בני ברק - שלושים לפטירת הרה"ג הרב יהודה שפירא זצוק"ל

בני ברק 12-5-09

ערב טוב, בעז"ה נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

הדברים שאנחנו אומרים הערב הינם לע"נ מורי ורבי הרב הצדיק הרב יהודה שפירא מנוחתו עדן.

נסיון העקדה של אברהם ושל יצחק אבותינו הקדושים, מחייב אותנו לעקוד את הרצונות למען השי"ת וכלל ישראל. בבחינת חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב.

נבאר את מעשה העקדה במבטים שאולי לא ראינו אותם קודם, במעשה העקדה נחקקה צורתו של אברהם אבינו ע"ה בליבנו, ובה הוא נקרא ירא אלוקים, מפרי העקדה אנחנו אוכלים בעולם הזה ובתחילת תפילותינו אנחנו זוכרים את עקידתו של יצחק. ענין העקדה ערכה, מהותה ותכליתה, אינו דומה למעשה חנה ושבעת בניה, וכן לגזירות רעות של מסעי הצלב ושנות ת"ח ות"ט רח"ל אשר קרו מקרים כאלה שאבות שחטו בידיהם את בניהם ובנותיהם כדי שלא יפלו בידי הטמאים ויתעללו בהם. ואין לדמות את המקרים האלה לעקדתו של יצחק אף שלכאורה יש דמיון במעשיהם למעשה העקדה. עלינו לדעת שענין העקדה לא היה ולא יהיה כמוהו בעולם, ואשר נוסה מאן דהוא בנסיון גדול ונורא מרעיד ומפחיד כל לב כנסיון העקדה. עלינו לדעת שכל מעשה אינו נערך עפ"י המעשה בלבד כי אם לפי ענינו ומצבו של עושה המעשה בהתאם לתנאי הזמן והמקום וכל שאר הפרטים והמקרים המתלווים אליו. אין שום דמיון במעשי הגיבורים בעיתות הגזירות האלה שדיברנו, כשאבות שחטו בידיהם בניהם ובנותיהם למעשה העקדה. מפני שאז נעשו כל המעשים הנוראים בעת מהומה ובהלה כשעמדו בניהם ובנותיהם ליפול בידי הפראים האכזריים והיו עושים כל מעשה בגופם ובנפשם ולטמאם בכל מיני טומאה כידם הרחבה במרכבה הטמאה. ורבים גדולים וחכמים היו כולם בדעה אחת שטוב להם בגופם ונפשם להיהרג בידי אבותם מליפול בידי הטמאים. והיה מזה קידוש ה' גדול מאד ונתקדש שם שמים בעולם. בהשקפה כזו אין פלא כל כך בעשותם את המעשים הגדולים האלה. אבל לא כן מעשה עקידתו של יצחק אבינו, שהיה בנו יחידו של אברהם אבינו, האהוב והנחמד לאביו ולאימו, בן שניתן בנס גדול שלא היה כמוהו בעולם, האהוב והנחמד לכל באי שער עירו ולכל בני ביתו, יושב בכבודו של עולם בבית אביו הגדול בעושר וכבוד, כאחד ממלכי הארץ, יושב באוהל ועוסק בתורה ועבדות ה', וביתו של אברהם אבינו מלא אורה ושמחה, כל באי ביתו ששים ושמחים בשמחתו ושמחת שרה בנה יקירה הניתן לה אחרי בלותה. האב והאם עומדים ושומעים את קולו של יצחק היושב ועוסק בתורה ובתפילה תדיר. כל מלכי מזרח ומערב מקדימים לפתחו של אברהם אבינו לשמוע תורתו וחכמתו. כל העוברים ושבים המתארחים בביתו של אברהם אבינו, כל תלמידיו הרבים וכל ילדי ביתו ומקנת כספו, כולם רואים את אושרו של רבם ואדונם בבן הזקונים שלו. כולם שמחים בשמחתו ונותנים שבח והודיה לשמו הגדול יתברך על כל הטוב אשר עשה לעבדו הנאמן ופיהם מלא תהילות לה'. הם רואים את יצחק ממלא מקום אביו אחריו, להיות מאיר לעולם בתורתו וחכמתו, וכל הבא בביתו של א"א נעשה שמח בשמחתם של אברהם ושרה אשתו.

והנה בעצם תוקף שמשו של אברהם אבינו נאמר לו "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק והעלהו שם לעולה". ומה יהיה בסופו של דבר? יצחק חמודו של עולם ימות, שרה תמות מרוב צערה ויגונה על בנה יחידה, אברהם יחשב כמתעתע בעיני אנשי העולם, אין מי בעולם שיאמינהו, וגם לא היה מותר להם להאמינו שעשה עפ"י ה', שזה דבר נגד שיקול דעתו של כל אדם אשר אין ראוי להאמין לנביא גם על הוראת שעה, כי אם יצחק לבדו מהכרתו הגדולה וברוח קדשו האמין לאביו. כל תלמידיו אוהביו ומכיריו יבדלו ממנו, עבדיו ומשרתיו יברחו ממנו מיראתם פן יעשה להם כמו שעשה לבנו, יקמו אנשים יגזלו ממנו כל רכושם בחושבם שסר טעמו ממנו לעת זקנתו, כל תורתו וחכמתו שלמדו ממנו תלמידיו תבטל ותהיה לאין מפני שסופו מוכיח על תחילתו. ואיך נסמוך על חכמתו של איש כזה אשר היה מוכשר לעשות מעשה נורא ואכזרי כזה, שמים וארץ ירגזו במעשה נורא ומבהיל זה. ומה תהיה אחריתו של אברהם אבינו, ישאר בדד וגלמוד, נידח ונעזב מבני אדם, כל רואיו ילעיגו עליו יפטירו בשפה יניעון ראש,  יזכור ימי עניו ומרודו, כל מחמדיו וכל כבודו הגדול אשר היה לו בימי קדם ירדו לטמיון, יהיה נע ונד בארץ בלי רע ומיודע, ולא ישאר לו בעולם הגדול הזה כי אם אלוהי אברהם לבד, אשר ידע בנפשו שעל פיו יתברך עשה מה שעשה, ועל מי ישען? כי אם על אביו שבשמים לבד. "זה דודי וזה רעי", זהו מעשה עקידתו של יצחק. כל זה ידע אברהם בלכתו לשחוט את בנו יחידו, לא נעלם ממנו כל זה, בלכתו להר המוריה היה לו די עת לחשוב ולהתבונן לכל התוצאות הנוראות של מעשהו הנורא, ובכל זאת לא נתפעל מכל החזיון המבהיל הזה, והיה ישר בעיניו להפרד מכל הטובות הגדולות ומכל מחמדי נפשו, והיה די לו שה' לבדו יהיה חלקו ונחלתו. והשכים בבוקר לעשות רצונו ית' בשמחה וזריזות גדולה ולא פחד ליבו מכל החזיון הזה.

עתה יוכר שאין מה שידמה ומה שישווה לעקידתו של יצחק. לא היה ולא יהיה כמוהו בעולם, ואין דמיון לכל המעשים הגדולים אשר נעשו בעולם לעומת עקידתו של יצחק אבינו ע"ה.

בדרשת הר"ן דרשה ו' כתב בענין נסיון העקידה וז"ל: כי לא היה נמשך לאברהם עונש כלל אם לא עקד את יצחק כי לא ציווהו השי"ת בזה. הקב"ה לא ציוה אותו לעקוד, וה' הבטיחו "כי ביצחק יקרא לך זרע", וזה לשון הכתוב, "קח נא" כאשר נודע שזה המאמר אינו לשון ציווי אלא בקשה, שהראה לו ה' ברמז שייטב בעיניו אם ימחול אברהם על הבטחתו "כי ביצחק יקרא לך זרע" ויעקוד את בנו. ה' רק רמז לו שזה חפצו. ולו היה אברהם משיבו הן לי לא נתת זרע כי אם זה, ואיך אעשה זאת? לא היה נחשב לו עוון ולא היה משיגהו עונש מזה, כך אומר הר"ן. ואעפ"כ לגודל אהבתו את ה' מצא את לבבו לעקדו כדי שיעשו חפץ ה'. וזה ענין העקדה וסודו.

לפי דברי הר"ן הללו אפשר ליישב את לשון הכתוב אצל העקידה. "והאלוהים ניסה את אברהם" והלא כל ימיו עמד אברהם בנסיון, ולמה דוקא כאן כתוב שה' ניסה את אברהם? אבל דברי הר"ן מבואר היטב, כאן היה סוג נסיון אחר משאר כל הנסיונות, שהרי לא היה כאן ציווי מפורש להקריב את יצחק רק גילוי בעלמא, שיהיה לה' ניחותא בדבר אם יקריבהו, וזה נסיון גדול לאברהם להקריב בנו היחידי שנולד לו כשהיה בן מאה שנה, וממנו עתיד להבנות כלל ישראל. וליכא נסיון אחר כזה כלל.

נסיון העקדה היה קשה מאד, אפילו לגבי אברהם, ולא לחינם אמרו חז"ל שאמר לו הקב"ה לאברהם, בבקשה עמוד לי בנסיון זה, הענין הוא כי כל הימים היה אברהם מהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ומקבץ העם וקורא בשה"ש, לעזוב דרכי מוות של עבודת כוכבים ומזלות, ושעבודת ה' יתברך היא רק בעשיית חסד ורחמים, ובשום אופן לא יתכן לעבוד את ה' בשחיטת בני אדם והקרבתם לפניו חס ושלום, כי דבר זה מתועב ומשוקץ הוא ביותר. ולבסוף הרי הוא שומע "קח נא את בנך את יחידך והעלהו שם לעולה". כל בנין העולם על פי דרכו של אברהם אבינו קורס לנגד עיניו כרגע, והוא נדרש לעקוד את כל יתרת אהבתו לבנו כמאמר הכתוב "קח נא את בנך אשר אהבת והעלהו לעולה" כדי להשלים את רום מעלתו ושלא ישאר מאומה שלא מסרת להקב"ה.

אברהם אבינו קיים "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" במאה אחוז. אבל בטבע הקב"ה נתן לבני אדם אהבה לבנים, שהאבות מוכנים לסכן חייהם בשביל הבנים, יותר ממה שבשביל עצמם, זו אהבה טבעית שנטועה בכל אב ואב. הקב"ה מבקש מאברהם אבינו שגם את טיפונת האהבה הזאת, גם את זאת הוא רוצה שיקריב לפניו, לכן אומר לו "קח נא את בנך אשר אהבת" כדי להשלים את רום המעלה ושלא ישאר דבר שהוא לא מסר לקב"ה.

לאחר שעמד בנסיון ומלאך ה' קורא אליו "אל תשלח ידך אל הנער" והקב"ה אומר "בי נשבעתי כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חסכת את בנך את יחידך", אבל לא כתוב אשר אהבת הפעם, כי את האהבה הוא כבר ויתר בעקידה לקב"ה. לכן נאמר ולא חסכת את בנך את יחידך בלי אשר אהבת.

בנסיון העשירי שעמד בו א"א הורה שכבר נשלמה שלמותו לגמרי ולא נשאר מקום פנוי בלבבו אפילו לאהבת בנו, לכן נאמר בו "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה" ואינו בועט בייסורים ובנסיונות כדברי חז"ל, שאין ירא מבעט.

הזוהר הקדוש שואל, מדוע הנסיון של העקדה מיוחס רק לאברהם אבינו ולא ליצחק, בזמן שליצק היה אפשרות לעכב את הנסיון כולו, אם האבא יש לו נסיון מה זה נוגע לבן? אם נתבונן נבין כי מה שקוראים בעולם מסירות נפש הכוונה היא מסירות הגוף, אבל מסירות נפש ממש נקרא מידת ההשתוות.

הנסיון מורה שאצל אנשים פשוטים, קל מאד אצלם יותר למסור נפשם ממסירות גופם, שיכול לוותר על נפשו ואינו  יכול לוותר על גופו. אמנם אצל האדם השלם הוא להיפך, נקל אצלו מסירות הגוף ממסירות נפשו, דהיינו הוא יכול לוותר על ממון, שאלת החיים והכבוד, אבל לוותר על רוחניותו חס ושלום. זוהי כל עקשנותו של האדם השלם, לא לוותר כהוא זה על רוחניות. ומובן לפי זה אם האדם השלם יש לו ציווי מה' שיוותר על הרוחניות שלו, זה מסירות נפש ממש. וזה המכוון של "בכל מאודך" מה שאצלך יקר מאד, וגם אם הרוחניות זה מאודך, גם זה אתה צריך למסור בשעה שהתורה דורשת ממך כך.

בזה נבין את הנסיון של העקדה שנקרא על שמו של אברהם אבינו ע"ה. משום שליצחק היה מסירות הגוף, כמו שמביאים חז"ל ישמעאל התפאר לפני יצחק שמל את עצמו ע"י הבחירה העצמית שלו בגיל 13 שנים, ואילו  יצחק מלו אותו ללא רצונו בן שמונת ימים, על כך השיב לו  יצחק, אתה מסרת אבר אחד בבחירתך ואני מוכן למסור את רמ"ח איברי ושס"ה גידי להשי"ת. על זה נאמר "ויהי אחר הדברים האלה והאלהים ניסה את אברהם" מיד בא נסיון לראות האם באמת יצחק מוכן למסור את כל איבריו וגידיו. אבל לאברהם אבינו היה מסירות הנפש, היינו השתוות בחלקי הרוחניות, זה לא יאומן כי יסופר. בהסכמתו על עקידת יצחק הסכים אברהם אבינו לוותר על כל הרוחניות שלו שעמל ויגע כל ימי חייו, כדי שישאר יורש רוחני ממשיך דרכו להעמיד דורות ותלמידים שיכירו את האמת כהמשך לעבודתו. על כל זה היה מוכן אברהם אבינו לוותר ולעקוד לאהבתו את ה'. את כל הרוחניות המתמשכת מכל עבודתו הפוריה במשך כל ימי חייו, כל ההישגים, את הכל הוא מוכן לעקוד. מסירות נפש על הרוחניות. זה מרכז הנסיון אשר הקב"ה בחן אותו, האם יתן באהבתו את כל רוחניותו ועצמותו בלתי לה' לבדו.

לאחר שגירש את ישמעאל בגלל ההבטחה של "כי ביצחק יקרא לך זרע" ופתאום גם את יצחק צריך להפקיר ולשחוט, ומה ישאר? ומה עם כל הייעוד של עם ישראל לדורות? על כך שילם לו הקב"ה מידה כנגד מידה, אברהם אבינו שהיה מוכן להפקיר אפילו את הרוחניות של העתיד עבור השי"ת, קיבל הבטחה של רוחניות לעתיד עד סוף כל הדורות. יען אשר עשית ולא חסכת את בנך יחידך כי ברך אברך והרבה ארבה את זרעך.

כמה ערבים דברי הספורנו שאומר על הפסוק "ויתברכו בזרעך כל גויי הארץ" שזה המשך הברכה, שיקראו כולם ויקראו כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד, יתברכו בזרעך וישתדלו להתדמות להם.

אומר הספורנו שההבטחה האלוקית ש"יתברכו בזרעך כל גויי הארץ", עכשיו, לעתיד לבוא, עוד מעט, כשכל העולם יהיה שכם אחד לעבוד את ה', כולם יתברכו בזרעך וישתדלו להתדמות להם - ליהודים. הרי שהברכה היא שזרעו יהיה ציור ודוגמא לדורות אשר ילמדו ממנו להתדמות אליו, וכן כתב הרמב"ן ז"ל, יען אשר עשית את המעשה הגדול הזה הובטח שלא יגרום שום חטא שיכלה זרעו או שיפול בידי אויביו ולא יקום. והנה זו הבטחה שלמה בגאולה העתידה שלנו. זוהי המידה כנגד מידה, גמול רוחני למסירות נפש רוחני. וכמה עלינו לאמץ מידה זו.

אנחנו רואים אחרי כל המעלות של אברהם אבינו, שקיים את כל התורה כולה טרם שניתנה, במה משבח אותו הכתוב? "ואת הנפש אשר עשו בחרן אברהם ושרה", עשו אברהם ושרה, אברהם מגייר גרים ושרה את הנשים. בואו נראה כמה חשובה עבודה הזאת של האדם הגדול בענקים אברהם אבינו אצל הקב"ה.

כתוב במדרש תהילים במזמור ל"ד, אמר רבי סיימון, ראוי היה אברהם אבינו להברא תחילה לאדם הראשון, אלא אמר הקב"ה, אם בורא אני את אברהם תחילה, אם יקלקל אין מי שיבוא ויתקן, אלא הריני בורא אדם הראשון תחילה שאם יקלקל יבוא אברהם ויתקן. אם כן מה החשיבות הגדולה ביותר? זו האפשרות של תיקון העולם כולו. לכן מה היתה עיקר עבודתו של אברהם אבינו? לקרב את כל העולם תחת כנפי השכינה, ככתוב "ואת הנפש אשר עשו בחרן" והכתוב אומר "דשעבידו לאורייתא" אברהם מגייר גרים ושרה את הנשים.

בעל בית הלוי כותב, שהסיבה ששרה אימנו היתה עקרה ולא היה לה רחם, כדי לאפשר לה ולאברהם אבינו להתעסק בחזרה בתשובה, גיור גרים. ואפילו לחפש עצות להריון, מנע ממנה הקב"ה בית ולד שלא יהיה לה גם רחם, כדי שלא יחפשו עצות כדי שהיא תהרה, ואז יהיו מטופלים בילדים ויפריעו אותם בעבודתם הקדושה. וכדאי לדחות את לידתו של יצחק אבינו, העולה התמימה בעשרות שנים של צער לצדיקים הללו, כדי לבצע משימה קדושה זו, וללמד לעולם כמה חשובה משימה זו בעיני הקב"ה קרוב בני אדם תחת כנפי השכינה.

ז"א נמנעה לידתו של יצחק אבינו עשרות שנים, כדי שיספיקו אברהם ושרה להעמיד דורות של גרים. ועל מי מדובר? על עובדי עבודה זרה כמו הסינים. בימינו היה מישהו יוצא לחפש סינים ברחובות בשביל לגייר אותם? מישהו היה משבח אדם שהולך לעשות פעולה כזאת? אבל אברהם אבינו עושה זאת, והקב"ה בשביל שיעשה זאת מעכב את לידתו של יצחק כדי שלא יהיה מטופל בילדים.

הרמב"ן בספר המצוות מצוה ג' אומר "ואהבת את ה' אלקיך" שתאהב האל באמת כמה שהגיע לך מהשגת אמיתתו הנה אתה בלי ספק תדרוש ותקרא הכופרים והסכלים מידיעת האמת אשר ידעת. לשון הספרי: ואהבת את ה' - אהבהו על הבריות, כאברהם אביך, שנאמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן". רוצה לומר כמו שאברהם בעבור שהיה אוהב ה', כמו שהעיד הכתוב "אברהם אוהבי" שהיה גם כן לגודל השגתו, דורש האנשים אל האמונה מחוזק אהבתו כן עתה אהוב אותו עד שתדרוש האנשים אליו. עד כאן לשון הרמב"ם בספר המצוות. ז"א אי אפשר לקיים מצות אהבת ה' בשלמות בלי שהאדם יקרב אחרים לאביו שבשמים. לא "ואהבת" לבד, אלא ואהבת - להאהיב אחרים את השי"ת. בזה מקיימים מצוה זו בשלימות.

ובספורנו בפרשת תולדות פרק כ"ו פסוק ה', דבר מדהים על הפסוק: "עקב אשר שמע אברהם בקולו" אומר הספורנו, והנה ליצחק תלה בזכות אחרים בשני פסוקים שנלמד תיכף, עתה וכן למטה, וזה היה קודם שהתעורר יצחק לקרוא בשם ה'. ז"א הקב"ה לא הסכים לברך את יצחק אבינו בזכות עצמו ומעשיו, אחרי העקידה, לא הסכים, אלא בזכות אברהם אביו בלבד. למה? כי הוא עדיין לא התעורר לקרוא בשם ה' ולהקריא את שם ה' בפי הבריות כאברהם אביו.

כתוב בפסוק "גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ", ככה מברך הקב"ה את יצחק. אבל במי הוא תולה את הברכה? עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי. תלה את הברכות בזכות אביו אברהם ולא בזכותו. וכן בהמשך הפסוקים נאמר "וירא אליו ה' בלילה ההוא ויאמר אנכי אלקי אברהם אביך, אל תירא כי איתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי", שוב תלה את הברכה בזכות אברהם ולא בזכות יצחק. לאחר מכן מבין יצחק את סיבת הענין, ומיד כתוב "ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה' ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר" ואז כתוב "ואבימלך הלך אליו מגרר ואחוזת מרעהו ופיכל שר צבאו", רק אחר שהתעורר יצחק אבינו לקרוא בשם ה', כרו עבדי יצחק באר מוצלחת ללא מריבה, ואבימלך הלך אליו לכרות ברית ולא הזיקוהו עוד, משמע שעד עתה לא היה קורא בשם ה' ורק בהיותו זקן התעורר לקרוא בשם ה'. וזה נפלא הדבר מוקשה, כי הרי כל תכלית האדם בעולם וכל ייעודו להכיר את האלוקות להבין ולדעת את האמונה האמיתית, להרגיש אותה בציורי ליבו ולהפיץ בעולם את ההכרות וההרגשות האלה, לנטוע בליבות בני אדם את האמונה בה' ולקרבם לענינים רוחניים, שירגישו שיש ענינים גבוהים יותר ורמים, נעלים מעניני העולם החומרי שבו הם חיים, שיכירו וידעו הכל כי רק ה' הוא בורא הכל ומבלעדו אין כל. כמו שאנחנו אומרים בכל יום "יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך".

והנה יצחק אבינו ע"ה שהתגדל על ברכי אברהם אבינו ע"ה, שהיה ראש ואבי המאמינים, הראשון שהכיר את האלוקות כח הכוחות המהווה הכל וממציאן, על ידו התפרסמה האלוקות בעולם, בודאי לימד את יצחק והשריש בו את האמונה כפי שהבין והרגישו, ואחרי כל זאת עוד תחסר ליצחק ההכרה בחובתו ותעודתו לקרוא בשם ה', ולא עוד אלא שזה היה אחרי שהיה בהיותו בן 37 שנה שפשט את צווארו על המזבח לקרבן לה', שבשביל זה התקדש שמו יתברך בעולם, וירד מעל המזבח ונשאר עולה תמימה, בכל זאת עוד לא הגיע למדרגה לקרוא בשם ה'. היאך זה? הרי זה מבהיל. כיון שלא קרא עדיין יצחק אבינו ע"ה, שנקרב לעולה תמימה בשה"ש לפרסם אלוקות יתברך נענש בעונש שלא תלו לו את הברכות בזכותו רק בשביל אביו. ז"א גם עצם העבודה המיוחדת שלו, עבודת הגבורה של יצחק אבינו, לא מספיקה אם הוא לא עושה חסד עם הבריות לקרבם לאביהם שבשמים ולקרוא בשם ה'. לא ראוי הוא להתברך, לדברי הספורנו, עד שיקרא גם הוא בשם ה', שזה יעודו של כל אדם מאיתנו. וכמו שפוסק הרמב"ם בספר המצוות, שצריך להאהיב את ה' על הבריות כל אחד לפי השגתו. ז"א מכאן אנחנו רואים דבר מדהים, רק לאחר מכן נאמר לו בפסוק "עתה אתה ברוך ה'", כך אמרו לו אבימלך ופיכול שר צבאו.

בואו נראה מה המעלה שבעצם אדם מתעסק בענין החזרה בתשובה וכמה זה חשוב אצל הקב"ה כמו שמעיד הזוהר הקדוש ורבי שמעון בר יוחאי.

הזוהר הקדוש בחלק ב' דף קכ"ט אומר, ואני אתרגם ישר לעברית: הכרוז יוצא ואומר אחר נפילת אפיים שאומרים כאן בכל יום בתפילת שחרית, עליונים ותחתונים העידו עדות מי הוא זה שעושה נפשות ומזכה לחייבים לחוטאים. ההוא שראוי לעטר אותו בכתר מלכות על ראשו, ההוא שראוי לעלות עתה לפני המלך והשכינה. שהרי המלך והשכינה שואלים עליו. באותו זמן מזדמנים שני עדים ואותם עיני ה' שמשוטטים בכל העולם, דהיינו שני מלאכים שנקראים עיני ה', וקיימים אחר הפרגוד ומעידים עדות זו, וכך הם אומרים, אנן סעדי על פלניא בר פלניא, זכאי חלקו של האב שמזכירים בגינו לטוב, זהו שעושה נפשות למטה נפשות של חוטאים שהם מהסטרא אחרא. אז מתיקר כבודו של הקב"ה בחדוה שלמה. באותה שעה מזדמן ממונה אחד שהוא גזבר על כל הדיוקנאות של הצדיקים, ורומז הקב"ה לאותו ממונו, ומביא את דיוקנו של אותו אדם שעושה נפשות רחוקים, ומעמיד אותו לפני המלך והשכינה.

אומר רשב"י, ואנא אסהדנא עלי שמיא ואראה, לבאיש אתה מסרין לההוא דיוקנא, ומסרין בידי שבעים מפתחן דכל גנזיא דמראה בהוא, וכדין מלכא בריך להיא דיוקנא, בכל ברכן דבריך לאברהם כדעבד נפשן לחייביא. דהיינו הקב"ה בכל יום מברך את הדיוקן הזה, ומוסרים בידו שבעים מפתחות של גנזים של הקב"ה, ומברך אותו בכל הברכות שהתברך אברהם אבינו. ומה הן הברכות? ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה, ואברכה מברכך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה. והקב"ה רומז לארבע המחנות עליונים, ונותנים לאותו דיוקן והולכים איתו ומעלים אותו לשבעים עולמות גנוזים שלא זוכה שום אדם אחר, חוץ מאותם הגנוזים לאלה שעושים את נפשות החוטאים ומחזירים אותם בתשובה. ואם היו יודעים בני אדם כמה תועלת וזכות זוכים בזכותם, היו רודפים אחריהם כמי שרודף אחר חיים.

ממשיך הזוהר ואומר, אני מזכה לבני אדם בכמה טובות, בכמה גנזים עליונים, אבל לא כמו מי שמזכה את החייבים, מה בין זה לזה? מי שמשתדל בתר העני, ומשלים לו חיים לנפשו וגורם לו להתקיים וזוכה לכמה טובות לאותו עולם- עולם הבא. ומי שמשתדל אחר החייבים החוטאים ומשלים את עצמו יותר, הוא גורם לסטרא אחרא ולאלוהים אחרים דאיתקפיא ולא שלתא, ומעביר אותם משלטונותיו וגורם שיתייקר כבודו של הקב"ה על כסא כבודו, ועושה לאותו חייב נפש אחרת, זכאי חלקו. ז"א מי שחוזר בתשובה בעצם זה שמחזיר אותו בתשובה עושה לו נפש חדשה, על זה נאמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן".

ז"א מי שמחזיר אנשים בתשובה, כמי שבראן, כמי שיצרן, כמי שהולידן, כלשון הגמרא בכמה מקומות. ז"א מעלה זו היא גדולה ביותר ואין כדוגמתה.

ועכשיו לענין שאנחנו פה, הרב הגאון הרב יהודה שפירא זצ"ל, מיזג באישיותו שני דברים שהם נצרכים לכל בן חיל. מצד אחד עליה רוחנית מתמדת ללא הפוגה וללא לאות בלימודה תורה ויגיעתה, בכל התנאים ובכל המצבים של פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. מצד שני, דאגה לכל איש ואשה מישראל שיזכו להכיר את הבורא, תורתו ומצוותיו, אף על חשבון עלייתו ברוחניות, והתעסקות מתמדת כמעט יום יומית לזיכוי הרבים והחזרה בתשובה של המוני בית ישראל עד הפרט הקטן ביותר.

זכיתי להיות במחיצתו של הרב למעלה מעשרים שנה, ולחיות על פי הדרכתו בכל הפעולות שעשינו מתחילה ועד עתה. ולא בכדי זכינו להצלחות גדולות כאלה, באשר העצות שלו היו ראויות לאין שיעור, והברכות והתפילות שלו גם על הצלחתנו והצלחת כלל ישראל.

מסירות נפש שבכל שעה, כשהגענו לשם, ולא רק אני, אלא כל אחד ארגון שופר מה שאני יודע, מעולם הדלת לא היתה סגורה ותמיד פתוחה בכל שעה לשמוע מה שצריך וכמה שיארך וגם להפסיק את הלימוד באמצע, גם כשהוא למד עם הנכדים וגם כשלמד לבד, כיון שראה בזה חשיבות גדולה ביותר להחזיר יהודים בתשובה.

פעם אחת כשנכנסתי אצל הרב, ואמרתי לו כבוד הרב, אני לא מבין, איך עולם שלם רואה שיש כל כך הרבה יהודים שחוזרים בתשובה, והיום יש למעלה ממיליון חוזרים בתשובה רק בארץ ישראל, איך יכול להיות שהעולם לא יוצא מגדרו ועושה פעולות בשביל להשלים את הענין ולהביא את הגאולה. אז הוא התבונן עלי ואמר לי בצער, בדור הקודם היה המנהיג החזון איש זצוק"ל, אבל לא היה חיילים שיכולים לבצע את המשימה. בדור הזה יש חיילים, אבל אין מנהיג שיכול להתוות לכולם את הדרך ולבצע את המשימה. אבל אני יכול להגיד לכם, שהיה מנהיג, הרב הגאון בעצמו הנהיג אותנו ובזכותו מאות אלפי בעלי תשובה נהפכו לבני אדם בזכות הרב שעמד כחומה בצורה כדי שנוכל לבצע את המשימה בהשקט וברוגע בלי הפרעות שהיו למכביר! מבית ומחוץ. ועמד בפרץ שלא יוכלו להתקרב אלינו, כדי שנוכל לבצע את מה שאנחנו עושים יומם ולילה.

זכות זו היא זכות אדירה לאין שיעור. הוא שילב שני דברים בעצמו - תורה ותשובה, דבר שנצרך מאד בדור הזה.

כיום יש שני עולמות חשובים בפני השי"ת, עולם התורה ועולם התשובה. לצערי הרב אין עולם התורה מכיר דיו את עולם התשובה שמונה למעלה ממיליון חוזרים בתשובה. כמו כן אין עולם התשובה ברובו מכיר את עולם התורה וגדוליו. אני לא מחפש אשמים, אני מחפש פתרונות. לדעתי אם יתאחדו שני עולמות אלה בשעה גורלית זו לעם ישראל עם כל הסכנות שאנחנו עומדים בפניהם, דהיינו עולם התורה ימסור מעט זמן מהרוחניות שלו לטובת עולם התשובה שויתר על כל הגשמיות שלו כדי לשוב בתשובה, ועולם התשובה יתמוך כפי יכולתו בעולם התורה שיוכל להתמיד ולגדול ברוחניותו, לדעתי "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאום ה'". אם יהיה חיבור כזה, שכל אחד מבני התורה יהיה מוכן להשקיע שעה אחת של לימוד תורה בחברותא, או למסור שיעורים, לעשות למען זה שיוכלו בעלי תשובה ללמוד תורה בצורה מסודרת, זה מהפכה אדירה. משום שיש הרבה שלא יודעים את הדרך, ונקלעים למקומות ולמחוזות שלא מראים להם את הדרך המסורה לנו דור אחר דור ומקפצים מהר לגבעה ומתרבים אבל במקומות הלא נכונים. רק מי שרתוק לסטנדר ללמוד אבל עם בני תורה אמיתיים שזכו כל ימיהם ללמוד, יכול להתעלות ולהגיע לדרך האמת. אבל אם עולם התורה יעמוד שאנן ולא יקום ויעשה מעשה בזמן הזה, התוצאות מי ישורן, ויכול גלגל להתהפך עלינו בחזרה, ואינו רוצה לפרט מי שחכם יבין.

מצד שני, יש לחץ גדול אצל עולם התורה שאין אמצעים, האמצעים דלים, ואין אפשרות לכל אחד להחזיק מעמד והרבה נעזבים והרבה עוזבים את הכוללים בגלל שאין לה פת, וכאלה שנסגרו כין אין כסף. וידוע לי שגדולי ישראל מטכסים עצות רבות אבל גם באמריקה אין כסף. גם בחו"ל אין. ויש מאות אברכים כמו שנמסר לי מיודעי דבר, שנמצאים ללא כולל ללא לימוד אפילו שהם מסתפקים במועט. הרי משכורת דלה כזאת אי אפשר לחיות, זה רק נס. מכל מקום, יש אפשרות פשוטה, איש את אחיו יעזורו, בן התורה יתמוך ברוחניות בבעל תשובה, ובעל תשובה יתמוך בגשמיות בבן תורה. לדוגמא: עלה בדעתנו להקים קרן שתקרא "קרן יד יהודה", לעילוי נשמתו של המנוח, שכל יהודי יתרום חמישה דולרים בשביל להחזיק בני תורה שלומדים בכולל. ובני התורה יחזיקו בלימוד שעה אחת בשבוע לפחות. חמש דולר זה לא סכום גדול, אבל קובץ על יד ירבה, ואפשר למצוא פתרון מהיר שיוכל להחזיק את עולם התורה ועולם התורה יחזיק את עולם התשובה. הקרן הזאת תהיה לעילוי נשמתו של הרב המנוח.

עוד דבר שאנחנו רוצים לעשות, זה לימוד חברותות, מה שאמרתי כרגע, וזה ייעשה ע"י כאלה שעושים את המלאכה כבר, והרב ברזל בראשם, יש טופס כאן שנעשה לערב זה, פרוייקט חברותא רב ותלמיד, הפרוייקט הזה יקרא "קול יהודה" לעילוי נשמתו של הרב המנוח וילמדו בחברותות אחד מול אחד. כמובן שאברכים לא צריכים לצאת ממקומם, אלא בעלי התשובה יבואו אליהם. מה שהם צריכים בסך הכל זה להקדיש שעה.

ראינו מסירות נפש של אברהם אבינו, בשביל לעשות את חפצו של הקב"ה להראות את אהבתו השלמה. יש לנו הזדמנות פז להראות את אהבתנו לקב"ה, ולתת מהרוחניות שלנו שעה. זה בכלל לא דומה לקרבן שהקריב אברהם אבינו, הקרבן הזה זה כולו רווח, זה העליה הרוחנית קודם כל של המלמד עצמו של הבן תורה. זו זכות גדולה. וגם זה שתומך בבן תורה, הרי אם אין לו מספיק תורה לא יקום  לתחיית המתים, ועמי הארץ לא קמים לתחיית המתים, אבל מי יש לו בחינה של יששכר וזבולון והוא מחזיק תורה, אז בזכות זה גם ילמד וגם יהיה לו העמדה לעולם, גם אם הוא לא זכה ללמוד, לא בחברותא ולא בכלל.

אני חושב ששני הדברים האלה צריכים להצליח ובגדול, והקריאה שלי היא כרגע לא רק לציבור היושב כאן, כי צופים בנו כרגע כשלושים אלף איש בכל העולם דרך האינטרנט, וזה עובר בשידור חי. ובכל העולם צריכים לדעת שאפשר בדור הזה ועכשיו לעשות דברים במעט מאמץ, שעה וחמש דולר זה דברים לא רציניים, וכל אחד יכול לעשות. אבל עם זה עושים מהפכה. חיבור של שני העולמות האלה - עולם התורה ועולם התשובה, ששניהם היו ברב הגאון הצדיק המנוח רבי יהודה בן אסתר הינדא זצ"ל, צריכים להמשיך הלאה. וזה היה הייעוד וזאת היתה המטרה וזה מה שהוא ציפה לראות את עם ישראל כולם יחדיו. הוא לא הבחין ולא הבדיל בין ספרדי לאשכנזי, בין רחוק לקרוב, כולם היו בניו חביביו.

ואני רוצה לומר לכם יהודים יקרים, היה לנו אב רחום מדריך מורה מחנך ומנהיג והכל בסבר פנים יפות, תמיד צוחקות. גדלנו, אפשר לומר, בחיקו ולאור חכמתו, פקחותו הגדולה הפליאתנו פעם אחר פעם, המתינות והסבלנות נסכו עלינו בטחון ורוגע בעבודתנו, זכינו להיות שליחים שלו בארץ ובעולם, ידענו שיש מלפנינו ומאחורינו חומה בצורה של צדיק יסוד עולם, כולם ראו את הבנין המתנשא לגבהים - ארגון שופר, אך לא כולם הכירו את היסוד שעליו עמד הבנין, מורי ורבי היה צדיק יסוד עולם. כמו שכתוב בזוהר הקדוש דעל התשובה כהאי עלמא בכל עליונים ותתאים. ואין שבח גדול יותר לפני הבורא יתברך כהשבת הבנים בתשובה, והכנעת הסטרא אחרא ע"י תשובתן של ישראל והכנסת השכינה בליבותיהם של כלל ישראל. שכל המחזיר יהודי בתשובה כמי שילדו וכמו שבראו וכמו שעשאו.

אם כן, אין מספר לילדיו בניו ובנותיו דורות דורות של בנים. יהי רצון מלפני ה' אלוקינו שזכותו הגדולה תתמיד להשפיע עלינו מעולם האמת כדי שנוכל להמשיך את המפעל העצום של תשובת ישראל לאבינו שבשמים עד לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

עד היום זכיתי להיות שותף של הרב הגאון הרב יהודה שפירא זצ"ל, ועתה הריני משתף את הרב המנוח בכל זכויותי ובפעולות התשובות של ארגון שופר ובפירותיהן, עד שנזכה יחדיו להקביל את פני משיח צדקנו בתחיית המתים בעגלה ובזמן קריב אמן.

יהודים יקרים, זו שעת רצון, אם נשכיל ונרים את הכפפה כמו שרגילים להגיד, ובאמת כל אחד יהיה שליח מכאן לצאת ולהגיד שהגיע הזמן ששני העולמות לא יעמדו זה בצד זה, זה ליד זה, אבל לא מעורים זה בזה, כמו הכרובים שהיו מעל הכפורת שפניהם זה אל זה והיו מעורים זה בזה, אז יהיה קשה מאד, קשה מאד שנצליח לגשר כדי להביא לגאולה של עם ישראל.

אנחנו עדיין נמצאים אלפיים שנה בגלות, הקב"ה מחכה לנו אלפיים שנה. "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי", אבל הוא דופק כבר אלפיים שנה, שנתעורר, ואני חושב שאנחנו קצת מגזימים, אלפיים שנה זה מוגזם, שאנחנו יודעים בדיוק איך מביאים את הגאולה, אם ישראל עושים תשובה מיד הם נגאלים ואם אין ישראל עושים תשובה מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות או כמחמוד - אחמדניג'ד. המן אמר להשמיד להרוג ולאבד ואף זה אומר להשמיד להרוג ולאבד. מחמוד זה בדיוק אותיות המן. ובכל אופן, אנחנו עומדים שאננים, מאות מיליונים מוסלמים שונאים רוצים למחוק אותנו. נשיא ארה"ב הנוכחי לא טוב לישראל, רע מאד! על חשבון המוסלמים הוא ימכור חלקים מאיתנו, הפגישה של ביבי שתהיה בקרוב לא תצא טוב, כבר הניו יורק טיימס היום אומר לביבי שלא תעז להפריע לאובמה עם התכנית שלו להתפשר עם איראן, ואל תלחץ להתקפה כוחנית, תן לאמריקה לעשות את מה שהיא מבינה כדי שתצליח באפגניסטן ובאיראן. כי כל זמן שאתה לא תעשה שתי מדינות עם הפלשתינים, אתה תגרום שלא נצליח במלחמות האלה, אם כן אנחנו אשמים.

ועכשיו, הפפא שמסתובב פה עם כיפה לבנה ממקום למקום, אמר היום שירושלים צריכה להיות לשני עמים ושלוש דתות. שיגיד ככה גם על הותיקן נראה, העולם מחלק אותנו איך שהוא רוצה, אומר מה שהוא רוצה, ויש להם לכאורה כח גם לכפות אותנו. יש רק דבר אחד, זה אבינו שבשמים שעוד לא פנינו אליו ברצינות.

באחת ההרצאות האחרונות, דיברתי נגד תרבות הגויים שנכנסה לתוך הבתים, אינטרנט, טמבלויזיה, הנסיון ש"וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב" התחיל כבר, מאז שנכנסו המכשירים האלה ובכל כיס יש היום את הדברים האלה, דבר זה, זה נסיון מי עובד ה' ומי לא. ז"א פעם בשביל לעבור עבירה היו צריכים לצאת מחוץ לעיר, מחוץ לעיירה, היום לא צריך, בחדרי חדרים אדם יכול להיות עם מכשיר אחד וכל טואמת העולם נמצאת אצלו. וה' בוחן אותנו עכשיו, מי מסוגל להתנתק לגמרי מכל תרבות הגויים ומי לא. זה המבחן. יתפסו אותך או לא יתפסו אותך בני אדם, זה קשקוש, אתה מצולם ומתועד, וה' בוחן וכשיגיע שעת המבחן ביום הדין הגדול והנורא של גוג ומגוג, בזאת יבחנו כולם. זה הנסיון, אף אחד לא מרגיש, אבל אנחנו כבר עוברים אותו.

אז דיברתי חזק על ביעור העגלים האלה מתוך הבתים, וב"ה אני מצליח בהרצאות האחרונות להעלות עשרות אנשים על הבמה שזורקים הטמבלויזיה, ושמקבלים עליהם עול מלכות שמים עולים לבמה! ואנשים מצלצלים מכל העולם שרוצים גם כן להוציא, אז היה אחד שם שאמר לי, אבל אם לא נקבל מיליארדים מארה"ב ונשק, איך נעמוד מול האומות? אמרתי לו בשעה שאני אשמע זאת לא תהיה לי שמחה יותר גדולה מזה, אם אמריקה תפקיר אותנו כמו שודאי יהיה, ככל שיקדם אשמח יותר. שאל אותי למה? אמרתי לו אז אני בטוח שתקרא להשי"ת. עכשיו אתה נשען על משענת קנה רצוץ שהאינטרסים שלהם קודמים לשלך ועל חשבונך הם עושים הכל. בכל הדורות לא היה לנו צה"ל, לא היה לנו F15 ולא F16 ולא טנקים ולא לוינים ולא שום דבר. כלום. אברהם אבינו עם חול ניצח את ארבעת המלכים, עם חול. כי מה צריך יותר? אם אתה אברהם אבינו ואתה עושה את רצון הבורא ואתה מחזיר לו את הבנים בתשובה, מה שתרצה - רצון יראיו יעשה. מה שתרצה, מה צריך לעשות אברהם אבינו? אתה הולך להציל את לוט מארבעת המלכים זה מעצמות, אתה זורק חול, מה אנחנו נמצאים בגינה? בגן? גן ילדים זורקים חול, אתם מתארים לכם ראש ישיבה אומר אני הולך להלחם עכשיו נגד אמריקה ואומר אני אראה להם, אני זורק חול. יש דבר כזה? אבל אברהם אבינו אין לו בעיה, אני עושה טיפה השתדלות. מה שהוא צריך לעשות אני עושה, מה יש כאן - חול, זורק חול. אבל אלה שקשה להם להבין איך זה נהפך לחיצים ובליסטראות וטילים, איך זה הפך להיות מי שקשה לו אפשר להסביר. מה זה הוריקן? חול ווינטלטור שהקב"ה מפעיל. חול עם ונטה - 320 קמ"ש אפשר לפרק מדינות, אז ונטה ה' מפעיל, חול אתה תזרוק ויהיה בסדר.

איך מנצח מתתיהו וחמשת יון את היוונים - מעצמת על, איך הוא מכריז מלחמה על יוון? מה הסוד שלו? אתם יודעים מה הסוד שלו? מסירות נפש. די, עד כאן ולא יותר, לא שייך שהיוונים יחטיאו אותנו, נגמר. והוא יוצא למלחמה. והם מצליחים להעיף את יון מפה, אפשר להסביר את זה? כן, מי שמאמין בתורה ויודע מה כוחותיה ומה ה' רוצה, כי לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה, רוצה ה' את יראיו את המייחלים לחסדו, זה מה שהוא רוצה. אני לא צריך את השוקיים שלך וסוסים ומרכבות, אני לא צריך. תעשה מה שאני אומר ואני אעשה את שלי.

איך חזקיה מנצח? הוא החזיר את העם בתשובה. הוא דאג שתוך שלוש שנים כולם ידעו את התורה מדן ועד אנטיפט ריס, כולם ידעו את התורה, למקטנם ועד גדולם. אז את חלקו הוא עשה - אם בחוקותי תלכו, ועכשיו ה' יעשה את חלקו - ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארצכם. ויוצא מלאך ה' ופושט את מגלו על מחנה סנחריב, ומתים מיליונים חיילים, מאות מילינים, 185 אלף ראשי גייסות שכל גייס אלפיים איש. מיליונים. אם זה היה בימינו, היו אומרים ביוס. שפעת חזירים. אבל אצל חזקיה זה פשוט, פשוט, ליל הסדר הוא אומר הלל, שותה ארבע כוסות, הכל בסדר, בן חורין.

בזמן שעם ישראל נמצא בצרה ואחשוורוש והמן מכריזים ב-127 מדינות להשמיד להרוג את כל היהודים מנער ועד זקן, איך אפשר לבטל גזירה כזאת? אם היה צה"ל באותו  יום, היה יכול לנצח 127 מדינות? קשקוש בגרוש. אם היה צה"ל היינו סופגים טילים לאין סוף. אבל היה לנו אסתר ומרדכי, שני יהודים. כמו אברהם ושרה. שני יהודים שידו מה הסוד, הסוד זה התשובה של עם ישראל. אם עם ישראל עושים תשובה, אם הם חוזרים לאביהם שבשמים, אם הם קוראים אליו ולא סומכים על אף אחד, שיודעים שאין ברירה רק אבינו שבשמים, "שובו אלי ואשובה אליכם" ונהפכת הגזירה לחלוטין. כל ההיסטוריה שלנו, 3300 שנה היתה כך.

יציאת מצרים - היינו עירום ועריה, שום מצוה, כמה הנהגות טובות ותו לא, אז הקב"ה צריך לתת לנו שתי מצוות של מסירות נפש, אחת - קרבן פסח, ושניה - ברית מילה. "בדמייך חיי בדמייך חיי" מה יש בשתי המצוות האלה? אחת זה לשרש את העבודה זרה מעם ישראל כי הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, מה נשתנו אלו מאלו? אז לשרש פירושו של דבר לקחת את האלוהים של מצרים ולעקוד אותו בכרעי המיטה ארבעה ימים ללא פחד, ללא חשש מהמצרים האדונים, ואח"כ לשחוט אותו בפרהסיה ולא לשבור בו עצם שיראו את האלוהים שלהם על המנגל מסתובב וריחו יהיה נודף בכל מצרים, אם אתם מוכנים למסירות נפש כזאת - לשרש אחרי כל התרבות של הגויים שאתם נמצאים שם, אתם ראויים לגאולה. ועוד דבר אני אתן לכם - מסירות נפש על המצוות, שאתם מוכנים לקבל עליכם להכנס בברית המילה לקיים מצוות שאני אצווה אתכם. שתי מצוות אלה הוציאו אותנו ממצרים, שתי מצוות אלה זכינו להראות לכל העולם שהקב"ה חי, קיים, ושולט בכל הבריה. עשר מכות ראו המצרים, עשר מכות.

אני עוקב אחרי החדשות כל הזמן, אני גם קורא תמיד את הנביאים, ואני רואה שהמציאות של היום עם הנביאים בדיוק הולכת בד בבד לפי התוכנית לגאולתם של ישראל. אחד מהדברים האחרונים שראיתי, דבר מדהים, הכנס נגד הגזענות בשוייץ, המדינה הניטרלית ביותר בעולם, מתכנסים אומות העולם שם לדבר נגד הגזענות, ובסוף את מי הם בוחרים כגזענים? את היהודים. למה אנחנו גזענים? בגלל שאנחנו מתגוננים מפני הפלשתינים והחמאס שיורים עלינו טילים שמונה שנים, אז אחרי שמונה שנים של שתיקה, החליטו הישראלים לתקוף. ונהרגו 1300 פלשתינים, העולם צועק גזענים! איזה עולם מרשע! איזה עולם שקרן! האמריקאים הפציצו להם שני בנינים יצאו למלחמה נגד אומות, נגד עירק שלא מצאו שמה נשק גרעיני, כמו שחשבו, ונגד אפגניסטן ועד עכשיו, ועוד ציר הרשע היה גדול רק עכשיו ברק חוסיין אובמה החליט להפוך אותו לציר הידידים, אבל בשביל שני בנינים להרוג אלפים אלפים של אנשים ביניהם חפים מפשע רבים, מישהו אמר לו משהו? מישהו אמר שהם גזענים? מישהו אמר על רוסיה עכשיו שתקפה בגיאורגיה אלפים כולל יהודים, מישהו אמר להם גזענים? אף אחד. אבל אנחנו - גזענים. איך יכול להיות שבשויץ הניטרלית יוצא כזה כנס - דרבן 2, זה בשביל שיקבלו את הדרבה טרי. מה פירוש? - כתוב שהקב"ה שלח את משה רבינו "שלח את עמי ויעבדוני" תגיד לפרעה, והוא בא אליו ואז פרעה אומר לו נרפים אתם, נרפים. תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר, אתם עכשיו תחפשו גם תבן ללבנים, עד היום אני נתתי, מהיום תוכן לבנים תתנו. גזירה נוראה. לא מספיק מה שהם עובדים ביגיעת בשר ולא מספיקים, עכשיו עוד לחפש את התבן ולהביא אותו, דבר שהוא בלתי אפשרי. ואם לא מביאים - מה העונש? לוקחים את הילדים תמורת הלבנים ומשקעים את הילדים חיים בתוך הלבנים. משה רבינו בא לקב"ה ואומר לו מאז באתי אל פרעה הרע לעם הזה, מה זה? שליחות כזאת להגיד לו שלח את עמי, אני אומר לו את זה בסוף מתהפך עלינו הכל. אבל תכנית מיוחדת יש לקב"ה. כמה זמן זה נמשך הגזירה הזו? יום אחד. כמה ילדים שוקעו בטיט? 170. אז למה היה צריך את זה? אלא הקב"ה ידע שאם הוא יתן את עשרת המכות במצרים יבואו המצרים ויאמרו, פרעה חטא ואנחנו לוקים? פרעה שיקבל מאה מכות, אבל מה אנחנו אשמים בעיירות ובכפרים? עשה הקב"ה תחבולה, שיתהפך לבבו של פרעה ולא יתן להם תבן ויצטרכו הישראלים בני ישראל ללכת אצל השדות של המצרים לחפש תבן, המצרים היו רואים שהם נכנסים אליהם, שואלים מה אתם עושים - אומרים מחפשים תבן, מכים אותם בשוקיהם, שוברים את עצמותיהם וזורקים אותם לתוך השדות. אומרים להם, אבל אם לא תתנו לנו ה ילדים שלנו ימותו, - שימותו. יום אחד זה היה. כל מצרים התחייבה, ואז עשרת המכות באו על כולם. הקב"ה מכין את המכות בגוג ומגוג לכל אומות העולם, ודאג שהמדינות הניטרליות יתחייבו ויגידו שאנחנו גזענים, אנחנו הרוצחים. עכשיו מחכה להם מה שהיה "כימי מצרים אראנו נפלאות" והקב"ה מבשל את זה טוב טוב, הכל מוכן לקראת זה.

כולם מדברים על ירושלים, בלי ירושלים לא יהיה שלום, תשכחו מזה אומרים אומות העולם, "ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה", עתידים לבוא אומות העולם בגוג ומגוג על ירושלים למלחמה, כמו שכתוב בזכריה י"ג י"ד. עתידה ליפול פצצת אטום בישראל, וטילים רבים צפויים להשלח לכאן בזמן הקרוב. במלחמה הצפונית שתהיה מול איראן סוריה והחיזבאללה, הכל מוכן ומבושל. יש רק עצה אחת להנצל כמה שיותר ולחסוך אבידות. שניקח את העצה של כל גדולי ישראל במשך כל הדורות, חכמי ישראל, גדולי ישראל, ונאמץ את הפטנט הידוע, מה זה הפטנט הידוע? תשובה. זה הכל, אין משהו אחר. תשובה. אם נעשה תשובה ונדאג שכל עם ישראל יעשו תשובה, אז אנחנו נגאל צ'יק צ'ק והקב"ה יטפל באומות העולם.

לכן עשינו מבצע מיליון מביא מיליון, חבר מביא חבר, כל אחד יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה, ואם הוא מקבל להחזיר יהודי אחד בתשובה תוך שנה, שאומר המהרח"ו שכדאי לאדם לרדוף אחרי רשע שבעים שנה להחזירו בתשובה, שבעים מחייו כדאי לו, שנה, אנחנו נהיה עוד שנה עוד מיליון. אם נהיה עוד מיליון חוזרים תוך שנה ה' גואל אותנו מיד. לא היה דור כזה של תשובה מאז חורבן הבית.

והרמב"ם פוסק ואומר, שישראל בסוף גלותן עושים תשובה ומיד הם נגאלים. וזה הפרשה - פרשת התשובה שנאמרה בפרשת ניצבים, והגאון מוילנא אמר שכל האלף שנה של האלף השישי מחולקים לעשר פרשיות שבספר דברים, ניצבים וילך זה פרשה אחת, עשר פרשיות, וכל מאה שנה זה כנגד פרשה. השנה ה-600, המאה ה-600 היה מלחמת העולם הראשונה והשניה - זה השואה הנורא, כמו שכתוב בפרשת כי תבוא, שזה הפרשה המתאימה למאה שנה האלה. והפרשה אחריה זה  ניצבים, ושמה כתוב פרשת התשובה, ועליה אומר הרמב"ם, שישראל בסוף גלותן מיד הם נגאלים. ז"א עם ישראל בסוף גלותם עושים תשובה ומיד הם  נגאלים, על זה נאמר "ובאו לציון גואל" מתי? כשיהיו "שבי פשע ביעקב", אז צריך לעשות את זה, צריך לדאוג שזה יהיה.

ארגון שופר יומם ולילה מחפש עצות איך לעשות את זה ומהר, לא לאט. לא שזה יעמוד על איש אחד או אנשים בודדים, לא, אלא שכל אחד יהיה מסוגל להחזיר בתשובה. לכן עבדנו במשך שנים הרבה בשביל לייצר אנציקלופדיה, כשהאנציקלופדיה הזאת מהפכת בני אדם. שמונה שנים זה לקח עד שהוכנה האנציקלופדיה, ובעזרת ה' יתברך היא כבר עפה באלפים ברחבי הארץ. היום כל יהודי יכול לעשות חוגי בית, יכול להזמין אנשים, יכול לענות על כל שאלה תשובה. בתוך האנציקלופדיה שזה שני דיסקים DVD יש 82 מדיות, שמחולקים ל-1727 קטעים, שכל קטע כזה הוא תשובה לשאלה. למעשה מי שרוצה לדעת משהו, יש לו אפשרות לכתוב את השאלה או מילה, הוא מקבל תוצאות והוא לוחץ על תוצאה אחת ואני עונה לו תשובה בסרט. והוא מקבל תשובה על המקום. רוצה עוד שאלה - כותב את השאלה, לוחץ אנטר ועוד תשובה בסרט, אין אנציקלופדיה כזאת בעולם. עד היום יש אנציקלופדיות עם כרכים הרבה, הרבה אבק ונפח ומזנון והרבה שטח בחדר. פה בשני דיסקים אפשר להפוך את העולם, לא תופס מקום, יש כל כך הרבה חומר לאין שיעור. ויותר אין בעיה להחזיר בתשובה, אין יותר בעיה להחזיר בתשובה חוץ מאפיקורסים שלא רוצים לשוב בתשובה. אבל כל בן אדם שרוצה לדעת, לברר, להכיר, להאמין, רוצה הוכחות, כל זה נקרא בפנים מוכן בשביל לעשות. ערכה של אנציקלופדיה כזאת זה אלף דולר. החומר שנמצא בפנים זה 5000 שקל לפחות, במבצע היכרות עשינו את זה בשביל שהעולם יכיר את זה - 400 שקלים. ולעילוי נשמת המנוח עד תום השלושים זה היום עשינו את זה במחיר מיוחד - מאה שקלים, ז"א חמש אגורות לתשובה.

בעז"ה זכינו להפיץ אלפים בתקופה האחרונה לעילוי נשמת המנוח. והרבה אנשים מכל העולם רוצים, ואפשר עם זה להפוך את העולם, ממש להפוך את העולם, להפוך את ראשם של אנשים רחוקים.

עוד דבר שעשינו זה השחרורון - דיסק און קי של שמונה ג'יגה שנכנס בתוכו המון חומר, תשעה סרטים, 18 הרצאות, ותשעה שירים עם עוד חמש ג'יגה פנוי שבכל מחשב, היום יש מכוניות שיש את זה, מכוניות חדשות, שמכניסים את הUSB לתוך מחשב, ויש לך את כל החומר לפניך. אתה יכול ללכת עם זה פה על היד, רצועת הצלה ממש. נתקלת עם בן אדם שי שלו שאלה, אתה יכול לתת לו תשובה.

כשאמרתי ופרסמתי את זה בפעם הראשונה בנאסא קוליסאום בארה"ב, אמרתי דוגמא שאח"כ התממשה. אמרתי שבן אדם טס במטוס, והוא מכניס את הדיסק און קי לתוך המחשב נייד שלו, ומסתכל וצופה, אם יושב לידו אדם חילוני, הוא ודאי יסתכל לראות את הסרט, והוא לא יכול לזוז, הוא לא יכול ללכת, כי טסים מאמריקה תשע שעות, אז הוא יכול להראות לו הרבה סרטים, הוא יכול לשים את הסרט וללכת לישון גם, והחילוני יראה. והיה מעשה כזה שאחרי יומיים צלצל אדם חרדי מברוקלין, שאמר שככה הוא עשה, והוא ראה את הסרט היסטוריה בטדי, ישב לידו חילוני קיבוצניק, שהוא לא ראה אם הוא מסתכל או לא מסתכל, אבל הוא בעצמו התענין בסרט - החרדי, והוא אומר אחרי שנגמר הסרט הוא שמע את החילוני לידו בוכה. אז הוא שאל אותו למה אתה בוכה? אז הוא אומר לו החלטתי לשנות את דרכי. סרט אחד - היסטוריה בטדי, אין לכם אפילו מושג מה שזה עושה. אבל בואו אני אראה לכם שני קטעים לפחות, שתבינו. אני מראה את זה בכל מקום, ואנשים ממש מתמוגגים, הם מבינים את הפוטנציאל, אני רק מראה את הפוטנציאל, אני לא מראה כמובן את כל השאלות ותשובות, אבל לדוגמא, מה קורה עם אדם שברצינות אומר, שהוא היה מוכן לקיים תורה ומצוות רק הוא גדל בבית ספר חילוני ולימדו אותו שהוא בא מן הקופים. מה אתם עונים לקופיקו כזה? בואו נראה קטע.

מכל מקום זה כלים שאנחנו ייצרנו בעזהי"ת בשביל שכל אחד יוכל להשיב יהודים בתשובה. אז למעשה אנחנו נמצאים היום בדור כזה שאפשר להשיב יהודים בתשובה, והראיה שיש כמותא דירה כזאת שלא היתה מחורבן הבית ועד עתה. וכנגד שנאת חינם אין לנו אהבת חינם יותר מאשר מצוה זו - לקרב את הרחוקים.

חילקו לכם טפסים, אני מקווה שכל אחד יקח, ימלא שהוא מעונין ללמד, אין לנו כרגע טפסים של תרומות, מי ירצה יוכל לפנות לשופר, אנחנו נפתח חשבון מיוחד שנקרא יד יהודה בשביל לתמוך בבני תורה, וקול יהודה בשביל שיהיו חברותות, שבני תורה יתמכו בשעת לימוד לבעלי תשובה, ובעז"ה יתברך אני ממש ממש מקווה שאנחנו נזכה לראות בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן. ברוכים תהיו.

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.