אליקים - אליקים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫‫‫‫‫

‫‫‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫

‫‫‫

‫‫

‫‫‫

‫בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, ‫ ‫בכל יום שיבוא, ‫בכל יום שיבוא, ‫אני מאמין, בכל יום שיבוא, ‫בכל יום שיבוא, ‫בכל יום שיבוא, ‫אני מאמין.

‫אני מאמין,

באמונה שלנו, בביאתן משיח אני מאמין.

אני מאמין באמונה שלנו, בביאתן משיח אני מאמין.

ואף על פי שהתמרמר,

האם כל זה אחר כך לא?

ואף על פי שהתממש, האם כל זה אחר כך לא?

אף על פי שהתממשלה לא יקרה.

אף על פי שהתממשלה לא יקרה.

אף על פי שהתממשלה לא יקרה.

אף על פי שהתממשלה לא יקרה.

אף על פי שהתממשלה לא יקרה.

אף על פי שהתממשלה לא יקרה.

אף על פי שהתממשלה לא יקרה.

‫‫‫

‫ערב טוב, בעזרת השם, ‫נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

‫איפה הדף?

‫אנחנו קרובים לפסח?

‫אז בואו נעמוד קצת

‫להבין

מהות הניסים שנעשו לנו, ‫מה חובתנו היום ללמוד מהם,

‫וכיצד עלינו להתנהג.

‫וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים.

‫ויפדך אדוני אלוהיך,

‫על כן אנכי מצווכה את הדבר הזה היום.

‫מצוות עשה של יציאת מצרים,

‫זה לא רק שהתעמת אצל האדם ‫האמונה בניסים

‫כשזכו להם עם ישראל ביציאת מצרים.

‫מישהו חושב שכל המטרה של יציאת מצרים ‫זה כדי שנאמין

בקדוש ברוך הוא בלבד וטוען.

‫המטרה והתכלית של כל יציאת מצרים ‫זה שאנחנו נקבל על עצמנו עבדות

לקדוש ברוך הוא.

‫מי שחושב שהתכלית היא אמונה,

‫וזו כל המטרה והעיקר, ‫אין לו חלק באלוהי ישראל,

‫שבאמת התכלית היא עבדות.

‫כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם,

‫אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים.

‫כל המטרה של יציאת מצרים ‫זה שנהיה עבדים לקדוש ברוך הוא.

‫וזה לא עבדים במושג השלילי, ‫כמו שאנחנו רגילים להתייחס למילה עבד,

‫אלא זה השבח הגדול ביותר, ‫כמו שנאמר,

‫אברהם עבדי, דוד עבדי, משה עבדי,

‫שזה המדרגה הכי גבוהה ‫של הכרת הטוב

של מי שקיבל טובה ושפע מהקדוש ברוך הוא,

‫ומוכן להשתעבד לו

כל ימי חייו.

‫כל מעשה ומעשה של האדם נמדד בזה,

‫עד כמה הוא שייך למידת העבדות.

‫בה, במידה שמעשה זה מביא לידי עבדות,

‫בה, במידה הוא נחשב ונערך.

‫איך מעריכים אדם בשמיים?

‫לפי מידת העבדות שלו כלפי שמיא.

‫ודאי שגם אמונה היא חלק מזה,

‫שעל ידי האמונה וההכרה ‫בשם יתברך ובאותותיו ובנפלאותיו,

‫בטובו ובחסדו,

‫יבוא לידי עבדות,

‫אבל צריך שיציב לו האדם עבדות ‫למטרת עבודתו,

‫ובה ימדוד תמיד את מצבו.

‫תכף נבין מה רמת העבדות הנדרשת,

‫אבל לדעת שכל אדם נבדל מחברו ונמדד,

‫לפי מידת העבדות

‫כלפי הקדוש ברוך הוא.

‫כל מצוות התורה סובבים והולכים ‫על יסוד של אדנות ועבדות.

‫ברוך אתה עמוניי אלוקינו מלך העולם,

‫אשר קידשנו במצוותיו וציוונו

‫אז אנחנו אומרים, את שם השם אדו,

‫ואנחנו אומרים שהוא ציוונו,

‫אז יש אדון ויש מצווה,

‫ואנחנו עבדים שחייבים לקיים.

‫אנחנו לא סתם עבדים, ‫אנחנו עבדים כנויים לו.

‫עבד כנוי זה עבד שאין לו בעצם שום אופציה,

‫חוץ מלעשות את

רצון אדונו.

‫הוא כנוי.

זה לא שכיר יום,

זה לא פועל,

זה לא עבד כמו שהיה באמריקה.

‫זה עבד כנוי, פירושו של דבר.

‫הקדוש ברוך הוא קנה אותנו בעצם ‫השחרור ששחרר אותנו ממצרים.

‫-210 שנים נשתעבדו ישראל במצרים ‫להכין אותם,

שיהיו מוכנים לקבלת עבדות, ‫עול מלכות שמיים זה נקרא.

‫כל מצוות התורה סובבים והולכים ‫על היסוד של אדנות ועבדות.

‫זה היסוד של כל המצוות.

‫תכלית יציאת מצרים זה להיות לא לעם נחלה.

‫הקדוש ברוך הוא בחר אותנו מכל אומות העולם ‫להיות לא לעם נחלה.

‫עם זו,

יצרתי לי,

תהילתי יספרו.

‫יש לנו ייעוד בעולם, אנחנו העם הנבחר.

‫לכן הכניס אותנו לכור הברזל במצרים,

‫הכשיר אותנו בעבדות בחומר ובלבנים,

‫להתיש את הגוף

‫בשביל שאחר כך נהיה מוכשרים ‫לקבל את התורה ואת הרוחניות.

‫לכן זכינו להיקרא עבדי השם.

‫אומרים בהלל, הללויה,

‫הללו עבדי השם.

‫עבדי השם ולא עבדי פרעה,

‫עבדי השם ולא עבדי נבוכדנצר.

‫עבדי השם.

‫וזוהי עבודת היום של יוצאי מצרים,

‫וזוהי באמת עבודת היום שלנו,

‫כמו שאנחנו אומרים בהגדה, ‫חייב אדם לראות את עצמו ‫כאילו הוא יצא ממצרים.

‫אז כמו שיצאו ממצרים, ‫קיבלו מלכות שמיים,

‫גם אנחנו צריכים לקבל עלינו מלכות שמיים.

‫אין אנו יוצאים ידי חובה ‫בסיפור יציאת מצרים לבד,

‫אלא אנחנו מחויבים להרגיש ‫שגם אנחנו יוצאי מצרים,

‫ואותנו גאל הקדוש ברוך הוא,

‫והוציא אותנו מעבדות לחירות,

‫משעבוד לגאולה ומאפלה לאור גדול.

גם אותנו,

‫לא רק אותם הוא הוציא ממצרים,

‫שאם הקדוש ברוך הוא לא הוציאנו ממצרים, ‫היינו אנו ובנינו ובני בנינו ‫משועבדים עד היום במצרים,

‫כי ממצרים אף אחד לא יכול לצאת.

‫היחידים שיצאו משם זה בני ישראל.

כשבא אדם לידי דרגה זו,

‫בהכרח יוצא מזה עבדות.

אז הוא מבין.

‫השם עשה לנו טובה, ‫הוציא אותנו ממצרים, ‫אז אנחנו חייבים לו הכרת הטוב.

מה זה הכרת הטוב?

‫שאדם משתעבד

למי שעשה לו טובה.

‫מי שהציל את חייו,

‫על אחת כמה וכמה.

‫הרי כל חייו תלויים בו.

‫ומי שברא אותנו, על אחת כמה וכמה וכמה.

‫אז מה השאלה בכלל?

‫כשבא אדם לידי דרגה זו, ‫בהכרח הוא שיוצא מזה עבדות.

‫חובת הלבבות

בשער הבחינה,

‫מכריח

שיוצא מעניין הבחינה ‫לבחון איך אדם נברא, איך תחילתו,

‫איך היה עובר בבטן, ואיך הלאה וכו', ‫ואיך הכין לו הקדוש ברוך הוא ‫את כל מה שהוא צריך בשביל שהוא יתקיים, ‫וכו' וכו',

‫והוא הולך ופורט בשער הבחינה ‫בדיוק כמה טובות, כמה חסדים, ‫הקדוש ברוך הוא משפיע עלינו ‫בכל רגע ורגע.

‫ובוודאי שמכל זה יוצא עבדות,

‫כי בתכונת כל נברא להכיר טובה ‫למי שהיטיב לו,

‫ובמידה שתגדל הטובה,

‫באותה מידה תגדל הכרת הטוב ‫וההשתעבדות.

‫פולארד,

‫כמעט שלושים שנה.

ולא רוצים לשחרר אותו.

אומנם עכשיו מדברים בשביל לעשות את הפעימה הרביעית,

אולי אובמבה יחליט לשחרר אותו.

אבל בתנאי שאנחנו נשחרר עוד רוצחים ועוד רוצחים ועוד רוצחים.

חשוב מאוד שהרבה רוצחים יסתובבו חופשיים.

אז מכל מקום,

כמה הוא צריך להעריך את מי שישחרר אותו, ועוד אם היה משחרר אותו יותר מוקדם?

והיה מספיק לחיות עוד עשרות שנים עם בחיק המשפחה?

ודאי שהוא היה מוכן להיות נהג פרטי של מי שישחרר אותו, נכון?

זה גם מכובד, לא?

אז אם בן אדם יצא מעבדות ממצרים,

משעבוד עולם,

הוא לא יהיה מוכן להיות נהג פרטי?

להסיע את הקדוש ברוך הוא למקום איתו?

כל מקום הוא ידבר בשבחו, יעשה את מצוותיו, יפרסם את אלוקותו,

יעשה, כל הזמן יזכיר את טובתו, מה שעשה לו.

מה זה, זה דבר כל כך מסובך?

מה, זה לא פשוט?

זה לא ברור?

הכרת הטוב זה עבדות.

לכן יש אנשים שלא מכירים טובה.

בגלל שמישהו עשה להם טובה, משתדלים להתעלם ממנו,

כי הם מבינים שיש להם עבדות כלפיו.

כל פעם הוא מזכיר להם בזה שהוא נוכח,

שהם חייבים לו.

והם מרגישים שהם צריכים להיות תחתיו,

מכירי טובה, וקשה להם.

למה? כי הכרת הטוב זו עבדות.

ברעות והצלחה.

יש קושייה שרבי יהודה הלוי,

שהוא שואל את האבן עזרא,

למה נאמר אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים?

למה לא נאמר בדיברה הראשונה בעשרת הדיברות אנוכי אדוני אלוהיך אשר בראתי שמיים בארץ ואשר בראתיך?

מה יותר גדול?

בריאת שמיים בארץ

או יציאת מצרים?

לכאורה בריאת שמיים בארץ זו בריאה הכוללת את כל הברואים כולם.

יציאת מצרים זה איזה פרט בתוך כל הבריאה כולה.

אז למה הקדוש ברוך הוא אומר, אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אשר בראתיך?

זה שואל

רבי יהודה הלוי איתה אבן עזרא.

ויש שם תירוץ לשאלה הזאת,

אבל לפי מה שאנחנו למדנו עד עכשיו,

לרבי יהודה הלוי הספיק אשר בראתיך,

שמזה יצא כבר עבדות

להתחייב בכל חיובי התורה.

לכן הוא שואל,

למה לא צריך להגיד

אשר בראתיך?

אבל תקשיבו טוב בחובת הלבבות בשער עבודת האלוקים.

הוא אומר ככה

אמר השכל

כי תוספת העבודה על אנשיה מתחלקת על ארבעה עניינים.

זאת אומרת,

יש חיוב ותוספת של עבודה יותר לעבוד את השם

התוספת של העבודה שמתחייב כל אדם באופן שונה מחברו,

זה מתחלק לארבעה עניינים.

הראשון,

טובת הבורא הכוללת כל אדם.

הבורא עושה טובות

לכלל הברואים. זה נקרא טובה כוללת

לכל הברואים.

זה שברא עולם והעולם יפה ולא חסר בו כלום ויש חמצן בכל מקום ויש מים ויש פירות.

הכל יש. זו טובה כוללת

לכל הברואים.

והוא הוציא עם אחר שלא היה דבר נמצא.

ואיך הקדוש ברוך הוא המציא אותנו?

מן האפס המוחלט,

מהאין הגמור.

בורא עולם לא היה חייב לנו משהו.

והוא החליט חסד לברוא ברואים.

ברא עולם, הכין את העולם, ברא את האדם ביום השישי,

וכל העולם מוכן בשבילו והכניס אותו של גן עדן.

זה טוב או לא טוב?

חסד או לא חסד?

זה טובה גדולה או לא טובה?

אז הוא הוציא אותנו מן האפס הגמור וברא אותנו.

והחייה אותנו.

הוא מיטיב לנו.

והכין לנו כל צורכנו.

אז לכן חייבים כל הברואים.

לבורא יתברך עבודה כוללת.

מה זה עבודה כוללת?

זאת אומרת הכרת הטוב לבורא על מה שברא אותנו ולעבוד אותו.

ואלה הם כל התורות השכליות שנהג בהם אדם הראשון,

חנוך שהיה צדיק, נוח ובניו.

איוב וחבריו.

עד ימות משה רבנו עליו השלום.

זאת אומרת, אז עדיין לא הייתה תורה.

לא נבחר עם להיות עם מיוחד.

כל הברואים היו שווים, נקראו בן נוח.

כי אצל נוח חרב העולם במבול.

ומן נוח ובניו נוצר העולם מחדש.

ואז יש תורה שנקראת תורת בן נוח.

מה חייב נוח ובניו?

שבע מצוות בלבד.

בכל התורות השכליות, מה שהשכל האנושי משיג,

שדרך ארץ קדמה לתורה,

כל זה קיימו עד משה רבנו.

בכל זה החיוב יוצא מאיפה?

מאשר ברירתיך יצאה הבחינה של בן נוח, וזוהי נקראת עבודה כוללת.

כוללת את כולם, כולם שווים בה.

אומר רבנו בחייא, אבל יש עוד עניין שני, זה טובות הבורא על עם מן העמים ואומה מן האומות.

כמו שהיטיב לבני ישראל בהוציאם מארץ מצרים,

וחייב אותם בזה עבודה יתרה.

ועל כל טובה מהם התחייב בעבודה יתרה לאלוקים.

זאת אומרת, אבל עכשיו יש

שבעים אומות,

והקדוש ברוך הוא בחר עכשיו אומה אחת בני ישראל,

והיטיב להם באופן מיוחד ופרטי.

אז זה כבר מחייב את העם הזה בעבודה יותר מאשר שאר הברואים.

כי אם אתה מקבל יחס עודף

והקדוש ברוך הוא מתייחס אליך אחרת ושומר עליך ומגן עליך

ומכה את האויבים שלך ומוציא אותך מעבדות לחירות,

זה מחייב אותך בעבודה יותר מאשר שאר הברואים.

הרי שיש כאן כמה בחינות ודרגות בעבדות.

יש שהוא משועבד לאדוניו וכולו תלוי בו.

אבל אם הוא לא יעבוד את אדונו הוא ימות, הוא בניו ברעב.

גם זה שעבוד שמכריח אותו לעבוד,

אבל זה עדיין לא נקרא בחינה של עבד.

פועל הוא גם משועבד לאדוניו.

הוא צריך לעבוד שמונה שעות נגיד, אז הוא משועבד לאדוניו. מה שאומר לו האדון הוא צריך לעשות, הבוס קוראים לזה היום.

אבל פועל יכול לחזור בו.

פועל יכול להגיד לו, אדוני, לא מתאים לי? ביי, אני הולך הביתה.

הוא לא יכול לתפוס אותה בכוח.

פועל לא משועבד.

בחינת עבד שאנחנו מדברים זה שאין לו רשות של עצמו כלל.

כולו פנוי אך ורק לרשות אדוניו.

עבד, אינו יכול לחזור בו.

למה?

כי גופו קנוי.

זה כמו להבדיל.

קניתי בהמה,

קניתי סוס, הסוס שלי, הוא קנוי לי,

הוא לא יכול לקום ללכת.

וגם אם הוא הלך, אני יכול להחזיר אותו.

אף אחד לא ייגח בו, זה שלי.

אנחנו קנויים לקדוש ברוך הוא.

קונה שמיים בארץ.

הקדוש ברוך הוא בעצם הוצאתנו מארץ מצרים קנה אותנו לו לעבדים.

אני אדוני אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים.

למה הוצאתי אתכם ממצרים?

להיות לכם באופן פרטי לאלוהים.

אלוהי

ישראל!

אז זה מחייב אותנו בעבדות.

לא במושג השלילי, אני חוזר,

במושג החיובי,

אברהם עבדי, דוד עבדי, משה עבדי.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים לנו כמה דרגות

בעניין הזה.

יש שכירי יום, שכיר יום.

גם שכיר יום הוא משעובד כל היום, מבלי שיוכל לשאוף רוח

אפילו רגע.

אנשים חושבים שאם הם עובדים בעבודה,

הם יכולים לבטל זמן.

זה גזל.

אם אתה משוחח, אפילו בפלאפון שלך,

עם הבית שלא ברשות בעל הבית או שלא בהסכמתו,

הוא מקפיד על זה, אתה גזלן.

אתה גוזל לו זמן שאתה מקבל עליו כסף.

אבא חלקיה, באו אליו חכמים ורצו שיברך אותם.

אז הם עמדו, אמרו לו, שלום עליכם,

שלום עליכם, שלום עליכם, לא ענה להם.

אחרי שסיימת, אחרי כמה שעות העבודה, ענה להם, עליכם השלום.

אמרו לו, למה לא ענית עד עכשיו?

אמר להם, אני שכיר יום.

אני לא יכול לגזול. לענות לכם, עליכם השלום, על חשבון המעביד, אסור.

אנשים חושבים שהעולם הפקר.

העולם לא הפקר.

אז לכן גם שכיר יום הוא משועבט כל היום,

מבלי שיוכל לשאוף רוח אפילו רגע.

אבל בכל זאת הוא רק שכיר יום.

גם בחינת אשר בראתיך היא בחינה של עבדות.

ובכל זאת כותב חובת הלבבות,

שזו רק עבודה כוללת.

זו בחינה של שתי רשויות.

אתה לא פנוי בכל מאות האחוזים לרשות אדונך הקדוש ברוך הוא.

זה נקרא בחינה של בן נוח.

אתה יכול להיקרא פועל,

אבל לא עבד.

עבד זה רק מי שפנוי כולו לרשות ריבו,

ואין לו רשות של עצמו לגמרי.

כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים.

לעבדות זכינו

רק מיציאת מצרים.

מאשר בראתיך לא זכו.

אז מה התמיהה? למה לא נאמר אשר בראתיך?

אם כן, השאלה של רבי יהודה הלוי

מתורצת פה.

כי לפי רבנו בכי זה רק עבודה כוללת.

זה בתור פועל, אבל לא עבד.

ממצרים זכינו להיות

עבדים.

עכשיו תשמעו מצווה.

את אדוני אלוהיך תירא ואותו תעבוד.

כתב הרמב״ן,

ראיתי בתנחומה.

ואותו תעבוד שתהא מפנה עצמך לתורה ולמצוות

ולא יהיה לך עבודה אחרת.

נו,

מי פה באליקים

יכול לקיים מצווה כזאת?

עוד פעם.

ואותו תעבוד,

מי שרוצה לקיים את המצווה ואותו תעבוד,

יהיה מפנה עצמו רק לתורה ולמצוות,

ולא יהיה לך עבודה אחרת.

לכך נאמר, ואותו תעבוד,

בפירוש,

שתהיה לו בכל עת כעבד הקנוי המשרת לפני אדוניו תמיד,

שעושה מלאכת ריבו עיקר וצורכי עצמו ערי.

עד שיבוא מזה מה שאמרו חכמים,

שכל מעשיך גם שלך יהיו לשם שמיים.

זאת אומרת, אתה עושה מעשים שהם רק ישמשו וישרתו את המטרה של עבודת הבורא,

גם אם זה לעצמך.

אוכל, שיהיה לך כוח לעבוד את הבורא.

ישן, שיהיה לך כוח לעבוד את הבורא.

כל מה שאתה עושה לשם שמיים.

שאפילו צורכי גופו לשם עבודת האלוהים יהיו.

למדנו מהתנחומא

שתהיה מפנה עצמך לגמרי,

ולפי מה שביארנו זה מהותו של עבד שכולו פנוי לרשות אדוניו.

אם כן, כיוון שכתוב ואותו תעבוד,

בעל כורחנו הפירוש הוא כמו שאמרנו.

וזה מה שמצאנו שמשה רבנו זכה ונכתר בכתר של עבד.

לכאורה, איזה תואר הוא למשה רבנו עבד?

לפי המתבאר באמת,

אי אפשר לקרוא עבד, רק למשה רבנו.

כיוון שמהות של עבד הוא שאין לו רשות עצמו כל עיקר.

אתם יודעים,

משה רבנו עלה להר סיני ארבעים יום וארבעים לילה הוא לא אכל ולא שתה.

הוא ירד עם הלוחות.

טוב, בן אדם ג'אווע, לא אכל ארבעים יום וארבעים לילה, אז כשהוא יורד לאן הולכים?

לאל, לאכול קודם.

לאן הוא הלך? ישר ירד לעם.

ממשיך לעבוד.

כעבד הקנוי.

כולו פנוי אך ורק למלאכת אדוניו, מבלי שיהיה לעצמו אפילו חלק אחד ממאה.

אם כן, זו ודאי מדרגה ראויה רק למשה רבנו, ועליו נאמר,

כי עבד נאמן קראת לו.

איזה דבר זה? עבד נאמן קראת לו. בכל ביתי נאמן הוא.

לכן השם מדבר איתו פנים בפנים,

כדבר איש על רעהו.

רק משה רבנו זוכה לקריאה כזאת של עבד.

עכשיו תשמעו מה כתוב בגמרא בחגיגה ט',

ומזה יתבהר לנו הדברים יותר ברור.

כתוב בפסוק, ושבתם וראיתם

בין עבד אלוהים

לאשר לא עבדו.

באחרית הימים עוד מעט,

אחרי המלחמה שתהיה בין רוסיה, אמריקה,

סין, איראן,

כל העולם בקיצור.

אחרי זה יהיה המצב של ושבתם וראיתם

בין עובד אלוהים

לאשר לא עבדו.

מה כתוב בגמרא?

אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים

לשונה פרקו מאה ואחת.

מי ששונה פרקו מאה ואחת פעמים נקרא עבדו.

זה נקרא עבד השם ועובד אותו.

מי ששונה רק מאה פעמים נקרא לא עבדו.

שמעתם?

מי לומד פה את מה שהוא לומד פעמיים?

שלוש,

ארבע,

חמש.

מי לומד עשר פעמים?

אומרים לנו, אם אתה שנית פרקך מאה, אתה נקרא לא עבדו. למה? כי הוא שנה מאה ואחת.

אם הוא שנה מאה ואחת, אתה יכולת גם מאה ואחת.

אתה החלטת לעצור במאה מספר עגול, אה?

אתה לא עבדו.

הוא ממשיך.

הוא עבד כנוי.

הוא לא אומר מספיק.

עבד לא אומר לאדון מספיק ליום, אני הולך לישון, מחר נמשיך.

עבד זה עבד.

כל זמן שהאדון דורש, הוא עובד.

אז כתוב במפורש, ושבתם וראיתם.

עיני ענק, בן עובד אלוקים לאשר לא עבדו. מי זה?

מי זה? זה רשע וצדיק? לא.

שני הצדיקים הכי גדולים.

אבל אחד, שנה פרקו, מאה ואחת מאה ואחת.

זה עובד, זה לא עובד.

אם יחסר לו פעם אחת, עדיין הוא לא עבד.

הוא לא פנוי עדיין כולו לרשות ריבו.

כי להיות עבד צריך שיהיה כולו ברשות ריבו.

וזהו שונה פרקו מאה פעמים באחת.

זה מה שמסיים שם בגמרא. צא ולמד.

שפעם אחת משנה את מצבו של האדם לגמרי.

כן. כתוב, אם יאמר העבד לריבו הכל אני עושה חוץ מדבר זה כבר פרק עול אדוניו מעליו.

שמעת?

הוא אומר לך אלף מטלות לעשות.

אלף.

אתה אומר לו הכל אני עושה.

אבל זה לא עושה.

זה נקרא שהוא פרק את עול אדוניו מעליו כי בזה הוא נהיה אדון.

הוא אומר לו אני אדון לא מסכים על זה.

בשאר אני עומד.

וזה אני אדון, אני מחליט, לא עושה.

אה,

דבר אחת אתה לא עושה, פרק

עול אדוניו מעליו.

שמעתם?

מתבהר מזה שכל גדלות האדם היא להיות בדרגה של עבד,

ולדרגה הזו זכו בני ישראל ביציאת מצרים שנקראו עבדי הם,

השם קורא לנו עבדי הם,

כי לי בני ישראל עבדי הם,

ולא עבדים לעבדים.

הללויה,

הללו עבדי ה' אלה הללו.

זה ההלל שאנחנו אומרים לשם.

זכינו להיות העבדים שלך.

זו זכות.

זוהי סגולת ישראל על כל העמים.

רק הם זכו להיקרא עבדים.

אבל כל הדורות שלפני יציאת מצרים לא נקראו בשם זה.

בקירבתנו מלכנו לעבודתך.

זה נקרא שהשם קרב אותנו,

שנוכל להיות עבדים לפניו.

לזה זכו רק ביציאת מצרים ולא בבריאה.

לכן אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

שם אתה משתבח יותר מכל העולם כולו.

וכיוון שכן,

אז הפירוש שחייב כל אדם להרגיש שהוא מיוצאי מצרים,

זה פשוט להיות עבד.

ומזה יתבונן האדם איזו עבודה קשה מוטלת עליו בחג הפסח

להיכנס בדרגה

שרק יחידי סגולה זכו לה,

וזוהי מהעבודות הקשות שבמקדש.

אדם לא יסתפק באמונה בלבד,

אלא האמונה תהיה אמצעי כדי לעשות עבד.

ומצוות חג הפסח היא אחרת לגמרי,

אם כן, ממה שהורגלנו.

כל עניינה הוא עבדות,

ומזה נוכל להתבונן ולראות גודל העבודה שמוטלת להגיע לדרגה של עבדות,

שיהיה פנוי כולו לרשות אדוניו.

דרגה זו של עבדות

מתחלקת לבחינות שונות.

כל מה שתגדל בחינת האדנות,

תגדל גם בחינת העבדות.

מי שמרגישים בעיקר את העבדות יותר זה הנשים לפני פסח.

הם, חביבי, בעבדות, חודש, חודשיים יש כאלה,

לפני מקרצפות ומנקות את הבית.

חייב להתהפך.

שהגברים עושים את העבודות?

באליקים זה ככה?

באליקים. באליקים נשארו תימנים, הבנתי.

אבל בכל אופן, הנשים זוכות לעבדות חודש, חודשיים לפני,

אבל תקשיבו טוב, תשמעו אישה.

את באה, יש לנו איזה מסיבה, תבואי להם, השתגעת, פסח!

איך אני יכולה לבוא? פסח!

זהו,

פסח. פסח זה עבדות. אני לא פנויה,

לא פנויה, לא משוחררת, לא כלום.

אני חייבת לסיים את הכול.

זה נקרא לא להיות פנוי רק לעבודתו יתברך.

אבל זה רק חודש.

זה צריך להיות כל השנה.

לא רק הנשים, גם הגברים.

לא יישב עם מדע כל היום, גור, גור, גור, גור, גור,

באלעס גת.

כולם גרושים היום.

בקיצור,

אדם צריך לזכות להכרה הזאת שזו זכות שאין כדוגמתה להיות עבד השם.

זה מה שמנה הרמב״ן.

אשר הוצאתיך מנה את זה כמצווה בספר המצוות,

שזו מצווה של קבלת מלכות שמיים.

אשר הוצאתיך מארץ מצרים,

זו מצווה של קבלת מלכות שמאי.

ומצאנו בתורה הרבה פעמים שקיבלו עם ישראל עול מלכות, השם יתברך.

גם במצרים, גם בים סוף.

זה לא כפילות,

אלא מפעם לפעם הם עלו לדרגה יותר עליונה בעבדות לקדוש ברוך הוא.

זה חייב אותם יותר ויותר.

במצרים קיבלו מלכותו,

וכשהגיעו לים סוף וזכו ליותר טובה, שראו את המצרים מתים וטובעים.

אז השתעבדו עוד יותר לקדוש ברוך הוא,

ונכנסו לדרגה יותר עילאית בעבדות,

ואמרו אדוני ימלוך לעולם ועד,

בלי גבול.

ואחר כך בקבלת התורה אמרו נעשה ונשמע.

בוודאי, נעשה ונשמע.

אבל עדיין זה לא היה בשלמות.

עדיין בגלל תורה שבעל פה.

מתי קיבלו את זה באהבה?

איווה, קיימו וקיבלו.

זה היה בפורים, בנס הגדול שניצלו מלהשמיד ולהרוג.

אז הם הבינו מה זה הקדוש ברוך הוא,

איך הציל אותם מגזרה של קליה ועבדון.

ואז הסכימו לקבל את התורה באהבה גמורה.

זאת אומרת, אנחנו חייבים בעבדות לשם כהכרת הטוב.

לא רק שבראנו ואנחנו נושמים ורואים וכולי.

הרי אם בן אדם,

חס ושלום, פתאום יאירע לו מקרה לא טוב שלא יוכל לראות,

ויגידו לו שיש איזה רופא שיכול לשלם אולי 50 עד 100 אלף דולר, יכול לעשות לו ניתוח,

שיחזיר לו את מאור עיניו,

לא שש-שש,

שש-עשרה.

הוא ישלם.

סומך חשוב כמת.

הוא ישלם.

אם צריך למכור דירה, ימכור.

היום שאתה רואה,

למה אתה לא מברך פוקח עיוורים בסילודין,

שהשם נותן לך עוד 24 שעות בלי ניתוח,

בלי צרות, בלי בעיות, בלי פחד, בלי כלום?

למה אתה לא מברך ככה?

יש אנשים שהם סובלים מהגב,

פריצת דיסק,

הולך כפוף,

לא יכול להרים מסע, לא יכול לשבת בתנועה מסוימת.

למה אתה לא מברך זוקף כפופים כמו שצריך?

אדם שאפילו לא טעם אפילו מה זה פריצת דיסק.

רק אחרי שיהיה לו,

אם מישהו ירפא אותו מזה, יואו, כמה הוא ישבח אותו, ויגיד, ויספר,

ויודה לו, ושתהיה בריא, וכל הזמן אזכיר אותו,

ושאני יכול לשבת סוף סוף, ושאני יכול לראות, ואני יכול...

וכל זה אנחנו מקבלים בחינם.

ותיקנו לנו כמה ברכות בבוקר, ואין לנו זמן אפילו להגיד אם אומרים אותו, ואומרים אותו, וזהו.

כמו ג'לג'לן.

נו, אז למה? למה?

אין עבדות, אין הכרת הטוב לבורא יתברך. אז לפעמים הקדוש ברוך הוא בי טאבז,

נותן טאבז פה, טאבז שם,

שהאדם ירגיש מה חסר לו עכשיו.

עכשיו תאריך

מה היה קודם.

זה לא בטוח שהוא יחזיר לך את המצב עוד פעם,

אבל תאריך, ויש לי עוד כמה תרגילים של טאבזות

אם לא תשתפר.

יהודים יקרים, זכינו ליציאת מצרים, יש לנו אגדה של פסח.

עבדים היינו לפרעה, השם הוציא אותנו, בני חורין,

נתן לנו את התורה המפוארה,

עם כל העולם הזה והעולם הבא,

עם כל הברכות וההבטחות.

אתה יכול להיות קרוב אליו, דבוק אליו,

סמוך על שולחנו.

למה לא להיות?

למה לפתוח באחרים?

למה להתרחק ממנו?

אחר כך אתה רוצה להיות בטח בגן עדן, בגן עדן זה קרוב אליו.

אז למה עכשיו לא היית קרוב אליו?

למה התרחקת ממנו?

עכשיו אתה מתרחק ורוצה אחר כך להיות קרוב?

הרי אם תעזבני יום, יומיים יעזבך.

אז מי ששואף להתקרב, כמו שאמר דוד המלך, אני, קרבת אלוהים לי טוב,

האדם הזה ודאי יזכה להיות קרוב אחר כך לקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא גם יעניק לו בעולם הזה כל מה שרק אפשר לעזור לו.

אבל מה לעשות כשלא מבינים על מה הייתה יציאת מצרים?

ולמה היו כל כך הרבה מכות במצרים?

ולמה היו כל כך אותות ומופתים?

למה הפלא הקדוש ברוך הוא בין בני ישראל לבין המצרים?

אלה שותים מים ואלה שותים דם,

אלה כינים ואלה לא,

אלה באים ערוב והורגים להם את הילדים ואלה הולכים ומטיילים בין החיות בלי שום בעיה,

אלה ברד נופל להם על הראש ואלה לא קורה להם כלום,

אלה בחושך ואלה בעור,

אלה מתים ואלה חיים.

מה זה?

כשרואים את כל הנפלאות האלה שנעשים לך באופן פרטי,

לא מגיע הכרת הטוב שתשתעבד לקדוש ברוך הוא ותרבה כבודו בעולם ותפרסם את שמו?

לא מגיע.

אז למי מגיע?

זה המצווה של פסח.

אז תזכרו,

מגיע פסח.

זה החג שבו אנחנו זוכים להכיר כמה אנחנו חייבים לקדוש ברוך הוא.

מאשריו של מי שמקבל עליו עבדות עולם,

להיות סמוך וקרוב לקדוש ברוך הוא ולא מסיר אותו ממחשבתו,

ממעשיו,

מדיבוריו,

לא מבזבז זמן,

רק לכבודו יתברך.

מה ייתן לו הקדוש ברוך הוא?

כל אשר ישאל ממנו.

פתחנו בבית מדרש

ובית מקדש מעט, קהילות פס בבני ברק, שזכינו כבר שנה, ברוך השם.

יש לנו את הבית כנסת הראשון.

ויש לנו כולל.

כולל יחיד במינו.

זה כולל שבוע-שבוע.

שבוע עובדים,

שבוע לומדים.

בלי כסף.

משום שהקדוש ברוך הוא הוא זן ומפרנס את הכל, כמו שאתם אומרים, בברכת המזון.

אזון אדו עולם כולו בטובו ובחין, בחסד, ברוח וברחמים רבים, נאזן לחם לכל בו שור כי לעולם חסדו. זה נכון או לא נכון?

אם זה נכון, לא צריך לעבוד.

והקדוש ברוך הוא אומר, אם אתה כבר עובד,

למה אתה עובד חודש? אני יכול להביא לך את מה שמגיע לך בשבועיים.

אז הם הסכימו.

אמרו באמת, למה נעבוד חודש אם אפשר לקבל בשבועיים?

אז אמרתי להם, שבוע-שבוע.

והם באים מהנץ החמה

עד אחרי ערבית

ולומדים כל היום שיעורים.

שבוע-שבוע.

ולא רק זה, הם קיצרו לבד עכשיו את השעות של העבודה עד שתיים וחצי.

והם לא מתחילים בנץ, מתשע.

ומרוויחים יותר.

ולא רק זה,

התחילו לקבל החזרים מביטוח לאומי.

אחד קיבל לשמוע 12,400 החזר, הוא לא יודע על מה.

אחד קיבל 7,000. אחד מצא 3,000 מתחת למזרון.

אחד קיבל בניין שלם לשפץ אותו,

וייתנו לו ארבע דירות לבנות על הגג.

6 מיליון שקל רווח.

ועוד כל מיני ניסים כאלה, כל יום אנחנו שומעים סיפור חדש.

שבוע-שבוע. ויש אנשים באים ממקומות רחוקים,

מבית שמש, ממקומות כאלה ואחרים, ללמוד בכולל שבוע-שבוע.

והבטחתי להם

שהם יהיו עשירים.

לא רק ברוח.

לא רק ברוח.

גם בחומר.

גם בחומר.

למה?

הקדוש ברוך הוא השתבח והתעלה שמו, אומר, אתה רוצה להתקרב אליי?

אתה סומך עליי?

אתה בוטח בי?

ודאי שאני אתן לך. אז למי אני אתן? מי שלא מאמין בי?

מי שלא בוטח? מי שהולך לעבוד לבד ואומר, אני סומך עליך?

ודאי שאני אתן לך.

אני אתן לך אפילו רק בשביל להוכיח לאחרים שהם טיפשים.

אז לכן, אם אתם רוצים להצטרף אלינו על העיני ועל הרסי,

יש שתייה חמה, יש עוגיות,

יש דברים טובים, שומעים דרשות כל היום, שיעורים,

חבר'ה טובים ממש,

בעלי מקצועות חופשיים,

נפלא.

למה להיות משועבד ליצר הרע?

שבועיים נוספים, אם אפשר שבועיים ללמוד.

אני אספר לכם רק סיפור שסיפרתי מספר פעמים, אבל באליקים עוד לא סיפרתי.

ורק שתבינו איך יצר הרע עובד עליכם

כל הזמן.

היה אחד

עני שלא אכל שלושה ימים.

כבר היה לו סחרחורת.

הוא הלך ברחוב ביפו

ופגש אדם ככה, הוא מתנודד, הוא אומר לו, תגיד, תעשה טובה, יש מקום פה שאפשר לאכול, לשתות בחינם. אני עני, אין לי אוכל, אין לי זה, לא אכלתי שלושה ימים.

אמר לו, אתה בדיוק ברחוב הנכון,

פה ברחוב הזה, במספר שמונה עשרה,

יש שם בית תמחוי, נותנים לכל אחד אכילה ושתייה ולינה חינם.

תודה רבה, תודה רבה, התקדם.

מרוב שהוא מטושטש,

דפק במספר שש עשרה.

פתח לו ראשו עוד את הדלת,

ראה את הפרצוף, אמר לו, אתה מחפש אוכל בחינם, שתייה בחינם, וזה, כן.

אמר לו, נכון,

אפשר? אמר לו, בטח, כנס, בכבוד.

נכנס, אמר לו,

אבל תראה,

בשביל שאני אתן לך אוכל בחינם ושתייה בחינם,

צריך לעשות השתדלות.

צריך לעשות השתדלות. אמר לו, טוב, אני מוכן לעשות השתדלות, אבל תתן לי בחינם.

אמר לו, כן.

אמר לו, תעלה לגג, נקה לי שם את כל הגג, אחר כך תרד, יש פה כלים.

באמבט יש כביסה, למטה בגינה, תנקש לי קצת פה ושם, אחר כך תעלה, יש לי לסדר כמה דברים בספרייה,

וככה, נתן לו עבודה לכל היום.

שעבד אותו, קרע אותו.

בסוף היום הוא אומר לו, כבר די,

אני גמור.

אפשר לאכול חינם ולשתות חינם.

אמר לו, כן, במספר 18. ככה יצר הרע עובד עליכם.

אם הייתם מגיעים עד לקודש ברוך הוא עם האמונה והביטחון,

הייתם אוכלים בחינם, הכל היום מגיע אליכם.

אבל אתם לא סמכתם על זה, הגעתם לשש עשרה ואמרתם, צריך השתדלות.

איך אפשר בלי השתדלות? הסכמתם, אמרתם, בטח,

בלי השתדלות. בסוף, מאיפה אתם אוכלים?

מנתבורך שנותן בחינם.

אז בשביל מה עבדתם? איזה לא יאסר הרע?

אין זה כן.

אז לכן, אתם צריכים להבין,

העבדות לקדוש ברוך הוא

זה המתנה הכי גדולה. למה?

אם מישהו עבד קנוי לאדון שלו,

אז מי צריך לספק לו את הכל? האדון.

האדון חייב לתת לו אוכל, שתייה, ביגוד,

מקום ללון, הכל.

אם אני עבד שלך,

אז תן לי הכל.

וודאי שהוא ייתן לו הכל.

לכן הקדוש ברוך הוא כשאומר,

כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם,

וייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש,

וייתם קדושים,

עם סגולה,

כל השבחים האלה בשביל מה?

שתהיה ככל אומות העולם?

לא.

אתה מיוחד שבמיוחדים.

בך בחר ה' מכולם.

רק לסבר את אוזניכם,

היה שנורר,

אחד שמחפש כסף,

משולח,

שהולך לאסוף כסף לישיבה,

הגיע למקסיקו,

בהיכנסו לאחד מבתי העשירים.

אז הגביר ראה אותו, אמר לו, אני רואה שאתה שמח, עשית הרבה כסף, אה?

כמו אולמרט בטח, לא?

אמר לו, לא.

הוא אומר לו, למה אתה צוחק ושמח וזה?

אמר לו, אני תמיד שמח.

אמר לו, אתה יודע מה, אם תגלה לי את הסוד למה אתה שמח,

אני אתן לך סכום הגון.

אני רוצה, אני עשיר גדול,

ולא תמיד שמח. איך זה יכול להיות שאתה מחפש כסף

ואתה שמח כל הזמן?

אבל לא נלמד אותך.

תאר לך שנשיא מקסיקו היה אוסף את כל המקסיקנים במקסיקו סיטי,

ואוסף אותם לרחבה גדולה, ויש שם 40 מיליון מקסיקנים,

ויש לו במה גדולה, והוא צריך לבחור עכשיו אחד מכולם

שיהיה הסגן שלו,

סגן נשיא מקסיקו.

אתה מתאר לך איזה אושר יהיה על הבן אדם

שיצביע עליו הנשיא ויגיד לו, בוא, אתה תעלה לפה, אתה סגן שלי.

שהוא נבחר מתוך 40 מיליון.

אצביע עליו ואומר לו, בוא אתה סגן שלי, הרב יא עשיר אדיר, עשיר אדיר.

שמה שוחד זה לחם חוקם.

אומר לו, אם אדם כזה יהיה כזה שמח,

אני,

שהקדוש ברוך הוא בחר בי,

מתוך שבע מיליארד בני אדם שאני אהיה הבן שלו,

איך אני לא אלך שמח כל יום

מהבוקר עד הערב כשאני הבן של הקדוש ברוך הוא?

איך אני לא אלך שמח?

על מה אני יכול להיות עצוב?

יש לי אבא כזה,

מה אני דואג?

מי מרגיש פה הבן של הקדוש ברוך הוא?

הבן של ג'זבן.

לא יודעים בכלל.

זאת הבעיה? אנחנו לא מכירים את ערכנו?

הרב אליעזר בן דוד סיפר שהיה באמריקה,

הוא היה בדרום אמריקה,

והוא הלך ברחוב, והוא בעל צורה, הוא אדם ככה נראה טוב,

יהודי ממש,

והוא הולך בדרך ופתאום עוצר אותו גוי ואומר לו,

תסלח לי,

אתה יהודי?

אז הוא אמר לו, כן,

איך אתה יודע?

הוא אומר לו, אני קראתי עליכם בתנ״ך.

מה קראת?

קראתי שאתם הבנים של הקדוש ברוך הוא.

אמר לו, נו,

אמר לו, תשמע,

אני פעם ראשונה הולך ברחוב ופוגש את הבן של הקדוש ברוך הוא, בא לקראתי.

אומר לו, נו,

אומר לו, תראה, כשאני קראתי בתנ״ך שאתם הבנים של הקדוש ברוך הוא, עלתה לי מחשבה,

ואני רוצה לשאול אותך שאלה.

אני גוי.

כשאני הולך ברחוב, אני יודע על מה אני מסתכל ומה אני חושב.

מעניין אותי שהבן של הקדוש ברוך הוא הולך ברחוב,

על מה הוא מסתכל ומה הוא חושב.

הרב אליעזר בן דוד אומר, הגוי הזה לימד אותי פרק

בהבנת מה זה הבן של הקדוש ברוך הוא ומה זה מחייב.

אם אנחנו בסוף כמו כל גויי הארצות, במה אתה בן?

אתם ראיתם את הנסיך

הבריטי מסתובב כמו כולם?

כונה פלאפל?

זה משהו אחר, הוא יודע בכל רגע נתון שהוא נסיך.

אין רגע שהוא שוכח שהוא נסיך.

אין רגע.

הנסיכה היא שוכחת?

המלכה שוכחת?

איך הבן של הקדוש ברוך הוא שוכח

שהוא הבן שלו?

בנים אתם לשם אלוקיכם.

שום דבר, גורנישט ותגורנישט.

חי רגיל,

זהו, בלי הסתכלות, בלי התבוננות, בלי הבנה, בלי שום דבר.

באים החגים להזכיר לנו.

השם בחר בנו מכל העמים, הוציא אותנו,

גוי מקרב גוי,

להיות לו סגולה מכל העמים.

לא בשביל הבלים בשטויות,

כי לי בני ישראל עבדים, עבדייהם.

אתם המשרתים הנאמנים.

אתם, ישראל אשר בך אתפאר.

ובן אדם הולך ועושה מעשים,

שזה בושה וחרפה אפילו לדבר.

ויש לך הזדמנות להיות עבד נאמן,

כי עבד נאמן קראת לו איזה תואר.

ומצאת את לבבו נאמן לפניך, נאמר על אברהם אבינו.

מאה ומאה ואחד,

עבדו ולא עבדו.

נו, אז יש לכם עכשיו שיעורי בית לפסח.

לא להיות עבדים רק בניקיונות,

גם בניקיון הלב.

לתקן את המידות הרעות,

כמו שאומרים, בטהר ליבנו לעובדך באמת.

כל זמן שהלב לא טהור ממידות רעות, מתאוות, מגאווה סרוחה,

מכל אלה הדברים שהם משכנם בלב,

אם לא טהור, אז אין לעובדך באמת, לא עובדים את השם באמת, רק כאילו,

קוראים לזה ביידיש יאסעם.

אבל לכן אדם צריך להבין,

לעובדך באמת.

איך עובדים את השם באמת?

כשאין לנו שום פנייה לשום דבר, רק לעבודתו יתברך. שיהיה פנוי לעבודת הבורא יתברך.

זה אושר שאין כדוגמתו.

אתה יודע מה זה שבן אדם מנצל

את כל שעות היממה רק לשם יתברך?

תראו חייל, חייל פשוט, הבן שלכם.

הבן שלכם

לא שירת אתכם באמונה כמו שהוא משרת בצבא.

ושמה בא אחד שהקדים אותו בשלושה חודשים.

ומשעבד אותו עם היגיון, בלי היגיון.

תשכב, תזחל, תקפוץ, תסתובב, תרוץ,

תעשה, תעשה.

לא נותן לו מנוחה ושמירות בלילה ומה לא עושה. ושלוש שנים קורעים אותו.

משועבד!

עבד קנוי עם מספר

וכובע טמבל.

וזהו מבין.

זהו מבין.

זה חובה לאומית?

ומה עם החובה למי שברא אותך?

אין חובה?

אין חובה.

למה אין חובה?

אין זמן.

באמת, אלה שאין להם זמן, הקדוש ברוך הוא לוקח אותה.

שיהיה להם הרבה זמן.

למה פה זה זמן שאול? שמה זה זמן נצחי.

אלה שמקבלים עונש נשארים הרבה, נכון?

למה? הם בילפלפו עוד עוונות.

ואחר כך יכבודו, אם אתה מבין, לפי מה שהם אספו.

אז לכן, אדם צריך להאמין.

יש דברים שאנחנו, לכאורה, נראה לנו שזה מטמיע,

אבל אנחנו בעצמנו חיים ככה.

מבינים שאם אני נמצא בעבודה,

אז אני משועבד לאדון, לבוס.

הוא אמר ככה, אז אני עושה ככה. אמר ככה, עושה ככה.

היום הוא אומר, לא, לא תשב פה, סע לשם. עושה ככה.

מה שהוא רוצה, הוא משלם לי.

מה הוא משלם לך?

עשרים וחמש שקל, אל תגלה להפחם.

עשרים וחמש שקל לשעה.

מוכר לו שעה של חיים בעשרים וחמש שקל.

הוא נותן לך לראות?

לא. לשמוע?

לא. הוא מפעיל את משאירת הלב?

לא.

אחרי שיש לך את כל זה בחיניו,

הוא משתמש בכל זה שהשם נתן לך בחיניו,

ונותן לך על זה עשרים וחמישה שקלים.

לשעה?

ובמקום שתהיה משעובד לקדוש ברוך הוא שנתן לך את כל האיברים,

אתה משכיר אותם לו ב-25 שקל.

שמעת?

ואתה נקרא עוד חוכו.

ואם הוא מקבל שלושים,

איך הוא מברך אותו?

ברוך תהיה, ברוך תהיה.

וייתן לו משפרח ושבון על הפטורו.

כן.

ויתבורך נותן לו הכל,

ולא אומר לו שעולם עליך.

אין זמן.

אין זמן.

איי, איי, איי, איי.

אז זאת אומרת,

יש לנו להתבונן.

ברוך השם שהקדוש ברוך הוא מביא חגים, שיהיה לנו תזכורת כל פעם מה קרה עם העם הזה.

איפה הוא היה? בתחתית של התחתית.

משם לקח אותנו הקדוש ברוך הוא ועשה ממנו עם סגולה.

יוסף היה בבור 12 שנה,

ומשם הריצו אותו להיות מלך 80 שנה על כל מצרים בעולם כולו.

ואנחנו, עם ישראל, 210 שנה בבור, בבית עבדים במצרים.

והוציא אותנו להיות עם סגולה, מקבלי התורה.

בזכותנו כל העולם קיים.

בזכותנו שאנחנו קיימים ולומדים תורה,

אז כל העולם קיים.

מישהו פה הולך ומרגיש שבזכותו...

אחד שיש לו כרם או שיש לו שדה, יש שם פועלים.

אז הוא עובר עם השני, חבר שלו אומר לו, אתה רואה?

ברוך השם, תראה כמה פועלים אנחנו מפרנסים, תראה כמה משפחות.

תראה,

200 עובדים,

נותנים להם פרנסה.

איך הוא הולך מנופח,

עולה על הג'יפ,

על הגיפ,

נוסע,

אה, פיפ-פיפ, אה-ה,

זהו.

אבל אתה במקום שתתפעל מ-200,

כל האמריקאים חיים בזכותך,

כל הרוסים חיים בזכותך,

כל הסינים חיים בזכותך.

זה אתה מרגיש? אתה לא מרגיש.

אתה לא יודע שאם לא בריתי יומם בלילה,

חוקות שמיים וארץ לא שמתי.

מה זה אומר? זה פסוק?

זה אומר שאתה, כשאתה לומד תורה,

אנחנו עכשיו, כשלמדנו תורה,

מחזיקים את העולם.

אם לא יהיה מי שיעסוק בתורה, אם יהיה רגע אחד שלא יעסקו בתורה, עולם חרב.

נו,

מי הולך עם הרגשה כזאת?

בן של הקדוש ברוך הוא,

סגולה,

ממלכת כהנים,

מחזיק את העולם כולו.

ומבסוט, יש לו שלושים שקל שעה.

בושו וחרבו.

אני מציע לכם שבוע, שבוע, תתחילו להתרגל.

איך אני יכול להיות כאן במקומות?

יש אפשרות, אני אגיד לך, שתשימו פה מסך גדול,

אנחנו מעבירים את כל השיעורים שם בשידור ישיר,

תעשו מסך.

אנחנו ממש לומדים שם, תלמדו איתנו. אני יכול לעשות לכם גם שאתם תוכלו לשאול שאלות

שמה דרך המסך.

אם אתם רוצים, אין בעיה.

אבל זה לא דומה לאווירה

כשבאים לשם.

אם תראו איזה בית מדרש עשינו,

אין כזה כמו זה.

יש לכם מסך? תראו תכף.

זה עוד שהיה בתחילתו.

או-הו, כמו שלטי מונים.

אתם צריכים לבוא לראות את זה, איך זה נראה היום, אתם לא תאמינו שיש דבר כזה.

זה קם תוך חמישה חודשים, אנחנו קיימים כבר שנה.

ועשינו את כל זה בהתנדבות

של אנשים שבעלי מקצוע יהודים,

רק יהודים,

בהתנדבות.

אין בן אדם שקיבל אגורה פה.

רק בהתנדבות.

מה?

יוקנע,

מה שאתה אומר?

עוד יצירים לקחה יפה עם דולר.

אם תבוא תראה,

אם תבוא תראה אצלנו ותגיד שזה עדיין שם יותר יפה,

אני אתן לך מה שאתה רוצה.

לא, לא, גם משהו יפה. אני אמרתי שלא יפה? יפה.

טוב, למי שיש שאלות, בבקשה.

הערב הזה הוא לרפואת אודליה בת נדרה, רפואה שלמה לעבודתו יתברך,

לרפואת חושן יוחאי בן סימון הבגיל,

לרפואת ליאב בן יעקב, יעקב בן חיים.

תודה מיוחדת לגילי גהוזי

בעידן עדני על העזרה בארגון ההרצאה.

הערב גם לעילוי נשמת הורי היקרים והרב חיים יעקבי בן חממה, מנוחתם עדן.

שאלה למי שיש.

כן.

יכול להיות דבר כזה?

בטח.

אבל מה זה נקרא בעיות?

בעיות

בברנסה, בעיות למשפחה, בעיות

גם לגוף,

הייתי צריכה לעשות ניתוח, הכל פשוט הולך.

לעילוי.

קודם כל, את צריכה להבין

שאם זה ככה,

אז מנקים אתכם מהחטאים שהיו לכם קודם?

אבל כמה חטאים?

כמה?

כן. תגידי לי, כמה שבתות לא שמרת?

כל השבתות הישית שלי, כל החיים, אחת שכאשר. בבעלך?

ואני.

ואולי גם אתה.

אני יודעת מה, העבירה שלי זה עצמיות.

עצמיות זה הכי קשה.

זה הכל? זה הכל?

זה קשה.

לא, זה הכל?

את יודעת מה זה לחטיא את הרבים?

מה זה?

אם את הולכת בצורה לא צנועה,

ואנשים מסתכלים עלייך,

ויש להם הרהורים רעים,

את מחטיאה אותם.

הוא אמר לי בעיני.

זה עובר על לא תטורו אחרי לבבכם, אחרי עיניכם,

והאנשים האלה יקבלו עונש בגללך.

חוץ ממה שאת תקבלי על כל אחד ואחד שאת תחטט אותו.

נו, אז עכשיו תאספי כמה פעמים יצאת לרחוב וראו אותך אנשים.

תכפילי במספר החוטאים שחטאו בגללך.

עכשיו תגידי כמה מגיע לך עונש.

כן.

אז לכן אם את עושה תשובה אמיתית ושלמה,

אז יכול להיות שתקופה מסוימת יהיה לכם קצת ייסורים, ואחרי זה זה ישתפר.

אפשר לעשות תשובה לאט לאט במקום לעשות הכל במכה אחת,

לעשות יותר לאט לאט, קומה קומה, הוא צריך הכל שפוף ככה.

כמה זמן לוקח לך לאכול ארוחת בוקר?

לא אוכלת.

כמה? לא אוכלת בוקר. וצהריים? לא אוכלת, רק ירד.

כמה?

חמש דקות? חמש דקות.

אולי אפשר לעשות את זה במשך חמש שעות?

לאכול חמש שעות? חמש שעות, כן. ביס, לנוח.

עוד ביס, לנוח.

כבר יוצא הטעם לאכול, נכון?

זהו.

לעשות תשובה ככה יוצא טעם בכלל.

אוקיי.

וגם תשעה חודשים שאנחנו נעשוי ולא מצליחים מלאדים.

זה רק ההתחלה?

מה, תשעה חודשים?

כן?

נו.

את רוצה ילדים כבר? כן. מהר.

זה לא מהר. ותשובה לאט.

כמו רבי חזר עושים שם, זה לא נכון.

מי יקבלו לעשות כלום. בסדר גמור.

אז אני אתן לכם ברכה, אבל אתם תעשו שני דברים שאני אגיד.

את תלמדי ספר שערי תשובה

של רבנו יונה.

כל יום, חצי שעה תלמדי בספר הזה, יהיה ספר מנוקד.

אם את לא יודעת לקרוא עברית,

יש גם בצרפתית.

ואיפה קונים?

בחנות לספרים של קודש.

אני יכולה לכתוב שנייה, אם אתה אומר,

איך קוראים את הספר הזה? ספר שערי תשובה.

רבנו יונה.

יוסי, אם אתה זוכר.

יש שידור חוזר גם.

את יכולה לראות ששאלת אותו יוסי, אתה זוכר?

הכול.

ספר שערי תשובה של רבנו יונה חצי שעה כל יום במשך שלושה חודשים רצוף.

מה זה חצוף? קל היום?

לא.

כל יום את קורא חצי שעה,

שלושה חודשים רצוף. הכוונה כל יום, חצי שעה, שלושה חודשים.

תשעים יום.

אוקיי?

רק את. הוא לומד שעתיים תורה כל יום בתענית דיבור.

מי זה הוא?

כן.

בתענית דיבור, שעתיים אתה לומד תורה, חוץ מתהילים.

אין לך זמן?

שעה שבעית. אתה עובד קשה.

כמה שעות אתה עובד?

יש ימים עשר שעות, יש ימים שמונה שעות, ואני גם לומד פעמיים שעות.

יש ימים שמונה ועשר, נגיד עשר. כמה אתה ישן?

אולי חמש שעות.

חמש, זה חמש עשרה. שש שעות, שש שעות, שש עשרה שעות נגיד, בסדר?

נשאל לך עוד שמונה שעות, מה אתה עושה איתם?

כן, כשאני אומר שאני עובד תשע שעות או עשר שעות,

אני כאן בארבע וחצי הולך להתפלל פה, עד שש וחצי יש לי הסעה,

נוסע לסלקום, חוזר בשש,

יש פערניים בשבוע משש. עזוב, שתים עשרה שעות.

ועוד שש, שמונה עשרה, נשאר לך שש שעות.

בקיצור, שעתיים אתה לומד רצוף

תורה

חוץ מתהילים ושניים מקרא ואחד תרגום, חוץ מזה, כל מה שאתה רוצה, הלכות,

פרשת השבוע, גמרא, משנה,

מוסר, מה שאתה רוצה

במשך שלושה חודשים

אבל כל יום השעתיים רצופות בלי לדבר, אם... זה יכבד שעתיים, באמת, אני הכי טוב. גם ילד זה כבד.

בהתחלה הוא קל, אחרי זה... לא, שלוש שש מאות זה כבד.

בכל אופן,

שעתיים,

שלושה חודשים. אם אתם מקבלים על זה, בעזרת השם יהיה לכם זרע חי וקיים מהר. וצריך להתחיל ביחד?

לא, אתם יכולים כל אחד להתחיל היום.

תודה רבה.

אתם מסכימים?

אני אעשה השתדלות? לא, אני לא מבטיח.

בעזרת השם אני אעשה השתדלות. אז אתה לא רוצה ברכה.

לא, אין דבר כזה.

הברכה תחול רק על התנאי הזה.

אתה חייב בעצמך הרי ללמוד גם בלי שאני אגיד לך יותר.

הוא יכול יום שבת רצוף לעשות.

לא,

זה חייב להיות כל יום שעתיים רצופות.

הרב, כדאי לא.

אני אחרי שבועיים ארגתי, בירך את אשתי בירושלים.

אתם יכולים לראות את ההרצאה הזאת גם.

אחרי שבועיים היא נפגדה.

אחרי ילדה בגיל שמונה.

אז כדאי.

והרב גירף זרע בר חיימא, בן זכר.

ולא רק שאחרי שמונה שנים אשתי נפקדה,

אחרי שנה היא עוד פעם נפקדה,

אחרי שנה עוד פעם נפקדה,

אחרי שנה עוד פעם נפקדה.

וזה, אתה יודע שהרב אמר,

בן זכר מהרה, הוא אמר את זה בהרצאה הזאת, בן זכר מהרה.

אז הנה, המהרה זה הולך

יותר מהר ממה שחשבתי.

צרפתים זה הולך מהר.

אבל זה מסחיק, כי הוא אמר לי לבוא לפה,

הוא אמר, אם הוא שואל אותך עד שיעשה את זה,

הוא אמר, כנראה, לא בטוחה, מה שהוא אומר יהיה, בסדר, בסדר, זה הוא, הוא לא בטוח.

חטא לקחתם אני, זה בעיה.

איך אומרים בצרפתית? פוטיתא פוטי לועזופי סוני.

פוטיתא פוטי לועזופי סוני. כן.

אני צריך ללמוד משהו שלא ישעמם אותי, כאילו, כי... מה שאתה רוצה,

מה שאתה רוצה,

מה שאתה רוצה, חוץ מתהילים,

משניים מקרב אחת תרגום.

חוץ מזה, מה שאתה רוצה.

אז היא ביקשה ילד. אני רוצה ברכה אחת.

אני רוצה להצליח בתחום המוזיקה.

הייתה לי עבודה מאוד מאוד טובה.

ככה עזבתי, אני התמקדתי יותר בלהיות צחיר, אני חזרתי להיות צחיר. הייתי עובד בקבלן, הייתי בעבודה ממש טובה.

ואני רוצה להצליח במוזיקה.

תן לי ככה הצלחה במוזיקה,

ועם הברכה שלה וברכה שלי, והברכה שלך

לתינוק שלה ושלי,

ולהצלחה במוזיקה. זה חשוב לי.

במוזיקה אני לא יכול לעזור לך. אני נגד מוזיקה.

פרנסה טובה.

פרנסה, כן.

אבל אתה מקבל מה שאני אמרתי?

אני מבטיח להשתדל, בעזרת השם. לא.

זה נקרא דיל, דיל. סוגרים דיל.

עדנה, תזכירי לי כמה פעמים.

למה, אבל קח תאומים. אם כבר קח תאומים.

היא רוצה תאומים.

אהוב.

אלווה.

אלווה זה תשאיר אחד, עומר זה תאומים.

מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי.

אוקיי, תאומים עם שאלה מזל ופרנסה טובה בשבילי.

טוב, אתה אם אתה לא מפספס יום אחד, תקשיב.

אם אתה... תמשכים יום למחרת.

זה העניין.

מהבוקר כשאתה קם עד שאתה הולך לישון זה נקרא יום.

אם אתה למדת את השעתיים מצוין.

אם דיברת באמצע בטעות, אתה מתחיל את השעתיים מחדש.

אם פספסת יום אחד,

אז הכל מתחיל מחדש. אז אפשר שעה?

שעה זה... לא. אי אפשר חצי ילד.

אז תביא לה תיאום אחד.

תעלה בסדר.

בעזרת השם, בעזרת השם.

למה אתה לא מראה אותה? תגיד לי, אתה מבין בכלל מה אתה עושה?

כן.

בעזרת השם אני אעשה את זה. עושה. אז זה לא משנה אם זה בערב או ב... לא משנה, כל זמן שלא ישנת מהבוקר.

וגם בהזדמנות זו אבא שלי הוא בדיוק פה. רגע, רגע, תכף, קודם.

מה השם שלך ושם האימה?

יוסף בן סלקה.

יוסף בן סלקה.

סלקה.

והיא עדן בת מרילנד, יעל רוזה.

עדן בת? עדן גמרה.

גמרה.

גמרה? עדן גמרה. זה השם, עדן גמרה.

והגמרה זה השתלמות של גמרי, לא רואה כל המלאכים.

נו, כן.

עדן גמרה בת?

בת יעל, דבורה, מרילן, רוזה. בת יעל,

דבורה, מרילן, רוזה. מרילין, רוזה.

זה כל אלה שבפריז.

השם יזכה אתכם לתאומים.

אמן.

ופרנסה טובה.

עכשיו, בהזדמנות זאת, כמו שאמרתי, אבא שלי,

הוא עבר תאונה מאוד מאוד קשה.

הייתי רוצה באמת באמת לברך אותו,

שאתה תברך אותו, כבודו.

הוא פה, הוא פה. הוא פה? כן. אה, הוא יצא?

סליחה לומר.

לברך אותו פשוט שהשיקום שלו יעבור מהר. אבא שלי אדם חזק, וזה לא... רגע.

אבל הוא יקבל על עצמו גם כן שעתיים ללמוד. כן.

אני אעביר לו את המסר.

תזכור. כן, כן, הוא... מה השם שלו?

ישראל בן אה... מזל.

מה זה? ישראל בן מזל, השם יזכה אותו לרפואה שלמה בהחלמה מהירה.

אמן. אגב, הוא מאוד אוהב אותך, שומע רוב היום אותך.

ברוך יהיה.

עם המחשב שאני...

כן, שאלה נוספת.

שלום, כבוד הארץ.

שלום.

אני אשם.

כן?

רציתי להגיד שלוש דברים.

שלושה דברים, כן.

שלושה דברים, שתיים בשבילי. חברים שלי אחד בשבילי.

גם אני רוצה בן זכר השנה.

אבל אף אחד יכול לברך אותי? רגע, כמה זמן אין לכם?

עכשיו התחתנו לפני חודשיים.

הבנתי.

אשתך הולכת עם כיסוי ראש? בטח, כן, מלא.

ואתה לומד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים?

אז אני אלמד.

והיא תלמד חצי שעה-שערי תשובה?

בעזרת השם. שלושה חודשים. כן.

מה השמות?

רועי בן אורנה.

רועי? יצחק בן אורנה.

רועי יצחק בן אורנה. ועדן בת איריס.

ועדן בת איריס.

תזכו בעזרת השם

לזרע חי וקיים מהרע.

אמן.

זה היה בשביל החברים. עכשיו מה בשבילך?

איך, איך?

זה היה בשביל החברים. עכשיו מה בשבילך?

קודם אמרת, יש לך בקשה בשביל שני החברים, ואחר כך בשבילך.

כן, עכשיו גיט של חבר, מחר יש לו איזה משפט.

מועצה ברכה.

מה הוא מואשם?

הוא היה סלקטור ב...

איי, איי, איי. עשה סלקציה, אה?

מה,

הוא לא הכניס תימנים?

לא, הוא לא הכניס תימנים.

כן.

אז היה לו איזה בעיות שם.

קצת איזה ריב קיים. בסדר, אבל הוא שומר תורה ומצוות כמר?

אה, לא.

לא?

אז איך אני יכול לברך אם הוא לא שומר?

תן לי אותו רגע.

ראיתם איזה נס?

איי, איי, איי, איי.

או, או, ראיתם איזה נס? אולי הפועל הגיע.

לא הגיש...

קום, קום רגע, קום.

מה צפוי לך במשפט, לפי מה שאומרים? לא, אני לא הגיש שלו.

זה לא אני הגיש שלו.

לא השאלה שלי שלי.

גיסחה, מה צפוי לו?

אין לי מושג.

בגלל זה המשפט.

איפה הוא נמצא עכשיו?

בבית.

הבנתי.

אתה יכול לטלפן אליו ולשאול אותו אם הוא יסכים לשמור שבת?

אני אלך לצד, אני אדבר איתו, אני אחזור.

אמרת שהוא לא פה.

הוא לא פה. אני אדבר איתו בצד, הוא יתקשר אליו.

אה, בסדר, אין בעיה.

בסדר.

אני ממתין. כן, שאלה הבאה. והרב, ועוד משהו?

כן.

עכשיו יש אבא של חבר שאומר תורו ומצוות,

ברוך השם,

הוא חלה במחלה.

כן. סרטן הדם.

הוא יכול לצום ארבעים יום? לא, הרב, הוא לא יכול.

למה?

הוא בטיפולים.

הבנתי, הוא התחיל כבר?

כן, הוא בטיפולים.

יש לו ילדים?

כן. הם יוכלו לצום ארבעים יום תחנית לרפואתו?

כן.

ארבעים לא אוכל.

אתה אוכל גת, זה בעיה.

כן.

הרב, הוא עובד, הילד. זה לא יהיה גזל אם הוא...

לא, עובדים יותר טוב כשלא אוכלים.

גם לא מפסיקים וגם יותר קל.

אפשר משהו אחר, הרב? לא, זה יכול להועיל מאוד.

ואם מישהו אחר יקבל הרב?

אמרתי, כמה שיקבלו יותר,

זה פשוט מראה את חשיבותו בשמיים, שאנשים מוכנים להצטער בעבורו.

הרב, מהבוקר כאילו עד השביעה?

מעמוד השחר עד צאת הכוכבים. לא אוכלים ולא שותים,

רק אחרי צאת הכוכבים אפשר לאכול ולשתות כל הלילה.

פסח, חול המועד גם?

לא.

פסח, חול המועד, ראש חודש, שבת,

לא מתענים. דוחים את זה וממשיכים.

בואו נצטרך.

תבדקו ותחזרו אליי, תבדקו.

שאלה?

מוכן? מי זה לוקח על עצמו?

הבן?

מה השם של אבא?

עופר בן דבורה.

עופר בן דבורה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה, בזכות שבנו מקבל עליו תחנית ארבעים יום לרפואתו.

אמן.

כן, שאלה נוספת.

הנה פה הבחור.

תעמוד רגע, שיראו אותך.

שלום, כבוד הרב. ערב טוב. ערב מצוין.

מי שלא יודע, הרב אלקטרונאי, אם אני לא טועה.

מה זה חשוב?

טכנאי.

מה זה חשוב?

פנויה צבאית זה חשוב? זה חשוב. כמעט.

אתה יודע בדיוק כמוך?

כן, כמעט.

אלקטרונאי מחיל האוויר. כן.

עכשיו אני סטודנט,

ובגלל שהרב אלקטרונאי, ראש קצת ריאלי, מדעי.

מתאר לעצמי.

אז באלוהים אני לא מאמין,

וצדד הרבה באמת איך היה הכיוון החשיבתי,

זאת אומרת,

אני לא יודע אם היית איש מאמין לפני כן או לא,

אבל אני לא איש מאמין,

ואף פעם לא יצא לי להכיר אותי מידי אנשים מאמינים סביבי,

ורציתי לדעת באמת, אם יש איזה כיוון מדעי לאמונה.

כן.

אתה מחפש לוגיקה, נכון? באמת. יופי.

אז תגיד לי דבר אחד.

אם היית מגיע לאולם הזה,

והיו מספרים לך שהוא נוצר מפיצוץ, היית מאמין?

כרגע אני לא מאמין בשום דבר.

כן, אבל שאלתי שאלה.

לא?

לא. אם הייתי מצביע לך על המצלמה הזאת, HD,

שקמנו בבוקר ופתאום נעשתה מאליה, היית מאמין?

גם לא.

העולם הוא יותר משוכלל מהמצלמה?

בטוח.

אז ודאי שהוא לא נעשה בעצמו.

או שכן. מה שלא?

אז למה המצלמה לא?

כי אפשר להשוות בין הדברים.

מה יותר אמרנו מסובך? אמרת העולם.

העולם מאוד מסובך. נכון? יש פיזיקאים שחוקרים את ה... חוקרים? אז מה הם חוקרים?

אבל... וכרגע עוד לא יודעים שני עמות בערך. מה אכפת לנו מה הם יודעים? אני ואתה מדברים עכשיו לוגיקה. מה זה אכפת לנו מאחרים?

רק אני ואתה בעולם.

המצלמה לא יכולה להיות לבד.

זה ברור שהיא מתוכננת וחלקיה מתואמים ומתאימים.

ומישהו ידע פה חוכמה גדולה בשביל שזה יוכל לצלם וכו' וכו'.

זה ודאי שלא נעשה מעצמו.

מסכים?

זהו.

העולם הוא הרבה יותר מתוכנן,

יותר גדול.

יש בו כל כך הרבה חוכמות. כך נמלה, לדוגמה.

נמלה. כזאת חוכמה אדירה.

איפה יש לה שכל ומוח בכלל שהיא תעשה את כל הפעולות שהיא עושה?

עכביש. כזה קטן. שום דבר.

איך הוא יודע לטוות בדיוק את הכל בזה? מי עשה אותו בצורה כזאת?

איך כל דבר אתה מבין שאתה רואה בטבע ויש ביליונים של ביליונים כאלה,

שהכול מסודר ומתואם הכול? מי זה עשה את כל זה, פיצוצים?

גם אני מופתע.

מופתע.

אז אנחנו צריכים להגיע למסקנה שעם ההפתעה הזאת, היות שאנחנו אנשים בעלי שכל ואלקטרונאים, כמו שאתה אומר,

מבינים שלא יכול להיות שמטוס יהיה לבד,

מופתעים מהמטוס החמקן האמריקאי ומחליטים שמישהו ייצר אותו.

לא יודע מי זה, אבל מישהו ייצר אותו.

מרטין לוקהיד

או מישהו אחר, לא יודע. מה זה משנה איך קוראים לו?

אבל זה ברור.

או שכן או שלא?

איך לא? מטוס יהיה לבד? מצלמה לבד? אני לא מצליח להשוות בין הדברים האלה. קודם כל, תקשיב, מה הבעיה להבין?

הבגד שלך נעשה לבד?

לא. הבגד הזה מעיד על חיית?

כן. יופי.

השולחן הזה מעיד על נגר?

כן. האולם הזה מעיד על בניי?

אז העולם הזה מעיד על בורא.

אוקיי.

הבנת?

הבנתי. זה נקרא לוגיקה.

עוד דבר קטן.

כן. אני חושב שהם יצביקו לשאול.

משהו בנוגע לאמת ושקר.

כן.

כבוד הרב, אני לא מדבר אליך ספציפית כמובן, אבל

אם אני נכנס היום לאינטרנט,

אני משתדל כמה שפחות, אבל אם אני באמת נכנס אז אני רואה לדוגמה רבנים,

ומולם ממש לידם אני רואה אנשים שבעצם מסתייגים למה שהרבנים אומרים.

או בעצם מראים הוכחות שהרבנים משקרים.

יכול להיות, יש דברים כאלה.

אוקיי.

רציתי באמת לדעת מה האינטרס של,

חלילה אני לא אדבר שוב אליך, אני אדבר בכלליות.

מה האינטרס של לשקר, זאת אומרת?

בשביל לשכנע או... כל מי שמשקר יש לו אינטרס. צריך לבדוק מה האינטרס.

השאלה היא אם זה משהו שיכול לקרב.

השאלה היא אם הדבר הזה נחוץ בשביל לקרב. בוא, בוא תקשיב.

אני מבין בדיוק מה אתה אומר,

שיש כאלה לוקחים את הרבנים שאומרים משהו, ומנסים לסתור את דבריהם, ואומרים שהם לא מבינים בדבר, ומדברים למרות שהם לא מבינים, וכולם הוכחות. זה לא הוכחות, זה הכל גורניץ'. גורניץ' זה שקר, אנחנו מכירים את האדם שעושה את זה על כל מיני רבנים.

אפשר לענות לו, אבל אנחנו בדרך כלל לא עונים לאפיקורסים.

משאירים אותם, אתה מבין, בזוהמה שלהם, שימשיכו לדבר ולהגיד מה שרוצים.

להפריך אותם,

זה לא בעיה, אבל לא מתעסקים איתם פשוט מאוד, זה הכל.

לכן זה נשאר ככה.

אחרת,

היו עונים להם, אבל זה לא ייגמר.

אתה מבין? זה כאילו אנחנו משווים את עצמנו אליהם,

ואז צריך, אתה מבין, כאילו להתמודד עם אחד שבכלל לא מעניין אותו האמת.

הוא מחפש רק לסתור את דברי השני תמיד.

אז יש מדע ויש את כל הדתות?

לא, לא, זה לא קשור למדע ודתות, זה קשור לשקר ואמת, כמו שאמרת, מי משקר פה ומי לא.

זהו.

אז למי להאמין.

אבל לא למי להאמין, צריך לבדוק, תברר.

זאת אומרת, אתה לוקח דבר והולך, מישהו יושב עם רב,

ומברר דבר לאמיתו עד הסוף.

אבל הוא לא יעשה את זה בפרהסיה לכולם.

זה אם יש לך שאלה ספציפית, אתה בא, כמו ששאלת אותי.

עונים לך.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן, שאלה פה, פה.

כבוד הרב,

אומרים שיש חיים אחרי מוות.

אני עוד לא ראיתי מישהו שיצא מ...

שקברו אותו וייצא מחדש.

קודם כל,

קודם כל, כשאומרים שיש חיים אחרי המוות,

אז צריך קודם כל למות,

ואחרי זה לחזור.

רגע.

זה אחד. שתיים,

תיכנס לאינטרנט,

אז תכתוב חיים לאחר המוות, תראה מיליונים של אתרים,

מיליונים,

שמביאים הוכחות

לחיים לאחר המוות, לאנשים שחזרו

לעולם שוב פעם.

אם זה בגלגול,

או שעושים להם היפנוזה והם זוכרים דברים לפני היותם בעולם,

מגלגולים קודמים שלהם. דוגמה, אתה תימני, זה ברור.

היידיש, אתה לא יודע.

ופתאום מחזירים אותך בהיפנוזה ואתה מדבר גרמנית,

או אתה מדבר סינית,

סינית.

שברור שאתה מדבר סינית רהוטה,

אז ברור מאיפה יש לך את הידיעה הזאת. הרי אתה גדלת פה נגיד במושב ואף פעם לא היית בסין ולא למדת איך יכול להיות שבהיפנוזה הביאו אותך אחורה אחורה ואתה יכול לדבר פתאום בשפה זרה.

או שאתה זוכר אירועים מעבר.

זה שני דברים.

יש סיאנסים

שמעלים אנשים בסיאנס ומדברים איתם ומקבלים ראיות,

יש אנשים שהיו מתים קליניים.

זאת אומרת, בשעה שהם מתו ושכבו כמתים על שולחן הניתוחים,

הם יצאו החוצה וראו את הגופה שלהם,

מלמעלה למטה וכל מה שהתרחש.

אתה יודע מי סיפר את זה באחרונה שקרה לו?

יוסי שריד.

כנס לאינטרנט, תכתוב יוסי שריד,

ותראה שהוא מספר בעצמו שהוא יצא מן הגוף שלו בשעת ניתוח.

אולי היה מת.

הרופאים קבעו שהוא מת

והוא מלמעלה רואה את הכל, ואחר כך הוא חזר לגוף.

יוסי שריד הכופר, הוא מספר את זה.

אז מה זה אומר?

זה אומר שיש נשמה,

והיא יוצאת,

והיא רואה,

והיא שומעת,

והיא מבינה מחוץ לגוף.

עכשיו, להחזיר את הגוף בחזרה זה לא בעיה, כי הקדוש ברוך הוא לא שכח את הנוסחה,

איך הוא עשה את הדם הראשון מהעפר.

אז יש לו בעיה לחצות אותו עוד פעם מהעפר.

אין לו בעיה.

אז שלא יקשה עליך שחיים לאחר המוות זה נראה,

שמים חיטה אחת, כן?

באדמה.

ומה היא יוצאת? עם לבושים, עם בגדים.

איך זה?

מי עשה את זה?

הבורא התברך.

מה, יש לו בעיה לשים בן אדם?

ומעצם הנסקוי שלו להקים אותו עוד פעם.

אין לו שום בעיה.

לא צריך להתפלא על זה.

אז יש להם. ודאי שיש!

אם אתה רוצה לשמוע את יוסי שריד, הנה תשמע עכשיו קטע. קדימה.

אולי הם יסתלו אותם, אתה יודע, לא צריך להתפלא על זה.

או, תראה איך מתפלא השדרן שמראיין אותו.

הוא בהלם.

נו, עד שאתה משמיע אותו הוא יכול להספיק למות.

טוב, שאלה נוספת בינתיים.

תן לו, תן לו מאחוריך.

תעמוד, בבקשה.

יש לי שאלה.

ברור.

אני רוצה לחזור בתשובה וזה,

אבל קשה לי עם העניין של השיער.

מה, שהוא ארוך או קצר?

אני אוהב ככה להסתפר.

אז אתה יכול ללכת כבר לצפון קוריאה.

למה? הוא חייב עכשיו את כולם להסתפר ככה, כמוהו.

אה, באמת? כן. זה גם תסרוקת של היטלר, אם אתה לא יודע.

רק חסר לך שפם פה, תעשה כאן,

ותסתכל במראה,

מה, הכל בסדר.

אין איזה משהו שאני יכול?

שאתה יכול מה? לגדל או להוריד?

כן, פה, לא, זה קשה לי, אני אוהב את זה ככה,

אתה מבין? אני לא אוהב שזה הראש.

הבנתי, אבל בתורה כתוב, ולא תשחית פאת.

זה קניך,

וזה הפאה של הזקן,

אז אסור.

פאת ראשך, פאת ראשך.

כן, פאות של הראש.

הבנת?

כן. אז אם אתה תוריד במספר שלוש,

מספר שלוש, יש מכונה.

זה נשאר בשיער.

לא, לא הרבה. זה נשאר ככה.

קצת, קצת.

כמו שיגדל לך בעוד חמישה ימים בערך.

אז זה לא נורא.

אתה לא מסתפר כל שבוע.

תודה. תהיה בריא.

כן.

תן לבחור בסוף שם.

שלום. כן.

יהיה לי כבוד גדול, הרב אמנון יצחק.

נשים לך ציצית.

כן. יאללה, בוא.

בוא.

כן.

שתהיה המאמן האישי שלי בתורה ומעשים טובים ומצוות.

על העיני תבוא אלינו לבית מדרש בבני ברק, רחוב מתתיהו עשר,

ונלמד אותך מה שצריך.

ברכת שהחיינו.

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

תצליח ותעלה מעלה-מעלה.

רחוב מתתיהו עשר.

בני ברק.

כן.

מי בא אצלנו שבוע-שבוע?

יש אצלנו. כן, תן לגברת פה. רגע, יש פה גברת.

ערב טוב, תודה רבה. ערב טוב.

אני נשואה שלוש שנים,

ולפי ההבחנה הרפואית אני לא יכולה להיות אימא.

אפשר לקבל ברכה?

למה הם אומרים את זה?

רחם יש?

יש.

יש.

והם אומרים שזה מצב בלתי הפיך?

כן.

גם בניתוח לא יעזור כלום?

ואת לא יכולה להגיד מה הסיבה.

הגוף שלי לא מפריע בצבע.

טוב, זה לא בעיה כל כך.

אני הייתי כבר אצל שלוש מומחים.

לא מעניין אותי מהם.

אז אפשר לקבל ברכה? תשמעי.

את ובעלך תטענו ארבעים יום.

את תקבלי על עצמך לסיים את כל התנ״ך.

כל יום תלמדי חצי שעה.

בעלך יקבל על עצמו לסיים תוך שנה את הגמרא.

שבעה דפים בגרסה הוא ילמד כל יום.

שבעה דפים בגרסה.

ואני אברך אותך עכשיו שתזכי בעזרת השם לזרע חי וקיים.

אני סיימתי את התנ״ך מאוד מזמן, לעשות את זה עוד פעם? כן.

בסדר?

ארבעים יום שניכם את יודעת מה זה אומר?

תנ״ך את יודעת והוא שבעה דפים כל יום. דפים לא עמודים.

דפים זה שני צדדים.

בסדר?

מה שמך?

רחל שרה בת רוחמה. תצעקו טוב.

רחל שרה בת רוחמה.

השם יגזור עליה בעזרת השם שתלד בן זכר!

קצ׳.

אתה קורא יוסי שריד. יוסי שריד.

כדי שיבינו בנו, אנחנו בעצמנו צריכים להבין. קרה לך פעם משהו שאף אחד לא מאמין בך שקרה לך? או כל כך הרבה דברים. תן, תן, מה שהוא יוסף.

אתה רוצה עכשיו דוגמא? אם הוא לא בכלל לא רואה ש... פעם מנתי.

פעם הייתי מנ, כן, מנתי. כן, כן.

וכבר לא הייתי פה,

ואני זוכר את זה היה כשנחלנו כל המשפחה המכונית.

ואני זוכר את הילדים שלי האומלדים יושבים מאחור ובוכים ברע על אביהם שמסתלק.

שאני לא מאמין לך.

כן, כן, לא, זה סיפור טוב, זה גם היה. אני חייב להבין את זה ברגע יוסי. אבל אף אחד לא מאמין שזה קרה לי. לא, לא, קודם כל אני מאמין לך, כשאני אומר לא מאמין לך זה בביתוי, אני מאמין לכל מילה שאנחנו עושים גם, ובכלל בלי... עכשיו, אני חייב אבל להבין את הסיטואציה. אתה, מה זאת אומרת, אתה נתן באוטו בשלב הזה? נסענו באוטו, ופתאום,

הרגשתי רחושת דעת,

והרגשתי פרץ חום עצום,

ופתאום הרגשתי שאני

מתקומם, מתעופף מעלה-מעלה.

כן. והרגשתי תחושה מאוד עמוקה של יציאת הנשמה.

רגע, רגע, אתה רוצה להגיד לי? זאת אומרת, הצלחת להרגיש הפרדה בין נשמה לגוף. כן, כן, ונרדשתי תחושה של יציאת הנשמה.

הלכתי שמה מעופפת, התבוננתי על פני הכדור,

ואז ראיתי את משפחתי שממשיכה ונמצאה באוטו,

כי אשתי זמה את פעמיה לבית החולים דרך פומיה,

ולשם הגענו בסופו של דבר.

ואתה רואה אותם בזמן הזה? אתה רואה אותם מלמעלה?

מלמעלה. כמו בסרטים?

אני לא יודע, בסרטים, בסרטים, בסרט הזה אולי לא הייתי, לא, אבל כמו בסרטים זה לא בסרטים? כן, לא, לא.

אני חושב שיש איזושהי ישות שנפרדת שהיא הנשמה שלך?

אמון, זה היא בעיקר, אתה, כן, אתה מדייק, הנשמה,

הנפש נפרדת מהגוף.

ויש לך איזשהו חברה חיצוני?

זה אני כבר לא כל כך זוכר, אני בכלל לא מאמין באופן.

תודה.

ההמשך באינטרנט.

לא, מה פתאום?

נבוכדנצר

אמר שבחים לקדוש ברוך הוא שאין להם שיעור, היה צריך לשלוח המלאך שיסתום לו את הפה מרוב שהוא הכיר את הבורא והוא נשאר ערל ונשאר גוי.

זה לא משנה אותם.

כן.

גם הוא עם הצבעים על הראש רוצה לדבר? בבקשה, תן לו.

צימא, צימא.

ציצי.

מי רוצה ציצי?

בואו.

שיהיה לכם בהצלחה, תברכו, שאחיינו.

ברוך אתה, אדוני. ברוך הוא שהחיינו וקיימנו והגיענו בזמן הזה. אמן.

ברוך אתה.

ברוך אתה.

אדון.

אדוני אלוהינו מלך אדון. שאחיינו וקיימנו.

והגיענו.

לזמן הזה.

אמן.

כן, הצענו ברוך.

כן.

יש לנו תשובה.

הרב.

יש לנו תשובה.

התקשרתי אליו, דיברתי איתו, איכות איתו משינה, למרות שהוא במצב רוח קצת באסה.

יש לו אישה, ילדים, הוא המפרנס היחידי בבית.

ודיברתי איתו.

שישמור שבת, שישמור שבת. הוא אמר בעזרת השם.

דיברתי איתו משינה אפילו. לפי מה שאתה מבין, בעזרת השם זה הכוונה תן לי לישון.

לא, באמונה שלי.

הבנתי.

באמונה ש... אני גם אדבר איתו מחר, כי הוא ישן. טוב, כי זה התנאי, אתה מבין? באמונה.

בשמיים יודעים.

אוקיי, מה שמו?

אמיר שילה בן עליזה.

אמיר שילה בן עליזה, שמזכהו בדינו.

אמן.

שאלה אחרונה, רבותיי.

תן לו בסוף שמה.

ערב טוב, ארואל. ערב טוב.

אני אבא של חושן יוחאי, שאתה מברך אותו, ואני גר איתך המון שנים עם ההרצאות ושבתות.

שיש לו בעיה עם החלב, עם החלב. קשה מאוד. כן. גם בנגיעה, גם באכילה, ובאוויר גם. אבל אמרת לי שמשהו השתפר מאז.

לא.

אנחנו כל חצי שנה איתו בשניידר,

והרופאה אמרה שהאחוזים רק עלו, כבר 170 אחוז.

שזה אומר, גם באוויר, אם יש לידו

הגרח של חלב, אז הוא נכנס לסטרס.

השאלה שלי היא,

מה צריך לעשות כדי שהוא יצא מזה? לפני ההרצאה ישבתי, אכלתי איתו,

כי הוא ישן תמיד מוקדם, הוא לא יכל לבוא,

והוא הסתכל עלי כשאכלתי פרוסה של גבינה,

והסתכלתי בעיניים שלו,

שהוא אומר לי, אבא, אני כל כך רוצה לאכול, אני כל השנים האלה מסתכל עליכם,

ומתי אני כן אכל לאכול גבינה?

אז קודם כל, זה לא טוב שאתם אוכלים לפניו.

דבר שני, אמרת, שמע... הוא רגיל, הוא רגיל לזה.

אז אל תרגיל אותו. מקבל פיצוי תמיד על זה ודברים אחרים. לא, לא, לא, לא, אבל אל תרגיל אותו שיסתכל. דבר שני,

אמרת שגם באוויר זה כבר מתחיל להפריע.

כן.

אז אל תאכל לידו. אז אל תאכל לידו, ודבר נוסף,

אתה אומר שזה לא משתפר, ומה אני ביקשתי מכם לעשות?

שלושה חודשים אז ביקשת,

ושלושה חודשים לימוד, מתעני דיבור זה היה. אני לא זוכר באיזה הרצאה שעשינו בשבת שאני איתך ב... ועשיתם את זה פיקס?

אני ישן ארבע שעות כל לילה.

אני ביום עובד, בלילה מצלם, ו...

מה שהוא אומר שלא? לא עשיתי.

נו, אז איך אתה רוצה שזה יעזור ביד?

בשביל זה אני משתדל לעשות בדברים אחרים, של חסרי... אבל לא מועיל,

לא מועיל, יא בן עמי, לא מועיל. אתה צריך לקרוא את עצמך.

אז יש מישהו כמוך שאמרתי להם,

וזה כן עזר, אז אני חשבתי שזה אתה. אבל יש משפחה שהיה להם אותו דבר, וזה השתפר. נשאר רק עוד משהו קטן שהוא לגלוטן או משהו, לא יודע מה. הוא גם מהנבגר למדיה, אז אמרתי לך שהוא היה מהילד של הנבגר למדיה, והיה לו בעיה לו בהתפתחות,

וברוך השם שזה, הוא מתגבר על זה. טוב,

אין מה לעשות. אתה הוריד בעבודה ותלמד שעתיים תעני דיבור, ויש לך חצי שעה,

שלושה חודשים. תעשו את זה, אבל באמת וברצינות.

אל תראה לו הרבה חלב, אל תאכל לידו.

זה אפילו אם הוא מתרגל, זה צער.

כשבן אדם רואה ששני אוכל משהו, זה צער,

לא לצער. כן, זה נראה בעיניים שלו, למרות שאנחנו חושבים שהוא מתרגל לזה כבר. לא, לא, סתם אני אומר לך, מדיני צער. לא מצערים בן אדם, לא משנה מי זה, כמו אדם רעב שאין לו מה לאכול, והוא מסתכל עליו. הוא תמיד מקבל פיצוי בדברים אחרים. עוד פעם פיצוי, אמרתי לך, יש לו אבל צער מהגבינה.

בסדר?

אז תשמרו על מה שאמרתי וניתן לו שוב ברכה, אבל תעשו את זה. מה השם שלו?

חושן יוחאי, בן גיל וסימונה.

חושן יוחאי, בן גיל וסימונה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה ויוכל לאכול גבינה.

רבותיי, מי שרוצה ציציות, כיפות, כיסויי ראש, ברוך יהיה.

ברוכים תהיו לשם, תודה לכם על ערב נעים זה.

רבי חנניהו ברגשי אומר, עושה הכבוד השבוע, חושן הכבוד השבוע.

תודה רבה.

אני מתנצל שהתפרצתי, מחילה.