ערד - מלון נוף ערד

מלון נוף ערד 25-12-11

צהריים טובים, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

ההרצאה הזאת תהיה להצלחתכם.

"ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו". על הפסוק הזה נלמד "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", כשיגיע הזמן של הגאולה אנחנו נראה שכל מה שעבר עד הגאולה זה היה כמו חלום. "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".

בשעת הגאולה תתברר האמת, שבכל מהלך הענינים בבריאה כמו בחלום חי האדם בדמיונו, ומשלה את עצמו בכל מיני ענינים, כך יראו חיי העבר והגאולה העתידה לבוא בעזהי"ת.

אז בחלום אדם רואה הרבה דמיונות, הוא משלה את עצמו בכל מיני ענינים, וכשהוא מקיץ מן החלום הוא רואה שאין בו ממש. כך יהיה כשנגיע לגאולה ונסתכל על העבר, ואז נכיר את השקר והטעות שנמצאים אנו בהם ממש כמו בטעות של חלום. ואחת מהטעויות שתתגלינה לנו, זה שלא הבנו את יחוד השי"ת. יחוד השי"ת זה שאין עוד מלבדו, והכל מתנקז אליו והכל יוצא ממנו, והכל בשליטתו והכל בהשגחתו והכל ברצונו, ואף אדם ושום גורם בעולם לא יכול להניע אבר אחד מבלי הסכמתו של הקב"ה. ז"א הכל באחדות גמורה, ממש ממש באחדות גמורה.

ואנחנו חיים בטעות גמורה, שאנחנו בעלים על עצמנו ואנחנו יכולים לחשוב ולומר ולדבר ולעשות מה שאנחנו רוצים לטוב ולמוטב. וזאת טעות שאדם הוא בעלים על עצמו ושיש לו כוחות נפשיים ויש לו כוחות גופניים והוא פועל בהם כרצונו, אולם האמת היא כרצון ה', הוא מהווה את הכל, את כל הבריאה כולה, והוא הוציא את זה מאין ליש, והוא מוציא את זה מאין ליש באופן תדיר, זה לא שהקב"ה ברא את העולם פעם אחת ודי, אלא המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית באופן תדיר, כל הזמן. ומהווה ומוציא לפועל את כל הכוחות שלנו, וכל מחשבה דיבור ומעשה הכל מתקיים רק ברצון הבורא וגזרתו. ולאדם אין בעלות בזה, אדם חושב לעשות משהו, המחשבה הזאת תצא לפועל או לא, זה תלוי בו או לא? זה לא תלוי בו. אדם רוצה לומר משהו, זה תלוי בו אם יצאו לו כך או יצא לו אחרת או יפלט  מפיו או לא? לא תלוי בו. אדם עושה משהו, הוא יצליח הוא לא יצליח, זה תלוי בו או לא תלוי בו? לא תלוי בו.

הכל בגזרת הבורא ולאדם אין בעלות בזה. אז מה אנחנו עושים פה? יש לנו רק דבר אחד - את הבחירה, לבחור בין טוב לרע. זה הכל. אם אתה בוחר בטוב אז אם יצא או לא יצא לפועל זה לא תלוי בך, אבל אתה בחרת לעשות טוב, חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה כמי שעשאה, אדם התכוון לעשות טובה ולא הצליח, בשמים נרשם שהוא עשה. ההצלחה היא לא מאת האדם, היא מאת ה', וה' משלם לאדם על הכוונה וההכנה ובעיקר לפני כן על הבחירה. אבל גמר המעשה הוא לא תלוי בנו, הוא תלוי בקב"ה, שום גמר מעשה לא תלוי בנו. אם אדם מתהלל שהוא הצליח לעשות משהו הוא שוגה ופתי, כי זה לא תלוי בו, זה רק ברצון הבורא אם זה יתקיים או לא יתקיים, לכן יש אנשים שמצליחים, יש שלא מצליחים, וכולם משתדלים להצליח ולא כולם מצליחים. צריך סיוע מן השמים- סיעתא דשמיא. אם יש סיוע מן השמים אז יגמר חפצנו, מה שאנחנו רוצים יהיה לטובה.

גם אם אדם מתכנן לעשות רעה, והוא רוצה מאד לעשות רעה הוא יכול לרצות, אם ה' לא מסכים אז זה לא יתבצע, רק אם ה' יניח לו ולא יגביל ולא יפריע לו אז זה יכול לצאת. אבל הכל לפי חשבון שמים, האם זה יפגע באחרים שלא מגיע להם, או במי שמגיע להם, תלוי.

מכל מקום, כל המחשבות דיבורים ומעשים שלנו אינם יכולים להתקיים בלי גזרת הבורא. מה שיש בידינו זה רק הבחירה לבחור, אז אדם צריך להיות חכם, תמיד לבחור בטוב. אם הוא בוחר בטוב, בין אם זה יצא לפועל או לא יצא, הוא נחשב בשמים כמי שבחר בטוב ועל זה הוא יקבל את השכר.

אבל זה יתברר לנו מתי שתבוא הגאולה, שבעצם אנחנו לא פעלנו מאומה, הקב"ה פעל הכל, והכל מכוון לתכלית שהקב"ה הכין מראש. אלא מה, האם היינו בצד הנכון או לא היינו בצד הנכון. אם היינו בצד הנכון - אשרינו מה טוב חלקנו. אבל אם לא היינו בצד הנכון, גם אם לא הצלחנו לעשות את מה שרצינו לרעה, יתחשבנו איתנו לפי מה שהיינו בצד של הרע. אז לכן כבר מעכשיו אנחנו חייבים לחיות לאור האמת הזאת ולהתאים אותה לאור חיינו כדי שלא נקום כחולמים. אז אנחנו נהיה בהקיץ, ידענו כבר מה עלולה הטעות להיות ותיקנו אותה מעכשיו. אז עצם זה שהגעתם לערד כבר הרווחתם, כי אתם מעכשיו תוכלו לתקן את החיים ולא להיות מופתעים בגאולה ולחלום חלומות, אז מעכשיו אפשר לתקן. מה לתקן? להתאים עכשיו את הכל לאורח חיינו, לא לטעות בהכרת השקר של כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, אנחנו לא מסוגלים לעשות שום דבר מכח עצמנו.

ועל זה אמר שלנו המלך "לא לקלים המרוץ", עשהאל היה רץ מהר מאד, הוא היה רץ על ראשי השיבולים ולא מכופף אותם מרוב מהירות, קל ברגליו. "ולא לקלים המרוץ", שהגיע הזמן שהוא צריך למות אז השיגו אותו והרגו אותו, יואב הרגו.

"ולא לגיבורים המלחמה" - גם אם תהיה גיבור גדול מאד, ברגע שמגיע הרגע לא יעזור שום דבר. אבנר בן נר היה גיבור גדול, אבל הגיע הרגע ויואב הרגו. וגם יואב בעצמו נהרג, אז ז"א גיבורים כאלה גדולים - לא לגיבורים המלחמה.

גם "לא לחכמים לחם", שלמה המלך היה חכם גדול, גדול מאד, ועשיר גדול מאד, בזמנו כל הכסף והזהב היה נחשב כמו אבנים, היה מצוי בשפע רב, כל אומות העולם היו באים ומעטירים עליו מתנות ודורונות על חכמתו, ובסוף אשמדאי מלך השדים השליך אותו  מכסאו ומלך תחתיו שלש שנים, והוא היה ניזון, שלמה המלך, מקטניות. ג'עלה, זה הכל. והוא היה אוכל על שולחנו חבל על הזמן, כמויות אדירות, אוכל ומאכיל. היו לו אלף נשים, אתם יודעים כמה צריך אוכל, וכמה היו לו עבדים וכמה היו לו שפחות וכמה היה והיה והיה, כל זה ארוחה. ואם אוכלים שלש ארוחות, וכל אשה היתה מכינה לו כל יום את הכמויות האלה כי היא לא ידעה אם זה התורה שלה או לא, אז כל זה תכפילו באלף, זה היה מאכלו ליום אחד. ובסוף מה היה אוכל? קטניות. "זה ראיתי מכל עמלי", היה מסתכל על הקטניות - זהו, אז לא לחכמים לחם.

וגם לא לנבונים עושר, ואין המעלות קנין קבוע באדם תמיד, והן בגדר מתנת שמים. גם מה שיש לך מתנה, נגיד אתה חכם, אתה פיקח אתה נבון, הקב"ה מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח ברגע אחד, זה הכל מושאל לך, אין לך שום מעלה עצמית, הכל בהשאלה. וזה מתנת שמים, גבורת הגיבור ומרוץ הקלים, כל זה פועל אך ורק כשה' רוצה שיפעל, אם ה' לא רוצה שיפעל, אתם יודעים, אדם מקבל אירוע מוחי ופתאום הוא נהיה מוגבל לא יכול להזיז ולהניע את האיברים, לא יכול. מה קרה? היה גיבור, היה חזק היה הכל, שום דבר. עד עכשיו ה' נתן, מעכשיו לא נותן. אז אין שום דבר בהבטחה ובבטחון שישאר בידך, אין מעלות שהן קנין עולם, חוץ מרוחניות מה שאתה משיג ע"י הבחירה הטובה שלך.

ולכן לא עמדה לעשהאל קלותו משהגיע פקודתו, ולאבנר גבורתו משהגיע יומו, ואין לאדם אלא מטרה אחת בעבודתו - להצליח לבחור ולהתאים את עצמו לרצון הבורא, "לעשות רצונך חפצתי", זה הכל, כל מה שאדם צריך לכוון את עצמו זה לרצון הבורא, לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים. שביקשתי ונעשה רצוני, ה' מבקש מאיתנו משהו ואנחנו עושים את רצונו, זה הדבר שהוא הבחירה הנכונה והנבונה. אם אתה יכול להתמזג עם רצון הבורא יתברך, "זה אלי ואנווהו" - אני והוא, זה אלי ואנווהו - ואני הוא. שאתה תהיה דומה לקב"ה "והלכת בדרכיו, מה הוא רחום אף אתה, מה הוא חנון אף אתה, מה הוא גומל חסדים אף אתה", ז"א אנחנו צריכים להתמזג עם רצון הבורא יתברך. זהו, כל מה שעלינו לעשות זה רק לכוון לרצון הבורא יתברך. ורצון ה', יוצא בין כך ובין כך בין אם תבחר בטוב או ברע, אבל רק אדם הנפסד אם הוא בחר ברע. ופשוט הדבר שתמיד צריך לחפש לעשות את רצון ה' ולבחור בו.

אחרי ההקדמה הזאת נבין מה קרה עם יוסף. ולאור הדברים האלה נבין את הפלא הגדול כיצד לא הכירו, כיצד לא הכירו יעקב ובניו את יוסף. הרי כל מצרים רעשה, מה היה הרעש? עבד עברי נהיה מלך במצרים, עבד עברי נהיה מלך במצרים.

אובמבה, נהיה נשיא ארה"ב, עד לפני עשרות שנים הוא היה עבד, היו עבדים, והיום מי שהיה אמור להיות עבד נהיה נשיא ארה"ב, זה רעש בכל העולם, כולם אומרים פששש תראה מה זה. במצרים - עבד נעשה מלך. אז כל העולם רעש, לא סתם עבד, נער גם, צוציק, ווי ווי ווי. ולא עוד, אלא עברי, שהעבריים מאוסים אצל המצרים. אז שלש מגרעות - עבד, נער ועברי, וכל מצרים והעולם כולו תחת שליטתו. זה רעש בכל העולם. איך יעקב ואחיו של יוסף לא מבינים שזה יוסף? זה מתאים לגיל, זה עברי, זה נמכר עבד, איך הם לא תופסים את זה? אפשר להבין דבר כזה? אחד שמחפש את הילד שלו, ופתאום הוא שומע איזה משהו שדומה לתיאור ולגיל ולכל התנאים, מה, הוא לא מעלה סברה אולי אולי אולי?! איך זה קרה?

בודאי שהידיעה עוברת לכל הארצות, ויותר מזה, אחי יוסף עומדים מולו, מולו, מולו ולא מכירים אותו, והוא נמכר מהם בגיל 17, והוא בן 30, אז כמה שנים עברו? מעט. אז מה, אם הוא גידל זקן אז זה משנה את הבן אדם לגמרי שלא ניתן לזהותו? איך הם לא מכירים, והרי תלמידי חכמים יש להם תביעת עין, שאפילו בדיני מציאה הם אומרים על פי תביעת עין מאמינים להם. איך הם לא זיהו אותו? והם רואים את המשנה למלך, את יוסף לא אוכל עם המצרים, למה הוא לא אכל עם המצרים? כי הוא עברי, ועברי לא אוכל עם המצרים. אז למה הם לא חושבים שזה הוא יוסף? וזה שהוא יודע לנחש את כל הפרטים של החיים שלהם, איך הם לא חושבים איך הוא יודע? והרי השבטים לא האמינו בשטויות של גביע, שכאילו גביע מנחש וכו', אז איך הם לא מבינים מאיפה הוא יודע את כל הפרטים עלינו? וגם, כשמנשה נותן מכה, אז הם אומרים זה מכה מבית אבא, זה מכות שאנחנו מכירים מהבית, אז איך לא עולה בדעתם שזה יוסף וזה הבן שלו?

ואפילו יעקב אבינו, ששומע מבניו על ההתנהגות המוזרה והמשונה שיש למלך, וזה שהוא יודע פרטים על כל המשפחה, והרי הוא ציפה והמתין, "ואביו שמר את הדבר לראות אם יתקיימו חלומותיו", והם מספרים לו שהם הגיעו לשם הם היו צריכים להשתחוות למלך הזה, איך הוא לא מחבר את זה לומר הנה, החלומות של יוסף מתקיימים? ומה שהוא מוריד ומבקש להוריד את בנימין זה גם כן שהחלום התקיים במאה אחוז, איך לא עלה על דעתו של יעקב אבינו וכל ההשתלשלות של המאורעות, להמליך עבד עברי שנוי למצרים, פרעה עושה אותו מלך בפועל, ואומר לו רק הכסא אגדל ממך, ויוסף נעשה אב לפרעה ואדון לכל ביתו, מי עושה כזה דבר, נותן את כל ההנהגה בידו של נער עבד עברי, מי עושה כזה דבר? במי מדברים? במלך רשע ומרושע, עקשן, אדם כזה יתן את המלכות שלו? הרי מהחשש שמישהו יקח לו את המלכות הוא הטביע את כל הילדים של ישראל, אז איך פתאום הוא נהיה לארג' והוא נותן הכל? אף אחד לא שואל שאלה, אף אחד לא מתבונן? מה קרה פה?

ש. זה מאת השי"ת

הרב: ברור שזה מאת השי"ת אבל למה הם לא מסתכלים שמאת השי"ת זה יוסף.

ש. מי מעלה לגדולה אם לא הקב"ה

הרב: הקב"ה, משפיל אף מרומם, אבל למה הם לא מבינים שזה יוסף עם כל הסימנים האלה? זאת השאלה. שייך על פי טבע שנכרי יגיע למדינה וזורקים אותו לכלא, על חשד ונסיון ל, לפי הסיפור של זלייכה אשת פוטיפר, שבגלל סיפור כזה אצלנו בארץ הורידו את הנשיא מכסאו, והשליכו אותו לבור, ופה אחד עם סיפור דומה שמאשימים אותו, מעלים אותו להיות מלך. כנראה שקצב היה צריך להיות במצרים אז הוא היה עובר שמה.

מכל מקום, עבד בעל שם רע, וכך הוא יחזיק מעמד, שמונים שנה רצוף הוא מלך. מובארק לא החזיק שלשים שנה כבר העיפו אותו ועומדים לתלות אותו, מועמר קדאפי שבר שיא, 47 שנה הרגו אותו, נשיא תימן 30 שנה הדיחו אותו, אסאד עוד מעט תולים אותו, אחמאדי בדרך, כן יאבדו כל אויביך ה' אמן. נו, אז איך זה שעבד נער עברי שמונים שנה מולך מגיל שלשים עד גיל 110 ואף אחד לא מנסה להדיח אותו ולסלק אותו?

הנה לדוגמא עכשיו אנחנו נמצאים בנושא הלוהט, החם, הדרת נשים, מדירים את הנשים מהאוטובוסים, עושים רעש גדול, מה קרה? אשה אחת עלתה לאוטובוס מאשדוד, ואמרו לו בבקשה זה קו מהדרין תעברי אחורה, והיא עשתה פרובוקציה שמה פתאום, לפי אלה שנסעו, כתוב באתרים מה היא עשתה, היא פשוט מאד אמרה אני אשיר לפני כולם, ואני אתפשט. מישהו השמיע את זה בתשקורת? אף אחד. אבל יש אנשים שמעידים שכך היה שם. מה מתברר? מי זאת? אף אחד לא אמר בתשקורת החילונית. אתם יודעים מי זאת? כן טניה, טניה רוזנבליט. מה זה אומר? עיתונאית שמאלנית, אף אחד לא אומר. ולמה זה לפי דעתי? כי בעוד שבוע וחצי צריך להיות דיון בבג"צ האם לאשר את קוי המהדרין, והבג"צ צריך להחליט, ואם זה עבר הכל בסדר ולא היתה התנגדות אז הוא יאפשר קוי מהדרין. והשמאל יכול לשתוק שיהיה קוי מהדרין? אז נוסעים עד לאמריקה אפילו להגיד את גברת קלינטון, תזהירי את העולם מישראל שהיא הופכת להיות איראן. איראן. אומרים לאשה ללכת אחורה זה איראן. ופרס נכנס לתמונה וביבי בישיבת הממשלה וכל המדינה רועשת, היו לא תהיה, הדרת נשים. והכל זה הכנה לבג"צ.

אבל רציחת נשים יום יום, זה דבר טבעי, פשוט לבעל נמאס והוא מחסל אותה ואח"כ אותו. זה אף אחד, זה ביבי לא עצר שום ישיבת ממשלה להגיד, חוצפה, איך עושים דבר כזה? הוא היה צריך עכשיו לעשות הדרת גברים ונשים כדי שלא ירצחו את הנשים, אבל הוא לא עושה.

היה סקר בתל אביב עכשיו, שחמישים אחוז מהנשים בתל אביב אומרות שהוטרדו באוטובוסים ע"י גברים. אתם יודעים, נוסעים בצפיפות אוטובוסים וכו', וגברים מנצלים את זה ומטרידים. חמישים אחוז, אתם יודעים מה זה? אז הנשים היו צריכים לצעוק - לא רוצות לנסוע עם גברים, לא רוצות, הן היו צריכות לבקש. זה מה שעשו, ומה שעשו זה היה באישור של הממשלה וזה היה באישור של אגד, וזה היה באישור של בית המשפט, אבל בגלל שהאישור עומד להיות תקף, אז עכשיו עושים פרובוקציות כדי שלא יהיה תקף כדרכם בקודש. כמו שהיו באים אלי להרצאות להפריע לי, בכוונה, ובאים ומשלמים כסף לאנשים שיפריעו לי, יכנסו ויגידו ככה והסתה והפחדה וקשקושים וכל הדברים, ככה זה, ככה עובד השמאל. השמאל עובד כך. פרובוקציות, הם יודעים את זה מרוסיה.

אבל רבותי, שמונים שנה יוסף, אף אחד, אין שמאלני אחד במצרים? אין איזה עמותה אחת שמפריע לה? אין איזה שר שאומר אני בחיים לא אוכל להיות בעל דרגה כל זמן שיוסף נמצא אני אספיק למות שבע פעמים עד שהבן אדם הזה לא עוזב את הכסף, שמונים שנה! נו, אף אחד לא שואל מי זה, איך זה, איך יכול להיות?

אלא מה רואים מכאן, שיד ה' מסובבת ומנהיגה את העולם לתכלית שלו. אין מי שיעצור את התכלית שהקב"ה מכוון. וכל כוחות האדם כפופים לרצון ה'. אז רגע, אני רוצה להבין, ה' לא רצה שיפריעו ליוסף כי הוא רצה שהוא יהיה שמונים שנה, אז פתאום כל הטבעים של כל הקנאים מתבטלים והם לא עושים כלום. אז למה פה עכשיו יש כל הזמן פרובוקציות נגד החרדים והדתיים, למה, אתם יודעים למה? למה? אתם לא יודעים למה. למה היתה מלחמה עם היוונים, אתם יודעים למה? כשעם ישראל נמצא במצב של רפיון, וחי ככה רגיל, הכל כרגיל, אז כל הכוחות הפנימיים הטמונים בעם ישראל לא מנוצלים, בן אדם חי רגיל. מה עושה הקב"ה? נותן בליבם של הרשעים להטיל גזרה על ישראל, ואז הם מתקוממים ואז הם מוציאים את הכוחות הפנימיים להלחם על הקדושה ועל הטהרה ועל הכל, ואז יוצאים למלחמת חרמה נגד היוונים ומגרשיםא ותם מהארץ.

למה הקב"ה מביא פרובוקציות? כדי שאנחנו יש בינינו פירוד,  נתאחד יחדיו לעמוד בפרץ נגד הגזרות. כי אנחנו בעצמנו מחולקים ומפורדים, באה גזרה כזאת, דיבורים כאלה, עליהום כזה, ואז כולם מתאחדים יחדיו כנגד הגרה. אז צריך להשכיל, הקב"ה לא שולח גזרות סתם. יש מזה נפקא מינא, יש תועלת, אז אנחנו צריכים להתאחד.

לכן אנחנו עושים איצטדיון ברמת גן ארבעים אלף, חמישים אלף ברמת גן אחדות, עולם התורה ועולם התשובה ביחד, עם הרב שטינמן שליט"א, להעמיד את כל העולם של התורה והתשובה כגוף אחד מלוכד. צריך לדעת מה הרמזים שהקב"ה רומז, או כמו שאמר הרב שטינמן שליט"א, מה הוא אמר? הוא אמר מה שיש עכשיוק ריאה של אחמדניג'ד להשמיד את היהודים, זה לא משיגינער סתם, זה אומר שיש גזרה בשמים להשמדת ישראל. גזרה בשמים. והוא אומר, בזמן אחשוורוש היתה גזרה להשמיד את היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד. אבל מרדכי לא אמר על המן שהוא משיגינער, משוגע, אלא הוא לקח את זה ברצינות והוא הבין שזה רמז מן השמים, שגזרו השמדה על ישראל, בגלל שהשתחוו לצלם בזמן  נבוכדנצר ואו בגלל שנהנו מסעודתו של אחשוורוש, ואז הוא לקח את הענינים ברצינות וליכד את העם והתענו שלשה ימים לילה ויום ואחרי שהתענו שלשה ימים לילה ויום ועשו תשובה, לקחו את כל התינוקות של בית רבן והתפללו לה', התבטלה הגזרה. "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", אז מה עשה מרדכי - הבין שיש גזרה, גרם לתשובה בעם ישראל והגזרה התבטלה.

בזמן השואה, היתה גם כן גזרה, והגזרה הזאת שהיתה בזמן השואה היתה ג"כ ע"י משיגינער, אבל באירופה אמרו שהוא משיגינער, מי יתן לו, גרמניה, מדינה נאורה, אנשים משכילים חכמים מתורבתים, לא יכול להיות שתהיה גזרה במקום כזה, זה משיגנער, זה עם הארץ. ואז מה קרה? לא התייחסו ולא התכוננו ולא עשו שום דבר. רק רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד קרא לכל בני הישיבה ואמר להם שיש גזרה מן השמים וצריכים להתחזק וכו' וכו', ואז כולם התחילו להתעורר, אבל היה כבר מאוחר, אומר הרב שטינמן, וששה מיליון יהודים בגלל משיגינער נספו בשואה, כי הגזירה לא היתה מהמשיגינער, היא היתה מהשמים.

ועכשיו הוא אומר עוד פעם, יש גזרת השמדה מן השמים, ויש משיגנער שהוא רק אומר את זה, זה הכל, זה לא הוא, מן השמים מודיעים לנו, ואנחנו צריכים אחדות ולהתלכד בתשובה, ורק ככה נוכל לדחות מעלינו את הגזרה ושתיפול על אויבינו. כמו שאנחנו רואים שהמצרים הורגים את המצרים והלובים הורגים את הלובים והתורכים את הכורדים והסורים את הסורים, והקב"ה נותן חרבם בליבם וקשתותם תשברנה, אין לו בעיה לקב"ה לעשות את זה ככה, והם יקראו לזה אביב ערבי. ובינתיים באביב הזה נהיה שלכת, ומתים מתים מתים בלי סוף. אין לו בעיה לקב"ה לעשות את זה. אבל אנחנו צריכים להתלכד ולהתאחד סביב התורה והתשובה, ועם זה ננצח גם את הגזרה הזאת. לכן אנחנו משתדלים להפיץ כמה שיותר, לחלק כמה שיותר, לפעול כמה שיותר, העיקר שנוכל לבלום את הגזרה הנוראה.

אז רואים שמונים שנה יוסף, יוסף הצדיק, אף אחד לא מדיח אותו, כי ה' החליט יש לו קו והכל מכוון ושום דבר לא יכול לשנות את גזרת הבורא יתברך.

ובכן, כתוב במדרש, רבי שמואל בר נחמן פתח, "כי אנכי ידעתי את מחשבותיכם" מה זה אנכי ידעתי את מחשבותיכם? שבטים היו עסוקים במכירה של יוסף, יוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסקו בשקו ותעניתו, יעקב היה עסוק בשקו ותעניתו, כל אחד כאילו ענין נפרד, האחים עסוקים במכירת יוסף, יוסף בעצמו מתאבל על מצבו, ראובן על מה שבלבל את יצועי אביו, יעקב על זה שנאבד ממנו הבן, כולם עסוקים בשק ותענית, ויהודה היה עסוק לקחת לו אשה. והקב"ה באותה שעה מה עושה? בורא אורו של משיח. באותה שעה הקב"ה מכל המקרים האלה, בורא אורו של משיח. מה פירוש?

בגלל מכירת יוסף "וירד יהודה מאחיו", ירד מגדולתו. למה הוא לא אמר להם להחזיר את יוסף לאביו, אז הוא ירד בעיני אחיו. ירד בעיני אחיו אז הוא הלך לחפש לו אשה. הלך לחפש אשה והם עסוקים בענינים שלהם, ולמה הוא הולך לחפש אשה? בגלל שהקב"ה רוצה לברוא אורו של משיח. אז הוא פוגש את תמר בפרשת דרכים, ואז הוא היה איתה, ויוצא מזה פרץ וזרח, פרץ וזרח. נו, אז מה נברא באותו מהלך? אורו של משיח. כבר התחיל להפציע אור, אז כל העולם חושב שהמקרים לא שייכים אחד לשני, אבל כל הסיבובים בשביל שיהודה יעזוב את אחיו וילך לחפש אשה ויהיה המקרה ואז ייוולד פרץ. נו, אנחנו יכולים לראות בתוך כל המהלכים האלה? אתם יודעים מה יכול להיות מזה שאתם באתם לערד? אתם לא יודעים מה יכול להיות, אתם חושבים שכל אחד בא לבד, זה החליט  מסיבה זו וזה החליט מסיבה זו וזה מסיבה זו, אין דבר כזה, הכל מכוון למטרה אחת, לתכלית של הבורא יתברך. כשנצא מפה אולי נדע כבר משהו, ואם לא נדע עכשיו - בעוד כמה שנים נדע. אבל כשנסתכל אחורה אח"כ נבין איך הקב"ה סידר את כל הדברים והביא ופגשנו אחד את השני ודיברנו והכרנו והיה והלכנו והמשכנו, אף אחד לא יודע כרגע כלום. אבל יש תכנית ויש תכלית שהקב"ה מכוון, רק אנחנו לא יכולים לראות. לכן היינו כחולמים, "בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים". חשבנו שאנחנו פועלים ואנחנו מחליטים ואנחנו ככה. שום דבר.

היו כאלה שרצו לבוא ולא הצליחו, היו כאלה שלא רצו לבוא ובסוף באו, והיו כאלה שרצו ובאו. איך זה עובד? הקב"ה מחליט. הוא מחליט.

ז"א אתה יכול רק לבחור בטוב, תבחר בכיוון הטוב תמיד ומה שיצא או לא יצא זה לא בעיה שלך. לא עליך המלאכה לגמור, ואי אתה בן חורין להבטל ממנה. אנחנו לא יכולים לגמור את המלאכה, שום מלאכה אנחנו לא יכולים לגמור, הכל ביד ה', בעזר ה', בעזרת ה', בסיעתא דשמיא, אין לנו גמר, גמר מעשה אין לנו. זה רק ה' גומר, ה' יגמור בעדי, רק ה'. אבל אנחנו צריכים לדעת דבר אחד - לבחור בטוב תמיד.

אז אם כן מה אנחנו רואים? אנחנו רואים עוד דוגמא, במשך 210 שנים המצרים שנאו את ישראל ושעבדו אותם ועינו אותם ולפני שישראל צריכים לצאת "וה' נתן את חן ישראל בעיני מצרים", פתאום המצרים אהלן, אהלן, מה נשמע, מה שלומכם, איפה אתם הולכים, לעבוד את ה'? יופי, אתה רוצה כסף, זהב, כינים, מה אתה רוצה, אני אביא לך, הכל קח קח על העיני, פתאום הוא סומך על היהודי הכל בסדר, איך זה? איך מתהפך אויב ושונא פתאום לתת "וישאילום" משאילים להם כל מה שהם רק יכולים, איך זה יכול להיות? אלא קודם ה' נתן בליבם לשנוא עמו, עכשיו נתן להם את החן שיאהבו אותם. מי עושה את זה? הקב"ה. אז גם מה שאתה רואה מישהו ששונא אותך תדע שזה מה'. אתה צריך רק להבין למה הוא עשה את זה, מה בא להגיד לך בזה. מה קורה פה, על מה זה ולמה זה, פתאום אחד אוהב אותך, על מה זה ולמה זה? אין שום דבר סתם, הקב"ה מנווט את הכל לכיוון מסויים.

אז לכן צריך לדעת, אין שלטון לכוחות טבעיים. הכל נפעל רק ברצון ה', וחייבים אנחנו להשריש את ההכרה הזאת בנפשנו. לבטוח בה' בכל הלב, להאמין בהשגחה פרטית, ועל ידי זה אנחנו מקיימים בלב את היחוד השלם שהכל מאיתו יתברך ואין מבלעדו כלום, והוא שולט בכל, אם אנחנו נלך בדרך זו נשנה את חיינו על פי הדרך הזאת לדרך האמת של הקב"ה ונהיה חופפים בדרך של הקב"ה. והלכת בדרכיו ממש. "צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך", אתה לא יודע איך ללכת, אתה לא מכיר את הדרך, אתה רואה עקבות - תלך על העקבות תגיע. אבותינו הקדושים השאירו עקבות, מעשה אבות סימן לבנים, אנחנו נלך בעקבותיהם, איך שהם פעלו נהגו ועשו - ככה נלך. והקב"ה בתורה אומר בדיוק - זה תעשה וזה אל תעשה. אם נשמע לתורה ונרצה ונחפוץ ונבחר לעשות את רצון הבורא, ה' יכוון אותנו לתכלית שהוא הכין לנו - גן עדן, ימות משיח, תחיית המתים ועולם הבא לידו. שווה או לא שווה? קדימה יוצאים לדרך.

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.