בני ברק - עצרת שלושים לאבא של הרב אמנון יצחק שליט"א

עצרת שלשים לאבא של הרב - בני ברק 15-11-12
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
הדברים שנאמר הערב יהיו לע"נ אבי מורי רבי יחיה זכריה בן עוואד הריני כפרת משכבו מנוחתו עדן.
אליעזר עבד אברהם, בשעה שיוצא לחפש אשה ליצחק, עושה לעצמו סימן שאם הוא יאמר לנערה שתצא לקראתו, "הגמיעיני נא מעט מים מכדך ואשתה" והיא תאמר לו "וגם לגמליך אשקה", אותה הוכחת ליצחק. מה הראיה מזה שהיא ראויה ליצחק?
כידוע הבית של אברהם אבינו היה בית של חסד, וכלה שצריכה להכנס שם צריכה להיות בעלת חסד, אז אם הוא יאמר לה "הגמיעיני נא מעט מים מכדך" והיא תגיד לו "גם לגמליך" אז זה נקרא שהיא עושה חסד. אבל מי אמר שאם יש לה מידת החסד אז היא שלמה במידות אחרות? אולי במידות אחרות היא לקויה. מי אמר שהיא לא רכלנית, צייתנית, חלילה יצאנית, משמשנית וכו', מי אמר? סקרנית, עצלנית. מה זה מורה שאם היא תבדק בזאת אז יהיה ברור שהיא שלמה בכל מיני שלמות ואין לה שום בעיה עם המידות והיא ראויה להכנס לביתו של אברהם ולהיות אשתו של יצחק אבינו.
אלא אנשים אינם יודעים שבמידות אם אדם עובד על מידה והוא רוצה לתקן אותה, אז הוא חושב שאם הוא עובד על המידה באופן כללי והוא מצליח לעמוד ברובה של המידה, אבל יש איזה פרט במידה שהוא לא בדיוק מצליח, אז זה לא נורא, סה"כ הוא שלם במידה. לדוגמא אדם שהוא בעל גאוה והוא עובד על מידת הגאוה, אבל מידי פעם יש לו יציאות של כעס, כעס זה נובע מגאוה, ואם יש לו כמה יציאות אז הוא חושב סה"כ אני לא בעל גאוה אבל מעצבנים אותי לפעמים אז אני מגיב. ולא יודעים אנשים שאם אדם לא שלם במידה אחת אפילו על כל צדדיה, בעצם אין לו גם את המידה הזאת עדיין, זה נכון שהוא במהלך של עבודה אבל הוא לא שלם במידה הזאת, ואם הוא לא שלם במידה ממילא הוא גם לא יהיה שלם במידות אחרות, כי מידה תלויה במידה והם כמו שרשרת, כמו טבעות בשרשרת שאם תיפול טבעת אחת כל השרשרת לא שווה. אז לכן צריך לדעת שאם אדם מתקן מידה אבל הוא מתקן אותה על כל צדדיה, אז אדם זה יכול להיות מתוקן בכל המידות כולן.
אדם לא חושב שמדבר קטן אפשר להגרר לדבר גדול, אבל בואו נקח ציור, אדם החליט לקנות כובע חדש, הוא מסתכל במראה, הכובע הולם אותו, אבל כרגע שהוא מסתכל אז החליפה קצת דהויה ביחס לכובע, אז הוא מחליט שאם כבר קנה כובע אז כדאי כבר לקנות גם חליפה שתתאים לכובע, ואחרי זה הוא רואה שהחולצה כבר בלויה אז הוא גם מחליף חולצה, ואם כבר קונים חליפה וכובע וחולצה אז גם עניבה, צריכים לסגור את העסקה לפחות עם חגורה, ומה הוא ילך עם נעליים מרופטות? אז הוא גם מחליף נעליים והכל התחיל עם כובע. כי דבר גורר דבר, אז גם במידות זה ככה, מכעס באים לקללה באים לרוגז באים לפה באים, זה לא נגמר, ואח"כ נקמה ואחר כך ככה, לא נגמר, אז אם לא שלמים במידה עד הסוף ויש משהו שמה עדיין חסר, החסרון הזה אומר שעדיין אין את המידה, רק מידה שהיא שלמה וסגורה מכל צד היא מבטיחה שאכן לא יהיה פרצה ולא עוד, אלא שהיא מבטיחה שאדם יוכל לשלוט בכל מידותיו. והסוד של זה זה שלמות המידה, שלמות המידה, חשוב שהמידה תהיה שלמה.
מה ההבדל בין אדם שלם לאדם שאינו שלם? אדם שלם ולא שלם, הלא שלם אם תגיד לו אתה מוכן לעשות לי כוס תה והוא יביא לך כוס תה, זה נקרא אינו שלם, למה? כיון שהוא הביא רק את התה, מה עושה אדם שלם? מביא את התה ועוגיות ועוד כל מה שיכול להתלוות לדבר הזה, מגיש את זה כמו שצריך עם צלוחית ולימון וכו', זה נקרא אדם שלם, מה זה שלם? שאת כל מיני השלמות שניתן לעשות בפעולה אחת הוא עושה. הוא לא מסתפק במה שהוא נדרש, כיון שהוא שלם הוא רוצה שהכל יהיה על צד השלמות.
אברהם אבינו כשמאכיל אורחים אז הוא נותן להם את הבסט, את הלשון בחרדל, אז שור שלם הלך הצידה ולכל אחד הוא נותן לשון בחרדל. ושרה הוא מבקש ממנה לא קמח אלא סולת, לתת הכי טוב, ובמהירות ובזריזות והוא עומד עליהם שיהיה להם צוותא וחברותא, שלא יהיו לבד, ז"א הוא עושה על כל צד של שלמות.
כשאליעזר עבד אברהם הלך לחפש את האשה ליצחק, הוא אמר אני רוצה לבדוק את הדבר הבא, האם היא שלמה במידת החסד או לא שלמה. שאלנו ואם היא שלמה במידת החסד מי אומר שבשאר המידות היא בסדר? אז תשמעו מה הוא ביקש. "הגמיעיני נא מעט מים מכדך", והוא אמר, אבל אם היא תאמר וגם לגמליך אשקה, אז פירושו של דבר אותה הוכחת ליצחק, מאיפה אתה יודע? מה הוא ביקש? "הגמיעיני" רק אותי, כמה? מעט, מים מכדך, אל תשאבי לי, אל תשאבי לי, רק מה שיש לך. מה היא עשתה? היא השקתה אותו ואת הגמלים, כל גמל זה 200 ליטר, לא מעט אלא הרבה מאד, ולא מכדך אלא היא הלכה לשאוב. מה היא עשתה? היא עשתה את כל צדדי השלמות המתאפשרים בפעולת החסד, אם יש לה שלמות במידה אחת והיא עושה פעולה כזאת בהיותה בת שלש, או למאן דאמר 13, גם זה פלא, עומדים שמה עבדים, מה הם לא יכולים לשאוב לעצמם, ילדה צריכה לשאוב להם? היא לא מתרעמת, היא רצה לקראת זה, "ותמהר ותער כדה", היא עושה הכל במהירות, זה מראה שהיא שלמה, ואם היא שלמה במידה אחת, כי מי שיש לו מידת השלמות הוא שלם בכל מיני שלמות, כמו שאומר המסילת ישרים, יש שלש דרגות בבני האדם, יש שלמי הדעת, יש הפחותים ויש ההמון, שלמי הדעת לא יכולים לסבול שמשהו חסר מן השלמות, בשבילם זה חורבן, לא יכולים, אצלם זה לא נחשב שהם פעלו פעולה, אם זה לא שלם בכל צדדי השלמות, הפחותים מסתפקים בפחות, שים אותי בגן עדן בכניסה, מספיק לי, אני לא חייב להיות בפנים העיקר לא בגיהינום. אבל הם לא יודעים שפה קנאת איש מרעהו הם לא יכולים לסבול אם מישהו רק מקדים אותו בתור הוא כבר בבעיה, ואם הוא עוקף אותו במשהו הוא רודף אחריו, אז ז"א זה לא כל כך פשוט כמו שחושבים, ובפרט שמה שהמדרגה היא לאורך זמן, זה לא שאתה בהתחלה שמה ואח"כ תטפס, כי אם אתה הגעת רק למדרגה הזאת שמה תתקע. ויש ההמון שאותם צריך להסביר להם קצת עם הפחדות, כי אחרת הם לא מבינים בכלל על מה מדברים איתם.
מכל מקום, מי ששלם בשלמות של מידה אחת על כל צדדיה, ממילא ברור שהוא לא יסתפק בשום מידה אחרת שהיא לא תהיה שלמה. אז לכן המסקנה של אליעזר עבד אברהם שמה? שהיא שלמה בכל המידות אם יתבצע מה שהוא אמר, וזה מה שהיה.
ומאיפה לדמשק אליעזר לדעת שזה כך? משום שהוא בעצמו היה כזה, הוא היה מושל ביצרו כאברהם אבינו, אברהם אבינו שלט ברמ"ח איברים שלו, מה שאי אפשר בבן אדם אנושי נורמלי, כי יש חמישה איברים שאדם לא שולט בהם, העיניים, האזניים וראש הגויה, והקב"ה השליטו גם על חמישה אלה, אברהם לא יקרא שמך אברם אלא אברהם, על החמישה איברים שהוא שולט בהם. ודמשק אליעזר מושל בכל ביתו, שולט ביצרו כמו אברהם אבינו, ודולה ומשקה מתורת רבו לאחרים, בקיצור קופי גם דיוקן שלו היה כמו אברהם אבינו, שלבן טעה בו וחשב שזה הוא. אז אחד שעבד על עצמו והצליח לצאת מדרגת ארור לדרגת ברוך, ועלה חי לשמים, הוא יודע איך לאמוד בני אדם מהפעולות הפשוטות בחיי היום יום, לכן הוא התנה תנאי, אם אני אבקש כך וכך וכך והיא תעשה כך וכך וכך, זה ההוכחה שהיא ראויה לבית אברהם ולהיות אשתו של יצחק.
מכאן אני רוצה להגיע לומר על אבי המנוח, שהיה לו כמה מידות שהוא שלם בהם מה שניכר, ואם הוא היה שלם באחת אז ודאי שגם באחרות. הפשטות שלו, מי שהכיר אותו, יהודי פשוט פשוט פשוט, והוא לא היה פשוט בכלל. בגיל עשר הוא כבר היה שוחט מורשה על ידי שני רבנים גדולים בתימן, עם תעודה מאושרת וחתומה, כשגדול על גביו, והוא שחט שור בן עשר, הוא לא השתמש עם זה בהמשך אבל הוא למד את זה למעשה. הוא נבחן אח"כ עוד פעם בביקורת פתע ועבר הכל למהדרין. הוא היה נער שעבד בתל אביב הגדולה לבד, היה חרוץ מאד, והוא היה נער מעלית בבנק קופת עם, וכשהיה מעלה ומוריד את הפקידים והפקידות הוא ביקש מהם שילמדו אותו קצת חשבון, אז לימדו אותו חשבון, וכל פעם היה לומד עוד משהו, תלמדו אותי עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו ועוד משהו ועוד משהו עד שנהיה סגן מנהל בנק והמנהל בפועל. והוא אף פעם לא התהדר בזה, הוא עבר לגור בירושלים בעשרים שנה האחרונות, כל השכנים לא ידעו מזה דבר וחצי דבר. אף פעם לא הזכיר את זה ולא חשב את זה למעלה.
פשוט פשוט פשוט, בהליכותיו, בבגדו, בדיבורו, פשוט פשוט פשוט. גרם של גאוה לא היה לו, והיה לו במה להתגאות, היה לו קול נעים כמו זמיר, גם בזקנותו, בגיל שמונים היה הקול שלו כמו נער צעיר. ה' זיכני שהספקתי להקליט את כל התנ"ך איתו, תפילות של המועדים, שירי שבת ועוד כמה דברים להנציח את המסורת שהיתה לו, ולא להרבה היה את מה שהיה לו. אבל הוא אף פעם לא התפאר, תמיד הצטנע, רצו להזמין אותו - סירב, רק כשדחקו בו, היו רוצים להזמין אותו לקרוא בספר תורה, הוא היה בקיא בעל פה, אני לא רגיל, היה אומר אני לא רגיל. פשטות וענוה, אבל בלי חריגות, אף פעם הוא לא רב עם אמא, אף פעם לא הרימו את הקול אחד על השני, אף פעם הוא לא השליט את דעתו, אפילו על הילדים, ואם פעם יצא לו שהוא גער על אחד הילדים מסיבה כלשהי, היה מבקש מחילה אח"כ אומר אתה לא כועס עלי נכון, זה לא היה. אני לא יודע אם יש דברים כאל ההיום, אולי יש ואני לא מכיר, אבל אני לא יודע אם יש, אני לא ראיתי. לחיות ככה ולהיות סמוך לאמא שסבלה במשך שישים שנה כמעט, להיות סמוך לידה כל הזמן ולעבור את הסבל שהיא סבלה כי היא היתה מדוכאת ביסורים, זה התמסרות. הוא לא הספיק ליהנות מהחיים כמו שאומרים, היא נפטרה, הוא לא ידע והוא נפטר לאחר מכן. אז אמר לי פה רבי ראובן אוחנה, שבחייהם ובמותם לא נפרדו, מה משמעות לא נפרדו? בחיים שלהם הם לא נפרדו אף פעם, תמיד הם היו אחד ליד השני ממש פיזית גם, פיזית, יושבים אחד ליד השני, הכל פיזית, בבית פיזית, ובמותם הם גם לא נפרדו, אף אחד לא ראו שהוא לא הלך אז הם לא נפרדו גם, לא ידעו מי נפטר. זה כל כך סימבולי, זה לא יאומן כי יסופר. אבל אני הרגשתי שזה מה שהולך להיות בגלל החיבור שביניהם, ואמרתי לשלום מלכה, עוד כשהיינו בבית חולים ואמא היתה במצב קשה, אמרתי לו הפחד שלי, אני אומר לך, אני לא רוצה להוציא את זה מהפה, שהם לא ילכו ביחד. וזה מה שקרה. בגלל החיבור שהיה להם אחד לשני.
מידות זה לא כל כך פשוט. ולא צריכים להיות אנשים מפורסמים ביותר ובעלי מעשים גדולים וכו' וכו', אם המידות הן טובות, על אמא דיברנו בשלשים שלה, לא נחזור על הדברים אבל היא היתה בעלת חסד לאין שיעור, לאין שיעור, שלמה במידת החסד, אז כשיש דברים כאלה אז לא פלא שזוכים לזיכוי הרבים כזה גדול ושהילדים הולכים בדרך של חסד בשיעורים גדולים כאלה.
ואני רוצה לתת רק דוגמא, יש מי שרוצה לעשות חסד אבל אין בידו לתת, אבל הלב שלו הוא לב גדול, אז מן השמים נותנים לו אפשרויות ע"י הילדים.
כשאברהם אבינו נתן שלש לשונות בחרדל למלאכים, אז כשהוא נתן את זה כתוב שהקב"ה שילם לו, ובזכות זה הוא המטיר מן לעם ישראל ארבעים שנה מיליונים אכלו מן בזכות מה שהוא האכיל את המלאכים, איפה המידה כנגד מידה? אפילו אם תגיד מידה כנגד מידה פי 500 אז שלש לשונות כפול 500 1500 לשונות, אבל לא מיליונים שיאכלו ארבעים שנה, אין פרופורציה בין הנתינה לבין הקבלה. אלא מפה מתברר שלא משלמים רק לפי המעשה אלא לפי הלב, והלב של אברהם היה לתת למיליונים ארבעים שנה. אז שילמו לו מידה כנגד מידה. אז בשכר זה קיבל זה. אז לפעמים יש מי שרוצה לתת ואין לו, אז מן השמים יתנו לו שבניו יעשו מה שלא היה לו אפשרות. וזה מה שזכינו וזכו ההורים, לתת ולתת ולתת עד בלי די כל זמן שרק אפשר ויש אפשרות. ואם אין אפשרות מחפשים את האפשרויות שיהיה אפשר.
יש ללמוד מן הדברים שאדם לא צריך להבליט את עצמו בשביל להיות בולט, כמה שאדם ממעט את עצמו אז הפרסום שלו יותר גדול.
הבעש"ט, אבא שלו לא היה כל כך מפורסם, אבל מאבא כזה יוצא הבעל שם טוב, מישהו מכיר את האמא והאבא של הארי הקדוש? לא, אבל לא יוצא הארי הקדוש מסתם יהודים פשוטים, סתם סתם, אין דבר כזה. אז ז"א, מה שלא ניכר ולא נראה זה ניכר ונראה לאחר מכן.
"קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה", את האישור מקבלים ההורים מהבנים שבאים אחריהם, אז ז"א רוב בני האדם לצערנו משתדלים כל אחד להבליט את עצמו, לספר על עצמו, כל הזמן, אבל הנה היו חכמים אמיתיים שלא הבליטו, אני זוכר ששמעתי כמה פעמים ששאלו את אבי המנוח איך זכית שילדים כאלה עושים דברים כאלה? אמר אני לא יודע. אמרו לו לא תחשוב אבל אולי משהו פעם עשית איזה מצוה מיוחדת או משהו, אמר לא עשיתי שום דבר. זהו, אפילו לא חיפש, לא חשב לא כלום, טוב תחשוב, לא עשיתי שום דבר. וזה לא כמו אנשים שאומרים, לא מי אני מה חיי ככה כזה, לא, זה ככה פשוט לא עשיתי שום דבר.
הדברים האלה קצת חסרים בדור שלנו, אבל יש לנו ללמוד. והדברים האלה שאנחנו אומרים כאן אנחנו מבקשים מכל מי שאכן שואף לתקן את מידותיו ולשפר את מעשיו, שיתבונן, יש ציור דרך, רואים את התוצאות, רואים את ההשלכות של מעשים פשוטים, של פשטות, של ענווה, של בריחה מהכבוד. הדברים האלה נותנים פירות ופירי פירות, ואם לא בדור הראשון אז בדור שאחריו, ואם לא בדור שאחריו אז זה בדור שאחרי אחריו, אבל אין דבר כזה שמי שעובד את ה' בלי שום צד לקחת לעצמו כבוד או תהילה שלא יקבל שכרו מושלם גם בעולם הזה לא רק לעולם הבא.
ה' יעזור שאנחנו נזכה בעזרת ה' יתברך להדבק במידות האלה, ללכת בדרכם של ההורים, ולהאיר כמה שיותר מהדרך שלמדנו מהם לאחרים.
אנחנו הקדשנו את כל החומר של אבא המנוח לכלל הציבור בחינם, ניתן לקבל פה דיסקים וגם במשרד לכל מי שרוצה, עשינו די וי די מיוחד שמכיל את הכל, נפתח אתר שיש בו את הכל בכל מכל כל חינם, אפשר להכנס, ליהנות, להוריד להעתיק להעביר וכו', ויהי רצון שכל זה יעמוד להם בעזרת ה' יתברך לתוספת על מה שמגיע להם אמן כן יהי רצון.

כבוד הרב, בבקשה.

אני אתחיל במה שסיים כבוד הרב, בפרשת השבוע כתוב "ויבז עשיו את הבכורה", מי זוכר איפה כתוב בתנ"ך בסביבות פורים בימי פורים עוד פעם את המילה ויבז? איפה? המן, מה כתוב שם? ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, היה עולה לנו בדעתנו לקשר אחד עם השני? חז"ל מקשרים ואומרים, בוזה בן בוזה, מאיפה יצא המן? מי הסבא קדישא שלו היה? היה עשיו, חז"ל מלמדים אותנו את השרשים, השרשים אתה רוצה לדעת מאיפה יצא המן? תדע לך שהוא יצא מעשיו, עשיו היה לו את המידה הגרועה הזאת שלא די שהוא לא בסדר אלא "ויבז את הבכורה", עשה צחוק, אוי ואבוי אם בן אדם מבזה את הדבר של הקדושה, לא זוכה בסופו של דבר להתחמם משהו מהקדושה, התנאי הראשון הוא אל תבזה, טוב את הלא קרוב, אתה תתקרב, תשמע את ההרצאות של רבי אמנון יצחק תתקרב, אבל אם אתה מבזה זה מסוכן.
למדנו מפה, אע"פ שעשיו היה לו עבירות הרבה יותר חמורות, עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, במה הפסוק מבטא את העוקץ של הרע של עשיו? לא כתוב לנו כאן מה הוא עשה למה הוא עייף, חז"ל מספרים לנו שהוא עייף רצח הרג שפיכות דמים וכו', ויבז עשיו את הבכורה, אתה יודע למה עשיו נשאר עשיו בזה שהוא ביזה את כל דבר של קדושה, אז דוד המלך כתוב "ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו", אומרים חז"ל הוא ביזה את הבגדים אז הבגדים לא חיממו אותו. זה יסוד גדול מאד, אם מבזים דברי קדושה לא יכולים בסופו של דבר לזכות חס ושלום.
כפי שהרב אמר, אנחנו רואים את הפירות אז אנחנו יודעים את השורשים, השורשים האבא והאמא בחייהם ובמותם לא נפרדו, זה אומר הרבה, זה אומר הרבה מאד. הקב"ה יעזור ויתן כוחות לרב גם לאחיו ששניהם עוסקים בעבודת הקודש, שה' יתן להם עכשיו משנה כוחות, שם ההורים יעמדו למעל הויתפללו על הבני שימשיכו לקרב את כל לבות בני ישראל לאבינו שבשמים.
ועכשיו רבותי, כמה מילים בנוגע למצב שאנחנו נמצאים. כולם מסוקרנים לדעת, נכון? רוצים לדעת מה עושים במצב הזה, רח"ל מי חלם שאנחנו נגיע שיהיה אזעקה כאן בבני ברק, אזור של תל אביב, זה משהו חס ושלום. אז בא נלמד קצת, נלמד פרק בתנ"ך אני לא אאריך, אני אעשה את זה בקיצור כמה שיותר, רק לקחת את הפירות, לקחת את השרשים מה שכתוב לנו כאן. תשמעו רבותי, אני קורא במלכים א' פרק כ', היה שמה מלך ארם, איראן ארם קרובים זה לזה, בן הדד מלך ארם, כן אני קורא פרק בתנ"ך, כדאי לשמוע את זה רבותי, זה יעניין אתכם, תשמעו כאן דברים נפלאים.
וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ" הוא לא היה לבדו, היתה מעצמה גדולה שביחד איתו יש עוד שלשים ושניים מלך, יחד עם בן הדד. והיו אנשים, כתוב שמה בן הדד שולח לו למלך ישראל שהיה אחאב, שולח לו ואומר לו, אם יספוק עפר שומרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי, כל שטח של ארץ ישראל החיילים שלי לא יהיה להם מספיק להיות בשטח של ישראל יש לו רבבות רבבות של חיילים ,השטח של המדינה לא יחזיק את הרגליים של החיילים, הוא לא סתם אמר את זה, הוא מתגאה במה שיש לו. אחאב אנחנו מכירים בתנ"ך הוא לא היה מל"ו צדיקים, נכון? אנחנו יודעים שלא רק שהיה מל"ו צדיקים אלא היה, הגמרא אומרת, שהקלות של אחאב זה החומרות אצל ירבעם בן נבט, מה שאצל ירבעם בן נבט זה היה חמור אצל אחאב זה היה קל, היה לגמרי שמאלני לגמרי לקצה השני, רשע מרושע, כל מקום היה שמה עבודה זרה. עכשיו בן הדד בא ושולח לו אזהרה אזעקה, "כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא, ונשיך ובניך הטובים לי הם" מלך 32 מלך שבראשם נמצא בן הדד שולח לאחאב מלך ישראל ואומר לו, אתה כלום, נשיך בניך כספך הכל שלי הוא, אחאב הו אלא היה כל כך פשוט, חז"ל אומרים לנו, אחאב היה מולך על 332, כנראה ראשי ערים, זה הכוונה של הדבירם, הוא שלט על 332 ראשי ערים, הוא היה הנשיא שלהם. מספרים לנו חז"ל, כאשר שמע אחאב מן הבריות שרוצים לעשות נגדו אופוזיציה, רוצים למרוד בו, מה הוא עשה? אחאב הנשיא של 332 ראשי ערים למרוד בו, שלח והביא בנו של כל אחד מהם, תשמעו מה זה, איזה עריצות זה היה, תביא את הבן שלך, ערבות, כדי שלא ימרדו בו לקח 232 ראשי ערים תביא את הבן שלך, אם לא אתה יורד מהפרק. אז 232 ערבים חיים היו לו כדי שהמלכות שלו תשאר, והושיבם תחת ידו בירושלים ובשומרון, אז היה מלך עריץ, לא היה מלך פשוט. אבל ברגע שבן הדד מלך ארם עם 32 מלך שפי כמה וכמה היה מאחאב, אחאב מיד הרים דגל לבן. אמר לו כן אדוני המלך, כדברך אדוני המלך, נכנע על המקום, "כדברך אדוני המלך לך אני וכל אשר לי", יותר מזה אחאב הגדול הזה נכנע כמו על המקום, "וישובו המלאכים השליחים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן", הסכמת לי, נכון, מחר אני שולח, אתה הבטחת לי אמרת שכן, מחר אני שולח את עבדי אליך, אבל עוד דבר אני מבקש, לא רק את כספך וזהבך ונשיך ובניך הטובים, עוד דבר אני מבקש, כל מחמד עיניך גם כן ישימו בידם העבדים שלו ולקחו. מה זה מחמד עיניך? שואלת הגמרא במכת סנהדרין דף ק"ב, מה זה מחמד עיניך, מה הם עוד רצו? אומרת הגמרא, זה מה שכתוב "הנחמדים מזהב ומפז רב" בן הדד מבקש את התורה, תגידו לי מה הוא יעשה בספר תורה? מה הוא יעשה, מה יעשה מלך גוי בספר תורה? שמעתם פעם שבחוגים שלנו שמלך גוי מבקש את התורה? מה זה מעניין אותי? כסף וזהב הוא רוצה בסדר, שיקח את התיקים, לנו יש תיקים בסדר יבקש את התיק, מה הוא רוצה בספר תורה, כספך וזהבך יתן לו.
איי רבותי, גם המלאכים הגויים גם אז ידעו מי שומר את כלל ישראל, זה התורה. כדי לאבד את כלל ישראל העצה היא לקחת מהם את התורה, פירושו של דבר, לא את הספר תורה אלא לא לתת לבני הישיבות לשבת וללמוד, לא ללמוד תורה, הגויים מבינים את זה, יודעים שזה צה"ל, זה מה שישמור, מה יעשה אחאב, מה יענה אחאב על הבקשה הזאת תגידו לי רבותי, מה הוא יענה, הרי הוא רשע אמרנו, לא השאיר מקום בארץ ישראל כל צלם וצלם כתוב שמה שהיה עבודה זרה. מה עושה אחאב? "ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ" הוא שולח שליחים לכל התלמידי חכמים, למועצת החכמים, למועצת גדולי התורה, לכל החכמים, שואל אותם "ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו, אבל עכשיו הוא מבקש ממני את מחמד עיני, מחמד עיני, אחאב קורא לתורה מחמד עיני, זה לא נקלט בשכל שלנו שיש מושג כזה, לעבוד עבודה זרה כל כך ולתורה לקרוא לזה, לבני הישיבות לקרוא להם מחמד עיני, ומה הוא עושה? לך תשאל את הצבא שלך, לא, אני יודע, התורה שייכת לחכמי התורה, לזקני התורה, לזקני הארץ, אז הוא קורא לכל זקני הארץ ושואל אותם, תגידו לי מה לענות? ראיתם איזה מלך זה? זה אחאב או שזה תלמיד חכם זה, פלאי פלאות, זה פלאי פלאות רבותי, איפה היינו פעם, איפה היינו פעם. הלאה, ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם, אל תשמע ולא תאבה בשום פנים ואופן תגיד לא, תחזור על הדברים שלך שאמרת או שתתן לו כספך וזהבך ונשיך ובניך הטובים תקח את הכל, את התורה אתה לא תקח מאיתנו. אבל אתה אחאב מה אתה רוצה, אתה יודע שעכשיו הוא יצא אליך למלחמה. אחאב יודע, אם התורה נמצאת אצלנו לא איראן ולא ארם ולא כל הפלשתינאי ולא כל הטילים למיניהם, שום דבר לא יעזור.
ויאמר למלאכי בן הדד, אמרו לאדוני המלך, כל אשר שלחת - עכשיו הוא שולח תשובה לבן הדד, אמרו לאדוני המלך, הוא קורא לו אדוני המלך, כל אשר שלחת לעבדך בראשונה אעשה, אבל את הדבר הזה בראשונה לא אוכל לעשות, אני לא יכול לסגור את הישיבות, לא אוכל לעשות, וילכו המלאכים וישיבוהו דבר. בן הדד שומע את התשובה הזאת, חצוף מחוצף הוא קורא לו לאחאב, ככה אתה אומר לי? תשמעו מה הוא משיב לו, אומר לו נשבע לו, כה יעשון לי אלקים וכה יוסיפו, הגויים גם אז ידעו מה זה שבועה, נשבע, כה יעשון לי אלקים וכה יוסיפו, אם יספוק כמו שאמרתי לכם מקודם אם יספוק עפר שומרון לשעלים - לרגליים, לכל העם אשר ברגלי. יש לי כל כך הרבה חיילים עם חרבות, אז זה היה מלחמה, זה היה טילים של אז, עם חרבות פנים אל פנים, לא יספיקו כאן השטח של ארץ ישראל. "ויען מלך ישראל", מה הוא משיב לו לבן הדד, קודם הוא נכנע, נכון? הרים לו דגל לבן, הכל שלך. אבל ברגע שהוא אומר לו, אני יוצא נגדך למלחמה, מה היה צריך לענות? אני מפחד, לא אני נכנע, תשמעו מה הוא אומר, אתם מכירים את הפתגם הזה, "אל יתהלל חוגר כמפתח", נכון? כולם מכירים את זה, איפה זה כתוב? זה היתה התשובה של אחאב שעונה לו לבן הדד, מה, אתה מתגאה עלי אתה אומר לי אם יספוק עפר שומרון לשעלים אשר ברגלי, אל יתהלל חוגר כמפתח. מה זה חור - חוגר זה שחוגר את עצמו ללכת למלחמה ומפתח זה שגמר את המלחמה, אתה מתרברב? אל תתרברב עלי, אתה לא מפחד, קודם נכנעת לו כמו ילד קטן, פתאום אתה כבר עומד נגדו כמו חומה בצורה ואתה מדבר בסגנון כזה, אל יתהלל חוגר כמפתח?
הלאה, ויהי כשמוע את הדבר הזה, בן הדד, הוא התחיל להתלוצץ, ויבז את היהודים, והוא שותה הוא והמלך בסוכות אמרו בא נשתה לחיים על חשבון היהודים, בא נכנס למסעדה בן הדד עם כל הרמטכלים שמה כל אנשי הצבא, בואו נשתה לחיים לפני שנחסל אותם. ויאמר לעבדיו, שימו - תשימו מצור ואנחנו בינתיים נשתה.
בינתיים והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל, מי זה הנביא, אומרת הגמרא זה מיכיו בן נבלה, אחד מהנביאים , ויאמר כה אמר ה', הראית את כל ההמון הגדול הזה, הנני נותנו בידך היום וידעת כי אני ה', אל תפחד אחאב, אתה שמרת את התורה, עמדת בגאון, התורה לא תצא מכלל ישראל, ימשיכו ללמוד תורה, שמרת את התורה, הקב"ה אומר אני אשמור אתכם. ויאמר אחאב במי, טוב איך לגשת, בכל אופן צריך איזושהי מלחמה, איך, מי לגשת, מי יגש למלחמה, מי יהיה הרמטכלים, מי יהיו החיילים שיגשו למלחמה? הרי יש לו שמה מיליונים של אנשים ככה הוא אמר, ויאמר אחאב במי, ויאמר הנביא אומר לו כה אמר ה', בנערי שרי המדינות, אמרנו שהיו 232 ראשי ערים שלקח אותם את הבנים שלהם אחאב לקח אותם לערבון שלא ימרדו בו, הם היו כמו אחאב, כיון שבאו לירושלים, מספרים לנו חז"ל, כיון שבאו לירושלים, כל ה-232 הבנים של הראשי ערים האלה, באו לירושלים ולשומרון, נהפכו להיות דתיים, היו נעשים יראי שמים לאמיתן, נהפכו, חז"ל מעידים נהפכו להיות יראי שמים לאמיתם, כמה הם? 232, אז הנביא אומר לו, אתה יודע מי יצא למלחמה? קח אותם 232, אלה יצאו למלחמה, מה? בן הדד אומר לך שיש לו מיליונים של אנשים אתה שולח לי את בני הישיבות אתה שולח לי, את אלה שחזרו בתשובה, חזרו בתשובה אמיתית, יראי שמים אמיתיים אותם נשלח למלחמה? כן, אלה המגינים. ואחריהם שואל אחאב, זהו 232 ואחריהם מי? אחריהם אומר לו הנביא פקד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים, רק 7000 מה המספר הזה 7000 זה מה שכתוב בנביא לפני כן 7000 לא כרעו לבעל, 7000 לא השתחוו לעבודה זרה, לא שמעו לאחאב, אלה יהיו המסביב, אז כמה יצאו למלחמה? 7000 ו-232 בחורי ישיבות, אלה יצאו למלחמה.
ויצאו בצהריים ובן הדד שותה שיכור בסוכות הוא והמלכים, 32 מלך איתו, ויצאו נערי שרי המדינות בראשונה, וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משומרון, תשמע, יצאו קבוצה של אנשים, ככה כמה נמלים, 230 נמלים. בן הדד צוחק, ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום, הוא לועג הוא הופך את המילים שלו, 232 הוא משוגע? אני שולח כאן עכשיו כפול אנשים ויבלעו אותם חיים. ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם - אלה שלא כרעו לבעל מלוים אותם, ויכו איש אישו, לא פ חות ולא יותר, כל אחד היה לו טיל ביד, כל בן ישיבה היה לו טיל ביד ופגע בכל ה-500 איש, כל אחד אחד אחד כולם מתו, בן הדד קיבל את השוק הזה איך שאומרים והתחיל לברוח. וימלט בן הדד מלך ארם, מה אתה בורח? סה"כ רצון ה' יתברך, שום דבר לא יעזור נגד רצון השי"ת. זה קטע מפרק כ' במלכים א' פרק כ'.
ללמד אותנו, מי יעמוד ויגן לנו רבותי, יעמוד ויגן לנו אלו בני התורה, אלו בני הישיבות אלה שעוסקים בתורה. וכמובן אלה גדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים גמורים, אז ככל שהרב אמנון יעשה לנו יותר בעלי תשובה אז אנחנו מובטחים עוד יותר ועוד יותר, אין לנו מה לפחד לא מהטילים שלהם ולא מכלום, הקב"ה יעשה, אתם יודעים רוורס, אתם יודעים מה זה רוורס? היפלא מה' דבר - הם שולחים טיל אז ה' יעשה סיבוב ויחזור אליהם, כמו שהיה אצל המן, ויבז, מה היה אצל המן? "ויהפוך הוא" זה לא יפלא מה' דבר, תיפול עליהם אימתה ופחד, רק שאנחנו נעמוד חזקים, כמו שכתוב בשיר השירים שאנחנו אומרים, שאלו מה לעשות ביום שידובר בה, אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואנחנו נשאר להיות בני חומה, חזקים ואמיצים שנדע שאנחנו מגינים על כלל ישראל כולם.
כל בן תורה שיושב ועוסק בלימוד תורה ידע שהוא הוא השומר ומגן על כלל ישראל, ואני מסיים בגמרא במכות דף י' ע"א, מה כתוב בגמרא במכות, בתהילים כתוב "שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית ה' נלך עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים", אומרת הגמרא במכות דף י' ע"א, מה הפירוש של הפסוק "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים", עומדות היו רגלינו במלחמה, היינו מנצחים - זה נקרא עומדים במלחמה, המנצח הוא העומד והמנוצח הוא נופל, מי שעומד הוא המנצח, בזכות מה עומדות היו רגלינו? בזכות בשערייך ירושלים, כי מציון תצא תורה ודבר ה' בירושלים, בזכות לימוד התורה, אומר רבי יהושע בן לוי, בזכות לימוד התורה אנחנו זוכים לנצח במלחמה.
הקב"ה יהיה בעזרתנו שנזכה באמת וכל בנייך למודי ה' וההורים שהתאספנו כאן לכבודם יעמדו מליצי יושר שם למעלה ויבקשו רחמים לפני הקב"ה, שיגן על עמו ישראל ושנשמע ונתבשר בשורות טובות בחודש הזה, זה חודש כסלו, חודש של הניסים, ניסים ונפלאות היה בחודש הזה, עוד אנחנו נשמע הרבה הרבה ניסים ונפלאות, ושנזכה בקרוב באמת לגאולה, כמו שאמרנו תשע"ג זה נוטריקון תהא שנת גאולת עולם. כי"ר אמן ואמן.
אמן. חזק וברוך הרב.

בפרשה, הפרשה מתחילה, "אלה תולדות אברהם, אברהם הוליד את יצחק". וזה פלא, אלה תולדות אברהם, צריך להגיד מיד יצחק, אלה תולדות אברהם עוד פעם חוזרים אברהם הוליד את יצחק, התחילה הפרשה, אלה תולדות אברהם, אז זה יצחק מה זה עוד פעם אברהם הוליד את יצחק?
אומרים חז"ל, אלה תולדות אברהם, אתה יודע איך אפשר להגיע לתולדות כאלה ליצחק, יצחק בעל העקדה הכל מה שהגיע יצחק פחד יראה עמוד אחרי זה ממנו יעקב כל השבטים כל כלל ישראל, איך אפשר להגיע לדרגות האלה, אלה תולדות אברהם כי אברהם הוליד את יצחק. כשרואים אחד כמו יצחק צריך לדעת שהיה לו אבא גדול שזה היה אברהם. אומרים חז"ל, אלה תולדות, חוזר הפסוק עוד פעם, אברהם הוליד את יצחק, אמנם היה צריך להגיד את התולדות מיד יצחק, אבל איך מגיעים לתולדות כאלה ליצחק, בגלל שהיה אבא גדול כזה כמו אברהם.
כשאנחנו רואים בנים כאלה, בראש ובראשונה גדול מחזירי התשובה בדורנו, הרב הגאון הרב אמנון יצחק שליט"א, ה' יאריך ימיו בטוב ובנעימים, וגם אחיו הרב אורי, אם אנחנו רואים בנים כאלה שכל כולם זה להרבות תורה, אז סימן שהאבות אברהם הוליד את יצחק, צריכים לדעת שהאבות הם אנשים גדולים.
ההורים היו אנשים מיוחדים, אז אפשר לזכות לבנים כאלה, וזה התורה מלמדת אותנו בפרשה שלנו. זה הפרשה.
ובאמת כבר הזכירו, וזה צריך לדעת, במצב שלנו היום, הפרשה גם מגלה לנו יסוד גדול מאד, שגם הגויים כבר הזכירו פה, שגם אחאב הרשע ידע מה זה כח התורה, אבל הפרשה גם מגלה לנו. בפרשה כתוב שאם מישהו בא, עשיו הרשע, גם הוא הבין וידע מה זה כח של תורה.
בפרשה אצלנו כתוב, שהוא אמר "ויקרבו ימי אבל אבי", שאז ואני יכול להרוג אותו, למה יקרבו ימי אבל אבי? זה פשטות מבינים - לא רצה לצער את אבא שלו, כך ברש"י. אבל אומר האלשיך הקדוש וגם הכלי יקר, גם האלשיך וגם הכלי יקר, מה הפשט ויקרבו ימי אבי, אומר האלשיך עשיו ידע מה זה כח של תורה, אחד שלומד תורה אי אפשר להתעסק איתו, גם עשיו הרשע ידע את זה. אז הו אמר "יקרבו ימי אבל אבי", כשאבא ימות אז יצחק אז הוא ישב שבעה אסור ללמוד תורה אבל אסור לו ללמוד תורה. אם אסור ללמוד תורה אז אני יכול לנצח אותו, גם עשיו הבין וידע שאני יכול לנצח רק מתי שאי אפשר ללמוד תורה. אז אני יכול לנצח אותו, ככה אומר האלשיך, לכן הוא אמר יקרבו ימי אבל אבי.
גם עשיו הרשע עם כל הרשעות הכל אבל הוא ידע שהכל בתורה, אם יש תורה אי אפשר להלחם נגד התורה, אז הו אחיכה לימי האבל.
אבל רבותי כתוב פה יסוד יותר עמוק, לכאורה גם אבל מותר לו ללמוד תורה, אמנם לא את כל הדברים של התורה כי פקודי ה' ישרים משמחי לב אבל את הלכות אבלות מותר לו ללמוד, הלכות אבלות זה גם תורה, נכון, אז מה אומר האלשיך והכלי יקר, אבלות זה גם הלכות שאפשר ללמוד אותם, זה גם תורה, נו אז איך הוא לא פחד מזה?
במשנה ברורה כתוב שאבל אסור לו ללמוד בעיון, תורה כזאת שמצא בצורה כזאת שאי אפשר לנגוע בבן אדם שלומד תורה זה התורה שאדם לומד ומעיין בה, אבל אבל הוא לא יכול, אסור לו לעיין, בלימוד רבותי צריכים לדעת, להעמיק זה לא רק לגמור אלא להעמיק, לרדת לעומק הדברים, להיות מחובר לתורה, להיות קשור לתורה, כשיש לך קושיה אז אתה לא יכול לזוז בלי, מה הני מתרץ, מה הפשט פה מה, יהיה אכפת לך, יהיה בחיים שלך בנשמה, להתחבר לסוגיא. תורה של עיון, וזה כתוב במשנ"ב שלאבל אסור, זה הוא ידע שפה הוא לא לומד את זה, אסור לו ללמוד את זה אז הוא יכול לנצח אותו.
ורבותי, היה רב של מוסקבה, קראו לו הרב קלמס, הוא היה אדם גדול, היה הרב של מוסקבה, וכשהוא עלה לארץ בסוף ימיו הוא היה פה גם מהרבנים הראשיים בארץ, היה אדם ת"ח גדול, ופעם ביום כיפור היה אז בתקופתו של הקומוניסטים נתנו ליהודים הרי לעבוד, לא נתנו להם לנוח, וגם ביום כיפור העבידו את היהודים, באמצע היום כשהם גמרו היהודים באו לבית כנסת להתפלל ביום כיפור, אבל הם באו שבורים ורצוצים, ביום הקדוש של כלל ישראל יום כיפור אנחנו עבדנו, ובאו בלי חשק לבית כנסת ובכו, ניסו לעודד אותם שם כולם, הייתם אנוסים לא היה לכם ברירה תפסו אתכם הקומוניסטים אין ברירה, אין מה לעשות שום דבר לא דיבר אליהם, היו שבורים ורצוצים. ביום כזה, יום כיפור אנחנו עבדנו חצי יום, הכריחו אותנו, לא היה שייך לנחם אותם, אז קם הרב קלמס הזה ודיבר לפני התפילה, נתן דפיקה, הוא אמר אני רוצה לאמר כמה מילים. ואז הוא אמר, שפעם בא לו דין תורה בעיירה בכפר שלהם ברוסיה, היה מריבה בין שתי אנשים יהודים, ויכוח על שמונה תרנגולים שזה אומר שהתרנגולים שלו והשני אומר לא נכון, הם אצלי בלול הם שלי, לך תביא ראיה של מי הם, זה אומר כך וזה אומר כך. אמר להם הרב קלמס אני רוצה לבוא לראות את התרנגולים ואני אגיד לכם של מי הם. אווו כבר כולם התחילו לדבר, הרב קלמס מגיע, איש מופתים יהיה פה עוד מעט, איך הוא יכול לראות על תרנגול של מי הוא, יש לו חכמת הפרצוף, זה בבני אדם, בתרנגולים גם? יכול להבין עליהם? התפרסם וכל העיר באו לראות את המחזה הגדול, איך הרב של רוסיה, רבה של מוסקבה הוא היה, יכול להגיד להם בדיוק של מי התרנגולים. ואז הרב מגיע בצהריים לראות, ואומר תביאו אותם אלי, הביאו לו את התרנגולים, והרב הניח אותם על הרצפה, מקום שהביאו אותו באמצע הדרך שמו אותם באחד המקומות על הרצפה, והוא אמר להם בואו תראו לאיפה שהם ילכו סימן שזה הלול שלהם, ראו שכל התרנגולים הולכים למקום אחד, אז הוא אמר להם או, זה של הבן אדם הזה, פשוט, כשהם בלול אתה לא יכול להביא ראיה, אבל איפה שהם רגילים כל החיים שלהם לשמה זה הבית שלהם, לשמה הם ילכו, ואם הם הלכו לשם סימן שהתרנגולים האלה שייכים לאדם הזה, לא ניסים לא מ ופתים לא כלום, פשוט שכל פשוט הוא אמר להם, ונתן את זה לאדם ההוא באמת.
אומר הרב קלמס, כשהוא מדבר בבית כנסת לאותם שבורים ורצוצים, אומר להם תראו, הלכתם, עבדתם היום קשה, ביום כיפור לקחו אתכם הקומוניסטים בכח, חיללתם את היום, אבל איפה אחרי זה ששחררו אתכם, איפה הלכתם, לאן הלכתם אז? הלכתם לבית המדרש, באתם לבית כנסת להתפלל, זה המקום שלכם, לכאן אתם שייכים, פה זה המודד לאן הלכתם עכשיו, זה המקום שלכם ולפה אתם שייכים. ואז הוא עודד אותם באמת והרגישו שאו, לזה הם שייכים.
אנחנו רבותי צריכים לדעת, בשעת סכנה שיש מלחמה שיש הכל, יש הרבה מאיתנו, הולכים לשמוע את החדשות מה שאומרים, לא יודע מה זה יעזור להם מה קרה מה עשו מה לא עשו, מבטלים תורה, רבותי, כשאדם לומד נורמלי בסדרים זה לא המודד, כשמוציאים אותך החוצה לאן אתה הולך, אם אתה חוזר ללול לשמוע דברי תורה או שאתה הולך לשמוע דברים ומפסיק מהתורה מעניין אותך כל מיני שטויות.
המשנה בכלים אומרת, כל שבים טמא ביבשה טהור, כל שיבשה טהור בים טהור, חוץ מכלב הים. אתם צריכים לדעת שכל מה שיש ביבשה יש בים, כל החיות שישנם ביבשה ישנם בים, חוץ מחיה אחת, איך אנחנו קוראים לעולם שלנו, עולם חלד, מעלה ויתרונו של העולם הזה זה חולדה, רק חולדה אין בים, אבל כל מה שיש ביבשה יש בחם חוץ מחולדה. ואומרת המשנה בכלים, כל שבים טמא ביבשה טהור, ביבשה טהור בים טמא, מדובר לגבי טומאה וטהרה, לא לגבי אכילה, חוץ מכלב הים. כלב הים צריכים לדעת, כלב הים הוא מלא שומנים מי שראה מה זה כלב אחד יש בו הרבה שומנים והוא אחד המטעמים של כל החיות הטורפות ב ים, כלב הים, והציידים כולם רוצים לתפוס את כלב הים. כלב הים אומרת הגמרא בכלים, בשעת סכנה לאן הוא הולך, אתם יודעים? הוא בורח מהים ומתחבא ביבשה, כשהוא בסכנה ורוצים לתפוס אותו הוא בורח ליבשה. אז כל שביבשה טמא בים צריך להיות טהור, זה דין הפוך בים מה שדין של יבשה, אבל חוץ מכלב הים כי אפילו שהוא כלב הים אבל יש לו דין של יבשה, למה כי איפה הוא בשעת סכנה, לאן הוא בורח, נכון רוב הזמן הוא בים, אבל המודד הוא שעת סכנה אז איפה אתה נמצא, אה אז אתה נמצא ביבשה יש לך דין של היבשה.
אמר ר' אליהו לאפיאן, שמעתי שגם הרב מפוניבז' אמר את היסוד הזה, אמרו שניהם, בן תורה מתי הוא נקרא בן תורה, לא שהוא בכולל בבוקר בצהרים ובערב כל יום, זה הסדר, לא שאתה ביבשה כל היום, לא זה המודד שאתה נקרא בן תורה, אלא בשעת סכנה, שיש לחץ, אתה הולך לשמוע חדשות לשמוע דברים מתעניין כל היום בזה או שאתה ממשיך ללמוד, זה המודד שלך, מה אתה עושה בשעת סכנה. בשעות האלה מה אתה עושה, כשהלול פתוח לאן אתה הולך. אם אתה הולך ללמוד תורה אז אתה נקרא המודד שלך בן תורה, אבל אם אז מעניין אותך לשמוע שעות חדשות מה קורה ומעניין ומה ומו, אתה שייך לא בן תורה, בן חדשות, או מה שאתה עושה אז.
הגמרא בנידה ט"ז אומרת, שבשעת ההריון נקבע על אדם אם יהיה חכם או טיפש, עשיר או עני, אומרת הגמרא במסכת נדה דף ע', מה יעשה אדם ויחכם? מה זה מה יעשה אדם ויחכם, אומר המהרש"א שאלת הגמרא היא, מה יעשה אדם ויחכם זה על מי שנוצר מטיפה של טפשות, אדם שנוצר מטיפה של טפשות מה יעשה ויחכם, הוא רוצה לגדול בתורה, אז הגמרא אומרת בדף ע"ז יעסוק בתורה, ישב וילמד יהיה שקוע בתורה, אומרת הגמרא הרבה עשו כן ולא עלתה בידם. אומרת הגמרא גם צריך שתי דברים, הא בלא זה אי אפשר, צריך שתי דברים, גם לעסוק בתורה וגם להרבות בתפילה למי שהחכמה שלו. לבקש מהקב"ה, תן לי חכמה. ואז אדם יכול לזכות, תראו ברבינו יונה במשלי יש חמישה תנאים לצאת תלמיד חכם, אבל הוא אומר שתיים מהם זה דברים זה לעיכובא, להרבות בישיבה ולהרבות בתפילה למי שהחכמה שלו.
ופה אני רוצה להגיד לכם דבר שאילולא שהחיד"א כותב אותו אנחנו לא יכולים לומר את זה. פרשה שלנו וזה ההמשך לדברים, בפרשה שלנו כתוב "יעקב איש תם יושב אהלים", מה זה יעקב איש תם יושבים אהלים, אומר החיד"א איש תם כפשוטו, נוצר מטיפה של טפשות, תם, ואיך הוא הגיע לדרגה של בחיר האבות ע"י יושב אהלים, ישב באהל של תורה ובאהל של תפילה. תראו בתרגום יונתן בן עוזיאל ממש אומר את שתי הדברים, אהלים אהל תורה ואהל תפלה, תראו. זה אומר החיד"א, יעקב. וזה גם ראיתי בגאון, הגאון גם אומר את הרעיון על הפסוק במשלי על הפסוק מן התורה תיולד ערמה, אומר הגאון יעקב שהיה תם ויצא כזה חכם אחרי זה. אז גם הוא למד שתם זה כפשוטו, לא שלם אלא תם כפשוטו גם למד הגאון גם החיד"א. שתם זה כפשוטו, אבל ע"י שהוא הרבה בתורה והרבה בישיבה אז הוא יצא, זה צריכים לדעת, אין אחד שיכול להגיד אני מה אני, אני לא מבין הרבה, אני קשה לי, אני אברך לא רציני כל כך, אני לא מה, לא מוכשר כל כך, אין דבר כזה, גם מי שנוצר מטיפה של טפשות כמו שהגמרא אומרת, וראינו אצל יעקב, יותר מזה, החידא מביא את זה על יעקב, אם אתה מרבה בתורה, אתה מרבה בתפילה, הכל פתוח לכל יהודי להגיע לדרגות הכי גבוהות. אבל צריך להרבות. לעמול, להתפלל לקב"ה, איפה יעקב הרבה בתורה? כתוב במקום ההוא ישן, 14 הוא לא ישן, במקום ההוא ישנתי אומרת הגמרא 14 שנה הו אלא ישן, למד אצל שם ועבר תורה, איך אפשר לא לישון 14 שנה? הגמרא אומרת שמי שנדר שלשה ימים לא לישון מלקים אותו, אי אפשר, ז"א הוא לא הלך לישון, ישב על הסטנדר ולמד אבל לא הלך לישון, כל הזמן הוא היה על הסטנדר.
אני זוכר שהייתי בחור בפוניבז', היה לי קצת קשר עם מרן הרב שך זצוק"ל, היה לי פעם איתו איזה קביעות בשבת, אז באתי עם כמה בחורים פעם רצינו עם כמה בחורים לעשות משמר ושאלנו אותו עם לעשות משמר בליל שבת, אמר למה אתם צריכים לעשות משמר? תשנו בלילה, וביום תלמדו כל הסדרים אתם תלמדו כל הלילה ביום תהיו עייפים. אז אחד מאיתנו העיז פניו ושאל, מה ז"א, אבל הראש ישיבה, אנחנו יודעים שהראש ישיבה עושה משמר, כמה לילות שהראש ישיבה לא ישן, אז מרן הרב שך אמר, אני אגיד לכם את המילים שהוא אמר, כי אחרי זה הוציאו את זה בספר בדברים אחרים, אני אמרתי משהו אחר וכתבו משהו אחר, בואו אני אגיד לכם בדיוק מה הוא אמר, תראו בהגדה של פסח שיצא על הרב שך שינו קצת את הדברים, הדברים המדויקים הרב שך אמר לנו כך, אני אף פעם לא עשיתי משמר. אני למדתי ופתאום הגיע הבוקר מה אני יעשה, משמר לא עושים, משמר יוצא. אם אתה והלך ללמוד ואתה פתאום רואה שהבוקר מה תעשה, אבל ללכת לעשות משמר, להתכונן ללמוד בלילה כדי שמחר תישן.
יעקב לא הלך לישון, הלך ללמוד, במקום כשהוא נרדם, הלך לישון הפשט הוא שהוא הלך ללמוד 14 שנה.
אני פעם שמעתי מר' משה מרדכי שולזינגר זצ"ל, הוא דיבר פה, הוא דיב רעל הגמרא, הגמרא אומרת כל הלומד בלילה חוט של חסד משוך אחריו ביום, אז הוא אמר בזמנינו כל הלומד בלילה פוך משוך אחריו ביום, הוא כל היום במיטה אחרי זה, לא חוט של חסד. צריכים לדעת, לא להתבלבל, לא לבלבל את הקוים, וזה מה שהוא אמר לנו ללמוד בלילה טוב לנוח קצת צריך וללמוד, אנחנו צריכים לדעת איפה אנחנו נמצאים רבותי בשעת ה..
אז יעקב אבינו 14 שנה לא הולך לישון, איזה כח של תורה, אבל זה לא מספיק רבותי, יעקב אבינו אומר, אז שאליפז, עשיו שולח לו את אליפז להרוג אותו, אומר לו אני לימדתי אותך תורה יעקב לאליפז, אתה רוצה להרוג אותי? אומר לו אבל יש לי כיבוד אב ואם, אמר לו יעקב קח את כל הרכוש שלי, את הכל אני חשוב כמת, קיימת גם כיבוד אב ואם גם קיימת כיבוד אב ואם וגם אמר לו אתה שומע לדבר הרבי שלך, אז כתוב שהוא לקח לו את הכל אפילו בגדים שעליו, יעקב אבינו נתן לו, הוא לא ויתר על כלום אליפז לקח לו הכל, אפילו בגדים שעליו. אבל דבר אחד הוא לא נתן לו, את המקל יעקב לא רצה לתת לו, את המקל הוא התעקש, זה אני לא נותן לך, מקל שהוא הלך איתו, מה יש למקל הזה, למה אתה לא רוצה לתת אותו? וגם יותר מזה, אנחנו רואים רבותי שהקב"ה יעקב מתפלל לקב"ה ואומר לו, הצילני נא מיד אחי מיד עשיו, מה ההמשך, למה תציל אותי, כי במקלי עברתי את הירדן, מה זה קשור למקל, בגלל שעברת במקל את הירדן צריך להציל אותך? מה זה המקל הזה?
יש בנוסח אשכנז שתפילת הגשם, זכור אשר טען יעקב מקלו, תזכור לנו ואז תוריד מים, תזכור לנו את מה שיעקב טען רגלו ואז הוריד מים, טען מה זה טען? אחרי זה רבותי, כתוב שהוא ישן "ויקץ משנתו אחרי החלום אז ויצוק שמן על המזבח, שואל פרקי דר' אלעזר, מאיפה היה לו שמן אליפז לקח את הכל, איך נשאר לו שמן? אז בפרקי דר' אלעזר כתוב שירד מן השמים שמן. אז הוא יצק את זה על המזבח. אבל בבעלי התוספות כתוב, שגם אם מתקשים מאיפה היה לו שמן, אומר אם בעלי התוספות מאיפה היה לו שמן, בתוך המקל, המקל שלו היה מקל חלול, הוא מילא את כולו שמן, למה הוא מילא אותו שמן? אומר בעלי התוספות כי הוא רצה ללמוד בלילות, בלילות צריך אור, הוא הולך בדרך בלילה, הוא צריך שמן לראות, הוא מילא את המקל שמן, ומהשמן הזה הוא לומד בלילות. אומר יעקב לקב"ה תציל אותי כי במקלי עברתי את הירדן, תראה מה זה התורה, התורה יש לי, המקל הזה מלא שמן של התורה, זה צריך להציל אותי. כי במקלי עברתי את הירדן, זה מה שכתוב "אשר טען" זכור אשר טען מקלו, הוא טען את המקל בשמן. ולכן הוא לא ויתר על המקל, הוא נתן לו אפילו את הבגדים, אבל את השמן שזה התורה עד לכאן, את זה אני לא נותן, לא היה מוכן לתת לו אפילו שאליפז רצה להרוג אותו, עד לתורה, בזה לא נוגעים. כזה לימוד תורה, שקיעות בתורה, בלילות זכה יעקב מטיפה של טפשות להגיע לבחיר האבות. היחידי שחקוק במרכבה - יעקב. בכסא הכבוד. עמל בתורה, יגיעה ויגיעה ויגיעה. גם תפילה הוא הרבה, הגמרא אומרת, ניסך יעקב ניסוכים לקב"ה, תראה את הרבינו יונה, כמה ניסוכים ניסך כימה של טבריה, מה זה הניסוכים האלה, בשער העבודה תראו רבינו יונה, כמה הוא בכה לקב"ה, הרבה בתורה, הרבה בתפילה, ויעקב הגיע לשיא. וזה כל אחד, רק להרבות, היצה"ר עובד, נותן לנו הרבה נסיונות גם במצב של עכשיו של הנסיונות.
אני רוצה להגיד לכם שיש לנו ישיבה באשדוד ובאשדוד המצב ממש לא קל, היום בבוקר כבר שבע וחצי זה התחיל טיל אחרי טיל טיל אחרי טיל, נכנסתי היום באמצע הבוקר לרבן של כל בני ישראל, מרן הרב שטינמן שליט"א, ה' יאריך ימיו בטוב ובנעימים, והייתי אצלו הרבה בבוקר הבוקר הזה, אמרתי לו מה עושים הלאה, יש הורים שמתקשרים ומפחדים, שמונים בחורים ועוד 15-20 אברכים, אמרתי לו הרבה הורים מתקשרים בוכים לחוצים, הוא אמר לי, אני נתתי הוראות לכל הישיבות הקטנות באשדוד ללכת, אמר לי ישיבות קטנות הם סקרנים, הם באמצע הלימוד ישמעו טיל ירצו לצאת החוצה לראות, אבל אמר לי זה ישיבה גדולה, ישיבה גדולה זה בחורים אחראים, התורה היא מגינה על כל העיר, תמשיכו ללמוד, אתם יודעים מה זה אחריות? והישיבה המשיכה, הישיבה היחידה באשדוד שנשארה, עוד יש ישיבות הישיבה היחידה שהמשיכה, היום אני באתי לפה עזבתי אמרתי להם הייתי נשאר אתכם גם בלילה, אבל עקב פה אמרתי שאני חייב לבוא, אבל עד שבע הייתי בישיבה כולם, עם ברכתו של מרן הרב שטינמן שתלמדו וב"ה למדו, בחורים לומדים ושקועים בלימוד. הוא אומר לי אבל בשבת הקרובה, בשבת פחות לומדים הסדרים שלנו מאד קצרים בשבת, אז הוא אמר לי בשבת תצאו למקום אחר, איזה אנשי חסד, אני כבר אומר לכם עוד לא דיברתי עם הבחורים, יש איזה אחד הרב פנחסי ממעלה אדומים בא מתקשר תבואו אנחנו נותנים לכם כל הישיבה פה אוכל פה, איזה אנשים בעלי חסד, לא יודע איך, שמע מאברך אצלנו והוא כבר התקשר אמר כל הישיבה תבואו כולם, ב"ה עם ישראל רחב רחב, אבל אמר ביום ראשון תחזרו שוב לישיבה ולהמשיך הלאה ללמוד, ובאמת התחלנו, חזרתי ממרן הרב שטינמן בארבע וחצי שאז היה כל כמה דקות, כל כמה דקות ממש כפשוטו אחד אחרי השני, מאחד עשרה וחצי דיברתי לפני הבחורים, אמרתי להם את הדברים שלו והתחילו ללמוד ברצינות, ומאחד עשרה וחצי עד אמצע סדר ב' לא היה שום דבר, היה שקט באמצע סדר ב' התחיל עוד פעם, אחרי זה בארבע וחצי חמש בודדים שכבר הבחורים לא שמעו אותם אפילו. זה כח התורה, כשיש לימוד תורה אין מה לפחד. אי היום זה מה שברור לעיניים, היום ביום הזה, היום הזה היה משפט על מה שרוצים שלא ילמדו בני הישיבות, לגייס את בני הישיבות, היום היה המשפט על זה, אני לא יודע מה התוצאות, היום היה המשפט, ואצלנו מרן הרב שטינמן אמר שיתחזקו בלימוד בגלל זה, אבל זה אנחנו רואים ב חוש, שרוצים לבטל את התורה, שבמדינה פה מה שגויים לא הבינו, מה שעשיו הבינו וכל הגויים הבינו, שהתורה זה של כלל ישראל פה במדינת ישראל אנשים רוצים שלגייס שלא ילמדו תורה, לא מבינים שאנחנו אלו בני התורה שמצילים ועושים את הכל, אלו בני התורה. החזון איש כבר באגרות כותב שתוספות אחד זה מציל חמש חיילים בחזית, וכל הדורות הבינו את זה, אבל פה לצערנו עכשיו לא מבינים. אז רוצים לגייס את בני התורה ה' ירחם, ונלחמים על זה עכשיו כולם על זה, אבל אי אפשר נגד התורה, לא יעזור לאף אחד גם מבחוץ וגם מבפנים התורה תנצח בעזרת ה', אבל עלינו כולנו להתחזק בתורה רבותי, להוסיף פעלים לתורה, גם כשיש הפרעות ונסיונות לא להסתכל לצדדים, לא להתעסק בדברים אחרים, כמה שיותר תורה זה מה שיציל אותנו, צריכים לדעת רבותי שזה עכשיו זה כבר מרן ר' חיים קניבסקי אמר שכבר עכשיו זה הזמן של הסוף, לכן יש כל כך הרבה צרות, באו אליו עם צרות מה שיש לאנשים, מחלות כמה שהתרבו השנה המחלות, הוא אמר כי עכשיו נשלם התיקון, ככה ר' חיים אמר. אז הקב"ה עכשיו גומר את הכל, יש עכשיו את כל הבעיות כי גומרים, זה התיקון, משיח צריך להגיע, ככה מרן ר' חיים קניבסקי אמר.
אז אנחנו רבותי בואו לא נסחף לדברים, היצר הרע יודע שהוא יכול עכשיו זה השעות הגולמיות שלו, מי שעד עכשיו היה בתורה הוא מנסה להפיל אותו, מי שלא היה ועכשיו נכנס הוא מציל את חייו, אז היצר עובד בכל התחומים. אנחנו צריכים להתחזק, לא לוותר, זה אין לנו הרבה זמן רבותי, המצב זהו לפי כולם, אוטוטו, רק התורה להתחזק בתורה, שום דבר לא יפריע לנו, נמשיך לעמול וליגע בתורה. ובזכות זה בעזרת ה' הקב"ה יושיע את כלל ישראל, ונזכה בעזרת ה' במהרה במהרה לבנין אריאל לתחיית המתים בעזרת ה'.
ואני אסיים, שזכה אביו של רבינו הרב אמנון יצחק שליט"א לבן שמפיץ את התורה, כמה אלפי דפי גמרא יש היום שבזכותו אני הייתי איתו כמה פעמים בשבתות, כמה אנשים מתחייבים לדפי גמרא, כמה אלפי דפי גמרא שיש היום שנלמדים, אלפי דפי גמרא זה שייכים לרב אמנון, אני לא מדבר על התנ"ך שלומדים וקוראים, אבל אלפי דפים שאני ראיתי שהוא אמר לאנשים מי רוצה ברכה ויתחייב, ואנשים התחייבו, ש"ס, שבע דפים ביום כל יום, כמה אלפי דפי גמרא רבותי. כל האלפי דפי גמרא האלו, איזה זכויות ברא קרא דאבוה, מה שבן עושה הוא מעלה את האבא למעלה, יש בזוהר אומר גם החתן, אבל ברא קרא דאבוה - הבן הוא הכי הרבה מעלה את ההורים, זה הכל המשלוח למעלה, התורה התורה התורה.
הקב"ה יעזור ויתן כח לכבוד הרב להמשיך פעלים לתורה, להרבות תורה ולהחזיר את כלל ישראל הלאה בתשובה בעזרת ה', ונזכה לתחיית המתים ולבנין אריאל אמן ואמן.

ברשות הרב, ויהיו חיי שרה ויבוא אברהם לבכות לשרה ולבכותה, אברהם אבינו חוזר מן העקידה, מהנסיון הגדול ובא השטן ורוצה לבלבל את כל העולמות ולוקח את נשמתה של שרה, ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, הכ' בספר התוה של המילה לבכותה כ' זעירא, כ' קטנה, והמפרשים עומדים על זה, למה הכ' קטנה? אני אגיד מספר תירוצים שראיתי במפרשים ואני אגיד לכם גם פירוש שככה עלה לי בשבת בעזרת ה' בס"ד.
הכלי יקר אומר, ששרה אמנו כל כך צדקת היתה שמתה בעטיו של נחש, חטא אדם הראשון שמי שעובר את גיל המאה כאילו בטל ועבר מן העולם, אומר הכלי יקר, ותשת עלי כפך - זאת הכ', ששרה אימנו שהגיעה לגיל מאה גיטמריא כ' רמוז במילה הזאת, הכ' זעירא, להגיד לנו כמה צדקת היתה שרה אמנו. שנלקחה לא בעוון חטא. לכן נכתבה כ' קטנה בתורה. כך אומר הכלי יקר.
בעל הטורים מפרש, ששרה אמנו מסרה דין לשמים, ישפוט ה' ביני ובינך, ואברהם אבינו לא בכה הרבה על שרה אמנו, למה כי שרה אמנו מסרה דין, מסרה דין לשמים. ישפוט ה' ביני ובינך, אדם שמוסר דין לשמים, אומר בעל הטורים, נבהלתי לראות את זה אבל ככה הוא כותב, הוי כמאבד עצמו לדעת, אז לא בוכים על מי שמאבד עצמו לדעת, לא בכה אברהם אבינו על שרה כיון שמסרה דין לשמים. פלא פלאות.
עוד אומר, שכיון שזקנה היתה וכבר היתה מבוגרת אז כבר לא בוכים כל כך הרבה, מאה שנה, עשרים שנה ושבע שנים, 127 שנים של חיים, אז טוב ב"V היא כבר הזדקנה, כבר היתה מבוגרת. אז לא בוכים כל כך הרבה.
עוד תירוץ שראיתי במפרשים, אברהם אבינו חזר מן העקידה והשטן רצה לבלבל אותו גם אחרי הנסיון, והסר השטן מלפנינו ומאחרינו, אדם לפני הנסיון בא אליו המלאך הזה, מנסה לבלבל אותו לא אל תעשה, לא כדאי כן כדאי, אברהם אבינו כל הדרך שהלך נדמה לו להר, נדמה לו לנהר, נדמה לו לזקן אמר לו איך אתה הולך לשחוט את כל העולם א מרת לא לשחוט, לא להקריב למולך, אתה לוקח את הבן שלך להקריב אותו? זה נגד התיאוריה שלך נגד החילול ה' מה אתה עושה, ואברהם אבינו לא שומע. ומתגר על נסיון העקידה, וכשהוא חוזר אחרי המצוה, אחרי הנסיון בא השטן גם לבלבל אותו אח"כ והוא לוקח לו את אשתו. אברהם אבינו מצדיק עליו דין שמים, והוא לא בוכה הרבה, מדוע? כדי שלא יהיה חילול ה' בעולם, יגידו הנה הוא מצטער על הנסיון של העקידה, הנה הוא איבד את אשתו הוא בוכה כל כך הרבה, מי יודע מה, כדי שלא יראה לעולם שהוא בוכה ומצטער, לא בכה הרבה.
בואו תשמעו רבותי מה עלה לי בשבת בבוקר. פירוש אדיר, אני מקוה ככה שהרב יסכים איתי. אברהם אבינו היה מגייר את הגרים, היה מחזיר בתשובה, היה לו אלפי אנשים שצריך לטפל בהם, זה שואל וזה עונה, ולעשות סמינרים בתוך הבית, לגלות לכל מי שבא את הקב"ה, את בורא עולם שיש בורא לעולם, ויש מי שעומד אחרי כל הבריאה הזו, יש תורה יש מצוות. הו אהיה עסוק כל הזמן, יש לו את הפעילות בשטח, לקבל אורחים להגיד להם הנה, בא נתן לכם הוכחות, עוד ראיות, עוד דברים, אדם שמטפל בציבור אין לו זמן לבכות. יש לו ציבור, יש לו במי לטפל, אז הוא בכה קצת.
כשהאמא נפטרה ע"ה, במוצאי שבת היינו בלויה, למחרת אמרתי רבש"ע, הרי הערב יש הרצאה באור יהודה, בעשי"ת ביום ראשון, התקשרתי לשלום, רבי שלום ה' ישמרהו, אמרתי לו שלום תגיד לי, הערב יש הרצאה, מה ביטלתם את ההרצאה? אל תבטל. רציתי לומר לו שאם צריך אז אני אם הרב ירצה אז אולי אני אחליף בערב את הרב בהרצאה, כי פעם אחת זכיתי לזה, אז אמרתי אם צריך אז אנחנו בעשי"ת, אמר לי שלום לא, שאלנו את הרב שטינמן, הרב שטינמן אמר שהרב צריך להמשיך בכל ההרצאות בכל הפעילות, לא להפסיק שיעור אחד. הייתי בהלם. אמרתי לו מה? אח"כ התיישבתי, אמרתי זה פשוט, כך ההלכה אומרת, אבל אסור בלימוד תורה, אבל אם הרבים צריכים לו אז מותר לו ללמד אותם. אבל אם עם ישראל זקוק לו אז הוא חייב לעזוב את השבעה ולצאת ולנסוע לאור יהודה ולנסוע לטבריה ולנסוע לאיפה שלא יהיה, גם בליל השבעה, כי עם ישראל זקוק. אם עם ישראל זקוק לו אז בוכים קצת, אין זמן לבכי, הכ' קטנה, ככה עלה לי בשבת בבוקר.
יהודי שעם ישראל זקוק לו, כלל העם זקוק לו, אין זמן. אין לו זמן, אין לו יום ולא לילה. זה נס, זה לפני הנס, זה אחרי הנס, זה אחרי הרצאה בלילה, מי יודע איפה מהדרום לצפון, אני כמה פעמים שהייתי עם הרב בהרצאות, חוזרים באחד וחצי שתיים בלילה, מתפללים ערבית, במיוחד בקיץ שאי אפשר להתפלל ערבית כי זה נסיעות של שעתיים ולחזור אח"כ, נכנסים לבית הלל להתפלל, אבל כבר בארבע בבוקר יש עוד הרצאה, צריכים שיעור לפני הנץ, בקיץ. אין לו זמן לבכות. אברהם אבינו לא היה לו זמן, יש למי לטפל. אבל רגע, מה עם כבוד הנפטר? מה עם המנוח? מה עם המנוחה? מה עם הכבוד שלהם? י'בני אתה צריך לשבת עלי.
אומר הביאור הלכה, סתירה גדולה, מה הסתירה תשמעו רבותי, חכם ואינו לפי כבודו פטור ממצות השבת אבידה. אם ראה חכם חמור הולך ברחוב מה עם השב תשיבם לאחיך, הוא פטור, זה לא לפי כבודו, אם זה לא לפי כבודו יעזוב, יתעלם. אע"פ שהשבת אבידה אסור להתעלם, בבל תתעלם, אבל אם חכם אם לא לפי כבודו צריך להתעלם.
מאידך אנחנו רואים, הגמרא במסכת קידושין דף מ"א מביאה שהחכמים, המוראים הקדושים, היו מתעסקים בכבוד השבת, היו קוצצים את העצים להכניס לתנור, רבא מהלך שיבותא, היו עושים מלכות שלכאורה הן בזויות, לא מתאימות לתלמיד חכם. אומר הביאור הלכה, החילוק הוא פשוט, כשאדם הולך ברחוב עם חמור לא ניכר עליו שהוא עושה מצוה, יש כבוד הבריות, כבוד התורה - תתעלם אל תיגע, אבל בזמן שניכר במעשים שלו שהוא עושה מצוה, זהו כבודו, זה הכבוד שלו, אם זהו כבודו שיתעסק במצוה, אע"פ שלכאורה מצוה בזויה, לא, זה הכבוד. אם הבן הולך לזכות את הרבים בתוך השבעה, זהו כבוד הנפטר, זה מראה מהו כבודו, מה היא מעלתו. כי זה לא באותו מקום בלבד שומעים את הרב, כי זה עובר בשידור לכל העולם, זה לא אחד או שניים, זה לא מאה ומאתיים, זה אלפים. ובשידורים החוזרים ועוד ועוד ועוד. מפה אנחנו רואים מהי מעלתם של ההורים. אם הבנים בתוך השבעה צריכים ללכת ולזכות את הרבים בהוראת גדולי הדור, בהוראת ראש הישיבה, זה הכבוד, רבותי, אין כבוד למעלה מזה. ומפה רואים מהי המעלה הגדולה, מהי המעלה הגדולה של ההורים, אני אמרתי בשלשים של זכריה ורומיה, זה ראשי תיבות ז"ר, הלכו להיות זר על ראש השכינה הקדושא כלפי מעלה, זר בשמים. איזו מעלה גדולה רבותי לזכות, לזכות שהבנים יהיו מזכי הרבים, מנחילי התורה, התשובה בכל מקום ומקום בארץ ובעולם, ועל זה אור החיים הקדוש אומר, אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, שואל אור החיים הקדוש, הפסוק לכאורה לא ממשיך כסדר, אלה תולדות יצחק בן אברהם יעקב ועשיו, מה פתאום עכשיו חוזרים לתולדות של אברהם אבינו? איך זה היה אמור להיות? אלה תולדות יצחק בן אברהם, אם אנחנו רוצים להגיד מה התולדות של אברהם, אלה תולדות אברהם אברהם הוליד את יצחק, מה כתוב אלה תולדות יצחק בן אברהם, אז מה התולדות שלו, לא שאבא שלו הוליד אותו. אומר אור החיים הקדוש, שיצחק אבינו כל מעלתו, כל התולדות שלו, כל מה שהוא היה היה בזכות אביו אברהם, שאברהם הוליד ביצחק את כל המעלות שהיו בו, מהיכן הגיעו ליצחק כל המעלות? מאביו אברהם. אברהם הוליד את יצחק, כל התולדות שלו ותולדותיהם של צדיקים אלה מעשיהם.
זה רבותי התכנסנו הערב במלאות השלשים, ליל השלשים לאבא ולאמא אנחנו כבר בתוך השנה, שהשאירו לנו בעולם יעקב אבינו לא מת, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, מה פירוש זרעו בחיים, אם זרעו בחיים ממשיכים לקיים תורה אף הוא בחיים, אבל אם זרעו מנחיל תורה, ממשיך תורה, ממשיך תשובה לעם ישראל, בודאי ובודאי שהם בארץ החיים.
וזה רבותי גם במצב של עכשיו, גם במצב של היום, ממשיכים וממשיכים וממשיכים, נתחזק כולנו, זכותם של ההורים היקרים יעמוד לבנים, לאחות, לכל המשפחה, לכל הצאצאים שלהם, שבעזרת ה' נזכה כולנו לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן ואמן.

ברשות ידידי מזכה הרבים הרב הגאון רבי אמנון שליט"א, ברשות אחיו, ברשות אחי ורעי אהובי נפשי, בני אברהם יצחק ויעקב.
עם ישראל נמצא היום באחד התקופות הקשות ביותר שלו, אנחנו מבחינים שהרבה יהודים שודאי רצו לבוא לא יכלו להגיע, הפחד לצאת מהבית, להשאיר את הילדים, להשאיר את המשפחה, אי אפשר לצאת היום. יחידים יצאו באו, זה אומר דרשני אחי. זה אומר שאנחנו בני בכורי, אין יותר אהבה מאהבת הקב"ה לנו בניו, בני אברהם יצחק ויעקב. אין. אחד אוהב את הבן שלו, אחד אוהב את האח שלו, אחד אוהב את ההורים שלו, זה אהבה, אהבה גדולה, אבל אהבת הקב"ה לנו בניו אין יותר ממנו. אין, אין יותר מאהבה הזאת.
והקב"ה שולח לנו טילים, מכניס פחד בלבבות, עם ישראל הוא אחד, עם ישראל נשמה אחת. בירושלמי נאמר, מה זה עם ישראל, מה ההגדרה של עם ישראל. משל למה הדבר דומה, אדם הלך בדרך ונתקעה לו רגל ימין ברגל שמאל, נפל, נחבל, שבר ביד, שבר ברגל, נפילה קשה. נו, אדם הזה שוכב, באים כוחות ההצלה, מנסים לקבע אותו, לעזור לו, נפילה קשה, אדם הזה אומר רגע רגע, מי עשה לי את הנפילה הזאת - הרגל, יתחיל להכות את גלו, מה עשית, נתקעת ברגל שמאל, מה זה, את שית את הכל, הא, כל בר דעת מבין שאף אחד לא יעשה כזה דבר. אבל זה האמת, רגל ימין נתקעה ברגל שמאל ולכן הוא נפל ולכן הוא נחבל, אבל אדם לא יעשה שום דבר, לא לרגל ימין ולא לרגל שמאל, למה? כי גם רגל ימין זה הוא וגם רגל שמאל זה הוא, מי הוא? הוא ימין הוא שמאל הוא דם, מה הוא יכה את עצמו?
כך עם ישראל, צריכים לדעת את האמת הזאת, כל עם ישראל זה נשמה אחת שמחולקת לאברים אברים איברים. וחלק מהאברים שלנו יושבים כעת במקלטים, יושבים בחדרים, יושבים בדירות שאין מקלטים ואין חדרים, וכל הזמן מפחדים, אף אחד לא יודע, יהיה טיל, לא יהיה, לאן הוא יפול, על מי הוא יפול, פחד. אבל זה לא הם, זה אנחנו, אנחנו חלק מהאיברים שלנו, כי עם ישראל זה נשמה אחת, עם ישראל זה נשמה אחת, צריכים לדעת את זה.
לכן התורה הקדושה מצוה אותנו, לא תקום ולא תטור, אל תקח נקמה, אבל הוא עשה לי, הוא דיבר עלי, בגלל שהוא דיבר על לן הפסדתי עכשיו את מקום העבודה שלי, בגלל שהוא דיבר עלי לכן קרה לי כך וכך, אבל מי הוא ומי אתה, מי הוא ומי אתה זה אחד ממש כמו שנתקעת ברגל ימין, נו אז מה תגיד, תרביץ לרגל ימין, תתנקם עכשיו נקמה ברגל ימין, לא יעלה על הדעת. כך אין לקחת נקמה, כך אומר לנו הקב"ה בתורתו הקדושה, אין לקחת נקמה, לא תקום ולא תיטור, אפילו בלב פנימה שום דבר, שום דבר. אז מה כן? "ואהבת לרעך כמוך". הוא עשה לי, אני עוד יהרוג אותו, בסדר לא אקח נקמה, לא לא לא אשנא אותו לא אעשה לו אבל לאהוב אותו? כן. כן, כי לא הוא עשה לך. ראשית הוא ואתה זה אחד, ב' אתה צריך לדעת שלא הוא עשה לך, לא הוא עשה לך.
אנחנו צריכים לחיות אמונה, אחי אהובי, אין מקרה בעולם, הכל בהשגחה פרטית, אין אדם נוקף אצבעו, מגלים לנו חז"ל, אלא אם כן הכריזו עליו בשמים. אתה מרגיש עכשיו שיש לך איזשהו צער, נקפת איזו שהוא אצבע, בטעות הכנסת את היד לכיס הלא נכון, איזשהו צער יש לך, זה לא במקרה, אין אדם נוקף אצבעו אלא אם כל הכריזו עליו משמים. ישבו בבית דין של מעלה ודנו מה עושים איתו, יש לו עבירות יש לו זכויות, מה עושים איתו, לכפר לו לא לכפר לו, איך לכפר לו, ישבו ודנו בבית דין של מעלה, ובסוף החליטו ניתן לו צער. איזה צער ניתן לו? כל מקרה ומקרה לגופו של ענין, אבל אם אחד דיבר עליך, לא הוא דיבר, העבירות שלך דיברו עליך, לא הוא. העבירות שלך הם אלה שדיברו לפני בית דין של מעלה, ובית דין של מעלה החליטו לתת לך איזשהו כפרה ע"י זה שפלוני יעשה לך צער, לא פלוני, בחרו בפלוני, מגלגלים חוב ע"י חייב, בחרו בפלוני שפלוני הוא יעשה לך את הצער, לא הוא עשה לך העבירות שלך עשו לך. אחי אהובי נפשי, זו אמת, וזה מה שהקב"ה רוצה שנחיה עם האמת הזאת.
המנוח זצ"ל היה איש שתמיד תמיד חי בשלום עם כולם! מה אני לא מבין, אדם חי בין אנשים, הוא עבד, היו פקידים, היו מנהלים, דרך העולם פעם זה ככה פעם זה ככה, איך זה יכול להיות כזה דבר שעם כולם כולם חי בשלום? מה אף אחד לא הרגיז אותו אף אחד לא עשה לו אף אחד לא ציער אותו? התשובה היא, רק כח התורה הקדושה נותנת. היה לו את הכח, האמת שבתורה הקדושה, לא הוא עשה לי, לא הוא ציער אותי, זה הקב"ה עשה איתי חסד, הקב"ה עשה איתי חסד ופלוני ציער אותי, פלוני עכשיו עשה לי דבר, חסד למה זה חסד? ניקה אותי מעוון, ניקה אותי מעוון, זה אמת, זה אמת, זה חז"ל הקדושים, זה אמת מה שכתוב בתורה זה אמת, והקב"ה מבקש מאיתנו בניו אהוביו, תחיו עם האמת הזאת. לא חמאס שולח טילים, לא, העוונות שלנו שולחים לנו טילים. העוונות שלנו, הקב"ה אמר מה יהיה עם בני אהובי, מה יהיה איתם, אני כבר רוצה לשלוח להם את אליהו הנביא שיבשר את הגאולה בקרוב, אבל אני צריך שיתנקו, שיהיו ראויים. אמר הקב"ה אני אשלח להם טילים, אשלח להם טילים, אבל מי שלא חי את האמת הזאת חושב, בגלל הפעולה, בגלל המפלגה, בגלל ראש הממשלה, בגלל ככה, לא, כשאנחנו נמצאים בהספדו של חכם, בהספדו של איש צדיק צריכים להתחזק במה שהוא היה חזק, והוא היה חזק באמונה וזה רצונו שנתחזק במה שהוא היה חזק. אדם שחי לאורך כל השנים בשלום עם כולם זה רק מי שיש לו אמונה אמיתית, אמונה שרשית, אחרת פלוני עשה לי - לא מדבר איתם, המשפחה הזאת לא רוצה לדבר איתם, ככה, אין אדם זה אדם, תמיד יש בין משפחה, תמיד חברים ידידים, מנהלים, עובדים, איך זה יכול להיות ככה, ככה זה דרך העולם, עם כולם עם כולם? רק אמונה. רק אמונה. אמונה אמיתית, זה הכח הגדול. וזה מה שהקב"ה מבקש מאיתנו, אני שולח לכם היום טילים לנקות אתכם, חזרו בתשובה, כולנו, כולנו צריכים לחזור בתשובה, כולנו, לא לחשוב פלוני צריך לחזור בתשובה, פלוני צריך לחזור בתשובה, לא! אני צריך לחזור בתשובה, ואם אני יכול להחזיר את אחי אהוב נפשי גם אותו אני אחזיר, לכל אחד יש בבית משפחה שהם עדיין לא זכו לטעום טעם של תורה, אל תוותרו, אל תוותרו הקב"ה יש לו צער. הקב"ה רוצה שיהרג יהודי? חלילה, אבא רוצה שהבן שלו ימות? חלילה. הקב"ה אוהב אותנו יותר ממה שאנחנו אוהבים את בנינו, יותר. אז למה פלוני מת? אנחנו לא יודעים, אבל מה שאנחנו כן יודעים שאבא אומר לנו, אחי תחזרו בתשובה, הגיעה עת הגאולה, חזרו בתשובה, תהיו ראויים לקבל את פני משיח צדקנו.
אבל אנחנו לא יכולים לשמור רק על עצמנו, חובה עלינו לדאוג לכולם, כל מי שבידו להוכיח ולא הוכיח נתפס בעוון חברו רח"ל. כל מי שב"ה זכה כבר לטעום טעם של תורה, טעם של מצוה, ויש לו דודים, ויש לו אחים, יש לו אחיינים, יש לו בני דודים, שניים שלישיים, והוא יכול לדבר איתם ויכול להשפיע עליהם והוא לא עושה את זה, הקב"ה לא שמח, לא שמח. חובה, חובה עלינו.
הגאון מוילנא אומר שיש ארבעה דמעות, הדמעה ההכי הכי קשה זה הדמעה שהמת בוכה. מת בוכה? כן. המת בוכה. מתי הוא בוכה? כשעושים לו לויה. כשהנפטר נפטר עושים לו לויה, מתאספים באים כולם, מה קורה עם הנשמה בזמן הזה? מגלים לנו חז"ל, באים מלאכים, לוקחים את הנשמה ומראים לה, עכשיו תראי מה זה גן עדן, תראי מה זה גן עדן, עכשיו סיור, עד שמתעסקים בלויה, עד שמסדרים רמקולים טלפונים, כולם מתעסקים מתעסקים, את הנשמה הגדולה לוקחים עושים לה סיור, בואי תראי מה זה גן עדן, בואי תראי מה זה גיהינום, ואז הנשמה רואה לאן היא יכלה להגיע, והיא בוכה, אז זה נקרא דמעה, הבכי הכי גדול שרק יכול להיות, היא מורידה דמעות כמים, והיא מתחננת, רבש"ע, תחזיר אותי לעולם הזה, והיא מבטיחה, דקה לא אתבטל מהתורה, דקה לא אתבטל מגמילות חסדים, רבש"ע, תנסה אותי עוד פעם אחת תן לי הזדמנות, למה? היא ראתה, היא ראתה את הגן עדן, כמה רבי אמנון היה מדבר בתחילה בתחילה גן עדן גיהינום, כמה אנשים, מדבר ואנשים בסדר שמעו, והיה מנסה להדגים, אבל אחר פטירת הנשמה הקדושה באים לה בעיניים, בואי תראי מה זה גן עדן שדיברנו, בואי תראי מה זה גיהינום.
הרב שך זצ"ל פעם אמר לאחד מבני ביתו, שים את האצבע על הגז, הראש ישיבה זה שורף, שים את האצבע מה אתה מפחד, שים את האצבע, שים, שורף, שים שורף, אמר לו זה שורף? זה שורף? המדור הראשון בגיהינום הוא פי שישים מהאש הזאת, המדור הראשון, המדור השני כמו שאומר הזוהר הקדוש מי שמהרהר אחרי תלמידי חכמים נמצא במדור השני, מי שמהרהר אה תלמידים חכמים ככה, מדור השני, זה שישים כפול שני, זה שורף תגיד מה אתה עושה צחוק, אומר לו הרב שך, זה שורף?
צריכים לדעת את האמת הזאת, והנשמה בוכה ומתחננת רבש"ע, תחזיר אותי, תחזיר את הנשמה לעולם הזה, תחזיר, אני מבטיח הלך, דקה לא אתבטל, דקה.
לרב שך זצ"ל היה רופא עיניים שטיפל בו במסירות, פרופסור בלומנטל, הרב שך אמר לו תשמע, אני רוצה להכיר לך טובה, רוצה להכיר לך טובה. פרופסור בלומנטל הזה אגב אמר פעם שהוא רואה שהרב שך קורא טוב, פתחו גמרא קורא, פתחו רשב"א קורא, פתחו רמב"ם קורא, הכל הוא קורא, אמר מה אני לא רואה את הבעיה שלך כל כך בעיניים, אמרו לו תביא לו עיתון, תביא לו עיתון תראה אם הוא יודע לקרוא, נתנו לו עיתון - נעצר, לא יכל לקרוא שום דבר, רמב"ם, שולחן ערוך, גמרות ש"ס חומש, הכל אין בעיה, שמה הוא יודע את הכל בעל פה, עיתון שמה הוא נתקע, אומר לו הרב שך אתה כל כך מטפל בי במסירות אני רוצה להכיר לך טובה. אומר לו תגיד לי פרופסור יקר, מה יהיה איתך בסוף, תגיד מה יהיה איתך? מה יהיה איתך? אומר מה יהיה? מה שיש לכולם, אומר כן, אבל תראה איזה גוף יפה יש לך, בסוף התולעים יאכלו אותך, בסוף התולעים יאכלו אותך, זה מה שיהיה איתך, היום אתה ככה הולך מצוחצח מבושם מסודר, אבל אח"כ התולעים יאכלו אותך, פרופסור זה מה שיהיה איתך? אני אכפת לי עליך, כואב לי. הפרופסור נדהם, זה הכרת הטוב? אתה מדבר איתי על תולעים? כן. אומר לו הפרופסור, סליחה כבוד הרב, והתולעים אותך לא יאכלו? רק אותי הם יאכלו? אותך הם לא יאכלו? הרב שך אמר לו, יכול להיות, יכול להיות אתה צודק יכול להיות, אם כי זה בכלל לא פשוט. במדינה פעם הביאו למדינה בראש הארון של האדמו"ר מספינקא זצ"ל, הוא היה שלם, כולו היה שלם, שלם, הרי קברו אותם בארונות בחו"ל והביאו אותם לארץ, שלם, אמר החזון איש זצ"ל, מצוה על כל אחד לבוא ולראות, לראות שרקב עצמות זה קנאה, מי שיש לו קנאה העצמות שלו מרקיבות, אבל מי שצדיק שום דבר. אבל אמר לו הרב שך בסדר, אתה צודק, יכול להיות שגם אותי יאכלו. אבל משל למה הדבר דומה, אחד רכב על חמור, באמצע הדרך החמור מת, מה הו איעשה? נו מה הו איעשה? חמור מת ממשיכים יורדים מהחמור מת מת ממשיכים הלאה, אומר לו הרב שך הגוף, החמור הזה ימות, אבל אני ממשיך הלאה יש לי גן עדן, יש לי תחיית המתים, יש לי עולם הבא, יש. אבל אתה אין לך כלום, פרופסור יקר, רק גוף, הגוף הזה בסוף ימות אז מה יהיה בסוף תולעים? זה הכרת הטוב, זה הכרת הטוב.
אנחנו צריכים להכיר טובה, להכיר טובה לנפטר הדגול שהעמיד לנו בנים כאלה גדולים, מזכי הרבים, איזה זכות גדולה, מה ההכרת הטוב שאנחנו יכולים להכיר לו? להתחזק ולחזק. להתחזק באמונה, להתחזק בדרכים שהלך המנוח עליו השלום, בן אדם לחברו אצלו היה קודש קדשים מכח האמונה. ולהתחזק בתורה הקדושה. אנחנו חיים, הוא כבר כשהוא נפטר אולי הוא בכה אני לא יודע מה היה, חז"ל אומרים שאדם בוכה, כמה דרגות יכלתי, אנחנו חיים וזה הזכות וזה הכרת הטוב שאנחנו יכולים לתת למנוח ע"ה, וכן לאשתו ע"ה. בחייהם ובמותם לא נפרדו, איזה זכות גדולה זאת להעמיד כאלה דורות. אבל כולנו חייבים הכרת הטוב, אחי אהובי, להם. מהי הכרת הטוב שאנחנו יכולים להכיר להם? ללכת בדרכיהם, איזה הכנסת אורחים היתה עושה האמא הדגולה, אבל זה הכל מכח האבא, איזה קידוש ה', איזה קידוש ה'. לתת את הכל רק לשני.
חז"ל הקדושים אומרים, מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. רבינו החפץ חיים זצ"ל היה אומר, יקבצו את כל התנאים ואת כל האמוראים מכל התקופות, איזה עצה יש לדור שלנו, למתק את הדינים, איזה אסונות שומעים, איזה מחלות רח"ל, איזה תאונות ה' ישמור עלינו ויציל את כל כלל ישראל מכל דבר רע, אבל אנחנו נמצאים בחבלי משיח, וכבר גילו לנו שבחבלי משיח יהיו צרות. מה נעשה כדי להנצל מהצרות? אומר תנא דבי אליהו, שאלו תלמידיו את ר' אליעזר הגדול, מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח. אומר רבינו החפץ חיים, מה הכוונה? מה הם שאלו? הם שאלו, לפני ביאת משיח יתגבר כח הדין כל כך על העולם, והצרות הולכות ומתרבות, הם ראו התנאים הקדושים ראו בעיניהם את הדור שלנו, עד שלא יועיל שום זכות לעכב את הצרות ולכן שאלו את ר' אליעזר, רבי, תגיד לנו מה נעשה? מה נעשה? איזה זכות? ור' אליעזר השיב להם, אף שהאמת אתכם שמפני גודל כח הדין לא יועיל אז שום זכות מצוה, שמעו אחי ורעי, האמת אתכם התנאים הקדושים, תלמידיו של ר' אליעזר הגדול, מפני גודל כח הדין לא יועיל אז שום זכות מצוה, אבל מכל מקום נשאר עדיין עצה לזה, על ידי שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים, שזכות התורה והחסד מועיל אף בעת צרה כזו, זה התקוה שלנו. התקוה שלנו לעסוק בתורה אחי, לעסוק כל יהודי יש לו זמן היום. דעו לכם, שאר הזכויות לא יכולים לעצור, לא יכולים לעצור את גודל כח הדין, והכל לטובתנו, אבל לא יכולים לעצור. מה כן יכול לעצור? עסק התורה, עסק התורה הכונה היא כמו שלאדם יש עסק, לדם יש חנות, יש לו מפעל, הוא מתעסק במפעל, זה החיים שלו, הוא שילך לישון חושב מה מחר עם הסחורה, מי יקנה, מה אני אקנה, איפה אני אקנה, למי אני צריך עוד למכור, איך אני יכול לסדר את הסחורה, זה העסק שלו, אדם יש לו חנות הוא חושב מה אני יעשה עכשיו עם החנות שלי, איך אני אשים את המוצרים הכי טובים ואיפה אני אשים את המוצרים, זה עסק, אתה מדבר איתו באמצע העבודה אתה אומר לו שמע ככה, עזוב אותי, עזוב אותי עכשיו יש קונים, אתה לא רואה בלגן עכשיו, תעזוב אני בעסק, באמצע העסק.
אחי, יש רק זכות אחת, אין שום זכות, תלמידיו של ר' אליעזר הגדול ראו בעיניהם שאין שום זכות, אבל נשאר שתי דברים, יעסוק בתורה דבר ראשון, אנחנו צריכים לקחת אל עצמו את העסק הזה, כל אחד איפה שהוא נמצא, אם זה פה ביר, אם זה במושב, איפה שאתה נמצא תדאג לכך שהתורה תהיה עסק, תלמד בחבורה עדיף, עשרה עשרה שיושבים ועוסקים בתורה אומר האור החיים הקדוש, זה הזכות, זה הזכות שיבוא משיח, קחו עשרה אנשים, שבו ביחד, תלמדו שעתיים, יש זמן, יש זמן, אם זה חשוב לך, אבל זה ההצלה, זה ההצלה, אין הצלה אחרת, אין. כשאדם יודע שזה ההצלה הוא לא צריך לחכות לדמעות שלאחר הפטירה, הוא חי ואומר רבש"ע, תודה, תודה לך ה' שנתת לי הצלה. אני רוצה לעסוק בתורה ובגמילות חסדים. גמילות חסדים, קודם כל גמילות חסדים הכי גדולה זה לקרב את הרחוקים, אין לך גמילות חסדים גדולה מזו, אין לך גמילות חסדים גדולה מזו.
מרן ראש הישיבה, הרב שטינמן עלה לביתו של הרה"ג רבי אמנון, אמר לו רבי אמנון הרב אני אבוא אל הראש ישיבה, אמר לו לא, אמר לו אין מעלית בבנין שלי, אני אעלה, מדרגה אחר מדרגה, אבל אתה כבר בן תשעים פלוס, לא מתאים לי, לא, מה יש? יש לי בקשה ממך, תראה לחזק את עם ישראל בטהרת המשפחה, תראה לחזק את עם ישראל בטהרת המשפחה, זה כרת. יש לנו קרובי משפחה שלא שומרים טהרת המשפחה, צריך לבעור בלב שלנו, אם לראש הישיבה מעל גיל תשעים בקושי זז יש לו כח לעלות שלש קומות, שלש וחצי קומות לאט לאט לשבת באמצע, רק תחזק את טהרת המשפחה בעם ישראל, כרת, גם אנחנו צריכים לעשות גמילות חסדים, זה גמילות חסדים אחי אהובי. יש קרובי משפחה שלא שומרים, תשמרו, לשלוח להם אנשים, אנשים לשלוח, יש אנשים שמוכנים להשפיע יודעים להשפיע, תשמרו טהרת המשפחה, זוג חס ושלום שלא תהיו חייבי כריתות, תשמרו שבת, תשמרו כשרות, בא נקח את שלשת הדברים האלה זה הגמילות חסדים, וזה הזכות שבזכותה ננצל מחבלי משיח כי זה הבטחה של חז"ל, מה יעשה אדם, אע"פ שהדינים קשים ביותר, שום זכויות אחרות לא יכולים להגן, תורה וגמילות חסדים, זה מה שאנחנו צרירים לעשות. נראה בעינינו את הדרך של ההורים זכר צדיקים לברכה, מה הם הנחילו לנו, מה הם תפסו את העיקר, אמונה, בין אדם לחברו, נקח לעצמו גם כן את הדרך שלהם לחיות ביושר ובאהבה, זכותם תעמוד לנו בעזרת ה' שיזכו ההורים לשבת בגן עדן, במקום הגבוה, שהקב"ה יזכה את הבנים, יזכה את הבת לאריכות ימים ושנים טובות, להמשיך לזכות את הציבור, ואנחנו כולנו נחזק איש את רעהו כאיש אחד בלב אחד ונזכה בקרוב לגאולה השלמה אמן.

הנאהבים והנעימים, בחייהם ובמותם לא נפרדו. אז שבחייהם ובמותם לא נפרדו זה כולנו ראינו, אף שלא הכרתי מאודי את הורי הרב אמנון, אך אין לי כל ספק שהיו נאהבים ונעימים בין איש לאשתו ובין כלפי האחרים, אדם לא זוכר בחינם, לזכות בילדים כאמנון ואורי, לעצב את אישיותם, לדאוג שהם יצאו אנשים כל כך ראויים, בהכרח הם באו מבית שספוג באהבה ונעימות וזה היה תוכן החיים של יחיה זכריה ואשתו.
הפסוק אומר, "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו". אז מדברים כאן שהקב"ה אומר, שהוא מכיר את אברהם אבינו, והוא יודע שהוא יצווה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות את דרך ה', מה זה דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, כדי למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו. היו צריכים לכאורה הפסוק היה צריך להגיד למען הביא ה' על בית אברהם, על הילדים של אברהם את אשר דיבר עליו. אומר רש"י, וברש"י על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם, לימדונו, למדנו - כל המעמיד בן צדיק כאילו אינו מת. ז"א הפסוק בא ואמר לנו כאן, אברהם קיים, בית אברהם אברהם קיים. יחיה זכריה, לך בשלום לבית עולמך, אתה חי, העמדת שני ילדים צדיקים, אתה ואשתך האמא של הבנים, ונראה שזה רמוז בשמו, יחיה - יחיה, יחיה, איך - ע"י זכור קה, ע"י הזכירת קה שהילדים יוצרים בעולם, ע"י הקריאה בשם ה' שלהם, הלהודיע את ה', אז יחיה חי.
חז"ל כשמסיימים את פרקי אבות שהיא מסכת של דרך החיים איך אדם צריך לחיות, אז חז"ל מסיימים, כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו, כל מה שהקב"ה ברא בעולם, כל העולם כולו, כל הכוכבים, את התורה, את עם ישראל, כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו, שנאמר "כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו", ואומר "ה' ימלוך לעולם ועד", כתוב כאן שתכלית כל הבריאה שברא הקב"ה, תכלית כל הבריאה היא לצעוק כבוד שמים. אנחנו כן מבינים לא מבינים, למעשה מי שלומד את דרך ה', מי שלומד את המסילת ישרים, יודע שכשאדם יודע את ה', מכיר את ה', חי עם ה' אז אין יותר טוב מזה. אז ממילא ה' כשהוא טוב ומטיב הוא רוצה רק לצעוק כבוד שמים, גם לך ככה יהיה הכי טוב. תכלית הבריאה היא לשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, אדם צריך לדאוג כל היום איך הוא יוצר כבוד שמים, שהוא מתפלל טוב, הוא לומד טוב, הוא נמצא בחברה אז הוא יוצר כבוד שמים.
הילדים של יחיה זכריה, כל מציאותם, כל חייהם הם יוצרים כבוד שמים, הם מודיעים את ה', נכדים של אברהם אבינו, "ויקרא שם בשם ה'" ויקרא שם בשם ה' קל עולם, לא משלי אכלת, משל בורא עולם אכלת. הרב אמנון והרב אורי, שניהם עומדים ומוסרים, מודיעים לעולם את בורא העולם, מקרבים את עם ישראל לאביהם שבשמים, יוצרים כבוד שמים. מסייעים לצבאות צבאות של יהודים להתקרב לשכינה, לשוב הביתה, הם ממלאים את רצון ה' בעולם, הם מקרבים את העולם ליעודו. ריבוי כבוד ה', אי אפשר לתאר את הכבוד שנותנים פמליא של מעלה לאבא ולאמא שהם היוצרים של הכבוד שמים הזה.
אנחנו אומרים בקדיש, יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא דברא כרעותה, אנחנו מבקשים ששמו הגדול של ה' יתגדל ויתקדש בעולם שה' ברא כרצונו, יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא דברא כרצונו, בעולם שה' ברא כרצונו, ומהו רצון ה'? כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, רצונו של ה' הוא שכל העולם כולו ידעו את ה', שכבוד ה' ימלא את כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, כל העולם יקראו בשמו ידעו את ה'.
והיות והקב"ה, וזה תכלית העולם כולו, תכלית מה שהקב"ה ברא את העולם, והוא שבאמת כל העולם כולו ידע את ה', ה' ימלוך לעולם ועד. ואנחנו מבקשים מה', היות וזה הקב"ה בראת את העולם כרצונך, אז וימליך מלכותה, תודיע הקב"ה שיודיע את מלכותו לעיני כל העולם, ואז ברור שזה יהיה ושזה תכלית כל הבריאה כולה והקב"ה יביא את העולם לתכלית כל הבריאה, וכמבואר בדברי הנביאים ובתורה. ממילא בני אדם שדואגים טורחים, מוסרים את כל חייהם לדאוג לקרב את עם ישראל לה', להודיע את כבוד ה' בעולם, אין מושג כמה הם אהובים וחביבים וידידים, וההורים יחיה זכריה והאמא הגיעו לעולם האמת, אין ספק, הכבוד שהפמליא של מעלה קיבלה אותם, זה אנשים שיצרו, שהם יוצרים ילדים שבאמת מביאים דואגים ליצור כבוד שמים. ממילא באמת כשאנחנו אומרים קדיש אנחנו מבקשים מה', שה' ימלא את רצונו, שה' ימלא את רצונו וימלוך על כל העולם בעלמא דברא כרעותה וימליך מלכותה, היות וזה רצונו של ה' אנחנו מבקשים מה' שהוא ימליך מלכותא ושזה יהיה במהרה בימינו, במהרה ובימינו.
הגמרא ביומא אומרת, אמר רבי יוחנן, גדולה תשובה שמקרבת, גרסא אחרת, ומביאה את הגאולה, שנאמר "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב", מה טעם "ובא לציון גואל"? משום ד"שבי פשע ביעקב", עומדים ה ילדים של יחיה זכריה ואשתו, האמא שלהם, ומקרבים את הגאולה. מביאים גדודי גדודים של יהודים לה'.
הנביא ירמיהו אומר בשם ה' בפרק ט"ו פסוק י"ט, "לכן כה אמר ה', אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה", ביאר רש"י, אם תשוב אתה ישראל על ידי ואשיבך, ואשיבך אני אליו, ז"א ירמיה הנביא אומר, אם אתם עם ישראל תשיבו על ידי לה' ואשיבך אני אליו, אז אמר לי ה' לפני תעמוד, במצודות עד עולם, לא תפסיק הנבואה ממך על ירמיהו הנביא, ואם תוציא יקר מזולל, ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, מסביר רש"י, אם תוציא אדם הגון יקר מזולל, אדם הגון מאדם רשע שתחזירהו למוטב, כפי תהיה - כאילו כמו הפה של ה', שאני גוזר גזרה ואתה מבטלה, וברד"ק מה שתגזור ותאמר יתקיים, והוא המקור לצדיק גוזר והקב"ה מקיים. נאמר לרב אמנון ואורי, כל קדיש שתאמרו, אתם נצרכים לומר בכוונה כפולה, גם לאבא וגם לאמא, ותבקשו מה' שיתגדל שמו במהרה והרי כח בקשתם גדולה כפי דברי הנביא ירמיהו, אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה.
במדרש רבא בריש פרשת שלח לך כתוב, שאין לך חביב לפני הקב"ה כשליח שמשתלח לעשות מצוה ונוטל נפשו כדי שיצליח בשליחותו, כאותם שניים ששלח יהושע בינון, שנו רבותינו, אלו פנחס וכלב והלכו ומסרו נפשם והצליחו בשליחותם. כתוב לך במדרש, שאין לך חביב לפני הקב"ה כשליח שמוסר נפשו לקיים את שליחותו. הרב אמנון ואורי נשלחו משמים ויעודם, הקב"ה חנן אותם בכוחות נפש ושכל, אמר לי פעם אחד נו אני כבר ראיתי עוד תימנים חריפים, אמרתי לו ודאי, כמה יוסף איכא בשוקא, אבל שלמדתי תורה ונתרוממתי, בן אדם שאת כל החריפות שלו, כל הכח שלו מוסר במלוא נפשו עם כל המלחמות כדי לדאוג שעם ישראל ישוב לה', שנים, עשרות שנים אין לך חביב לפני הקב"ה כשליח שמוסר נפשו, יחיה זכריה והאמא מגיעים לשמים ורואים כמה הילדים שלהם הם אהובים, חביבים, והם אוכלים את כל הפרמיות של זה, הם יצרו את זה בבית שמה נולדו הילדים, נוצרו כוחות הנפש שלהם, הם נתנו את הישרות, את הפשטות, את הטבעיות, את האמת את היושר.
הגמרא בבבא בתרא אומרת, המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, הגמרא ביומא אומרת, אביי אמר כדתניא, ואהבת את ה' אלקיך, אז לא כתוב רק "ואהב את ה' אלקיך", "ואהבת", אומר אביי, שיהיה שם שמים מתאהב על ידך, התפקיד שלך הוא לא רק לאהוב את ה', אדם שרואה כמה ה' נותן לו, כל מה שיש לו, אין סוף, בן אדם מבין קצת מה שנעשה בגוף שלו, כמה מכונות, כמה בתי חרושת עצומים, כמה מעבדות, כמה איזה קומפיוטר ענק שהקב"ה יצר לו בראש, אין סוף ושאין לושום מושג איך שהכל נוסע והכל מסתדר והכל נוסע והכל בריא והכל, זה אין סוף, כל אדם נוסע עם בתי חרושת שאין כדוגמתם בעולם, פירוק החומרים, פירוק המחשבה, אין סוף, כל דבר, אם אתה פעם שומע צרות של סכרת, ואתה שומע שבן אדם צריך להכניס לעצמו כל המזן אינסולין, אתה מתחיל להבין מה הקב"ה עשה לך כל הזמן, וזה פרט קטן, וכל דבר וכל דבר בעיניים בראש בזה, אז איך אדם כולו מאוהב בה', כולו כל הזמן ואתה מחיה את כלם, כל הזמן הקב"ה נותן לו. התפקיד של הבן אדם ודאי לאהוב את ה', אבל יותר מזה "ואהבת את ה' אלקיך", אדם צריך לדאוג לאהב את ה' לדאוג לאהב את ה', לדאוג שאנשים יאהבו את ה'. אמנון ואורי עומדים עשרות שנים ומאהבים את ה' על בני אדם, על צבאות צבאות של יהודים, מביאים את היהודים להכיר בה', להבין מיהו ה', להבין מה ה' נותן להם, להבין כמה טוב ה'. ואת כל הפרמיות האלה ואת כל מה שנעשה, זה הכל יוצרי הבית, מי שיצר את הילדים, מי שיצר את הכוחות, וברור שגם להם יש זכויות, אני לא רוצה להוריד את הזכויות שלהם. אבל בלי ספק יחיה זכריה יחיה ע"י זכירת קה והאמא.
המשנה באבות אומרת, אז אביי מסיים, אביי אמר כדתניא ואהבת את ה' אלקיך, שיהיה שם שמים מתאהב על ידיך, שיהיה קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהיה משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרים עליו, אשרי אביו שלימדו תורה אשרי רבו שלימדו תורה, אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמד תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר".
המשנה באבות אומרת, כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו שנאמר "צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל". כתוב כאן במשנה, קודם כל את המציאות שמזכה את הרבים ושכל הזכויות של הרבים כולם עומדות לו ממילא מי שיצר אותו עומדות גם לו, וכתוב כאן עוד נקודה חשובה, משה זכה וזיכה את הרבים, אדם לא יכול להיות מזכה את הרבים בלבד, כל הזמן הוא צריך להיות במצב משה זכה וזיכה את הרבים, משה, משה רבינו המזכה הרבים הגדול שבכל הדורות, רבן של כל ישראל, אבל סדר הזיכוי שלו משה זכה וזיכה את הרבים, צורת הזיכוי הוא משה זכה הלימוד של האדם, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, הקב"ה נתן לנו תורת אמת, נתן לנו תורה שהיא האוצר החביב ביותר של הקב"ה שיש לו את כל העולמות כולם, הוא נתן לנו את תורתו כדי שאנחנו נוכל להכנס לתורתו, ללמוד את התורה, לאהוב את התורה, ועי"כ לגדול ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים, סלסליה ותרוממך, אמר רב יוסף אי לאו ההוא יומא שלמדתי תורה ונתרוממתי, אדם כל היום צריך, משה זכה להכנס לתוך התורה לאהוב את התורה לאהוב את ה' ע"י התורה ואח"כ וזיכה את הרבים.
איש האלקים אומר לעלי בשם ה', לעלי הכהן, מכבדי אכבד ובוזי יקלו, הנהגת ה' בעולם היא מכבדי אכבד ובוזי יקלו, מי שחס ושלום מבזה את ה' אז יקלו, מי שמכבד את ה', מכבדי אכבד. יחיה זכריה ואשתו זכו לשני ילדים שמכבדים את ה' במלוא כוחם, כל היום עומדים ומכבדים את ה', מוסרים את, מודיעים את ה', על זה הקב"ה אומר "מכבדי אכבד ובוזי יקלו".
הפסוק במשלי אומר, בפרק ח' הקרי של זה, אני אוהבי אהב, אמר שלמה המלך בשם ה', אני אוהבי אוהב, שהקב"ה אומר אני אוהבי אוהב, ז"א לא רק מכבדי אכבד, אני אהבי אוהב, מי שיאהב את ה' אז הקב"ה אוהב אותו. אין יותר מאהבת ה' שהקב"ה אוהב אותו. אני אוהבי אוהב, והקרי של זה, בקרי אנחנו קוראים אני אוהבי אהב, הכתיב יש שמה ה' נוספת, אומר רש"י, בכתיב כתב אני אוהביה אוהב, וברש"י שם אוהביה כתיב, אמר הקב"ה, אני אוהביה של תורה אוהב, זו שמעתי בשם ר' אהרן בשם ר' נתן, כמה אהבת ה' ואהבת תורה יש בבניו של יחיה זכריה. כל היום, שנים, עשרות שנים עומדים ומאהבים את ה' לעולם, מאהבים את ה', מאהבים את התורה, אני אוהבי אוהב, אני אוהביה של תורה אוהב, מה שאנחנו יכולים לקבל, אנחנו צריכים לנסות לדאוג לאהוב תורה, לאהוב את ה'. אנחנו אומרים בקריאת שמע, "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", וכיצד אוהבו, אומר הספרי, איך אדם מגיע לאהבת ה', "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך", וכיצד אוהבו, והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, תאהב את התורה, תלמד תורה, תאהב את התורה, יהיו הדברים כל הזמן על לבך עד שיכנסו לך פנימה, על ידי זה תגיע ל"ואהבת את ה' אלקיך", זה מביא לאהבת ה'.
אח"כ הכתוב אומר, להנחיל אוהבי יש, מה הקב"ה נותן לו אבל, "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא", אמרו חז"ל, שי עולמות יתן הקב"ה לאוהביו, ובפשטות, להנחיל אוהבי יש, היש היחידי שאדם יכול להוציא מהעולם, כי לא במותו יקח עמו, אדם לא לוקח אתו לא כסף ולא זהב, היש היחידי שנשאר לאדם גם לאחר פטירתו זה כמה אהבת ה' הוא יצר, כמה אהבת תורה הוא יצר, זה היש היחידי, להנחיל אוהבי יש, נשארים עם מציאות של יש.
נסיים בדברי הנביא והכהן הגדול זכריה בן יהוידע, מובא בדברי הימים שהיה נביא וכהן גדול וזה היה ביום הכיפורים, "ורוח אלקים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמוד מעל העם ויאמר להם, כה אמר האלקים למה אתם עוזבים את מצוות ה', כי עזבתם את ה' ויעזוב אתכם". המציאות, למה אתם עוזבים את מצוות ה', שתתחזקו, תחזיקו את מצוות ה' אז ה' לא יעזוב אתכם, וכשאדם אין לו את ה' אין לו כלום.
ונסיים בדברי עזריהו בן עודד, היה נס עצום שהמלך אסא וחילו, שהקב"ה מסר בידיהם את הכושים שבאו עם חיל עצום ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלקים ויצא לפני אסא ויאמר לו, שמעוני אסא וכל יהודה ובנימין, ה' עמכם בהיותכם עמו, מתי ה' עמכם? בהיותכם עמו, כשאתם תהיו עמו לב בלב ה' עמכם בהיותכם עמו, ואם תדרשוהו ימצא לכם ואם תעזבוהו יעזוב אתכם, ואתם חזקו אל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעולתכם. החיזוק שבאנו גם להגיד דברי הספד וגם לחיזוק, החיזוק הוא, לדרוש אלקים, להתקרב לה', לאהוב את ה', לאהוב תורה וללמוד תורה, לשמור את כל המצוות, ולנשים אז גם הגאון מוילנא וגם מהחזון איש שמענו, שכמו שאצל גברים אז ללמוד תורה לאהוב תורה, זה המציאות שמעלה ומחיה את האדם, אז אצל נשים כנגד התורה זה צניעות, כשאשה שומרת על צניעותה, היום יש חסרון עצום בצניעות, צניעות זה נקרא כשאין שום הבלטה, שיש צנוע, מעלי, כשאשה שומרת על צניעות אז היא עולה, היא מתעלה, היא כמו שאדם אוהב תורה ולומד תורה.
ה' יעזור לכולנו שנתחזק באהבת ה', בקרבה לה', לקיים את מצוות ה', ובמהרה בימינו הקב"ה ישלח לנו את משיח צדקנו.
כל הגויים כמר מדלי לעומתו, ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, ישלח לנו את משיחו ומחה ה' דמעה מעל כל פנים ונאמר אמן.

ברשות הרבנים הגאונים, ובראשם האחי הקדושים האחים יצחק, מורי ורבותי עת צרה היא ליעקב וממנה איוושע בעזר ה' יתברך. המסרים שכל אחד ואחד מאיתנו צריך לשים ממש בעת הזאת מזכירים את המדרש המפורסם, שהיינו צריכים ואמורים לדבר עליו בפרשה שעברה, וכן בפרשה שנקרא בעזר ה' יתברך, ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, שואל המדרש מהיכן הגיע אברהם, ואומר המדרש שאברהם הגיע מקבורת תרח שהוא בא לקבור את אבא שלו, משם הוא שמע ששרה נפטרה הוא בא אז משם להספיד את שרה. "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה", מצד שני אומר המדרש, מהיכן הגיע אברהם, ויבוא אברהם שהגיע ישר מהעקידה כמו שכולם מכירים, שהוא בא מהעקידה ופרחה נשמתה של שרה וכו' וכו'.
מרן הרב שך כשבא להספיד את ר' יחזקאל לוינשטיין בלויה, שאל שהמדרש הזה פלא פלאים, המדרש פחות או יותר יכול לדבר על מקרים דומים שקרו פחות או יותר באותה תקופה, אבל כאן שבא המדרש ומדבר על דבר שפחות או יותר שנתיים עברו מהמאורע הזה למאורע הזה, המדרש הזה כביכול מרחיק אופקים יותר מידי ואיך אפשר לקיים את שתיהם, שתמיד מחפשים לצמצם כמו הגמרא בבא קמא דף י"ד ועוד, שמחפשים לצמצם מה שיותר את דברי המדרש. אומר ר' יחזקאל באמת כשמסתכלים על המדרש באמת לאמיתו על דרך המוסר זה לא סתירה בכלל, שרה היתה אשה גדולה והיא כל ההלך שהיא הנחילה את הגב לאברהם כידוע, שהרי כל אדם גדול עומדת אשה גדולה, מה שהיא הנחילה לאברהם ומה שהיא הנחילה לדורות, כידוע הגמרא במגילה דף ד' שרה יסכה שמה שסכה ברוח הקודש, ובספרים הקדושים בעלי החסידות מביאים ששרה זה לשון שרה, היא שר ומושל, בדור האחרון אדם צריך להיות שר ומושל, להתגבר הל היצר, כותב ר' נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן שאדם צריך לא להיות גיבור חיל לפני ה', פעם היה אפשר לקבל את ההשפעות מהרבה אנשים בחוץ אבל היום שההשפעות כל כך טמאות אדם צריך להיות גיבור חיל לפני ה', לצאת לקרב, לצאת למלחמה. אז לכן זה נקרא שרי, מה הגבורה של שרי שכל אחד ואחד מאיתנו שבדור האחרון נקרא שרי? מורי ורבותי הדבר הראשון שאדם צריך לעשות בעת צרה זה קודם כל לגמור את התרח, לגמור את העבודה זרה, לגמור את האופנה שמשתוללת ברחובות, המודרניזציה האופנה, כל הדברים ה' יתברך חנן את האדם בתביעת העין האמיתית לדעת מה טמא ומה טהור, חנן את האשה לדעת מה באמת בגד יהודי ואיך באמת צריכה אשה יהודית להיראות ולהבדיל איך נראים הגויים, וילכו בגויים וילמדו מעשיהם אחריו ה' בעמו, אדם צריך לקחת, מורי ורבותי, את נתיבי הקדושה האמיתיים, הדבר הראשון זה גבורת תרח שאשתו, שבתו סליחה של ר' חיים שמואלביץ אמרה לו, אבא, אבא, נו מתי כבר יבוא משיח, מתי כבר יבוא משיח, אמר לה ר' חיים שמואלביץ שנשי ישראל נשות ישראל יתלבשו כמו שצריך להתלבש אז יגיע משיח צדקנו, ככה אמר הגאון האדיר ר' חיים שמואלביץ שהוא היה מדקדק קלה כבחמורה, בפרט בענין שמירת העיניים, הוא ביטל שיעור שהיה לו קבוע בתל אביב כי פעם אחת באוטובוס הוא ראה איזה מאן דהיא בטעות לא במתכוון שלכולי עלמא זה מתעסק ואין בכלל שום נידון בכלל גם לפי ר' עקיבא איגר בתשובה ס"ח ור' עקיבא איגר שמתעסק זה בטהרה לא רק לגבי שבת, ואעפ"כ אמר ר' חיים שמאולביץ לבטל את כל השיעור, אין שיעור, זה היה חיזוק גדול, הוא אמר להם פעם אחת פגעתי בעיניים בטעות בלי לשים לב באוטובוס אפשר לסגור את השיעור ולזרוק אותו לפח, כי כשהדרשן בעצמו לא בא מחוזק אי אפשר שהציבור יתחזק.
מורי ורבותי כמובן זה לא הדרגות שלנו, אבל כל אחד בפרט שלו, עניני קבורת תרח בבית, עניני כל מיני רוחות חדשות שנכנסו אלינו מורי ורבותי לשבור את הקרח הזה, והדבר השני זה העקידה, מהיכן הוא הגיע מהעקידה, מהמסירות נפש, אדם צריך למסור את עצמו. לא מזמן, ממש לא מזמן עדיין זה מהדהד באזנינו, ותעלה לך תמורתו, ותעלה לך תמרתו, שאדם כל החיים שלו צריך להיות בגדר ותעלה לך תמרתו - העקידה. אמר הרב שך אז המדרש לא סותר בכלל, באברהם ושרה היה שני בחינות גדולות שצריכים להיות בכל אחד ואחד מאיתנו בצאצאים, כמקובל מר' משה לייב מסאוב, שאברהם עשה לנו את העבודה במסירות נפש, וזה טבוע אצלנו כבר בדם, מה טבוע אצלנו, מהי העבודה שלנו, א' קבורת תרח, עניני הקדושה, ב' - עקידה, למסור נפש ולהתקדם ולעלות בעבודת ה'. ומה הפשט, אני אסביר את דברי, בד"כ רגילים לומר ובזה מדברים תמיד, בעניני הקדושה כמו שדיבר הרב הקודם ה' ישמרהו, עניני התורה להתחבר לה', לעלות לה' שכל דיבור ודיבור זה חיבור לה', ומי שששמע בדרשה הקודמת גם שמע כעין זה, להתחבר להשי"ת, ואשמור את נפשי לה', אצל שמשון הבאנו דברי המקורות, שאומר ויאמר שמשון אל האלקים שמשון אל האלקים, שמשון בא להתפלל הוא כל כולו לאלקים, זה מה שרגילים לדבר בד"כ וצריכים כך להחדיר תמיד, תפילה בדבקות, תורה, אבל מורי ורבותי עוד נושא אחד שהוא קשור לעקידה, זה הנושא שאדם עוקד את המידות שלו.
ר' חיים שמואלביץ שהם היו פעם אחת במקלט תחת רקטות גדולות של הגויים, ר' חיים שמואלביץ שמע איזו אחת שאומרת בשקט וככה כמה מהם שמעו, רבש"ע, בעליע זב אותי ועשה אותי אלמנה מזה 15 שנה אלמנה חיה, הוא עשה אותי הגונה, ישנו גמרא בגיטין דף ל' ע"א שאומר שאלמנה זה לאו דוקא הגונה, זה לאו דוקא אחת שבעלה נפטר אלא אלמנה זה גם אחת שבעלה עזב אותה ולא נמצא איתה, ולפעמים זה גם יותר גרוע, זה שהוא נפטר היא מותרת לבוא בקהל, פה בינתיים הוא השאיר אותה אשת איש לעלמא, והיא אמרה בפני כולם, רבש"ע, למען עם ישראל אני מוחלת לו, למען עם ישראל אני סולחת לו, העיקר די, שישקוט חרון אף ה', שירגע חורי האף הגדול הזה שיעצר, ככה היא אמרה, ולמחרת כבר הפסיקו כל הפגזים, אמר ר' חיים שמואלביץ אני לא נביא, אבל חכם עדיף מנביא, ואני בטוח שאותה אשה שמחלה וסלחה והתגברה וקרעה את המידות, אני בטוח שהאשה הזאת היא אותה אשה שהיא הצליחה האשה הזאת להכות את היצרים שלה את המידה הרעה היא שברה את זה וזה מה שהצליח.
מורי ורבותי וכידוע שעם ישראל נמצאים באחדות, העקדה האמיתית - עקידת יצחק זה לשבור את המידות, העקידה האמיתית זה אפילו שלא נראה לי אותו אחד אבל מה זה משנה, הרי כשיש בעם ישראל מדנים אז זה בעצמו מביא דין, אומר ר' משה לייב מסאסוב זה בעצמו צריך להראות לאדם תרגע, אי אבל לא מסכים איתו, אתה לא חייב להסכים איתו, אבל מכאן ועד לשנוא אותו, מכאן ועד לריב איתו זה כבר שמים וארץ, כי יהיה דבר משפט... ואדם מסתכל מורי ורבותי, ומסתכל רבש"ע, בין דם לדם, בין דין לדין, בין נגע לנגע. אומר הגאון הקדוש ר' מרדכי בנט, אדם לפעמים רואה בדור האחרון בפרט, בין דם לדם, הגמרא אומרת שהמקור הזה בין דם טמא לדם טהור, אבל ר' מרדכי בנט אמר בין דם לדם, בין מגיפה למגיפה כבר אי אפשר לזהות, אדם מסיים מכה כבר מתחילה בעיה אחרת, שומעים פיגוע כאן שומעים עכשיו פגזים פה ושומעים כאן, ולפעמים אדם עוצר, רבש"ע, תן לנו אתנחתא, תן לנו איזה מקום לעצור לנוח, לקחת רווח בין עדר אי אפשר, הצרות כמו שמביא רש"י רבות ורעות צרה רודפת חברתה, אי אפשר להרגע מהצרות רח"ל, בין דם לדם, בין דין לדין, מתחים בבית, דינים בבית, כותב רבינו האריז"ל שהכל פגם כעס וזה מובא במהרח"ו בכמה מקומות, הרב כותב גם ביביע אומר ומביא את זה תשובה בהלכה, עד כדי כך הוא אהב כל כך את המהרח"ו הזה בכמה מקומות, שעל פגם אחד בבית ובפרט בכעס מסלק את השכינה וגורם לנשמה שתלך לסטרא אחרא, והוא נשאר עם איזה צלם של איזה פרה כנראה, בינתיים הוא תקוע שם בלי נשמה. בין דין לדין, בין נגע לנגע, אדם מורי ורבותי מסתכל, כל המקומות ימין ושמאל, הכל נגעים, הכל רע, מה יהיה, מורי ורבותי צריך לעצור ולעשות חשבון נפש. אומר לו הפסוק, אתה רואה שיש דם ודם, יש דין ודין ויש נגע ונגע, דע לך תבדוק דברי ריבות בשעריך, יש הרבה מריבות, כשיש הרבה מריבות, כשיש פגם זה איום ונורא, אז מתחילים הדברים להסתבך ואז באים הדינים לעם ישראל, כשעם ישראל ביחד אי אפשר עלינו, כבר אמר הרבי מגור, ולא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, הרבי מגור היה אומר ככה, ולא אחד - זה שלא היינו אחד זה בלבד עמד עלינו לכלותינו. ולא אחד, כשלא היינו מאוגדים, זה בלבד מה שגרם לנו לעמוד לפני אויבינו.
מורי ורבותי, וזה היסוד האדיר, דברי ריבות בשעריך, כמה שיותר להפסיק להקפיד, כמובן יותר השקפות של תורה והשקפות של רוחניות, ומה שמביא הרב גרוס בספר אום אני חומה בשם החזון איש שלהעמיד את ההנהגה בבית ועם זה אני מסכים ועם זה לא מסכים וזה מותר ואין בזה שום בעיה, אבל מכאן מורי ורבותי ועד לבוא לשנוא אנשים, ועד לבוא, לפעמים אתה שומע ובפרט אצל אברכים צעירים שנמצאים, הנה עכשיו תקופה של בחירות, מה זה הוא יכול לעשות, מי זה מי זה מי זה, השר הזה וההוא זה, מה לנו ולצרה הזאת, מה לך ולזה, תן לאנשים הגדולים לנהל את הענינים, כל אחד ילחם את ההנהגה שלו, כל אחד יקח את הציבור שלו, מה הענין שלך, הלשון הרע שועלים קטנים מחבלים כרמים, החפץ חיים אמר, סגור שבעים ישיבות, סגור בידיים ואל ידברו לשון הרע אחד, אדרבא במקום זה לפרגן, רוצה להצליח, רוצה לקום רוצה להרים, אדרבא תפרגן, מה קרה.
מורי ורבותי זה היסוד של כל אחד ואחד מאיתנו, אם נדע לפרגן, הרב כדורי ע"ה שמעתי עליו שלקראת זקנתו אז סיפרו שהוא היה מסתכל במראה, אע"פ שעל פי הסוד זה מאד מסוכן להסתכל במראה גם על פי הפשט בגמרא כתוב שאסור להסתכל בראי, רק היום באחרונה אמרו שאדם שלא יהיה חילול ה', שלא יבוא אחד לדרוש אתה יודע, על איסטרא ולהקתו, אז לכן התירו להסתכל שיראה פחות או יותר סביר, שיוכל להתקבל בקהל, אבל מצד הדין, היה הזוהר אומר, אני פעם שמעתי את אחד המקובלים הגדולים שדיבר, והוא אמר הייתי אומר לכם מה כתוב בזוהר הזה אבל רק אם אתם מקבלים שאתם לא מסתכלים במראה, אם אתם לא מקבלים חבל לי סתם להפחיד אתכם, זה דבר מאד מאד חמור, אבל הרב כדורי עם כל גדלותו היה מסתכל במראה בשביל מה, הוא היה מסתכל לחיוך שלו, היה מסתכל למראה סוגר פותח, סוגר פותח, אז שאלו אותו כבוד הרב מה זה משהו חדש, מה עקירה, שנה וחצי בן אדם במראה ככה, עקירה עוברת גם אחרי שנה וחצי, אמר להם הרב, אני כבר מזדקן, פעם יכלתי לחייך שכולם קולטים שאני מחייך, ושימו לב טוב כל התמונות של הרב כדורי רואים אותו שהוא מחייך, אבל עכשיו שכבר קשה לי אז אני מתאמן, מתאמץ.
ממש כיוצא בזה, הגאון ר' חיים פרידלנדר, כמפורסם עליו שהוא קיבל את המחלה בלסת הוא פעם הלך לרופא שיניים והרגיש שיש לו כאבים, הרופא אמר לו אין לך שום כאבים, אני מרגיש שיש משהו יושב לך על הלסת, אחרי בירור, מורי ורבותי, שגילו לו את המחלה בר מינן לא עליכם בלסת, הוא הגיע לרב שך, והיה שם ישיבה של כל הרמים מפוניבז', אחד הבחורים ככה הציץ בחלון וראה שכולם בוכים, שאל את אחד הר"מים כבוד הרב, מה כולם בכו כשנכנס ר' חיים פרידלנדר, הוא אמר לנו שנשאר לו עוד שבועיים לחיות, שהרופא אמר לו שנשאר לו עוד שבועיים לחיות, אבל לא זה מה שהוא בא להגיד, הוא רק בא לשאול אותנו, הוא בא לשאול אותנו, יש לי שבועיים, מה אני יעשה בשבועיים הללו, נותרו לאדם שבועיים לחיות מה אדם יעשה באותם השבועיים, כמובן תשאל אחד חסיד מה עושים בשבועיים האחרונים הוא הולך לטבול בקרח, עושה וידויים, תיקוני הנפש, תשאל אחד ליטאי, נכנס לאיזה תוספות ולא יוצא ממנו עד ראש השנה, תופס את התוספות הזה נכנס בו בפנים עמוק עמוק להפטר ביחד עם התוספות, כמו שידוע מרבותינו בעלי המוסר, התוספות הקשה בבא קמא הם כתבו אותו לפני שהם יצאו להיהרג במלכות כידוע ומפורסם מרבותינו בעלי המפרשים שהביאו על אותו תוספות בבא קמא הקשה.
מורי ורבותי, ר' חיים פרידלנדר בא להתייעץ עם הרב שך, נשארו לי שבועיים, מה אעשה בשבועיים הללו, איך אעלה אל אבי, איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי, אומרים רבותינו בעלי המוסר, אדם עולה לבורא עולם, ימי הנערות אינם איתו, כל ימי האדם שאדם חי חלדו בעולם הזה, מה עכשיו יכול לעשות, ואיך אעמוד נגדך רב"ע, מה אדם יעשה שבועיים יש לך לתקן את הכל מה עושים? אז פשטות היתה הרבה תורה, יראת שמים, וידויים, תיקוני הנפש, אמר לו הרב שך - אתה איש מידות, תעבוד לתקן עוד מידה אחת, מי שמסתכל בספר שפתי חיים רואה שכולם מידות, והוא אמר לו תעבוד לתקן עוד מידה אחת, תעבוד לתקן עוד מידה אחת, מורי ורבותי שבועיים האחרונים שנותר לאדם לחיות, מהי העבודה? מידות, כמה חשובה מסכת מידות לפני הקב"ה, אמרתי פעם החודש הזה ראשי חודשים ראשון לכם מחודשי השנה, זה מדובר על חודש ניסן, אז יש על זה הרבה ווארטים, המדרש כותב שם שהחודש הזה לכם נאמר מגיד דבריו ליעקב, אומרים רבותינו בעלי התוספות על המדרש, למה החודש הזה לכם ראשי חודשים מגיד דבריו ליעקב, להגיד לבן אדם שהחידוש הגדול ביותר שיכול להתחדש בעבודת ה' - מגיד דבריו ליעקב, זה דברי התורה, כמו שמביאה בכ"ח ע"ב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, התורה זה רק לעם ישראל ולא לגויים. ולמדתי פשט אחר על זה בס"ד, חודש הזה לכם ראש חדשים, חודש ניסן זה חודש של מידות, בבית קסח בא, החודש הזה לכם ראש חודשים, שאתה רוצה להתחדש באמת - מידות, מידות יראת שמים קדושה וטהרה. וגם ר' חיים פרידלנדר גם הוא היה עובד על החיוך, שהחיוך נראה באמת אמיתי, שיהיה אפשרי באמת לדעת, רבותי עם כל הכח וכל הגדלות זוהי העקדה ותעצר המגיפה, אני בטוח בפשטות מאה אחוז, ר' אליהו לאפיאן פעם א חת אשתו היתה עם המשרתת שלה בבית והמשרתת בטעות העיפה איזה כוס שהיתה מאד יקרה לר' אליהו לאפיאן, המשפחה בבית היו מאד מאד עניים, השכנה באה אמרה לאשתו של ר' אליהו לאפיאן, יש לך בלי עין הרע בנים גדולים, מי שראה את ר' אליהו לאפיאן הוא היה אביר שבגיבורים וגם הבנים שלו בלי עין הרע היו ארבע על ארבע, אז היא אמרה לה תוציאי אחד מהילדים שלך, תוציאי אחד מהם שיצא לעבוד, היא אמרה אני אסתדר ככה, אני מעדיפה אותם בעולם הבא, בעולם הזה אני אסתדר, מעדיפה שיעזרו לי בעולם הבא, בעולם שכולו ארוך כהגמרא בקידושין וחגיגה גם, בקיצור מורי ורבותי, ככה היא אמרה. אבל הכוס הזאת יקרה מאד, והכוס הזאת צריך לשלם עליה, היא תבעה את המשרתת לדין תורה. היא מגיעה לדין תורה בשביל לתבוע את המשרתת, ופתאום היא רואה את בעלה את ר' אליהו לאפיאן, היא אומרת לו בעלי אתה צדיק, כל ההתמדה של הלימוד לשך, כל העוצמות של הלימוד שלך אתה בא, אני מסתדרת, הוא אמר לה אשתי אבל אני כאן, היא אומרת אבל בעלי אני מסתדרת, זה בסדר גמור הכל בסדר, אומר אני אגיד לך את האמת, לא באתי בשבילך, באתי בשביל המשרתת, את אשתו של ר' אליהו לאפיאן, איפה שלא תלכי כולם יכבדו יעריכו ויעריצו, אבל היא מסכנה המשרתת, מה היא תעשה לבד אף אחד לא מכיר, ודאי שתהיה נטיה דקה אליך לכן באתי להגיד שהיא לא אשמה, זה ממש היה בשוגג, הכל בסדר גם איתך אני אתסדר אני לא אריב איתך, אבל האמת צריכה להאמר, אני אגיד מה ראיתי בעיניים והלכ יהיה בסדר שגם המשרתת תרגיש נעים.
מורי ורבותי, ראו מה זה הכח של המידות, מה זה הכח של התמדת המידות, להכות מידה מורי ורבותי זה גבורה נפלאה. כותב ר' אהרן ראטה בספר שומרי אמונים, שאדם מגיע לו נסיון של נידות ועומד בו, גם אם נגזר עליו מיתה כמה פעמים, מדגיש כמה פעמים הרי מתכפר לו הכל במחי יד, ומיהו זה הטיפש שיוותר על כזאת הזדמנות פז, הזדמנות כזאת גדולה בשביל לוותר על הכל.
ונסיים מורי ורבותי בדברי האריז"ל, על הדבר הזה חז"ל אומרים הטוב שברופאים לגיהינם, ככה חז"ל אומרים, אומרים רבותינו בעל המוסר, הטוב שברופאים לגיהנם? מה חסר רופאים שהם בסדר, הרמב"ם היה רופא גדול, הרופא שפוסק בהלכה, יש בבית יוסף סימן פ"ז לגבי דגים וחלב האם דגים וחלב מותר בהלכה או אסור בהלכה, אז שמה הבית ישראל אומר שדגים וחלב זה אסור, ..... אחד מהראיות שרוצים להביא לבית יוסף שזה לא כך הדגים ובשר שהרמב"ם לא הזכיר את זה, והרופא הגדול הרמב"ם אומר שאין צרעת אז מי יותר מהרופא הגדול שאין צרעת, הבית יוסף כתב אע"פ שהם עמודי הוראה, ביניהם עשיתי שניים אבל ברגע שהרמב"ם דיבר בעניני רופאה הוא היה כנגד שתיים - הרופא הגדול. אפשר להגיד על הרמב"ם הרופא הגדול שהוא הטוב שברופאים לגיהנם חס וחלילה חס ושלום, אפילו על דל השפתיים אי אפשר להגיד את זה, אז מה הפשט הטוב שברופאים לגיהנם? אז יש פשט על פי הקבלה מביאים, טוב שברופאים טוב בגימטריא 17, הרופא שהוא בא להתפלל הוא לא מתפלל תפילת שמונה עשרה, הוא אומר רק 18 ברכות, למה רפאנו הוא מוריד, אפילו שזה 19 אבל בשביל הווארט, רפאנו הוא מוריד אז כמה נשאר לו בתפילה? 17, אז 17 בגימטריא זה טוב, אז הטוב שברופאים אה אתה אומר טוב, אתה מקצץ בנטיעות, לכן תלך לגיהנם, טוב שברופאים זה לגיהנם, זה אחד. אבל הפשט שקשור למידות לרבינו האריז"ל רבותי, אומר רבינו האריז"ל הטוב שברופאים לגיהנם בא תקח את המשל הנמרץ, היה אחד שהגיע לרופא, כאבה לו הרגל נורא נורא, אמר לדוקטור הרגל שלי מתפוצצת מכאבים, אמר לו שב נעשה לך צילום, תופסים את הרגל שלו עושים לו צילום, אומר לו טוב, אין מה לעשות צריך לעשות ניתוח, אומר לו סליחה שאני שואל, זה הרדמה מלאה? אומר לו כן, הרדמה מלאה, אומר להגיד לך את האמת אני פוחד, אומר למה? אומר תשמע, קראתי בספרים הקדושים שאם אדם נמצא בעולם אז טוב, נגזר עליו כמה שיחיה, אבל כשאדם כבר נמצא בהרדמה בורא עולם אומר יאלה, הוא כבר על הדרך, עושים עסקת חבילה, בא נקח אותו כבר על הדרך ונעלה אותו למעלה, ותעלה לך דברתו, כמו שאמרנו, ככה הוא אמר, אמר לו לא רוצה הרדמה, תעשה לי חסד, יש איזה סתירה בגמרא אבל נדבר בזה בהזדמנות אחרת, ככה אם כבר הבן אדם נמצא במקום אחר אז קדימה. אמר לו דוקטור תשמע, אין מה לעשות, אני חייב לעשות הרדמה, אתה לא תוכל, אמר לו אי אפשר משהו מקומי? אמר לא, זה לחפור ברגל,ז ה בלגן זה לא מקומי, מילא היה החזון איש יכול להכנס לסוגיא, כן הרב עובדיה יכול זה, אבל הוא יכול להכנס אולי לאלפוני גג, זה מה שהוא ראה בחיים אולי איזה אלפוני, מה כבר יכול להכנס, קיצור אמר לו תשמע, יש איזה רופא מקום המדינה פה ברחוב ליד, לך לרופא הזה, לך לרופא הזה מקום המדינה גש אליו הוא עובד בלי הרדמות אפילו לא יודע מה זה הסם של ההרדמה לך אליו, טוב זה הגיע באמת ראה ככה מרפאה מקום המדינה, הוא ראה הכל רעוע שם הכל זה, תמונה של כל השר שהרב מזכיר בדרשות, והוא נכנס לבפנים ואומר לו אתה הרופא? ראה שם אחד כולו על רטט, עוד מעט עובר למצב שקט, כן, כולו על רטט מצב רוטט, כולו על רטט, אומר לו אתה הרופא? אומר לו כן, ככה לכאורה המסתבר, אני הרופא, לכאורה, הוא כבר שכח רופא מזמן לא באו לפה, כבר שלשים שנה, הוא אומר לכאורה כן, אומר אם אפשר כואבת לי הרגל, אומר לו שבת, אומר לו מה שב? ניתוח, אומר תראה איזה רוח הקודש, איך ידע ניתוח בלי שום דבר? אומר אבל הרדמה בלי הרדמה אומר לו איזה הרדמה עזוב אותך איזה שטויות כל החידושים האלה, בלי הרדמה, הכל בסדר יהיה טוב, טוב הוא נכנס פתאום הוא שומע אותו מביא מקדחה פררררר מביא מקדחה, מביא פטיש, אומר לו סליחה אתה בשיפוצים? אומר לו לא בשיפוצים, אומר לו מה זה ניתוח, אומר לו מה זה איך אני לא ארגיש? אומר לו מי אמר שלא תרגיש, זה התיקון מה זה, זה מרפאת רבי נחמן תיקון הכללי, אתה מקבל את זה כל הגוף, אמר תשמע מה פתאום אי אפשר, אומר אבל התקשרו אלי אמרו לי שאתה לא מסוגל לסבול הרדמה מלאה, פוחד למות, פוחד שיקחו אותך, פוחד מעולם הבא, אמר לו תעשה לי חסד, אני פוחד בטח אני פוחד מהרדמה, אבל אני גם פוחד מהכאבים, שמע אני בן אדם רגיש הלב שלי חלש ויש לי בלגן, אמר לו אין לי מה לעשות, אין לי איך לעזור לך לא זה ולא זה, תשמע תדדה כל החיים, אבל אולי תנסה יש פה ברחוב הזה יש פה איזה זקנה אחת מה זה ישישה, ענתיקה בת 215 וארבעה חדשים, לך אליה, ענתיקה יושבת שם לא זזה, היא עושה שיקויים לכל מיני רפואות, לך, אולי יש לה שיקוי בשבילך תנסה, מה אכפת לך לנסות, זה מגיע לזקנה, אומר לה גברתי יש אולי איזה שיקוי, הרגל שלי מתפוצצת, אמרה לו הרגע היה פה אחד שתה קיבל שלש רגליים, הרגע, אבל בגלל שנגמר לי השיקוי יש קח שיקוי הכללי, אומר לה מה זה שיקוי הכללי? היא אומרת לו זה שיקוי שהוא עוזר לכל המחלות, אדם שותה את השיקוי הזה, שתי שניות הוא מרגיש כאבים שכל העולם ביחד תחבר את הכאבים שלהם הכי חזקים ביחד לא יכולים להתגבר עליהם אבל זה שתי שניות, אחרי שתי שניות שזה עובר הגוף נהיה בריא כמו ילד בן עשר, חדש, ידוע מה שהמחקרים אומרים שילד בגיל עשר מתחיל להזדקן, אז ילד בגיל עשר חדש, יש לך עכשיו רגלים חדש, אמר לה זה מתאים לי, זה אני מוכן, אמרה לו בכבוד שתה את זה התחיל כאבים כמובן זה שתי שניות, עד שהתחיל כמובן נגמר, זה התחיל בא רוקד שמח קופץ בהרים מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, מתנפחים הלך לאיזה לונה פארק למכוניות מתנגשות, שמח, קיבל את החיים מחדש. זה המשל, אומר רבינו האריז"ל, הנמשל, ישנו דין בעולם רוצים לעושת תשובה, רוצים לחזור בתשובה להתקרב למלך, אומר אני מעשי למלך, אבל מורי ורבותי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי, אי אפשר לבוא עם מחילת העבירות כמו שמבואר בסוטה ס"ב, אתה בא עם הזוהמה של מחילת העבירות, הגמרא אומרת הנפש החוטאת תמות, שאלה לחכמה ולתורה וכו' מפורסם, צריך לשבור אותך, מה בורא עולם אומר אתה רוצה לחזור בתשובה זה רק מהמתים, עשית חילול ה' זה רק יום המוות, כמו שמובא בשערי תשובה של רבינו יונה. בורא עולם תעשה לנו טובה לא רוצים הרדמה מלאה, אל תהרוג אותנו, תשאיר אותנו בחיים המלך, מתחננים המלך תשאיר אותנו בחיים, תעשה מה אתה רוצה לכפרת העוונות אבל אנחנו מוכנים להתרפאות אבל לא מוות, לא הרדמה מלאה, לא מוות, אומר אין שום בעיה, תגשו לאופן השני, תאונות, מחלות, כל מיני ענינים מסוכנים, רבש"ע, גם זה כבד עלינו, בלי תאונות, בלי מחלות, בלי כל מיני דברים רעים, בלי מריבות, משהו יותר חלק. אומר בורא עולם אין שום בעיה, תעמדו בבית הכנסת ליד 300 איש, ואחד זורק לך איזה יציאה וזה יציאה יפה ועוקצת ופוגעת, כל ה-300 מסתכלים וכולם מתגלגלים על הרצפה, ואתה יכול להחזיר, אתה יכול להגיד, ואתה לא אומר, אתה אומר יאלה שיהי הלכפרת עוונות. באותו רגע שאדם קיבל את הבזיון כל הגוף שורף אבל אח"כ הגמרא במכות דף ה', אח"כ כל העבירות של האדם כולם מתכפרים, אדם ששם את עצמו כשיריים, אומרת הגמרא המפורסמת ששנים שעוברות מעבירים אותם צורבא דרבנן מעבירים מילי, אתה התבזית, המעביר על מידותיו מעבירים כל פשעיו, אומר החפץ חיים, בן אדם היה מוכן לשלם את כל החיים שלי בשביל פחות סיבוב אחד לגיהינום, פחות סיבוב אחד בשער הרמב"ם מפחיד, שניה בגיהינום שלשים שנה יסורי איוב, על סיבוב אחד בגיהינום כמה היינו משלמים להוריד את הסיבוב. מוחלים לו על כל פשעיו, באותו רגע כל הגוף כואב, אבל התרפאת, באותו רגע הכל כאב, זה שיקוי הכללי, אבל קיבלת רפואה אמיתית.
מורי ורבותי, אומר רבינו האריז"ל זה הפשט, הטוב שברופאים לגיהינום, מי ריפא אותך- זה שהעליב אותך, הוא הטוב שברופאים, בלי מחלות בלי מחלוקות, אבל הולך לגיהינום כי הוא העליב אותך ברבים, אבל אתה התרפאת, אתה קיבלת הכל.
מורי ורבותי זה היסוד, עבודתה מידות אמיתית, זוהי העבודה הגדולה שאדם יודע לעבוד על כל מידה באשר היא שם, באשר היא שם, זה השומר אמונים שנפטר היה עבד ה' בכל הרמ"ח והשס"ה גידים, הרבי מפרמי שלאן מקרית הרצוג אמר לתלמידים שלו שאם יש לו קצת חום בתפילה ויש לו הרבה חום בתפילה, אני מכיר אותו, יש לו תפילה שבוקעת רקיעים, בוקעת את האויר, אדם שנכנס לתפילה אצל הרבי מפרמישלן בקרית הרצוג, יכול לחתוך את האויר בתפילה שלו, והוא אמר שכל הכח של התפילה שהוא קיבל, זה מזה שהוא היה ילד שהיה הולך לטישים של האדמו"ר משומרי אמונים שנפטר לא מזמן, היה יהודי שהגיע אליו בקבלת קהל ואמר לו רבי, כך וכך הרופאים אומרים שהמצב שלי על הפנים, אמר לו הרבי אני ואתה עכשיו נקבל על עצמנו לקבל בזיונות, וכל זמן שאני בעולם לא יאונה לך כל רע, וכך היה, יומיים אחרי שהרבי נפטר גם הבן אדם הזה נפטר פלא פלאים. אני ואתה נקבל במידות, יומיים אחרי שהוא נלקח גם הוא נלקח עד כדי כך, אה רבותי כמה זה קל, כמה זה קל בפשטות. האחים הקדושים הללו, כל לילה יכולים לחשוב על עצמם גם, ב"ה יש תורה, הרב יכול, אם הרב היה משקיע את הכוות שלו ואת הידע שלו ואת העיון שלו בגמרא בהלכה, הוא יודע אבל אם הוא היה משקיע בשביל להפיץ בתורה ובהלכה ועיונים בש"ס ועובד על הוצאת ספרים וזה, אז היה ספרים יפהפיים ומהלכים עמוקים שהיינו זוכים בעולם, אבל הוא בחר שאת התוה יש בור וב"ה יש בו הכל, אבל את ההפצה זה לעזור לחבר לקבל חיוך על הפנים, לתת לו חיים מחדש, אני אומר לכם, רק כשהתחלנו לעסוק עם ציבור ראינו מי זה הרב אמנון יצחק, אתה מגיע למקומות שאתה לא רואה אברכים, משפחות של בני תורה, היית בטוח שזה נולד בתוך סיר טשולנט במאה שערים, בסוף אתה מגלה שהראש של ה משפחה הגיע לדרשה קיבל ציצית, ועכשיו זה בעצם הצאצאים, זה השלכות של כל דבר ודבר, והוא האדם הזה פשוט הלך לאיזה הרצאה וחזר, אני אומר לכם כל מיני אנשים הכי מוזרים בעולם שאתה רואה שנהפכו, דיבר איתי אחד היום הייתי צריך להגיע לשבע ברכות כבר לא הספקתי עם השיעורים, אדם אחד שהיה פעם בעבר מאמן קאוצ'ינג וכל מיני דברים כאלה, היה עף באויר מכל מיני מנורות לפני מנורות, הגיע להרצאה אחת, הרב קיבל אותו באיזה הרצאה והבן אדם הזה עכשיו אח שלו חזר בתשובה, היתה חופה השבוע, השבוע היתה חופה וההורים כעסו מה זה מחיצה מה זה הכל, הוא אומר איזה מידות, איזה יראת שמים, דיברו עם ההורים הרב מסדר קידושין ואמר בסדר לא נורא, לאט לאט, וב"ה ראשי ישיבות עם כל מיני בחורי ישיבות לשמח אותו, וכל זה התחיל מאיזה כנס שהוא הגיע, ההורים כל כך כועסים, כל הכסף נתנו שהבן אדם יצליח בקריירה, הגיע אדם אחד באיזה הרצאה הפך את כל החיים למשפחה של בני תורה. מורי ורבותי זה נקרא מסכת מידות, לעקור מעצמך ולתת לשני. מורי ורבותי, זה היסוד של כולנון, נזכה כולנו בעזרת ה' שנהיה אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה ואז הקב"ה יתן לנו את התורה ללמוד וללמד לשמור ולעשות וכי"ר ונאמר אמן.

אחים יקרים, אין מסרבים לגדול, כשמכבדים לדבר אפילו שאינו ראוי לזה ולא יודע לדבר, אבל אין מסרבים לגדול, אני אנסה לומר כמה מילים. נתחיל ממה שהיום אקטואלי, כולם יודעים, אתמול היה איזה אחדמד ג'אברי משהו כזה, הוא כבר היום לא נמצא, ב"ה הודו לה' כן יאבדו כל אויביך ה', אז שמעתי שהאחמאד ג'אברי זה לא התחיל איתו, הוא כבר צאצא של אלה בחברון שטבחו ביהודים בתרפ"ט, תרפ"ח, עכשיו רק נגמר החשבון, חלק מהחשבון, עכשיו מתחיל החשבון, הוא נכנס שם אואואואו איזה חשבון שם למעלה.
אני רציתי לדבר, אנחנו חושבים ודאי אחמד ג'ברי זה היה אחד רוצח רוצח רוצח נולד למשפחה של רוצחים, כל הדם שלו היה רוצח, ודאי כך. אז אני רוצה לדבר על זה, זה טעות מוחלטת.
המגיד מקלם היה דרשן גדול מאד שהחזיר הרבה יהודים בתשובה, שאל פעם שאלה על פרשת השבוע, איך זה יכול להיות שאצל אבא ואמא אחד, אצל אבא ואמא אחד נולדים שני אחים והם עוד אפילו תאומים, תאומים בלידה אחת, בהריון אחד, הריון אחד ממש בפנים, ובסוף אחד יוצא עשיו הרשע שהקב"ה אומר "ואת עשיו שנאתי", אני שונא את עשיו, אתם יודעים מה זה, הקב"ה אומר אני שונא אותו, ואוהב את יעקב, איך זה יוצא כזה דבר, מה קרה פתאום שאחד יצא כזה ואחד יצא כזה.
אז הוא סיפר סיפור ורק את זה אני רוצה את הסיפור שלו ובזה בעזרת ה' נסיים, סיפור מעניין. הוא אומר ש יום אחד הדביקו מודעות גדולות בורשא, ורשא זה עיר הבירה של פולין, עיר של מיליוני אנשים, והדביקו מודעות גדולות שעומד להיות דו קרב, איך קוראים לזה שהולכים בוקסים, אגרוף. כמובן שם אוהבים את זה מאד, אבל זה היה מודעה מאד מעניינת, מצד אחד מי יהיו המתאגרפים, מצד אחד יהיה מתאגרף אלקפונה, אני מאמין שיש כאן מי שיודע את זה, זה היה איזה רוצח נורא באמריקה, שעד שלא הרגו אותו כולם רעדו מפחד, אז הוא יהיה מתאגרף אחד, ומהצד השני יביא מתאגרף שיכול להתחרות בו, אתם יודעים מי זה? החפץ חיים. תשמעו, לאט לאט. החפץ חיים. החפץ חיים. אתם יודעים, הדביקו את המודעות אחרי חצי שעה לא נשאר כרטיס אחד, חטפו את כל הכרטיסים, כרטיס כמובן לקחו מחיר טוב, לא לקחו חמישים שקל, לקחו מאה רובל על זה, זה בערך מאתיים דולר. אבל אחרי חצי שעה לא נשאר כרטיס, ולא רק זה, אלא למחרת כבר נמכר כל כרטיס באלף רובל, המאושרים שזכו לקנות את הכרטיס מכרו באלף רובל וכולם אמרו טיפשים, כי בעוד יומיים כבר תקבלו אלפיים דולר, וכך היה, היה מסחר משהו נפלא. וביום שהיה צריך להיות ההתאגרפות בשעה חמש, אז כבר בשעה שלש לא היה מקום בכל המגרש, כל המקומות תפוסים, זה הרי משהו לראות איזה התאגרפות משונה, אלקפונה מצד אחד ומצד השני החפץ חיים. הגיע שעה חמש ורואים הנה החפץ חיים הגיע עם גמרא גדולה מתחת בית שחיו והוא נכנס, הוא מתיישב ליד השלחן ומתחיל ללמוד, לומד לומד, עובר כמה דקות, רואים נכנס אלקפונה שרירים כאלה, ידיים שלו פשוטות והוא מוכן עם עיני רצח, רואים ממש עיניים של רצח, עיניים של רצח והוא רץ והוא מסתכל והוא רואה את החפץ חיים יושב שם, כולם רואים הוא רץ עם תאות רצח בעיניים, והוא רץ רץ רץ רץ מגיע לחפץ חיים, פתאום כשהוא מגיע לחפץ חיים הוא נעמד בתדהמה והוא מתיישב ליד החפץ חיים, והחפץ חיים מתחיל ללמוד איתו, שניים אוחזים בטלית זה אומר אני מצאתיה זה אומר אני מצאתיה, מי נצח רבותי? החפץ חיים ניצח.
אומר המגיד מקלם, אתם צוחקים ממני ביושר, מה אתה מקשקש לנו סיפורים, החפץ חיים עם אלקופנה, אז אומר כן כן כן תדעו לכם רבותי, לכל אדם יש כאן שניים, מצד אחד מונח לו חפץ חיים ומצד שני מונח לו אלקפונה, כל אדם ואדם, השאלה היא רק מי ינצח בהתאגרפות, אם אלקפונה מנצח אז הוא יוצא אלקפונה, אם החפץ חיים מנצח אז יוצא חפץ חיים.
שני ילדים נולדו ביחד, הם נולדו אותו דבר, השאלה רק מי ניצח, מי ניצח, אם עשיו ניצח את יעקב או יעקב, הוא ניצח אז הוא יצא עשיו, והוא ניצח יצא יעקב "ואוהב את יעקב", אני אומר את זה גם על הג'ברי הזה, אתם חושבים שהוא היה רוצח? לא, הוא היה יכל לשבת כאן ולהגיד דרשה, להחזיר בתשובה, אלא שהרוצח ניצח את המחזיר בתשובה. זה כל הדבר. ואת היסוד הזה אנחנו צריכים כל אחד להכניס בעצמו, כמו שדיברו פה, דבר ראשון להזיז את הרע, את הרוצח להוציא מהגוף, להוציא אותו ואז לנצח החפץ חיים וכך זוהי הדרך לעלות בתורה ויראת שמים. ואם נחשוב לרגע שבכל אופן מוותרים, החפץ חיים מה היה לו, הי הלוא יזה וולוו? איזה מכונית היה לו, לא וולוו ולא קדילק, היום יש עוד אולי שמות אני לא יודע, אז מוותרים בחיים, אז גם זה אפשר להסתכל, מה היה סופו של דבר עשיו הרשע.
הרי ידוע המדרש שעשיו הרשע עשה הסכם עם יעקב, תראה, האבא שלנו קיבל מהרבש"ע שני דברים, עולם הזה ועולם הבא, שני הדברים קיבל, בא נעשה חלוקה, תראה, אני את העולם הבא לא צריך, בא אני אקח את העולם הזה ואתה קח לך את העולם הבא, בא נעשה חלוקה, אמר לו יעקב מצוין, טוב מאד, קח לך את העולם הזה ואני לוקח לעצמי את העולם הבא. מורי ורבותי מה היה הסוף, למי יש עולם הזה? דבר ראשון אם עשיו רוצה לאכול קצת פסוליות, קצת נזיד עדשים, הוא לא מוצא את זה בבית, אשתו לא הכינה, הוא הולך ליעקב אבינו ומבקש נזיד עדשים, אומר לו יעקב מה קרה לך, איפה העולם הזה שלך? אומר לא הכינו אצלי, תביא אתה משלך קצת.
ידוע עשיו הרשע, רש"י אומר בפרשת השבוע ש"ותקח את בגדי עשיו בנה החמודות אשר אתה בבית ותלבש את יעקב", אומר רש"י מה פתאום הבגדים של עשיו נמצאים אצל רבקה אמו, אז אומר רש"י שהנשים שלו היו משמשניות, עשיו במשך היום היה אוסף ארנקים בשווקים וברחובות, היה מגיע הביתה עם כמה אלפים דולרים עד הבוקר לא נשאר שום דבר, היה רוצה שלש שקל בשביל בית המרחץ על הבוקר, לא היה לו, היה צריך לגשת ליעקב אחיו, בסוף הוא מצא עצה, כל לילה הוא היה לוקח את המכנסיים מכניס אצל אמא שלו והיה בא הביתה עם הפיג'מה. אתם מבינים, זה היה עולם הזה שלו. וכמובן עשיו עם הנשים שלו היו צוחקים מיעקב, תראה איך שהם לבושים הנשים שלו, ארוך וזה ואנחנו לבושים יפה, תראה איך הם. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל באידיש קוראים לזה יכנע, אבל מה היה הסוף, כשיעקב אבינו מגיע עם דינה היה צריך להחביא אותה בארגז, למה שעשיו לא יסתכל עליה שלא ירצה אותה, לא יחמוד אותה, מה קרה לך, הרי כל החיים אתה צוחק מהלבוש הזה, אתה אומר אתה היפה זה יפה זה יפה, התירוץ הוא שבאמת גם את העולם הזה אין לו. זה לא הפירוש שאת העולם הבא יעקב אבינו לקח, יעקב אבינו לקח גם את העולם הזה וגם את העולם הבא. ידוע מה שחז"ל אומרים שעשיו שאל את יעקב, מי לך כל המחנה הזה, אז אומרים המפרשים שעשיו שאל אותו, הרי עשינו הסכם שעולם הזה שלי, איך יש לך כל כך הרבה כבשים, איך זה? אז הוא אמר לו, אשר חנן אלקים את עבדך, את מה שאני צריך לחיות ולחיות ברווח זה הקב"ה נותן לי, זה לא שייך לעולם הזה, זה הכל מהעולם הבא.
אז מורי ורבותי, כשאנחנו נמצאים כאן בדברי זכרון, בדברי הספד לזוג כזה, שברוך ה' הגיע לידם וזכו שבניהם מזכי הרבים הגדולים, והם עצמם היו מזכי הרבים, זה מה שיש להגיד פה. כל אחד ואחד יכול להגיע למדרגה הזאת, רק צריך דבר אחד, שהוא יראה שיעקב אבינו ינצח את עשיו ולא חס וחלילה אחרת. ואם יעקב מנצח אז כל אחד ואחד יכול להיות מגדולי מזכי הרבים.
הקב"ה יעזור לנו שכולנו נקבל עלינו עול מלכות שמים ובאמת זה מה שאמרו מקודם גם על הלבוש, על הלבוש, מורי ורבותי דעו לכם, אם אין לבוש אין קדושה, אם אין לבוש צנוע אין פרנסה.
הרב אומר שאני אזכיר פה סיפור מאמי מורי זללה"ה שבשבת באמת זה יום השנה שלה, השבת מחר בלילה, האמא שלי ז"ל כשהיתה ילדה בת 12 ההורים שלה שלחו אותה למאפיה לקנות לחם, אז היא נגשה למאפיה ועדיין הלחם לא היה מוכן, הלחם לא היה מוכן, אז היא עמדה והמתינה שייגמר לאפות, עובר חמש עשר דקות ואבא שלה נמצא במאפיה, הוא שואל אותה בתי, למה את לא חוזרת הביתה? מה את עושה פה? אז היא אומרת לו שעדיין הלחם לא אפוי. היה שם אדם חילוני, אז הוא שואל את הסבא שלי, תאמר לי, אני לא מבין אותך, אתה לא מאמין בבת שלך, עשר דקות היא מתאחרת אתה כבר בא לראות היכן היא נמצאת? אז הוא אומר לו אני אגיד לך תשובה על זה, הוא אומר אתה יודע, כשאדם יוצא מהבית אם נשאר לו אלף שקל בבית אז הוא מנסה עוד פעם את המפתח אם הוא סגר את הדלת, אולי נשאר פתוח, ואם יש לו מאה אלף שקל בבית אז הוא גם דופק אצל השכן, תעשה לי טובה, שים עין על הדירה שלי, אולי כי פשוט אני מוכרח לצאת לכמה דקות, רק כמה דקות. ואם יש לו מאה מיליון דולר אז הוא כבר מזמין כמה אנשים חברות שמירה שיעמדו מסביב לשמירה בתוך הבנין עם מצלמות, עם מצלמות סגורות, הכל רואים, ומי מדבר על סכום יותר גדול, זה כבר מה שיש בבנק בשויץ איזה הגנה ואיזה הגנה. הוא אומר לו תדע לך, הבת שלי שווה מאה מיליארד דולר, אז אני שומר עליה כמו ששומרים על מאה מיליארד דולר. אצלכם כנראה הילדות שוות פחות, זה הסיבה שלא שומרים עליהם.
צריך לדעת, זה האוצר היקר שיש, האוצר היקר שיש לאדם בעולם זה הילדים שלו, וכמה שהוא ישמור על הצניעות ככה הילדים יצאו בריאים, כך הם יצאו יפים. אתם יודעים, הגמרא אומרת שקמחית היו לה שבעה בנים גדולים, אז כולם מתפעלים על זה שהם היו כהנים גדולים שאלו אותה מה זה, מאיפה זה, אז היא אמרה שהיא היתה צנועה בתוך ביתה, מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי, אבל אני רוצה לעמוד על עוד נקודה, אתם יודעים שכהן גדול צריך להיות אדם יפהפה, אדם יפה, רבי ישמעאל כהן גדול שהיה מעשרה הרוגי מלכות, הבת של המלך ביקשה שיפשיטו את העור שלו ועד היום זה נמצא ברומי, למה? כי הוא היה יפהפה, משהו יפה תואר, אז כל שבעת בניה היו יפי תואר. לדאבונינו אני מוכרח להגיד לכם, אתם תודו לי, כל הדור הקודם היה יותר יפה מהדור של היום נכון? כולם תראו ברחוב, אמנם עושים כרבולת כזאת, ראיתי מסתפרים מכאן ומכאן ובאמצע משאירים כרבולת יפה, זה מאד מאד, גם לתרנגולים נראה לי יש כך, נכון? פטריה אומרים שקוראים לזה, יש כאלה שמוסיפים קוצים על זה, שזה יוצא לבחוץ, אבל אתם יודעים, כל הילדים הם לא יפים כמו ההורים שלנו, והסיבה היחידה היא בגלל הצניעות.
מורי ורבותי הלואי ונתחזק בזה, נראה את ההורים איך הם חיו בזה, את הצניעות, את אהבת התורה, את היראת שמים, לדאוג לאחרים ובזה נזכה גם אנחנו להתעלות ונזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

ברשות מו"ר אחי הרב הגאון הרב אמנון יצחק שליט"א, ברשות הרב שפירא שליט"א, ברשות הרב גלזר שליט"א, קהל קדוש ויקר, אני אגיד כמה נקודות רק בגדר של מאסף אחר המחנות. אבא זצ"ל זכה להיות מתלמידיו של אהרן הכהן. הוי מתלמידיו של אהרן הכהן, כך אמר הלל, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. מה ההבדל בין אוהב שלום לרודף שלום, כל השכנים שבאו לנחם אותנו סיפרו שהם לא ראו אדם כמוהו אוהב שלום, היה יוצא לרחוב, מחייך לכולם, כמו שהרב גלזר אמר, כל הזמן חיוך על הפנים, לא ראו אותו אף פעם ככה עם פנים קודרות, תמיד מאיר פנים, ככה הם ציינו שהיה מאיר פנים לכולם, דמות מאד מיוחדת בשכונה. מתעניין בשלום כולם וזוכר את שלום כולם, גם אחרי מספר חדשים שואל את האדם נו מה שלום הבת, מה איתה וכו', דרך אגב בניחום סיפרתי להם שם, היה איזה קטע כזה שפתאום נזכרנו במשהו מעניין מצחיק, שאבא ז"ל היה כל הזמן מבקש מהרב שיברך אדם מסוים לשידוך, והרב אמנון היה מברך אותו כל הזמן לשידוך, אבל הרב אמנון אף פעם לא ידע שהיהודי הזה שאבא מבקש בשבילו כל כך הוא בן תשעים וחמש, זה מישהו בשכונה שהיה מבקש ממנו כל הזמן, תבקש מהרב שיהיה לי שידוך, ואבא עשה את השליחות בנאמנות, לא פעם ולא פעמיים, כל הזדמנות היה שולף את השם הזה שיברך אותו לשידוך, ישתבח שמו לעד. אז הוא היה מאיר פנים וזוכר כל דבר, ככה העידו, אוהב שלום. מעולם לא אמר לאנשים לא, אנחנו לא זוכרים שהוא אמר את המילה לא, לא היה לו את זה בלקסיקון, המילה כן זו היתה המילה שנמצאת לו בפה כל הזמן, הוא יכל לדבר עם אדם הרבה זמן בטלפון או פנים מול פנים ותשמע אותו כל הזמן מהצד מקשיב ואתה שומע כן כן, כן, נכון כן כן, כל הזמן כן כן, אין לא. גם כשהיה בטוח שהאדם השני טועה, הייתי אומר לו אבא, אבל הוא מדבר שטויות, אז הוא אומר נו ומה זה יעזור עכשיו שאנחנו נלחם איתו, זהו, זה לא, אל תען כסיל כאיוולתו. כך היה דרכו, איפה שיש מחלוקת לא היית רואה אותו, מחלוקת א ותיות חלק מוות, איפה שיש מציאות של קצת איזה משהו אתה היית רואה אותו לוקח את הרגליים לא נמצא שם. הוא יכל לדבר עם אנשים עשר דקות, חמש דקות, רבע שעה, ואתה שואל אותו, אבא מי זה היה עם מי דיברת, הוא אומר לי לא יודע, אבל דיברת איתו איזה עשר דקות רבע שעה, אז הוא אומר אז מה אתה רוצה שאני אגיד לו, שאני לא זוכר מיהו, אז הוא יפגע מה אתה לא זוכר אותי? אז בשביל מה להגיד שאני לא זוכר? אני מכיר אותו אבל לא זוכר מאיפה הוא, אז בשביל מה עכשיו לעורר את הענינים. היינו מתקשרים בטלפון, זה היה דבר שהיה פשוט מדהים, אבל זה ככה זה היה ה טבע, אתה מתקשר בטלפון אחרי חצי דקה דקה שאתה מדבר עם אבא בטלפון הוא אומר לך מה? אתה רוצה את אמא? רגע, אני לא ביקשתי אותה, אבל למה הוא עשה כך? כי עשרים שלשים שנה לפני כן פעם אחת אמא שלי שאלה אותו, למה כשהם מדברים איתך בטלפון הם לא מבקשים אותי גם, פעם אחת היא אמרה לו את זה, אז הוא לא העיר לנו, הוא לא אמר תבקשו את אמא גם, אמא נפגעת מזה שאתם לא מבקשים אותה, הוא לא אמר ככה, הוא פשוט כל שיחת טלפון של הילדים, של הנכדים, של הכלות, של החתנים, לא משנה מי שדיבר, מה אתה רוצה את אמא קח אותה רגע, אמא הוא רוצה אותך.
כמה צריך ללמוד מקו חשיבה כזה של לעשות טוב לאנשים. אוהב שלום ורודף שלום, מה ההבדל בין אוהב לרודף? אוהב שלום זה כמו שתיארנו, רודף שלום זה דרגה הרבה יותר גבוהה וגם לזה זכה אבא, רודף שלום כמו שאמרנו זה כשאדם בטוח שהוא צודק והשני לא צודק, אבל בשביל שיהיה שלום הוא אומר לשני, אתה יודע מה, אתה צודק, העיקר שיהיה שלום, מה זה משנה עכשיו מי צודק, שיהיה שלום, רק הוא לא אומר לו את זה, הוא עושה את זה. כך מספרת הגמרא. הגמרא מספרת על רב שאשתו היתה מצערת אותו, והוא היה קונה לה מתנות, אמרו לו תלמידיו, לא מספיק שמצערת אותך אתה עוד קונה לה מתנות, מה היתה תשובתו של רב? דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא. ואני תמיד תמהתי מה, איזו מן תשובה הוא נתן רב פה, הוא לא נתן תשובה לשאלה, הרי הם שאלו אותו למה אתה עוד קונה לה מתנות, בסדר אז על זה שהיא דיינו מגדלות וכו' בסדר, אז תסלח לה, תמחל לה, אבל למה עוד לקנות מתנות? על מה המתנות באו? אלא פה פה זה הסוד, אם אתה באמת רוצה למחול - תן מתנה. רק שתתן מתנה תהיה בטוח שמחלתה, לא נתת, אני אתן מתנה, שהיא תתן לי מתנה, אני אחשוב אם למחול לה, אומר רב לא, רבינו בחיי מה אומר, בעקבות הפעולות נמשכים הלבבות, אתה תתן אתה תאהב. ברגע שאתה נתת באותו רגע גמרנו אתה לא יכול. היו באים אנשי מקצוע לבית של אבא, אז לפעמים רואים אדם תמים וזה אתם יודעים, יוצאים צדיקים עובדים עליו ככה, רואים תמים, עובדים עליו, אני אומר לו אבא כמה הוא לקח לך? ככה וככה, בא הנה, מה לקח לך המון, אין דבר הוא במחיר, הוא במחיר, ככה מוחל מדלג. אחד כזה לא צריך להגיד רבונו של עולם הריני מוחל וסולח כל לילה, הוא כל רגע מוחל, הייתי אומר לו אבא תמחל לי, אמר לי אנת מחיל ועלך מחיל, ככה בקלילות. לא עומד על דעתו בכלל, לא מחזיק מדעתו. מה אני מתכוון?
אמא היתה בבית חולים, אמרתי לאבא, ככה הרב ביקש, שאם כבר אנחנו נמצאים שם, אמר לי תכניס את אבא למיון שם שיעשה בדיקות זה טוב, הוא כבר שם במקום שילך לקופת חולים וישלחו אותו, אתה כבר שם שיעשה בדיקות, אז אמרתי לו אבא בא בדיקות דם משהו ככה אנחנו כבר פה, אומר לי לא לא, לא צריך, חיכיתי כמה דקות אמרתי לו אבא אולי בכל זאת אנחנו כבר פה מה יש לנו להפסיד, ממילא אתה בקופת חולים צריך לעשות כל כמה זמן בדיקות, זה טוב, בא תעשה. אומר לי לא לא, לא שייך, מה יש לי הכל בסדר אצלי אז בשביל מה בדיקות. בסדר, חיכיתי עוד כמה דקות, אולי בכל זאת, אומר לי אמרתי לך לא, אז לא צריך, די, עוד כמה דקות אני נודניק, מה לעשות, אז אמרתי לו ואולי בכל זאת, אומר לו אמרתי לא ודי, די די. די. בסדר. הרמתי טלפון לרב, אמרתי לו כבוד הרב, אבא אומר שהוא לא רוצה לעשות בדיקות, אז הוא אומר לי תגיד לו שאני ביקשתי, רבותי זה חצי דקה אחרי שהוא אמר לא החלטתי, אמרתי לו הרב אמנון אמר שהוא מבקש שאתה כן תעשה את הבדיקות, אז הוא אומר לי טוב, תגיד לו בסדר. איך אפשר להפוך ככה את הקופסא ברגע, למה? כי הרב אמנון אמר. איפה ראיתם דבר כזה שאבא נשמע לרצון הבן שלו, לא סתם, בגלל שהוא מכבד אותו, בגלל שהוא אוהב אותו אבל זה אהבה של כבוד של תורה. אבא היה אוהב תלמידי חכמים תמיד, אוהב תלמידי חכמים, ולא לחינם הגמרא אומרת שמי שאוהב תלמידי חכמים יהיו לו בנים תלמידי חכמים, כך הגמרא אומרת.
אז אוהב שלום ורודף שלום, הוא היה אוהב את הבריות, וזכה לבן ב"ה שמקרבן לתורה. בלאו הכי, הנה מתלמידיו של אהרן ישתבח שמו לעד.
כתבתי פה עוד כמה נקודות. באותו יום של השבעה כשקמנו, ממש חמש דקות אחרי נכנסה אשה, והתחילה לבכות, היא והבת שלה, היא בוכה ואחותי שואלת אותה מה קרה, למה את בוכה? אז היא אומרת לה תראי, אני אלמנה כבר עשר שנים, מי יעודד אותי עכשיו? מי ישמח אותי? אז אחותי שואלת אותה מה ז"א, אז היא אומרת, אבא שלך כל הזמן היה מעודד אותי על זה שאני אלמנה, הוא היה נותן לי את החיות, לי ולבת שלי. זה דוגמא ככה, תראו מה אדם יכול לעשות בקרון פנים. "ולבן שיניים מחלב".
גם בדרכו האחרונה לבית הלויות זיכו אותו מן השמים להציל נפשות. הוא כבר נפטור, הוא כבר נמצא באמבולנס של זק"א, והחתן של הרב אמנון שהוא בעצם החתן של הנכדה שלו לוקח אותו לבית הלויות בכביש גהה ופתאום נהיה פקק והוא עוקף את הרכבים משמאל ומתברר שאופנוע עשה תאונת דרכים, והם פשוט עצרו את האמבולנס באמצע הכביש זק"א, קפצו שניהם הוא והחבר שלו שהיו באמבולנס, קפצו להציל את אותו אדם, והצליחו ב"ה להחיות אותו, כשהוא היה במצב מאד קריטי, שכשהצלה הגיעו שלש דקות אחרי ומגן דוד הגיעו כשבע דקות אחרי, אמרו להם שאם לא היו עושים את הפעולות שהם עשו הוא לא היה בין החיים. אז גם בדרכו האחרונה ב"ה הוא הציל נפש אחת בישראל. מגלגלין זכות ע"י זכאי.
הזכיר מו"ר אחי הרב אמנון שאבא היה פשוט, פשטות, אבל אני רוצה לציין דבר חשוב מאד רבותי, אתם יודעים, צריך לזכור שאדם פשוט זה אדם פשוט, אבל אדם עניו זה אדם שהוא גדול שהוא מראה את עצמו פשוט, שהוא נראה לאנשים פשוט, אבל הוא ענק.
כתוב על משה רבינו "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", המילה כביכול מאד מיותרת, ואין מילה מיותרת בתורה אז אומרים חכמים דורשים מאד שזה ראשי תיבות של שלשת האנשים שהגיעו לדרגת הענוה הכי גדולה בעולם - משה אהרן ודוד. במקביל כתוב במשנה, רבי לויטס איש יבנה אומר, מאד מאד הוי שפל רוח כי תקות אנוש רימה, ונשאלת השאלה, וכי התקוה שלנו זה הרימה, מה שהוזכר פה מקודם ע"י אחד הרבנים. וכי התקוה לתועלת, לא שולטת התולעת בקבר ולא רק זה, יש לו תקוה לחיי נצח. למה שם בעולם הבא אי אפשר לתבוע אותו, אי אפשר לתבוע תולעת. אפשר להאריך עוד על זה הרבה אבל הזמן כבר מאוחר ואני המסיים אז אני רק נוגע בנקודות שדיברו כאן.
דיברו כאן על יעקב ועשיו שישבו בבטן אמם, וכתב בחז"ל שהם היו כל הזמן מריבים, וכשהיו עוברים ליד בית עבודה זרה עשיו רוצה לצאת, וכאשר עוברים ליד בית מדרש יעקב רוצה לצאת, שואלים חכמים רגע, למה יעקב רוצה לצאת, הרי הוא לומד עכשיו בבטן האם מהמלאך, למה לצאת? נכון שיש בית מדרש בחוץ, אבל אתה נמצא בבית המדרש בפנים, אז לאן אתה רוצה לצאת? אז אומרים חכמים פשוט, החברותא שם היה בעייתי אז הוא רצה לצאת, איך אפשר עם חברותא כזה. וברשותכם אני רוצה להגיד חידוש שאח"כ ראיתי שהגאון מוילנא כותב על זה, תמיד הפריע לי מה שכותב שלמה המלך, שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך, לא הסתדר לי מה פתאום תורת אמך, וכי האמא נותנת תורה? נותנת הדרכה, כוונה, דוגמא אישית, בסדר, אבל זה לא תורה, וכאילו זה נשמע שהאבא נותן רק איזה מוסר כזה, הוא בא רק בערב, משחרר ככה כמה הוראות והאמא נתנה את כל התורה, מה פתאום זה לא ככה, אז מה מדבר שלמה המלך? אז עלה לי שבעצם שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך, שזה בעצם הולך על התשעה חדשים בבטן האם, ז"א כתוב "שמע בני" זה בלשון הווה, אבל "ואל תיטוש" זה גם בלשון הווה מתמשך אבל זה אל תיטוש את מה שכבר קיבלת. ומה אתה קיבלת? אתה היית תשעה חדשים בבטן האם ושם למדת מהמלאך, למה הקב"ה זיכה את האמא שהתינוק ילמד דווקא בבטנה? היה יכול לעשות שהוא ילמד בעולם הנשמות את התורה וירד למטה, למה דוקא בבטן האם? סימן שאם היא ראויה להיות האכסניה למלאך ללמד את הבן תורה אז כל התורה זה על שמה, ככה עלה לי. ואח"כ ראיתי שרש"י הקדוש כותב, על המילה הריון, שזה לא כמו שאנחנו מבינים, הייתי אומר בהרצאות שהריון זה 274 כמנין תשעה חדשים, אבל ראיתי פתאום שרש"י כותב שהריון זה מלשון הורה גבר, אומר רש"י הקדוש, שההריון זה לא על שך שהאמא פתאום נהיתה איזה הר כזה, נהייתה בהריון, לא, זה על זה שהילד שם לומד את התורה, הריון מלשון הוראה, לכן כשהזוג האבא ואמא יש להם תינוק הם נקראים הורים, כי הם עכשיו צריכים להורות לו את הדרך. בלאו הכי מיד עלה לי, למה אנחנו אומרים בראש השנה, היום הרת עולם, מה ז"א? מהיום הזה תראה איך אתה נראה באיזה דחילו ורחימו, מהיום הזה אתה צריך ללמוד איך אתה צריך להיראות כל השנה שיויתי ה' לנגדי תמיד, עם אותה יראה. אבל אז ראיתי שהגאון מוילנא כותב, שכותב ככה על דברי הגמרא שאומרת כל הלומד תורה ואינו משמרה טוב לו שנתהפכה שלייתו על פניו ולא היה יוצא לאויר העולם. אז אומר הגאון מוילנא שזה הולך באמת על הענין הזה של שמע בני מוסר אביך, שהמוסר זה הגדר, עכשיו כשאתה לומד שמע בני מוסר אביך זה גדר, אתה מגדר את מה שכבר קיבלת מבטן האם, אז הוא אומר את זה, איך הוא אומר את זה בלשונו, הוא אומר את זה שמי שלומד תורה זה מדובר בבטן האם, ואינו משמרה כאן בעולם הזה ע"י שהוא לומד כאן, טוב לו שנתהפכה שלייתו שמה, שהרי שמה הוא למד את התורה, אז אם אתה פה לא משמרה טוב שבכלל שמה היית מתהפך לך השליה ולא היית יוצא בכלל, בשביל מה למדת שם. ככה הוא אומר. והוא אומר יותר מזה גם, זו הסיבה שכתוב על מציאה, על הענין של המציאה אז הוא אומר מציאה זה רק על אבידה,זה דבר שנאבד ממנו, זה בעצם, או בדיוק, חזק וברוך, הוא אומר כתוב יגעת ומצאת תאמין, אז הוא אומר מה הקשר למצאת, אומר יגעת יגעת בתורה אז מה זה מצאת, מה זה מציאה? יש פה, על מה אתה מדבר, הוא אומר זה הענין, של יגעת אז מצאת את מה שהיה כבר אצלך, מה שקיים אצלך מהתשעה חדשים, שהרי כשאנחנו לומדים אנחנו רק נזכרים במה שקיבלנו שמה מהמלאך. אומר יגעת ומצאת אז תאמין. ישתבח שמו. אז הוא אומר איפה שייך אבידה רק בענין הזה שם.
בכל אופן, אני רוצה לסיים אולי בעוד חידוש אחד שיהיה לע"נ מו"ר אבי, הזכירו פה את הענין של הרב יוחאי הזכיר את הענין של תולדות וכו', אז התולדות של אהרן הכהן זה פנחס, אחד מהתולדות שלו. אמרתי פעם על הענין של פנחס, מסירות נפש, כתוב אצל פנחס שהוא דקר, קנאים פוגעים בו, ואז שאלתי, למה דוקא פנחס, לא חסר שמה אנשים, היו שם הרבה צדיקים, היו שמה הרב פייטרים, למה דוקא הוא היה הראשון שעשה את מה שעשה? אז כתוב שהיו מבזים אותו בן פוטי, וחז"ל אומרים מה זה בן פוטי, אז יש שתי דעות, אחד זה הולך על יתרו, שפיטם עגלים לעבודה זרה, והשני זה על יוסף שפטפט ביצרו. והגמרא אומרת רגע, יוסף או יתרו? והגמרא בסוף מתרצת שאין שום בעיה, זה יכול להיות מפה ומפה אין שום בעיה, יכול להיות מהצד הזה והצד הזה של המשפחה, הכל בסדר. כך הגמרא מתרצת. אז אמרתי ישתבח שמו, הנה יש לנו את הפתרון, מי היו אבותיו לפי הגמרא, יוסף ויתרו. יתרו תיקן את העבודה זרה, יוסף תיקן את הגילוי עריות, בלאו הכי הוא היה מתוקן משני הצדדים האלה. עכשיו הוא רואה מול עיניו את כזבי בת צור עם זמרי בן סלוא שהיא מפתה אותו לעבודה זרה ולגילוי עריות, זה גילוי עריות כדי להגיע לעבודה זרה. אז בלאו הכי כשהוא ראה את זה, איך אומרים, זה היה כבר בגנים אצלו מהתיקון של אבותיו, אז היות והוא היה מתוקן בזה כבר אז לכן הוא היה הראשון שיצא לבצע את המלאכה של קנאים פוגעים בו.
אני אסיים, אפשר להגיד עוד משהו, אתם מרשים לי? הזכירו פה את הענין של יעסוק בתורה וגמילות חסדים, אז באותה גמרא בסנהדרין צ"ח כתוב "יטה ולא אכמנה", שמה כתוב שבאותו דף שלש פעמים אמר רבא אמר עולא ואמר רביי יוחנן, שלשתם אומרים יתי ולא אכמני, מעניין שפעם שמעתי ממו"ר אחי הרב אמנון אני חושב שממנו שמעתי לפני הרבה מאד שנים, שיתי ולא אכמני, כשאתם מחברים את זה עם הה' של רבה או הא' של עולא, תחברו את האותיות תפצלו באמצע יצא לכם איתו לאחומני, יתה ולא אחמני זה יוצא איתולה אכמני, זה המהפכה האיראנית. מאז שהתחילה זה התחיל משם. אז יתי ולא אכמני, יבוא משיח ואני מעדיף לא לראות אותו, איך יכול להיות שגדולי ישראל אמרו דבר כזה? אומר המגיד מדובנא, משל למה הדבר דומה, אומר איזה עשיר אחד עשה אירוע והזמין הרבה עשירים מכל מיני מקומות בעולם, ואחד מהם הגיע וכשהוא הגיע הוא הגיע מוקדם מידי, אז הוא ניגש לחד המלצרים שהוא רואה אותו מגיע, אז הוא אומר תעשה טובה אני באתי מדרך רחוקה, אני ניגש פה למלון ממול להתארח, יש לי בקשה אליך, ברגע שיתחיל האקשן תבוא תעיר אותי, אתן לך טיפ, אומר לו אין בעיה, עכשיו בזמנם היו עושים גם שולחן צדדי לעניים של העיר, העניים היו מחכים בדלת הצדדית צובאים מעל הדלת ומחכים שהיא תפתח, ברגע שהיא תפתח כל הקודם זוכה, אז הם היו עומדים שמה ומחכים כבר כמה שעות לפני, כל הקודם זוכה, אחד העניים שמע את מה שהעשיר אמר למלצר, אז הוא נגש גם כן למלצר הזה ואמר לו, דחילק, נשמה, תעשה טובה, כשאתה הולך להעיר את העשיר ההוא אני הולך לנוח פה מאחרי הצריף, תעבור דרכי תבוא תעיר אותי גם כן, מה אתם אומרים הוא יבוא להעיר אותו? בטח הוא יקבל ממנו גם טיפ, לא? אז אומר המגיד מדובנא, העשירים הגדולים האלה, רבה, עולא, רבי יוחנן, יכלו להגיד יתא ולא אכמני, יבוא משיח אני מעדיף לא לראות אותו באקשן הראשון, תעירו אותי כשתתחיל המסיבה, כשתהיה הסעודה של הלויתן תעירו אותי אני אבוא. הם יכלו להגיד דבר כזה, אומר המגיד מדובנא, אבל אנחנו הקבצנים שעומדים שמה ליד הדלת וצריכים לדחוף שאולי נזכה להכנס לסעודה הזאת, מי יבוא להעיר אותנו בכלל? מי יבוא להעיר אותנו? אנחנו צרכיים להיות כן הזמן באקשן, להיות מוכנים שאולי נצליח להדחף אולי להכנס לסעודה הזו.
אז ה' יזכה אותנו שבעזרת ה' נהיה כל הזמן בהרגשה כזו, שאנחנו רוצים לזכות להיות בסעודה של הלויתן, שנזכה כולנו בעזר ה' יתברך לעשות רצונו כרצונו אכי"ר. ת