טבריה - טבריה

טבריה 7-7-13
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
אף על פי שיש בצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אינם מבקשים אלא מתנת חינם מהקב"ה. מצינו באדם לכאורה כוחות הפוכים, כוחות הפוכים ומופלאים, אם לא ראינו זאת בעינינו מי יכול לספר דבר כזה, שאדם שותה כמים עוולה, עושה עוולות כמו שתיית מים, ותמיד כל מגמתו זה לעשות את חפצו ורצונו, ומכשול פניו ישים נוכח פניו את המכשול של העוון שלו הוא שם תמיד נוכח פניו, דהיינו תמיד הוא חושב רק על עוונות, ובלי הפוגות הוא מורד בקב"הובכל זאת רואים מהנסיון כי בדבר קטן וקל אם אך הוא נוטה מעט לטוב, אפילו שכל כולו שקר, בכל זאת תיכף הוא צדיק בעיניו, אם הוא עושה מעשה אחד קטן אפילו שכולו שקר, כולו עוולה, כולו עושה רק חפצו ורצונו, עוונו תמיד לנגד עיניו, אבל אם פעם יוצא לו לעשות איזה נטיה לטוב, מיד הוא מרגיש שהוא צדיק בעיניו. גם אם לא יתפלל כל ימיו, אם פעם אחת ארע לו שהוא השלים מנין הוא כבר מרגיש את עצמו צדיק, אל תראה אותי ככה, אני משלים מנין תמיד כשמבקשים ממני.והוא צדיק בעיינו כאילו התפלל כל ימיו בכוונה הרצויה.
האם זה לא פלא? איך יכול להיות שאדם במצב כזה, שכל כולו שקר, כל כולו עוולה, כל כולו מ חפש רק טובות והנאות עצמו, אם עושה איזה מעשה טוב כבר מחשיב את עצמו צדיק גדול.
וההיפך מצאנו בצדיקים, כל ימיהם הם עמלים למצוא את חפצו יתברך ולקיים את רצונו ולעשות לפניו נחת רוח, ורצים לפניו כסוסים בין בצעי המים, ועם כל זאת רבות רעות צדיק, הצדיק תמיד חושב שהרעות שהוא עושה הן רבות, כל ימיהם נותנים את נפשם בכפם לעשות רצון ה', ולא יודעים מרגוע לנפשם, ובכל זאת כידוע כתוב, צדיקים לא שמחו בעולמי, כמו שביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, בכל זאת תמיד הם בעיניהם כרשעים וכאילו לא עשו מאומה. עד שאמרו חז"ל, אפילו כל העולם אומרים עליך צדיק, אתה הוה בעיניך כרשע. זה לא פלא? איך יצוייר דבר כזה?
אלא זה אות ומופת למה שתמיד אומרים כי דרכי יראת שמים בנויים המה על המידות, ומהם תצא תורה, הן לטוב והן ההיפך, הכל תלוי במידות. מי לא רואה איש שהוא מקבל כל טוב, וכל מה שנותנים לו הכל מעט בעיניו, ואם ירבו לו טוב כחול הים, כל זה לא נחשב בעיניו, כי נפשו רחבה והוא מתלמידי בלעם, הוא לא שבע אף פעם. ולפי דרכי ההבנה היה לנו לראות באיש כזה גם בצד ההיפך, בעת שהוא עושה טובה לזולתו גם כן על דרך זה, שיהיה מעט בעיניו אפילו אם ירבה להיטיב לזולתו. אם אתה תמיד אוחז שמה שאתה מקבל כל כך הרבה זה כלום, אז גם כשאתה נותן הרבה לחבר שלך זה צריך להיחשב ככלום. בכל זאת רואים באיש הזה ההיפך, כל מה שהוא נותן לחברו מעט זה יותר מידי, כשהוא מקבל, כמה שלא יקבל זה כלום בעיניו, מה עשית, מה נתת לי, מה זה, אבל אם הוא יתן מעט, בשבילו זה נחשב המון.
אלא הכל עולה בקנה אחד, זאת תכונת נפש של אדם עם לב רע, שנפשו רחבה לקבל הוא רוצה מאד, ולמרות שהוא מקבל מאד זה מעט בעיניו, אבל באותו כח ממש הוא מתהפך לזולתו, כי כל דבר קל גדול הוא בעיניו, ולכן יצדק הכח אשר אנו מתפלאים עליו, איך יהיה אדם צדיק בעיניו בעת שהוא שותה כמים עוולה תמיד כל יום, אלא פשר הדבר שליבו רע לה', והמעט שהוא נותן לה' גדול בעיניו, מה אתה רוצה ממני, השלמתי מנין. ובאיזה אמירות מפיו כשליבו רחוק ממנו, ועוד כמה דברים פעוטים כאלה אשר בשקר יסודם, הוא סובר האין זאת די לה' יתברך? מה זה לא מספיק מה שעשיתי? והדבר נורא עד מאד, שכל הון נחשב אצלו למאומה והכל מעט בעיניו, אבל אם צריך ליתן משהו מידו אין לו עיניים לראות ואזניים לשמוע ובדעתו הוא מסגל לעצמו מצוות כחול הים, והוא עושה גורנישט מיט גורנישט.
אבל לעומת זאת במידת הצדיקים, רואים דבר והיפוכו, הנפש שלהם שפלה מאד, מה שהוא מקבל הכל רב בעיניו כי נפשו שפלה, או תודה יותר מידי, יותר מידי, כל דבר אצלו מעט שהוא מקבל זה הרבה מאד, ומה שהוא נותן לזולתו לא שווה בעיניו מאומה, מה עשיתי ומה פעלתי. ורואים בזה מידת דרך ארץ שמורגלת בפי הבריות, שבטח זה נובע מהקדמונים שנטעו והשרישו מידות טובות בפי הבריות ולימדו אותנו להשיב תשובה למקבל הטוב מאיתנו, בעת שהוא אומר לנו תודה משיבים לו, אין בעד מה. כמה שעושים - אין בעד מה, מה עשינו? זה מידת הצדיקים, שכל מה שהם עושים הם לא מבינים על מה אומרים להם תודה.
וזה נפלא לראות כיצד הורו לנו הקדמונים מידות טובות, להיות הטובה שמיטיבים אנחנו לזולת לא ישווה בעיניו מאומה, כמה מעלות טובות יש בזה ונפלא הדבר. זה המידה של הצדיקים, כל מה שהם עושים עם הזולת לא נחשב בעיניהם למאומה, וכל שכן מה שנוגע לה' יתברך, כי נפשם שפלה מאד, וכל מה שהם מסגלים תורה ומצוות ומעשים טובים לא נחשב בעינם למאומה, כי הם אפס ומעשיהם לתוהו נחשב להם, ובשפלות נפשם מגדילים ומעריצים את הטוב שהם מקבלים מה' יתברך, ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו, אין אנו מספיקים להודות על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות פעמים הטובות שעשית עמנו. ותמיד דואגים, במה אקדם ה', ובמה איכף לפניו על רוב הטובה שהוא מעתיר עלי, ומוסיפים עבודה על עבודה כדי להשיב לו על תגמוליו, ויש להם שאגה בלב כלביא על קיצור עבודתם על רוב הטובה שהם מקבלים מה', והכל הולך מהמידה שנפשם שפלה עליהם. כמו שאמרו חכמים ז"ל, נפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה, נפש רחבה של בלעם הרשע, ומרוב שפלות נפשם היו תמיד כרשעים בעיניהם. ז"א הצדיקים נפשם שפלה עליהם, נמוכה מאד, לא חושבים שמגיע להם משהו, וכל מה שהם מקבלים ולו המעט שבמעט, זה המון בעיניהם. וכל מה שהם נותנים נחשב בעיניהם כמאומה, בעוד שהרשעים להיפוך גמור, כל מה שיתנו להם, אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב, איפה העיניים שלו של החמדן בלעם הולכות? ואחרי רצח של עשרים וארבע אלף איש מישראל הוא הולך לקבל תגמול על זה כסף, שהוא הצליח לרצוח כל כך הרבה יהודים. ז"א נפש רחבה, כמה שיתנו לו אינו שבע, אבל לתת הוא בעצמו - קמצן שבקמצנים, וגם אם הוא נותן משהו זה נחשב בעיניו כחול הים.
נמצאנו למדים מזה תועלות רבות במידות, להבין מה בין צדיק לרשע. וכבר אמרו, צדיק אומר מעט ועושה הרבה, רשע אומר הרבה ועושה מעט. לא כמו שהעולם סוברים שרשע הוא רשע כי אינו חפץ לעבוד את ה' יתברך, לא, אדרבא, הרשעות שלו זה שהוא נחשב בעיניו כצדיק, זה הרשעות, לא שהוא לא רוצה לעבוד את ה', הוא רוצה קצת, זה יותר מידי גם, זה הרשעות שלו. ובעיניו הוא עובד גדול, ובזה יש כמה מדרגות. אכן הצד השווה שבכולם, כי רשעתם היא צדיקים הם בעיניהם. אפילו רוצח נפשות - צדיק הוא בעיניו, אם ייטיב עם הנרצח לברור לו מיתה יפה. אפילו רוצח אם עשה את זה בדרך נקיה מה שנקרא אצלם, זה גם כן צדיקות, כי היה יכול לגמור עליו בדרך יותר מושחתת, אז הוא כבר חושב את עצמו צדיק. אם הוא הרג אותו עם משתיק קול, אז הוא מתפאר שהוא לא הפחיד אותו לפחות במוות, הוא לא שמע את הירייה, אז הוא כבר צדיק גדול.
האם זה לא פלא נשגב? אמנם כן הוא האמת המרה, כל איש ישר בעיניו, ואדרבא, לפי דעתו ולפי גסותו עוד הוא עוסק תמיד בצדקה, בחסד ובמידות האלו הוא מתנהג גם עם ה' יתברך. ז"א הרשע הזה חושב שבאמת כל מעשיו זה צדקה וחסד. ובמידות האלה הוא מתנהג גם עם ה' יתברך, שכל מה שהוא עושה עם ה' זה צדקה וחסד. אבל מידת הצדיק להיפוך, כל הצדקות שלו נבנית על זה שהוא רשע בעיניו, והכל אינו שווה בעיניו למאומה, וזה סוד גדול.
מה תמיד הבנו? רשע זה אחד שמורד וכופר ולא רוצה לעבוד את הבורא, ומה למדנו עכשיו, רשע זה לא זה, רשע זה מי שחושב שהוא צדיק, עושה מעט וחושב שהוא צדיק. עושה מעט מעט וחושב שהוא כולו צדקה וחסד. זה נקרא רשע. מי זה צדיק? אנחנו חושבים צדיק זה מי שיש לו הרבה זכויות והרבה זה וזה וזה, לא, צדיק זה מי שחושב את עצמו לרשע ולא עושה כלום, ועדיין לא יצא ידי חובה, זה נקרא צדיק.
ובאמת כאשר נתבונן נכיר בעצמנו ונראה את גסותנו ועכירת שפלותינו שהם הסיבה לכל גנות, ולו היה בנו אפילו קצת מידת דרך ארץ ואף ממידת השכל, אז גם כן היינו מודים ומכירים את אבינו שבשמים ולא היינו כופרים בו חס ושלום. לו היה בנו מידות טובות היינו מכירים שאנחנו בסך הכל נבראים, ובודאי יש לו בורא שמטיב עמו ודואג בעדו, ואחר שהיינו מכירים זאת היינו מכניעים את עצמנו להיות עבדים נאמנים למיטיב עמנו, והיינו רוצים למצוא אותו ולישא חן בעיניו ומזה היינו עובדים אותו בכל לב ונפש, והיינו משפילים את הגאוה להיות כחומר ביד היוצר, ואכן הגאוה הנוראה תביא אותו לידי כפירה. שלא יודה שהוא כחומר ביד היוצר, ואין לו על עצמו שום אדנות ובעלות, עד כי לא יכיר את בוראו ואינו מודה בו, ואלמלא ראינו זאת בעינינו לא האמנו זאת. אדם כל כך מחזיק מעצמו עד שהוא באמת חושב שהוא מנהל את חייו.
הנה ראינו בימים האחרונים מנהיג מצרי בשם מורסי, פתאום מקבל הודעה יש לך 48 שעות לעזוב את הארץ ונגמר הסיפור שלך. והוא כמובן מגחך ואומר שהוא לא מקבל את האולטימטום והוא נשאר על מקומו, וראה זה פלא, תוך יומיים עוצרים אותו, אפילו שהוא מנהיג מדינה, ושמים אותו במעצר בית ונגמר הסיפור שלו. אתמול הוא שלט על כולם והיום הוא נשלט. בשניה אחת הכל התהפך.
ז"א לאדם אין שום הבטחה על שום דבר, שום דבר, זה עוד במצב טוב, אבל יש כאלה שעוברים מהעולם הזה לעולם האמת. עיין ערך מועמר קדאפי, ובדרך אסאד וכן על זה הדרך, ראיתם איך מובארק בין רגע אחרי שנים רבות, שלשים ושבע שנה כמדומני, פתאום יום אחד הוא קם עצור מאסר עולם. אין הבטחה לאף אחד על כלום, אבל מה אדם טיפש, במקום להתבונן על חסד הבורא יתברך שמעניק לו, שנותן לו ראיה ושמיעה וחוש ריח וטעם וחוש מישוש וכו', ושהכל תלוי בין רגע אם הקב"ה יחליט אחרת הוא אומלל ומבוהל לבית החולים ולך תדע אם הוא יוצא משם, בין רגע. ואדם לא יודע לאן הוא מזומן, והוא לא מכיר טובה על כל רגע שהוא חי בשלום ובבריאות. כי אדם אומר אני ואפסי עוד.
אמנם האדם עושה עצמו כאלוה, והדברים ממש כפשוטן, וכך הוא הולך עם הגסות והעכירות מעלה מעלה, עד שהוא אומר בפה מלא, לא ידעתי את ה', עזוב אני לא מאמין, הכל שטויות. ומזה הוא יוצא מדרגה לדרגה עד שכופר בה' ובתורתו, וכל זה בגלל שהוא רוצה לכפור בחוב שלו שהוא חייב לקב"ה. ואחרי כל מה שהוא לווה מה' יתברך ואחרי רוב החסד שהוא קיבל ממנו, הוא לא חפץ לשלם כלל וכלל. וכופר בכל במלוא מובן המילה, לא חייב לו כלום. אדוני, אני עובד, אני מביא כסף אני אוכל, אני לא עובד אין כסף אני לא אוכל, טיפש ושוטה, אתה אוכל? מי נותן לך את האפשרות לבלוע בכלל? מי נותן לך את הטעם בכלל? מי מוציא לחם מן הארץ? מה שמת בארץ שיצא לחם? שמת זרע? ומי נתן כח באדמה ובמים להוציא מזה חטים? מי עשה את זה, אתה המצאת את הפטנט הזה? ואת הזרעים בעולם אתה הבאת? אז מה אתה אוכל? ומי נותן לך כח שזה גם יצא, שאם זה לא יצא תבקע כרסך, אז מה אתה מספר לנו סיפורים שאתה זה אתה ואתה זה הכל?
וזה סוד גדול מאד בביאור כופר. הרמב"ן כותב בפרשת וישלח, ולמדנו עוד שהוא לא בטח בצדקתו והשתדל בהצלה בכל יכלתו. מדובר על יעקב אבינו שצורתו חקוקה בכסא הכבוד, ושבטי יה הם לזכרון לפני ה' יתברך, הם לא בטחו בצדקתם, ולא בקשו להציל את עצמם בזכות המעשים הטובים, ולא על חשבון המעשים הטובים, ועל זה אמר יעקב אבינו ע"ה, "קטנתי מכל החסדים" נתמעטו זכויותי מרוב החסדים שעשית עמדי. מבין יעקב אבינו שכל החסדים שהוא מקבל עולים לו מקופת הזכויות שלו, לכן הוא אומר "קטונתי" זכויותיי מתמעטים מכל החסדים שאתה עושה עמדי.
ואתם יודעים, חכמים ז"ל אמרו, מי זה אפיקורס? כגון זה שאומר מאי אהנו לן רבנן, מה מועילים לנו החכמים, מה מהנים אותנו? לעצמם הם קוראים לעצמם הם שונים. עכשיו יש את הסוגיה של שויון בנטל, שאותם שגזרו את הגזרה התחייבו לשמים ולא יצאו נקיים ממנה, וייזכרו לדראון עולם, הם מרגישים את הנצחון כרגע, שהם שינו אחרי 65 שנה משהו, אבל הם לא יודעים שהם התחייבו לשמים בשיעור כזה שעוד לא היה כדוגמתו - עקירת התורה. אז אומרים מה מועילים החכמים, יושבים ולומדים לעצמם הם קוראים לעצמם הם שונים, זה נקרא אפיקורס. וחכמים ז"ל גזרו את דינם שאין להם חלק לעולם הבא. ונשאלת השאלה למה? למה רוצח שרצח את הנפש יש לו חלק לעולם הבא והוא יקבל עונש על מה שעשה, עונש חמור ביותר, יעשה לו כמעשהו, אבל עולם הבא הוא לא הפסיד, ולמה מי שאומר משפט - מה הועילו לנו החכמים, אין לו חלק לעולם הבא?
אומר החפץ חיים זצוק"ל, זה לא בגדר עונש אלא זו מציאות, מה המציאות? אומר הגאון מוילנא על הפסוק "כל עמל אדם לפיהו", הלואי שכל עמל המצוות של האדם יספיק למה שהוא אוכל בפיהו, כעין מה שאמר יעקב אבינו, קטונתי מכל החסדים, הלואי שמה שאנחנו עושים תורה ומצוות יספיק למה שאנחנו אוכלים בפה. לפי זה כל מה שאדם עושה מצוות זה בשביל ארוחת בוקר, ואח"כ אם עושה מצוות זה לאורחת צהריים, ואם יש לו מצוות זה לארוחת ערב, והלואי שזה יספיק. אם ככה מה נשאר לו לעולם הבא? אם הכל הוא אכל על ידי מה שהכניס לפיהו?
אלא כתוב שבת קול היתה יוצאת ואומרת, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת. אז הבת קול מודיעה שיש צדיק יסוד עולם שקוראים לו חנינא בן דוסא, וחנינא בן דוסא יש לו שביל שבשביל שלו כל העולם ניזון, יש לו צינור שפע שיורד מן השמים למטה ובצינור השפע הזה יורד מזון לכל הבריאה כולה, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני. יוצא, שכל העולם אוכל מהזכויות של מי? של חנינא בן דוסא, אז אם אנחנו אוכלים מהזכויות של רבי חנינא בן דוסא, אז לא לוקחים מהזכויות שלנו בשביל מה שאנחנו אוכלים, כי אנחנו אוכלים על חשבון הזכויות שלו, זה אנחנו המאמינים והמעריכים והמוקירים את לומדי התורה. אבל הכופר והאפיקורס שהוא אומר מה מועילים לנו חכמים, אז הוא לא יהנה מהשביל של רבי חנינא בן דוסא, ממילא כל הזכויות שיש לו אם בכלל יהיו בשביל מה שהוא אוכל, ואז הוא גמר את כל השכר שלו כבר בעולם הזה ולא נשאר לעולם הבא. אז זה לא עונש, זו המציאות.
וצריך להשתומם איך הצדיקים ידעו היטב את החשבון, ומסתמא ידעו לכוון את החשבון איך שעולים כל מעשיהם הטובים נגד שתי המחנות, צאן ובקר ועבדים, ובזאת יוכל לנקות את כל מעשיהם הטובים, יעקב אבינו אומר, כל מה שיש לי צאן ועבדים ובקר, כל זה קטונתי, למה כי עשית איתי חסד ונתתי לי כל כך הרבה, אז לא נשאר לי זכויות, קטנתי, התמעטו זכויותיו, וידעו לחשבן שעל כל טובה שמקבלים בעולם הזה זה הולך על חשבון הזכויות. לכן יש צדיקים שמקפידים לא ליהנות מהעולם הזה. הגאון מוילנא לא רצה ליהנות אפילו מארוחה, לכן היה שם מים ובתוכם לחם, והיה שותה את זה ככה, כמו ציפור, שלא ליהנות. לא רוצים ליהנות מהעולם הזה.
וזה נורא מאד החשבון, שכל הצדקות וכל הצדקות של יעקב אבינו עם בניו נתמעטו בעד שתי המחנות, וממילא נשארו חייבים, ולכן לא בטח על צדקתו והשתדל בהצלה ממש, ותפילותיו ובקשותיו היו בדרך של חסד וחינם. זה מה שמביא רש"י בפרשת ואתחנן, אע"פ שיש בצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אינם מבקשים אלא מתנת חינם, והכל מרוב שפלות נפשם, מכירים כי צדקתם אינו כלום, וטובות ה' יתברך עודפות עליהם מאד, ועל זה אמר דוד המלך ע"ה, "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי" יש לנו במה להשיב לקב"ה על כל מה שגמלנו כל טוב? זה רק צדיקים כמו דוד המלך יכולים להבין, כמו יעקב אבינו וכו'. אבל הרשעים אומרים, צדיק אני, על מעשה ולו הקטן ביותר. סיפור מעשה אחד שיש לו שעשה איזה חסד, מלווה אותו כל חייו ובזה הוא מתפרנס והוא כבר שייך לקהילת הצדיקים ואין לו שום חשש כלל וכלל, בעוד שהצדיקים כמה שיעבדו את ה' וכמה שימסרו את נפשם, עדיין יודעים שלא יצאו ידי חובת כלום. ועל זה אמר משה רבינו ע"ה, "ואנחנו מה", ואברהם אמר "ואנכי עפר ואפר", מה אני? עפר ואפר. מה פירוש אני עפר ואפר? אומר לקב"ה רבונו של עולם, אם אתה לא הצלת אותי כשאני נלחמתי נגד ארבעת המלכים שניצחו את חמשת המלכים, אני הייתי היום עפר, רק אתה בזכותך אני קיים, ואם לא אתה אני הייתי אפר, כשנמרוד זרק אותי לכבשן האש, מה זה בן אדם? בשר, שמים אותו באש נהיה אפר. אבל אתה הצלת אותי, אבל אני רואה את עצמי כל הזמן עפר ואפר. זה שאתה השארת אותי בחיים זה אתה, לא אני, אם בן אדם היה יוצא מכבשן האש מה היה מספר על עצמו? ראית, ראית איזה צדיק אני, אש לא יכולה עלי, ראית איזה זכויות יש לי? ואברהם זוכר ואומר, אני אפר, אפר! לא עשיתי כלום, אין לי שום זכויות, אפר, עפר ואפר. זה שאני קיים זה רק בזכותך.
זה המעלה של הצדיקים האמיתיים, הרשעים זה אלה שחושבים את עצמם לצדיקים, על מעט מאד מאד מאד שהם עושים.
למי שיש שאלות בבקשה. תן לו רגע מיקרופון.

ש. רבינו, איך יוצאים מהמידע הזה, איך יוצאים באמת להבין שיש חובה, לעשות את הדברים בצורה נכונה, לצאת מהמידע הזה, כל ההרגשה הזאת, שכמו שאתה אומר שאנשים עושים מעט וחושבים שהם עושים הרבה בשביל בורא עולם, איך עובדים על המידות האלו? כי כל אדם כאילו נולד עם מידות, צריך לנבוע מעיין של צדקות, ככה שמעתי מהרב אורי זוהר. אז כאילו איך יוצאים מזה, איך יוצאים, איך עובדים על זה? תודה רבה.

הרב: אדם צריך לזכור קודם כל את שפלותו ואת הרכבתו. האדם מורכב מבשר, מעפר, מנוזל, עיסה של חומרים, אש רוח מים עפר, והקב"ה גיבל את זה ומזה יצא האדם, אם נפרק את האדם עכשיו לחומרים שבו, אז אין בו שום ערך, שום שווי, והקב"ה עשה פלא גדול והרכיב מזה אדם שזה הדבר הכי חכם שיש בעולם. אדם יכול לתלות את זה לזכותו? במה הוא יכול לתלות לזכותו? הוא יצר את עצמו? הרי כתוב "אל יתהלל חכם בחכמתו, אל יתהלל עשיר בעשרו, אל יתהלל גיבור בגבורתו", כי כל מה שיש לאדם חכמה זה שאול אצלו, זה לא שלו, מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח, הקב"ה ברגע יכול לעוות את מוחו והוא גמר, עיין ערך מחלת פרקינסון ודברים כאלה ותראה מה זה בן אדם, איך פתאום בן אדם הולך ואתה רואה אותו בכלל ה' ירחם. גיבור, מה זה גיבור? ברגע יכול לקבל דום לב, קריש דם במח, להכנס למצב של קומה ונגמר הסיפור, בין רגע, אין התרעות. אז מה כוחו למנוע את זה? יש לו כח למנוע את זה? אין לו. ועשיר יכול להפסיד ברגע אחד את הכל, גם את חייו יכול. אז מה כוחו שהוא יכול להתגאות שיש לו משהו שלו? כלום. ומעבר לזה, תראה את פחיתותו, כמה ריח רע יש לו, אם הוא לא יתקלח תראה איך הוא מסריח, תראה מה יוצא לו מהאף מה יש לו באזניים, אוכל הוא צריך לאיזשהו מקום ומה יוצא אח"כ, וכן על זה הדרך, כמה האדם הזה פחות, ובסוף הוא מת, מאכל לתולעים, ואין סרחון כמו נבלת אדם. אז מי זה האדם הזה שיחשיב את עצמו? מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רימה, ז"א אין לנו במה להתגאות, וכל מה שיש לנו זה שאול מאת ה' יתברך וזה ניתן לנו ככלים לעבודת ה' יתברך.
עכשיו תאר לך שבן אדם מקבל כלים מהקב"ה, ובמקום להשתמש למטרות שהוא נתן לו משתמש בהם לצורך עצמו, הרי זה דבר גרוע ביותר, לקחו אותך להיות חשמלאי, נתנו לך ארגז עבודה, ואתה במקום ללכת לעשות את העבודה ששלחו אותך, הולך מתקן אצלך בבית ולוקח את זה, ועוד בסוף החודש בא ורוצה שכר. הרי אתה גזלן, נתנו לך חכמה, וביקשו ממך שתלמד תורה, וביקשו ממך שלא תבטל רגע מן התורה, כי זה כל סיבת היותך עלי אדמות, ובן אדם לוקח את כל מה שהעניקו לו מן השמים ומשתמש לצורך עצמו. והוא אומר מספיק לקב"ה שעה שעתיים, אין לי יכולת, אני אין לי כוחות, אין לי כוחות, אני לא נבראתי, אין לי כוחות, לא יכול ללמוד הרבה, אני לא יכול, וככה הוא חוזר על זה שבע פעמים והוא משתכנע שבאמת הוא לא יכול. הרי זה חוצפה שאין כדוגמתה, עם אותו שכל אתה משתמש לדברים אחרים. אתה לא אחרי שעתיים שוכב במיטה פגר ולא זז, אתה גומר את השעתיים ורץ כמו אייל לעשות את רצונך. אז אתה לוקח מהקב"ה את מה שהוא נותן ומשתמש לדברים אחרים. הרי ברור לך שאם תעניק למישהו משהו למטרה מסוימת והוא לא יעשה אתה תכעס מאד, בודאי שלא תתן לו עוד פעם.
אחד בא מבקש אין לי מה לאכול אין לי מה לאכול תעזור לי, אין לי מה לאכול, אתה רואה אותו מסכן ואתה נותן לו כסף, פתאום אתה רואה שהוא קונה וויסקי, נו, אתה תתן לו עוד פעם? אז הקב"ה רק אחרי יום אחד שלא עשינו את רצונו היה צריך לשלול מאיתנו את כל מה שנתן, והוא לא עושה ככה, יש לו ארך אפיים גם לרשעים. אז איך אפשר לא להכיר טובה למי שנתן לנו מראש וסמך עלינו ונתן לנו את כל הכלים המאפשרים את עבודתו, ראיה ושמיעה וכו' וכו', הכל נתן לנו מראש, מישהו יתן לך משכורת מראש חודש לפני? והוא נותן לך מראש הכל, ועוד חודש נותן ועוד חודש ועוד שנה ועוד שנתיים ועוד עשר ועוד עשרים, ומחכה אולי סוף סוף תעשה עבודה? ובן אדם לא עושה, אז איזה פתחון פה יש לו גם אם הוא יקבל עונש הכי גדול זה אפס אפסים לעומת מה שהיה צריך לקבל ביום הראשון כבר. הבנת? אז תבין מה גודל העול המוטל עלינו להחזיר טובה למי שנותן, הרי כמה אתה תודה לרופא מומחה שאם חלילה לא היית רואה בעיניך והיה מחזיר לך את מאור עיניך, כמה היית מודה לו! אם חלילה היית מתחרש ולא שומע, והיה רופא שהיה יכול להחזיר לך את השמיעה, אפילו עם מכשיר, כמה היית מודה לו? והקב"ה נותן לנו את זה בחינם תמורת ברכה, "פוקח עוורים" לפחות תגיד אותה בכוונה, גם זה לא, אין זמן. איפה ראית כזה תשלום מועט להכיר טובה על ראייה בברכה אחת? אנחנו כל כך כפויי טובה שזה לא יאומן, אדם היה צריך בהכרה ברורה למסור את נפשו לקב"ה יומם ולילה ולא לראות שום דבר אחר, ועדיין ספק אם יצא ידי חובה. שהרי יעקב אבינו הוא רגל במרכבה, וימיו היו מלאים בעבודת ה', והוא אומר "קטנתי מכל החסדים", והוא אמר לקב"ה אם תתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, לא רוצה יותר מזה, לא דירה שלשה חדרים ולא ארבעה ולא כלום, תן לי רק לחם לאכול ובגד ללבוש, אם תתן לי בגדר מתנה, לא מגיע לי, לא מגיע לי, ברור שלא מגיע לי, אבל בקשה מתנת חינם - בגד ואוכל לחם זה הכל. אבל אנשים יש להם נפש רחבה, הם תלמידי בלעם, הם לא מסתפקים, עוד ועוד ועוד ועוד ולא מכירים טובה. הבנתיוך?

ש. תודה רבה.

הרב: תהיה בריא.
כן, שאלה נוספת, תן לבחור שם.

ש. רציתי לשאול איך אפשר להגיע לאמונה תמימה ופשוטה בלי להתעכב עם חקירות פילוסופיות, באופן חזק שלעולם לא יוכלו להפיל אותי אפילו אם כופרים חזקים גאונים מוכשרים יתחילו להתווכח ואני לא אתרגש מהם בכלל, ובלי להתמקד בכלל בפילוסופיות, בלי

הרב: קודם כל אתה לא צריך להתרגש מאף אחד. לא פילוסופים ולא פרופסורים ולא דוקטורים ולא חרית. זה לעולם אתה לא צריך להתרגש. והתארים האלה זה תארים של טפשות, ז"א כמה שנים הם השקיעו בשביל לקנות טפשות, למה טפשות? כי את העיקר הם לא יודעים אתה מבין? הם הולכים ללמוד כל מיני נושאים של דברים מסוימים בלבד בבריאה, בשעה שהגמרא מציעה לך לחבוק את כל העולם כולו ואת כל הבריאה כולה ואת כל המהלכים השמימיים ואת בריאת שמים וארץ וכו', והם נקאים פרופסורים והכל וכו' וכו', ואצלנו ילד קטן שמתחיל רק ... ברוך שאמר והיה העולם הוא לא יודע, הוא מחפש אם היה איזה פיצוץ או היה איזה אמבה או היה איזה ג'וק או היה איזה משהו, רק לא לחשוב דבר פשוט וברור. אמונה פשוטה זה מבשרי אחזה אלוה, זה הכל, אם אני מסתכל איך אני ברוא, דבר כזה לא יכול להיעשות מעצמו וודאי שלא מפיצוצים. ממילא אני רואה את החכמה הגדולה ביותר שיש בבריאה, וברור שיש מתכנן לה, והמתכנן הזה שתכנן את כולם והכין להם עולם שהעולם מתאים לברואים בדיוק, ולא חסר בבריאה מאומה לכלל האנושות, הדבר הזה אומר - כפתור ופרח, יש בורא לעולם נקודה. מה עוד, שהבורא התגלה לעיני מיליונים, ולא רק יהודים אלא מכל העמים, והתורה שלנו היא גם בסיס לדתות האחרות, והקב"ה הבטיח "לא מאתים ולא געלתים לכלותם" ולמרות שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה לא מניחנו בידם, זה לבד מוכיח אתה מבין, את מציאות הבורא ואת השמירה על עם ישראל, ושהוא נקרא אלהי ישראל בפרט, ועל זה לא צריך להתווכח עם אף אחד, וכל מי שמתחיל להתווכח אתה צריך לראות זבוב טורדני שפשוט יושב לך על האף, ומה עושים לזבוב כזה? - מעיפים וזהו. לא מתחילים לדבר איתו ולא כלום. הבנת?

ש. הבנתי, אבל שמתי לב שדברים כאלה צריך לשנן יום ויום לחזק ולטפח וזה לא כמו דברים

הרב: על זה נאמר "אמת ואמונה כל זאת וקיים עלינו" והיום למדנו בערב, לפני שהגענו לכאן, שעם כל האותות והמופתים שראו בני ישראל, משה רבינו הוכח אותם "ואלה הדברים" הוכיח אותם על כל המקומות שהם חטאו, ולמה היה צרי להוכיח אותם? זה היה תיכף לפני שהוא נפטר, ולמה היה צריך להוכיח אותם? צריך עוד להוכיח ולהזכיר להם את החטאים שהם עשו? הרי אתה יודע שבתשעה באב בגלל שהם בכו בכיה של חינם הקב"ה אמר אתם תבכו בכיה לדורות, בגלל שלא רציתם להכנס לארץ והאמנתם לעשרת המרגלים שהיו רוב, האמנתם להם וקיבלתם לשון הרע על העצים והאבנים בארץ ישראל, גרמתם למיתה של שש מאות אלף איש, וכל תשעה באב היה משה מכריז ואומר, שיצאו כולם לחפור להם קברים, ושש מאות אלף איש מגיל עשרים עד גיל שישים, היו שוכבים בתוך הבור בלילה ובת קול בבוקר אומרת שהחיים יצאו מתוך הקברים, והיו נשארים בקבר כל תשעה באב 15 אלף ופרוטרוט מתים. בשנה הבאה מגיע תשעה באב, משה מודיע - להכנס לקברים, ובבוקר חמש עשרה אלף ופרוטרוט לא קמים, וכל שנה ככה, וזה כשהוא הבטיח להם שבמדבר הזה יתמו פגריכם, לא רציתם להכנס לארץ - תמותו במדבר, רק שניים שלא אמרו לשון הרע על הארץ, נשארו יהושע בינון וכלב בן יפונה, והם ראו עיני עינק שזה מתקיים, אז מה צריך עוד להוכיח אותם על כל המעשים ועל מה שהם עשו בפרשת המרגלים? יש לך ראיה כל שנה יותר מזה שהמשפחה מתה בגלל אותה גזרה, או צריך להסביר? כן, כמו שאמרת, צריך למרות שרואים בחוש, ולמרות שהכל יודעים, עדיין צריכים לשנן תמיד כי ליצר יש כח להשכיח גם את מה שקרה הרגע.

ש. זה שטבריה בצפון אני אף פעם לא צריך להזכיר לעצמי את זה שוב ושוב.

הרב: מה?

ש. העובדה שטבריה בצפון ואילת בדרום אני כיון שזה נודע לי אני לא צריך עוד פעם להיות בטוח בזה מחדש כל פעם.

הרב: כן, אבל זה לא ידיעה מהסוג שיצר הרע יפריע לך, במקום שיצר הרע רוצה שתשכח - שמה אתה צריך לשנן, המסילת ישרים בהקדמה שלו אומר, לא באתי לחדש חידושים, באתי להגיד דברים שכולם יודעים, רק מרוב הידיעה אנשים שוכחים אותם ולא מקיימים, ואני באתי להזכיר את הידועות, זה כל ספר מסילת ישרים. אז לכן אנחנו צריכים לדעת, אמת ואמונה כל יום אומרים, כל זאת וקיים עלינו, חייבים כי אמונה צריך לחזק כל הזמן, אמונה צריכה חיזוק כל הזמן, כי אחרי כל מה שאתה מאמין, אם תראה דבר אחד שנראה סותר במשהו את מה שהחזקת - אתה עלול ליפול. ז"א אנשים הם כל כך חלושים, חלושי השכל, ולא חדורים, שיש להם בעיה, הם מאד קלים וקלילים, שאדם יזכה לאמונה צרופה, תסתכל על הסבתות שלנו, לך תזיז אותן, אתה תבוא עם כל הפילוסופיות היא תגיד לך משוגע, משוגע, היא לא תשמע אותך, כמו זבוב, כמו זבוב היא תוציא אותך. תבוא תסביר לה סבתא זה לא ככה, זה כן ככה, לא שומעת כלום. אצלם זה היה מושרש, פה כולם נהיו פילוסופים, כל אחד אתה מבין למדן בלומדעס עושה על כל דבר, אבל זה מתעתועי היצר הרע.

ש. זה עוד ראיה שיש בורא לעולם, שפתאום פה יצר הרע מפריע פה לא

הרב: ברור. תודה.
שאלה נוספת. כן, בבקשה פה באמצע.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. אתה אמרת מקודם על מה שקורה במצרים, מה שקורה עם מורסי, כתוב בישעיה הנביא בי"ט פסוק י"ג, וסכסכתי מצרים, זה נבואת ישועה הנביא, מה שקורה שמה, האם אנחנו צריכים להסיק מזה שאנחנו צריכים להתחזק שתהיה אהבת חינם במקום שנאת חינם? מה שקורה.

הרב: תמיד אנחנו צריכים, אבל אתה יודע מה המקור של שנאת חינם? המקור של שנאת חינם זה קנאה, למה הוא יותר חכם ממני, למה יש לו זכויות ממני, למה מחשיבים אותו מאד, למה אוהבים אותו יותר, למה זה וזה, ממילא מטילים דופי בבן אדם ואומרים לא, הוא לא כזה, הוא כן כזה, הוא לא כזה וכן כזה, זה שנאת חינם. והכל נובע מן הקנאה. ועוג מלך הבשן שמשה רבינו פחד, פחד מהזכויות שהיו לו שהוא היה פליט להודיע לאברהם אבינו על שרה אמנו, על לוט שנשבה, וכל זה היה בשביל שרה אמנו שרצה לקחתה, הוא מת בגלל שלש מידות שהיו בו, קנאה תאוה וכבוד, תשמע שיעור שלי מלפני יומיים ושמה אנחנו מסבירים את זה בהרחבה. הוא לא מת בחרב של משה רבינו, מה שהרג אותו זה כבר "נתתיו בידיך" הוא כבר נתון בידיך כי הוא מת מזמן בגלל הקנאה והתאוה והכבוד. אז ז"א, צריך לדעת, שנאת חינם לא יעזור, אם אדם לא יסיר מקרבו את הקנאה, אם לא יבין שהקנאה לא מועילה בכלום, כי אם אתה מקנא באדם השני שיש לו יותר חכמה, מהקנאה לא תהיה יותר חכם, אז מה מועילה הקנאה? אלא קשה כשאול קנאה, ורשפיה רשפי אש, והיא תגרום לך לשלהבת יה. אז ז"א אדם ישרף גם בעולם הזה וגם לעולם הבא. אהבת חינם זה מה שאדם רואה את השני בעין טובה, ואדרבה, גם אם יש לו אני אתן לו עוד, לא בגלל שיש לו לא אתן לו, אדרבא, לא רק שלא רוצה מה שיש לשני אלא נותן משלו לשני, אבל איפה תמצא אנשים כאלה? הרי אנחנו כבר אלפיים שנה מנסים לתקן את זה ושום דבר לא זז. ועל זה חרב הבית ולא רק הבית, מאז שחרב הבית אנחנו בגלויות, ומתו מיליארדים יהודים מאז ועד עתה במלחמות, במחלות, בצרות, ביסורים, בכל, כי אם לא היה חורבן הבית היינו יכולים להגאל ולא היה כל זה. אז מה גרם עד עכשיו את כל הצרות במשך כל הדורות אלפי שנים? השנאת חינם. אז זה לא פשוט להגיד אהבת חינם שנאת חינם, אנשים פשוט מטפחים שנאת חינם, נותנים אפילו צידוק לשנאת חינם, צידוק אפילו, מביאים אפילו פסוקים, עד כדי כך השקר פשט את טלפיו. אבל זה טוב, כי השקר התברר בדור הזה, וזה חשוב מאד. עכשיו מה שנשאר זה שכל אחד יחליט באיזה צד הוא נמצא, ועל זה נאמר יתבררו ויתלבנו ויצורופו לעת קץ רבים, והמשכילים יבינו והם מעטים.
והגמרא בסנהדרין קי"א אומרת, שבאחרית הימים אתה יודע כמה יישארו בסה"כ? אחד מעיר ושניים ממשפחה, שזה אומר בדיוק כמה שקרנים יש וכמה אמיתיים יש. אז לריש לקיש זה ככתבו, רק רבי יוחנן מלמד זכות ואומר אחד מעיר יציל את כל העיר ושניים ממשפחה יצילו את כל המשפחה. אבל ברור שאלה שיינצלו זה לא בזכות עצמם אלא בזכות האחד האמיתי או השניים האלה. אז כמה ערים יש בישראל? נגיד מאה? אז מאתיים איש צדיקים בלבד יהיו שזכאים לחיות בזכות עצמם כשיבוא מלך המשיח. שמעת? זהו. וכל השאר - גורנישט מיט גורנישט, עם החליפות והמגבעות והזקנים.

ש. למה לא יוצאים כולם כמו שאתה יוצא? לאחד את העם

הרב: יבני עמי, אתה שמעת עד עכשיו את הדרשה? זה המצב.

ש. אחרית הימים.

הרב: שאלה נוספת.

ש. רגע כבוד הרב, אפשר לקבל ברכה ממך?

הרב: כן

ש. אני באתי לבקש ממך ברכה לאשתי, היא היתה לא עליכם היתה בבית חולים השבת והרופאים לא מצאו שום דבר שם אצלה

הרב: טוב מאד

ש. אבל היא צריכה בדיקות בכל זאת, אז כבוד הרב, אפשר לברך אותה שלא יהיה לה כלום ושלא צריכה לעשות כל מיני ניתוחים או צריכה לעבור בכל זאת אבל אני מקווה שלא

הרב: חס וחלילה. מה השם?

ש. כנרת רות בת גאולה

הרב: ה' יזכה אותה לבשורות טובות ישועות ונחמות

ש. גם לבן זכר אם אפשר

הרב: על הדרך אתה אומר.

ש. כן.

הרב: תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף ואשתך תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים רצוף ותזכו לזרע חי וקיים בן זכר מהרה.

ש. אמן. תודה רבה.

הרב: כן, שאלה נוספת פה הנה באמצ,ע תרים את היד גבוה, לא רואים .

ש. שלום וערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. הרי גן עדן בתקופת האדם הראשון היה רוחני, אז השאלה שלי בעצם שהיא לא נתפסת לי בראש, אני לא יודע אם זה נתפס בכלל, איך יכול להיות שברוחניות אפשר לאכול מפרי עץ הדעת?

הרב: הטעות שלך שגן עדן היה רוחני, גן עדן היה גשמי עם עצים ואוכל וכו', וזה נקרא גן עדן תחתון, יש גן עדן עליון שהוא רוחני.

ש. תודה רבה.

הרב: תהיה בריא.
כן כבוד הרב, תביא לו בבקשה.

ש. קודם כל יישר כח לכבוד הרב על הדברים המאלפים, אני יודע שהרבה תלמידי חכמים מתביישים לבוא לפעמים, אבל אני קורא להם גם לבוא כדי ללמוד מהרב איך להשיב ואיך להעניק רוחניות לציבור הרחב, ודוגמא לכך יושב לידי תלמיד חכם מובהק חשוב שהגיע גם כן לכנס וחי את הדברים שאני אומר.
רציתי ברשות כבוד הרב לעורר על נקודה, ידוע שמאה ברכות מצילים מהמיתות, כמו שתיקן דוד המלך, אני מדבר בקיצור, ובדור שלנו שיש הרבה מיתות והרבה דברים רעים זקוקים מאד למאה ברכות. יש אומרים שאשה חייבת במאה ברכות, ויש חולקים, גם אם נאמר שאשה לא חייבת אבל מבחינה מוסרית בגלל הצורך שבמצב הכללי בעולם, יש פה לחייב אותה מבחינת הנהגה. ולכן אני מדבר על שישים ימי השעמום של הסמינרים, שישים ימי השעמום של הממלכתי דתי, ואני קורא לרב שבכל הרצאה בלי נדר הרב יעורר למאה ברכות שהנשים גם והילדים שיכולים להתפלל תפילת העמידה יתפללו שלש תפילות, כי אם הם מתפללים שלש תפילות זה 19 כפול שלש, חמישים ושבע, ועוד 22 ברכות השחר וברכות התורה, ביחד כשמונים ברכות ואז מגיעים מהר למאה ברכות, ולכן חשוב מאד שהרב יעורר את הדבר הזה, הרב קוק בטבריה אמר לי, שכשעוררתי את הדברים האלה בציבור ובערוצים, אמר לי הרב קוק, זה יותר חשוב מלעורר על לימוד תורה, למה? אומר לימוד תורה אין לזה קצבה, אתה לא יודע כמה, אבל פה זה מאה ברכות, לעשות טבלה ולהצליח בזה, ה' יעזור לרב על דבר כבוד שמו ויזכה לאלף בינה עד ביאת גואל.

הרב: אמן. חזק וברוך. כן, אני מציע לכבודו שיכין איזה טופס שבו יהיה כתוב המעלות של מאה ברכות, ונחלק את זה בהרצאות.

ש. אני כבר הכנתי, יש לי פה, אני אתן לרב אח"כ את החומר והרב יעבוד לפי זה בעזרת ה'.

הרב: נפלא.
שאלה לגברת שם.

ש. כבוד הרב שלום, רציתי לבקש ישועה בשביל הבן שלי, יש לי ילד פגוע מלידה, הוא לא אפילו לא רואה, הוא לא קם, הוא לא מדבר, רציתי לבקש מכבוד הרב ישועה

הרב: בן כמה הוא?

ש. שש וחצי

הרב: שש וחצי. את תהיי מוכנה ללמוד את כל התנ"ך רבע שעה כל יום?

ש. את כל התנ"ך?

הרב: כן, להתחיל מבראשית רבע שעה כל יום, עד שתסיימו

ש. כן בעזרת ה'.

הרב: מה השם שלו?

ש. יצחק בן נחמה חנה

הרב: ה' ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, ויעתיק את חליו למורסי.

אמן.

ש. תודה רבה.

הרב: תהיי בריאה. כן.

ש. אני לוקחת על עצמי גם לרפואת הילד רבע שעה את כל התנ"ך, עשינו את זה פעם ואנחנו עושים את זה עכשיו עוד פעם.

הרב: אשרייך ואשרי חלקך. כן, שאלה נוספת, בבקשה שמה.

ש. רציתי בבקשה ברכה, אני נשואה עשר שנים ללא ילדים, ובעלי לפני כמה חדשים רצה לבוא דין ודברים לגרש אותי כי זה עשר שנים, ואני רוצה מכבוד הרב כאילו ברכה.

הרב: טוב, תקבלי על עצמך ללמוד שלשה חדשים ספר שערי תשובה, בסדר?

ש. מקבלת. מקבלת.

הרב: ובעלך ילמד שעתיים בתענית דיבור תורה שלשה חדשים רצוף. בסדר?

ש. מה ז"א ילמד תורה?

הרב: כל מה שהוא רוצה ללמוד בתורה ילמד, גמרא, משנה, הלכות, פרשת השבוע, כל מה שהוא רוצה ללמוד שעתיים בתענית דיבור רצופות

ש. כל יום?

הרב: כל יום שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים, יום זה מהבוקר שקמים עד שהולכים לישון. אם הוא שכח פעם אחת הוא חוזר מהתחלה. גם את, אם את מפספסת יום מתחילה מהתחלה. אם הוא דיבר תוך כדי הלימוד הוא מתחיל את השעתיים מחדש. מה השמות שלכם?

ש. רויטל בת חנה ושמעון בן ג'וליט

הרב: תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

ש. אמן, תודה.

הרב: כן, תעבירו לפה בבקשה.

ש. ערב טוב הרב

הרב: ערב טוב שמעון שלו

ש. כבוד הרב, בהרצאה ברחובות אמרתי דברים אמיתיים בסערת רגשות מתוך עומק ליבי, ואני מצטער אם הזקתי או פגעתי בכבוד הרב או מכל מי שנפגע מכך. אז אני מבקש מחילה.

הרב: מבחינתי אין בעיה.

ש. ה' ישמור את הרב, ויש לי בקשה כולם לענות אמן חזק, קרן בת ריקי שתשוב בתשובה שלמה במהרה

הרב: אמן. חזק וברוך.
שאלה נוספת, תן לגברת שם.

ש. כבוד הרב, אני יודעת שבזמן האחרון אתה מתרים לבית הכנסת שאתה עושה, אני רוצה להיות הראשונה בטבריה, ואני רוצה שתברך אותה שיהיה לה בעזרת ה' פרי בטן ושבעלה לא יגרש אותה ושיהיה רפואה שלמה לילד הזה

הרב: אמן ואמן

ש. עכשיו, אם אפשר ברשותך, יש לי כמה שאלות ממש קטנות, אני עובד בחנות בגדים של נשים דתיות, עכשיו אתה רואה אותי, אני שמה חולצה, אני לובשת את החולצה הזאת על חולצת בסיס, נכנסות אלי נשים חילוניות ורוצות את החולצה הזאת בתור שמלה או בתור מיני, מה אני עושה במצב, האם אני מכשילה אותם או שאני עושה את חובתי כי אני עובדת שם

הרב: תראי, יש אומרים שכל דבר שניתן לתלות שהם יעשו את זה בדרך היתר יהיה מותר למכור, אבל אם ברור לך שהם ישתמשו בזה לזה זה בעיה. ז"א אם חרדית קונה דבר כזה ואפשר ללבוש את זה באופן כמו שאת הולכת נגיד, אז יש היתר לזה, אבל אם את יודעת שהיא הולכת להשתמש בזה שלא כראוי, אז זה בעיה.

ש. אז מה עלי לעשות, לא לעבוד במקום כזה?

הרב: זה בעיה, אז צריך לשאול פוסק שיחליט בשבילך מה את עושה.

ש. אוקי, עכשיו רציתי לשאול איך צריך לעבוד את הבורא, מיראה או מאהבה?

הרב: גם ביראה וגם באהבה וקודם כל מיראה, והלואי שנזכה.

ש. עכשיו רציתי עוד משהו קטן, כשאני רואה אותך בהרצאות, לא משנה אם זה בשידור חי או בשידור חוזר, הרב לפעמים מברך או שמישהו אחר מברך שהחיינו, האם אני צריכה לענות אמן מהבית או שלא?

הרב: לא.

ש. בכלל לא, גם לא בשידור חי?

הרב: בהחלט.

ש. לא אני אומרת, כל דבר אפילו בשידור עכשיו, הרב נותנים לו כוס מים והרב מברך, אסור לי לענות מהבית אמן?

הרב: בהחלט.

ש. ובטלפון גם לא?

הרב: יש שאומרים שכן בטלפון.

ש. אוקי, תודה רבה.

הרב: כן, שאלה נוספת.
כן, אז כיון שהיא הזכירה את הבית כנסת אז אני אגיד לכם משהו, אנחנו בונים בס"ד בית כנסת לקהילות פז הראשון בעולם, 320 מטר רבוע, בית מקדש מעט לשכינה, כל העובדים עובדים 24 שעות יהודים בלבד, בהתנדבות בלבד ללא תשלום כלל, אחרי שעות העבודה ועל חשבון העבודה, מכל המקצועות, ואין שמה מסמר אחד של גזל, ואנחנו עומדים על המלאכה מהבוקר עד הערב כדי שזה יתבצע, שלשה חדשים רצוף אנחנו כבר עובדים, מקוים שבזמן הקרוב נסיים, ואני חושב שאין בית כנסת שקם מאז המשכן באופן הזה. פשוט כל נדיב ליבו בא לעשות במלאכה, לכל אשר נשאו ליבו, דבר מדהים ולראות איך אנשים באהבה, בשמחה בונים דבר אחר דבר, זה לא יאומן כי יסופר.
בבית הכנסת הזה יש שני שידורים ישירים שאני מעביר, אחד אחרי הנץ ואחד בין מנחה לערבית, מעבר לזה יש שיעורי גמרא, בעזרת ה' תקוותנו שיהיה שמה גם כולל גדול, וכל התפילות והתורה שיוצאת משם זו זכות גדולה מאד לכל העולם כולו, וניתנת אפשרות למי שרוצה לרכוש מניית זכות למטר רבוע בבית הכנסת, כפי שהגברת הנכבדה לקחה על עצמה מניה, ארבעת אלפים שקלים אפשר בתשלומים, ואדם זוכה במטר רבוע בבית הכנסת הזה בית מקדש מעט. אז מי שירצה ויתברך יוכל לעשות זאת. מי ששומע אותנו באינטרנט בשידור ישיר כעת, יכול לצלצל למספרים שאני אתן כרגע, 050-5256070, 050-6500666. אפשר לצלצל להעביר את האשראי ויתברכו תוך כדי מהלך ההרצאה או מיד לאחריה בטלפון.
כן, שאלה נוספת, כן הנה החמוד שם רוצה לשאול.

ש. מתי תתחיל גוג ומגוג ומי ילך בה?

הרב: גוג ומגוג אנחנו לא יודעים תאריך מדויק, אבל אנחנו מתקרבים לזה בכל רגע, ומי ילך בה? קצת מהרשעים.

ש. וכבוד הרב, אפשר לקבל ברכה?

הרב: כן.

ש. אני רוצה להיות גאון בישראל

הרב: יפה מאד. אבל אתה רוצה להיות גאון בישראל בגלל שאתה רוצה שיקראו לך הגאון?

ש. לא, אני רוצה להיות גדול בתורה

הרב: או, שהדמעות האלה יעמדו לפני הקב"ה ותזכה להיות ירא שמים וגאון בישראל.

ש. אמן. אשריך. יש ילדים שבוכים שרוצים אופניים. כן. כן בבקשה.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. מה עושה הילד הזה שאני שומע אותו שרוצה להיות גאון בישראל, ובא לפני אמא שלו, שעובר מבית ספר אפשר להגיד חילוני לתלמוד תורה, ואומר לאמא שלו, אמא, אני רוצה להחליף את הבגדים לחולצה לבנה, מכנס שחור ומגבעת, והאמא אומרת לא! מה פתאום, איך אפשר לחיות ככה, בבקשה כבוד הרב.

הרב: טוב, כנראה שיש אנשים שלא זוכים להכיר את האוצר ש ניתן להם מן השמים, אתה מבין, כנראה שג'ינס קרוע וחולצה מרופטת בצבעים מרובים

ש. לצערנו הרב

הרב: כנראה שזה יותר טוב, כי ככה הוא יהיה דומה לכל הפושטים

ש. ואומרת, תשמע, אם תלך ללמוד תורה מה יצא ומה יהיה, איך נמשיך לחיות ככה, איך נחיה, צריך שיהיה מהנדס, עו"ד, איזה דוקטור או רופא

הרב: יש כבר יותר מידי ואין להם אפילו עבודה, אבל חסרים לנו לומדי תורה וגאונים בישראל, והוא קיבל ברכה שינצל אותה.

ש. טוב, חזק וברוך.

הרב: תהיה בריא. כן.
כן, אז כתבו לי פה שיש פה מישהי שהיתה בכפר ערבי והיא עדיין לא שומרת תורה ומצוות והוציאו אותה משם, וכנראה לא יודעות הנשים מה חומרת הדבר שמתחברות לגויים בכלל, ועוד לשונאי ישראל וודאי היא יודעת איזה השפלות עוברות הנשים היהודיות שמגיעות, בהתחלה נותנים להם כל טוב ומעניקים וקונים ומפרגנים, אבל אחרי זה עושים אותן לשפחות, ומכות, וסוגרים אותם בבית ובכפר, ועוברות מסכת עינויים שקשה מאד לצאת משם. אז בנות ישראל צריכות להזהר מאד מאד מהגברים הישראלים שרוצים לנצלן, כל שכן מאויבי ישראל שבשבילם זה דבר גדול לפגום בבת ישראל, אבל אם יפגמו בכבודה של ערביה הם יהרגו אותה, כי כבוד המשפחה אצל הערבים, שהבת שלהם תתקלקל, אז זה גרוע ביותר, אבל שהם יקלקלו את בנות ישראל בשבילם זה מצוה. אז לכן למה שבנות ישראל יהיו קרבן על מזבח אויבי ישראל, ובסוף עוד יעשו בהם ככל העולה על ליבם, חבל, חבל שבת ישראל תזלזל בכבודה, בכבוד משפחתה ובכבוד האומה הישראלית ותפגע חלילה בקב"ה ותחלל את שמו במעשיה הרעים בשביל פרוסת לחם עם דבש. שיחשבו על זה. כן.

ש. הרב אמר פעם שיש ענין לגמור את כל הש"ס בקריאה בגרסה

הרב: כן

ש. השאלה אם זה מופנה לאברכים ולבחורי ישיבות שלומדים תורה בעמל

הרב: כן, מעבר לזמן שהם לומדים בעמל, יש תמיד זמן עוד שעה ללמוד בגירסא.

ש. אבל אם יש עוד שעה אז עדיף שילמדו לא בגרסה

הרב: לא, ככה אומרים גדולי ישראל במשך כל הדורות, והבאנו על זה הרבה מקורות

ש. מה התועלת?

הרב: התועלת קודם כל, כתוב שאדם צריך לגרוס, ואחר כך למיסבר,

ש. לגרוס בהבנה, מסבר זה סברות בעיון, מי אמר שמיגרס

הרב: תלמד שמה את הרש"י במקום. ומעבר לזה, יש דבר כזה, ליגרס אינש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, מה התועלת?

ש. לא זוהר אבל

הרב: לא זוהר נכון, ומדובר בגמרא, ותקרא את זה בגמרא ותבין שמדובר על הגמרא. והרב אלישיב אמר שאם אדם רוצה לזכות בהרבה זכויות של תלמוד תורה לפני ראש השנה, שיגרוס הרבה הרבה תורה, יגרוס בלי הבנה, ויחשב לו כתלמוד תורה ויקבל שכר כמו תלמוד תורה ממש. וזה דינא, שמי שגורס תורה מקבל שכר כלומד תורה, אם הוא ירצה רק לגרוס ויש לו אפשרות ללמוד, לא אמרינן, אבל אם אדם לומד בעיון צריך גם לגרוס הרבה. וכך מביא החיד"א וכך מביא רבינו בחיי וכך מביא רבי נחמן מברסלב

ש. רק גמרא?

הרב: על הגמרא אני מדבר, והוא היה לומד כל הזמן את הגמרא הלוך ושוב הלוך ושוב, והוא אומר שכל ידיעותיו בתורה היו באופן מופלא רק מהגריסה, והוא אומר שיותר מה שיבין האדם זה יהיה מגירסה שהוא גורס תדיר ממה שילמד בעיון. ככה אומר רבי נחמן, זו היתה שיטתו, והוא הקיף את כל התורה כולה.

ש. כתוב "אם בחוקותי" שתהיו עמלים, לא כתוב שתהיו יודעים

הרב: בסדר, אז אתה יודע כמה דברים ועכשיו אני אומר לך עוד כמה דברים

ש. לא, אני שואל מה

הרב: אתה שואל ואני כבר עניתי

ש. לא, מצד מה הם הסתכלו על הפסוק הזה

הרב: אז הסברתי, שתהיו עמלים בתורה, צריכים לעמול בתורה תמיד ועמל זה גם בגרסה, זה לא חופש. כשאדם לומד שבעה דפים ביום, דרך אגב הרב שטיינמן לומד כל בוקר שבעה דפים ביום, והרב קניבסקי לומד כל יום

ש. ממנו זה לא ראיה כל כך, כי הוא מבין מה שהוא קורא

הרב: כן, אתה חושב שזה ככה, אבל גם כשלומדים אח"כ עוד פעם ובגירסה מתעוררים לעוד דברים שלפעמים לא שמים לב ופעם ראשונה, ודבר שני, יש מצוה של "ושננתם".
כן, שאלה נוספת. רק רגע, כן, רק שניה דבר.

ש. רציתי לבקש מהרב ברכה לקרובת משפחה, תמר לאה בת גלית שתחזור לביתה בריאה ושלמה ושכל הדינים יתבטלו מעליה

הרב: תמר לאה בת גלית תשוב לביתה מהרה ויתבטלו מעליה כל הדינים.

ש. אמן.

הרב: כן גברת.

ש. הגברת שקיבלה עליה קודם משהו בשם ענבל, היא פה עכשיו, הם יצאו דברי דברי, אולי הרב ישמע אותך. דברי. בעלה לא מוכן לקחת על עצמו שעתיים בתענית דיבור, ומה הוא לא מוכן? הוא לא מוכן בשום פנים ואופן, היא כבר יצאה היא נמצאת ברכב, כבוד הרב מה אומר לה?

הרב: הוא פשוט רוצה להתגרש

ש. הוא אומר שהוא פשוט רוצה להתגרש, את מבינה? כן, אז זהו זה מה שהרב אומר. מה לעשות היא שואלת מה לעשות?

הרב: מה לעשות עם אחד שרוצה להתגרש?

ש. מה לעשות עם אחד שרוצה להתגרש, תלכו לרב. הרבנים לא אומרים הרבה מה לעשות, הם היו אצל רב

הרב: אז אני אמרתי מה לעשות, הוא לא רוצה לעשות

ש. הוא לא רוצה, אבל הרב אמר לו והוא לא רוצה

הרב: אולי הוא לא רוצה בגלל שאני אמרתי.

ש. אה, היא שואלת אם כבוד הרב יכול לדבר איתו

הרב: אני לא מדבר עם אנשים כאלה.

ש. הוא לא מוכן לדבר עם אנשים כאלה.

ש. היא אומרת שהמזבח בוכה, איך אפשר להרוס בית?

הרב: צריך להסביר לו את זה.

ש. הוא אומר שצריך להסביר לו את זה, אולי יש מישהו שיכול להסביר לו. הוא בא רק לעצמו ולא לאף אחד כבוד הרב, ככה היא אומרת.

הרב: ידעתי גם קודם.

ש. הוא ידע את זה, טוב מה שהרב אומר זהו, אני מצטערת. טוב.

הרב: כן, שאלה נוספת.

ש. היא אומרת תודה, כבוד הרב.

ש. הרב סליחה, אפשר לבקש ברכה לזיווג?

הרב: כן, מה השם?

ש. רחל בת מעווה

הרב: תזכי לזיווג הגון מהרה ותלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה כל יום שלשה חדשים רצוף.

ש. תודה.

הרב: שאלה נוספת. תן לבחו רפה שורה ראשונה.

ש. הרב, אני עוד כמה חדשים הולך לישיבה ואני רוצה ברכה מהרב

הרב: להצליח

ש. כן

הרב: ואתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים?

ש. מוכן

הרב: נפלא מאד. מה שמך?

ש. יוסף חיים בן מאיר

הרב: ה' יזכה אותך להצליח בישיבה תמיד.

ש. אמן. והרב, אפשר ברכה לעמרם בן חנה לרפואה שלמה?

הרב: רפואה שלמה מהרה.

ש. תודה.

הרב: אתה רוצה לדבר? תן לו לדבר.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. אם אני אדבר יהיה רעידת אדמה בכל העולם. אני לא יודע אם לדבר או לא

הרב: לא כדאי רעידות אדמה

ש. אני אומר הרב, או מלחמות או רעידת אדמה, מה אתה מחליט הרב?

הרב: לא כדאי, לא כדאי

ש. כדאי כדאי אחרי כל מה שעשו לרב

הרב: לא כדאי, עזוב עברנו את זה חלאס

ש. איזה עברנו, תראה איזה מכות הם מקבלים

הרב: מה אכפת לך

ש. אני אתה יודע מה אני מציע לרב, תראה בגירוש בעמונה שהיה שמה גירוש בעמונה לפני שמונה שנים, שבע שנים שמונה, בגוש קטיף, אתה יודע, הם עשו מן סרט כזה כל מי שנפל אז הם עשו כזה מין סרט עם איקס עליו, ויש כאלה עוד הרבה מעמונה, אני הייתי מציע לרב גם כן לא לשתוק, לעשות מין סרט כזה, מארבע חדשים שעברו הבחירות, כל מי שנופל לעשות עליו פיצוץ כזה ואיקס אדום. כמו שהם עשו, זה לפי דעתי זה דבר חזק מאד. כי לא יתכן שאנחנו נוכל לעבור על זה בשקט, אי אפשר לעבור על זה בשקט. רואים את המכות שמקבלים, גם היום, 14 אנשים מצביעים בעד הגיוס של החרדים, מה יגידו כל הבחורים הצעירים האלה, צריכים לבכות דם עכשיו, עוד שלש

הרב: אבל מה אתה דואג, דור רעי אמר שהוא יהיה אופוזיציה לוחמת

ש. רואים איזה לוחמת, הוא הולך להאג, איך קוראים לזה לבית המשפט בהאג? בהאג הוא רוצה ללכת. יעזור לו משהו בטח.

הרב: הוא ילך להאג כמו שאני אלך למקסיקו

ש. לפחות שמה יש הרבה תומכים במקסיקו לרב, עשרים אלף איש ראינו. הרב, מה שאני רוצה להגיד, בית שמש זה לא יעבור להם בשתיקה, זה בטוח, כי כל מה שהקב"ה נתן להם להיות שמה חרדים אני בטוח במאה אחוז, כמו שהרב אומר, המכות שיבואו לאט לאט, אני מבטיח לך שהקב"ה יחריש את בית שמש, יעשה אותה חורשה על מה שהם עשו לרב, למה אני אומר את זה? כשהם קראו לך שמה במילה הזאת הקשה שקוראים את זה לאנטישמים, קראו לך את השם הזה של ימח שמו וזכרו, אני לא רוצה להזכיר את השם הזה, קראו לך את השם הזה שהרשע הזה הרג שש מיליון יהודים, מבינים מי זה השם הזה, זה אי אפשר לתאר להגיד על הרב כזה מילה כזאת קשה שאני, אני אגיד לך, אני ממש סחבתי את זה קשה מאד, ולא מזמן לפני שלש שבועות עשו את זה לרבנית קוק אותו הדבר, בדיוק כמו שעשו לרב, הרב אמנם לקח את זה קשה אבל איך אומרים, התגבר על זה, הרב יש לו כוחות מעל הטבע, התגבר על זה, אבל יש לנו פה אישה רבנית צדיקה, אשתו של הרב דוב קוק, שהאשה הזאת לפני שלשה שבועות ביום שלישי אמרה לה שאת לא היטלר אלא את אשתו של היטלר, והרבנית לקחה את זה קשה מאד, והיא פגועה כבר שלשה שבועות, לא מתפקדת. אתה הרב התגברת על זה, מכל האנשים הרעים שהיו בבית שמש, ראינו את זה איזה פשע איום ונורא, אני מבטיח לך שה' לא יסלח להם, המכות באמת יבואו לאט לאט, אבל אני רואה שבאים מהר מאד, זה מתחיל מהר לא מלאט לאט, אני לא מבין איך הקב"ה בארבעה חדשים מביא את המכות האלה, אי אפשר לתאר את זה, אני אמרתי לך את זה בחדרה, שיש גזרה קשה בשמים על הרב ושאם יצערו את הרב הגזרה הזאת תתקיים, חבל שאתה לא יכול להראות את הקליפ הזה כל פעם בהרצאות, ואני צדקתי, ובאמת שיציירו את הרב, המכות באים מהר מאד, מי יודע מה יכול לקרות עוד בעתיד, ומה שעשו לרב בבית שמש וכל מה שעשו ש"ס לרב לא יכופר להם העוון הזה, אז בדיוק עשו את זה שלשה שבועות לרבנית, ואני מבקש מהרב שיחזיר אותה, היא כבר לא, יום ראשון יש לה הרצאה, היא כבר שבוע שני שהיא לא יורדת להרצאות בגלל שהרבנית פגועה, אם יכול הרב לעשות לה מי שברך

הרב: מה שמה?

ש. הרבנית לאה בת עליזה שושנה

הרב: ה' ירפא אותה ברפואת הנפש והגוף מהרה, ויתן לה שמחת חיים, ולראות את הדברים כהבלים בעלמא.

ש. אמן. אם יכול להגיד משהו הרב על הדברים הקשים שבארבעה חדשים האלה

הרב: לא צריך שום דבר, שום דבר לא צריך, אתה צריך להבין דבר אחד, אם אדם לא מכין את עצמו כל ימי חייו למצב כזה שעלול לבוא, אז באמת הוא לא יכול לשרוד, אם אדם לא מכין את עצמו כל ימי חייו שהוא ימות אז יהיה לו הפתעה, אדם צריך להיות מוכן לכל, וכשהלכנו לקראת המהלך הלכנו על דעת שככה יהיה, לא הופתענו בכלל, הפוך, עוד הופתענו לטובה, כי חשבנו שיהיה יותר גרוע. אנחנו יודעים בדיוק מי הסחורה שעומדת ממול, אז לנו לא היה הפתעות, ואני לא נפגעתי קשות, אני שמח רק שהשקר צף מעצמו וגילה את פרצופו זה הכל. יש לך דבר יותר גדול מזה של בירור האמת והשקר? הרי רבינו יונה מצוה, שאם אדם רוצה להתפטר מארבע חילוקי כפרה של רבי ישמעאל, זה רק אם הוא ינשא את האמת ושיפיל את השקר ונושאיו. תמיד צריך לעשות שתיים, אי אפשר רק להגיד את האמת ולא להגיד מי השקר, צריך לפעול תמיד בשתיים, ועל ידי זה בן אדם מתקן את הכל ולא צריך לארבעה חילוקי כפרה של רבי ישמעאל, ויוצא מהעולם הזה נקי וזך לחלוטין, זה גם אם אין לו זכויות אחרות. הבנת? ודבר שני מי שמקבל בזיונות צריך לשמוח עליהם, למה? כי החפץ חיים היה בוכה, שאלו אותו למה? אומר לא מבזים אותי, אז שאלו אותו למה אתה צריך שיבזו אותך? הוא אמר כי מוחלים לו על כל עוונותיו, יש לך מחיקת עוונות יותר קלה מזה? אומרים לך מילים, שלום, נגמר הסיפור, ועכשיו מה אתה מחוק, נגמר, אין עוונות, לא טוב? נגיד היית הולך לרופא, ואתה חולה, והוא אומר לך את כל השמות של המחלות שיש לך, והוא אומר לך שיהיה לך ככה ויהיה לך ככה והוא אומר את כל השמות של המחלות, אבל אתה יודע שאחרי הטיפול הזה אתה יוצא בריא ושלם, שווה טיפול כזה או לא? יותר טוב מנתוחים

ש. הרב אומר בכלל לא ללכת לרופא, שווה ללכת לקב"ה שהוא הרופא הכי גדול

הרב: כן, אבל אני שואל אותך שאלה

ש. שווה, לא?

הרב: זהו. אין לך רופא יותר מבעל הלשון, כתוב הטוב שברופאים לגיהינום, אתה יודע? מי זה הטוב שברופאים לגיהינום? זה בעל הלשון, מי שמדבר עליך לשון הרע, למה כי הרופא הכי טוב זה הרופא שיכול לרפא אותך, אבל אם הרופא לא יכול לרפא אותך כי המחלה שלך חשוכת מרפא חלילה, אז מה הוא יכול לעזור לך הרופא? שום דבר. אבל אם יש רופא שאומר לך אני מוכן למות במקומך, יש רופא יותר טוב מזה? אין. בעל הלשון זה הרופא הזה, הוא הטוב שברופאים. למה? הוא מעביר לך את כל הזכויות שלו ולוקח ממך את כל החובות שלך, מה יותר טוב מזה? אז כולם העבירו לי את הזכויות, ואני נתתי להם את מה שהיה לי חובות, ואני נקי, תודה רבה. הבנת?

ש. אני מקוה שבעזרת ה' הרב לא יתייאש

הרב: יתייאש? איזה מילים?

ש. לא לא לא, מה הכוונה, אני איחלתי לממשלה הזאת שהיא תיפול לא תחזיק הרבה שנים

הרב: למה לא שתחזיק

ש. שנה שנה מספיק

הרב: למה לא שתחזיק, מה אכפת לך שתחזיק

ש. אין אימון פה

הרב: מה אכפת לך שהיא תחזיק

ש. אני מקווה שהרב, אני מברך את הרב שירוץ עוד פעם, ובגדול בעזרת ה'

הרב: אני תמיד רץ

ש. בגדול בעזרת ה'

הרב: אני תמיד רץ,

ש. כן, אנחנו צריכים להביא את הגאולה

הרב: אם הייתי זוכה לא הייתי מגיע למה

ש. אני אמרתי לרב בחדרה, אם הרב זוכה לקבל 12-14 מנדטים הגאולה במאה אחוז מגיעה, אין ספקות, אמרתי את זה לרב בחדרה, אבל מה יצר הרע גדול, גדול, אי אפשר, אי אפשר, לא נתן

הרב: הוא לא ניצח, הוא הפסיד

ש. הוא הפסיד, הרב אומר שהוא הפסיד

הרב: אני אומר לך שהוא הפסיד

ש. בגדול הוא הפסיד נכון

הרב: אתה תחכה שנה שנתיים ותראה איך יצר הרע הפסיד בגדול.

ש. אמת, זה מה שאנחנו מצפים לזה, שהוא

הרב: כן, תודה רבה.

ש. תודה רבה לרב.

הרב: שאלה נוספת, הבחורים שם, כן, רגע תן שמה לבחורים.

ש. ערב טוב הרב

הרב: ערב טוב

ש. יש לי אחות שהיא גרה בחו"ל, עכשיו היא רוצה לבוא לארץ ובעלה לא מסכים לזה, מה עליה לעשות?

הרב: מאיזה סיבה?

ש. כלכלה

הרב: תראה, בני גד וראובן רצו להשאר מעבר הירדן בגלל חמדת הממון שיהיה להם צאן ובקר וכו', נחלה מבוהלת בראשונה, זה כמו הם רצו להיות באמריקה, איפה שיש את הכסף כאילו, בסוף הם גלו הראשונים, שמונה שנים לפני כל השבטים, ולא נשאר להם כלום. גם היום באמריקה רואים, כל אלה שחשבו שימצאו שמה את הזהב היום הם בפשיטת רגל, הכלכלה שמה על הפנים, ודירות שהיו עולות מאות אלפי דולרים עולות היום חמישים ושלשים אלף דולר ואין קונה. ז"א קריסה טוטאלית. אז אם חושבים אנשים שהפרנסה נמצאת בחו"ל, כתוב "ועיני כסיל בקצה הארץ", הפרנסה נמצאת בכל מקום, ובפרט בארץ ישראל למי שעושים את רצונו יתברך, לכן צריך להבין שזה טעות להשאר שמה ובפרט שאנחנו קרובים מאד לגאולה, ומי שיזכה להגיע לפה מרצון ולא בדחיפה מה שנקרא, זכותו גדולה. אבל מה לעשות שיש אנשים עקשנים, אבל אם היא חכמה היא תוכל להביא אותו לידי זה, ואני לא אוכל לבאר לך כאן, אם היא חכמה היא תוכל להביא אותו.

ש. אפשר ברכה?

הרב: כן.

ש. דוד לידור

הרב: מי זה? הבעל שלה?

ש. לא אני

הרב: חשבתי שאתה דואג לה, מה השם שלה?

ש. רעות בת דליה

הרב: ה' יהפוך את לב בעלה לבוא לארץ בדחיפות.

ש. אמן. עכשיו אפשר ברכה לעצמי?

הרב: כן.

ש. דוד לידור בן דליה

הרב: מה זה לידור? מה?

ש. לא יודע

הרב: זה מיותר נראה לי. זה לא הולך עם דוד. תשתדל להוריד את זה. כן, דוד בן דליה, לידור זה המשפחה או שזה שם שני?

ש. שם שני

הרב: שם שני, דוד בן דליה, ה' יזכה אותך לעלות בתורה וביראת שמים.
כן, יש שמה מישהי שרוצה לדבר.

ש. ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. כבוד הרב, קודם דיברת על הבחורות שנמצאות אי שם בכפרים, הבאת תשובה שהיא לא בדיוק מה שציפיתי, אני השאלה שלי היתה שאם בחורה שמה שבע שנים בתוך הכפר, והיום האנשים האלה הישמעאלים, לא כמו פעם שהיו מתעללים ומרביצים ופוגעים, היום זה משהו אחר, היום אם את לא רוצה הוא ילך למישהי אחרת, היום הם כבר לא בונים על כח, היום כל הדברים האלה, איך אני אסביר לך את זה, זה קוראים לזה היום כלוב של זהב, אמנם אתה שם, אתה לא יכול לצאת, אתה לא יכול להתלבש איך שבא לך, אבל ההתנהגות היא אחרת, היא לא כמו שהתנהגו פעם, אלא הבנות שהיו צריכים לקנות אותם בזהב וכסף ומתנות

הרב: איך יהודיה הולכת עם ערבי, את יכולה להסביר לי?

ש. כן, אני יכולה להסביר לך, יהודיה שהולכת עם ערבי זה כי בבית היה חסר לה המון דברים,

הרב: איך יהודיה הולכת עם ערבי אני שואל

ש. זה הוא שמילא לה את החסר שהיה חסר לה בפנים, למרות, תקשיב

הרב: מה הקשר, תקשיבי למה שאני שואל, יהודיה את יודעת מה זה?

ש. כן

הרב: בת של מלך, איך הולכת עם בעל חי? איך יהודיה הולכת עם ערבי אני שואל?

ש. אז אני מסבירה לך, לא איך היא הולכת, למה היא הולכת

הרב: לא למה, לא מעניין אותי למה

ש. אבל אין כזו תשובה מה זה איך היא הולכת, היא הולכת

הרב: אני שואל אותך שאלה, אישה שאין לה כסף והיא הולכת למכור את גופה, אז היא מסבירה, זה בגלל שאין לי כסף, זה כן הגיוני?

ש. כן. אז למה היא מוכרת את הגוף שלה?

הרב: אז זה מה שאני אומר, היא סתומה

ש. נכון

הרב: נו מה נכון, איך יהודיה הולכת עם ערבי? מה זה, כל דבר אדם מוכן לעשות בשביל להשיג כסף?

ש. תקשיב, זה לא מה שבאתי לקבל את התשובה, באתי לשאול שאלה שהיא אחרת ואתה ענית תשובה אחרת, הבחורה הזאת היא נמצאת פה, איך שאומרים את זה, והיא יצאה משם, עכשיו הקושי שלה זה קושי מאד קשה מאד, והיא לא, למרות שיש לה עכשיו בן זוג חדש, אבל עדיין חוזרים לפלשבקים מהעבר, איך היא ממשיכה אל העתיד?

הרב: פשוט מאד, היא מסתכלת בגנאי של המעשים שהיא עשתה, שמכרה את נשמתה מבת ישראל לגויים, שזה עבירה גדולה מאד היא חיללה את שמה, את כבודה, את משפחתה ואת עמה, היא בוגדת. אשה כזאת היא בוגדת בעמה, בדתה ובאלוהיה, אשה כזאת היא לא ראויה לכלום, היא ראויה לעונש, והעונש שלה זה מה שהיא הגיעה לזה בכלל, חוץ ממה שהיא תקבל.

ש. עכשיו, איך אפשר לכפר על העונש הזה, על העבירות

הרב: פשוט מאד, לחזור בתשובה ולהתרחק מזה כרחוק מזרח ממערב.

ש. ברור, היא התרחקה מזה

הרב: זה כמו שפחה, את יודעת, הגויות שהיו בנות מלכים היו מוכנות להיות שפחות אצל בית אברהם ולא להיות מלכות אצל הגויים, כי הם ידעו את מעלת ישראל, וישראלית שלא יודעת את מעלתה והולכת להיות שפחה אצל הגוי, אוי לה ואוי לנשמתה מה מחכה לה. ממירה את אלוהיה באלהי עמים זרים. זה לא יאומן, בשביל כסף למכור את הנשמה. כדאי לאדם להיות עני ומרוד ומחבק אשפתות ולא יעשה כדבר הזה.

ש. טוב, לסיום אפשר לקבל ממך ברכה הרב?

הרב: שה' יציל אותה מכל דבר רע ובפרט זה.

ש. אמן.

הרב: כן, שאלה נוספת. כן, שמה הגברת שאלה אחרונה.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. אני לפני ארבעה חדשים ילדתי תינוק, והוא נפטר ביום השמיני, יש לי בבית ברוך ה' שלשה ילדים, וזה הניתוח הרביעי, ניתוח קיסרי שעברתי. הרופאים ממליצים לי לא להכנס שוב להריון, הם אומרים שזה יכול לסכן אותי. אני מאד רוצה עוד ילדים, או לפחות עוד ילד אחד, רוצה לשמוע את העצה שלך האם ללכת לפי מה שהרופאים אומרים לי או לפי מה שהלב שלי אומר לי?

הרב: אני יודע מנשים שעברו שבע ושמונה ניתוחים קיסריים ולא היה שום בעיה, אי אפשר לדעת מה יהיה עם כל אחד, גם בלי ניתוח, כל הריון הוא סכנה, אבל אם את דבקה בה' יתברך ועושה את רצונו ובאמת שואפת לסיבות שרוצה לעשות את רצון הבורא, הקב"ה יעניק לך חיים ותלדי לחיים טובים ולשלום.

ש. אמן. תודה. כבוד הרב אתה יכול לברך אותי בבקשה?

הרב: זה מה שעשיתי.

ש. תודה.

הרב: כן, אז יהודים יקרים, אני מודה לכם על ערב נפלא זה, ותודה רבה לכם. אלה שרוצים ציציות או כיסויי ראש אפשר להעביר.