בני ברק - מעלת הבטחון - חלק ב

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח 

הערב הזה הוא כהכרת תודה לקדוש ברוך הוא על הבן גבריאל בן שני, יזכה לרוח והצלה מכל גזירה ופגע רע אריכות ימים שנים יגדל בריא ושלם יזכה להיות תלמיד חכם ירא שמים ימצא חן בעיני השם ולעשות רצונו כרצונו. 

רפואה שלמה בריאות איתנה ואריכות ימים לנו שנזכה לעשות את רצון הבורא עד הגאולה השלימה עם כל ישראל ובפרט עם קהילות פז

קהל: אמן 

ירון בן יפה ושני בת שושנה יזכו להנצל מחבלי משיח לעשות רצונו יתברך בבית המקדש בירושלים הבנויה מהרה אמן 

הערב גם לעילוי נשמת הורי מנוחתם עדן 

קהל: אמן

אנחנו ממשיכים ב: ביטחון בחובת ההשתדלות לפי מדרגת האדם, המשך לדרשה הקודמת 

בתחילת פרשת מקץ במדרש בראשית רבה פ, טג מובא: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ" (תהלים מ, ה) זה יוסף "וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים" על ידי שאמר לשר המשקים: "זְכַרְתַּנִי... וְהִזְכַּרְתַּנִי" (בראשית מ, יד) ניתוספו לו שתי שנים! 

מצד אחד כתוב: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר" משבח אותו הפסוק "אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ" כל מבטחו זה בשם מי זה? זה יוסף! "וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים" אל המצרים. אבל על ידי שאמר לשר המשקים "זְכַרְתַּנִי... וְהִזְכַּרְתַּנִי" נתוספו לו שתי שנים! 

בדרשה הקודמת (...) אמרנו: בגלל שהוא אמר פעם שנייה (2) "וְהִזְכַּרְתַּנִי" זה היתה השתדלות יתרה בשביל זה הוא נענש. 

עכשיו בואו נשמע מה אנחנו שואלים מה אנחנו עונים? שאלה שכולם שואלים: היתה טענה על יוסף שהשתדל מה שלא היה צריך להשתדל. מצד שני חכמים אומרים שהפסוק: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ" זה מדובר על יוסף אז מפה משמע: שהוא כן בטח בקדוש ברוך הוא! אז איך מסתדרים שני הדברים? 

רבי ראובן קרלנשטיין זכר צדיק לברכה בספרו יחי ראובן מביא כמה אופנים לבאר הדבר, בשם הרמב"ן הוא מביא שההלכה הזו של ביטחון והשתדלות משתנה מאדם לאדם, לכל אחד יש את השולחן ערוך שלו על פי דרגתו בעניין זה, כמה עליו להשתדל וכמה עליו לבטוח בשם שיתן לו את הנצרך לו.

יש צדיקים גדולים, שלמים במידת הביטחון, ביטחונם כל כך חזק שעל פי שולחן ערוך שלהם, לא נצרכת מצידם שום השתדלות וכלשון הרמב"ן: 'מה לרופא בבית יראי השם?!' 

אם אדם הוא ירא שמים גדול! כמו הגאון מוילנא - רופא לא יכול להמצא אצלו. כשאחיו הזמין פעם רופא 

אז הוא אמר לו: 'מה לרופא בבית יראי השם?!' 

אז הוא אומר לו אחיו כתוב: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא, יט) – 'מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות' 

אז הוא אומר לו כתוב: 'שניתנה רשות לרופא לרפאות' לא כתוב שניתנה רשות לחולה להתרפאות. זאת אומרת מי שהוא בדרגה ממש ממש-ממש 'רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא' (ברכת רפואה) מי שלח את החולי? – השם! מי יכול לקחת אותו? – השם! זה צדיקים שלמים. 

רבי עזרא ברזל זכר צדיק ברכה היה אומר: 'יהודי לא חש בטוב, מה עושה? - הולך לקופת חולים מבקש מהרופא: 'שירפא אותו מחוליו!' הרופא עשה אותו חולה?! הקדוש ברוך הוא עשה אותך חולה - לך אליו! תתפלל אליו: 'שיקח בחזרה' "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל" (דברים לב, לט) 

כל זה אמור בבעלי דרגה גבוהה שהביטחון שלהם בשלמות גדולה! אבל הנמצאים דרגות נמוכות יותר, צריכים לעשות השתדלות. והשאלה היא: כמה? לכן הרמב"ם פוסק: 'שעיר שאין בה עשרה (10) דברים - אסור לדור בה! ואחד מהם שחסר בה רופא.

המשגיח זכר צדיק לברכה היה אומר: 'ישנה מצווה אחת (1) שאפילו קלי הדעת שאין להם אף פעם נרבין בקיום המצוות, כאן יש להם נרבין; אולי לא קיימו אותה כראוי?!' 

איזה מצווה? – אומר: 'יש קלי דעת בכל המצוות אין להם נרבים' - נרבים זה עצבים! אין להם נרבים, אבל יש מצווה אחת שכל הזמן יש להם נרבין, איזה מצווה? כתוב: "וּבֵרַכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (דברים טו, יח) 

והם אומרים: 'אולי לא היה מספיק "תַּעֲשֶׂה"? אולי היה צריך לעשות עוד משהו?' שמה יש להם נרבים: 'אולי לא עשיתי מספיק?'

כתוב: שהקדוש ברוך הוא יברך אותי בְּכֹל אֲשֶׁר אני אעשה 'אולי לא עשיתי?' מספיק בשביל זה אין את הברכה... שמה יש להם נרבים. 

על כל פנים, לכל אחד יש את השולחן ערוך שלו, מי שהוא בדרגה פחותה במידת הביטחון, חייב לעשות השתדלות, מה לעשות? ואם הוא לא ישתדל, לא יתנו לו. אין לך דרגת בטחון! מה פתאום שהשם יתן לך?! אתה סומך על עצמך, אז תעבוד! תעבוד יא חביבי, תעבוד-תעבוד, תיקח עוד משרה כן-כן תעבוד "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" (איוב, ה, ז) אתה לא רוצה עמל של תורה? אתה לא מאמין בי (בהשי"ת) נכון? אתה מאמין בכוח, תעבוד שתי (2) עבודות, למה לא?! יעבוד כבודו...

כל ההבדל בין בעל ביטחון גדול לבעל ביטחון קטן, זה רק בעשיה בפועל, כמה עליו להשתדל. אבל גם אחד שהוא מקלי הדעת וחושב: 'שבלי שהוא השתדל לא יהיה לו עבודה' אוי ואבוי! אדם בידיעה חייב לדעת: 'שהכל מהקדוש ברוך הוא! וההשתדלות לא פועלת כלום, לא מעלה ולא מורידה, והוא רק מקיים קללה: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט) אבל לגבי התוצאות אין שום הבדל. כלומר, גם בעל מדרגה פחותה במידת הביטחון, גם כשיעשה את מרב ההשתדלות, בידיעה עליו לדעת: 'שהישועה לא מגיעה מההשתדלות!' הוא צריך לעבוד, אך לא עבודה מביאה פרנסה, אלא הקדוש ברוך הוא 'הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ' (ברכת המזון).

מה לעשות? אין לו דרגת ביטחון, יש לו גזירה: 'לעבוד!' אבל בין העבודה לבין הפרנסה - אין שום קשר! אין שום קשר. 

נהג מונית יכול להסתובב שעות ולא למצוא אחד שרוצה לנסוע. ויש אחד מתנפלים עליו כל הזמן. יש חנות קטנה מרוויחה יותר מ: 'סופר' יש אחד שאומרים, ככה אומרים: 'יש לו ברכה! זה יש לו ברכה...' למה אתה אומר 'יש לו ברכה'? תגיד: 'יש לו הרבה עבודה!' מבינים שזה ברכה! מה פתאום הוא כן וההוא לא?! שתי חנויות דומות! אפילו ב... אני לא יודע אם יש עוד יש את נווה שאנן שמה שהיה איפה שהיו מוכרים חוץ מכבודכם נעליים שמה בתל אביב היו חנויות אני זוכר כשהייתי צעיר אחד מול השני מלא-מלא מלא רק נעליים וחלק - לא נכנסים אליהם, וחלק - כל הזמן נכנסים אליהם! איך זה?! לא העבודה מביאה את הפרנסה, הקדוש ברוך הוא מביא את הפרנסה! התוצאות הם רק מהקדוש ברוך הוא. 

אז נחזור על הדוגמה שהבאנו בדרשה הקודמת, שאין קשר בין ההשתדלות והתוצאות;

הבעל שם טוב לפני שהתפרסם היה עני ואביון! כל ימות השבוע הוא הסתדר איכשהו, הסתפק במועט, במינימום. בשבת לא היתה לו ברירה, היה הולך לנדיבים שיתנו לו כסף לקנות צורכי שבת לכבד את השבת. פעם, ביום שישי הגיע לבית של עשיר, היהודי ישב מרווח על כורסה, עישן סיגר. הבעל שם טוב נגש לחלון דפק דפיקה קלה והלך. העשיר שמע את הדפיקה קם מהכורסה ניגש לחלון פתח לא רואה אף אחד! מה זה? מי דופק ובורח?! מה קרה? הוציא את הראש החוצה ורואה יהודי מהלך לו, מתרחק מביתו ונראה לו כמו הבעל שם טוב - רץ אחריו! 'רבי! אתה דפקת קודם בחלון?' 

- 'כן' 

- 'מה רצית?'

- 'ערב שבת היום, צריך לקנות משהו לשבת, דפקתי על החלון, אולי תסכימו לעזור לי' 

- 'נו ולמה לא חיכית?' 

- 'פשוט מאוד, עשיתי חובת השתדלות, דפקתי על החלון שלך וזה מספיק. לא צריך גם לחכות, בשביל שהקדוש ברוך הוא יעזור לי אני לא צריך לחכות'. 

ובאמת העשיר רץ אחריו! והביא לו סכום כסף לכבוד שבת. יש אחד - רודף אחרי הפרנסה ויש אחד - הפרנסה רודפת אחריו, לא השתדלות עושה את הפרנסה.

יוסף הצדיק היה במדרגה גבוהה מאוד של ביטחון! הוא לא היה צריך לנקוט אפילו בפעולה קטנה משר המשקים שיזכיר אותו. וזה שאומר המדרש: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ" זה יוסף! זה היה המצב שלו זאת היתה הדרגה שלו שהוא היה בוטח בשם. אבל כיוון שהוא פנה בתביעה: שיזכור אותו שר המשקים! יש עליו תביעה. 

אצל אדם רגיל ודאי שזה חובת ההשתדלות, מי לא רוצה להוציא את עצמו ממאסר?! 

אתם רואים את הסוגיה עכשיו עם החטופים (7.10.23) כולם רוצים שישתחררו! כן ככה, לא ככה, אבל רוצים שישתחררו. באיזה תנאים!! אתם רואים מוותרים על זה, מסכנים חיילים עכשיו!! מסכנים את האזרחים אחר כך שהם יחזרו עוד פעם לרצוח (ח"ו). אבל להשתחרר עושים השתדלות! 

אז מה, יוסף מנוע להשתדל?! אבל בדרגת הביטחון שלו, שהפסוק אומר עליו: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ" זה יוסף! עליו נאמר, אתה לא צריך, אתה לא צריך: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" (איוב כח, ג) גם אם אדם נכנס לשבי - יש קֵץ לַחֹשֶׁךְ! 

בשעה שנכנס אדם לחולי; יש מלאכים ממונים להכניס לו את החולי ויש מלאכים ממונים להוציא ממנו את החולי ונקבע לו להם טיימינג - מתי, אותו דבר כל דבר שקורה לאדם; מצב של עוני עד זמן מסוים, מצב של עושר עד זמן מסוים, כל דבר יש טיימינג, זה הכל ביד השם. אדם שבוטח, לא דואג, בכלל! השם מסתכל עליו יותר ממה שהוא מסתכל על עצמו, השם משגיח יותר טוב מאלף (1,000+) אמהות רחמניות! יש הורים רחמנים - שוכחים את הילד באוטו והוא מת! יש לא שמות לב והשמיכה חנקה אותו!! יש כאלה שהאכילו אותו יותר מדי וגם כן מת... יש כאלה שהכילו מאכלים יותר מדי מתוקים והכניסו לו מחלות בגוף... וזה רחמניות!! 

בורא עולם הוא רחמן, מקור הרחמים ואם יש לנו טיפה רחמים זה ממנו. בלי זה, מי היה מגדל ילדים?! כמה טרחה! מקימים אותך באמצע הלילה, לא מתחשבים, לא מסתכלים על השעון, 'וואה...' בלי הפסקה! עושים מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים ואיפה שהם רוצים. מי היה יכול לסבול דבר כזה?! מי צריך את זה בכלל?! השם נטע בהורים 'רחמים!' אחרת – אטרף...! אז זאת אומרת הקדוש ברוך הוא מרחם עלינו יותר ממה שאנחנו על עצמנו, אז לא צריך לדאוג בכלל. אבל צריך להיות בעל מדרגה של ביטחון, בלי ביטחון אז אתה כל הזמן דואג אתה לעצמך. ולא כל מה שאתה דואג לעצמך זה טוב בשבילך...

'הריני מכוון לקיים מצוות חכמים ולברך ולהשלים מאה (100) ברכות בכל יום: 'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו'

קהל: אמן 

מהו הביטחון האמיתי שנדרש מהאדם? 

כותב רבנו בחיי בקד הקמח: 'ומפני שהביטחון הוא עיקר גדול מעיקרי התורה, מצינו שהתורה מיוסדת עליו והתורה נקראת: 'ביטחון!' 

הגאון מוילנא זכר צדיק לברכה בבאור על ספר משלי כותב: 'זה מה שנאמר בגמרא: 'בא חבקוק והעמידן על אחת (1) שנאמר: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד) אבן הבוחן אם אדם צדיק או לא? זה מידת האמונה שיש בו. 

ועוד מביא הגאון: 'התורה פותחת באות בי'ת כדי לומר לאדם: היסוד הראשוני והבסיס לקיום כל התורה זה בי'ת – ביטחון! האותיות הראשונות; אל'ף בי'ת גימ'ל דל'ת ה'א, תוציאו את ה: בי'ת את הביטחון מה נשאר? דאגה! דאגה. בדאגה אין בי'ת אין ביטחון - יש דאגה. לכן אומר הגאון: 'התורה פותחת באות בי'ת: "בראשית" (בראשית א, א) כדי לומר לאדם יסוד ראשוני ובסיס לקיום כל התורה זה ביטחון בשם! 

הפסוק במשלי כא, כב: "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה" מבאר ילקוט המכירי: "עִיר גִּבֹּרִים" זה השמים "עָלָה חָכָם" זה משה רבנו "וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה" זו התורה הקדושה כי התורה נקראת בשם: 'ביטחון!' למלאכים היה מבטח, כל זמן שהתורה היתה אצלם והוא הוריד את עֹז מִבְטֶחָה, מעיר הגיבורים - מעיר של המלאכים בעולם העליון בשמים! 

בתפילת שמונה עשרה (18) אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא: 'וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת' (על הצדיקים) כולנו בוטחים במשהו, אבל הרוב בוטחים בהבלים!

יש אחד בוטח במדינה... ראיתם איך אפשר לסמוך עליה ולבטוח על אמ"ן ועל 8200 ועל הקבינט ועל השב"כ ועל ראש הממשלה: 'בטחוני...' ועל מי לא? ואי ווואי וואי... אפילו על בן גביר אפשר לבטוח: שהוא ימגר ממש את הכל! ובפרט אצל הערבים וכו' קוראים לזה 'פקה פקה' אבל יש כאלה בוטחים במדינה שתגן עליהם מכל צר ואויב. יש בוטחים בממשלה שהיא תלך ביושר ובתקינות והכל, יש אפילו מאמינים בבג"ץ איי איי איי... 

יש מאמינים ב: 'לוטו' כל מיני מאמינים ובוטחים יש מכל סוג... יש אנשים בוטחים במספר קבוע! ארבעים (40) שנה הוא לוקח אותו מספר בפיס והוא רק מפסיד! אבל הוא אומר: פעם אחת זה חייב לבוא!' כן, אולי למישהו אחר, לא לך... 

הרבה אמונות של הבל מסתובבות בעולם! הרבה ביטחון אבל בלי בסיס וההפסדים גדולים!! יש גם אנשים שמאמינים בקדוש ברוך הוא, אבל הם בוטחים ואינם בוטחים, כשמגיע הניסיון - הם נופלים שדודים! ומאבדים את העולם הזה והעולם הבא. נו, אז אנחנו צריכים להתחזק ולייצב את הביטחון אצלנו. 

עכשיו בואו תשמעו כמה זה קשה להיות בוטח! זה לא... זה לא כל כך קל! אנחנו מדברים - זה מסתדר בראש! בראש זה מסתדר, אבל כשמגיעים למציאות, זה כבר לא מסתדר... 

הקדוש ברוך הוא התגלה למשה רבנו בסנה והורה לו: 'לך תגאל את ישראל!' 

משה רבנו חושש: 'אני אבוא לעם ישראל ואני אספר להם: 'שהקדוש ברוך הוא שלח אותי לגאול אותם' הם לא יאמינו לי! "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי" (שמות ד, א) והם יטענו: 'שאני בודה דברים' 

אם היה בא מישהו עכשיו ואומר לכם: 'שלום עכשיו שלח אותי הקדוש ברוך הוא ואמר: 'שאני אגאל אותכם...' 

אחד שלח לי לפני כמה ימים שהוא רוצה להיפגש איתי: 'אני יודע שנפגשת עם הרבה משיחים לפני! אבל אני האמיתי!!'

הקהל צוחק... 

היה פה אפילו משיח שרקדתי איתו - שיהיה לי תמונה...

בקיצור, הקדוש ברוך הוא שולח את משה רבנו. ומשה רבנו יודע: עם ישראל זה לא... הם לא מאמינים כל כך מהר, אז הוא אומר לו: 'תשמע יגידו שאני בודה מלבי' 

אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'יש לי קוד שתגיד להם ברגע שתגיד אותו הם ידעו שזה אתה' עליך לומר: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי" (שמות ג, טז) ויש להם מסורת עתיקה בידם: 'מי שיבוא עם הקוד הזה "פָּקֹד פָּקַדְתִּי" - הוא הגואל!' 

אצל משה רבנו זה טוב אם יש מסורת, אז כל אחד יכול להגיד את זה. אבל הוא היה "עֲרַל שְׂפָתָיִם" (שמות ו, יב) והוא לא יכול להגיד פ'א ולמרות זאת הוא אמר – אז זה היה סימן! 

שוב אמר משה רבנו: "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'" (שמות ד, א).

אז השם נתן לו אותות; תשליך את המטה - תהפוך אותו לנחש! תאחוז בזנב הנחש - יחזור להיות מטה!! תכניס את היד לחיק - תהיה מצורעת! תכניס שוב פעם – תרפא. ו: אִם לֹא יַאֲמִינוּ בני ישראל גם לאותות האלה, תלך למים של הַיְאֹר ותהפוך אותם לדם (שמות ד, ט).

טוב, משה רבנו הולך, מקבל את השליחות. בא אל עם ישראל למצרים, פונה ליהודים ואומר להם: 'שהוא נשלח לגאול אותם!' כפי שהוא צפה, 

טענו נגדו: מי אמר שאתה הגואל?' 

אמר: 'יש לי קוד "פָּקֹד פָּקַדְתִּי"' 

אף אחד לא ידע אם זה בדיוק הקוד הנכון, חוץ מאישה אחת (1) שרח בת אשר, הלכו אליה, סיפרו לה: שהגיע אדם אחד והוא טוען: שהוא הגואל! והקוד שבידו: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי" 

אז היא אשרה להם ואמרה: 'זה הקוד! זה סימן שהוא הגואל'. 

אבל לא מספיק, הם רוצים לראות גם אותות. אחרי שהוא עשה להם את האותות על ידי אהרן: "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ" (שמות ד, לא) 

משה ואהרון אספו את כל זקני ישראל על פי ציווי של הקדוש ברוך הוא, יצאו כולם יחד אל פרעה לומר לו: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי" (שמות ה, לא)

כשהגיעו אל פרעה - נותרו רק משה ואהרון! ככתוב: "וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה" (שם) ואיפה הזקנים? 

אמרו רבותינו: 'הלכו עמהן הזקנים והיו מגנבין את עצמן ונשמטין אחד-אחד שניים-שניים והלכו להם! כיוון שהגיעו לפלטרין של פרעה לא נמצא כבר אחד! ברחו כולם'. 

אבל התאמת לכם שהוא הגואל! ושהשם שלח אותו בשביל לגאול אותכם והראו לכם אותות ומופתים ואתם יודעים שהוא גואל אז למה אתם בורחים?! מה, השבעים (70) זקנים לא היו מאמינים?! כן, הם היו מאמינים, אבל יש סכנת נפשות! סכנת נפשות!! איך ניכנס לארמון של פרעה?! 

שאלו אותו את משה: 'איך אתה מעז לבוא לארמון? הרי יש שמה דובים ואריות בכניסה!' 

אמר להם: 'הקדוש ברוך הוא ציווה עלי ללכת לכן אני הולך! בלי חישובים; יש דובים, יש אריות. אמר לי: 'ללכת' אני הולך'. 

אמרו לו: 'אבל כל מי שנכנס בלי רשות - לא נשאר ממנו זכר!' 

אמר להם: 'קיבלתי הוראה אני הולך' 

הזקנים לא הלכו. אז מה זה שכתוב "וַיַּאֲמֵן הָעָם"? - עד הדובים... האמונה לא החזיקה מעמד כשהגיעו לסכנות בפתח הארמון. 

שמעתם? מדברים על הזקנים בדור של משה רבנו! ולא אנשים פשוטים. ועם כל האמונה ואחרי ההוכחות שהוא הגואל וברור להם באותות ומופתים ומכת דם וראו והולכים לגאול את עם ישראל ולומר בשם השם: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי". "וְיַעַבְדֻנִי" (שמות ז, טז) פשי... היסטורי! היסטורי!! כולם בורחים. מאמינים! כתוב: "וַיַּאֲמֵן הָעָם" עד הדובים...

כך היה גם בהמשך, אחרי שיצאו ישראל ממצרים, הקדוש ברוך הוא מורה למשה רבנו: "לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם: וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר: וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'" (שמות יד, ב-ד)

משה רבנו מתבקש להחזיר את העם אחורה לעשות 'פרסה' כדי שפרעה יחשוב: 'שהם איבדו את הדרך!' וירדוף אחריהם כדי שיקבל את העונש המושלם, לגרור אותו לים סוף. 

והתורה מעידה על בני ישראל: "וַיַּעֲשׂוּ כֵן" 

אומר להם משה: 'חוזרים בחזרה לכיוון מצרים' 

לא שואלים שאלות "וַיַּעֲשׂוּ כֵן" מדובר על מיליונים! עם ילדים!! עם הכל, במדבר שממה. מילא יוצאים, בסדר, זה גם אמונה עצומה! ללכת במדבר בלי כלום!! בלי הבטחה, בלי הכנסה, בלי שום דבר. עכשיו הוא אומר: 'לחזור בחזרה' מה זה?! יוצאים מיליונים, שומעים בקולו, אף אחד לא מערער ולא רוטן. 

הם לא שואלים: 'משה רבנו! מה אתה עושה?! זה לא הכיוון! סוף-סוף זכינו לצאת ממצרים עכשיו אתה מחזיר אותנו?!' 

אומר רש"י: "וַיַּעֲשׂוּ כֵן" - להגיד שבחן ששמעו לקול משה ולא אמרו: 'היאך נתקרב אל רדפנו?! אנו צריכים לברוח! אלא אמרו: 'אין לנו אלא דברי בן עמרם!' אנחנו הולכים אחרי בן עמרם מה שהוא אומר אנחנו עושים'. יפה או לא יפה? - יפה מאוד! 

כמה זמן זה החזיק? – חמישה (5) פסוקים!

- - - מכאן לא מוגה!!! (33:25) - - - 

 פרעה מתקרב אליהם עם 600 רכב בחור ו בני ישראל רואים את המצרים נוסעים אחריהם ממהרים אל משה ומה אומרים המבלי אין כברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים וואי באים אליו בתרעומת מה אתה עושה בשביל מה הוצאת אותנו למות במדבר חסר בית כברות במצרים למה הוצאת אותנו לפני חמישה פסוקים הם אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם עכשיו הם זועקים מה אתה עושה כן כשאמרנו דברי בן עמרם זה היה בלי סוסים בלי רכב 

אבל עכשיו בא רכב פרעה על סוסים וזה טנקים של פעם וואי זה לא דיברנו אמונה וביטחון יש לנו אבל עד הניסיון כשאתה רואה מולך טנקים וזה ופה ושם זהו אז זה לא קל להיות בוטח אה משל לדבר אמונה הכתוב יכול ל עיד שאתה מאמין אתה הולך אחריו אתה לא שואל שאלות עד עד שאתה עומד בניסיון שמה המבחן החזון זכ צדיק לברכה בספרו אמונה וביטחון פרק ב' הוא אומר נקל להיות בוטח בשעה שאין עיקר התפקיד של הביטחון אך מה להיות בוטח בשעת תפקידו באמת כל זמן שאתה לא נדרש לעמוד בניסיון אין בעיה להיות בוטח 

המבחן מתחיל בשעת הניסיון קל לשגר בפה ובשפתיים ביטחון אבל להלכה ולא למעשה לדבר יש גם דרשנים מדברים ביטחון שער הביטחון רבנו בחיה חובת הלבבות והכל ואחר כך יכולים למכור יהודים חופשי חופשי כמו יגעל איי איי איי מתענגים על דמיונות מזהירים ומשמחים ומרוב הימים מטעים את עצמם ואת אחרים אומנם יכול להיות שהוא עלה על בני גילו במידת הביטחון אבל לאמיתו של דבר המידה הזאת רק נותנת לו חלומות נעימים על עתיד כמוס חולם חי בדמיונות יש גם אנשים שהם זמרי ביטחון הם נותנים עצות לתפארת לכל מי שצריך חז זוג בענייני ביטחון ממש זמרים 

אחד בא אליו ואומר לו שיש לו קשיים בפרנסה מיד מחזק אותו בביטחון מה קרה לך רבי יוסף מה אתה בלחץ הקדוש ברוך הוא זנו מפרנס מקרני ראמים עד בצי קינים אתה יודע מה בגלל שאתה חושש אני אתן לך הסגולה לפרנסה קח קמיע של בבא במבה ותיקח גם שני עלי ערבה ואיין לך מה לדאוג יותר הוא לא דואג למה יש לו סופרמרקט יש לו קופאיות יש לו תזרים מזומנים מצויין הוא לא צריך עלי ערבה שלאו שע רבה 

אבל כשיום אחד הוא מוצא שלט ברחוב הסמוך כאן עומד להיפתח סופרמרקט הדופק שלו מתחיל להשתולל הוא נהיה עצבני לחוץ מה אין לו מקום אחר למה הוא פותח פה מולי אז החבר שלו רבי יוסף אומר לו לא מבין מה קרה למה אתה לחוץ הקדוש ברוך הוא מפרנס מקרני ראמים עד בצי קנים נשאר לי פה מערבות שנתת אני אתן לך עוד ערבה הנה קח אז ה אומר לו לך לך תדביק את הערבה בחלון של השני זמרי הביטחון אין להם ביטחון כשמגיע הניסיון כ כל השיירה והזמר הכל נעלם זאת אומרת בשביל להיות בטח צריך באמת באמת 

יש גם גנבים עם ביטחון גנב מתכנן לעלות לדירה של זקנה בקומה שלוש דרך המרזב לפני כן הוא נושא תפילה לקדוש ברו ריבונו של עולם אתה זן מקרני רמים עד ביצי קנים ואני צריך 3000 שח למחר אחרת לא יהיה לי מה לתת אוכל לילדים וראיתי שהזקנה הזאת הוציאה 3000 שק מהבנק קצוות ביטוח לאומי בבקשה ריבונו של עולם שהיא תיקח כדורי שינה ושלא תתעורר לי באמצע כי אם היא תתעורר אני אצטרך לטפל בה וזה עלול להיות לה מסוכן וגם לסבך אותי לכן בבקשה תדאג שהיא תישן טוב ובזמן שאני יורד גם תשמור שהשוטרים לא יטיילו למטה 

עולה הגנב דרך המרזב גונב את הארנק רגע אם אתה מאמין שהקדוש ברוך הוא זן מקרני רעמים ועד בצי קנים אז למה אתה גנב מה זאת אומרת למה אני גנב צריך לעשות השתדלות מה זה אז איך יגיע אלי כסף צריך לעשות השתדלות איי איי איי פעם היה גנב שגנב למרות שהיה שמה שומר אז אחרי זה תפסו אותו ושומר אמר לו אתה לא מתבייש לגנוב אתז אומר לו אתה לא מתבייש לו לשמור אני עשיתי מה שהמקצוע שלי מחייב גנבתי הצלחתי אתה לא הצלחת לקיים את המקצוע שלך לשמור אתם שומעים זה בעלי ביטחון 

אם אתה בוטח בשם באמת למה אתה מעגל פינות למה אתה לוקח ריבית למה העין שלך צררה בשל אחרים למה? 

עכשיו תשמעו שתי דמויות מפורסמות מהמקורות תראו מה ההבדל ביניהם לא יאומן כי יסופר הקדוש ברוך הוא מינה את שאול מלך בזמן מה לאחר מכן מגיעים הפלישתים ללחם בישראל שמואל א יג ה ופלישתים נאספו ללחם עם ישראל 30,000 רכב ו6 אל פרשים ועם כחול אשר על שפת הים בהלה גדולה שררה במחנה ישראל רבים נמלטו ומצאו להם מקומות מחבו והתחבא העם במערות ובחופים זה מצודות ובסלעים וצריחים ובבורות שעול המלך מנסה לארגן צבא התאספו סביבו 3000 חיילים שיצאו יחד עמו כש הנשק היחיד תהילים 

שמואל הנבי הורה לשאול לא להתחיל בקרב עד אשר יגיע שמואל יקריב קבן לא להתחיל בקרב עד שאני אגיע להקריב קורבן אומר שמואל הנבי שאול המתין יום ויומיים ושמואל הנביא לא מגיע הפלישתים מזרימים כוחות שלושה ימים ארבעה וחמישה הפלישתים ממשיכים לחזק את הכוחות ולעומת זאת הצבא של שאול הולך וקטן הפחד משתלט על שו ורבים נמלטים ביום השביעי מתוך של אל נותרו רק 600 600 איש מול צבא אדיר 30 אל רכב 6000 6000 פרשים בעם כחול אשר על שפת הים שאול חושש אם הוא יחכה עוד יום אחד ישאר לבדו מה הוא עושה? 

מבקש שיביאו לו עולהו שלמים ומקריב את הקורבן ברגע שהוא הקריב את הקורבן הגיע שמואל הנבי מה התרחש אחר כך ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ עם מעליי ואתה לו בדת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש ואמר עה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני אדוני לא חיתי ת אפק והעליה עולה לא רציתי להקריב תרם בו אבל ראיתי שאני עומד להישאר לבד מול מיליונים פלישתים לא היתה לי ברירה מה עונה לו הנביא נסכלת עשית מעשה שכלות לא שמרת את מצוות אדוני אלוהייך אשר ציו כי עה הכין אדוני את ממלכתך לישראל עד עולם אם לא היית נסכל היתה ממלכתך עד עולם 

יש אומרים עד היובל 50 שנה וכולי הפסיד את המלכות מה הייתם עושים אתם יש לכם 3000 מול מיליונים והם מתמעטים ובורחים לכם ואתם נשארים לבד והזמן עובר ועבר שבוע ומה עושים אז הוא עשה עשה לעומתו דוד המלך עמד אתן באמונתו בביטחונו בשם וזכה שתתקיים המלוכה בידיו איך זה לשון המדרש בתהילים מזמור כז וכן אתה מוצא בשעה שבא שמואל למשוח את דוד והיו מלאכי השרת מקטרגים לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים ריבונו של עולם מפני מה אתה נטל מלכות משאול ונטנה לדוד שאול היה אדם עצום אדם ענק בן בן שנה שאול ב במלכותו הוא היה כמו מי שלא חטה מעולם 

אמר להם אני אראה לכם מה בין שאול לדוד שאול הלך ושאל באורים תומים כיוון שראה שבאו עליו פלשתים אמר לכהן אסוף ידיך לא אל תשאל אל תשאל ולא המתין עד שיגמור את הדבר אבל דוד בשעה שראה את הפלשתי באין עליו בעמק רפאים מיד התחיל לשאול בהורים ומים כן נאמר בשמואל ב ה ויוסיפו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים וישאל דוד באדוני ויאמר לא תעלה הסבל אחוריהם אל אחריהם אין לך רשות לפש יד בהן אפילו אם יהיו קרבין אצלך עד שתראה ראשה האילנות מנענעים 

שנאמר בדברי הימים א יד טו והיא כ שמעך את כל הצעדה בראשי ה בחיים בחיים זה עצה תותים כשאתה תשמע שהם מתנענע אז אתה יכול לפתוח במלחמה ממשיך המדרש הוא אומר כיוון שבאו פלשתים היו ישראל רואין אותן זתומרת אין מרחק גדול ולא היו רחוקים מהן אפילו ארבע עמות שמעת מרחק שתי מטר הם עומדים מולך אתה נושם את הנשימות שלהם אמרו ישראל לדוד למה אנחנו עומדים אמר להם הביתי מן השמים שלא לבשו יד בהם עד שנראה ראשי האילנות מנענעים ואם נפשות יד בהן מיד אנו מתין ואם לא נפשות יד מהן מיד הורגין אותנו ומוטב שנמות צדיקים ולא נמות חיייבים 

אומר בשני המקרים אנחנו עלולים למות אם נפתח במלחמה נגד רצון השם נמות אם לא נפתח אז הם תקיפו אותנו הם לא נצטוו בהורים ותומים אתה נצטוה את לא הם אז גם נמות אבל לפחות נמות צדיקים ככה אומר אלא אני ואתם נצלי עינינו לקדוש ברוך הוא מיד נדדו כל האילנות ומיד פשטו בהם שנאמר ויעש דוד כן כאשר ציווה הו אדוני ויח את הפלישתים זאת אומרת לא היה פה גורם של הפתעה וכולי מרחק שת מטר אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת ראו מה בין דוד לשאול מי גרם לדוד שניצל דברו של הקדוש ברוך הוא שקיים והאיר לו לכך היה אומר נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי 

אתם שומעים? מה הנר שהולך לפני דוד דברך מה שהשם אומר אני עושה על שאול המלך נאמר בן שנה שאול במלכו דרשו על כך חכמים זכרונה ברכה ביום כב כוון שנה שלא טעם טעם חטא אבל מאחר שלא עמד בניסיון ובעת שניצב כמעט לבדו מול הפלישתים לא עמדה לו אמונתו והקריב את הקורבן לפני בו הנביא אמר לו שמואל ועתה ממלכתך לא תקום כי לא שמרת את אשר ציוו השם דוד המלך לא שר מדבר השם אף כאשר היו הפלישתים קרובים אליו מחמת בטחונו בשם ניצל וניצלו אנשיו וזכה שתי המלכות בידיו עד סוף כל הדורות 

וכך כותב רבנו בחיה בקד הקמח ערך ביטחון אליך זעקו ונמלטו למה כי בך טחו ולבושו מי זוכה להנצל מכל צרה מי שבוטח בשם השם מצילו ובוטח בשם חסד יסובבנו ולמדו רבותינו יסוד גדול בביטחון בקדוש ברוך הוא אנחנו עומרים את זה ולא שמים לב כל יום כל יום כל יום כל יום יהי חסדך אדוני עלינו איך כאשר יחלנו לך כמה שאתה סומך עליו ככה אתה נסמך תהיה חסד אדוני עלינו איך כאשר יחלנו לך כמה שת מיחל לו ככה הקדוש ברוך הוא החסד איתך השם משפיע שפע חסד וטובות בהתאם למה שאתה סומך ובוטח עליו 

בספר חי ראובן מביא חידוש נפלא שחידש הגאון רבי אליהו לופיאן זכר צדיק לברכה בפרשת המן כתוב זה הדבר אשר ציווה השם ליקטו ממנו איש לפי אוכלו עומר לגולגולת מספר נפשותיכם איש לאשר באה הוו תיקחו אחרי כן מופיע ציווי איש אל יותר ממנו עד בוקר ואחר כך כתוב ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בוקר וירום תולען ויבש ויקצוף עליהם משה מי זה האנשים האלה דתן ואבירם שני רשעים שתמיד ייצאו חוצץ נגד משה רבנו לא שמעו לו מה היה החשבון שלהם להותיר מנמן למחר הם אמרו מי יודע מה יהיה מחר מה נאכל מחר אם מחר לא ירד מן מה שבטוח בטוח נאכל היום מחצית עומר שקטנו 

וא המחצית על כל מקרה שאם מחר לא יהיה יהיה לנו את החצי למחר ליתר ביטחון קשה לדמיין את המצב הזה פתאום אומר להם משה רבנו תשמעו כל אחד יקח עומר ולא יותר ואם אתם תניחו מזה למחר זה ירום תולעים לא להשאיר למחר עכשיו ניסיון גדול קשה אתה קם בבוקר פותח את פרידר אין כלום ללכת למכולת אין מכולת סופרמרקט אין סופרמרקט אין כלום אתה במדבר חול חול חול חול אז היום ירד ואתה אספת ואתה לא יודע מה יהיה מחר 

דתן ואבירם חששו מה יקרה מחר אם לא יהיה אוכל אז השאירו חצי מהכמות איי איי איי איי א מה קרה אומר הפסוק וילקטו אותו בבוקר בבוקר איש כפי אוכלו מה פירוש עוד פעם וילקטו אותו בבוקר בבוקר איש לפי אוכלו מה כתוב כמה אכלתם אתמול חצי עומר מכאן ולהבא תקבלו רק חצי עומר כפי אוכלו לא האמנת שמחר יהיה עוד פעם החלטת לשמור למחר כמה אכלת אתמול חצי מהיום רק חצי תקבל יותר מזה ירום תולעים זאת אומרת בן אדם שלא בוטח בשם ולא סומך עליו השם אומר לו לפי מה שאתה עושה ככה יהיה אתה לא מאמין אה אתה לא בוטח בי שאני זן ומפרנס את הכל 

למרות שאתה אומר את זה ברכת המזון ולמרות שאתה אומר פסוקים תכלס עד הדובים עד הסוסים זהו אז זה הבעייה אדם תוקע את עצמו הוא תוקע את עצמו יהי חסדך אדוני עלינו כאשר יחלנו לך אני לא מייחל לך אני מייחל לעבודה שלי אני סומך על העבודה שלי אומר תסמוך על העבודה שלך תסתדר הם שלך אחרי הדברים הנפלאים האלה במן לומדים מוסר השכל גדול כל החיים לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר המן שירד כל יום היה בשפע עצום 60 אמות על כל המחנה אפשר היה לזון בזה את עם ישראל 2000 שנה בכמות שירדה כל יום מגיע בן אדם רואה שפע כזה גדול 

אומר אמנם יש לי 10 נפשות בבית ומגיע לי 10ה עומרים אבל לא חבל על מה שישאר זה אוכל לחם אבירים שמלאכי השרת אוכלים טועמים בו כל הטעמים לא חול לאבד בלת שחית בלת שחית מה עושה לוקח שסג גדול ומכניס 50 עומרים לא 10 צועד הביתה אומר היום הבאתי לכם חמש סופגניות לא אחת לכל אחד חמש עומרים פותח את השק ופתאום הוא רואה שנעלמו לו 40 יש רק 10 עומר לגולגולת לא יותר יהודי אחר אומר מה אני צריך לעבוד קשה סחוב ערה עומרים 10 נפשות לוקח שקית ניילון אלה ששמים סנדוויצ'ים לילדים בבוקר מכניס קצת מאמן 

מגיע לבית אשתו צועקת מה הבת זה לא יספיק כולם בוכים הילדים והוא פותח את השקית ואומר מוישלה הנה עומר ינקלה הנה עומר חץ כלה הנה עומר אברים מלא הנה עומר ליילה הנה עומר ויוצא לכולם עומר מהשקית הקטנה מה לומדים מזה העושר לא מגיע דווקא למי שחוטף שחושב שהוא חוטף את העולם לא העדיף המרבה לקחת יותר לא העדפת וגם לא יימנע ממי שלא חוטף את העולם אדם שמקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה על חשבון עבודה הממעיט לא החסיר מי שממעט בעבודה לא יהיה לו חסר הפרנסה תלוייה רק בברכת השם 

אז מה מול עלינו לך על השם יהבך והוא יכלכלך עלינו רק לעשות השתדלות ולפתוח בשם שהו זן ומפרנס אותנו בחן בחסד וברחמים 

נגיד אדם נפלט מאוניה והוא הצליח ל לקחת איתו סירה מתנפחת באמצע אוקיינוס האוניה טבעה והוא עם הסיירה נשאר לבד הוא שוכב עכשיו בסיירה הים ענק אוקיינוס מאות קילומטרים ממנו לחוף מה אתם אומרים שהוא התאמץ עם משוטים להגיע מהר או לשכה ולסמוך על הקדוש ברוך הוא 

מה היית עושה מה השתדלות אתה רק תתעייף אתה יכול לעבור מאות קילומטרים איך תגיע מאות קילומטרים אחרי קילומטר שתיים אתה תתעייף הידיים שלך יבלות בכתפיים שלך שמוות איך תגיע איך תגיע אין מה לעשות רק לשכב ולהתפלל מי שהפיל אותך מהאוניה עם סירה כנראה רוצה שתישאר כנראה לא כנראה השאר טבעו אתה נשארת כנראה שהוא יציל אותך אבל אם תראה לו שאתה מתאמץ הוא אומר טוב אני אחכה לך עד שתאמץ טוב לא חבל על המאמץ ישר מהרגע הראשון להודות לקדוש ברוך הוא על זה שנשארת בכלל ואחר כך לבקש ממנו שישלים את משימת ההצלה שלך 

אם השם כבר הוציא אותך מהמעיים של אמא שלך איך הוא זן אותך בפנים בדיוק עם סנדוויצ'ים היה לך פה לאכול אכלת בפנים תשעה חודשים לא אכלת לא היה לך פה הכל סגור אז מאיפה אכלת מהטבור י מהטבור מה זה זה מקום שדרכו אוכלים כן כן דאגת דאגת ביקשת הכל הסתדר חתכו לך את הטבור פה נפתח הפה ואתה מתחיל ו עכשיו אתה מתחיל לבקש ו עכשיו אתה אוכל דרך הפה הלכת לעבוד לא הקדוש ברוך הוא יצר לך מקור לינוק שתוכל לאכול עשה לך פתח קטן שלא יצא חלב יותר מדי ולא מעט מדי בדיוק לא חם מדי ולא קפוא וגם בטעם שיתאים לך לא תעשה 

ואתה יכול ככה שנה שנתיים שלוש רבע כמו בתימן ללכת לתלמוד תורה ולעזור לינוק אין בעיה נו מי דאג לך לזה לא הקדוש ברוך הוא מי דאג לך להורים שיביאו לך אוכל הקדוש ברוך הוא אתה גדל ואתה מבקש תקנה לי תקנו לי תקנה לי תקנו לי תקנה לי תקנו לי עד שקנו לך ארנק ואז אתה מחליט שאתה צריך לעבוד לבד טמבל היית ממשיך וסומך למה קנית ארנק בשביל מה אתה צריך ארנק שרנקה אצל אבא ואתה רק תגיד תקנה לי תיתן לי תקנה לי תיתן לי זה הכל ומי נתן לאבא שלך אבא שלו אז אם כבר אתה רוצה להיות עצמאי תפנה לא אבא ישר אין שכל אין שכל 

טוב עכשיו אני אלמד אתכם פרק בחובת הלבבות חשוב מאוד בזה נסיים יום המשך יהיה ביום שני בעל חובת הלבבות מונה 10 מעלות שבהן בעל הביטחון עדיף מבעל אלכימיה מה זה בעל אלכימיה בזמנם היו אנשים כמו שהיום אומרים כימאי שיכול לשנות כל מיני דברים שהיו מתחזים שהם יכולים להפוך עופרת לכסף ונחושת לזהב אם אתה קונה נחושת נגיד שעולה 10 שקים ואתה הופך את זה לזהב שזה שווה 10,000 דולר אין עשיר יותר ממך אין יותר עשיר מבעל אלכימיה אדם שיכול לקחת כלום ולעשות ממנו שווה ערך עצום זה אין מקצוע יותר טוב מזה 

אז עכשיו בואו נראה מה כתוב אומר רבנו בחיה יתרון מנוחת הנפש של הבוח על בעל אלכימיה קובע קודם כל רבנו בחיה שמי שיש לו ביטחון בשם ממש אחד הייתרונות שיש לו על בעל אלכימיה העשיר שכולם מעריכים אותו וואו וואוו זה בעל אלכימיה זה שיש לו קודם כל לבעל הביטחון מנוחת הנפש ואדם כזה שהוא בוטח באלוקים הביטחון שלו מפנה את הלב שלו מכל ענייני העולם הזה הוא מייחד את הלב שלו לעבודת האלוקים והוא דומה דומה במנוחת במנוחת הנפש ברוחב הלב במעות הדאגה לעניינים של העולם הזה הוא דומה לבעל אלכימיה 

מי זה בעל אלכימיה? שיודע להפוך הכסף לזהב והנחושת והבדיל לכסף על ידי חוכמה ומעשה כי זה עשיר ולא לא חסר לו כלום אז הוא לא מודאג מחיי העולם הזה וגם הבוטח אבל הבוטח יש עשרה ייתרונות על בעל אלכימיה אפילו אם לא תחשבו על בעל אלכימיה תחשבו על אדם עשיר עמיד הכל שיש לו את כל האמצעים בואו תשמעו קודם כל בעל אלכימיה צריך דברים מיוחדים כדי לבצע מלאכה צריך את החומרים בלעדיהם לא יוכל לעשות כלום והוא לא יכול למצוא אותם בכל עת ובכל זמן לפעמים יש חוסר חוסר אז זה חיסרון 

אומנם אתה בעל אלכימיה אבל אתה תלוי בחומרים אם אין את החומרים הם לא זמינים אז אתה לא יכול להתעשר ולעשות מה שאתה צריך לעומתו מי שבוטח באלוקים מזונותיו מובטחים לו מכל סיבה מסיבות העולם הוא לא תלוי לו בחומר ולא בכלום הוא תלוי רק בקדוש ברוך הוא שהוזן הוא מפרנס את הכל ועל זה אמר הכתוב למען אודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי השם יחייה האדם אדם לא חי בזכות הלחם אלא על כל מוצא פי השם 

אחד מבעלי המאפיות הגדולות בארץ לא טועם את הלחם בעוגות למה יש לו את הסרטן בגרון אז הוא אוכל עם צנור דרך הגרון בלי הפה בלי לטעום בלי כלום לא עלה לחם לבדו יחייה האדם כי על כל מוצף יישם יחייה האדם אבל בעל אלכימיה לפעמים לא ישיג בכל מקום ובכל עת את מה שהוא רוצה ואילו הבוטח בכל מצב ישיג כמו אליהו עם העורבים אליהו הלך הולך הולך הולך מי מביא ל אוכל עורבים האכזרים האכזרים שבעופות הם מביאים לו אוכל אז זאת אומרת זה לא תלוי אם יש מכולת בדרך אם יש סופר אם יש עצים אם יש פירות לא זה לא 

אם השם גוזר שאתה תחייה איך הוא יביא לך את האוכל גם עם עורבים או עם האישה אלמנה ש שהוא הגיע לבית האישה אלמנה הצרפית ורצה לאכול והיא אמרה לו אין לי רק מעט לחם וקצת שמן וזה הארוחה האחרונה שלי ושל הילדים אמר לה אם תאכילי אותי יהיה לך עד סוף ימייך ואז הוא עושה לה את המופת עם השמן והיא ממלא קדים והכל והכל והיא מכרה את זה אחר כך והיה לה עושר וכולי וכולי או עם עוגת הרצפים צפחת של המים הוא הלך 40 יום בלי אכילה בלי שתייה וישן תחת רוטם אחד וביקש את נפשו למות 

ובא אליו מלאך ועורר אותו ולידו היתה עוגת רצפים עוגה ש עושים אותה במאפה עם גחלים צפחת מים ואמר לו תשתה שת זה והוא יכול ללכת בכוח ההליכה הזאת 40 יום דבר עובדיהו מן הנביאים שאמר חבי מנביאי השם 100 איש 50 50 איש במערה ואכל כלם לחם ומים זה למרות הגזירה של איזבל שהיא רצחה את כל הנביאים ונשאר עובדיה שהיה אחראי על הבית והוא החביא 100 ים בכל מערה והיה מפרנס אותם ומאכיל אותם ואף אחד לא הלשין אז רואים 100 תקועים בתוך מערות והשם שולח להם שליח קוראים לו עבדי הנביא ומביא להם לאכול אין בעיה למי שבוטח בשם יגיע אלו טרף האוכל המזון מכל מקום שבעולם 

רבנו סעדיה גאון אומר אדם שבוטח בשם ב100 א אפילו אם תסגור אותו בחדר ותנע ותזרוק את המפתח באוקיינוס יגיע אליו אוכל שאלו אותו איך יגיע ליו אוכל אם סגרות את הח ואין אין מי שיכנס ואין מי שיכניס אמר כשם שיגיע אליו ויכנס אליו מלאך המוות לקחת אותו גם מלאך של מזון יכול להגיע לוו מי ששולח את זה שולח גם את זה אבל צריך להיות בעל ביטחון גמור כתוב הכפירים שוגים לטרף ולבקש שאל אוכלם נכון 

אבל גם כפירים רשו ורעבו ודורשי אדוני לא יחסרו כל טוב אריה שהוא מלך החיות ויכול לתפוס בקלות ולצוד לו איזה בעל חי עם כל זה יכול להיות רש ורעב אבל דורשי השם לא יחסרו כל טוב מה הם דורשים לא עבודה לא פרנסה לא עבודה שנייה הם דורשים רק את השם אלה שדורשים את השם לא יחסרו כל טוב ואומר בתהילים יראו את אדוני קדושו כי אין מחסור לי ראו נו אז רואים הבדל ראשון בין בעל אלכימיה לבעל הביטחון הוא יכול להיות שיחסרו לו האמצעים שבעזרת ם הוא יעשה שינוי במתכות ולכן הוא יכול להיות רעב כי הוא לא יכול לעבוד אין לו כלים 

ולעומתו בעל הביטחון לא יחסר לו מכל סיבה שבעולם היתרון השני לבעל הביטחון בעל האלכימיה צריך לעשות מעשים במלאכות אבל בלעדי זה לא מושלם הרצון שלו ויכול להיות שבעבודה מי שו עובד בכימיה אז יש עשן וריחות כשעובדים ימים ולילות יכול להיות שהוא יחלה בגלל הריחות אבל הבוטח בשם בטוח מכל הפגעים ליבו בטוח ממצו רעות וכל מה שבא לו מהשם ששון ושמחה וכל הטרף הראוי לו בא במנוחה ושקט ושלווה ככתוב בן אות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני בן עו דשא ירביצני איי איי איי משקה לדשא עם כיסא ככה 

נפתח נאות דשא ירביצני ועל מי מנוחות ינהלני מה זה מי מנוחות מים נחים אתם ראיתם פעם במעיין מים נחים הכל צלול הכל צלול איזה תענוג להסתכל על זה מי מנוחות לא ה מים גועשים מה זה מ מנוחות אדם בוטח הוא גם לא קנאי הוא לא קנאי כי הוא בטוח מה שהשם צריך לתת לו יתן לו ויותר מזה הוא לא יקבל אז מה יש לו לקנא?! 

סוס מגיע לממים מתכופף ל שתות עושה ברגליים דר דר דר דר ואחרי זה הוא שותה מה הוא שותה מים דלוחים קודם הם היו צלולים יכול הה לשתות מים נקיים למה הוא עושה דור דור דור כי הוא רואה עוד סוס למטה שהוא מסתכל במים הוא רואה עוד סוס אה מה יש עוד סוס כאילו הוא בא גם כן לשתות לא הוא לא נותן לו מה הוא עשה הרים את העפר ונהייה מים חרבשים וזה מה שהוא שותה ככה זה בני אדם אבל מי שבוטח בשם בן עודה ש ירביצני על מי מנוחות ינהלני 

דבר שלישי בעל אלכימיה פוחד שיגלו את הסודות שלו פוחד כי אם יגלו אוי ואבוי איך הוא עושה את הטריקים ומחליף בין זה יאסרו אותו מה זה אתה לוקח את זה ואתה מוכר כזה כמו שהיום יש יהלומי מעבדה שמעתם על זה יש יהלום שהוא מחצב מהטבע ועשו עכשיו יהלומים במעבדה מגדלים אותם סינתטי והם דומים מאוד מאוד אבל הם ב-80 א פחות בערך מזה וזה יכול להיות שיוזילו וזה במעבדה הגיעו למצב שהצליחו להביא אותם למצב שנראים ממש אתה לא תבחין שזה של מעבדה רק מי שמבין אז אפשר להתעשר מכלום כמו שאומרים כן 

אבל אם יודעים את הסוד אז אתה מפסיד את העסק כאילו כולם ידעו כולם עו אז כבר לא תרוויח כמו שהיית קודם אז תמיד הוא יראה שלא יגלו את הסוד וגם לא יגלו איך הוא עושה ויאשרו אותו אבל מי שבוטח בשם לא פוחד גלות הסוד אומר אני בוטח בשם לא מפחד לגלות לך את הסוד איך יזה בוטח בשם יך השגת את זה בוטח בשם לא מפחד לגלות את הסוד בכל מקום אני יכול להגיד לך אתה יכול להיות גם כמוני אין בעיה אתה לא לוקח ממני כלום אתה לא פתח את העסק מולי זה לא על חשבונים מה אכפת לי אני אלמד אותך למה לא?! 

על זה התפאר דוד המלך שאמר באלוהים בטחתי לא ירע מה יעשה אדם לי מה אתה יכול לעשות תקנה תיקח לי תגנוב לי את הסוד מה תעשה מה אתה יכול לעשות לי הביטחון נמצא אצלי אי אפשר לגעת בו דבר רביעי בעל אלכימיה צריך להזמין סחורה אז לפעמים הוא מזמין הרבה בשביל שישאר לו אבל הוא יכול להתקע ואז הכסף שוכב וזה הפסדים ואין קונים נגיד יש מלחמה עכשיו לא קונים אז זה בעיה יש הוצאות אין הכנסות לפע עמים הוא אומר אני לא אקנה מתי שהזמינו אני אקנה ז שמזמינים אין סחורה 

אז רואים שאפילו שאתה יש לך מקצוע מיוחד אבל אתה תלוי בכל מיני אמצעים שהם לא תלויים בך ולכן אתה חי כל הזמן בדאגה יהיה חורה או לא יהיה סחורה יקנו או לא יקנו יתפסו אותך או לא יתפסו אותך אבל מי שבוטח בקדוש ברוך הוא הביטחון שלו בשם שהוא יתן לו לאכול ואת כל צרכיו ומזונות בכל עת בכל מקום וזה לא תלוי בשום דבר כמו שאמרנו עובר בבטן אמו דואג לו 

אתם רוצים עוד אחד נראה אם יש לכם ביטחון כמו אפרוח אפרוח גדל בתוך ביצה אין פתח מי מכניס לו מזון שהוא מתפתח מכלום פתחתם ביצה לחביתה נכון ראיתם משהו ראיתם אפרוח לא ראיתם שמה איזה ריקום לבן נכון אם תשאיר את הביצה עוד כמה ימים מזה תרכים אפרוח ויתפתח ויהיה עם נוצות והכל ביום אחד הוא עושה פק יבקע את הביצה ויצא החוצה אה איך הקדוש ברוך הוא שולח מזון לתוך הביצה אם הוא יכול לשלוח מזון לתוך הביצה שיגדל אף רוח אין שום מקום להיכנס אז הוא יודע לעשות את זה אפילו במקום סגור 

רק כמו שאמרנו קודם אתה במקום פתוח שיש פירות ועצים והכל ולחם ומאפיות מה אתה דואג מה אתה דואג אם אתה בוטח מה אתה דואג כתוב לא ירעב אדוני נפש צדיק נע ראיתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם כפירים רשו ורעבו ודורשי אדוני לא י סרו כל טוב אתם רואים עופות באוויר יש להם אוכל שמה למעלה לא אבל הקדוש ברוך הוא נותן להם והם יש יורדים שכ למים ותופסים דג ועולים וזה ופה ושם וים אז זאת אומרת אנחנו רואים שיש יתרונות ל בעל הביטחון אפילו מהמקצוע הכי מבוקש שיכול להיות של בעל אלכימיה 

עוד דבר חמישי בעל אלכימיה נמצא תמיד בפחד למה אמרנו פוחד מאנשים ש ו שהוא עוסק בזה שיגלו את הסוד שיגנבו לו את החומרים אבל מי שבוטח הוא לא מפחד ואדרבה יראים ממנו גדולים ונכבדים מבני אדם ואפילו חיות ואבנים מבקשים את רצונו כמו שאבנים רב הוא שיעקב אבינו ישים מראשותיו במזמור יושב בסתר עליון עד אחריתו תקראו ותבינו את זה וכתוב באיוב ה יט בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע ברעב דך ממוות הקדוש ברוך הוא יציל את מי שדבק בו בוטח בו לא יגע בו רע וגם אם ירעב בעולם אותו הוא יפדה למה כי בטחת בו 

דבר שישי בעל אלכימיה הוא לא בטוח מחולי ו מצרות שעלולים לצער אותו לערבב את שמחתו בעושרו אפילו שהוא עשיר אז מה הוא לא יכול לסבול הוא לא יכול להי לו צער לא יכול להיות לו אסונות והוא לא נהנה ממה שיש לו ולא מתענג אבל הבוטח בשם בטוח מכל החולאים מכל המדים אלא או על דרך הכפרה או על דרך התמורה אם הוא עשה משהו לא טוב אז לפעמים צריך לקבל איזה צרה מסוימת לכפר או תמורה ייסורים של אהבה תקבל ייסורים ובתמורה תקבל על זה הרבה יותר שכר שזה ישתלם לך ככתוב ויעפילו לי כשלו אבל על כובה השם נאמר יחליפו חוח וכתוב כי זרועות רשעים תשברנה סומך צדיקים אדוני זאת אומרת תמיד מי שבוטח הוא בטוח 

דבר שביעי בעל אלכימיה אפשר שלא יגיע לו מזון במה שיש אצלו מן הזבה כסף למה יש לו כסף אין מזון צנע כמו שהיה פעם אין מזון ועל זה נאמר ביחזקאל ני ותת כספם בחוצות ישליכו היתה אישה לא מזמן התפרסמה עשירה גדולה מאוד בחוץ לארץ שגילו לה שיש לה מחלה חשוכת מרפה הביאה כסף בכמויות לבית חולים וזרקה את הכל בפרוזדור מה את עושה אמרה הכסף הזה לא יכול להציל אותי מה אני צריכה אותו אפילו אם תשלם לרופאים את כל הכסף תצילו אמרו להן אין מה לעשות כספם בחוצות ישליכו ואמר צפניה הנביא בא יח גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם 

אבל הבוטח בשם עד סוף ימיו לא יחסר לו מזונו בכל עת ובכל מקום על זה אמר איוב הכ ברעב פך ממוות ואמר דוד מלכנו אדוני רועי לא אחסר ואמר בתהילים לז יט לא יבושו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו כמו שסיפרנו באחת ההרצאות האחרונות פה על ההוא שניצל בה רבי מנדל לא על ההוא שניצל בשואה ששם אותו להיות טבח 

דבר שמיני בעל אלכימיה איננו מתעכב בשום מקום שלא יעמדו על סודו אבל הבוטח בשם הולך בבטחה בארצו בחוץ לארץ מנוחת הנפש כתוב בטח באדוני ועשה טוב שכון ארץ ורעי אמונה או כמו שכתוב בתהילים לז כט צדיקים ירשו ארץ וישכנו ד עליה לא צריך לברוח מאף אחד לא צריך להסתתר לא צריך להחביא לא צריך להתחבא לא צריך שושו לא צריך יכול ללכת בכל מקום לדבר בקל גבוה ולומר אני בוטח בשם כן 

לבעל אלכימיה אין תועלת באחריתו זאת אומרת כל מה שהוא ירוויח מזה זה לא יועיל לו באחרית בעולם הזה הוא יכול להשיג קצת ביטחון כלכלי ושלא יצטרך כל כך לבריות אבל הבוטח בשם לא חסר לו כלום בעולם הזה והביטחון ילווה אותו גם לעולם הבא והבוטח באדוני חסד יסובבנו מרב טובך אשר צפנת לי ראך בביטחון מרוויחים בשתי עולמות 

ודבר עשירי ואחרון בעל אלכימיה אם ידעו על מעשיו ימיתו אותו כי הוא עושה ההפך ממה שצריך לעשות ובוטח בשם אם יבד שהוא בעל ביטחון כולם יכבדו אותו והוא יגדל בעיני הבריות ויחפשו להתברך ממנו והוא יהיה גורם לתקנת העיר וגם לדחות את הנגעים ופגעים מבני עירו וצדיק יסוד עולם הו כמו שלא תציל את צוער בזכות אברהם אז זאת אומרת רואים מפה בעל הביטחון יש לו יתרונות מהעשירים הכי גדולים בעולם שיכולים להפוך כמו שאומרים חול לזהב אבל תראו כמה הם תלויים בכל מיני סיבות שאם יחסרו יעדרו או ידעו או משהו הכל הלך לא שווה כלום 

בעוד שבעל הביטחון יכול להסתובב שאנן בטוח רגוע שלב בלי טרחה בלי עמל בלי מאמץ רק להיות מחובר לשם עוסק בתורתו במצוותיו מיחל לשם עיניו אליו לא צריך לדאוג משום דבר 

רבנו בחיה מביא על אחד החסידים שהיה לן במדבר שאלו אותו אתה לא פוחד מן האריה אמר להם אני בוש שהשם ייראה שאני ירה מזולתו אני מתבייש אם הקדוש ברוך הוא יראה שאני ייראה מפחד מאריה אני יראה את השם זה ה הוא קובע לא לא אריה ולא בטיח ולא אף אחד רק השם 

הרב חיים בן עטר אור החיים הקדוש זכר צדיק לברכה היה עוסק במלכה שהמלך ביקש ממנו שייעשה לו והוא לא הסכים הוא אמר אני לא עוסק במלכה כל זמן שיש לי כסף רק שנגמר הכסף אז אני עוד פעם עושה מלאכה בשביל שיהיה לי כסף אבל עכשיו יש לי כסף אז אני לא מפסיק אני עוסק בתורה ובמצוות אני עובד את האלוקים קיצור אמר לו אין בעיה אני אראה לך הכינו את האצטדיון הרעיבו אריה שלושה ימים וגזרו עליו להאכל על ידי האריה מלו את האצטדיון כולם באו לראות איך אוכלים יהודי שמו אותו באמצע שחררו אריה רעב שלושה ימים והוא רץ אליו 

כשהגיע עד אליו צר הוא לא עשה לו שום תנועה כלום לא עשה לו שום דבר ופתאום הארייה כמו כלבלב נחמד לא עושה לו כלום השליכו עליו חפצים והכל שתרגש שיתקוף אותו שיאכל אותו שום דבר שום דבר ראה המלך כך מינה אותו שסר במלכותו ו ז הטיב ליהודים רה את קדושתו של היהודי הוא לא עובד שמעתם כל זמן שיש לו כסף הוא לא עובד שיבוא מלך שיגזור עליו מוות שיחיד אותו שאריות יבואו לא עובד שמעת אני בוטח בשם עושה השתדלות עשיתי יש לי קצת כסף מתי שיגמר נעשה עוד משהו קטן זהו לא עובד 

אתם יכולים להגיע לדרגה כזאת נכון צ'יק צ'ק אתם זוכרים את הזמרים של הביטחון הזקנים הגיעו עד הדובים אה בישראל הגיעו אחרי חמישה פסוקים עד הסוסים א אפשר להגיד עלינו ביימן העם עוד לפני הדובים והסוסים א אי אי איפה הנח נו ואיפה הביטחון צריך לעבוד נמשיך ביום שני הבא בעזרת השם 

[מחיאות כפיים] אמן שלוש שאלות שאלה ראשונה עברה שאלה שנייה עברה שאלה שלישית עברה הריני מכוון לקיים מצוות חכמים רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ה' חפץ למעןן צדקו יגדיל תורה ויאדיר הרינו מכונים לקיים מצוות אלו בקדיש...