בני ברק - הקבלת פני רבו - מתי יבוא משיח

 - - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

מתי יבוא משיח?

מחלוקת תנאים מסכת ראש השנה דף י מתי נברא העולם ובאיזהו זמן יבוא המשיח דבר אחד ברור בחודש שנברא העולם יגיע המשיח כי העולם גלגל המתנוע במחזוריות שווה לכן יגיע לקיצו באותו יום שבו הוא נברא דעת רבי אליעזר בתשרי נברא העולם בתשרי יגיע המשיח דעת רבי יהושע בניסן נברא העולם בניסן יגיע המשיח. דבר ראשון נגלה ששניהם תשרי וניסן נקראים ראשון. תשרי. א' ותשרי הוא ראש השנה. הראש והראשון. בניסא נקרא ראשון. החודש הזה לכם ראש חודשים. ראשון הוא לכם לחודשי השנה. אז מי הראשון? ניסאנו תשרי. רבנו בחייה ואור החיים הקדוש מבארים מסוד גדול. תשרי ראש השנה לשנים, ניסן ראש השנה לחודשים. ולעניין ספירת החודשים שבשנה, ניסן הוא הראשון ותשרי הוא השביעי. שנאמר בחודש השביעי באחד לחודש זכרון תרועה. והם מוסיפים דבר פלא. ניסן תייחד בדבר נוסף כי הוא המובחר שבחודשים ולכן דווקא בחודש זה יבוא המשיח. וממילא הכריעו להלכה כרבי יהושע בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל. בזה שנאמר ראשון הוא לכם לגאולתכם ובגלל שהוא חודש הגאולה לכן הוא החודש הראשון העיון יעקב מבאר מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע תלויה במחלוקת אחרת במסכת סנהדרין דף צז זן דעת רבי אליעזר אין ישראל נגלים עד שיעשו תשובה לשיטתו בהכרח הגאולה תבוא דווקא בחודש תשרי שהרי אין חודש מתאים לתשובה יותר מחודש תשרי דעת רבי יהושע גם ללא תשובה יגעלו. הרי ממצרים נגאלו ללא תשובה. אף על פי שלא היו ראויים לכך. ואם כן הגאולה עתידה תבוא גם היא בניסן. אולם מוסיפים בגמרא גם לדעת רבי יהושע נדרשת תשובה מועטת כדי להיגאל. ולא שייך שיבוא משיח ללא חזרה בתשובה ובא לציון גואל ולשו רבי יעקב ולכן אמרו חכמים אם לא יעשצו תשובה מעצמם אז הקדוש ברוך הוא ישליט עליהם מלך קשה כמו חמיני כמו המן כמו איראן כמו חסבלה כמו חמס כמו תימן, כמו וכמו וזה עוד לא נגמר. אז זאת אומרת אם לא מבינים לבד צריך מלך קשה שיביא אותנו לצעוק לקדוש ברוך הוא שאנחנו רוצים להיגאל כבר. אז יש שני זמנים לגאולה. יש החישנה ויש בעיתה. אם זכו עשו תשובה מעצמם החישנה אם לא זכו אז יש בעיתה יש זמן קבוע מתחילת הבריאה מתי זה היום שאי אפשר לעבור אותו עד אז חייבת להיות הגאולה הגאולה של החישנה יכולה לבוא בכל רגע כמו שאנחנו מתפללים שבכל רגע יבוא ויגעל אותנו. זה לא תלוי בזמן. בכל חודש יחזרו ישראל בתשובה ויגיעו לדרגת זכו. יגעלו קודם הזמן שנקבע. אז ממילא כל המחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהושע היא בגאולה של בעיתה. מהו הזמן שלא זכו? האם זה יהיה בתשרי או זה יהיה בניסן? כשלא זכו? זאת אומרת, אמרנו שהגלגל של הבריאה מסתיים בתאריך מסוים, אז ודאי שבאותו תאריך יבוא המשיח. זה בעיתה, לא החישנה. החישנה זה כל רגע. לכן חייב להאמין שבכל יום הוא יכול לבוא. עכשיו נשאל את השאלה לדעת רבי אליעזר, מה ההבדל בין זכו ללא זכו? הלא בשניהם לדעתו צריך לחזור בתשובה שלמה. אלא יש הבדל גדול בין תשובה שנעשת באמצע השנה לתשובה נעשת מאמת יום הדין הגדול והנורא בראש השנה. כאשר מגיע חודש תשרי והזמן הקדוש דוחק את האדם לשוב בתשובה שלמה, אין זו התשובה שמקדימה את המשיח. כי זה מיראה ולכן יגיע רק בחיטה. ואילו כאשר עם ישראל ישובו בתשובה שלמה בחודש אחר מיוזמתם, מרצונם הטוב, אז לפי רבי אליעזר תבוא גאולת החישנה שבעצם הקדוש ברוך הוא חפץ בה. וכאמור רבי יהושע חולק וסובר שהזמן של גאולת בעיתה הוא בניסן ותספיק גם תשובה שנעשת על ידי צרות וייסורים על ידי מלך קשה כהמן תשובה בכפייה תועיל גם כדי שיגיע זמנו של המשיח ח לבוא זה יהיה דווקא בחודש ניסן להלכה הכריעו רבנו בחייה ואור החיים הקדוש כדעת רבי יהושע בחודש ניסן הוא זמן הגאולה של בעיתה וממילא תספיק גם תשובה בכפייה ובאילוץ בכדי להגאל מה שאנחנו חווים כרגע זה קדימון למה שעלול להיות באופן קשה בהרבה יותר. מה הטעם שנפסקה הלכה כרבי יהושע? עומק העניין מתגלה במסכת בבא מציע דף נט במעשה תנורו של אחנאי. מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע על גבי תנורה עשוי מחלקי חרס שמחוברים בתית. רבי אליעזר סובר שתנורו של אחהור הוא ומביא ראיות לדבריו. ורבי יהושע וחבריו לא קיבלו את דעתו והכריעו שהתנור טמא. רבי אליעזר הוכיח באותות ומופתים שהלכה כמותו חרוב יעקר מהאמה אמת המים תחזור לאחוריה כותלי בית המדרש נטו ליפול אפילו בת קול יצאה מן השמיים ואמרה הלכה כרבי אליעזר בכל מקום עמד רבי יהושע ואמר לא בשמיים היא והלכה כדעת רבים היינו כבית הלל שם הרוב וממילא הלכה כמותם מה שכתוב פה זה שרבי אליעזר הלכה כמותו בכל מקום זאת אומרת גם בשמיים גם בשמיים הלכה כמותו באותה שעה פגש רבי נתן את אליהו הנביא שאל אותו מה אמר הקדוש ברוך הוא על הטענה של רבי יהושע אמר לו הקדוש הקדוש ברוך הוא אמר, נצחוני בניי. זאת אומרת, האמת שההלכה היא כרבי אליעזר, אבל נצחוני בניי, כי אני כתבתי בתורה אחרי רבים להתות. וכיוון שהם הרבים, ורבי אליעזר הוא יחיד, הלכה כמותם. אז את אומרת נצחוני בני נצחוני מעתה נבין למה במסכת נידה דף ז נקרא רבי אליעזר שמותי ובירושלמי בשביעית בתחילת פרק ט מבואר שמותי היינו משמאי הוא הולך כדעת שמאי מה מה זה שמאי שם בשמיים? שמאי בשמיים הלכה כבית שמאי ולעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי אבל לעתה הלכה כבית הלל וכדעת רבי יהושע לכן פסקו רבנו בחיה והאור החיים הקדוש כדעת רבי יהושע כי הלכה כבית הלל שבניסן נגאלו ובניסן עתידים לגאל עוד הוכחה מצאנו בדברי חכמים שהלכה כרבי יהושע וגאולה בוא תבוא בחודש ניסן דווקא נאמר ליל שימורים מולדוני ועל כך כתבו בתרגום יונתן בן עוזיאל ובתרגום ירושלמי שליל טו בניסן הוא לילה מיוחד עד מאוד וזה הלילה מזומן לגאולה כדעת רבי יהושע. ארבע לילות מיוחדים ומיוחסים כתובים בספר הזכרונות לפני השם יתברך. הלילה הראשון זה כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם שבתחילה היה טוהוב ובבואו בחושך על פני תהום והשם במאמרו האיר את העולם מחשקתו הלילה השני זה בברית בין הפטרים שנגלה לאברהם אבינו נאמר והנה אמה חשך גדול גדולה נופלת עליו שם הובטח לו לידת יצחק שנעקד על גבי המזבח בבחינת ויהי מאור יומם ליל הלילה השלישי שנגלה השם יתברך במצרים בחצות הלילה והרג את המצרים והציל את עם ישראל עלי לילה הרביעי כשיגיע קץ הגאולה לעתיד לבוא ומלך המשיח יפציע מתוך החשכה ויגעל הקדוש ברוך הוא את עמו ממילא כל ארבעת לילות השימורים הללו כולם חלים באותו התאריך בתו בניסן ואם כן מוכח בעליל שהלכה כרבי יהושע בניסן נגלו ובניסן עתידו דין להגאל. הבן איש חי מקשה קושיה גדולה. כיצד ייתכן שנחלקים תנאים במחלוקת מציאותית. מתי נברא העולם? בשום מקום לא נחלקים מהרע במציאות. ועוד הוא מקשה. בראש השנה אנו אומרים היום הרת עולם. איך יפרש רבי יהושע את התפילה הזו אם הוא סובר שהעולם נברא בניסן? לכן מבאר הבן איש חי על פי דברי הארי הקדוש שהעולם נברא בשני שלבים. שלב אחד זה הריון, הרת עולם. שלב שני זה הלידה. ההריון היה בתשרי, זאת אומרת מחשבה בעלמה ללא בריאה בפועל. כמו הריון שהעובר עדיין לא בא לעולם והלידה של העולם הייתה בניסן. אז יצא העולם אל הפועל. אם כן אין מחלוקת בין התנאים מהרע במציאות כי לדעת הכל מחשבת הבריאה של העולם הייתה בתשרי והעשייה הייתה בפועל בניסן רק מה הנקודה של המחלוקת מה העיקר העיקר זה המחשבה או העיקר זה המעשה לדעת בית שמאי תמיד הולכים אחרי מחשבה לדעת בית הלל המעשה הוא העיקר כדעת רבי יהושע מעתה מעיר אור גדול המגלה עמוקות מראה שיש הקבלה מדהימה בין שני חודשים בשנה ניסן ותשרי תשרי נקרא ראשון תחילת הבריאה מחשבה היום הרת עולם לכן תפקידו של היהודי בחודש תשרי לנקות את המחשבה ואת פנימיות הלב ולכן חוזרים בימים הנוראים בתשובה שלמה ומנקים כל זיק של מידות רעות גאווה כעס תאווה חטאים מבערים את היצר הרוחני בן ניסן זה במעשה חודש ניסן נקרא ראשון שבו נברא העולם למעשה תפקידו של יהודי בחודש זה לנקות החמץ בפועל לא במחשבה לקרצף למרק לשרוף לבער לנקות את היצר הרע החיצוני כמו שרמזו חכמים בברכות יז, רצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה מעכב. זהו היצר הרע. וזה ההקבלה המופלאה בין שני החודשים שנקראים ראשון, תשרי וניסן. בתשרי חוזרים בתשובה במחשבה כי נברא העולם במחשבה בניסן מנקים את החמץ את היצר הרע באופן מעשי כי נברא העולם למעשה וגם יגיע לקיצו למעשה בספר שפת אמת יש הקבלות נוספות בין ניסן לתשרי בתשרי יש ארבעה מועדים, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות והושענה רבה. בניסן גם ארבעה זמנים מיוחדים ראש חודש ניסן עשירי בניסן שבת הגדול חג הפסח ושביעי של פסח בתשרי ראש השנה הרת עולם בו ממליכים את הקדוש ברוך הוא במחשבה נמליכך מלך וכל כל היום הוא סובב סביב הפה, הדיבור והמחשבה. עומדים בתפילה, תוקעים בשופר, מתעסקים סביב הרוחניות לתקן את המחשבה. בניסן הוא קם בא' בניסן המשכן והמליכו את הקדוש ברוך הוא במעשה. ואמרו חכמים במדרש שנאמר ביום הראשון של בריאת העולם ויעי ערב ויום אחד ולא נאמר ראשון כמו בשאר הימים למה משום שהבריאה הוא שלמה בפועל ביום השמיני למילואים שהיה א' בניסן ואז נקרא ראשון שנאמר ויהי מקריב ביום הראשון נחשון בן עמינד אמרו חכמים במגילה י בא' בניסן ביום השמיני למלואים הייתה שמחה לקדוש ברוך הוא כמו ביום בריאת העולם והוסיפו ריבותינו במסכת שבת דף פז אותו יום נטל 10 עתרות והוא ראשון למעשה בראשית. אם כן א' בניסן, א' בתשרי, קשורים זה בזה. בתשרי נברא העולם במחשבה ובניסן הושלם למעשה על ידי הקמת המשכן והוא ראשון למעשה בראשית. אז זה א' וא עכשיו י בתשרי י בתשרי הוא יום הכיפורים היום הגדול והנורא יום מחילה סליחה וכפרה יום וידוי וחרטה וקבלה לעתיד יום של תיקון במחשבה ובדיבור והיות בניסן הוא שבת הגדול שהרי בשנה שיצאו ממצרים עליות בניסן בשבת ולכן קובעים את התאריך יות בניסן לא לפי היום שנופל כל שנה אלא תמיד בשבת השבת נקבעה כזכר לנס גם אם יחול בתאריך אחר תמיד יקרא שבת הגדול למה? כי מוכרחים לקבוע את יום השבת שיקביל להיות בתשרי שהוא יום כיפור שבת שבתון. אז צריך להיות כנגדו שבת. והדרישה מסביר למה חשוב דווקא יום השבת. מה חשוב שזה נפל ביום שבת עשירי בתשרי? מה זה חשוב? אלא הוא אומר, כל סגולת השבת היא היא שהצליחה להכניס בלייבותיהם של ישראל את העצומות נפש, לשחט את העבודה זרה, לשכנע אותם. הרי עד אותו רגע הם עבדו עבודה זרה כמו המצרים. לכן מצרים לא עשו להם שום דבר. למה? משום שהם תמיד קנו כבסים ושחטו אותם למרות שזה לא מצא חן בעיני המצרים אבל כל זמן שהם עבדו עבודה זרה והם עבדו לכבש אז זה שהם אוכלים אה אז הם שתקו מזה אבל ברגע שהם ראו שבשבת הם הלכו לקנות כבשים בשביל לשחוט אותם ם דהיינו לשחוט את העבודה זרה ועוד הם אמרו למצרים תדעו לכם בשעה שאנחנו שוחטים את הכבשטים את השר שלכם למעלה את הטלה תדעו לכם זאת אומרת הם התגרו בהם והמצרים לא עשו כלום זה מופת גדול וזה היה בשבת אז לכן השבת היא תמיד תהיה שבת הגדול וזה כנגד השבת שבתון י בתשרי בזה הם תיקנו למעשה את חטא העבודה זרה ולכן זה מקביל להיות בתשרי בטו בחודש בתשרי חוגגים את חג הסוכות שבעה ימים זכר ליציאת מצרים וזכר לאמונה שהאמינו במחשבה שהם יצאו למדבר ללא דירת קבע. ולכן עיקר עבודת החג בסוכות היא שמחה במחשבה. בניסן גם בטו חוגגים את חג הפסח שבעה ימים גם לזכר יציאת מצרים אבל כאן המיקוד הוא בחלק המעשה שבאמונה כי הלא יצאו ממצרים ללא מזון כשרק מצות על כתפיהם מכוח אמונה בלבד וגם יצאו מעבדות לחירות למעשה והפכו בני חורין למעשה. אז זה הקבלה בין תו בתשרי לטו בניסן. וכף א' בחודש בתשרי זה הושענה רבה שמוסרים את הפתקאות בשעה שעם ישראל חרדים בסוף ימי הדין ומתפללים או שענה. שיהיה להם גמר חתימה טובה וזוהי תפילה לישועה במחשבה בניסן זה יום שביעי של פסח בו הוא שלמה הגאולה למעשה וטבעו המצרים ומתו על שפת הים ויצאו מעבדות לחירות בשעה שרואים אוי והם מתים על שפת הים מעתה מקבלים הדברים נופך נוסף שאלנו מדוע השבת הגדול נקבע דווקא ליום השבת ולא לתאריך שנופל י בניסן עומק העניין שהשבת הזו מקבילה ליום הכיפורים שהוא שבת שבתון. לכן לא שייך שיחול באחד מאימות החול אלא נקבע ליום שבת הגדול. כי אז שבו בתשובה הלכה למעשה כשקנו כבשים לצורך שחיטת העבודה זרה. ותשובה זו היא בחינת יום הכיפורים. עכשיו במסכת פסחים מתברר עומק גדול בעניין חציית המצה האמצעית. כי מנהג ישראל לשמור את החצי הגדול למצוות אפיקומן. הפיקומן והחצי הקטן מניחים בתוך בין שתי המצות השלמות. מה הטעם? משום שדרכו של עני לאכול פרוסה קטנה ופעמים הוא גם אוכל מהפרוסה קטנה רק קצת ומשאיר להחר כך. ולכן משאירים בין שתי המצות השלמות דווקא את החצי הקטן. והוא נקרא לחם עוני כי דרכו של עני מעולם לקמץ כי הוא לא יודע מה ילד יום אומר רש"י שתי הבצות השלמות הן כנגד לחם משנה שיש בכל שבת ביום טוב והמצה השלישית שמוסיפים במיוחד לערב זה רק בה מרמזים ללחם עוני וזה גורם לחילוק מעניין בהלכה. מברכים על המצע שתי ברכות. ברכה ראשונה ברכת המוציא ברכה שנייה על אכילת מצה. דעת הרבה ראשונים רש"י הרשב"ם והראש שברכת המוציא חלה על שתי המצות השלמות כמו בכל שבת בחג לחם משנה והברכה על אכילת מצה זה על הפרוסה שבאמצע כי היא לחם העוני בשלמותו ובא מקיימים מצוות מצה יש ראשונים ונים שסוברים לא כך אלא שכל הברכות הם על המצה השלישית. המגלה עמוקות מוסיף נטבח נוסף שמבאר את עניין שלוש המצות. לצורך כך הוא מבאר בתחילה את הטעם והעומק בדברי רבן גמליאל שפסק, כל שלא אמר שלושה דברים הללו לא יצא ידי חובתו. ואלו הן פסח מצא ומרור מה בא ללמד אותנו בזאת ועוד יש לתמוע זה לא הסדר הנכון כי בהתחלה סבלנו נתייסרנו בשעבוד אמר לאחר מכן אכלנו מצות במצרים בזמן השעבוד ובגאולה ורק בסוף אכלנו את הפסח משעה שיצאנו ממצרים. אז הסדר הנכון היה צריך להיות מרור מצה ופסח, אלא יש פה רמז נפלא. ככה אומר המגלה עמוקות. פסח זה כנגד אברהם אבינו שאמר לשרה, מהרי שלוש סיים קמח. קמח בגימטריה פסח מצא כנגד יצחק בשעה שנולד היה זה פסח וממילא הפו מצות מרור כנגד יעקב אבינו שהוא סבל מרורים יותר משאר האבות הקדושים במשך עשרות שנים מעשו מלבן דינה יוסף צרות רבות מרורים אם כן הסדר פסח אברהם מצא יצחק מרור יעקב כסדר האבות מוסיף במגלה עמוקות שגם בשלושת המצות רמוזים האבות הקדושים אנחנו אנחנו נוהגים לסמן אותם כהן לוי ישראל בשביל לזהות אותם אנחנו תוקעים אצבע שתי אצבעות שלוש ושמים אותם כסדר של האפיה כהן נביא ישראל העליונה היא כנגד כהן דהיינו אברהם אבינו שכולו חסד ושלום כמו הכהן האמצעית היא כנגד לוי שזה יצחק אבינו שהוא מידת הדין כמו שאומר הזוהר בתיקוני זוהר קד שלוי הוא דין התחתונה כנגד ישראל שהוא יעקב אבינו מידת הרחמים מי שכך מובן מדוע פסק השולחן ערוך לחצות דווקא את המצה האמצעית כי היא כנגד יצחק שהוא מידת הדין ואנחנו רוצים לשבור את הדינים ובחידה בספר שמחת הרגל מוסיף מה העומק של המילה יחץ מבאר שבא לרמוז שהיו בני ישראל במצרים כמחצית מהזמן שנגזר עליהם. רדו שנים במקום 400 שנה. והכל מרומז בשמו של יצחק שיש בו אותיות חצי קץ. יצחק חצי קץ. וכיוון שהיו במצרים מחצית מן הזמן, זכר זה עושים יחץ, אותיות חצי וחוצים את המצפראות וחידושים להגדת פסח, אמרנו בשיעורי הבוקר שקושי השעבוד קיצר את השהוד במצרים. קושי השעבוד. ברגע ששעבדו יותר זה קיצר. הגאון מוילנה מרמז שזה מרומז בטעמים שיש מעל וימררו את חייהם. אבל אם עררו את חייהם, קושי השעבוד קיצר והביא את הקץ. אז כתוב מלמעלה קדמה ואזלה. שני הטעמים קדמה ואזלה. אז הוא אומר רמוז פה שבגלל וימררו את חייהם הם הקדימו ויצאו. קדמה זה הקדימו ואזלה יצאו. החכם צבי אומר קדמה ועזלה גימטריה 190 בדיוק כמה נפח להם בדיוק ועוד יותר זה נרמז במצים לאכול מצה אז אם תעשו מצה מלא מצה זה מ צעד ד צד וה ה ביחד 190 גם כן הפיחוד של ה-190 שחישב הקדוש ברוך הוא את הקץ והוציא אותנו לפני הזמן אז לכן יש יחץ חוצים את המצ למה להראות שהקדוש ברוך הוא עשה לנו חצי זמן במקום 400 או 430 190 פחות זה 210 שהיינו שם וזה מה שאמר פרעה ויגד לפרעה כי ברח העם מה אתה מבלבל את המוח איזה ברח העם אתה אמרת קומוצאו מתוך עמי מה אתה אומר ברח העם אמרו לו הלו הם היו צריכים להיות פה 400 שנה והעם ברח. כמה זה ברח? 210. הם רק 210 פה צריכים להשלים עוד 190. אז הוא אומר, ברח העם. טוב, אז אנחנו חוצים את המצ והכל מרומז בשם של יצחק. וזה המצה האמצעית ולכן דווקא אותה חוצים לשניים. במסכת שבת פט כתוב שבזכות יצחק אבינו יגעל הקדוש ברוך הוא את בניו לעתיד לבוא. החתם סופר אומר במצוות יחץ ליל הסדר נבחר מאז ומעולם להיות זמן הגאולה. כדעת רבי יהושע. ולכן הוא נחלק לשתיים. חצי בגאולת מצרים שנאמר ויהי בחצי הלילה וחצי בגאולה העתידה. הקדוש ברוך הוא שומר לנו חצי מהלילה לגאולה השלמה. כי בניסן נגאלו ובניסן עתידים לגאל. לכן לעת עתה חוצים את המצה לשניים לרמז שעדיין לא זכינו לגאולה שלמה וחצי מצה רומזת לחצי גאולה עכשיו כשחוצאים את המצה את החצי הגדול שומרים לסוף ליל הסדר לשעת אכילת האפיקומן בהגדה של פסח מהאדמור מפתרקוב הוא שואל מה פשר השם אפיקומן וגם בהתחלת האגדה מזכירים את האפיקומן כתשובה לשאלתו של הבן החכם הוא שאל מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה אדוני אלוהינו אתכם מה משיבים לו אין מפטירין אחר הפסח חפי קומן איך זה עונה על השאלות שלו מבאר הארי הקדוש גלות מצרים באה לתקן רפח ניצוצות שנפלו בתחילת הבריאה רפח זה בגימטריה אפיקומן אז אנחנו צריכים לתקן את העניין של הרפח ניצ צוצות האלה שנפלו לקליפות. מעט המתברר. הבן חכם שואל שאלה גדולה. מהיא העבודה שבאנו לתקן בזה העולם? אומרים לו אפיקומן, באנו להוציא את הטוב מהרע. המילה אפיקומן נחלקת לשתיים. הפיקו מן. אפיקו זה תוציאו מן זה המאכל הזך ביותר ללא פסולת לחם שמלאכי השרת אוכלים והאפיקומן הוא רומז למן בזה רומזים בעולם הזה עלינו להוציא את הטוב מתוך הרע ולזכך אותו עד שישאר טוב נקי צח וזח את אותו אפיקומן אוכלים בתום ליל הסדר ללמד אותנו שהטוב הגמור יגיע בתכלית האחרונה בסוף ימי העולם וזוהי התשובה המופלאה שמשיבים לבן החכם באמצעות האפיקומן שעלינו לעבוד לברר את הטוב מן הרע וסוף הטובה תבוא נו ולמה למה מנהג ישראל שילדים חוטפים וגונבים את האפיקומן איזה מין חינוך היהודים מחנכים לגנוב אפיקומן מחביעים אותו וצריך לגנוב אותו מה הולך פה זה מרומז במסכת פסחים קט כתוב חוטפים מצה בראשונים אין זכל לזה. שולחן ערוך לא כתב מאומה. רק הרמב"ם רומז חוטפים מצה זה מידו של זה. מה המנהג הזה לגנוב אפיקומן? המכתב סופר כתב באור נפלא ונראה שהאפיקומן הראשון בתורה הקדושה מופיע בגניבה במי דברים אמורים בפרשת תולדות יצחק אבינו מצווה את בנו עשו לצוט ציד לברך אותו ברכת עולם במדרש ובפרקי דרבי אליעזר לב אמרו היה זה יום מיוחד מאוד ליל הסדר ואין מתאים מיום זה לברך ויתן לך אלוהים מטה לשמיים עשו יצא לצוד כפי שהראה לו אביו אבל המלאכים הפרו את עצתו קלקלו מחשבותיו שיבשו את תוכניות אותה ולא עלה בידו ציד ראוי לשמו כדי לעבו כל מה שהוא צד התירו לו בינתיים יעקב יוכל לקבל את הברכות רבקה ידעה הכל ברוח הקודש פונה ליעקב אומרת לו הלילה הזה אוצרות כללים נפתחים בלילה הזה עליונים אומרים שירה בלילה הזה בניך עתידים להגאל. לך ויתברך מיצחק אביך ברכת עולם. יעקב מסרב חושש מן הבעות. רבקה אמו מעלצת אותו בעל כורחו להביא שני גדיי עיזים. אחד קורבן לפסח והשני לחגיגה. בתרגום יונתן בן חוזיאל מוסיף שיעקב הגיש ליצחק אביו יין ויש כיוון שזה היה ליל הסדר עליו לשתות ארבע כוסות והוא שתה מהין המשומר לצדיקים לעתיד לבוא יעקב התברך ויצא ואז נכנס עשו אל אבי אב ודרש ברכות. השיב לו יצחק, בא אחיך במרמה ויקח ברכתך. מה זה במרמה? אמרנו שיעקב אבינו איש טם תיתן אמת ליעקב. איך זה שאביו אומר עליו שהוא בא במרמה? מברים האונקלוס ורשי הקדוש במרמה זה בחוכמה. מה הייתה החוכמה? המכתב סופר אומר יעקב הגיש לאביו את האפיקומן. היה לו פסח, היה לו חגיגה, קרא את הסדר. עכשיו מסתיים הסדר צריך לתת לו אפיקומן ואחרי הפיקומן הפיקומן אין להוסיף עוד לאכול אחרי זה צריך שישאר את העם אז הוא לא יוכל לאכול מהמטעמים שיביא עשו אז זה נקרא במרמה בחוכמה הוא תקע אותו את עשו כי הוא הכיל את אבא שלו אפיקומן המנחת אליהו אומר לא תאמינו במרמה גימטריה אפיקומן זה המרמה שהוא הכיל אותו אפיקומן ואז הוא תקע אותו הוא הציל את יצחק אביו כי עשו הביא לו כלב בגלל שכל הזמן התירו לו את הצבעים שהוא צד בלת ברירה הוא רצה מהר לקבל את הברכה אז הוא שחט כלב וזה הציל את יצחק מלאכול כלב ולכן בני ישראל הקטנים נוהגים לגנוב את האפיקומן ולקבל מתנות מתנות למה ועוד חמש דקות מנחה יעקב אבינו עשה אותו דבר במרמה בחוכמה לקח את הברכות אז לכן מי שמוצא את האפיקות קומן מגיע לו ברכות או מתנות. השאלה מה הוא מעדיף. אז גם באפיקומן הראשון של ישראל זה היה בגניבה וקיבל על כך מתנה ברכות עולם. החתם סופר מאיר יסוד גדול. כל עניין האפיקומן רומז לגאולה שלמה. כי בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל. ולכן מצאתי קומה נחלקת לשניים. חלק כנגד גאולת מצרים, חלק כנגד הגאולה העתידה השלמה. כפי שליל פסח עצמו נחצה לשניים במחציתו נגעלו ממצרים בחצי הלילה ובחצי השני עתידים לגאל במהרה בימינו אמן מתי תהיה הגאולה עתידה בדיוק הדבר הזה צפון וגנוז הקטע של האפיקומן זה צפון צפון וזה הבאור של המילה הפיקומן בארמית הפיקו זה לצאת מן זה מי השאלה מי יזכה בביאת המשיח העניין הזה צפון לגמרי מעשה שלמדנו השבוע הבעל שם טוב הקדוש נאמר לו מן השמיים שיש יהודי פשוט כפרי ועיירה פלונית ש סדר הפסח שלו עושה רעש גדול מאוד בשמיים. רעש גדול מאוד בשמיים. טוב, הבעל שם טוב לוקח כרכרה להגיע לשם. דופק בדלת ומבקש מהיהודי הפשוט להתארח אצלו בפסח. הוא מסרב, מפציר בו בשום אופן. בלת ברירה בעל שם טוב נשאר בחוץ ומסתכל מהחלון בליל פסח. מה עושה היהודי הכפרי שבשמיים מודיעים לו שהוא עושה רעש? גדול בהגדה שלו בפסח. זה אולי הסוד אם אתם רוצים להגאל כי כתוב הפיקומן מי יצא מי מי מי באמת ינצל וישאר אז הוא המתין והוא רואה שהוא קורא כרגיל כמו כולם קורא את האגדה אין שום חידוש ואין כלום הוא מגיע לבנים ארבעה בנים דיברה תורה וכשהוא הגיע לתם אז הוא אמר תם מה הוא אומר הוא התחיל לבכות מה זה מה זה בכי איזה לא ראה כזה בכי בכי בכי באמצע ליל סדר מה יש שמה תם מה הוא אומר נו בכה כשהיה רשע לא שמח כשהיה חכם הגיע לטעם בוכה בוכה בוכה תפילת מנחה למנצח ואחרי זה הושלים את האגדה וזהו דפק הבעל שם טוב בדלת כשהוא סיים את הסדר אמר לו ראיתי אותך מהחלון את כל ההנהגה שלך והכל ולא הבנתי מה גרם לך לבכות קות מה גרם לך לבכות כשאתה אומר טם מה הוא אומר אמר לו טעם באוקראינית יש אומרים ברוסית טם זה שם שם מה הוא אומר שאני אגיע לשם מה אני אומר מה אני אומר אז הוא בוכה בוכה בוכה הוא מבין אז אם בן אדם זה עשה רעש גדול בשמיים שהבעל שם טוב נזק ללכת לבדוק מה מעלתו של הכפרי זו הייתה מעלתו שהוא חי את המציאות מה יקרה כשהוא יגיע לשם שם מה הוא אומר לכן האפיקומן נאכל בסדר סדר אגדה בסימן צפון מחביאים אותו הגאולה השלמה נרמזת באפיקומן כי זה עניין נסתר וכמוס ומאחר שגאולת מצרים היא חצי גאולה ולא זכינו עדיין לשלמה לכן אוכלים אפיקומן חצי מצה ורומזים על העניין שאוכלים אותו עד חצות כי אנחנו ממתינים לחצי השני אחרי חצות וזה נרמז גם בכל הנושא מוריד הטל של הברכה שיצחק יתן לך אלוהים מטל השמיים זה המן שירד עם הטל שאפיקומן אמרנו הפיקומן זה רומז גם למן ועוררך ארור ומברכך ברוך צדיקים תחילת ם ייסורים סופם שלווה עם ישראל התייסרו בתחילה אבל סו בסוף בברכת שלום ושלווה בבו גולה שלמה בזכות יצחק אבינו במהרה אמן ואמן ‏am