: אז הוא טועה. לא משנה, יש כאן... גוי...
הרב: אבל אם בן אדם אומר לך ימח שמך, זאת אומרת הוא לא רוצה שאתה תהיה קיים בעולם, אז אם אתה תבוא, אז הוא יגיד לך "תחיה, תחיה, אני עכשיו מברך אותך שתחיה. מי שברך שתחיה". אחרי שתלך אני אמשיך לקלל. לא הבנתי.
שואל: לא משנה, גוי מקלל אותי..
הרב: כן...
שואל: "חביב מוחמד, למה אתה מקלל אותי? מה הבעיות שלך איתי".
הרב: אתה אומר? אני שתקתי אומר לך. לא שיש לי בעיות. גם לא היה לי בעיות.
שואל: בסדר...
הרב: ברגע ש....
שואל: אבל הרב יבוא ויגיד לו: "למה? מה אתה רוצה ממני? מה עשיתי לך? למה אתה הורס לי את..?"
הרב: למה? למה אני לא יודע למה? הקנאה שלהם לא התחילה בבחירות. זה היה סיפא. הרשע היה במשך שנים שהם ראו אותי מצליח, מה שהם לא יכלו לעשות גם כמפלגה גדולה, גם עם כל הרבנים לא הצליחו לעשות תנועת תשובה כמו שעשיתי לבדי. לא הייתי שייך להם ולא הייתי שייך לשם ולא הייתי שייך לאף אחד ושעיתי עבודה, וכולם הרוויחו ממנה. והקנאה אכלה אותם! כמו שהקנאה אכלה את קרח. ואז מה קורה? שמקנאים מחכים להזדמנות. וכשמגיעה ההזדמנות אז כולם פוצחים במקהלה. מה קרה? מה קרה? תגידו לי רק עבירה אחת שעשיתי בימי חיי. אחת! שעשיתי בימי חיי! תגידו לי. אם לא מצאתם אז על מה יצאתם? והלבישו לרב עובדיה דברים בפיו ואמרו לו שהוא רוצה להחליף אותך והוא רוצה להנהיג את כולם, והוא נגד, והוא שורף ספרים שלך, והוא עושה כך וכך. ועלו לרדיו ואמרו. 24 שעות! 24 שעות, שלושה חודשים.
שואל: הרב, אי אפשר לעבוד על צדיק. הרב עובדיה היה בדרגת של רוח הקודש.
הרב: אתה צודק. מה אני יכול...
שואל: הוא יכל לדעת מה הולך, מה אתה תגיד לי מה הוא עושה.
הרב: אתה צודק!
שואל: אז הוא ידע, למה הוא לא אמר? מפחד ממישהו? לא מפחד.
הרב: אתה צודק! אבל רק עכשיו למדו שקרח היה יותר גדול ממנו והוא טעה ובלעה אותו האדמה. מה אני יכול לשעות שגם רוח הקודש לא מגן. אבל מה נעשה?!
שואל: למה לא מגן? אוקי עכשיו אני נכנס...
הרב: למה הבן שלו דוד יצא נגדו וביזה אותו והלך עם דרעי תקופה, ורצה להקים איתו מפלגה, וקרא לו "הזקן". הבן שלו1 למה עשה לו את זה? למה הם הכינו פלקטים לפני שהם יצאו עם המפלגה וכתבו "הרוב צודק" ולא "הרב צודק"? למה הם עשו את זה לרב עובדיה? למה הרב עובדיה אמר שדרעי לא שומע לו והוא רשע והוא גנב והכל..
שואל: אני לא מדבר על...
הרב: אני שואל! ובסוף למה הוא לקח אותו בלית ברירה? למה לא זרק אותו? אמרת שאתה לא רוצה אותו, אצרת שאתה לא רוצה להחליף את אלי ישי. בכל ביתי נאמן הוא. למה החלפת אותו? אם אתה בעל רוח הקודש וצודק והכל צודק ואי אפשר.. למה. זאת אורמת שיש אילוצים שגם תלמיד חכם גדול לא יכול לעמוד בהם. מה לעשות?! יש דברים שאתה צריך ללמוד. אלישע היה יותר גדול מהרב עובדיה יוסף, והיה לו גיחזי. היה לו גיחזי. מה לעשות? כולנו מכירים את השם גיחזי . מאיפה אנחנו מכירים אותו? מאלישע. אז אלישע היה נביא! לא רוח הקודש. ולמרות זאת לידו היה גיחזי! עוקר תורה! גיחזי. אז מה? זה ההיסטוריה. ולא צריך להיות פתי ונאיבי. ולכן הלכתי לרב קנייבסקי והסרטתי את זה ושאלתי אותו אם יכולים לדון אותי שלא בפני בית דין והאם זה עבירה. הוא אמר זה עבירה דאורייתא. והבן של הרב עובדיה הרב יעקב יוסף, הוא בעצמו אמר שמה שהם עשו לי זה סנהדרין של אסאד. וזה משפט שדה. והם לא גדולי הדור! יש הסרטה והקלטה אתה יכול לשמוע. זה בן של הרב עובדיה. לא אני. והוא אמר לי מראש הם יעשו לי את זה. ושומעים את השיחה שהוא מודיע לי: "נודע לי שמכינים מכתב נגדך"...
שואל: זה הרב יעקב?
הרב: הרב יעקב... מכינים מכתב נגדך, ותדע שהם יעשו ככה והם יזייפו חתימות ויהיה ככה וככה, ואתה צלצל ואת התברר. וצלצלתי והקלטתי.. ובאמת כך היה ופרסתי והכל. וכו', וכו'. והכל התקיים. מה אני יכול לעושת? כי זה הפוליטיקה. ומה עשו לאלי ישי? בדיוק אותו דבר. ומה עשו לאמסלם? אותו דבר. ומה עשו לכל מי שהיה שם? אותו דבר.
שואל: הרב, בנוגע לכשרות של הרב מחפוד, הרב אמר שהכל טרף. ואותו דבר...
הרב: נבלות וטרפות, דם וחלב וכו'.
שואל: בסדר. גם לרב מחפוד. אני פעם אחת הלכתי עם הרב מחפוד והרב עבר ליד. והרב ראה אותו, למה הרב לא יכל להגיד לו למה...
הרב: אתה יודע למה? שאני עובר עם האוטו...
שואל: הרב היה לפני כמה שנים...
הרב: אתה לא רוצה לשמוע? אני עובר מולו עם האוטו, הוא יורק.
שואל: הרב, אני..
הרב: כאילו עברה נבלה.
שואל: אני הייתי איתו, הוא לא ירק.
הרב: במקרה שלך. הוא לא רצה לירוק לידך. אבל כשהוא הולך לבד, זה מה שהוא עשה. אתה לא מאמין לי? אתה רוצה שאנחנו ניגש שנינו ונשבע ליד ספר תורה מי צודק? אתה רוצה? עכשיו! אתה מוכן? להיות בטוח מה שאתה אומר. בוא! אני ואתה.
שואל: אני מוכן. בטח!
הרב: בוא! בכבוד. ומי שצודק, מי שזה.. ייענש. כן?
שואל: כן.
הרב: אתה מוכן? על המקרה שאני מספר, אתה מוכן?
שואל: שבועה מסוכנת מהתורה. גם...
הרב: אה! היא מסוכנת.
שואל: הגמרא אומרת גם אם אדם יודע שזה ברור וזה בא מהאדם לא נשבע.
הרב: הבנתי, הבנתי. בסדר.
שואל: אבל לא משנה, אני לא בקטע של להישבע, אני...
הרב: הבנתי! בקיצור אתה רוצה...
שואל: אני לא בא להיכנס למחלוקת...
הרב: אתה רוצה...
שואל: אני בא להבין מה קרה. זהו!
הרב: הבנתי. מתוק, אתה לא בא להבין. אתה רוצה לתקן אותי...
שואל: חס ושלום!
הרב: ואותם אתה רוצה להשאיר ברשעתם... ואותם אתה יכול להבין, והכל בסדר. אז אני אומר לך תאמין לי שאם היה מישהו אחר במקומי, תשמע את הרב מזוז, איך הוא קילל את הרב אלישיב ואת הרב קנייבסקי ואת הרבנים שיצאו נגד הסידור שלו, באיזה קללות ומה הוא אמר עליהם זה בגלל שהם אמרו שהסידור שלו יש איתו בעיה ואין לקחת את הסידור הזה. הם אמרו את זה על פי שהם הבינו, על פי הלכה שאין לשנות וכו'. תראה איזה קללות! קללות ש ל גדול בישראל מה הוא מקלל! ויש עוד שתי הקלטות שלו שהוא גם מקלל במקרים אחרים. תראה בגלל שנגעו בכבודו משהו, משהו, אני שחטו אותי! דאעש לא עשו עד היום מה שעשו לי. דאעש! ואני שתקתי שנתיים אני חושב שזה מספיק, מספיק. אבל כמה אתה יכול להיות למרמס? הרי זה לא אני. זה הציבור שלי! כי אם אתם מחלישים את הציבור ואתם גורמים להם לעזוב אותי, אז לכן אם אתם רוצים לעקור תורה, אני אעמוד בשביל כבוד התורה, ואני לא אשתוק! אבל אני עדיין מנומס. כי להגיד "רובי" לאחר שאומר "ימח שמו וזכרו,, "כלב מקולל, רשע מרושע", ולתת דרשות לבני ישיבה בעלי תשובה, שרובם זה בעלי תשובה שלי, אתה במין, זה רשעות שאין כדוגמתה!
שואל: כבוד הרב, דניאל זר יצא על הרב?
הרב: ודאי! תשמע שמה מה שהוא עשה! הייתי משמיע לך, יש לנו אולי? בשביל שתצחק קצת. מה שיצא נגדי. דני בבחירות. שתשמע מה הוא אמר, אז תבין, הבן אדם בלי אחריות, בלי שום דבר, כמוש אתה אומר. לפני שאתה הולך לדבר על בן אדם שהיינו ככה, היינו ככה, הוא הזמין אותי לתת דרשות אצלו בישיבה. וברגע שאת המבין, קיבל הוראה מדרעי לצאת נגדי.. למה הוא כועס עכשיו אתה חושב שלא נתנו לו שטח? כי הבטיחו לו! תצא נגד אמנון יצחק, תקבל. ופרסמתי את זה בבחירות. ובסוף מחלקים את כל השטחים לחבר'ה של ש"ס והוא לא מקבל כלום, אז הוא הלך לבית משפט עכשיו את אלי דדון ואת כל חבר'ה ש"ס שלקחו את כל הקופה פה בבני ברק וחילקו קרקעות. למה? הוא כועס! "איפה מה שהבטחתם לי? בסוף אני לא מקבל". הבנת? אותו דבר יש פה עוד רב ועוד אחד..
שואל: יש לרב את זה, את כל הדברים האלו בספר, איזה משהו לא באינטרנט וכאילו..
הרב. לא. הספר יגיע עוד מעט. עוד כמה חודשים.
שואל: ועל הכשרות משהו?
הרב: על הכשרות יש דיסקים שלמים שאתה יכול לשמוע מאל"ף עד ת"ו.
שואל: לא. דיסק קי, אין לי מחשב, אין לי כלום.
הרב: אני לא אשם, מותק. אני לא אשם.
שואל: אני לא אשם, זה מה שה' ציוה, הרב.
הרב: נכון. זה מה שה' ציווה. נכון. אז אתה תישאר ככה ותאמין או שלא תאמין זה בחירה שלך, זכותך.
שואל: בסדר. ישר כח, הרב.
הקרנת סרטון של "דני"
עכשיו, כל מה שהוא אומר זה בנוי על בלופים שהוא בודה אותם מליבם לא היה ולא נברא כל מה השוא אומר וזה. העיקר (לצעוק) מה זה רב? אתה יכול לשפוך דמים ככה ? לבוא ולהגיד שהוא אמר והוא אמר. אתה דיברת איתי? שמעת אותי? יש לך הקלטה שאני אמרתי ככה? לא, "ככה אמרו לי, כה אמרו לי". גם הרב בעדני עלה ל"קול בעורמה", ואמר: "מישהו סיפר לי, שמעתי, מישהו סיפר לי שהוא אמר ככה וככה, ואם ככה, הוא חייב נידוי". גדול דור עולה לרדיו! מה שלא היה מעולם! ואומר דבר כזה "משיהו, שמעתי מישהו סיפר לי, שככה...". אז אתה מוציא תליה להורג באמצע ככה, עבודה של 35 שנה, הכל בחינם! מה קרה? דיברת איתי? לא דיברת! הלכתי...
שואל: הרב...
הרב: אתה לא תדבר אתה. הלכתי אליו אחרי שהוא דיבר בדיו ואמרתי לו: "איך הרב דיבר נגדי ברדיו בלי לשמוע אותי? בצדק תשפוט עמתך, אתה צריך לשמוע לפני שאתה דן". הוא אומר: "לא, אבל משיהו בא סיפר לי". אמרתי: "מותר?ז ה מותר לקבל כזאת עדות בלי לשמוע את הצד השני? מותר? אסור! אמרתי לו: שאני שלחתי לכבודי שיחתום עם 25 גדולי ישראל שחתמו נגד הזמרים הפסולים, כבודו לא הסכים לחתום. למה? אמר: צריך לעשות להם בית דין. בלי בית דין איך אפשר לצאת נגד הזמרים!. אז בלי בית דין איך אתה יוצא נגדי? אני לא זמר פסול, אני לא מחטיא הרבים. אני מזכה הרבים. אז איך אתה יוצא נגדי על סמך שמועה? איך? לא הייתה לו תשובה. זה גדול דור! לא הייתה לו תשובה. שחט אותי. שתקתי. שתקתי. קיבלתי. אמרתי ה' רוצה שככה יהיה, הוא יודע מה התיקון בזה. אבל אני יודע מה קרה בסוף. התברר מי השקר ומי האמת. זה הטובה שיצא מכל הבחירות? בחירות לא יצא. מה כן יצא? מי השקר ומי האמת. מי עובר על התורה ומי שומר על קיומה. זה מה שיצא וזה הרוויח מי שרוצה להרוויח ומי שרוצה לפקוח עיניים. זה אתה צריך לדעת. וככה עשו. ובלי שום בושה כל מוצ"ש היו מביאים סריה של חכמים ספרדים שיפגעו בי, יקללו אותי, ינעצו, יגידו עלילות והכל. ואני בשתיקה. שתיקה גמורה! אתה יודע מה זה לשתוק? "וידום אהרון". שנתיים. אבל אסור לי לשתוק. גם אסור לי לשתוק באותו רגע, כי אדם מותר לו להוכיח את מי שאומר עליו עלילות. כי שתיקה זה כהודיה. אבל בגלל עקירת התורה וההרס וחורבן שהם עשו, הייתי צריך קצת להכניס לפרופיל. אז אחרי שאתה רואה בן אדם כזה,ש עומד מול אנשים מסכנים בעלי תשובה מתחילים, שרואים זקן כזה ארוך עד הברכיים והוא יודע לצעוק עם פוזה, אתה רואה איך הוא לוקח אוויר, מתכנן את המהלך, ואז בשביל להיות רציני..."מי אתה..."( בצעקות). נו, אחרי זה נשאר משהו ממי שהוא דיבר עליו? לא נשאר כלום! אם ככה אתה מתייחס אליו, אז הוא כלום. מחר יעבור משיהו לידו, ירק כמו אותו אחד שאמרת. וזהו הסיפור. וזה הם עשו במשך שנים. ואני שותק. לא אחד, לא שתיים, לא רק ראשי ישיבות וראשי כוללים, לפחות 5,000 רבנים ספרדים. אתה מבין מה אני מדבר? לא היתה התקפה כזאת על שום אדם בעולם! בעולם! מבריאת העולם עד היום, אם תחפש מישהו שיצאו עליו ככה, לא היה דבר כזה בעולם! וחף משפע. לא תגיד שהוא עשה. לא תגיד שהוא עשה, נגיד תפסו אותי חלילה בחילול שבת. לא בררו, יכול להיות שזה הייתה יולדת, יכול להיות שזה היה משהו שצריך.. חולה שיש בו סכנה לא ביררו. ועשו לי את זה! זה אסון ועוול שאין כדוגמתו. לא עשיתי כלום. הוציאו עליי פתק שיהודית כתבה פתק שכאילו "הקדיח תבשילו". איך אפשר להגיד "הקדיח תבשילו, אם אתה לא ידוע.. אתמול אני נתתי שיעורים, פתאום אני מחרת בבוקר אני הקדיח תבשילו? ממה? מה עשיתי? בשביל להגיד "הקדיח תבשילו" אני צריך להיות ישו. ישו אנחנו יודעים מה הוא עשה. המיר את דתו, עשה ככה, חילל שבת, עשה זה.. מה אני עשיתי מאתמול עד הבוקר שהתפרסם מכתב? אתה יכול להגיד לי מה עשיתי? ועל מה הקדיח תבשילו? עכשיו, כל התקופה הרב עובדיה לא דיבר מזה מאומה. הוא לא יודע בכלל שהוציאו מכתב כזה. אתה יודע שהוא היה מבקש לדבר איתי והיו עושים טלפון אליי כאילו, ואומרים "הלו, שלום, כבוד הרב... כן, הרב עובדיה רוצה לדבר איתך.. מה? אתה לא יכול לדבר איתו עכשיו? הוא אומר שהוא לא יכול לדבר איתך עכשיו כבוד הרב". וסוגרים. שלוש פעמים. שלוש פעמים עשו לו את זה. אז הוא אמר "בוא נא, אם זה מזלזל בי, לא רוצה לשמוע אותי, לא רוצה שום דבר, אז הוא התחיל לקבל את דבריהם. הבנת איך הם עובדים? זהו! והבאנו ראיות על כל הדברים והשמיעו את הנכד שהיא עשתה את המכתב וכו הלאה וכו', וכו'. זהו! זה הסיפור בקצרה. אבל אתה יכול לראות אותו בזמן אמת איך הוא היה בדיוק, מהתחלה עד הסוף. אז זהו. אז תגיד תודה שאני רק אומר להם שמות חיבה. אני לא מקלל אותו, הוא קילל אותי. אני לא מקלל אותו. גם הוא אמר "ימח שמו". אבל אני לא קיללתי. לא. אמא שלי חינכה אותי לא מקללים אפילו גויים. לא מקללים. אבל מה, להכניס אותו לפרופורציות, כי כתוב שמישהו תלמיד חכם ואין לו יראת שמים הרי הוא כקל שבציבור. וקל שבציבור אין לו כבוד בכלל. אפשר להגיד עליו הכל. ואדם כזה ודאי שאין לו יראת שמים. אם אתה שופט אותי בלי לשמוע אותי, נגד הדין, ולא רק Zה, אתה אומר דברים הכי חמורים ומעליל עליי עלילות, אין לך דין אפילו של קל שבציבור. למה? כי אצל אנשים פשוטים, עמי ארצות, הזדונות הם שגגות. אצל תלמיד חכמים, השגגות זה זדונות. ופה לא היה שגגה, פה זה זדון מתוכנן עם הוראה מדרעי "נא לחסל אותו". זה הייתה ההוראה והפקודה בזמן הבחירות. זה אמרי מתוך הבית שלו. מתוך הבית, הבאתי את כל העדויות והדברים. אבל מה לעשות? אז אני שותק! ואני ידעתי שאתה רוצה לשאול את זה ושההוא "מתבז" 3:03:07 אותך וזה. אני מכיר אותכם. אני רואה אותכם, אני יודע כבר בדיוק מה אתם רוצים לשאול. לכן השארתי אותך לסוף, שככה יהיה לאנשים לפחות משהו לקחת הביתה.
אני מודה לכם על השאלות! תהיו בריאים!
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות