בני ברק - מצות התפלין וסודותיה וכבוד חכמים

[הדרשה ע"פ הספר תורת חסד]

ערב טוב! בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה ל: רפואה שלמה מהרה ל: מתוק חיים בן נאג'ייה ולהצלחת כל משפחת יעקב, הבנים הכלות הנכדים, יזכו לעלות בקלות לארץ ישראל. הערב גם לעילוי נשמת הוריי מנוחתם עדן. 

לגבי מתוק חיים בן נג'ייה - השם יעתיק את המחלה ממנו ויעביר אותה לסינוואר לפני הכדור בראש! 

קהל: אמן!

שני (2) נושאים; אחד (1) התפילין וקדושתם. והשני (2) זה כבוד חכמים.

התפילין וקדושתם

[א] בתפילין יש ארבע (4) פרשיות מחוברות ביחד על קלף אחד (1) בתפילין של יד ובראש ארבע פרשיות בארבעה קלפים נפרדים כל אחד בבית נפרד. למה? 

[ב] למה כורכים שבע (7) כריכות על זרוע? 

[ג] למה כורכים שלוש (3) כריכות באצבע פה? 

[ד] מה הטעם שהלב שלנו נמצא דווקא בצד שמאל שזה פחות חשוב והכבד נמצא בצד ימין שזה יותר חשוב? 

[ה] למה יש להניח תפילין "בֵּין עֵינֶיךָ"? (שמות יג, טז) ושמים את זה על המצח למעלה! ולא שמים "בֵּין עֵינֶיךָ" למה? כתוב "בֵּין עֵינֶיךָ"!

[הדרשה:]

מצוות התפילין קדושה ונשגבת מאוד, ואנחנו צריכים להתפעל מזה שהקב"ה ציוונו להניח על גופנו תשמיש קדושה! זו המצווה היחידה שבאופן ישיר מקדשת את הגוף שלנו!! אין לזה שום אח ורע בתורה. מצוות התפילין היא הראשונה (1) החשובה כשנכנס 'הבר מצווה' לגיל מצוות (13), מיד מתעסק במצוות התפילין, ונותנים לה דגש ותשומת לב ורוב הדרשות של הילדים שהופכים להיות 'אנשים' זה על מצוות התפילין, אז בואו נעמוד על כמה דברים מרום מעלת המצווה הזאת סודותיה וקדושתה.

 ארבע (4) פרשיות "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב), "וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ" (שמות יג, יא), "שְׁמַע" (דברים ו, ד), "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" (דברים יא, יג) ויש אמרנו שוני בתפילין של יד ותפילין של ראש.

בשל ראש; ארבע פרשיות האלה כתובות כל אחת (1) על קלף נפרד בבית נפרד ורואים את זה מבחוץ עם החריצים. בתפילין של יד; ארבעת הפרשיות על קלף אחד והוא נמצא בבית אחד! למה השוני?

מבארים הרא"ש ורבנו בחיי בפרשת בא סוד גדול ויסוד גדול! לא בכדי הקב"ה נתן מתנה לעם ישראל תשמיש קדושה מופלא זה להניח על גופנו ללא חציצה!! יש לתפילין מטרה עליונה ומיוחדת; לתקן חמשת (5) החושים הבאים שהם נמצאים באדם: [א] ראייה, [ב] שמיעה, [ג] דיבור, [ד] ריח, [ה] ומישוש. ארבעה מהם בראש לכן בתפילין של ראש ארבעה קלפים וארבעה בתים; ראייה, שמיעה, דיבור, וריח. 

ביד יש לנו חוש אחד (1) בלבד המישוש לכן קלף אחד בבית אחד. וזה נרמז בפסוק: "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה" (שמות יט, גז) כתוב "יָדְכָה" עם ה'א בסוף "יָדְכָה", זה לא שגיאה! אלא זה רומז על החמישה (5) בתים כנגד חמשת החושים שיש לנו שהם החשובים ביותר הקיימים באדם!

אנחנו בעזרת הקדושה שיש בתפילין, בעזרת זה אנחנו פשוט מאוד אמורים לקדש את החושים האלה! ותכף נבין איך עושים זאת.

רבנו בחיי (בפרשת בא) מאריך לבאר את הסוד בגודל המעלה של התפילין! מה שהרבה לא יודעים: 'אמרו חכמים זכרונם לברכה (חז"ל): שגם הקב"ה מניח תפילין כביכול! שנאמר: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" (שמות לג, כג) והגמרא (בברכות דף ז') אומרת: 'הכוונה לקשר של תפילין'. בעומק העניין שיש בארבעת (4) הפרשיות שהם כנגד ארבע חיות שבמרכבה העליונה! לכן לגודל המעלה הנשגבת של מצוות התפילין נבחרו: המוח והלב שני (2) האיברים הכי חשובים באדם; הראש מקום משכן לנשמה והלב מקום משכן הרוח.

העניין של הרצועות שבתפילין שאנחנו קושרים פה בראש והן משתלשלות עד אחרי הטבור - גם זה עניין עמוק! כי השפע העליון נמשך דרך הרצועות ולכן הרצועות מקיפות את כל הראש עד לקשר מאחור. 

ויש גם טעם על פי הסוד: שהרצועות ירדו למטה עד לטבור, להמשיך את השפע לאמצע הגוף ולמטה ממנו. 

והצבע השחור של הרצועות הוא 'הלכה למשה מסיני' והוא מרמז על עומק ההשגה כידוע למבינים בסוד.

עכשיו נעמיק קצת בעניין תפילין של יד: 

אנחנו כורכים שלוש (3) כריכות על האצבע האמצעית. רבנו בחיי (בפרשת ויקרא ח, כג ספר ויקרא ח, כג) מביא את דברי רבותינו (בכתובות דף ה') הם מבארים: שלכל אצבע שהשם ברא לנו יש צורך רוחני, יש גם צורך גשמי, לא סתם הם נבראו ככה לכל אחת יש צורך רוחני וגשמי!

לדוגמא: הזרת הקטנה - נועדה לדעת את מידתו של החושן. לכהן היה חושן פה על החזה ואיך מודדים? - מהבוהן עד הזרת זה המידה, כל זה, זאת המידה שמודדים. זה חצי (1/2) האמה, אתם רואים? זה מגיע עד לפה ומפה זה מגיע עד לסוף זה חצי אמה. אז ככה מודדים את החושן כדי לקבוע אותו ועליו יושבים הָאוּרִים והַתֻּמִּים לזה נועדה הזרת מבחינה רוחנית.

הקמיצה - זאת השנייה (2) אחרי הזרת זאת השנייה בעזרתה קמצים מן המנחות, היו מביאים קורבן מנחה ואז מכניסים בתוך המנחה שזה סולת ושמן וכל מיני, מכניסים ועם שלוש (3) אצבעות אלה קומצים ככה לכאן ועם שתי (2) האצבעות האלה מורידים את כל היותר, זה בשביל זה נועדה הקמיצה.

האמה - זאת האמצעית, היא נועדה לדעת את מידת האמה של המשכן וכליו, כל המידות במשכן נמדדו בשיעור של אמה, אמה זה מפה מהמרפק עד לקצה של האצבע האמצעית לכן היא נקראת: 'אמה' כל זה נקרא אמה, בין חמישים וארבע (54) לששים (60) סנטים לפי מי שאומר.

אחר כך יש לנו את האצבע - זאת האצבע, בזה הכהן מזה באצבעו בכל הקורבנות שצריך להזות בהם, כשמזים את הדם מכניסים, כמו בפסח שמכניסים לכוס עם היין מכניסים את האצבע ומזים, זה האצבע לזה היא נועדה.

האגודל - עליו נותנים דם בקורבן של המצורע, נותנים על: "בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית" (ויקרא יד, יד) [זה נקרא גם: 'אגודל'] אלה חמשת (5) השימושים הרוחניים של האצבעות.

מלבד זאת יש גם צורך גשמי בכל אצבע וכל אצבע היא כנגד חוש מחמשת החושים שהזכרנו:

האגודל - הוא כנגד חוש הטעם שנועד לקנח לפה, טועמים עם האגודל. 

האצבע - זה כנגד חוש הריח שנותן אצבע בנחיריו.

הקמיצה - זה כנגד חוש הראיה, עם הקמיצה מקנחים את העין.

הזרת - כנגד חוש השמיעה מקנחים את האוזן עם הזרת.

והאמה - שהיא ארוכה ביותר היא כנגד חוש המישוש כשאתה הולך למשש משהו מי הראשונה שפוגעת? - הארוכה ביותר.

מעתה הדברים מאירים! 

מכיוון שתפילין של יד הם כנגד חוש המישוש, לכן כורכין את השלוש (3) כריכות דווקא על האמה, למה? - כיוון שהאמה היא כנגד חוש המישוש.

זאת אומרת: היות ובתפילין של יד, אמרנו יש את כל הארבע פרשיות בקלף אחד בבית אחד, וכל התפילין זה כנגד הלב, והתפילין האלה הם כנגד חוש המישוש שנמצא בידיים, ממילא כורכים את השלוש כריכות דווקא על האמה שהיא כנגד חוש המישוש, אמרנו שבאופן פיזי אדם נוגע וממשש בדרך כלל עם האמה שהיא הראשונה שנתקלת.

אבל נשאלת השאלה: למה כורכים על האמה שלוש כריכות? 

בספר שבילי פנחס אומר: 'כשכורכים שלוש כריכות זה יוצר את האות שי'ן. עכשיו נוכל לשים לב! שהאות שי'ן מופיעה בתפילין פעמים רבות. בתפילין של יד - כורכים על האצבע שלוש כריכות כנגד שין, יש נוהגים לכרוך על כף היד שלוש כריכות גם פה יש כאלה נוהגים שלוש כריכות זה גם שי'ן. יש כורכים על הזרוע שלוש כריכות, כשאנחנו מתחילים עושים שי'ן. יש אשכנזים שעושים עוד שי'ן פה, בתפילין של ראש יש לנו שי'ן מימין ושי'ן משמאל, כל כך הרבה שי'נים מה העניין? 

הטעם הוא ככה: שי'ן זה גימטריא: 'יצר' השי'ן היא כנגד היצר הרע! שי'ן ש.י.נ. זה גימטריא יצר. לכן יש בתפילין תזכורות מרובות למלחמה שלנו ביצר, כל המהות של התפילין: זה לשעבד את המוח ולשעבד את הלב לעבודת השם יתברך ולא להיכנע ליצר!

רבנו בחיי מוסיף: במסכת מנחות (לה') אמרו חכמים זכרונם לברכה (חז"ל): 'האות שי'ן בתפילין של ראש - הלכה למשה מסיני, ומה כתוב על זה? - דרשו את הפסוק: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י) ממה הגויים מפחדים? - מהאות שי'ן! בתפילין. כתוב: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ" איך שי'ן זה שם השם? מי יודע? ...כן

בקהל...

הרב: מה? לא, מי יודע? אולי 100 שקל יעזור...? איך שי'ן זה שם השם? איך שי'ן שם השם?

 ובכן, רבנו בחיי והאורחות חיים אומרים: 'שם הוי"ה... אתם יודעים מה זה שם הוי"ה יוד' וה'א ווא'ו וה'א שם השם. שם השם בא"ת ב"ש עולה מצפ"ץ. 

אתם יודעים מה זה 'א"ת ב"ש'? לוקחים את האלף' בית' עשרים ושתים (22) אותיות מתחיל באל'ף מסתיים בת'ו, לוקחים את הקיצוניות את א"ת מתקדמים ב"ש, ג"ר ד"ק וכן הלאה... זה נקרא א"ת ב"ש מתחלפות אותיות האל'ף מתחלף בת'ו והת'ו מתחלף באל'ף. הבי'ת מתחלף בשי'ן ושי'ן מתחלף בבי'ת הגימ'ל מתחלף ברי'ש והרי'ש בגימ'ל. ככה זה 'א"ת ב"ש'. 

אז אם אתה אומר שם הוי"ה [יו'ד וה'א ווא'ו וה'א] מה האותיות האחרות שיוצאות כנגדם? – מצפ"ץ! יפה. כמה זה ביחד מצפץ? = שי'ן! אז בעצם השי'ן זה שם השם בנסתר! השי'ן עצמה היא שם השם. יצא לנו ששי'ן זה יצר, ושי'ן זה שם השם! 'אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי...' היצר הזה מי לוחם נגדו השם יתברך, ואנחנו ששמים את התפילין על הראש ושמים כנגד הלב ואנחנו מבינים מה אנחנו עושים ומה יש בזה אנחנו נוכל ללחם נגד יצרנו הרע ולנצח, אבל אם בן אדם לא יודע הוא שם כמו קופסאות והוא לא יודע מה הוא עושה אז מה עשינו.

אז זאת אומרת שם השם נלחם ביצר "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" אבל זה גם תלוי...

יש מעשה מהמהר"ל מפראג זצ"ל שפעם אחת בעירו הסתובב אריה חופשי וכולם ברחו וראה אנשים בורחים בלכתו לבית הכנסת, 

אז הוא שאל: 'מה קרה?' 

אמרו לו: 'יש אריה!' 

שאל: 'איפה ראיתם אותו לאחרונה?' אמרו לו איפה, הלך לקראתו - ראה אותו האריה ברח! 

מה קרה? שאלו אותו: 'מה קרה? למה הוא ראה אותך ברח?' 

אמר להם: 'כתוב: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" - אז הוא ברח'. 

אומרים: 'אבל גם לנו היה תפילין על הראש למה הוא לא ברח?' 

אז הוא אמר: 'כתוב: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ" אם אתה הולך עם התפילין ואתה זוכר שהשם הוא "עָלֶיךָ" - אז יפחדו "מִמֶּךָּ" אבל אם אתה לא יודע ולא מרגיש שהשם "עָלֶיךָ" אז לא יפחדו "מִמֶּךָּ".'

המתבונן בפרשיות התפילין רואה: כל ארבעת (4) הפרשיות; [א] "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב), [ב] "וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ" (שמות יג, יא), [ג] "שְׁמַע" (דברים ו, ד), [ד] "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" (דברים יא, יג) כולם מדברים מעניין יציאת מצרים, ולכאורה מה עניין יציאת מצרים למצוות תפילין? 

אם ניקח את המילה 'מצרים' נחלק אותה לשלושה חלקים: מ', יצר, ום' סתומה, זה מה שכתוב מ'ם - פתוחה בסוף ם' סתומה, מה נשאר באמצע? - 'יצר'. המ'ם פתוחה מרמזת - על הלב! למה? - הלב שלנו פתוח יש צינורות שיוצאים ונכנסים ומספקים דם לכל הגוף לכל האיברים. ויש ם' סתומה הם' סתומה זה כנגד המוח שהוא סתום ואין אחריו ולא כלום. 

בא היצר נמצא בין הלב למוח, ואת שניהם (2) אנחנו צריכים לשעבד לקב"ה את המוח ואת הלב! לכן כתוב לנו: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" (דברים ד, לט) מה זה "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם"? איפה יודעים? - פה בראש! במוח, פה הידיעה, זה לא מספיק! צריך שהידיעה תרד ותתיישב בלב! 

שואלים: מה המרחק מהראש עד ללב? - הנה כמעט שיבר וקצת... לא! אצל רוב בני אדם המרחק בין הראש ללב כמו 'ממזרח למערב!' מה שהוא יודע פה (בראש) - הוא לא מסוגל להוריד את זה לפה (ללב) ושזה יהפוך להיות מציאות! כן פה הוא מבין המון דברים המון אבל האם הוא התהפך והפך להיות כזה?! האם מה שהוא יודע פה מתיישב אצלו בלב תמיד ונקבע? זאת הבעיה! למה? - יש יצר באמצע, הוא לא נותן הוא לא נותן... והמלחמה שלנו: לנצח אותו! 

לכן, התפילין של יד ושל ראש שהם משעבדים את המוח והלב הם קשורים ליציאת מצרים, מה היה ביציאת מצרים? - שמה זה היה 'כור הברזל' [כנאמר: "מִכּוּר הַבַּרְזֶל!" (דברים ד, כ)] שמה היה זיכוך הגדול, שמה היה התיקון הראשון (1) והיסודי ללחם ביצר, שמה פרחו את הגוף של הבן אדם היהודי הישראלי, עד שישראל שעבדו את המוח והלב לעבודת השם!

ובאמת בסוף אחרי מ"ט (49) שערי טומאה - הם עשו כל מה שהשם אמר! הם לקחו את האלוהים של מצרים את השה והם עקדו אותו ואחר כך שחטו אותו ואחר כך שמו אותו כמו שאומרים בסיך... ושרפו את האלוהים של מצרים לעיניהם! שזה מסירות נפש! אתה מתגרה באדונים שלך?! שמשלו בך ואתה יכול לשחוט את האלוהים שלהם בעיניים שלהם?! - זה שליטה כבר על השכל ועל המוח ועל הלב ועל הכל! ולעשות ברית בכל גיל, לא כולם היו צעירים שמה... וכולם עשו ברית! זה שעבוד ממש, הצליחו להתגבר!

לכן, 'בר מצווה' כשנכנס לעול מצוות - מדגישים לו את הקדושה העליונה והנשגבה של מצוות התפילין! במצווה הזו מבליטים ומחדדים את השינוי בין התקופה לפני הבר מצווה לתקופה שאחריה, אף על פי שהוא נעשה 'בר מצווה' הוא מתחייב בכל תרי"ג (613) מצוות! אבל דגש נותנים דווקא לתפילין הקדושות!! כיוון שיש בה סגולה עצומה לזכך את עצמו מיצרו הרע ושיוכל לשמור את החושים שלו בקדושה - זו עיקר העבודה של יהודי! 

לכן, חכמים זכרונם לברכה (חז"ל) התבטאו בחריפות גדולה כנגד אדם שלא מניח תפילין וקראו לו: 'קרקפתא דלא מנח תפילין'.

במסכת ראש השנה (יז') מתבאר: שלעבירה הזו שלא הניח תפילין - יש מדור מיוחד בגיהנם! שלא מצינו בעבירה אחרת. הטעם הוא: שמצוות התפילין היא שורש ועיקר לעבודתנו בעולם הזה 'מלחמת היצר!'; שי'ן - זה יצר! שי'ן - זה שם הוי"ה! נלחמים ביצר. בין המוח ללב את היצר - מצרים! צריכים להילחם ביצר ולהשליט את הקדושה על כל החושים.

לכן גדולי ישראל בכל הדורות הקודמים הלכו עם תפילין כל היום! לכל מקום!! כל היום. ונטלו את תשמיש הקדושה הזה וחיברו אותו לגוף לתוספת קדושה. 

'כל שאינו מניח תפילין – נקרא: 'פושע ישראל בגופו!' כי התפילין מקדשות את הגוף.

עכשיו ביתר עומק! 

הכלי יקר מקשה שלוש (3) קושיות: 

[א] מדוע בתפילין של ראש נאמר שצריך להניח "בֵּין עֵינֶיךָ" ובסוף אנחנו מניחים בראש מעל המצח ולא בין העיניים? 

[ב] בדרך כלל את כל המצוות אנחנו מקיימים ביד ימין למה המצווה הזו מניחים אותה דווקא ביד שמאל? 

[ג] ולמה הלב שהוא העיקר החשוב באיברים נמצא בצד שמאל ואילו הכבד בצד ימין? 

הכלי יקר אומר: שדוד מלכנו הצטער על שאלה זו! 

והוא מבאר: השכל והגוף הם "צרות" זו לזו - כשזה קם זה נופל, זאת אומרת: השכל והגוף מתנגדים אחד לשני. המטרה של שעבוד מצרים בעינוי הגוף, בשביל מה היה? למה היו צריכים להתייסר כל כך ישראל? - כדי לזכך את הגוף בכור הברזל ועל ידי זה השכל התרומם.

מעתה נתבונן: הרי כתוב: "בִּישִׁישִׁים חָכְמָה" (איוב יב, יב) למה? משום שהגוף נחלש וממילא השכל מתרומם. למה קוראים לנוער גיל 'הטיפש עשרה' - כי הגוף שולט! לא השכל כשאדם מתבגר ככל שהוא מתבגר השכל מתגבר על גוף. לכן במסכת אבות רמזו לנו על כך חכמים באומרם: 'בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ' (אבות ה, כא) אבל אחר כך מתחיל כבר להתמעט הכוח אדם כבר מתאזן קצת ואז הוא נהיה חלש קצת, [עד איזה גיל שחקני כדור רגל משחקים? 40... זהו, מה קרה? בגיל ארבעים - כבר הגוף נחלש ואז כוח השכל מתגבר! ומה נאמר לנו במשנה? - 'בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה 'אַה עכשיו מתחילה הבינה. ובגיל חֲמִשִּׁים מה? - לָעֵצָה - כבר יכול לתת עצות. ו: 'בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה' זאת אומרת: זקנה זה חכמה: זקן - 'זה קנה חוכמה'.

מעתה הדברים יובנו: 

הכבד - זה מקור משכן התאוות, שמה הדם כל הדם מסתנן שמה כל התאוות הכל עובר דרך שם דרך הכבד, לכן הוא נמצא בצד ימין כי הוא הכי חזק הוא שולט באדם יותר מהכל! מכיוון שהגוף נוטה לתאוות - הכבד נמצא בצד ימין. לעומת זאת הלב שהוא משכן הבינה והשכל נמצא בצד שמאל, בצד החלש! למה? - משום שהשכל יכול להתגבר רק כאשר הגוף יֵחלש. אבל כשהגוף בתוקפו - בינת הלב היא בצד החלש של הגוף בצד שמאל, ולכן רמוז שחכמת הלב מתגברת רק לעת זקנה ולכן הוא נמצא בצד שמאל הלב, מה לעשות? שמה זה חלש! הוא לא חזק, אם זה היה ככה אנשים היו מחכימים כבר מאז שהיו קטנים והיו חכמים! וגדולים וכו' וכו'... 

הכלי יקר ממשיך לבאר את עניין התפילין עוד על פי דברי רבותינו (בירושלמי ברכות א, ה') שם כתוב: 'העין והלב הם שני (2) סרסורי החטא'. מה זה סרסור? - מתווך. 'העין רואה לב חומד וכלי מעשה גומרים'. מי מתווך לעבירות? - קודם כל העיניים, אם אתה לא רואה בעיניים אין שום עבירה! על מה תעבור עבירה?! לא ראית כלום, כשרואה, חומד על ידי הלב אחרי שהוא ראה הוא חומד - אז הוא בא לידי ביצוע ועובר עבירה, אז מי הסרסורים? - העין והלב.

עכשיו, מטעם זה מניחים תפילין של יד בצד שמאל שזו היד הכהה סמוך ללב כדי להחליש את הגשמיות! להחליש את הגשמיות. כי יצר הרע שולט באדם, אמרנו, מצד ימין בכבד, וכדי לזכך את הכבד ואת יצר הרע ששם - אנחנו שמים את הקדושה של התפילין כנגד הלב, שהלב יתקדש! אם הלב יתקדש - הוא לא ירצה לשמוע לעין ולחמוד את מה שאסור, כי הקדושה של התפילין תגן עליו. 

תפילין של ראש - הם באים לתקן ארבע (4) חושים שיש בראש, אבל מתמקדים בעיקר במי? - בחוש הראיה! כי הוא הסרסור, הוא בעיקר הבעיה. לכן התורה מצווה להניח את התפילין "בֵּין עֵינֶיךָ" לרמוז: שמתוך ארבעת החושים הכי חשוב להתמודד עם העיניים! והתפילין של ראש מתקן את העיניים, והתפילין של יד מתקן את הלב, שהם הסרסורים של החטא כי: 'עין רואה לב חומד וכלי מעשה גומרים'.

ועכשיו שאלה: השפת אמת מקשה קושיא, הרי במציאות התפילין מונחות במקום של שיער בראש איך מקיימים "בֵּין עֵינֶיךָ"? 

אז הוא מגלה לנו את הסוד! הוא אומר: הנחת התפילין היא באמת "בֵּין עֵינֶיךָ" כיוון שמקום הנחת התפילין זה במקום שמוחו של התינוק רופס, תיקחו תינוק בהתחלה תגעו לו פה, איפה שמתחילות השערות תראו שמה שקע רך שמה 'מוחו רופס' ושם נמצאים שורשי העיניים! שורשי העיניים... אז אתה שם את זה "בֵּין עֵינֶיךָ" גם זה בין מלמעלה במבט על אם אתה מסתכל אז זה "בֵּין עֵינֶיךָ", אבל צריך לשלוט על השורש של העיניים העיקר 'לטפל בשורש!' כמו שאומרים.

עכשיו, עוד נקודה: מי שמתבונן בתפילין יראה שהעניין סובב סביב המספר שבע (7): בתפילין כורכים שבע כריכות על היד, בתפילין של ראש יש לנו שי'ן של שלוש (3) ושי'ן של ארבע (4) ראשים, כמה זה ביחד? - שבע, כמה פעמים נזכר שם השם בפרשיות האלה שבתפילין; "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" - יש שבע פעמים שם ה'! בפרשיות: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" שבע פעמים שם ה'! "וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ" - שבע פעמים שם ה'! עוד פעם שבע-שבע-שבע, מה העניין? למה זה קשור תפילין לשבע?

הגמרא בסוכה... תקשיבו טוב! (בדף נב'): 'אמר רבי יהושע בן לוי: 'שבע שמות יש לו ליצר הרע; "רע, ערל, טמא, שונא, מכשול, אבן, צפוני..."

במסכת עירובין (יח') מוסיף רבי יהושע בן לוי ואומר: 'שבע שמות יש לו לגיהנם: "שאול, אבדון, באר שחת, בור שאון, טיט היוון, צלמוות, ואבן תחתית".

והזוהר הקדוש (בפרשת פקודי רס"ג רס"ח) קושר הזוהר הקדוש בין הדברים ואומר: 'ליצר הרע יש שבעה כוחות ועונשו בצדו!'.

מה פירוש? 

יש לו שבע כוחות - זה שבע שמות כמו שאמרנו, ועונשו בצדו על כל שם יש מדור בגיהנם; שבעה מדורים כנגד שבעה שמות שיש ליצר הרע. לכן, מניחים את התפילין שעניינם נסוב סביב המספר שבע.

התפילין, למי שלא יודע, מצוות תפילין שקולה כנגד תרי"ג (613) מצוות! איפה זה רמוז? 

[מי שיודע – מאתים (200) שקלים! אתם לא רוצים להרוויח כסף אני רואה, מה שאלתי? - עולה חמישים (50) שקלים] איפה רמוז שכשאנחנו מקיימים מצוות תפילין זה שקול כנגד תרי"ג מצוות? 

בקהל... 

הרב: כן? לא... 

טוב, אתם לא יודעים אז אני אגיד: יש שי'ן פה ויש שי'ן פה נכון, אמרנו שיש שי'ן של שלוש, ושי'ן של ארבע, אז שי'ן אחד עם שלושה ראשים ושי'ן אחת עם ארבע נכון, כמה זה ביחד? כמה? - שבע. שי'ן ושי'ן תקראו אותם ביחד מה זה - שש! (6). שש ושבע כמה זה? - שלוש עשרה (13), שי'ן כמה זה במספר? – שלוש מאות (300) - ועוד שי'ן כמה זה? – 300, כמה זה ביחד? – שש מאות ושלוש עשרה (613)! זאת אומרת מי שמקיים מצוות תפילין - זה שקול כנגד תרי"ג מצוות!!

כמו בציצית! נכון? ציצית כל המתעטף בציצית - הרי זה מקיים מצוה ציצית כל רגע שהוא שַׂם, והיא שקולה כנגד תרי"ג מצוות! איפה זה רמוז? זה אתם יודעים איפה רמוז שזה כנגד תרי"ג מצוות? 

בקהל: ...

הרב: יפה מאוד! ציצית: צדי'ק יו'ד - מאה (100) צדי'ק יו'ד - 100, ת'ו - ארבע מאות (400) ביחד = שש מאות (600), חמישה (5) קשרים ושמונה (8) ציציות = שש מאות ושלוש עשרה (613)! אתם רואים: איך התורה דואגת שהכל יהיה מעוגן ויהיה לנו את הסימנים והכל.

למה יש שי'ן כזאת ושי'ן כזאת? מי יודע?

בקהל: ... ארבע אימהות ושלושה אבות

הרב: ארבע אימהות ושלושה אבות

ולמה יש ארבע, ארבע שי'ן? איפה? ממתי כותבים שי'ן עם ארבע? כשכותבים ספר תורה, עם כמה כותבים ראשים? - שלוש, אז איך יכולים לכתוב גם שי'ן של ארבע? מה, אתה יכול לכתוב גם של חמש (5) של שש כמה שאתה רוצה? מה זה? 

אלא בלוחות, כשהיו הלוחות אז היה: "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז) - חקוק בהם! נכון, אם אתה תכתוב עכשיו שי'ן של שלוש כמה יהיה חללים? – שניים (2), רק אם אתה כותב עם ארבע (4) אז יהיה שלוש (3) כי זה חקוק מצד לצד אז חייב להיות של ארבע! (4).

אז עכשיו היה ספק אצל חכמים מה לשים; שי'ן שכותבים או שי'ן שבלוחות? - אז שמו את שניהם. אז זאת אומרת: שום דבר לא נעשה סתם, וצריך לדעת: שיש בזה עוד רמזים לאין שיעור וכו' וכו'...

בכל אופן תזכרו שהשבע והשביעיות - זה שוב פעם כנגד היצר הרע! שיש לו שבעה שמות, ושבעה מדורים בגיהנם, וכל עניין התפילין זה לקדש את הגוף! לנצח את היצר הרע, שהוא מצרים, שהוא רוצה לשלוט על המוח שלנו ועל הלב, והוא רוצה: להחטיא אותנו, ואנחנו בעזרת השם שהוא גם כן שי'ן זה נקרא: 'מלחמת שי'ן בשי'ן' מלחמת שי'ן בשי'ן. בצבא זה: 'שריון בשריון'... ופה זה היצר נלחם נגדו היוצר. אבל אנחנו צריכים להבין: מה אנחנו עושים כשאנחנו מניחים את התפילין.

אז זאת אומרת: התפילין זה הגנה רוחנית מופלאה ושמירה ראויה על חמשת החושים והאדם מקדש את גופו בתשמיש קדושה מקדש את המוח והלב לאביו שבשמים! אם תניחו מחר כבר את התפילין לפי ההבנות האלה, יכול להיות שכבר תרגישו השפעות בחלק מין היום, אולי בתחילתו אחר כך זה ילך ויטשטש, ואם תזכרו את זה עוד יומיים - אז זה יהיה ככה, ואם תרצו לזכור אז אתם ממש תשתנו לאט-לאט ותוכלו להתגבר.

 טוב זה החלק עכשיו שהיה על לקדש את הגוף.

עכשיו בואו תשמעו עוד דבר: פה אנחנו שמים מצווה שהיא מקדשת את הגוף. עכשיו יש עוד מצווה שאנחנו יכולים ממש! לא לשים תשמיש קדושה על הגוף לקדש אותו, אנחנו יכולים גם להידבק ממש בקב"ה! יכולים אנחנו להידבק - שזה קדושה שאין כדוגמתה! זה לא לשים עלינו את התפילין ולקדש את הגוף בזמן ההנחה, אלא אנחנו יכולים להיות דבוקים בהשם ממש. 

כן מה רצית?

בקהל:...

הרב: אה, הוא שואל: 'למה הקב"ה נתן לנו את היצר הרע...?' 

אם הוא לא היה נותן לנו אז על מה היה מגיע לנו שכר?! הוא לא רצה שאנחנו נהיה 'אוכלי חינם' כי אוכל חינם זה אדם שלא יכול ליהנות! זה כמו כלב... כלב אומר: 'הב! הב-הב הב...' זה כלב אתה לא כלב, אתה מעדיף שיהיה לך שלך ממה שתזדקק לאחרים! נכון, אז אם אתה רוצה ככה להרגיש טוב שזה שלך, בזכות עצמך, אתה צריך להשיג את זה בזכות עצמך, איך יהיה לך זכות אם לא תהיה לך בחירה?! אם לא יהיה טוב ורע ואתה תבחר בטוב, אם תהיה מתוכנת כמו רובוט, אז מה מגיע לך?! לא מגיע לך שום דבר! מה עשית?! 

הקב"ה לא רצה 'מלאך' בלי יצר הרע, יש לו מלא, הוא רצה אדם שהוא מעולה יותר מהמלאך! שהוא בוחר כמו שהשם יכול לבחור מה שהוא רוצה, אדם נברא: "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים!" (בראשית א, כז) יש לאדם בחירה כמו שלהקב"ה יש בחירה, מה שהשם רוצה הוא עושה. גם אתה נתנו לך את אותו כוח; תבחר בטוב תבחר ברע, אתה רוצה להיות כמו מלאך כמו אליהו הנביא? - אתה יכול! אתה רוצה להיות חוטא כמו ירובעם בן נבט? - אתה יכול, מה שאתה רוצה. אבל אתה מקבל בזכות עצמך! אין טענות, אתה עשית, אתה בישלת - אתה אכלת! הבנת? לא יכול אדם לעלות לתחרות אגרוף, לא יכול לעלות שמה ולעשות (תנועות כשהוא מתאגרף לבדו...) 

ואחרי כמה דקות אומר: 'מגיע לי מדליה!' 

עם מי נלחמת?! אם אין אף אחד ממול, על מה מגיע לך פרס?! חייב להיות מישהו נגד! נכון?.

מאמר: כבוד חכמים!

 טוב, עכשיו אנחנו עוברים... 

כתוב: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם";

[א] איך אפשר להדבק בקב"ה?! הרי הוא: "אֵשׁ אֹכְלָה!" (דברים ד, כד).

[ב] מה העצה לעם הארץ כדי לקום בתחיית המתים? 

[ג] מה ההבדל בין תשמיש קדושה לתשמיש מצווה? למה תשמישי קדושה אסור לזרוק והם נגנזים, ותשמישי מצווה מותר מעיקר הדין לזרוק?

[ד] במסכת ברכות (יז') הקשו חכמים: 'במה נשים זוכות לעולם הבא?' 

ותרצו: 'מסייעות לבעליהן וילדיהן ללמוד תורה,' 

למה בזה הן זוכות? אם הן מקיימות את כל המצוות המוטלות עליהם, למה הן צריכות להיות תלויות בזה שהם יסייעו לבעל ולילדים ללמוד תורה? 

[ה] ומה העומק בדברי חכמים שאמרו: 'כׇּל הַמְבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ!' (שבת קיט, ב).

[חלק הדרשה:]

התורה אומרת: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"

במסכת סנהדרין למד רבן גמליאל מהפסוק הזה רמז לתחיית המתים מן התורה! איך אנחנו לומדים שיש תחיית המתים? בתורה! איפה זה כתוב? רבן גמליאל לומד את זה מהפסוק הזה! למה? 

קשה! מה שאומר משה: "חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" – כולם, כששמעו את מה שהוא אומר היו חיים כולם היום! מה זה "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"...? עם מי אתה מדבר? - עם אנשים חיים. 

אלא הכוונה היא: כפי שהיום "כֻּלְּכֶם" חיים - כך ביום שכולם יקומו מקברותם בתחיית המתים יזכו לחיים כמו עכשיו!

והשאלה: מי יקום? - ""וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם"! מי שדבוק בה' הוא יקום!

מי נקרא דבוק בה'? וכתוב: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא". איך נדבקים באש?! מה? 

בקהל: ...

הרב: מה זה אש? זה אש! "אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב).

הגמרא (בכתובות קיא, ב) אומרת: 'אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:...' 

שימו לב! מפחיד!! 

'עַמֵּי הָאֲרָצוֹת אֵינָן חַיִּים!' זאת אומרת הם לא יקומו בתחיית המתים. מי זה 'עַמֵּי הָאֲרָצוֹת?' - אפילו כאלה שקיימו את כל התורה והמצוות, רק לא למדו תורה ונשארו עמי ארצות, אלה, עם כל זה שהם צדיקים ולא חטאו ולא כלום - לא יקומו! לא יקומו.

החפץ חיים מסביר: הרי כתוב במשנה 'כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא?' (סנהדרין י, א)

הוא אומר: 'זה רק שכר לנפש על המצוות שקיימו! אבל הגוף שנעשה עפר - אין לו תקנה מבלי אור התורה! ולכן בתחיית המתים הם בסכנה גדולה.!!'

הגוף מתפורר! מי יקים אותו? - הנפש חיה לנצח! בסדר! יש לו חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא! מה אם הגוף לתחיית המתים יקום או לא יקום? - הוא אומר: לא יקום, בלי אור התורה לא יקום! טוב, זה אמר רבי אלעזר.

מה אמר לו רבי יוחנן? 

אמר לו: 'לא נוח לו לקב"ה שאתה אומר דבר כזה!' לא נוח לו, להקב"ה ששומע שאתה אומר שאלה לא יקומו כל עמי ארצות? מילונים!! מיליונים מילונים לא יקומו בתחיית המתים?! היו צדיקים קיימו מצות לא יקומו?! לא נוח לו לקב"ה שאתה אומר את זה.

אמר לו רבי אלעזר: 'מה אני אעשה? שזה פסוק מפורש! הפסוק המפורש אומר: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיה כו, יט) – 'כׇּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה' - יזכה לקום בתחיית המתים! 'וְכֹל שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה' - הוא לא יקום.' 

מאיפה הוא לומד? - מהפסוק הזה! הפסוק אומר: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ" זאת אומרת: עתידים המתים לחיות! "נְבֵלָתִי יְקוּמוּן" - מי שמנבל את גופו בשביל ללמוד תורה – יקום! "הָקִיצוּ" - תתעוררו "וְרַנְּנוּ" - תשמחו ותשירו "שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ". 

מה זה "טַל אוֹרֹת"? מה זה "טַל אוֹרֹת"? 

בקהל: כשבן אדם לומד תורה ואז הריר שיוצא מהפה שלו מתי שהוא עייף...

הרב: מה זה "טַל אוֹרֹת"? מה זה אוֹרֹת? "טַל אוֹרֹת"? מה זה? אוֹרֹת? - אוֹרֹת זה ירקות! "טַל אוֹרֹת" כמו שהטל הוא מגדל את האורות - את הירקות ככה "טַלֶּךָ" ככה טל תורה יחיה אותך!! אז תזכור: אתה רוצה לקום? להקיץ, לרנן - צריך שיהיה לך טל כמו ה: "טַל אוֹרֹת"; כמו שהטל מחיה את הפירות והירקות ככה הטל שלך, יש לך טל כזה? - זה רק מטל התורה.

כיון שראה רבי אלעזר שרבי יוחנן מצטער! 

אמר לו רבי אלעזר: 'רַבִּי! רבי, מָצָאתִי לָהֶן תַּקָּנָה מִן הַתּוֹרָה!! למי הוא מצא? - לעמי ארצות! עד עכשיו הוא אמר: 'שהם לא יקומו' אחרי שהוא ראה שרבי יוחנן מצטער! - הוא התאמץ-התאמץ התאמץ, חיפש, מה, איך נמצא מקום בתורה שאפשר?... מָצָאתִי! אומר: מָצָאתִי: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" 

והשאלה היא שאלה: איך נדבקים בשכינה?! "אֵשׁ אוֹכְלָה". "אֵשׁ אוֹכְלָה"!! "אֵשׁ אוֹכְלָה".

אז מה הוא עונה לו? 

תקשיבו! 

אומר לו: 'כל המשיא בתו לתלמיד חכם, כל העושה פרקמטיא לתלמיד חכם והמהנה תלמיד חכם מנכסיו - מעלה עליו הכתוב: כאילו הוא מדבק בשכינה!' זו העצה היחידה לזכות לתחיית המתים, עמי הארצות אם רוצים לקום לתחייה - זה העצה.

רגע... 

אבל יש להבין: למה עיקר הדבקות בקב"ה זה רק על ידי תורה? למה עם הארץ אין לו אפשרות להדבק בקב"ה עם כל המצוות?! כל המצוות שהוא עושה זה לא מספיק בשביל להדבק? למה דווקא התורה? 

מבאר הפני יהושע יסוד עצום! הוא אומר: אדם גשמי - לא יכול להדבק בקב"ה! כי הקב"ה "אֵשׁ אוֹכְלָה"!! גם אם יקיים תרי"ג מצוות! אבל יש דבר אחד (1) שכן יכול להדבק ב: "אֵשׁ אוֹכְלָה" אש התורה אש התורה. 

אמר ירמיה הנביא: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ" (ירמיה כג, כט) - "אֵשׁ דָּת לָמוֹ" אם כן התורה קרויה: 'אש' ואש נדבקת באש! נכון? אתה ממכבי אש (ישי אהרוני הי"ו...) אתה יודע שאש נדבקת באש... 

ועל זה נאמר... 

שימו לב! 

"כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) מה זה אומר? 

תרי"ג מצוות זה "נֵר" [נר זה לא הנר שדולק, נר זה הכלי ששמים בו את השמן ושמים פתילה ונדלק האור] תרי"ג מצוות הם הנר והתורה היא האור! היא האש, לכן תלמיד חכם בתורתו הקדושה הוא הופך להיות אש! והוא נדבק באש בקב"ה!!

זה מסביר את מה שאמרו בגמרא: 'הָנֵי בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי' (ביצה טז, א) דלא קיימי מקיימי גברא רבא, קיימי מספרא דאורייתא' הם רק קמים כשרואים ספר תורה, רואים ספר תורה, עמי ארצות הטיפשים של בבל! היו עומדים, ספר תורה צריך לעמוד. היה עובר תלמיד חכם לא עומדים! 

אומרים: טיפשים! זה אש וזה אש!! לכן לעם הארץ אין לו תקנה!! 

רק אם הוא ידבק לתלמיד חכם שהוא אש! שהוא עצמו אש!! אם הוא ידבק לתלמיד חכם בשלוש (3) אופציות - אז הוא יוכל גם לקום בתחיית המתים! כי: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". 

איך זה שלוש דברים? 

דבר ראשון (1): זה המשיא את בתו לתלמיד חכם, למה? - זה המעלה הגדולה! בדרך כלל מי שמגדל בת רוצה שיהיה לה 'עתיד ורוד' מה שנקרא שיהיה כסף, שיהיה לה בית, שלא יחסר לה כלום, שבעלה יהיה חכם ומבין, מה מחפשים היום? – פרופסור, דוקטור, מהנדס, משהו... 

אבל תתחתן עם אברך עם תלמיד חכם שהוא ישב וילמד כל היום והיא תלך לעבוד והיא תפרנס את הבית והיא תביא לו גם שמונה (8) ילדים 10-12 והיא גם תטפל ותכבס ותעשה ותעבוד ופה ושם?! - זה כאילו "להפקיר" את הבת שלו מה הוא שלח אותה להיות "משרתת?!" זה... 

אבל אם היא תתחתן עם אדם שהוא עשיר וחכם ומשכיל פה ושם - או הוא יודע: שקט! גם היא לא תבוא אליו: 'תלווה לי תעזור לי...' 

אבל מה קרה? מה קרה? הלו... מה קרה? 

האבא הזה מבין את המעלה של התלמיד חכם! האבא מבין את המעלה של התלמיד חכם!! לכן הוא נותן את הבת שלו והוא מבין: זה זכות שהבת שלו תתחתן עם תלמיד חכם!! ותעמיד 'דור ישרים מבורך' וכו' וכו'. אז מה קרה? - כל עמלו, כל מה שהוא טרח, כל מה שהוא לימד אותה, כל מה שהוא הכין אותה לחיים זה היה בשביל לחתן אותה שהיא תזכה להתחתן עם תלמיד חכם! 

אז מה הוא נתן? - הוא נתן את גופו! בתו זה גופו, נתן את גופו כמו שאומרים דבוק! דבוק!! 'והיו לבשר אחד' דבוקה היא בתלמיד חכם וככה היא תאפשר לתלמיד חכם ללמוד תורה בלי הפרעה! הוא יוכל לשקוד על התורה, כמו רחל אשתו של רבי עקיבא!! שנתנה לו ללכת לעשרים וארבע (24) שנה ללמוד תורה בלי הפסקה וכשהוא חזר - חזר עם עשרים וארבע אלף (24,000) תנאים קדושים! 

ואמר לפני כולם: 'כל התורה שלי ושלכם - שלה היא'! 

בקהל: אז איך זה קורה היום?...

הרב: קורה, קורה כל אלה שמתחתנות עם אברכים, כל אלה שמתחתנות עם אברכים מאחוריך יש הרבה כאלה, הם נשואים לנשים שהם לא עובדים והם כן עובדות והם עושות את הכל!

בקהל: מאיפה?...

הרב: מאיפה? - מהקב"ה! מי נותן לנשום?! מי נותן לראות?! - הוא גם נותן זלוטים...

בקהל: רחל אשתו של רבי עקיבא לא כתוב שהלכה לעבוד כמו שיש היום והסתדרו יפה מאוד...

הרב: לא משנה, עבדה, לא עבדה, לקב"ה אין בעיה להביא כסף בלי לעבוד! שאף אחד לא יעבוד, אין לו בעיה. 

בקהל:... לא!...

הרב: עזוב אותנו, זה הטיפשים ששומעים לרשתות החברתיות... 

אבל מכל מקום צריך להבין: זה דרך אחת (1) שהוא יקום בתחיית המתים - שהוא נתן את הבת שלו לתלמיד חכם.

בקהל:...

הרב, כן כן גם היא ודאי.

בקהל: אשתו גם תקום?

הרב: כן!

עכשיו מה קורה? עצה שניה (2): 'העושה פרקמטיא לתלמיד חכם', מה זה פרקמטיא? - מסחר. זאת אומרת: יש תלמיד חכם, נגיד הוא כתב ספרים, כמו הרב קנייבסקי כתב ספרים, הרב קנייבסקי לא עבד מעולם, ובאו אנשים לקחו את הספרים שלו מכרו בשבילו, שהוא לא יצטרך ללכת ולחפש: 'מי יקנה?' והניחו לו לשבת ללמוד, וככה פרנסו אותו! - אז הם שותפים בתורה שלו!! כי בזכותם הוא יכול היה לשבת ללמוד, 

בקהל: אז הם הלכו לעבוד? ...

הרב: מה? הם הלכו לעבוד, כן, הם עשו בשבילו, כן! אז הם שותפים בתורה שלו, הם איפשרו לו. אז מי שעושה כזה דבר - הוא זוכה גם כן.

השותפים בקמפיין זוכים לתחית המתים!

ועכשיו אני עושה פותח סוגריים ואומר לכם: 'וגם מי שהשתתף בקמפיין שאנחנו עושים עכשיו (קמפיין שופר גדול להשלמת מהפכת התשובה) גם אם הוא עם הארץ - הוא יקום בתחיית המתים! וגם נשים שייעשו בקמפיין ויתרמו - הם יקומו בתחיית המתים! למה? – 'כל... וְהָעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים' - קם בתחיית המתים! (כתובות קיא, ב). 

ופה זה לא [רק] ככה, פה זה יותר מזה, זה להעמיד קומפלקס גדול של; בית כנסת, בית מדרש, מקווה טהרה, מה לא? הכל-הכל שיהיה לקהילה הכל-הכל הכל הכל!! גם מה שאתם לא חולמים יהיה... זה כל זה בשביל מה? - להעמיד בירושלים זה 'כל הקונה קרקע בארץ ישראל ובפרט בירושלים זה נצחי: יש לו חלק בעולם הבא ובגן עדן' לא יאומן! זה האבן עזרא.

אז זאת אומרת: מי שישתתף בקמפיין - האדם הזה הוא מחובר לתורה!

עכשיו יש עוד צד השלישי (3): זה: 'וְהַמְהַנֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו,' כתובות קיא, ב) לא [רק] עושה לו פְּרַקְמַטְיָא, אלא, בא ונותן לו כסף! 'קח, תחייה! אני מכלכל אותך!! אני דואג לך, אל תדאג, שב תלמד ואני נותן לך כסף שאתה תוכל ללמוד', כמו יששכר וזבולון שהם חולקים בעולם האמת הכל אותו דבר וכו'.

בקהל: ומי שכתב ספר תורה?...

הרב: לא, אז הוא קיים מצווה אחת (1) מן התורה שהיא מצוות תרי"ג (613) והוא חייב לעשות את זה, כל אחד, יפה, אבל זה מצווה. צריך להיות מחובר לתלמידי חכמים! ואז כשאתה מחובר אליהם - אתה דבוק באש שלהם ובאש של הקב"ה!!

אלה השלוש עצות שהוא מצא.

רגע-רגע, צריך להבין: למה קודם הוא לא ראה את זה ואחרי שהוא ראה שרבי יוחנן הצטער הוא כן ראה את זה? מה קרה פה? פה עכשיו אתם לומדים דבר משהו-משהו משהו! תשמעו:

אומר בעל הבית הלוי (בהקדמה לשו"ת): מה עומק הדבקות בתלמיד חכם שזו העצה יחידה לעם הארץ לזכות לתחיית המתים? והשאלה: מה חשב רבי אלעזר בהתחלה שאין לעמי הארץ תקנה? ולמה בסוף כן מצא להם תקנה אם הם נדבקים לתלמיד חכם?

תקשיבו טוב! 

הוא אומר: עומק העניין נעוץ בהבדל בין 'תשמישי מצווה' ל: 'תשמישי קדושה'; מה זה תשמיש מצווה? - זה סוכה, לולב, אתרוג, שופר, ציצית. מעיקר הדין: לא צריך לשמור אותם אחרי המצווה! אתה יכול לזרוק אותם, מעיקר הדין. אנחנו נוהגים לשמור אותם, לעשות בהם מצוות נוספות, לא לזלזל בהם, אבל מעיקר הדין אם מישהו זרק אותם - לא עבר שום עבירה, הם נקראים תשמישי מצווה. מה זה תשמיש מצווה? - זה הכנה למצווה, זה לא המצווה עצמה, לולב שאתה לוקח זה לא המצווה עצמה לולב, הנענוע זה המצווה! הסוכה עצמה זה לא המצווה. 'לשבת בסוכה' זה המצווה! השופר זה לא מצווה, זה הכנה לתקיעה, התקיעה זה המצווה! זאת אומרת: אלה נקראים תשמישי מצווה. אז לא צריך לשמור אותם לאחר המצווה מעיקר הדין ומותר לזרוק אותם.

אבל 'תשמישי קדושה' כמו: תפילין, מזוזות, ספר תורה, תיק של ספר תורה, אלה הם עצמם המצווה! מצוות תפילין, מצווה! זה המצווה, מזוזה. אז אסור לזרוק! אלא רק לגנוז!! אם הם נפסלו? לא זורקים, גונזים. למה? - תשמישי מצווה זה רק הכשר למצווה, מעולם לא התקדש גופם; הלולב הוא לא קדוש, השופר הוא לא קדוש, התפילין הם קדושות! המזוזה היא קדושה! אבל תשמישי קדושה גופם עצמם קדוש!! 

על כן... תקשיבו טוב! בהתחלה סבר רבי אלעזר: 'עם הארץ אם הוא רק קיים מצוות - הוא לא יקום בתחיית המתים! למה? - כי גם אם הוא קיים את כל המצוות, הגוף שלו נקרא: 'תשמיש מצווה', הוא לא קדוש! איך יקום בתחיית המתים?! התלמיד חכם הגוף שלו קדוש! לימוד התורה מקדש אותו והוא הופך להיות: 'תשמיש קדושה!' לכן הוא יקום בתחיית המתים.

בקהל: בגלל זה אפשר להגיד שהוא לא נשאר בעפר כיוון שכמו שתפילין אסור לזרוק בעפר אלא לגנוז אותם אז גם התלמיד חכם הזה הוא לא נשאר בעפר משום כבודו.

הרב: משום כך... [זה לא "כבודו", הוא: "קדוש!"]. 

אפילו כאשר תלמיד חכם נפטר - גופו נשאר קדוש! היו צדיקים כשהיו מלווים אותם במיטה לקבורה היו שמים ספר תורה לידו! ואומרים: 'זה קיים מה שכתוב בזה'!!

בקהל: 'ספר תורה מהלך'

הרב: כן.

ויש להם דין של תפילין ומזוזות שנגנזו, לכן אמרו חכמים: 'לוחות ושברי לוחות מונחים בארון' אפילו שהלוחות הראשונים נשתברו - לא זרקו אותם! גנזו אותם בארון ביחד עם הלוחות השניים!! (2).

גם תלמיד חכם, היה תלמיד חכם שלמד תורה כל החיים ובסוף נשתכח ממנו תלמודו!! נגיד חס ושלום נהיה לו דמנציה, הוא לא זוכר כלום והוא לא מוצא את הכתובת ולא כלום, הוא בדיוק כמו תלמיד חכם 'מורה הלכות'! שניהם קידשו את הגוף ויזכו לתחיית המתים.

מעתה מבאר בית הלוי את העומק הנפלא! שימו לב!! מה חשב בהתחלה רבי אלעזר? ומה בסוף? 

אז מסביר לנו הבית הלוי ככה: 'במסכת מגילה (כו') כתוב: 'שרבא רצה בתחילה לדון את התיבה [את התיבה] שמניחים עליה את ספר התורה, שהיא לא נחשבת כתשמישי קדושה ומותר לזרוק אותה'. אם התיבה כבר ישנה ולא רוצים אותה, בהתחלה הוא סבר: אפשר לקחת אותה לזרוק אותה לפח. וזאת למה? 

הוא אמר: כי על התיבה פורסים מפה ועל המפה מניחים ספר תורה, נמצא: שהספר התורה שהוא הקדושה בעצמה ספר תורה קדוש, המפה משמשת לו 'תשמיש קדושה' והתיבה שמתחת למפה היא 'תשמיש של התשמיש'. אבל היא לא תשמיש קדושה לכן אפשר לזרוק אותה, את התיבה! 

אבל בסוף ראה רבה: שלפעמים מניחים ספר תורה על התיבה עצמה! לא על מפה, לכן הכריע: שגם התיבה היא תשמיש קדושה!!

לפי זה נבין, מה חשב רבי אלעזר בהתחלה ומה חשב בסוף; בהתחלה חשב רבי אלעזר: שהתורה הקדושה שהתלמיד חכם למד אותה היא גרמה לו להיות 'תשמיש קדושה!' שכן הקדושה היא בתורה והתלמיד חכם הוא רק תשמיש קדושה, לפי זה אין באמת תקנה לעם הארץ! למה? - גם אם הוא ידבק בתלמיד חכם הוא יקרא 'תשמיש דתשמיש' ולא יועיל לו. 

אבל לבסוף מצא רבי אלעזר תקנה לעם הארץ: על ידי שקידש את התלמיד חכם עצמו בקדושה יתרה! שכן הפסוק אומר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם" - מי שדבוק בקב"ה ממש, התלמיד חכם למד תורה, הוא לא רק 'תשמיש קדושה' אלא גופו הפך להיות קדושה בעצמה! והרי הוא 'ספר תורה מהלך!!' והוא דבוק בשכינה!!! ומכח זה יש תקנה לעם הארץ הנדבק בתלמיד חכם, כי על ידי כך הוא נהפך לתשמיש קדושה ואין לזרוק אותו אלא רק לגנוז אותו והוא יקום בתחיית המתים!

עכשיו נבין: שתרי"ג (613) מצוות לא יכולות להקים את הגוף בתחיית המתים, כי כדי לקום בתחיית המתים צריך להיות קדוש! לכן תלמיד חכם שלומד תורה, שהתורה היא אש קדושה! והיא יכולה לדבק באש של השכינה! או אדם שמחזיק תורה - אז הוא נעשה בעצמו 'תשמיש קדושה!' קדושת התורת תחייה את גופם ויקומו בתחיית המתים!!

למדנו בשיעורים, נתנו הרצאה על זה: שבראש השנה, למה יש יומיים (2)? - כיוון יש שני דינים: דינא רפיא ודינא קשיא;

ביום הראשון (1) יש דינא רפיא וכל מי שיוצא הראשון-ראשון ראשון - אין עדיין חרון אף, ואז הוא יוצא זכאי! 'יוצא בדימוס' יוצא לחופשי לא יקרה לו שום דבר השנה יהיה הכל בסדר.

מי שלא יוצא מהראשונים, מתחיל להיות 'חרון אף' דינא קשיא! מדקדקים על כל דבר, אין לו הרבה זכויות, בודקים... וחבל על הזמן.

אז לפי זה, בדין הרפה, כל הצדיקים וכל התלמידי חכמים שעובדים את השם כראוי, וכל מזכי הרבים, וכל מי שהציבור צריכים לו, כאלה יוצאים ראשונים ביום הדין! מי שיהיה בקמפיין - בראש השנה הוא יוצא זכאי! למה? - הוא מזכה הרבים, הוא רוצה: שעם ישראל יחזרו בתשובה!! הוא רוצה: שתבוא הגאולה, הוא רוצה: שכבוד השם יחזור ש: 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא' הוא יוצא מהראשונים.

אלה שהם נידונים בדין קשיא, מה דינם? - הם היו צריכים למות! כי הם לא עומדים בקריטריונים. אז מה בודקים בעצם ביום השני? – בודקים: האם יש להם שייכות לצדיקים? והם יהיו כלים לעזור להם, אם הם יהיו כלים לעזור להם - יש סיבה להשאיר אותם בחיים! אם לא? - אין סיבה להשאיר אותם.

אתם שומעים את הדבר הזה? - זה לא יאומן כי יסופר!

עכשיו התבאר לנו גם מה שנאמר בגמרא (בברכות יז') שואלת הגמרא: 'נָשִׁים בְּמַאי זָכְיָין?' במה יזכו נשים לקום בתחיית המתים? הרי הן לא חייבות בתלמוד תורה! איך הן יקומו? – 'בזה שהן שולחות את הבנים לבית הכנסת ואת הבעלים לבית המדרש והן ממתינות להם והן דואגות לכל זה...' 

רגע-רגע, אבל הן מקיימות תרי"ג (613) מצוות חוץ ממה שהן פטורות! אז למה שלא יזכו!? אם הן צדיקות גדולות-גדולות גדולות למה שהן לא יקומו? לא מספיק?! - לא! אמרנו: שלא! אמרנו: שאפילו אם אדם עם הארץ הוא צדיק ממש, לא עבר עבירות וקיים את כל המצוות רק הוא 'עם הארץ' לא למד - הוא לא יקום! 

מצאנו לו אבל שלוש (3) פתרונות...

עכשיו איך יזכו הנשים? - אז מתרצים הגאון מוילנא והיערות דבש: בלי תורה הם לא יזכו לטל תחיה! צריך את הטל של התחייה, ונשים יש להם דין של 'עמי ארצות' שעמי ארצות מקיימים מצוות בלבד! ולא לומדים תורה, אז לכן הן מוכרחות לסייע לבעלים ולילדים ללמוד תורה - כדי שהן יהיו 'תשמישי קדושה!' – 'אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר!' (שבועות ל, ב).

בהתאם לכך נבין את המשנה (בסנהדרין י'): כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא... וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: הָאוֹמֵר: 'אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה...'

מה זה? קשה! מה זה הלשון: 'הָאוֹמֵר: 'אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה...' מה זה הלשון 'מִן הַתּוֹרָה'? מספיק שהוא כופר הוא אומר: 'שאין תחיית המתים' - אז הוא לא זוכה לחיי העולם הבא! אתה לא מאמין שיש תְּחִיַּת הַמֵּתִים? - לא תקום. אין - אין! אמרת אין? - אין! אתה לא קם. למה צריך להוסיף: 'הָאוֹמֵר: 'אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה...'?' נו, מה אתם אומרים? 

מבאר קצות החושן: אם הוא לא מאמין שרק על ידי התורה זוכים לתחיית המתים - גם אז אין לו חלק לעולם הבא!

בקהל: בעצם שאין תורה אין מה שתהיה תחייה...

הרב: אם הוא אומר 'שאין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה' כי תְּחִיַּת הַמֵּתִים זה רק 'מִן הַתּוֹרָה'! אם יש לך תורה - אתה קם בתחיית הַמֵּתִים, אבל אם הוא כופר ואומר: 'לא... אין תְּחִיַּת הַמֵּתִים 'מִן הַתּוֹרָה' מספיק אם אני אעשה מצוות - אני צדיק אז אני יקום' - זה לא יקום! הוא כופר!! 

לא רק שהוא אומר, לא אחד שאומר: 'שאין תחיית המתים בכלל,' 

הוא אומר: 'יש תחיית המתים אבל לא מן התורה - לא רק אם לומדים תורה! מה, אם אני צדיק אז אני לא קם?!' 

- 'לא, אתה לא קם!'

אז זאת אומרת: זה נקרא 'כופר' גם כן, 'הכופר בתחיית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה' הוא גם לא יקום, למה? - כי רק "טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" אם יש לך טל תחייה של התורה אתה יכול לקום.

רגע-רגע... לכן התבאר לנו עוד דבר, תקשיבו טוב! זה לא יאומן כי יסופר!! איזה מתוק מדבש זה!!! 

במסכת שבת (קיט') כתוב: 'כׇּל הַמְבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ!' יש כמה הסברים אבל תשמעו עכשיו חדש!!

הב"ח אומר: 'כי כיוון שהרפואה שמצא רבי אלעזר לעמי ארצות זה לכבד תלמיד חכם, ואז אתה משיא את בתך לו, עושה לו פרקמטיא ומהנהו מנכסך. היות שכל העצה לעזור לעמי ארצות שיקומו בתחיית המתים - זה רק כיבוד תלמיד חכם! ואם הוא מבזה אותו - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ!! למה? - כי זאת התרופה היחידה שיש לך לקום בתחיית המתים! ואם אתה מבזה אותו - אז אתה לא תקום בתחיית המתים. אין לך, אין לך את הכלי שיכול לעזור לך לקום בתחיית המתים, אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ.

התורמים לקמפיין מצילי נפשות;

עכשיו שתבינו: כל אלה שיתרימו לקמפיין - הם מצילי נפשות! למה? - כי אם אתה מתרים את האנשים שיתמכו במה שאנחנו הולכים לבנות בירושלים ולהעמיד תורה הרבה ולהציל יהודים שיחזרו בתשובה והכל - יש לך חיבור ל: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד) כי אתה מתחבר לתורה הקדושה שתצא מכל הפעילות שתפעל, ואתה מזכה אותם שיהיה להם חלק בתוך זה. והם מהנים את התלמידי חכמים שילמדו מנכסיהם! ואמרנו: שזה אחת (1) האופציות בשביל שאדם יקום בתחיית המתים. 

הלאה, במסכת סנהדרין (צט, ב) הביאו חכמים משנה: 'שלושה (3) אין להם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: [א] 'הָאוֹמֵר: 'אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה...' כמו שהסברנו. [ב] הָאוֹמֵר: 'אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם...'

 - 'כתבו את זה, כתב משה רבנו, כתבו כתבו כתבו...'

[ג] 'וְאֶפִּיקוֹרוֹס' מה זה אפיקורוס? - מי שמבזה תלמיד חכם. מה אומר? – 'מַאי אַהֲנוֹ לַן רַבָּנַן? לְדִידְהוּ קָרוּ לְדִידְהוּ תָּנוּ'.

כמו החילונים שאומרים: 'מה, כולם צריכים להתגייס! מה זה, שוויון! פםפםפם... מה אתה עוזר לנו בזה שאתה בתורה?! צריך להילחם שמה!'

 – 'כׇּל הַמְבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ!'.

הגאון מוילנא אומר: "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ" (קהלת ו, ז) אומר הגאון מווילנה: 'הלוואי שכל עמל אדם בתורה ומצוות - יספיק לו בשביל שהוא יוכל לאכול בפיו' בשביל לאכול? - צריך זכויות! הלוואי שכל התורה והמצוות יספיקו למה שאתה אוכל, מה, זה בחינם?! 

כתוב: שאפיקורוס אין לו חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, למה אין לו חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא? 

אז החפץ חיים מסביר: שבן אדם שהוא אפיקורוס הוא אומר: 'מה הועילו חכמים בזה שהם לומדים? בזה שהם שונים משניות? מה זה מועיל לעולם יושבים כל אחד בית מדרש מתנדנד קורא מה זה מועיל לעולם?! הם לא פרודוקטיבים! מה זה מועיל לעולם?!' ככה הוא מזלזל בהם, מבזה אותם וכופר במעלתם.

אומר הגאון מווילנה: הלוואי שכל מה שאדם אוכל יספיקו לו כל המצוות והתורה שלו! הלוואי-הלוואי... 

עכשיו יש, אם זה ככה, אז כל בן אדם נגיד, עשה היום שלוש (3) תפילות, קיים מצוות ולמד תורה ואכל שלוש (3) ארוחות, נגיד שזה הספיק לו, נגיד שהספיקו המצוות שהוא עשה בשביל מה שהוא אכל. אז בסוף היום מה נשאר לו? – זירו (0) כלום! אכל אכל אכל אכל - בזבז את כל התורה והמצוות! יגיע למעלה – אֶה... אֶה... הוא רוצה שכר?! 

אומר: 'אכלת! כמו שאומרים 'אכלת אותה!' אכלת הכל, מה אתה רוצה? על כל מה שעשית תורה ומצוות - אכלת! די, אין לך כלום. '

אז איך יש לאנשים עולם הבא? ושכר וגן עדן איך יש להם? 

לא תאמינו!

בקהל: ...

הרב: הערב הוא ידע והוא יהיה בסדר, 

בקהל:...

הרב: מתקן את העבר - זה תשובה, זה כוחה של תשובה שאדם יכול לתקן את כל העבר תכף אסביר לך

בקהל: ...

הרב: רגע, חכו רגע! עכשיו מה קורה? הגמרא אומרת: 'בְּכׇל יוֹם וְיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: 'כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִיזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי!' (תענית כד, ב) 

היה צדיק גדול בעולם שקראו לו: 'רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא', 

ויצאה בַּת קוֹל כל יום בשמים ומכרזת: 'שכל הָעוֹלָם הזה' כולם סינים יפנים אמריקאים כל... כל כל כל כל מה שיש בעולם - כולם ניזונים, אוכלים בזכות מה? – בִּשְׁבִיל של חֲנִינָא בְּנִי!'.

לכל אחד יש צינור שפע שיורד אליו, הוא היה לו שיבר גדול שממנו יורד שפע לכל העולם כולו...! בזכותו כָּל הָעוֹלָם נִיזּוֹן! אז אם כָּל הָעוֹלָם נִיזּוֹן, אז אם אני עושה תורה ומצוות, אז אני לא אוכל על חשבוני אני אוכל על חשבון 'רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא' כי כל הָעוֹלָם נִיזּוֹן בשביל שלו... 

אבל האפיקורוס מה אומר? – 'מה הועילו חכמים בזה שהם לומדים?!' 

אז אומרים לו: 'בסדר, הם לא מועילים?! אתה לא אוכל מהשביל של חנינה, ממה אתה אוכל? - משלך, ואז שתגיע למעלה אין לך כלום!!' 

לכן אדם שהוא אפיקורוס - אין לו חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, בגלל שהוא זלזל בתלמידי חכמים שמזנים ומפרנסים את העולם כולו.

ותכף אני אראה לכם משהו מהזוהר - לא תאמינו!

 אבל לפני כן, מה הסיבה שמי שמבזה תלמיד חכם אין לו חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא? 

במקום שהוא ידבק בתלמיד חכם שיציל אותו לחיי העולם הבא הוא מבזה אותו והוא כורת את הדרך היחידה שהוא יכול להציל את גופו בתחיית המתים.

עכשיו נבין את הציץ אליעזר (חלק יא' סימן מה'): הנביא מספר לנו על אסא מלך ישראל שחלה ברגליו, וניסה לדרוש ברופאים, חלה ברגליו וניסה לדרוש ברופאים ולא מצא תרופה למחלה! והוא לא הבין שהוא נענש בגלל שהוא עשה אנגריה בתלמידי חכמים! מה זה 'אנגריה'? - הוא השתמש בהם למלכה של המלך. לקח תלמידי חכמים, הוציא אותם מהלימוד שלהם והכל, והשתמש בהם לעבודות המלך, ולכן הוא נענש על הביזיון שלהם - במחלה שאין לה תרופה. 

מה הפסוק אומר? – "וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים" (דברי הימים-ב טז, יב)

מי שיודע פירוש, מה התכוון הציץ אליעזר בזה – מקבל חמש מאות (500) שקלים! אני חוזר; הפסוק אומר: "וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים".

בקהל: לא דרש את השם ...

הרב: כן נו, אז מה? נו אז, אז למה הוא לא התרפא? למה הוא נענש? למה הוא נענש? אני אעזור לכם...

הפירוש אומר: הוא היה יכול לשאול את הנביא, הוא היה יכול לשאול באורים ותומים, הוא לא, הוא לא פנה לכיוון הזה, הוא הלך לרופאים, זה הפשט. זה הפשט של הפסוק מה שקרה אתו. 

אבל אומר הציץ אליעזר מה שאמרנו עכשיו: שמי שלא מכבד את החכמים ומבזה אותם - אין לו תקנה, איפה זה כתוב פה? "וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים" [500 שקלים] כן! 

בקהל: אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ...

הרב: שאלתי את השאלה כבר פעמיים (2) 

בקהל: לא-לא לא אני אומר

הרב: תגיד מה שאתה רוצה מותר להגיד תגיד

בקהל: לא, אין לו חלק, אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כביכול לא תהיה תרופה למכה שלו אבל...

הרב: כן ?

בקהל: כשהוא פנה לרופאים ולא לחכמים אז נופל למכה שלו שהמכה שלו הם בם... לכן לא היה מי שיסביר לו שהמחלה שלו באה מתוך הזלזול, 

הרב: איפה זה כתוב בפסוק?... איפה בפסוק? תשמעו מה הוא אומר, לא יאומן כי יסופר! 

אומר הציץ אליעזר ביאור חדש ונפלא! "וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת השם"! מה זה "לֹא דָרַשׁ"? - "לֹא דָרַשׁ" את הפסוק: "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים י, כ) – 'לרבות תלמידי חכמים!' איי איי איי איי איי איי איי... 

הרי במסכת פסחים: 'דרש רבי עקיבא את הפסוק: "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" – 'לרבות תלמידי חכמים!' אנחנו מצווים: לירוא מתלמיד חכם כמו מהקב"ה! שכן התלמיד חכם קדוש עליון ודבוק בקב"ה אש באש!! לכן זה רמוז בתוך הפסוק "וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ" מה "לֹא דָרַשׁ"? - לֹא דָרַשׁ אֶת השם"!. מה זה "אֶת השם"? - "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" – 'לרבות חכמים' כִּי בָּרֹפְאִים, הוא לא סומך על החכמים הוא הולך לרופאים! ולכן: 'אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ!' והוא לא נרפא.

טוב, יפה, למדנו שני נושאים יפים מאוד!

בקהל: אבל הם (הרופאים) שליחים של הקב"ה...

 הרב: כן המטרה שהם יהיו שליחים אבל לא כולם יש כאלה שהם משלחים, משלחים לעולם העליון, 

בקהל: לעולם הבא

הרב: כן.

אלה שזוכים להשתתף בקמפיין מה השכר שלהם;

עכשיו תקשיבו, אלה שזוכים להשתתף בקמפיין מה השכר שלהם? תקשיבו טוב!

הזוהר הקדוש (בפרשת תרומה חלק ב' דף קכט') אומר: מה השכר של מי שמחזיר בתשובה! 

'יש כרוז שיוצא בכל יום בזמן 'נפילת אפיים' כשאנחנו מתפללים מסיימים 'שמונה עשרה' (18) עושים נפילת אפיים באותה שעה בשמיים יוצא כרוז וקורא: 'עליונים ותחתונים תעידו עדות: מי זה שעושה נפשות ומזכה לחוטאים! אותו כתר של המלכות יהיה על ראשו והוא שנראה לעלות עכשיו לפני המלך והשכינה - זה הקדוש ברוך הוא, השכינה כי הקדוש ברוך הוא והשכינה שואלים עליו. 

באותה עת מזדמנים שני (2) עדים, זה שני מלאכים שהם נקראים: "עֵינֵי השם" שהם משוטטים בכל העולם (זכריה ד, י) והם קיימים אחרי הפרגוד והם מעידים עדות זו ואומרים: 'אנחנו מעידים על פלוני בן פלוני!' 

והזוהר אומר: 'זכאי חלקו של האבא הזה - שבזכות הבן שמחזיר בתשובה מזכירים את שמו לטובה!' - כי אומרים: 'פלוני בן פלוני'. 

ואז מצביעים ואומרים: 'זה הוא שעושה נפשות למטה! ולוקח את הנפשות של החוטאים שהם מהסטרא אחרא ואז מתכבד הקדוש ברוך הוא! ובשמחה שלמה ובשעה זו מזדמן ממונה שהוא גזבר על הדיוקנאות של הצדיקים, רומז הקדוש ברוך הוא לאותו ממונה, זה מלאך: 'שיביא את הדיוקן של אותו ברנש שהוא עושה נפשות מהחייבים ותעמיד אותו לפני ולפני השכינה!' 

אומר רבי שמעון בר יוחאי: 'אני מעיד עלי שמים וארץ! באותה שעה שמביאים את אותו דיוקן, מוסרים בידו שבעים (70) מפתחות של כל הגנזים של הקדוש ברוך הוא! ואז הקדוש ברוך הוא מברך אותו בכל הברכות שברך את אברהם אבינו כשעשה נפשות של החוטאים!! 

שבע (7) ברכות: "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" וכולי. 

אז הברכות הם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, ב-ג).

הקדוש ברוך הוא רומז לארבע (4) מחנות עליונים והם נוטלים את אותו דיוקן והולכים איתו ומעלים אותו לשבעים (70) עולמות גנוזים! שלא זוכה שום ברנש אחר!! והם גנוזים רק לאלה שעושים את נפשות החייבים. 

אם היו יודעים בני אדם כמה תועלת וזכות גורמים לצדיקים ומזכים אותם - היו רודפים אחריהם כמי שרודף אחר חיים!' 

ואומר הזוהר הקדוש: 'שכל העולם ניזון ממי שמחזיר בתשובה! כל העולם מתקיים; עליונים ותחתונים על ידו!' זה אומר הזוהר הקדוש. 

עכשיו המהרח"ו הקדוש תלמיד האר"י הקדוש אמר: 'שכדאי לאדם לרדוף אחרי רשע שבעים (70) שנה - כדי לזכות להחזיר אותו בתשובה!' 

ובארגון 'שופר' ברוך השם מיליון (1,000,000) בעלי תשובה! ועוד ידינו נטוייה ואנחנו רוצים לגמור את המלאכה לכן עושים את הקמפיין הגדול של ההתרמה לסיים את המלאכה'.

 יש לך את השיר? - תהיה מוכן. 

ואז צריכים לדעת: כל מי שיזכה להיות שותף בחזרה בתשובה של יהודים - זה השכר שמגיע לו! 

הוא מחיה מתים!! אומר רבי יונתן אייבשיץ: 'מי שמחזיר בתשובה - הוא מחיה מתים יותר מאליהו הנביא ואלישע הנביא! למה? - כי הם החיו את הגופות והוא מחייה את הנשמות! ומוציא אותם מהגיהנם ומכניס אותם לגן עדן!!' 

בקהל: אלישע הנביא?

הרב: מי? זה התלמיד שלו. 

אז אתם צריכים להבין: ההזדמנות הזאת שניתנת לכם אחרי ארבעים (40) שנה של פעילות לסיים את המלאכה - זו הזדמנות חד פעמית לא חוזרת! יש בזה גם 'הכרת הטוב' להכיר טובה, יש פה אנשים שחזרו בתשובה, התחזקו, למדו, שמעו וכולי ההזדמנות זה להחזיר בתשובה - זה לחזיר טובה על מה שקיבלת! 

אז נשמע רגע את השיר, תבינו מה המילים אומרות וכמה זה מחייב כל אחד מישראל להיות שותף בעניין זה! בבקשה.

שיר הקמפיין:

לפני כארבעים (40) שנה הכל התחיל ארגון 'שופר' כבוד שמים הגדיל מיליון (1,000,000) בעלי תשובה לאביהם חזרו ועתה נדאג לכל אשר נותרו קמפיין גיוס תרומות להשלמת המשימה יוצא דחוף לפני ראש השנה להשלים המהפכה שאנו בעיצומה וכולנו יחד נביא לסיומה

פזמון: זה הזמן לסגור חשבון להכיר טובה על כל ההמון שהם בניהם ונכדיהם זכו להרוויח את חייהם! [2] 

כל אחד יקח אחריות לתרום ולהתרים בהתחייבות כולנו נשבענו על הערבות ואין כח גדול יותר מן האחדות בואו נכיר טובה למי שאותנו ברא וממתין לנו למעלה מאלפיים (2,000) שנה! אם ברצוננו בגאולה השלמה - חובה גדולה להשתתף בהתרמה.

פזמון: זה הזמן לסגור חשבון להכיר טובה על כל ההמון שהם בניהם ונכדיהם זכו להרוויח את חייהם! [2] 

הרב שליט"א בהרצאה:

תודה!

[מחיאות כפים]

 אז כמו ששמעתם 'זה הזמן לסגור חשבון' אז איפה הפעילים? יש פה פעילים? קדימה לעבור לחלק להם את האפשרויות כל אחד יכול לתרום. אני אספר לכם 'מטר' לקנות בירושלים שאנחנו בונים שמה את הקומפלקס הגדול מטר 26,000 שקל זה חצי מהמחיר של מטר בירושלים, חצי מטר זה 13 אם עושים בתשלומים 30,000 ב36 תשלומים 'מטר' - זה מטר לנצח! כל הפעילות שתצא כל התורה כל התפילות כל כל כל כל כל כל הכל במטר. אדם זוכה 

יש אשה גרושה לקחה הלוואה מהבנק 120,000 שקל תרמה!! יש אשה שלקחה 100 מטר להתרים שזה 2 מליון 600!! וכמה היא כבר הצליחה? 13!!! תוך יומיים 13 מטר כבר לאה, לאה כבר 13 מטר. זאת אומרת אם תיקחו את זה ברצינות שזה המשימה יש זמן עד ראש השנה - אתם נכתבים בספרם של צדיקים עם כל הדברים הטובים ביותר שאפשר! אל תפספסו. 

וכל אחד יכול להיות גם 'שגריר' לא רק לתרום אלא להתרים; אם בן אדם מתרים 33 הוראות קבע מאנשים שיתרמו 5 שקלים ביום 150 שקל בחודש ב-24 חודש זה יוצא 3,600 אם הוא עושה 33 הוראות קבע כאלה - הוא מגיע ל-120 אלף - הוא יוצא איתי לפולניה לשבוע או למרוקו לשבוע למסע לקברות צדיקים! 

גם נשים גם נשים 5 שקל זה שקל 70 לתפילה חייבים להתפלל ולשים צדקה חייבים חמשה שקל זה אפילו עני יכול 'מכספי מעשר' 

אסור להפסיד את ההזדמנות הזאת להילחם! אם אדם היה צריך להשתיל כבד לילד שלו (ח"ו) - הוא היה מוצא עשרות אלפי דולרים שאין לו בשביל להשתיל כבד!! נכון ולהשתיל לב לכל אלה שיחזרו בתשובה - זה לא שווה?! רק הכבד של הילד?! ולב של אחרים לא שווה?! שווה! לא? זה הבנים של הקדוש ברוך הוא! אם תשתיל לב לילד של הקדוש ברוך הוא - לא תצטרך השתלת כבד לילדים!! 

היום אמרתי חידוש! כתוב: "מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ" (משלי יט, יז) וכתוב: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י, ב) למה "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"? - "מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל" - אם אני נותן לאדם דָּל כסף

 - אומר השם: 'אתה הלוואת לי! אני חייב להחזיר לך!!' אז אם חוֹנֵן דָּל - אתה לא יכול למות! כי הקדוש ברוך הוא חייב לך להחזיר לך, אז אתה תישאר בחיים! ואם אתה כל הזמן עושה צדקות - אתה לא יכול למות! כי צריך להחזיר לך כל פעם "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" אז אם אתם עושים צדקה... 

בהצלחה! אם את תרצי באמת – תצליחי! 

הרב שליט"א בהרצאה: 'זה הזמן לסגור חשבון'

 לב? 'זה הזמן'... כל אחד יכול לכתוב איזה ברכה הוא רוצה למטה, מי נותן לנשים? מי נותן לנשים? טפסים לנשים, יש טרמי עכשו, עכשיו 'זה הזמן...' 

שיר הקמפיין:

לפני כארבעים (40) שנה הכל התחיל ארגון 'שופר' כבוד שמים הגדיל מיליון (1,000,000) בעלי תשובה לאביהם חזרו ועתה נדאג לכל אשר נותרו קמפיין גיוס תרומות להשלמת המשימה יוצא דחוף לפני ראש השנה להשלים המהפכה שאנו בעיצומה וכולנו יחד נביא לסיומה

פזמון: זה הזמן לסגור חשבון להכיר טובה על כל ההמון שהם בניהם ונכדיהם זכו להרוויח את חייהם! [2] 

כל אחד יקח אחריות לתרום ולהתרים בהתחייבות כולנו נשבענו על הערבות ואין כח גדול יותר מן האחדות בואו נכיר טובה למי שאותנו ברא וממתין לנו למעלה מאלפיים (2,000) שנה! אם ברצוננו בגאולה השלמה - חובה גדולה להשתתף בהתרמה.

פזמון: זה הזמן לסגור חשבון להכיר טובה על כל ההמון שהם בניהם ונכדיהם זכו להרוויח את חייהם! [2].