טבריה - טבריה פורת יוסף

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמיו ירוויח.

בתפילת שחרית וערבית

מוזכרים שני פסוקים מהשירה

מי כמוך באלים אדוניי

בפסוק שני

אדוני ימלוך

לעולם ועד.

צריך להבין

למה מכל השירה בחרו חכמים, זיכרונם וברכה, דווקא בשני הפסוקים האלה?

אלא על כורחנו מפני שהם מבטאים את ההכרה הגדולה באמונה בהשם יתברך ודרכי הנהגותיו

שהגיעו אליה על ידי קריעת ים סוף,

ומהם הלימודים היסודיים באמונה שלמדים מהפסוקים הללו?

הלימוד מהפסוק

אדוני ימלוך

הוא שהשם יתברך מנהל את כל המאורעות ואת כל הבריאה לקראת התהליך,

לקראת התכלית,

שעל ידה מתגלה שלטון ה' ומלכותו הבלעדית בבריאה, ויתרבה כבודו יתברך,

ובזה תגיע הבריאה למטרתה לכבודי פרטים.

אז כל הלימוד שאנחנו לומדים מהפסוק, ה' ימלוך לעולם ועד, פירושו של דבר שעם ישראל

הגיעו להכרה כשאמרו את השירה,

שירת הים,

שהשם ימלוך לעולם ועד.

מאיפה הם הגיעו להכרה הזאת?

ביציאת מצרים המצרים קיבלו מכות,

מכות, הרבה מתו.

ועם ישראל האמינו בשם.

והאמינו בשם משה עבדו.

אבל זו עדיין לא הייתה אמונה שלמה.

למה? כי המצרים עדיין היו קיימים.

אז הם קיבלו מכות,

אבל עדיין קיימים.

אבל בקריעת ים סוף,

כשהם טבעו ולא נשארו מצרים, אין מי שירדוף יותר.

זאת אומרת, חסר סדר מצרים,

אז הם אמרו, ה' ימלוך לעולם ועד. זה מראה מלכותו בכל משלה.

למה? כי המתנגדים לקדוש ברוך הוא במצרים עדיין היו קיימים למרות המכות.

אבל בקריעת ים סוף,

בשעה שהם טובעו בים סוף,

לא נשארו מצרים.

אז הייתה ההכרה המלאה שהקדוש ברוך הוא ימלוך לעולם ועד, זאת אומרת.

שה' יתברך מנהל את כל המאורעות בעולם

לתכלית

שעל ידיי התגלה שלטון ה' ומלכותו הבלעדית עכשיו בגאולה האחרונה,

שנאמר, והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים, וידעו כי אני ה' אחרי גוג ומגוג.

אז הם אמרו כבר אז, ה' ימלוך לעולם ועד. ברור לנו שה' ימלוך עד סוף העולם

ושהוא יוליך

את התכלית

אל מציאותה השלמה בביטחון גמור, הם אמרו.

אם היו אומרים ה' מלך לעולם ועד,

הייתה גאולה כבר אז.

הם אמרו, ימלוך לעולם ועד, זה נשאר עדיין.

ואז יתרבה כבודו של הקדוש ברוך הוא בכל העולם,

ובזה תגיע הבריאה למטרתה לכבודי ברטיו,

שכל בריאת העולם

היא להכיר את כבודו יתברך בעולם.

אז זה הפסוק

שמלמד ה' ימלוך לעולם ועד שיש תכלית לבריאה, וה' מנהיג את העולם אל התכלית.

לא משנה מה יעשו בני אדם, יתנגדו, יהיו בעד, יהיו נגד.

הקב' ברוך הוא מוביל את העולם לאותה תכלית.

הפסוק, מי כמוך באלים השם,

נאמר אחרי הפסוק, צללו כעופרת במים אדירים.

ולפני כן ירדו במצולות

כמו אבן,

יאכלמו כקש.

אז איפה זה נמצא, מי כמוך? באמצע.

בין צללו לבין ירדו בנצולות,

ולכאורה הפסוקים סותרים אחד לשני.

תחליט,

מה זה, הם היו כאוון, כעופרת, כקש?

אלא שאכן טבעו המצרים בכל האופנים הללו.

כל אחד נידון כפי רשעתו בהשגחה פרטית מדוקדקת.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

הרשעים שבהם היו מטורפים כקש.

קש,

הוא מטרף כל הזמן במים, חולה, יורד, מכתבות.

הבינונים ירדו כאבן,

והפיקחים כעופרת.

יותר מהר צללו ונגמר הסיפור.

אז ראו שם השגחה פרטית,

על כל אחד ואחד, ודקדוק בעונש במדויק.

מי כמוך בעלים אדוניי.

מי כמוך נעדר בקודש.

אך לא רק שה' יתברך דנת מצרים מידה כנגד מידה,

אלא שהראה זאת לבני ישראל.

כי כל אחד מישראל ראה את העונש למצרי ששעבד אותו והציק לו,

כמו שמואר בחכמים, זיכרונם לברכה,

כיוון שנשתקעו בים,

רמז הקדוש ברוך הוא לים,

והשליחה ליבשה

את כל המצרים.

והיו ישראל רואים אותם מתים.

במים הם עוד לא מתו,

ביבשה הם מתו,

שהם יראו שהם מתים.

כשנאמר בראי ישראל את מצרים מת,

איפה מת?

על שפת הים. זאת אומרת, שם הם מתו.

מה היו עושים להם?

היו כל אחד מישראל נוטל את כלבו,

הכלבים יצאו איתם גם כן,

חוץ מהחמורים,

90 חמורים לכל אחד מלאים כסף זהב,

והוא הולך ונותן את רגלו על צווארו של המצרי והיה אומר לכלבו, אכול מן היד הזו שנשתעבדה בי.

זה היה מרביץ לי, נוגס בי.

זה כל מצרי ששעבד ישראלי,

המצרי הספציפי הזה עף ליד הישראלי,

שיכיר ויזהה את המצרי ששעבד אותו.

אז היה אומר לכלב,

אכול מן היד הזאת שנשתעבדה בי,

אכול מן המעיים הללו שלא חסו עלי.

אז הקדוש ברוך הוא לא רק פרע מהמצרים מידה כנגד מידה, אלא גם נתן לישראל לראות בדיוק את סופם

ונתן להם לדרוך על צווארם ולעשות בהם כראוי להם.

יתרה מזו,

כל אחד מישראל ראה את המצרים כאשר הם סובלים לפני מותם,

כי הים פלט אותם ליבשה ועודם חיים,

כמו שכתוב, מת על שפת הים.

לא מתים היו, אלא מתים ולא מתים.

כלומר, בשלבים האחרונים לפני המוות.

ואז הראה להם, לבני ישראל, את ייסורי המצרים וסבלם לפני שמתו,

כאשר כל אחד נענש לפי רשעתו. על זה נאמר, מי כמוך באלים אדוני.

אלים זה לשון כוחות,

כוח.

אז הקדוש ברוך הוא מראה את כוחותיו,

איך הוא פועל עם כל אחד ואחד ואיך הוא משלם לכל אחד מידה כנגד מידה.

ביער ישראל, את מצרים מת מיתות משונות,

מיתות חמורות זו מזו.

והנציב מוולוז'ין

ביאר משמעות מת שהולכים למות,

אבל עוד היו מפרפרים בחיים.

וזה גרם, שראו ישראל את היד הגדולה שהגיעה

לכל אחד מרודפי ישראל מיתה משונה לפי מעשיו,

שהרעו לישראל בהיותם בקרבם.

ומזה נודע להם השגחתו התברך בפרטות.

על כל יחיד,

אפילו על הגויים.

כאשר ראו בני ישראל באופן ברור כל כך את גבורת השם והשגחתו הפרטית,

לתת לכל רשע כרשעתו,

הבינו למפרח ששתיקת הקדוש ברוך הוא על מעשי המצרים במשך שנות השעבוד המרות

לא נבעו חס ושלום מחולשה וחוסר יכולת להגיב

או מתוך חוסר תשומת לב,

אלא מתוך סיבות אחרות.

אדרבה, התאפקות של הקדוש ברוך הוא זה הגבורה.

עכשיו הם האמינו,

מי כמוך באלים שאתה בעל כוחות כאלה גדולים,

שאתה יכול לפרוע לכל מצרי ומצרית לפי מה שמגיע לו.

אתה יכול לזרוק ולהשליך אותו ליד כל ישראלי שייתן לו את עונשו וייראה אותו מפרפר.

אז אם אתה יכול את זה, עכשיו אנחנו מבינים למה במשך 210 שנים או 86 שנים של שעבוד ממש,

למה שתקת?

מה שלא הקדמת לעשות קודם זה מסיבות הידועות לך.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, אדרבה, זוהי גבורתו שכובשת כעסו,

שנותן ערך אפיים לרשעים.

ישראל היו צריכים להיות 430 שנה במצרים,

והשעבוד היה 86 שנים בלבד.

210 שנים הם שהו במצרים ויצאו,

כי הקדוש ברוך הוא חישב את הקץ, קץ זה 190,

תוריד מ-400,

ועבדום ועינו אותם 400 שנה, 210. אז הקדוש ברוך הוא צמצם את העונש,

ושעבד את ישראל וקיצר את הזמן.

86 זה כנגד שם אלוקים.

אלוקים זה גימטרייה 86.

ישראל היו צריכים להיות 430 שנה, ומושב בני ישראל בארץ מצרים 430 שנה.

כנגד חמש פעמים אלוקים.

86 כפול 5, 430. והקדוש ברוך הוא שעבד את ישראל רק 86 שנה כנגד אלוקים אחד, וארבע הוא ויתר.

ארבע פעמים אלוקים הוא ויתר,

שזה גבורות, אלוקים זה שם גבורות, דינים.

למה הוא ויתר?

כיוון שישראל הסכימו לקבל את התורה עוד ממצרים.

כשהשם אמר למשה שעם ישראל יצאו ממצרים,

תעבדון את האלוקים על ההר הזה.

ועם ישראל הסכימו.

כמה חלקים יש בתורה?

ארבעה.

פשט, רמז, דרס, סוד, פרדס.

כנגד ארבע חלקי התורה שקיבלו העם ישראל על עצמם,

הקדוש ברוך הוא ויתר על ארבע פעמים אלוקים.

אז חסך מהם ארבע פעמים אלוקים

של שעבוד

בזכות הפרדס.

על זה אנחנו אומרים,

ברוך המקום,

ברוך הוא,

ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך הוא.

ארבע פעמים ברוך.

פשט, מסדרה, סוד.

למה כתוב, ברוך אשר נתן תורה לעמו ישראל, שנתן תורה לעמו ישראל,

ובשאר לא כתוב ברכה,

ברכת התורה,

משום שרוב ישראל יודעים רק את הפשט,

ושלושת החלקים האחרים לא יודעים.

אבל כשעם ישראל יצאו ממצרים וקיבלו את התורה,

היו יכולים למחוק את כל הדינים.

כתוב שבטל מהם יצר רע, בטלה מיתה,

בטלו שעבוד מלכויות,

הכול בטל.

אבל אחרי זה הם עשו את העגל,

ואז חזר הכול.

התחייבו בארבע גלויות בבל, מדי, יוון ורומי אדום.

חזר בחזרה.

תורידו בארבע מאות שלושים.

שמונים ושש כמה זה?

344. כמניין פרדס.

בזכות הפרדס שקיבלו על עצמם, חסכו להם 344 שנים.

כיוון שעשו את העגל ולא למדו את הפרדס, עשו עגל,

חזר להם מניין שמד.

כמה זה שמד?

344. ואז צריכים לצאת לארבע גלויות.

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה.

בן חכם, בן רשע, בן תם,

בן שאינו יודע לשאול.

וזה כנגד ארבעת הגלויות.

בן חכם היה בגלות בבל, זה דניאל,

חנניה, מישל ועזריה,

שהוכיחו טעם על שנשאו נשים נוכריות והשתחוו לצנם.

בן רשע, זה היה כנגד

גלות שהיו במדי, בפרס ומדי, שנהנו מסעודתו של אחשוורוש וזלזלו.

מה העבודה הזאת לכם? מה יש? מה יש? למה צריך להגזים? לא צריך להגזים.

אפשר לשבת גם בסעודה של אחשוורוש, להיענות, הכול כשר,

הכול בדץ.

קצת להיענות, מה יש?

בן רשע.

בן טעם,

זה היה ביוון,

גלות יוון, היו יותר תמימים, יותר שלמים, נלחמו, מרדו ביוונים.

לא הסכימו להשתעבד להם, לא הסכימו להמרות את פי ה'

והצליחו לגרש את היוונים מהארץ.

והבן האחרון זה אנחנו,

מלכות אדום.

בן שלא יודע לשאול,

זקנים, דור יתום, לא יודע מה לשאול אפילו, כלום.

עמי ארצות, לא יודעים שום דבר, כלום, כלום, כלום, כלום.

מיליון ילדים, לא יודעים לשמוע ישראל אפילו.

לא יודע לשאול אפילו.

אבל כבר עברו למעלה מאלפיים שנה,

למעלה מאלפיים שנה, ואמרו שכמה אנחנו צריכים? 344. החזירו לנו אותם.

אז איך זה למעלה מאלפיים שנה? כי זה לא נמדד לפי אורך הגלות, אלא לפי קושי השעבוד

של הגלות.

אמריקה זה נחשב גלות?

אנשים נוסעים בכיף,

אוסטריה, בלגיה,

שווייץ,

פינלנד.

מרגישים אנשים בגלות? איזה גלות? מפנן.

אז לכן למעלה מאלפיים שנה.

אבל למרות השואה הנוראה, האינקוויזיציה, כל הפוגרומים, כל הרציחות, כל השרפות, כל מה שהיה במשך כל אלפיים שנה,

כל זה לא מגיע

לשעבוד שהיו צריכים להשתעבד במצרים, 344. זה רק נפרס על אורך הזמן,

אבל כושר שעבוד לא מספיק.

לכן עוד מעט תהיה מלחמת גוג ומגוג ואז נסגור את החשבון.

אז יהיה קושי של שעבוד כזה,

שבזה אנחנו סוגרים את החשבון.

זהו.

החנווני לא נותן יותר בהקפה.

חנווני במשך הזמן מוכן לתת בהקפה, ומדי פעם הוא אומר, תכסה את החשבון קצת, תכסה, תכסה. אבל כשהוא סוגר את החנות,

הוא אומר, אין יותר בהקפה, אני סוגר את החנות.

בקשה לשלם כולם.

עכשיו הקדוש ברוך הוא עומד לסגור את החנות.

אין, סוף העולם, אנחנו בסוף ה-6,000.

סוגרים את החשבון עכשיו, כל אחד שלם מה שחייב. לכן יש מחלות זרות, כל מה שאתם רואים,

בכמויות, במאסות,

בגלל שסוגרים את החשבון.

נגמר.

אז אם כן,

השידור חוזר כבר, מתחיל.

לא, לא, אל תפסיק את השידור, אל תפסיק את השידור.

לא, לא, לא, תכף יאמרו.

אז אם כן, מה אנחנו רואים?

אנחנו רואים עכשיו שהכול הולך בחשבון.

לכן, אחרי שראו את גבורת ה' בים-סוף והבינו את גדלות ההנהגה

בעבר במצרים,

אחרי שראו את גבורת ה'

בים-סוף והבינו את גדלות ההנהגה שהייתה בעבר במצרים,

אמרו, מי כמוך באילים,

אדוני.

כלול בזה, מי כמוך באילמים.

באילים, באילמים.

שומע עלבון בניך ושותק.

מי כמוך באילמים, השם.

איך העלמת?

ככה סובלים הבנים שלך ואתה מחזיק, כמו שאומרים,

משותק.

עכשיו הבינו ישראל

שזה לא חולשה,

זה לא שכחה,

אלא זה חשבון.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא צמצם עוד

את העונש של ישראל, מה שהם עוד היה רק 86,

בשביל להוציא אותם, וויתר להם על 344.

שגם בהנהגה הזו של הסבלנות אין דומה לקדוש ברוך הוא,

ועל כל פנים אין זו תוצאה של חולשה.

כמו שאומר ישעיה הנביא, החשיתי מעולם

אחריש את הפק.

זה היה קודם.

החשיתי,

החרשתי

את אפק,

אבל מכאן ואילך

אפעה אחרים,

ארוס,

אתוס.

קודם הייתה הנהגה שתיקה.

רבי משה קורדוברו, זכר צדיק לברכה,

בספר ותאמר דבורה העריך לבער את מעלת הסבלנות של הקדוש ברוך הוא

עם הבריות.

הוא אומר ככה

מעולם לא חטא אדם

נגד השם יתברך

שלא היה השם יתברך באותו רגע ממש

שופע שפע קיומו ותנועת אבריו.

ועם כל זה שהכוח בידו להחזיר הכוח הנשפע ההוא

מה היה לו לומר כיוון שאתה חוטא נגדי תחטא בשלך ולא בשלי

לא מפני זה מנע טוב מן האדם ולא סבל עלבון

והשפיע הכוח והיטיב לאדם טובו

הרי זה עלבון וסבלנות מה שלא יסופר.

מה אומר הרמק? רבי משה קורדוברו מריבותיו של הארי הקדוש

בספרו ותאמר דבורה.

הוא אומר תקשיבו

אין אדם שחוטא לקדוש ברוך הוא

שבאותה שעה שהוא חוטא הוא מקבל שפע של כוח מהקדוש ברוך הוא,

ובכוח שהוא מקבל באותו רגע הוא משתמש בכוח נגד ה' וחוטא נגדו.

והקדוש ברוך הוא יכול להפסיק את השפע,

לנתק לו את החשמל.

ואז היה מתבטל החטא.

והקדוש ברוך הוא סובל את העלבון,

ממשיך להשפיע עליו את השפע,

והבן אדם לוקח את הכוח של הקדוש ברוך הוא שנתן לו ומשתמש בזה כאילו זה שלו.

כאילו אין מי שיגיד לו מה תעשה ואין מי יאמר לו מה תפעל.

אתם יודעים איזה סבלנות זאת

ואיזה עלבון זה שהקדוש ברוך הוא מוכן לספוג מאז ער כזה מטר שבעים עפר.

והקדוש ברוך הוא מוכן.

זה לא יאומן כי יסופר.

כמה סבלנות

וכמה מוכן.

תארו לכם בן אדם הולך ברחוב.

ופתאום עוצר את הבן אדם ואומר לו,

ככה עוזר לו,

פח נותן לו סטירה.

מה עושה זה שקיבל את הסטירה עכשיו?

הורג אותו.

אבל לא הוא מספיק אחרי הסטירה ואומר לו, אוי אוי סליחה טעיתי בזיהוי, זה לא אתה. סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה.

יש לך מזל, הוא אומר לו, יש לך מזל.

פתאום יד שנייה, טח, נותן לו עוד אחת.

הוא אומר לו, סליחה, סליחה, זה אינסטינקט, אינסטינקט, סליחה, סליחה. אני בדרך כלל נותן אחת ושתיים, אז זה, זה,

זה היה המשכה, המשכה, זה לא היה מחומן.

הוא ישתוק או לא ישתוק?

נגיד שהוא אומר, טוב, יאללה.

פתאום, פח, שתיים, הוא נותן לנו פנים. הוא כבר לא מקבל הסברים, קורע אותו.

זה אחרי שלוש פעמים.

עכשיו בן אדם עומד מול הקדוש ברוך הוא,

זעתות כזה,

ועובר עבירה, ועוד עבירה, ועוד עבירה, ועוד עבירה, וחילול שבת, ואוכל מה שהוא רוצה, ועושה מה שהוא רוצה, והולך לאן שהוא רוצה, והכול והכול,

יום אחרי יום, יום אחרי יום, יום אחרי יום,

והקדוש ברוך הוא ממשיך להשפיע לו שפע,

והוא רואה עדיין בעיניים, והוא שומע בינתיים באוזניים, והלב שלו פועם,

והכל בסדר, כל הכוחות נמצאים אצלו, והוא מרגיש שהוא בעל הבית לעשות מה שהוא רוצה, מסתרק, צ'יק צ'יק, והוא הולך לאן שהוא רוצה, עושה מה שהוא רוצה.

והקדוש ברוך הוא, טס, יכול לסגור לו את האף, טס, ככה,

דקה גמור,

דקה.

חידלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו.

למה נשמה באפו? סוגרים לו את האף.

דקה,

מת.

כי במה נחשבו?

וזה לוקח, אתה מבין את הכוחות, הוא עושה מה שהוא רוצה.

הקדוש ברוך הוא, אם ככה,

סבלן,

סובל עלבונו,

ומשפיע כוח, ומטיב לאדם טובו,

זה דבר שאי אפשר להבין אפילו. סבלנות כזאת אי אפשר להבין.

ועל זה קוראים מלאכי השרת לקדוש ברוך הוא מלך עלוב.

מלך עלוב.

אתם יודעים מה זה מלך עלוב? כי אנחנו עולבים אותו.

על זה נאמר מי אל כמוך.

נו תראו לי, מי אל כמוך.

יש עוד אל, אל זה לשון כוח.

יש עוד מישהו שיש לו כוח,

שיהיה סבלן כזה.

סתם בן אדם שיש לו טיפה כוח, למד סתם שתי בעיטות, שלוש, כבר מחפש למי להרביץ כל היום.

ואחד שבאמת הוא גיבור גדול וחזק,

ותאר לך שבא איזה צוצי כזה ומתחיל להתעלל בו וככה מבזה אותו לפני כולם ומלגלג עליו וכו' וכו'.

כמה סבלנות הוא יכול? כמה?

כמה הוא יכול?

הוא נותן לו מכה, מעיף אותו באימריז. הוא אומר, ואללה, הבן אדם, כבר שבע פעמים אתה מצטלבט עליי.

כולם יבינו אותו, הוא אומר, מה, ככה זה באמת הגזים, מגיע לו יותר.

אבל הקדוש ברוך הוא, מי אל כמוך?

יש עוד אחד כזה? אין.

אתה בעל החסד המטיב,

ומנין שאין אל, אלא מידת רחמים,

שנאמר, אדוני, אדוני,

אל רחום וחנון. אל זה מידת רחמים.

אל, בעל כוח להנקם ולאסוף את השפע שלך,

ועם כל זה אתה סובל ונעלב

עד שישוב בתשובה.

כל מה שהקדוש ברוך הוא מעריך פה,

זה בשביל שישוב בתשובה.

נמצא שהפסוק הזה, מי כמוך באלים, באילמים,

אדוני,

מלמד אותנו

את ההכרה בהנהגת השם בעבר.

שגם בתקופות של הסתר פנים,

כאשר הקדוש ברוך הוא מניח לרע ומניח לרשעים לעשות כרצונם,

ונדמה כאילו הוא לא רואה או חלילה אינו יכול להגיב,

האמת היא שהקדוש ברוך הוא עושה הכל בהשגחה מדוקדקת,

רק אנחנו לא יודעים את הדברים.

ואני רוצה להראות לכם סרטון קצר,

שבו תראו

איך הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו,

ותראו מה אומר האבא בסיפור,

בסיפור שהקדוש ברוך הוא הכין אותנו הרבה זמן לפני,

ולא ידענו מזה.

הקדוש ברוך הוא הכין אותנו הרבה זמן לפני.

לפעמים אדם לא יודע למה הוא מתגלגל למצבים מסוימים,

לסיטואציות מסוימות,

למה הוא מגיע לשיעור מסוים, למה הוא לומד נושא מסוים,

למה הוא לומד במקום מסוים,

אצל רב מסוים.

אדם לא יודע, חושב הכל.

באקראי,

ופתאום בא מעשה אחד ומסדר לו את כל הסיפור אחורה,

כל הסיפור אחורה,

כמו שישראל,

רק כשהם הגיעו לים הם תפסו מי כמוך באלים,

רק אז הם הבינו

שהקדוש ברוך הוא מדקדק,

רק הוא מחליט מתי, כי הוא יודע את הזמנים.

לכן תיקנו לנו חכמים בתפילת שחרית בערבית להזכיר תמיד.

לפני תפילת העמידה,

אדוני ימלוך לעולם בעל,

שהקדוש ברוך הוא מוביל את כל העולם לתכלית שהוא הכין את העולם,

לגאולה השלמה,

כמו שראו את זה במצרים,

שהקדוש ברוך הוא מיגר אותם לחלוטין,

וגם מי חמוך בעיני, שהוא משגיח במדוקדק על הכל,

והקדוש ברוך הוא עושה הכל לפי חשבון.

ואין שום מגבלה, רק הוא סבלן

ומוכן לספוג עלבון בשביל שבניו

ישובו בתשובה לפניו.

ואם הבנים מקבלים על עצמם לשוב בתשובה,

הקדוש ברוך הוא מוחל על הכל.

וכשאדם מקבל על עצמו קבלות,

מקבל על עצמו קבלות שזה מה שרוצה הקדוש ברוך הוא מאיתנו,

כשיש לנו בעיות,

מחלות, צרות,

הוא רוצה שנקבל קבלות שנתקרב אליו, כי התרחקנו, לכן הוא צובט אותנו קצת,

שנדע במה מדובר.

אם אדם מקבל את הקבלות המתאימות,

הקדוש ברוך הוא יכול לשנות ממוות לחיים,

לשנות ממוות לחיים, מגזירת מוות לחיים.

רק אם אדם יקבל קבלות.

מאחר שאלה שצופים בנו כרגע לא יכולים לראות

את הסרטון שנראה, יוכלו לראות אותו באתר שופר.נט או שופר.TV או ביוטיוב, נקרא שם הסרט, חיו יחיה,

ח' י' ה',

י' ח' י' ה'.

ואנחנו נעבור לצפייה בסרט,

ולחבר'ה הצופים בנו בשידור נאמר להתראות

עד למחר בבוקר, בשעה ארבע וחצי בבוקר.

בבית הכנסת של הרב צמח?

יש שיעור בבית הכנסת של הרב צמח בשיכון ג' בטבריה.