בני ברק - עונשו של מזיד וצדקת ישעיה הנביא

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה לי תשובה שלמה לכל עם ישראל

התורמים יזכו לזרע חי וקיים לזכות את הרבים מתוך שמחה

לארגן הרצאה בחו״ל תיקון המידות בריאות איתנה ופרנסה טובה

ושהבעל יזכה להיות תלמיד חכם אמיתי ויראה שמיים

אמן תשובה ורפואה שלמה לאבנת בת זוודן

וייסרג בת אסצלה

בכל צאצאיהן

רפואה שלמה מהירה לחיים בן ברכה

והערב גם לעילוי נשמת הוריי מנוחתם עדן

מנשה מלך ישראל

הרג את ישעיה הנביא

אמר רבא

מדן דיאנה וקטלה

דן אותו

את ישעיה הנביא והרג אותו

כלומר

לא הרג אותו סתם

אלא העמיד אותו לדין שנראה כמו דין תורה והרגו

מה הטענות?

אמר להם משה רבך אמר

כי לא יראני האדם בחי

ואת אמרת

ויראה את אדוני יושב על כיסא רם בן נישא

איך זה מסתדר?

משה הרב שלך

רבן של כל הנביאים אמר

כי לא יראני האדם בחי אי אפשר לראות כביכול

את הבורא ואתה אמרת

ואראה את אדוני יושב על כיסא רם ונישא

זו טענה אחת.

טענה שנייה

משה רבך אמר

מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו

כאדוני אלוהינו בכל קוראינו אליו

זה אמר משה רבך

ואת אמרת

דירשו אדוני בהימצאו

קראוהו בהיותו קרוב

משמע שלא בכל עת הוא נמצא

משה רבך אומר בכל קוראינו אליו

ואתה מגביל את זה

והוא אומר דירשו אדוני בהימצאו משמע שהוא לא נמצא כל העת

עוד טענה

משה רבך אמר את מספר ימיך המלא

משמע שלכל אדם יש שיעור ימים מסוים

ואת אמרת

והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה

כך אמר ישעיה הנביא לחזקיה המלך

אז אתה חולק על רבך

מה שרבך אומר אתה אומר אחרת

אז העמיד אותו כביכול לדין

וחייב אותו מיתה

טוב ישעיה שומע את הטענות שיש עליו

אמר ישעיה

ידענבה דלא מקבל מה דאמלא

אני יודע

שהוא לא יקבל את מה שהוא אמר לו

גם אם אני אסביר את דבריי

ואי אמלא

אישב יהיה מזיד

ואם אני אסביר לו מה שיש לי להסביר

אני אעשה אותו מזיד

כי הוא לא יחזור בו והוא מחפש להוציא אותי להורג

אז זה לא יועיל

ואז אני אהפוך אותו להיות מזיד

כי הוא לא יקבל את דבריי

ואז הוא יהרוג אותי ללא הצדקה

מה עשה ישעיה?

אמר שם

שם של קודש

ויבלע בארזה

ונבלע בתוך עץ ארז

עטיהו לארזה ונסרו

הביאו את הארז

ונסרו אותו

כדי להרוג אותו שם

כי אם אתה לעדי פומא

כשהמסור הגיעה על הפה של ישעיה הנביא נח נפשי

נפטר

ולמה הראה לו הדבר כך?

משום שאמר ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב

כיוון שקטרק בפיו על ישראל נענש בפיו

ושם נפח את נשמתו

שואלים בגמרא מכל מקום כשוקר ראה אהדדה

בכל אופן הכתובים האלה שהציב

מנשה הם קשים

איך באמת מבינים את הסתירות הללו

ומפרשים בעניין

מה שנאמר בה אראה את אדוני

יש לפרש

כי דתניא כמו ששנינו בברייתא

כל הנביאים נסתכלו באספקלריה שאינה מאירה

הנביאים לא היו בדרגה של משה רבנו

ולכן כשהם נסתכלו הם הסתכלו בכלי ראייה בהירה אבל לא בהירה ממש

ולכן היה נדמה להם שהם רואים

ואילו משה רבנו נסתכל באספקלריה המאירה

ברעה שאין רואים כלל

לכן

אמר משה כי לא הראה אני האדם בחי

ולעומת זה ישעיה אמר בה אראה את אדוני יושב על כיסא רם ונשא

מסבירים מה ההבדל בין אספקלריה מאירה לשאינה מאירה?

אז יש מפרשים שאומרים שמראה הזאת היא כעין זכוכית

אם הזכוכית היא שקופה לגמרי נקייה מאבק

אז אתה רואה בעד הזכוכית

ואתה רואה מעבר

ואתה לא רואה שום החזר

אז אתה רואה במבט נכון

אבל אם יש אבק על זכוכית

אז יש השתקפות של עצמך גם בתוך הזכוכית

ככל שהיא פחות נקייה ככה אתה משתקף גם

ואתה לא רואה ברור

מה ההבדל בין נביאים שרואים באספקלריה שאינה מאירה

למשה רבנו?

משה רבנו היה עניו מכל האדם זאת אומרת שלא היה לו שום מידות

שיעשו אבק

שום מחיצה

ואנחנו מה?

הוא לא מחזיק מעצמו כלום

אז הוא רואה באספקלריה מאירה

אבל מי שלא תקנו מהנביאים את המידות לגמרי לגמרי לגמרי

אז זה כעין אבק

ואז יש השתקפות

ואז מדמים דבר

לכן הקדוש ברוך הוא שואל את הנביא מה אתה רואה?

אומר מקל שקד אני רואה

וכל מיני תשובות

אז זה החילוק

בין מה שמשה אמר כי לא יראני אדם בחי לבין מה שאמר ישעיה וערן

מה זה שנאמר דרשו אדוני בהימצאו

למה אמר ישעיה דרשו אדוני בהימצאו קראו בהיותו קרוב?

לכאורה זה עומד בסתירה למה שאמר הפסוק כאדוני אלוהינו בכל קוראנו אליו

זאת אומרת בכל זמן בכל עת בכל מקום

אז מדברי ישעיה נשמע שלא בכל עת הוא נמצא

אבל התשובה היא

פה מדובר ביחיד פה מדובר ברבים

ביחיד

יש זמנים מסוימים

שתפילה מתקבלת

וזה

שנאמר בכל קוראנו אליו זה כשציבור מתפללים

כשציבור מתפללים זה דין אחר לגמרי

בכל קוראינו אליו, אין זמנים.

מתי שהציבור עומד להתפלל לפני השם,

התפילה מתקבלת.

ואפילו שיש בה חוטאים.

אבל יחיד, לא בכל עת ובכל זמן.

ויחיד אימת, מתי מתקבלת תפילתו של היחיד?

אמר רב נחמן,

אמר רבא בר אבו,

אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.

שהם ימי רצון

ובהם תפילת כל אדם מתקבלת, אפילו ביחיד.

על זה דיבר ישעיה הנביא.

וזה לא חולק על משה רבנו.

ומה שאמר ישעיה, והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה,

שזה כאילו מתנגד לפסוק את מספר ימיך המלא

שממנו משמע שממנו משמע שימי האדם קצובים.

תנאה היא.

זה מחלוקת תנאים.

בפירוש של הפסוק

דתניא

את מספר ימיך המלא שנינו בברייתא אלו שני דורות.

השנים שנקצבות לו לאדם לחיות בדורו.

אם זכה, משלימים לו.

והוא חי את כל מספר שנותיו.

לא זכה,

זה לא זכייה בהגרלה.

אם הוא זכה, נהיה זך

במידותיו ובמעשיו,

אז משלימים לו את חייו וחי כל מספר שנותיו.

אבל אם לא זכה,

לא היה זך,

פוחתין לו ממספר השנים שנקצב לו.

כמו שכתוב, רשעים לא יחצו ימיהם.

זאת אומרת, מגיע להם פי שתיים לחיות אבל בגלל שהם רשעים לא זכה, לא משלימים להם את הימים.

אלו דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים

אם זכה, מוסיפים לו על שנותיו הקצובות.

לא זכה,

פוחתין לו.

חכמים חולקים על רבי עקיבא ואומרים שיש מציאות להוסיף

על חייו של האדם ממה שנקצב לו.

אמרו לו חכמים לרבי עקיבא,

הרי הוא אומר

והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה.

חכמים אומרים לו מתי שחלה חזקיה המלך

ובא אליו ישעיה הנביא ואמר לו כי מת אתה ולא תחיה בגלל שלא נשאת אישה.

ואחרי זה הוא הסב את פניו אל הקיר והתפלל מקירות ליבו.

אמר לו ישעיה הנביא

והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה.

משמע שמוסיפים לאדם

על שנותיו הקצובות, ככה אומרים לו

חכמים לרבי עקיבא.

מה עונה רבי עקיבא?

אמר להם משלא הוסיפו לו.

כלומר השנים האלה היו מיועדות לו מתחילה

ולא נוסף לו דבר.

רק הוא היה ראוי למות

בגלל

שהוא לא רצה להתחתן

כי הוא ראה שיצאו מבינו ילדים לא מהוגנים.

ולכן אחרי שהוא חזר בו

ואמר שהוא מוכן להתחתן

ובאמת יצאו לו ילדים לא מהוגנים

אז הוסיפו לו, אומר רבי עקיבא, משלא הוסיפו לו.

תדע שכך הוא,

שמתחילה כך נגזר עליו.

שהרי הנביא עומד ומתנבא בזמן ירבעם.

ומה אומר?

הנה בן נולד לבית דוד,

יאשיהו שמו.

ובאותה שעה שחלה חזקיהו,

עדיין לא נולד מנשה בנו של חזקיה.

ויאשיהו זה הנכד של מנשה.

ואם כן נמצא שמראש כבר נגזר שיחיה

ויוליד את הבן הזה מנשה שיביא את הנכד שקוראים לו יאשיהו.

אז זאת אומרת, הוסיפו לו מהחיים שהיו מיועדים לו.

ככה אומר להם לחכמים רבי עקיבא.

ומה חכמים עונים לו?

שואלים אותו שאלה

מי כתיב

מחזקיה

וכי כתוב

שיאשיהו יבוא מחזקיהו?

לבית דוד כתיב.

זאת אומרת, כתוב

הנה בן נולד לבית דוד,

יאשיהו שמו.

לא כתוב מחזקיה.

זאת אומרת,

זה יכול לבוא ממלך ישראל שתתקיים בו הנבואה

או מאיני שחרינה או מאיש אחר.

אחד מבית דוד יוליד אותו.

אז אין ראייה שהוסיפו לו משנותיו.

אז זאת אומרת, מחלוקת חכמים,

האם מוסיפים לאדם או שמספר ימיו

הם קבועים מראש?

טוב, עד כאן זו הסוגיה

שמנשה החליט להרוג

את ישעיהו הנביא.

ורואים מפה שני דברים מדהימים.

אחד, כוח ההטעה

שמנשה דן את ישעיהו הנביא כנביא שקר.

אחד הנביאים המפוארים,

הגדולים,

הצדיקים והחסידים שעמדו לישראל.

דן אותו מנשה שהיה רשע גמור.

דן אותו

בהטעה

לנביא שקר.

אז זה רואים מה כוח ההטעה היה יכול להיות.

דבר שני,

רואים את כוח החסידות של ישעיה הנביא,

שהיה בידו לתרץ.

בדברים המתקבלים על הלב,

כמו שהסברנו,

אלא לפי שידע שלא יקבל מנשה את דבריו,

לא חס על גופו,

והפקיר את עצמו למיתה

כדי לא לגרום לרשע גדול

חטא של מזיד.

שאם

הוא יגיד לו את התשובות,

הוא יוציא אותו להורג אף על פי כן, אבל הפעם הוא לא טועה,

אלא הפעם הוא מזיד.

בשביל לחסוך ממנו מזיד, רשע מרושע היה.

יותר גרוע מירבעם בן נבט שהחטיא את ישראל.

מוכן לוותר על החיים, ישעיה הנביא,

שהרשע הגדול הזה לא יעבור על מזיד

והוא ימות.

וייתכן

שזה בכלל המחטיא את האדם,

קשה מן ההורגו,

כיוון שעל ידו יעשה בזדון,

וזה דבר קשה מן ההריגה.

אתם שומעים מה עושה ישעיה החשבון?

הוא הולך לרצוח אותי.

זה נקרא דבר קל.

אם הוא רוצח אותי זה דבר קל.

אבל אם אני אחטיא אותו במזיד,

זה יותר גרוע ממה שהוא ירצח אותי.

למה?

גדול המחטיאו יותר מן ההורגו.

אם אני אגלה לו את האמת,

הוא יהיה מזיד.

אז החטאתי אותו במזיד.

וזה יותר גרוע מהרצח.

שמעתם דבר כזה פעם בחיים שלכם, שמישהו מוותר על החיים שלו

בשביל רשע גדול שמחפש להרוג אותו,

ויש לו את כל הצדקות

להסביר את האמת

על בוריה?

למה?

אפשר שאתה הופך להיות מחטיא את האדם,

שזה גרוע מן ההורג.

הדברים מבהילים עד כמה הייתה קראתי.

זולתו של ישעיה הנביא חזקה בחומר המזיד,

וכמה נורא הדבר מה שמסר את נפשו להציל את זולתו

מעוון מזיד.

איזה זולתו?

פושע מפורסם הכי גדול שהיה בהיסטוריה היהודית.

והעמיד צלם בהיכל.

עוד מזיד אחד שיהיה לו, נו אז מה, ולא להציל את חיי ישעיה הנביא,

שיכול להועיל לישראל?

שכל יום ברגע בחייו

זה בניית עולמות?

אבל אנחנו לא יודעים מה זה מזיד,

ואנחנו לא יודעים מה זה להחטיא את השני.

אז לכן אין לנו שום בעיה, אנחנו לא מבינים דברים כאלה.

מה יש עוד להתפעל,

שלא שימא את עיניו הנגיעה של אהבת החיים

לדמות?

אולי יקבל מנשה התירוצים הנכונים על כל סתירותיו.

הרי מאהבת החיים עושה האדם הכל בשביל להציל את חייו.

הוא יציל את חייו בעור שיניו.

אז אולי, תגיד אולי,

אולי הוא כן ישתכנע ויגיד, אתה יודע מה, טעיתי בגדול,

ואתה באמת צודק ואני מבטל את הדין.

אולי.

ולא שימת עיניו ישעיה הנביא על ידי הנגיעה של אהבת החיים לדמות אולי יקבל מנשה

תירוצים נכונים על כל הסתירות.

כי הייתכן שחכם גדול כמנשה לא יבין את החילוק הגדול

של כאן ביחיד

וכאן בציבור?

בטוח שהוא יבין, אם אנחנו מבינים.

מנשה לא יבין?

ושפט בצדק.

שפט ישעיה בצדק, כי בוודאי לא יקבל ממנו.

ועל כן יש כאן חוב גדול למסור את הנפש כדי שהוא לא יהיה מזיד.

אם נתבונן עוד נמצא

שיש כאן חשבונות רבים

יש חשבונות רבים שהיה צריך לקחת אותם בחשבון ישעיה הנביא.

וכן היה צריך לתרץ את דבריו

מצד חילול השם.

יוצא מזה חילול השם.

דנים אותו כנביא שקר.

בעולם הסברו שזה באמת שהוא היה נביא שקר

והוא חלק על משה רבנו.

כי הוא לא עונה.

הוא לא סותר את דבריו.

ותצא מזה תקלה גדולה שהתלמדו ממנו גם כן שיכולים להרהר

אחר ריבם.

עוד חשבון.

היה צריך לחוס על חייו?

כי אין נשאר את התועליות הגדולות שיצמחו ממעשיו של נביא ביום אחד.

וכל שכן אם יחיה עוד שנים הרבה.

מכל מקום רואים

שכל החשבונות האלה

לא הכריעו על החשבון החזק

שלא לעשותו מזיד.

לא יאומן כי יסופר. זה פחד פחדים.

מה זה מזיד?

נביא מוכן למות

בשביל

שפושע לא יעבור על עוד מזיד.

מזה מבורר לנו כמה גדול עוון המזיד

וכמה צריכים למסור נפש

לא לגרום לחבר עוון של מזיד.

וכל שכן שלא יהיה הוא בעצמו מזיד.

אם לחבר שלך אתה לא

רשאי

לתת לו לעבור על מזיד

אז על עצמך על אחת כמה וכמה.

יש אנשים שלא אכפת להם.

יש כאלה נוסעים

מחוץ לעיר ערב שבת

להתארח באיזשהו מקום

והם לוקחים נהג מונית

שברור

שמהמקום שהוא הגיע איתם

לחזור הביתה הוא יצטרך לחלל שבת.

אז אתה מחטיא אותו במזיד.

אתה פושע.

ולפי מה שלמנו ראוי לך למות

במקום שהוא יחטא במזיד

ואפילו שהוא חילוני.

מנשה ודאי החילוני

לא רק חילוני הכופר ואפיקוירס

וישעיה לא נתן לו לעבור על מזיד

ויש להסביר את הדבר

כי אמר התנאה

דע מה למעלה ממך

עין רואה

ואוזן שומעת

וכל מעשיך בספר נכתבים.

הגאון

רבי חיים מוולוז'ין זכר צדיק לברכה פירש

דע

הדורות שקדמו אותך מלפנים היה עין רואה

הם זכו ישראל לקבל דברים מהנביאים שנקראו הרואה

אחר כך

כשירדו הדורות ממדרגתם

עדיין זכו לאוזן שומעת

שמעו בת קול מן השמיים

אבל היום

אין לנו אלא כל מעשיך בספר נכתבים

אלו דברי התורה שמהם תוצאות חיים

בכל ספק צריך אדם לבקש בתוך התורה לדעת איך להתנהג

נמצא שאדם

בשעה שעובר במזיד על דברי תורה

אין לו שום תקנה

ולכן מן הראוי

להיזהר לו לגרום לחברו

שיהיה על ידו מזיד

כי זה דומה כאילו גרם לו להחריטו מצרור החיים

וכיוון שכל היסוד

של המשפיע

זה שהוא רוצה את טובת הדבר

אז כל שכן שצריך להיזהר שלא יצא מכשול מתחת ידו

מפה תבינו שכל מי ששומע מוזיקה אסורה ומשמיע אותה לאחרים

הוא מייזיד במחטית הרבים

במחטית הרבים

אין לו חלק לעולם הבא

וגם לא מספיקין בידו לעשות תשובה

וזה נפסק על ידי עשרים וחמישה רבנים

אמר חכם אחד

כל המזכה את הרבים

צריך לדקדק ראשונה

שלא יבוא חטא על ידו

אז כידוע לכם רוצים כאילו לזכות הרבים ועושים כנסים

ומביאים זמרים פסולים

פעם היו מביאים את הזמרים הפסולים החרדים

היום כבר

פרצו

כל מסגרת וכל גבול

ומביאים לסליחות פסטיבל סליחות

את אייל גולן הרשע

את נרקיס הרשע

במעמד רבנים

גדולי ישראל כמובן

זה לזכות את הרבים בפסטיבל הסליחות

בכל ערי השדה

מודעות

כל הפושעים שיש

כולם באים לזמר

מחללי שם שמיים

הם נותנים להם ל...

תגיד אדון הסליחות

בוחן לבבות,

גולע עמוקות

ודובר צדקות.

ואחר כך מה אומרים?

חטאנו לפניך,

נחם עלינו. מה ראשי תיבות?

חולרה.

חטאנו.

ישעיה חשב שהקדוש ברוך הוא שלח לו ניסיון גדול מאוד,

שמנשה רוצה לדון אותו נביא שקר.

והיה מקום ספק,

אולי יכול להציל את עצמו על ידי התירוצים האמיתיים שמובאים בגמרא,

אבל דקדק ומצא

כי יש כאן מקום לחשוש שהוא לא יקבל

ואז הוא יהיה מזיד.

לכאורה קשה.

אם אינו מקבל, איך יהיה מזיד?

אלא כיוון שהדברים מתקבלים על הלב,

התשובות הן תשובות,

אבל הוא לא יקבל אותן מחמת הנגיעה.

איזה נגיעה?

יש דין.

עבד אינש.

להחזוקי דיבורי.

אדם שהוציא דיבור מהפה שלו,

קשה לו מאוד להחזור בו,

להגיד טעיתי.

אז הוא יעשה הכל להחזיק את הדיבור שהוא צודק.

אפילו שהוא ישמע תירוצים הגונים,

שכל בר דעת יקבל אותם.

זה מה שכתוב בתורה.

כי השוחד יעוור עיני חכמים

ויסלף דברי צדיקים.

מה זה ייסלף דברי צדיקים?

אפילו דברים המצודקים

הוא ייסלף. מי שיש לו שוחד. איזה שוחד?

מספיק שיש לו נגיעות.

שיש לו רצון

להוציא להורג את ישעיה.

יותר מדי אומר נבואות.

לא מתאים לו למלך.

צריך להוציא אותו להורג. צריך לחפש עילה.

איך עשה אחאב עם נבות היזרעאלי?

העמיד עלילה,

שם עדי שקר והוציא אותו להורג ולקח לו את הקרן.

ככה זה היה. בזמנם מלכים עשו מה שהם רוצים, רחמנא לצלן.

לא בכדי אנחנו בגלות אלפיים שנה.

ולכן

זה מזיד גדול מאוד.

ועל כן ישעיה הנביא מנה את עצמו מלתרץ את דבריו

ונראה כאילו הודה לו,

חס ושלום,

וכל זה לא לגרום הפסד של מזיד,

כי נפשו חשקה רק בטובתו של מנשה,

וכל תשוקתו רק לטובת חברו.

מי יכול לעכל דבר כזה?

איפה תמצאו באומות העולם מישהו

שיהיה מוכן

כשמישהו מעליל עליו עלילה להוציא אותו להורג והוא מלמד עליו זכות

שלא ייכשל בעוד משהו אחד כזה ומוותר על החיים, מוותר על החיים.

מפה נבין מה המעלות

של הנביאים הקדושים שהיו לנו.

וכמה רצו בטובתנו,

וכמה הסבירו,

וכמה השפיעו,

ולא עזר.

אף אחד לא הצליח להחזיר את העם בתשובה.

48 נביאים

ושבע נביאות

שעמדו לישראל לא החזירו אותם בתשובה.

רק טבעת

של אחשוורוש עשתה מה שלא עשו כל הנביאים והנביאות.

כשהגיעה גזירת מוות להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים עם חיסולים,

אז התעוררו.

אבל היום גם לא מתעוררים.

המן עובד,

רק החליף שם, קוראים לו בילי הדבילי,

ושולח זריקות רפואיות

לחסל את היהודים,

והיהודים עומדים בתור ואומרים, אתה רואה?

אני עוד לא מת.

ואידק.

זה כמו אחד שקופץ ממגידל אייפל,

ואומרים לו, יואו, יואו, מרמאיו, אתה יודע איזה אוויר?

איפה יואו? איזה יואו?

עוד כמה קומות בום טראח.

אבל בינתיים, הנה תראה, לא קרה כלום.

נמצא פה אלחנן,

כל יום מספר לי על חמש,

עשר מקרים

של אנשים שנופלים כמו זבובים אחרי הזריקות,

וחלקם מתים.

והוא רק בן אדם אחד

מכל הצולה פה במרכז.

ומה בכל הארץ?

ומה עם מגן דוד?

ומה עם האחרים?

ומה עם הגופות הרקובות?

שבוע ימים כבר.

מאות אנשים כאלה.

ואף אחד לא צוחק לשם ולא כלום.

הכל בסדר.

לא יאומן כי יסופר. איזה העלמה. זה עונש

של הסתרה והעלמה מן השמיים שאנשים עומדים בתור להריגה.

לא יאומן כי יסופר.

מכתב מאליהו.

לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה.

כתב הגאון רבנו חיים מוולוג'ין זכר צדיק לברכה.

לימוד שלא לשמה הוא מפתח גדול לבוא לידי לשמה.

מבלעדי זאת לא ירים איש את ידו נגד יצרו הרע.

אי אפשר שאדם יבוא ישר לשמה.

וכתב עוד שם בפרק ג'

משנה א',

כי אי אפשר לבוא למדרגת לשמה.

אם לא יהיה תחילה של לא לשמה,

ובאמת זה משמע גם הלשון לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות.

אז פירושו זה לעולם.

וזה הדרך. ככה, ככה מגיעים ללשמה בסוף.

אז לפי זה תמהנו,

אומר המכתב מאליהו,

תמהנו הרבה מה זה עשה לנו,

השם

שבדורנו החלש כל כך,

מדובר לפני מאה שנה,

בדורנו החלש כל כך בלימוד התורה ועבודת השם,

ביטל הקדוש ברוך הוא לגמרי את השל לא לשמה.

כי מי לא ידע

אשר לעת כזאת לא יקנה האדם פרנסה חשובה

או כבוד רב על ידי עסק התורה.

לא לבד שבטלה לגמרי השל לא לשמה,

אלא גם סירוט נפש עצומה נדרשת ללומדי התורה.

מה זה עשה השם? האם הוא חפץ להחריב תורתו ועבודתו?

אבל אומר המכתב מאליהו נעמיק באיזה פרטים להבין

את הגדר של לא לשמה.

אמר זקננו הגאון החסיד מורשז, זכר צדיק וברכה,

שהכוונה שמתחילת עסקו בתורה של לא לשמה

צריך שתהיה מחשבתו להגיע לידי לשמה.

מתוך

שלא לשמה, בתוך הלא לשמה, בתוך הלא לשמה צריך להיות הכוונה להגיע ללשמה.

וזה מה שדייק שאמר שמתוך

שמשמע שיעסוק שלא לשמה מהתוך הזה פנימה יבוא ללשמה.

הביאור הוא לא קול שלא לשמה מביא לידי לשמה אלא רק אם עיקר השאיפה היא טהורה ואתה רק מסתייע בשלא לשמה

שיהיה לך קל לעמוד נגד יצר הרע.

זה האופן יכול להביא אותך לשמה.

וכך היה זקננו זכר צדיק וברכה מפלגה.

יש גם את המשנה בכל לבביך

בשני צריך יצר הטוב ויצר הרע

היינו שישתמש ברצונות

של היצר הרע להסתייע אל הטוב

וצריך להבין למה רצון השם

שאדם יסתייע לעבודת השם בשלו לשמה

למה סידר שניכנס ונכניס את הטומאה לתוך הקדושה?

הלא אפשר היה לברוא את האדם שיוכל לעלות אל הקדושה בלי להשתמש בטומאה

אבל העניין הוא כי עשה סולם מוצב ארצה בראשו מגיע השמיימה

בכל דרגה יעמול האדם לעמוד נגד יצרו הרע

אבל לא יוכל לקפוץ ממטה למעלה בבת אחת

אלא כל ימיו צריך לעבור מדרגה לדרגה

וזהו שתחילת מדרגת הלשמה היא צריכה סיוע שלא לשמה

וצריך לעמול בזה עד שישיג

דרגה נוספת ועוד נוספת עד שיגיע לשמה גמור

בגאון

רבי חיים מוולוז'ין זכר צדיק ברכה אומר משל לאדון

שציווה לעבדו שיעלה לעלייה

אין סברה שהוא יכעס עליו

למה הוא עולה במדרגות

למה לא קפץ בקפיצה אחת

כי אי אפשר לעלות בלי מדרגות

בעת שלומד שלא לשמה

צריך שיהיה במחשבתו שזה רק למדרגה

כדי שיבוא מתוך כך לשמה

שבוודאי אם רואה האדון

שהעבד עולה במדרגות

אבל עוצר

והולך על המדרגות ימינה ושמאלה

והוא כבר לא עולה

ודאי שיכעס עליו

אדם בריא

עולה בסולם בעצמו

גם אם יש הרבה מדרגות וזה מתיש

גם חלש וחולה עולה

אבל הוא לוקח מקל ונעזר

ילד גם עולה

אבל הוא משתמש בידיים וברגליים

כמו התינוקות שעולים במדרגות

אבל מישהו קטוע רגליים

הוא לא עולה בעצמו כלל

הוא לא יכול לעמוד הוא נופל

אז הוא קורא למרחמים שירחמו ויישאוהו למעלה

גם הוא היה למטה

ועכשיו העלו אותו והוא נמצא למעלה

אבל הוא לא עלה בעצמו אלא העלו אותו

ככה גם ממש בסולם עבודת השם

צדיקים עולים בעצמם

ומנצחים את יצרם בכל מדרגה

ויש אחרים שהם עולים אבל עולים בכבדות

ויש כאלה שרק מתחילים בעבודת השם

והם בבחינת ילדים

והם מסתייעים בכל מיני שלא לשמה

אבל רשעים שהם בעלי מום

שלא יכולים להתגבר על יצרם בכלל כי ליבם מטומטם בטומאה רבה

הם לא יכולים לעלות אפילו דרגה אחת קטנה

אפילו חוט השערה האחד הם לא יכולים

מה הם יעשו?

הם קוראים אל השם

והוא מרחם עליהם

ויעלה אותם למעלה בלי מדרגות

במעלית

אז אם הרשעים האלה ליבם נשבר בקרבם

והם מתחרטים על התועבות והפשעים באמת

והם מתפללים אל השם

גם הם ימצאו את עצמם למעלה

כמו שכתוב ונתתי לכם לב חדש מתנה

לב חדש

ומה שהצדיק צריך לעמול שנים הרבה להכניס את רוח הקדושה אל ליבו

נאמר בבעל תשובה

ורוח חדשה אתן בקרבכם

מכאן שלא יאמר חוטא איך אני אשוב

ואני רחוק כל כך

מלא רצונות וליבי מטומטם

עליו לראות

ולהסתכל באמת

ולהתחרט ולבקש מהשם יתברך

והקדוש ברוך הוא יעשה הכל על ידו

אבל כמובן

מי מקנא בכתור הרגליים

שהוא לא הולך ברגליו

וכל הזמן נושאים אותו בכיסא גלגלים

מי מקנא?

אדם לא יעדיף לעלות ברגל ולהתעייף ולהתענח אבל יש לו רגליים

מאשר

יכניסו אותו תמיד למעלית

ויעלו אותו בלי מאמץ?

לכן אין לצדיקים לקנא בבעלי התשובה

שהרי השכר הוא לפי רוב המעשה

ומדרגת כבישת יצר הרע

ובוודאי שהצדיק שכל ימיו מתחזק כנגד יצרו

כי כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו

הוא יותר גדול מבעל תשובה

ואם כן קשה

אז למה במעשיות על הרשעים ששבו נאמר שבחר רבי יש קונה עולמו בשעה אחת

יותר קשה להבין

במקום שבעלי תשובה עומדים

צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד

איך הם יהיו גדולים מצדיקים?

אז פה המכתב מאליהו נותן לנו הסבר חדש

הבירור של הדבר הוא הכתוב

כל הנקרא בשמי ולכבודי

ברטיב יצרתיב אף עשיתיב

כל תכלית הבריאה היא

שיתגלה כבוד השם בעולם

שבראנו לכבודו

וזה בשני אופנים

אחד

הצדיקים במעשיהם שמוסרים נפשם לעשות את רצון קונם

מגלים בזה את הדר כבודו

השני זה הנהגת השם עם העולם לפי מעשים של האדם

כשיסורו כל הטעויות מן העולם

ויתגלה עומק החוכמה והדקדוק של המשפט

והאמת בעוצם הרחמים לבלי שיעור של הקדוש ברוך הוא

וגם בזה יש לאדם חלק

כי הוא הגורם להתגלות הזאת על ידי מעשיו

ובגשמיות וגם ברוחניות יחד

הוא הגילוי הזה

כי שניהם כאחד נדונין זאת אומרת

בזכות הבעל תשובה

מתגלה חסדו של הקדוש ברוך הוא בעולם כמה אל רחום וחנונו

זה לא מתגלה על ידי הצדיקים כי הם מקבלים שכר בדין

אין אצלם רחמים הם לא צריכים רחמים הם בסדר

איפה מתגלה הרחמים הגדולים 13 מידות של רחמים

דווקא אצל החוטאים הם גורמים לגלות

את מידותיו

המשובחות של הקדוש ברוך הוא שמנהיג כלפינו

אמרו זיכרונם לברכה פיתחו לי כפתחו של מחט

ואני אפתח לכם כפתחו של אולם

כנגד כל התחזקות שאדם מתחזק בעבודת השם

השם יתברך משפיע לו סיעתא דשמיא בשיעור עצום

של פתח של אולם לערך פיתחו של מחט

תעשו חשבון

כמה זה חוט של מחט

או פיתחו של מחט

תראו כמה נכנס בתוך פתח של אולם

זה פי מיליונים

זאת אומרת אתה על כל מעשה כזה

קטן שפתחת פתח קטן מפולש מצד לצד לקדוש ברוך הוא ייתן לך סייעתא דשמיא פי מיליונים

ראיתם את זה פעם במציאות?

לא ראיתם

למה לא ראיתם?

כי לא פתחתם פתח

אם הייתם פותחים פתח מפולש לקדוש ברוך הוא מצד לצד

הייתם רואים סייעתא דשמיא של פי מיליונים

אתם רוצים ראיה?

כן. תחזיר יהודי אחד בתשובה.

מה זכית?

שהוא

וכל דורותיו

עד סוף הדורות

כל המצוות שהם יעשו

שלך

כל מה שילמדו ממנו

שלך

כל מה שיחקו אותו

שלך

כל השיעורים שהוא יעשה שלך

התורה והמצוות שלך

זה באחד

ואם הוא בעצמו עורר אנשים

כל זה שלך

אתם מבינים מה זה אומר?

זה לא יאומן כי יסופר? זה אחד

ואם זה שתיים?

זה שלוש?

ומאה?

באלף?

במאה אלף?

זה סייעתא דשמיא שמקבלים פי מיליונים!

איך פי מיליונים?

אם אני לומד תורה עכשיו

אומר הגאון מווילנה על כל מילה שדיברתי זה תרי״ג מצוות.

עכשיו אני אגמור את השיחה ב...

נגיד אלפיים מילים כפול תרי״ג כפול כל המקשיבים פה

כפול כל אלה שבשידור ישיר

כפול כל אלה שיהיו בשידור חוזר

חוץ מההשפעות של הדברים

זה רק משיחה אחת.

עכשיו אם עשיתי את הבן אדם בעל תשובה והוא יושב ולומד גמרא

וכל יום הוא לומד נגיד דף

תכפילו בתרי״ג כל מילה

של הילדים שלו

ושל הדורות הבאים

וזה בסוף כמה יוצא?

פי מיליונים.

לא, מה פתאום.

זה לא, זה הרבה יותר, זה פי מיליונים.

לא, זה יותר טריליונים.

למה?

משום שעשינו חשבון שהאדם שלומד בשבת זה 30 טריליון מצוות לשעה.

לפי חשבון של החפץ חיים

שאדם אומר 200 מילים בדקה

תכפיל בתרי״ג חצי מיליון כפול שעה יוצא 30 מיליון

כפול אלף בשבת

תלוי אם זה בצער אם זה בשמחה

יש כפולות בלי סוף

30 טריליון לבן אדם שלומד שעה אחת בשבת

אז כמה זה כל החיים?

זה לא נגמר.

אתה יכול להסתלק מן העולם

וזה ממשיך לעלות

בלי סוף. למה?

כי פתחת פעם אחת פתח מפולש מצד לצד

ולא היית אגואיסט

לחשוב רק על עצמך אלא חשבת על אחרים גם.

כמעט קשה שבן אדם יגיע

ל-100% בעבודת השם.

אבל אם הוא עשה עוד אחד

ואפילו השני הוא 60%

הוא מקבל עליו 100%

לטקוני שדרתיך

ולא לאבותי. נתתי לך את הגן עדן שלך, גיליתי לך שמגיע לך גן עדן.

זהו.

יותר מזה.

לא הצלחתי להשפיע עליך.

בשמיים נחשב שהשפעתי עליך ואני מקבל את כל השכר שלך.

אני לוקח את הגן עדן שלך ואתה לוקח ממני את הגיהנום שלי.

כשנאמר הוכיח תוכיח את עמיתיך

ולא תישא עליו חטא, אומר הארי הקדוש.

לפני כן כתוב אהבת לרעך כמוך.

כשאתה מוכיח את חברך צריך להיות מהאהבה להביאו לגן עדן.

כתוב בגמרא שלכל אדם יש לו חלק בגן עדן וחלק בגיהנום.

כל בן אדם.

אם זכה,

נוטל חלקו בגן עדן.

ואם לא זכה, נוטל חלקו בגיהנום.

ומה נעשה

עם החלק האחר?

אז עכשיו אני באתי

ואמרתי לאדם תחזור בתשובה,

מגיע לך גן עדן,

הקדוש ברוך הוא רוצה אותך קרוב אליו.

הוא אומר עזוב שטויות.

עזוב שטויות.

זאת אומרת, הוא מפקיר את חלקו.

עזוב שטויות.

רציתי לתת לו את הגן עדן, הוא ויתר עליו, הפקיר אותו, זה שלי.

הוא לא מפחד מהגיהנום, נכון? אני כן.

הוא לוקח את הגיהנום שלי.

אז אומר הארי הקדוש,

על זה אומר הפסוק.

הוכח תוכיח את עמיתיך,

אבל לא בשביל שתישא עליו את החטא שלך ותעביר לו את הגיהנום שלך, כי ככה אתה תעשה,

תעביר לכולם את הגיהנום, תשאר עם הגן עדן שלהם.

לא, ואהבת לרעך כמוך, זה צריך להיות באמת שתרצה שיהיה לו גן עדן.

יש דין

של מסית ומדיח.

אדם שמסית ומדיח את חברו לעבודה זרה ולא הצליח להסית אותו.

מה הדין שלו? סקלה.

אמר לו, בוא נלך לעבוד עבודה זרה.

מחלקים צ'ונט וגם חיסונים.

אתה בא?

אמר לו, לא בא.

מה הדין שלו?

סקלה.

הוא לא ביצע שום מעשה, הוא לא הצליח להסית אותו.

זה הדין של מסית ומדיח.

מידה טובה מרובה פי חמש מאות.

אני מנסה להסית

יהודי לדרך הטובה בטייט.

והוא לא רוצה.

לא ניסת.

אני מקבל שכר

מאה אחוז עליו.

כמו ששם

עצם ההסתה גורמת העונש,

גם פה עצם ההסתה

בטייט

גורמת את השכר.

אז תפתחו לי, אומר השם פתח קטן,

אני אראה לכם מה זה פי מיליונים.

אני אראה לכם מה זה פי מיליונים.

אבל מי זוכה?

מי אכפת לו בכלל מהשני?

לא אכפת לאחרים להחטיא אותו במזיד.

לזכות אותו?

שהוא ידאג לו על חשבונו?

על הזמן שלו?

מה זה מעניין אותו?

כל עיקר השפעת סיעתא דשמיא

זה גם על השפעת צרכים גשמיים.

כמו שמבואר ברמב״ם בפרק 90 עלקות תשובה.

הקדוש ברוך הוא נותן לאדם סיעתא דשמיא כשהוא רוצה לעשות את רצונו

וממציא לו את כל הכלים החסרים לעשות זאת.

והנה צדיק מגלה את כבוד השם בבחירתו

על ידי מעשיו הטובים כל ימי חייו.

וכל אחד מהמעשים הטובים

שכל פתח של מחט

גורם לפתח של עולם כנגדו למעלה

והוא גורם להתגלות מידותיו יתברך וכבודו בעולם.

רואים מה צדיקים גדולים פועלים בעולם ומשפיעים על העולם כולו.

אבל מי שחוטא כל ימיו

ובמעשיו הוא מגדיל את ההסתר כי ממרה את פי השם

אבל גם בשובו כשהוא פותח מחט קטנטנה

הוא לא יכול אפילו לעלות לדרגה אחת קטנה מאחר והוא טמטם את ליבו בהמון טומאה

אבל הוא גורם

שתתגלה על ידו סיעתה דשמיא שאין כדוגמתה

ורחמים רבים אין חקר

שלא באה לידי צדיק.

זה הרחמים של תשובה שנושאים אותו למעלה בגדר קפיצת דרך.

אך השייכות להתגלות הגדולה הזאת

היא קטנה מאוד כי הפתח של המחט שהוא פתח קטנטן מאוד

ודל מאוד

אבל מביא להתגלות נפלאה

שהיא שייכת דווקא לו לבעל תשובה

והיא לא יכולה להתגלות על ידי הצדיק

ולכן אומר המכתב מאליהו בבחינה הזו במקום שבעלי תשובה עומדים

צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד

על זה בחה רבי

כשראה את האור הגילוי הגדול שבא על ידי בעל תשובה

בחה למה לא תהיה לו גם כן זכות כזאת

נמצא שיש שתי דרכים

יש דרך כבדה לצדיקים שעולים דרגה דרגה

ויש דרך קלה לרשעים בשעה שנותנים דעתם לשוב

ומזה

כי כל אשר יתרחק אדם מתקרבת אליו האפשרות

כשאנחנו רואים שלקח השם מאיתנו את כל הלא לשמה

וכל תופסי תורה ניסיונותיהם קשים ומרים

אנחנו שואלים למה לקח הקדוש ברוך הוא את הסולם

זה מראה כמה ירדנו פלאים בתורה ועבודת השם

ולכן אין תועלת בסולם כי לא יכולים לעלות אפילו דרגה אחת

ולעומת זאת רבו צרותינו למעלה ראש

וכל השאיפות להסתדר בחיי העולם הזה

מוטלות ככלים שבורים לפנינו

זאת אומרת רוב

הציבור מחובר לחומר

ורק אחת היא דרכנו לשום דעתנו לשוב

ואז הקדוש ברוך הוא יעלה אותנו

איך עושים דבר כזה לקנות את עולמנו בשעה אחת של תשובה פנימית אמיתית

הלא קשה היא מאוד התשובה

אבל זה לא נכון

במצבנו קל מאוד ממש כחוט הסערה רק אם לא נהיה טיפשים

נדע כי מהשם יצא הדבר

שכל הדרכים האהובות לנו סגורות בעדינו

כי את כל מרצנו אומר המכתב מאליהו מסרנו לבעל

והקדשנו לעבודה זרה של כסף וזהב

כבר בנוער מלמדים אותנו לדאוג דאגות של פרנסה של הגוף

ולזה מוסרים את כל הכוחות

אתם רואים כל העיתונים היום כל הרדיוס החרדים

רק משפיעים עליכם תעזבו את הלימודים תלמדו מקצוע תלכו לאקדמיה

אני נהייתי מהנדס אני נהייתי עורך דין

אני נהייתי וככה מפתים אתכם

לצאת לתרבות רעה

כל גדולי ישראל יצאו נגד זה מי שומע להם בכלל

רק בחיסונים שומעים להם

בביטול תורה לא שומעים להם, בלשון הרע לא שומעים להם

במוזיקה לא שומעים להם

בשום דבר לא שומעים להם

במה? בחיסונים

אומר המכתב מאליהו ואנו תופסי התורה הלכנו בדרכים האלה

מה בצע כי נכזב בנפשנו ונאמר כי לא באנו היו המחשבות הללו

מה היו דרכינו בשאיפה לעבודת השם?

חפצנו לשחט את הקדוש ברוך הוא במשהו

ואולי גם את זה שכחנו

נסתכל נא באמת אל עומק לבבינו ונראה

מה אומרים בישיבות לבחורים?

לפני ראש השנה תקבל עליך קבלה קטנה שאתה יכול לעמוד בה, קטנה, פחד שלא יהיה גדולה חס ושלום

כי אתה לא תחזיק מעמד, תתמוטט

משהו קטן

זה נקרא תשובה ככה אפשר לעשות תשובה

מדבר קטן נגיד השנה דבר קטן

ועוד שנה דבר קטן

ובסוף אחרי עשרים שנה תבוא למעלה עם שקית של דברים קטנים

וישאלו אותך נו מה עשית?

היי!

עשרים קבלות עשיתי

ועמדת בהן? כמעט

למה? זה היה קשה?

חשבתי שזה קטנה זה היה קצת יותר גדול ממה שחשבתי

אתה יכול לקבל עליך קבלה שמהיום כל יום שאתה אוכל ושותה זה רק יהיה בישיבה

נראה שתחזיק מעמד

זה קטנה קטנה קטנה קטנה

נראה

אף אחד לא מדבר לעשות תשובה לגמרי

תשובה אמיתית כמו שכתוב בהלכה

מה זה הנחות האלה?

בעלי תשובה עושים תשובה באמת

חרדים לא עושים

לא יאומן כי יסופר

צועק המכתב מאליהו לא עכשיו לא בדורנו זה

שזה גורניש מת גורניש

מאה שנה

ומה היו דרכינו בשאיפה לעבודת השם?

חפצנו לשחט את הקדוש ברוך הוא במשהו

ואולי גם את זה שכחנו

נסתכל נא באמת אל עומק לבבינו ונראה

ועתה יעזוב רשע דרכו

וישאב אין מחשבותיו

צריך להשליך את כל הזבל שנמצא בראש

כי לא יועילו לו

צריך להתייאש מלהשיג

כי הקדוש ברוך הוא שם גדר

לפני כל הדרכים הללו

ואז וישוב אל אדוני

והקדוש ברוך הוא יקבל אותו וירחם אותו

ויעלה אותו למעלה

ועלינו להכיר בלב

לטהר את הלב מכל מיני סכלות שהורגלנו בהם

למסור את עצמנו לעבודת השם יתברך באמת ובביטחון גמור

ואם יעלה במחשבתנו במה נתפרנס

נשיב ליצר הרעש שואל

ואם נעשה כשאיפתך שאנחנו נעבוד

אז נוכל לדעת במה נתפרנס הנה

כולם היה להם עבודה מיליון יצאו לחל״ת

אין עבודה יותר הקדוש ברוך הוא אומר על מי סמכת על בעל הבית הוא אומר תביא תו ירוק אם לא תביא תו ירוק לא ואם לא תעשה בדיקות כל 72 שעות תעוף מפה לא מכיר בך לא תקבל פיצויים ולא שום דבר יאללה

עוף

וואו מאות אלפים עושים להם את זה ככה נגד החוף

נו אז איפה הביטחון איפה הוותק

איפה הפיצויים גם פיצויים לא תקבל

איפה הקדוש ברוך הוא מראה לנו סוף העולם חבר'ה

אין ביטחון רק אחד אני

תבואו אליי

אקבל אתכם ארים אתכם

לא תבואו

עם החיסולים לבית קברות

סוף העולם

מי שלא מבין את זה

הוא לא חי במציאות הוא חי באשליה

צריך אדם

לא לדרוש הרבה מהעולם הזה ולהסתפק במועט

כך דרכה של התורה

וכך תקל לו הפרנסה

רק חלק קטן מעולם גזר השם שימותו מרעב לדוגמה רוטשילד

העשיר הכי גדול בעולם

נכנס לכספת

ונסגרה עליו הדלת

והוא מת ברעב ליד הכסף

הקדוש ברוך הוא גוזר מי ימות מרעב ומי לא

זה לא אומר שאתה עשיר

כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר

הרי זה מקטני המנה

אדם יש לו סעודה

ועוד סעודה ועוד סעודה שלוש סעודות יש לו

והוא דואג מה אני אוכל למחר כי היום אני גומר את שלושת הסעודות מה אני אוכל למחר

אדם כזה הוא מאמין קטן קטן קטן קטן

ואנשים פוחדים איך יגמרו את החודש איך יגמרו את השנה איך ישלמו את המשכנתה

איך, איך, איך? כל הזמן הם דאגות, חרדות.

ואומרים לנו שאם אתה מודאג שיש לך פת בסל היום,

ואתה אומר מה אוכל למחר, אתה מקטני המנה.

למה? כי האדם הזה הוא ממש טיפש.

הוא אומר מה אוכל למחר.

מי אמר שתחיה מחר?

אה, לחיות מחר אין לך ספק שתחיה.

אבל אם תאכל או לא תאכל, אין לך ביטחון.

אבל מאן די אהב חייה, הוא יאהב מזונת.

מי נותן לך?

שבע שנים חייתי בעוני גמור.

לחם עם ריבה, לחם עם דבש, לחם עם מרגרינה.

עם ילדים.

שבע שנים.

איך החזקתי מעמד?

איך לא דאגתי?

איך לא עבדתי?

איך?

עשיתי חשבון פשוט.

מה היה החשבון?

הקדוש ברוך הוא גוזר כמה אדם יחיה.

ביום המוות מיום היוולדו.

בשביל לחיות נגיד 70, 80, 90,

אתה חייב לאכול כל הזמן.

אם השם גזר שתחיה איקס שנים,

הוא חייב לספק לך אוכל.

אז למה אני צריך לדאוג לזה?

אם הוא קבע שאני אחיה איקס שנים,

הוא יביא לי את האוכל. כמו שהוא נותן לי לראות, לשמוע, ללכת.

אם הוא רוצה אותי חי, הוא צריך לדאוג לי.

אז זאת אומרת, מרעב אני לא אמות.

כי בלי לאכול אי אפשר לחיות.

אז הסרתי מליבי את הדאגה לפרנסה.

והקדוש ברוך הוא שלח לי אותה עד הבית. בכוח. בכוח. לא רציתי.

בכוח.

הייתי נותן הרצאות?

יום אחד בא אליי

בן אדם

מפסגל

ואמר לי, אני רוצה להוציא את הדרשות שלך בקלטות.

עזוב אותך מהשטויות, אני לא...

הוא אמר לי, לא, לא, לא, אני אומר לך, אני עושה בערכים את כל ההקלטות של המרצים.

ואתה היית שם בסמינר.

והזמינו אחרי הדרשה שלך 117 הקלטות.

כשממרצים אחרים מבקשים

עד 20 מקסימום.

אז זה אומר שיהיה ביקוש.

ואני עושה לך הכול על חשבוני ואתה תרוויח כסף.

אמרתי לו, לא מעוניין. תודה. ביי.

הלך.

בא מירושלים, תל אביב.

אחרי שבועיים עוד פעם הוא דופק בדלת.

בא לי כבר עם דוגמאות.

לפתות אותי.

עם גרפיקה ועם דברים וזה. אומר, הנה, אתה לא משקיע כלום. הנה, ככה, זה פה, שם. אנשים יזכו, ישמעו, וזה פה, ותרוויח כסף.

בקיצור, בסוף אמרתי לו, אתה יודע מה? בוא נעשה ניסיון.

הייתי נותן הרצאות, היו באים אלפים.

והתחלתי לקחת ארגזים.

ארגזים

מלאים קלטות. כל ארגז 500.

הייתי גומר אלפים בערב.

נהייתי עשיר בן רגע.

משבע שנים רעב,

רק הפצה.

עד שבסוף אמרתי, המזונות קצובים.

אז למה אני צריך לקחת כסף?

אז אני לא אקח כסף. אני אחלק בחינם.

התחלתי לחלק בחינם.

מיליונים.

כמה אנשים, מאות אלפים, חזרו בתשובה רק מהקלטות.

מה יותר טוב היה? כסף

או מאות אלפים של יהודים?

מי זן ומפרנס?

הקדוש ברוך הוא.

מי שלא מאמין, טמבל.

אז זאת אומרת, אדם צריך לדעת, אם תסתפק במועט,

הקדוש ברוך הוא ייתן לך כל.

אם תרדוף אחרי הכסף,

אתה לא תביא יותר.

זה דומה לגנב.

גנב,

יש לו כסף בכיס הימני.

הוא מכבה את העור

ומעביר את זה בשקט לכיס השמאלי.

זה גנב טיפש.

גם בלי לעלות על הצינור מגיע לך את הכסף.

אבל למה אתה לוקח אותו באיסור אם הוא יכול להגיע אליך בהיתר?

טיפש.

יותר מפת במלח ומים במסורה וללון על הארץ אין הכרח לאדם.

תראו לך, בדואים חיים.

עכשיו מקבלים כבר ערים.

התחילו עם אוהל.

מעכשיו יש להם ערים.

תנסו אתם לעשות ככה.

ידוע כי הדבקים בתענוגי העולם הזה יאמרו על מה שאמר עכשיו מכתב מאליהו,

שזה קיצוניות.

אבל כל הבא לעקור דבר רע מתוכו הוא קיצוני.

חייב להיות קיצוני אחרת הוא לא יצליח.

מכל אלה שקנו עולמם בשעה אחת קיצוניים היו.

קיצוניות זה אמת מוחלטת. אין קונצים.

אם אין קיצוניות אין תשובה.

בדרך פשרה אין תשובה. תשובה זה קיצוני.

או שאתה חוזר או שאתה לא חוזר.

ומה שחסר לאנשים הקיצוניות

אם יחזקו את הרגש וההתלהבות

יוכלו להגיע לזאת.

לסיכום הוא אומר התשובה לשם קלה היא מאוד לנו.

אבל צריך התלהבות כי אתה זוכה להתקרב לקדוש ברוך הוא ונמחקים כל העוונות ואתה כתינוק שנולד.

ובעת נוראה כזאת שלא נדע מה ילד יום

ואין פנאי לעסוק בעבודת העלייה בהדרגה כמו בשנים בתיקונן

זקוקים דחוף לתשובה דרך קצרה בגדר יש קונה עולמו בשעה אחת

היינו רפואה כללית לחטאים

בגדר עזרה ראשונה

ולזה יש ארבע דרכים

אחת

לימוד תורה להבריח את היצר הרע על ידי לימוד התורה שהתורה תבלין לו

שתיים

ללמוד מוסר כדי לקנות את מבט האמת

בלי מוסר אתה לא יודע מה האמת

גימל

להתרגל לשבור את הרצון כל פעם שיש רצון ללמוד לשבור אותו

ארבע זה להרבות במעשה חסד

ולתקן חטאים בין אדם לחברו

ולעשות חסד ליחידים

וגם פעולות עבור כלל ישראל

ואפשר לעשות גם חסד בלב

נושא בעולם חברו

ותפילה על אחרים

לא חייב להגיע פיזית אתה יודע שיש לך חבר ידיד מורע

חולה

בבית חולים

אתה יכול ללמוד לרפואתו להתפלל לרפואתו זה חסד

לא חייב ביקור חולם פיזית אם אתה לא יכול להגיע

אז עוד פעם ארבע דרכים

לימוד תורה מבריח את היצר הרע

לימוד מוסר מקנה מבט לאמת

להתרגל בשבירת הרצונות

להרבות במעשים של חסד

ליחיד ולרבים

ולתקן חטאים בין אדם

חברו וגם חסד בלב וגם נושא בעולם חברו ותפילה על אחרים יועיל לאדם לעשות קיצור דרך ולעלות

לתשובה מהירה

בבחינת

יש קונה עולמו בשעה אחת אמן.

רבי חנני אומר רק השי אומר

רשו הקודש ברוך הוא זה קודש ישראל אבי כוכר בלון תרום מסווד שנה אמור אדונו חפש למען סדגו יחדיל תרום יא אדיר