אליקים - אליקים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אם כעבדים, איננו אחת תלויות עד שתחונן ותוציא לאום משפטנו קדוש

אם כבנים,

אם כעבדים,

אם כבנים רחמנו,

כרחם הבנבנים,

אם כעבדים,

איננו אחת תלויות עד שתחונן ותוציא לאום משפטנו קדוש.

אם כבנים,

אם כבדים,

אם כבנים רחמנו,

כרחם הבנבנים,

אם כבנים,

איננו אחת תלויות עד שתחונן ותוציא לאום משפטנו קדוש.

אם כבנים,

אם כעבדים,

אם כבנים רחמנו,

כרחם הבנבנים, אם כבנים, איננו אחת תלויות עד שתחונן ותוציא לאום משפטנו קדוש.

חושגי

מראש אבותי

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואת הילד חושן יוחאי בן סימונה,

לרפואת ערן חיים בן ז'נט,

מרים בת שושנה,

לרפואת התינוק חיים דוד יצחק בן אלינור,

להצלחת הילד ליאב בן יעקב, יעקב בן חיים.

תודה לוועד המושב אליקים, לקיום ההרצאה בבית העם,

והערב יהיה לעילוי נשמע התורה היקרים.

מורגלים אנחנו להביט על משפט כעל גזלן ורוצח,

בעת שמשפט הרי הוא מקור הברכה, החיים וכל טוב.

מי הולך למשפט? אנחנו מבינים, גזלנים, רוצחים.

אלה צריכים משפטים.

אבל משפט הרי הוא מקור הברכה, החיים בכל הטוב.

יש מעשה שמובא במדרש.

אלכסנדר מוקדון

הגיע למדינה ושמה אפריקה.

והוא ראה שם שיש משפט אצל המלך.

שניים עומדים לדין.

אחד אומר אני קניתי חורבה

מהאיש הזה ומצאתי בה אוצר.

ואמרתי לו

קח את האוצר.

כי אני קניתי ממך רק את החורבה ואת האוצר לא קניתי.

והשני אומר

כמו שאתה מפחד מעוון גזל

גם אני מפחד מעוון גזל.

ואני מכרתי לך

את החורבה וכל מה שיש בה.

שמעתי משפט כזה פעם.

כל אחד טוען

לא כולה שלי אלא כולה שלו.

קרא המלך לאחד מהם ואמר לו תגיד לי יש לך בן?

אמר לו כן.

קרא לשני אמר לו יש לך בת?

אמר לו כן.

אמר התחצנו שניהם ויקבלו את האוצר.

אבל אלכסנדר מוקדון

טמא על המשפט.

והמלך האפריקאי אמר לו מה אתה טמא? לא דנתי טוב.

אמר לו

אם זה היה אצלי

הייתי מוריד את הראש של זה והראש של זה כמו דאעש

ולוקח את האוצר לעצמי.

אז הוא שאל אותו המלך האפריקאי תגיד זורחת אצלכם השמש?

אז הוא אמר לו כן. אז הוא אמר לו זה לא בזכותכם בזכות הבהמות שלכם.

אדם ובהמה תושיע השם.

אדם בזכות בהמה תושיע. אתם לא רואים שהשמש תזרח עליכם עם המשפטים אצלכם

שאתה מוריד את הראש לשניהם ולוקח את האוצר בגלל שאם כל אחד רוצה לתת לשני את מה שהוא חושב שלא שייך לו.

הנה לפנינו משפט שהוא הפוך מהמשפטים שלנו.

אנחנו רגילים כשהולכים לבית משפט זה כשכל אחד טוען שהוא צודק

ושהוא תובע את השני שמגיע לו.

אף אחד לא הולך למשפט ואומר מגיע לשני.

והם רבים כל אחד רוצה לתת לשני.

אין אצלנו משפטים כאלה.

זאת אומרת אנחנו כמו אלכסנדר מוקדון.

מזה לא שמענו מעולם.

שהרי ודאי לא היה שם לא שחוק

ולא מליצה.

הייתה שם מריבה בבית דין אפריקאי.

כל אחד רב עם השני שמגיע לו האוצר.

אז אם ככה זה מראה שאנחנו מעוותים.

מי שמתבונן במהות של משפט יבין שהמשפט האמיתי יכול להיות אך ורק בציור של אפריקה.

איך יטעון כל אחד כולו שלי?

הרי ודאי שאחד מהצדדים גזלן.

אם אני טוען שזה שלי וגם השני טוען שזה שלי ודאי שזה שייך לאחד אז מישהו פה גזלן.

והמשפט האמיתי הוא דווקא כשאחד טוען טול את שלך כי אני לא רוצה להכניס את עצמי בספק גזל.

והחבר צריך להשיב לו להפך לא אתה תטול אני לא רוצה להיכנס בספק גזל.

מה פתאום אתה מפיל עלי תיק של גזל?

וזה מובן כל כך עד שהמלך שאל את אלכסנדר

האם אצלם יורדים גשמים

וזורחת השמש?

הוא אינו מבין איך חיים הבנויים על יסוד משפט אחר

שאף אחד לא חושש לגזול את השני.

ובאמת הרי שהפכנו כערה על פיה.

במהלך המחשבה שלנו נתהפך לחלוטין מהמהלך הנכון.

כי על איש ששונא בצע אנחנו מביטים כעל מי שאינו מן היישוב.

אחד שלא אוהב ממון

ושונא בצע,

כאלה לא מצא אפילו משה רבנו בדור המדבר.

אבל

איש שונא בצע אנחנו מביטים עליו כעל מי שאינו מן היישוב

ואנחנו טמאים עליו תמיהה של אלכסנדר מוקדון.

משום שאין אנו יודעים מהו משפט

ומהו ביעור הרע.

איך מבערים את הרע מקרבנו.

אם היינו יודעים מביעור הרע

והיינו יודעים את גודל הרע והמסית שבממון

שמביא לידי גזל,

קנאה,

שנאה וכל המידות הרעות שבעולם,

היינו יודעים גודל ההרחקה שחייבים להתרחק מממון

שהיה צריך להיות יותר שנוא מברזל

שהרחיקה אותו התורה.

כי הברזל מקצר חייו של האדם.

לכן במקדש לא מניפים ברזל.

אז זאת אומרת אהבת הממון גורמת לגזל, לשנאה, לקנאה, לרציחה.

לגניבה, לכל הדברים הרעים וצריך לחזור על זה בתשובה, אומר הרמב״ם,

יותר,

יותר מרצח.

אהבת הממון.

למה? כי זה שייך למידות וקשה לפרוש מזה.

קשה מאוד לפרוש מזה.

ורואים שקנאת איש מרעהו זה בעצם מה שמניע את כולם

ועין צרה של אחד בשני.

ואין אדם מסתפק במה שיש לו

ואינו שמח בחלקו.

וכל הדברים האלה גורמים לכל המלחמות, כל הצרות,

כל המחלוקות,

הכל סביב הממון.

זאת אומרת,

כתוב שהעולם נידון בזעם,

אלפיים ראשונות היה זנות,

אלפיים שניות

עבודה זרה ואלפיים אחרונות ממון.

זעם.

אז זאת אומרת,

תוריד קצת טריבל, מה הבעיה?

זאת אומרת,

שהנקודה היא

שאהבת הממון

היא בעוכרינו.

ומי שהוא שונא בצע, וואי וואי, מה עשית? יותר גרוע?

תוריד טריבל. טריבל. אתה יודע מה זה טריבל?

כתוב טריבל.

טריבל.

טריבל.

טריבל.

אתה מוסיף טריבל.

תוריד טריבל.

יש בס ויש טריבל.

טריבל.

יותר טוב.

קצר וקולע.

כן.

אז לכן,

תפתח טיפה כבר, קיצרת יותר מדי.

זאת אומרת,

שאם אנחנו מוצאים מישהו שונא בצע ומתרחק

מאהבת הממון, האדם הזה ניצול מהרבה צרות. חזרת בחזרה,

הרבה הרבה צרות יימנעו מן האדם במשך כל חייו.

התקפי לב,

מחלות, לחץ דם וכו',

רק בגין הממון.

ועיניו של אדם נתונות מה יש בכיסו של חברו.

מה הוא קנה, מה הוא פיתח, מה הוא עשה, מה זה.

ורוצה להשתתף איתו, להתחלק איתו אפילו.

לחוצפה אין גבול.

אדם,

אין לו בעיה להיות קורא דגר ולא ילד,

עושה עושר ולא במשפט,

בחצי ימיו יעזבנו.

עוד פעם חזרת.

קורא דגר ולא ילד זה ציפור זכר, קוראים לה קורא.

קוראים לא קורא.

קורא דגר, דגר, מה דגר? קורא לא מוליד.

קורא דגר ולא ילד.

יושב על ביצים לא שלו.

קורא דגר ולא ילד.

ככה עושה עושר ולא במשפט.

מי שרוצה לעשות עושר ולא במשפט לא על פי דין לא על פי צדק

והאדם הזה רוצה לתגור על

ביצים לא שלו או על מטבח לא שלו או על קייטרינג לא שלו

הוא רוצה לתגור על זה הוא רוצה חצי חצי

בן אדם כזה עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו

או שהוא יעזוב את זה בחצי ימיו

או שהוא יעזב מן העולם בחצי ימיו.

כי בן אדם אסור שילטוש עינו על כסף של זולתו.

אדם צריך להיות שמח בחלקו.

צ צ צ צ צ צ צ צ עדיין.

אז אם כן,

רואים מפה שהעניין של הממון

הוא חמור ביותר.

חכמים זיכרונם לברכה אמרו ואנשי סדום רעים וחטאים.

רעים בגופם וחטאים בממונם.

הוציאו חכמים זיכרונם לברכה חטאים בממונם

מכלל רעים בגופם.

תפרידו.

יש חטאים ויש רעים.

מה ההבדל בין חטאים? חטאים זה בנפרד.

חטאים בממונם

ורעים בגופם.

עכשיו יותר גרוע, הכל בס,

הכל עמום.

וקבעו מדור בפני עצמו.

וקבעו מדור בפני עצמו.

זאת אומרת,

עניין החטאים בממון זה מדור בפני עצמו.

רואים מכאן את גודל ההשחטה בנפש שיש בממון

עד שהוא מדור לעצמו.

זהו, תשאיר ככה.

זהו.

שאין לכלול את זה בכלל הרעים בגופם.

רעים בגופם זה לחוד.

חטאים בממונם זה לחוד.

ועל זה נאמר בכל מאודיך על ממון.

ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך

ובכל נפשך ובכל מאודיך רואים שממון זה בנפרד חוץ מנפשך.

יש אחד שאוהב את ממונו יותר מנפשו.

על הממון הוא ימסור נפש

ועל הנפש שלו הוא לא ימסור נפש.

ככה זה תאוות הממון והיא חבויה אצל כל אדם עד שהיא מתפרצת.

זה כמו עפרון.

בהתחלה הוא נותן את השדה בחינם, הוא מתנדב, הוא עושה הכל בהתנדבות.

בטח החשיבות שלך אברהם, בשבילך מה לא,

מי? ודאי, רק בשבילך.

ארגון לא בני ובנך, מה היא? כולה, אתה מבין? מה דיברנו? זה כלום, שום דבר.

כמה שקלים, אבל מהשקלים הכי טובים שזה עובר לסוחר וכו' וכו'. התורה הוציאה מעפרון את הוו.

וו זה אחד מאותיות שמו יתברך.

סילקה ממנו את הוו השאירה ממנו עפרן.

אתה רק עפר אתה.

אתה רק עפר, רק כסף, אתה מבין.

אתה שחקן, כאילו, מה אתה עושה?

מה אתה עושה? היה בסדר.

אתה שחקן, אתה בהתחלה אומר התנדבות, אתה בא בהתנדבות לשם שמיים, הכל נותן את חלקת השדה בחינם, אין שום בעיה.

בסוף, אבל אתה יודע בינינו מה זה כסף, חרטא, רק תעביר אותו אליי והכל בסדר.

הכל בסדר.

כשמתברר לאדם שמהותו של משפט הוא ביעור הרע,

אז יבין כמה גדולה השמחה והאושר עוד פעם עשית. מה אתה עושה? תגיד, היה. מה קרה לך?

כשמתברר לאדם

שמהותו של משפט הוא ביעור הרע,

מה המטרה? מה המהות של המשפט?

המשפט בא לבחר את הרע. מישהו משני הצדדים שבאו לדון,

הוא הולך לעשות רע.

המשפט בא להוציא מידו את הרעה.

שלא יעשה רעה.

אז מה זה משפט? זה טוב.

זה מברר את האמת

ומבחר את הרע.

אז אדם כזה יבין.

כשהוא מבין מה מהות המשפט, כמה גדולה השמחה והאושר,

כשהמשפט גדל ומתרבה.

מה שאנחנו קוראים צדק.

אנחנו אוהבים צדק, אבל אצל השני.

או,

יופי, מגיע לו.

כן, ככה.

וואו, כן.

אבל אם הצדק צריך להגיע אלינו,

אנחנו לא רוצים שהצדק יפגע בנו.

שהרי בזה יש את כל העונג

והחיים והנועם

בדרך המשפט.

לכן כל הצדיקים התאוו וציפו לדין.

משום שדווקא בדין ובמשפט,

בביעור הרע מכל וכול,

בזה כל ההצלחה.

משום שדווקא בדין

ובמשפט,

בביעור הרע מכל וכול, בזה יש את כל ההצלחה.

כתוב, ותיכן עיניו מרעות.

אמר רבי יהודה בן סיימון, אברהם תבע זקנה.

ביקש מהקדוש ברוך הוא שעד ימיו לא הייתה זקנה.

לא היו סערות מלבינות.

לא היו מבחינים בין זקן לצעיר.

אברהם ויצחק היו הולכים, נראים אותו דבר.

אז הוא תבע זקנה.

אז הקדוש ברוך הוא אומר יפה ביקשת וממך זה מתחיל.

יצחק תבע ייסורים.

למה הוא תובע ייסורים?

אמר לפניו ריבונו של עולם.

אדם מת בלי ייסורים, מידת הדין מתוחה עליו.

מתוך שאתה מביא עליו ייסורים, אין מידת הדין מתוחה כנגדו.

זאת אומרת, הייסורים ממרקים

את הדין.

מרפאים אותו.

אם אדם מקבל ייסורים, זה במקום שיקבל את מלוא העונש בדין.

אז הוא טבע ייסורים.

ואמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך,

דבר טוב תבעת, ממך אני מתחיל.

יצחק, שהוא היה דיין אמיתי,

כי עליו נאמר שהוא מידת הדין,

מידת הגבורה,

הוא ידע מהו משפט.

והוא ביקש על עצמו ייסורים בלי רחמים ובלי ויתור כלשהו.

אבל אנחנו נשתבשנו במידה הזאת כל כך,

עד שאנו מביטים על עונש

כעל נקמה,

על ייסורים

כעל קנס.

ככה אנחנו רואים.

עונש זה נקמה,

ייסורים זה קנס.

אבל כשאנחנו רואים את הכתוב,

אני אדוני אוהב משפט,

אנחנו מניעים את הכתפיים בתמיהה, הקדוש ברוך הוא אוהב עונשים,

ייסורים, אוהב משפט.

מזה רואים עד כמה אנחנו רחוקים מהתוכן האמיתי של משפט.

שהלא כל עוזו של הקדוש ברוך הוא משפט,

ועוז מלך

משפט האב.

מה עוזה של מלכות? משפט. בלי זה תיכון עולם, תיכון מלכות.

הווי מתפלל בשלומה של מלכות,

שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.

אתם רואים מה זה דאעש.

אין דין ואין דיין.

מי שהם תופסים, מחליטים מה עושים איתו, מורידים לו את הראש, מה עושים, ככה, ככה, ככה, אין להם שום בעיה בכלל.

כשאין דין ואין דיין יכולים ללכת כפרים שלמים להרוג, להרוג, להרוג,

לעשות מה שהם רוצים. אין דין.

אין דיין. הם.

הם השופטים, הם הדיינים, הם מחליטים.

שואלים בן אדם,

כמה פעמים צריך לכרוע לכיוון מכה?

ארבעה, חמש, אה, אתה לא יודע, טאח בראש יריהו.

ישר.

אתם מתארים לכם דבר כזה?

זהו.

אנחנו נשתבשנו במידה זו כל כך,

עד שאנחנו מביטים על עונש כעל נקמה ועל ייסורים כעל קנס.

אבל אנחנו רואים שהשם אוהב משפט.

בעוז מלך משפט אוהב, וזה עוזה של מלכות ומשפט.

המבין יבין עד כמה צריכים להיות חביבים על האדם ייסורים.

ייסורים מבלי שמץ של ויתור.

לצרף, לזכך, לטהר

מכל שיג,

מכל שמץ שרע,

שזהו יסוד המשפט.

ברור שאם בן אדם

מתלבש לחתונה,

הוא חתן,

אז הוא ישמח מאוד על כל הערה שיעירו לו אם הגרב נשמטה לו,

אם יש לו כתם בחליפה,

אם העניבה לא מסודרת.

כל הערה שהוא יקבל בנושא זה,

מבסוט, יתקנו אותו שבתמונות הוא יצא מוצלח.

אתה הולך לדין שם למעלה.

בנפש שלך יש כתמים, יש פגמים,

יש חסרונות, יש כל מיני.

אם היו מתקנים אותך פה ואומרים תנקה את זה, תוריד את זה, תשפר את זה, תשלים את זה וכולי,

היית מגיע לבית דין של מעלה, צדיק וישר,

ולא היו מוצאים בך שום פגם. אז היית צריך להודות מאוד מאוד מאוד לכל מי שיתקן אותך,

שחלילה לא תעמוד כמו אילם בדין ותצטרך להתבזות,

להתבייש ולהיענש.

המבין יבין עד כמה צריכים להיות חביבים על האדם יסורים, רק מי שמבין יבין.

יסורים בלי שמץ של ויתור,

לצרף אותו, לזכך ולטהר מכל שיג,

מכל שמץ רע, כי זה יסוד המשפט.

כל ההצלחה והישועה,

כל ההצלחה והישועה היא דווקא כשאין ויתור,

כשאין רחמים בדין,

אלא זיכוך וצירוף עד שאין שיעור על כחוט השערה.

כתוב במדרש

בראשית רבה צדיק חטא,

לישועתך קיוויתי אדוני,

אמר רבי יצחק,

הכל בכיווי.

הכל בכיווי פירושו הכל בתקווה.

אמר רבי יצחק, הכל בכיווי.

ייסורים בכיווי.

אתם שומעים? לקוות לשם בייסורים.

קדושת השם בכיווי.

זכות אבות בכיווי.

תאוותו של עולם הבא בכיווי.

ייסורים בכיווי.

זה מה שאומר הכתוב בישעיה כ׳.

אף אורח משפטיך אדוני קיווינוך,

אלו ייסורים.

מה כתוב?

אף אורח משפטיך אדוני קיווינוך.

אז משפטיך קיווינוך, אנחנו מקווים למשפטים,

ליסורים.

לשמך ולזכרך תאוות נפש,

לשמך זו קדושת השם,

ולזכרך זו זכות אבות,

תאוות נפש, תאוותו של עולם הבא.

ואנחנו משובשים כל כך שלא מבינים בכלל את דברי החכמים האלה.

משתדלים לבאר לנו אותם דרך הפשט.

איך מנו ייסורים בין הישועות?

הרי כתוב לישועתך קיוויתי השם.

מה זה לישועתך קיוויתי השם? זה גם ייסורים.

ישועה זה ייסורים?

אנחנו מבינים שישועה זה ייסורים?

אנחנו מבינים שישועה זה מן הייסורים.

ופה כתוב שהישועה

זה הייסורים.

כמו שכתוב בלישועתך קיוויתי.

מכאן מתבהר לאדם מהו סוד המשפט,

ומהו סוד ייסורים בלי ויתור.

מהו סוד ייסורים בלי ויתור.

והנה,

כתאוות עולם הבא,

וזכות אבות,

עד כגון זה הוא סוד המשפט

שהוא סוד הישועה.

עד כגון זה הוא סוד המשפט שהוא סוד הישועה.

שבכל מידה שבעולם אין סגולה כזאת המצרפת,

מזככת ומטהרת כל דבר ודבר,

ומבערת זכר של רע מקרבו של האדם,

כמו המשפט.

אבל מי מבקש משפט?

מי מבקש איסורים?

מי רוצה את זה בכלל?

כי איננו מבינים בכלל

מה כוחו של משפט.

זה הדבר היחידי שיכול למרק אותנו ולהכין אותנו נקיים וזכים,

כדי שנעבור בדין.

משה ואהרון,

יש יותר אהובים אצל הקדוש ברוך הוא ממשה ואהרון.

ומה כתוב במדרש?

מפני מה לא נזכר משה בשירת הבאר?

עלי באר עינו לה,

באר חפרו השרים.

לא מוזכר משה רבינו,

מפני שנענש על ידי המים.

ואין אדם מקלס לאספקלטור שלו.

טוב, אז אני מבין עכשיו למה הוא לא מוזכר במים.

קטגור של משה רבנו היה מים,

ושם לא מזכירים אותו אצל הקטגור.

אבל למה שמו של הקדוש ברוך הוא לא נזכר בשירת המים,

שירת הבאר?

משל לשלטון שעשה סעודה למלך.

אמר המלך,

אוהבי שם,

אמר לו לאו, אמר גם אני לא הולך לשם.

כך אמר הקדוש ברוך הוא, הואיל ומשה לא נזכר

בשירת הבאר, גם אני לא רוצה להיזכר שם.

אתם שומעים עד כמה אוהב הקדוש ברוך הוא את משה רבנו?

אבל הוא ויתר לו?

לא ויתר לו.

אתה פגמת במים?

אתה לא תיזכר בשירת הבאר.

אבל אם אתה לא נזכר, גם אני לא אהיה שם.

זה שאני אוהב אותך לחוד,

וזה שאני צריך לנקות אותך זה לחוד.

אימא שמקלחת את הבן והוא לא כל כך אוהב את המקלחת,

אז היא לא אוהבת אותו?

מאהבה היא מקלחת אותו.

היא רוצה שהוא יריח טוב, יהיה נקי.

הבורא מנקה אותנו, זה מאהבה, זה לא מחוסר אהבה.

יש לנו ציור של אהבה גדולה מזו?

או בכל זאת מה כתוב על משה רבנו? ונוקם על עלילותם.

משה ואהרון בכהניו ושמואל בקורא שמו, קוראים אל השם, הוא יענן בעמוד ענן נדבר אליהם.

ואחר כך מה כתוב? ונוקם על עלילותם.

הקדוש ברוך הוא למרות שהוא עונה להם

כשהם קוראים לו וכולי,

אבל הוא גם נוקם על עלילותם

נקמה כל כך גדולה ונוראה על חטא דק מן הדק,

ומכנים אותו בשם עלילה,

מה שבמקום לדבר אל הסלע אויקה על הסלע.

זה נקרא עלילה,

ועל זה צריך נקמה.

זה כוחו של משפט.

זה יסוד המשפט, לבער

לבער את הרע.

למה? כי נמנע

קידוש השם

על ידי זה שהכו בסלע.

אפשר להגיד שמשה רבנו היה רועה צאן, הוא מבין באבני גיר,

הוא נתן מכה בסלע מיוחד שהוא יודע שמתחתיו יש מים.

יכול להיות פתחון פה. אבל אם מדברים לסלע, אין לו אוזניים.

ואם הוא נתן מימיו,

זה קידוש השם.

אין מקום להגיד איזו טענה.

אז נמנע

קידוש השם בשגגה, בחוסר הבנה.

אפילו אם נגיד בחוסר תשומת לב מספקת.

אבל להגיד על זה נקמה?

להגיד על זה עלילה?

להגיד על זה יען לא האמנתם בי?

זה כוחו של משפט

לבער את הרע.

וחלילה חלילה לוותר למשה רבנו.

וכדאי היה לו כל העונש.

כי כל ההצלחה והאושר הגדול שאין למעלה ממנו זה רק במשפט.

לכן הצדיקים רצו שהשם ידון אותם במשפט.

הרי רבי עקיבא כל ימיו נתעבה.

מתי הוא יוכל להצליח להוכיח לקדוש ברוך הוא את אהבתו?

אפילו אם יסרקו את בשרו במסרקות של ברזל ויחתכו אותו חתיכות-חתיכות באטליז.

וככה עשו לו.

בין מאה עשרים, צדיק גמור, שלם שבשלמים,

ראוי היה להוריד תורה כמשה רבנו.

ועם כל זה לא היה ויתור אצל הקדוש ברוך הוא,

וקרעו אותו לגזרים.

הרוג מלכות.

אבל הוא במדרגה הכי גבוהה בעולמות העליונים.

נו, מישהו יכול להבין את עומק הדין?

יש אומרים שזה על ארבעים שנה שהוא היה עם הארץ.

כך עלתה לי במחשבה.

כך?

זה ארבעים. כך.

ארבעים.

ארבעים שנה שעם ארץ.

ומה הוא אמר?

אם ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו נשיכת חמור. מה עשו לו בסוף? כי אין מה שאמר שיעשה.

ואפילו שאחרי שהוא היחידי שאמר את

השם אלוקיך עתירה לרבות

תלמידי חכמים,

דין זה דין.

צריך להתנקות.

אז מי שמכין את עצמו לדין לבד,

במקום שיחכה עד שיפסקו עליו דין,

זה חכם.

חכם גדול.

כי הוא מבין שמדין לא נמלטים.

ויבואו חשבון

על כל דבר.

אז עשה לבד את החשבון.

תבדוק את עצמך.

כי המשפט הוא מקור ההצלחה.

ורק

אלה שאוהבים רע

הם שונאים משפט.

מה קרה עכשיו?

רק מי ששונא, שונא

את המשפט זה מי שאוהב את הרע. מי שאוהב את הרע הוא שונא משפט.

אבל המשפט הוא מקור ההצלחה והנועם והחיים.

הרמב״ן אומר אם תדין את עצמך תחיה.

אם אתה תדין את עצמך אל תחכה שידונו אותך מלמעלה.

תדון את עצמך לבד. קבל עליך ייסורים לבד.

אז אתה תזכה שתחיה.

תשפוט ותרדוף צדק צדק.

כדי שתחיה לחיי העולם הבא.

כי סוד החיים והברכה הוא רק במשפט.

לכן מי שמכניס עצמו יותר ויותר בסוד המשפט

מגדיל את זכותו לזכות בדין.

אז מה העצה?

העצה היא ככה.

היות ומנת הייסורים תיקבע בראש השנה הקרוב

ויקבעו מהי איסורים,

איזו לחרב,

איזו למשפט,

איזו למלחמה,

הכל ייקבע ביום הדין בין לפרט ובין לכלל.

היות והדברים הם כך,

אז לכן אדם צריך להקדים, קודם כל לחזור בתשובה גמורה, לנקות את עצמו, שלא יתפסו אותו על משהו ביד.

שלא ייכנס לדין

עם שרץ ביד.

כי מי שבא לטהר, כי ביום הזה יכפר עליכם, מטהר אתכם מכל חטאותיכם.

אז מי שבא למקווה ונכנס עם העכבר לבפנים, זה לא מועד.

אם הוא רק יזרוק את העכבר בחוץ וייכנס למקווה, אז הוא יכול לטהר.

אם הוא לא יזרוק את העבירות לפני שהוא נכנס לדין,

הוא בבעיה.

זו חוצפה שאין כדוגמתה.

ועל זה הוא צריך לקבל פי כמה יותר.

עכשיו, בכל אופן, גם אם הוא לא ניקה את עצמו מספיק וכו',

ידונו אותו לאיסורים, לחוליים, למחלות, למי יודע מה, אולי אפילו חלילה למיתה.

מה יעשה אדם?

יקבל על עצמו קבלות

לשנה הבאה,

שהוא מקבל על עצמו לייסר את עצמו

בעבודת השם.

זאת אומרת, יקבל על עצמו מטלות

שהוא יזכה את הרבים, שהוא יעשה חסדים,

שהוא ייקח עליו עול מצוות, עול תורה,

כל מה שהוא יכול להעמיס עליו.

דברים שיהיה לו ייסורים מזה, מה פירוש? לא הכי קלים, לא מה שנוח,

מה שנעים.

יטריח את עצמו,

ממילא יורידו לו מהייסורים שהיו צריכים לבוא עליו.

כי אם הוא כבר קיבל על עצמו,

יקזזו.

מה שאתה קיבלת על עצמך, ירד.

כמו נגיד שבן אדם, חייבו אותו מס הכנסה,

נשלם

נגיד 200 אלף שקל מס,

כן?

ואחרי שחייבו אותו 200 אלף מס, הוא אומר, טוב,

אני אתן לבית יתומים 100 אלף.

והם הסכימו, אמרו, אתה יודע מה, אם אתה נותן לבית יתומים 100 אלף, אנחנו מורידים לך את זה.

מה ההפרש?

הרי בסך הכל אתה תשלם את ה-200 אלף, אז מה הרבע?

הוא אומר, אם נתת למס הכנסה, אין לך מזה שום פרס ושום

זכות ושום שכר, אבל אם נתת לבית יתומים,

אז על ה-100 אלף ייחשב לך צדקה גם, תקבל על זה שכר.

אז אם אתה עושה על עצמך ייסורים שיש בהם מצוות,

אתה גם תתפרנס מהם, תקבל עליהם עוד שכר.

כך שאם יפילו עליך את התיק,

אז יהיו רק איסורים ועונשים, ולך לא יהיה מזה שום דבר.

אז כדאי שאדם יהיה חכם.

לכן אמר דוד המלך עליו, שלום אך טוב וחסד ירדפוני.

אם כבר צריכים לרדוף אחריי צרות, בעיות, מחלות, איסורים וכולי,

שיהיו של אך טוב וחסד, שיהיו של טוב וחסד,

שאלה ירדפוני,

ואני יודע שבזכות זה, ושבתי בבית השם

לאורך ימים עוד, אני אקבל על זה שכר לחיי העולם הבא.

אז המשפט יעמיד אותנו זכים ונקיים. מהמשפט לא ניתן לברוח.

הקדוש ברוך הוא לא מוותר במשפט.

יש רק דרך אחת למחוק

את העוונות.

זו תשובה,

אבל תשובה אמיתית,

חרטה על העבר,

קבלה לעתיד לא לחטוא יותר,

ווידוי דברים לומר, אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי.

וזהו, בזה מחקים את הכול.

אם עשית את זה טוב, לא ייזכר לך מזה כלום.

אלא אם כן יש דברים שהם בגדר

עבירות קשות, כמו שיש בהן מיתות בדין

או חילול השם, אבל גם לזה יש פתרון.

אם אתה תנסה את האמת בכל מקום

ותשבח את תופסיה של האמת

ותשפיל את עושי השקר והרמייה,

לא תצטרך

לא ייסורים

ולא מיתה ולא שום דבר.

והחידה אומר שאם תלמד תורה בעמל ממש,

גם כן לא תצטרך את כל זה, מה שנקרא

ארבעה חילוקי כפרה של רבי ישמעאל.

אז אם בן אדם רוצה באמת לצאת בדין זכאי, יש לו עצה.

חרטה,

קבלה לעתיד ווידוי.

דבר שני, יש עוד עצה נפלאה.

המעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו.

אם אתה תוותר ותבלום ולא תפגע

ולא תנקום ולא תחזיר כל מיני דברים לאנשים שראוי היה כאילו,

ואתה תבלום את המידה שלך, גם שם הם יבלמו את מידת הדין שהייתה צריכה לפגוע בך.

אם תקפיד יקפידו עליך, אם לא תקפיד לא יקפידו, אם תרחם ירחמו עליך, תתאכזר יתאכזרו אליך.

איך שאתה דן אחרים ככה ידונו אותך.

אז המעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו.

יש לנו עוד שבת לפני ראש השנה.

מי ששומר שבת בהידור גמור ולא נכשל בה כלל ושומר אותה בכל הלקותיה,

מוחלין לו עוונות של 70 שנה,

אפילו של עבודה זרה.

אבל אם הוא שומר שבת כהלקתה,

יש עוד שבת אחת לשמור,

שאתה יכול לתקן הכול.

אם תכין את השבת לפני מיום חמישי,

לא תחכה לרגע האחרון, תגיע לבית כנסת בעשרה ראשונים,

תתפלל כמו שצריך, תגיע הביתה, לא יהיה קטטה ולא מחלוקת ולא דברים בטלים על השולחן ולא דברי חולין.

שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול ולא יהיה לוחך בשבת כדיבורך בחול,

ותשמור את השבת ותכבד אותה ותתענג עליה ותעסוק בתורה ובמצוות.

ובני הבית, כולם יעסקו רק בדברים של התרוממות הרוח.

תעברו את השבת הזאת טוב, יש בה כוח לגונן

על 70 שנה של עבירות.

תנצלו את הדברים שאני אומר,

תכינו את עצמכם,

כי לא נותרו ימים ספורים, עשרה ימים, ואנחנו בתוך הדין.

ואתם רואים מה קרה השנה,

וזה המבוא לשנה הבאה.

כי שנה הבאה תהיה קריטית,

לא כמו זאת.

זאת עברנו, פתחילו ורחימו

50 יום, נתנו לשכב על הכבישים, על המדרכות,

על הכול,

עם הכיפה של הברזל.

אבל כשזה יתחיל עם חיזבאללה ודאעש וכל החבר'ה האלה המיוחדים,

אז זה כבר לא יהיה כל כך קל.

אז צריכים להיות מוכנים,

כי קשה מאוד יהיה לצאת לעבודה עם אלף טילים משוגרים ביום,

זה לא כמו עשרות בטפטופים ומדויקים,

ועם מאות קילו של חומר נפץ, כל טיל,

ומונחים.

יש כאלה 180 אלף.

פה, בקושי, התפטרנו משלושת אלפים.

אחרי כל ההפצצות, חמישים יום.

שלושת אלפים הפצצות.

רק הורדנו להם שלושת אלפים טילים,

הם ירו שלושת אלפים טילים, ונשאר להם עוד ארבעת אלפים טילים.

וזה לקח חמישים יום. כמה, לפי החשבון, צריך ל-180 אלף?

אז זאת אומרת, זה לא פשוט.

לא פשוט.

והם מתכוננים לקראת, הם מתאמנים בסוריה לקראת הגליל.

אל גליל, אל גליל, אל גליל.

הם מחכים לכבוש את הגליל.

אז תביאו בחשבון, השנה הבאה לא תהיה קלה,

לא באופן הפרטי ולא באופן הכללי,

אבל יש סימנים שהעולם

הולך לקראת התגוששות גדולה מאוד.

אנחנו מתקרבים בצעדים גדולים ומהירים לגוג ומגוג.

רואים שרוב העולם מתחיל להיות מעורב במלחמות.

הנה עכשיו נכנסו עוד 30-40 מדינות

לתוך המלחמה נגד דאעש.

הפעם זה כבר מלחמה דתית.

הנצרות מול האסלאם, האסלאם מול היהדות והנצרות.

זה מלחמת הדת האחרונה,

ואנחנו נכנסים תכף ומיד לגוג ומגוג.

בזה יילחמו בסוף 70 אומות העולם, אלו ואלה.

אחר כך הם יפנו את נשקם כלפינו בלבד, כולם עלינו,

ואז השם יושענו.

אבל השאלה איפה אנחנו נהיה כל אחד באופן פרטי, בחשבון.

אז כתוב, ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש,

וכתוב שאחד מעיר ושניים ממשפחה רק ינצלו.

אבל יש מי שמלמד זכות על ישראל ואומר שאחד מעיר יציל עיר ושניים ממשפחה יצילו משפחה,

כי לא יהיו להם זכויות להינצל בזכות עצמם.

רק אחד יהיה לו בעיר זכות להינצל, אחד מעיר תארו לכם,

זכות בזכות עצמו.

מה קורה? אתה משחק לי כל הזמן?

אז מה אתה, יש לך שדים שמה? מה קורה?

אז זאת אומרת,

אחד עיר רק יהיה ראוי להינצל,

ושניים ממשפחה.

אתם מתארים לכם?

זה לא פשוט.

לצאת בדין זכאי, לא פשוט.

ואם נצטרך לחסדים של אחרים בשביל שאנחנו ננצל,

תהיה לנו בושה גדולה.

כי כשיבוא מלך המשיח,

אז יהיו הרבה אנשים שחושבים שהם היו דתיים, והם יבואו ויגידו, אהלן, אהלן.

ירצו לחבק אותו, כן?

שמה, במרחק,

לא להתקרב.

לא ראוי.

לא ראוי. לא ראוי.

תהיה בושה גדולה, יהיו אנשים

עם מגבעות גדולות, זקן גדול, וחליפות, ומדרימה,

וירצו להתקרב, יגידו לו, הופ,

שמה, בפינה, תעמוד בפינה, תעמוד בפינה, לא ראוי.

אז זאת אומרת,

המשפט לאלוקים הוא.

השם אוהב משפט,

אלוהי המשפט.

אנחנו נהיה נידונים במשפט בראש השנה.

יום הראשון זה יום קשה.

דנים על פי האמת לאמיתה בלי חסד.

זה נקרא דין הקשה.

ביום השני זה דין הרפה.

יש יותר קצת הנחה.

ולמעשה כל מי שידון ביום השני הוא לא ראוי לחיות.

ואם יש סיבה להשאיר אותו בחיים,

זה רק בגלל שהוא כלי עזר לצדיקים האמיתיים.

רק זה.

אם לא, אין לו זכות.

כך כתוב בזוהר הקדוש.

אז לכן צריך לדעת, רבותיי,

או שאתם צדיקים גמורים,

או שאתם מסייעים

לצדיקים הגמורים כדי שיוכלו לעשות משימתם בעולם.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אם כבנים, אם כבנים, אם כבנים, אם כבנים רחמנו כרחם אברבנים.

אם כבנים,

איננו אחד תלויוט עד שתרחמנו ותוציא לאום משפטנו קדוש.

אם כבנים,

אם כבנים,

בסוף הערב, למי שירצה,

בסוף הערב,

למי שירצה, יש פה דיסקים שהוצאתי בצוציק איתן.

צוציק קטן.

היה מלחמה, צוק איתן, כן? צוציק קטן.

אז אני דיברתי אולי איזה 50-60 דרשות קצרות

על ביבי ועל יעלון ועל גנץ

ועל המלחמה ועל כיפת ברזל ועל כל מה שהיה ומה צריך לעשות ואיך להתפטר מהם ואיך למצוא את המנהרות.

דברים נפלאים. למי שירצה, הוא יכול להשיג שני דיסקים בסוף.

כן.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

יש לי שאלה.

ברור.

רציתי לשאול אותך,

היום יש משחק גדול של מכבי חיפה.

אז אני תכננתי ללכת אליו. מה זה, משחק בטניס?

כדורגל.

אה, הכדור הגדול הזה?

כן.

אז אני תכננתי ללכת אליו, ואז אחרי זה אמרו לי שיש המצאה.

וויתרת.

כן.

אז עכשיו המשחק הזה זה כאילו יצר הרע נחשב?

אתה ניצחת את יצר הרע הערב בגדול.

אשריך שאתה זכית.

התוצאה לא תשתנה אם היית שמה זה היה רק משתנה לגביך התוצאה

שאתה במקום לשמוע דברי תורה דברי אלוהים חיים

ראית קבוצה של אנשים שבועטים בכדור כמו ילדים מפגרים

עכשיו אתה זכית להיות מאלה שמסתופפים באוהלי התורה בין הצדיקים

אשריך ואשרי חלקך

תודה רבה

תהיה בריא

שאלה נוספת

משפטנו קדוש

אם כבנים, אם כבדים

ערב טוב כבוד הרב, ערב טוב, יש לי סוגיה שאני נמצאת בה כבר שלוש שנים מאז שאני נשואה

בעלי לא רוצה לעשות שבועות בבית כי הוא אוהב את האוכל של אמא

מה עושים?

הוא לא רוצה לאכול את האוכל של אמא? שלי הוא לא רוצה לאכול

למה? כי הוא אוהב את השניצל והספגטי של אמא שלו

ויש לך בעיה להעתיק את זה?

כן למה? כי מהבית גדלתי שבשבת יש אוכל של שבת שהוא לא של יום יום

בסדר גמור, תעשי לך את מה שאת אוהבת ותעשי לו ספגטי ושניצל אבל אני זרק מלא אוכל

יזרק? תעשי בדיוק במידה, מה הבעיה?

מה הבעיה לעשות? שניצל אחת או שתיים? מה הבעיה?

בספגטי, למה שייזרק?

שלוש שנים בשביל זה אתם במחלוקת על השולחן?

יש לי עצה בשבילך.

תעשי שניצל לחודש,

תקפיאי,

וביום שישי רק תחממי לו, שלום על ישראל זה הכול.

מה הבעיה? למה כל פעם מחדש?

תודה. בהצלחה.

כן, תן לה בבקשה שמה.

שלום, אני מעדיפה לא לעמוד אם אפשר.

טוב.

אני נשואה כבר חמש שנים,

ועוד לא זכיתי לפרי בטן,

ורציתי ברכה, ו...

עד היום בכלל אין לך כלום?

לא.

והייתם בבדיקות?

כן.

ואין בעיות?

יש, אבל לא בעיות של מאה אחוז.

הבנתי.

תראי, תקבלי על עצמך ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים כל יום.

בעלך

ילמד שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור,

שלושה חודשים רצוף גם כן.

שעתיים רצופות, שלושה חודשים רצוף.

לגבי בעלי זה בעיה, כי קודם כל הוא לא פה,

ואני לא יכולה בשמו לקבל משהו.

ודבר שני, הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לעבוד את השם. הוא מבחינתו במקסימום כרגע.

אז לא צריכים אותי, כאילו.

לא.

אני באתי לפה, כי אני רוצה את... אבל צריכים גם אותו. איך תביא ילדים מלעדיו?

צריך גם אותו.

שעתיים הוא צריך ללמוד רצוף

בתענית דיבור כל יום, שלושה חודשים רצוף.

אם יעשה כך ואתה עשי כך, בעזרת השם הברכה טועית. ואפשר הפוך?

אפשר שאני אלמד שעתיים והוא חצי שעה?

אמרת שהוא עושה כל מה שהוא יכול, אז ממילא הוא לומד, לא?

הוא לומד לא כל יום שעתיים. הוא לומד, זאת אומרת,

אני אגיד לך מה הוא לומד? לא, לא מעניין אותי, אבל הוא לא לומד תורה שעתיים ביום? לא.

הוא לומד, יום אחד הוא לומד במשך חמש שעות? לא, לא, לא. ואז שעה ביום.

לא, לא, לא. יש לו 24 שעות ביממה.

קודם כל הוא חייב לקדוש ברוך הוא.

אם הייתי בא אליכם הביתה, מביא לכם בונבוניירה עם 24 שוקולדים,

מה הייתי מבקש? תכבדו אותי בשתי שוקולדים.

הייתם מכבדים אותי?

אם השם נותן לו 24 שעות, שעתיים הוא לא יכול לתת לו מתוך זה?

צריך לשאול אותו.

הוא לא יביא לו את הבונבוניירה.

אני לא יכולה להתקשר. האמת שהוא בשיעור תורה עכשיו.

עוד פעם.

זה דברים פשוטים הרי. קודם כל הוא חייב לבורא יתברך.

צריך קביעות עיתים לתורה. זה הלכה.

שולחן ערוך.

סימן קנון ה וקנון ו.

צריך קביעת עיתים לתורה.

שילמד שעתיים רצופות כל יום. לא משנה באיזה שעה.

כבוד הרב, אם זה היה תלוי בי, אז הוא היה יכול ללמוד כל היום.

אני לא מנהלת את הרצונות שלו ואת ההחלטות שלו.

אני לא מבין מה קורה פה עכשיו.

הולכים לרופא.

אומרים לרופא, אנחנו רוצים ילד. אבל אני מסכימה איתך.

אני מסכימה. אומר גברת, את צריכה להגיד לבעלך שהוא צריך לקחת כדורים כאלה וכאלה.

אני לא יכולה להגיד לבעלי לקחת כדורים כאלה וכאלה.

איך אני אגיד לו? הוא לא פה עכשיו.

תגידי לו, שתגיעי הביתה, שהוא צריך לקחת כדורים כאלה וכאלה.

תראה, הוא בולח כבר כמה כדורים.

אני לא יודעת אם הוא יסכים לקחת את הכדורים האלה. אולי אני אבלע את הכדורים במקומו.

אני נותן לכם תרופה מדודה ומדויקת, מה כל אחד צריך לעשות.

ואני אומר מה צריך לעשות, אם תעשו או לא.

אוקיי, זאת אומרת, אם אני אבוא ואני אומר לו את זה, והוא יגיד לי לא,

מה אני עושה הלאה? אז תגידי לו שלא זכינו בברכתו של אמנון יצחק,

ונמשיך לקוות לשם לבד, בלי שום עזרה של אחרים. זה הכול.

מה קרה? לא קרה כלום.

כמו שהמתנתם עד היום, תמשיכו להמתין הלאה.

אבל אם רציתם שאני אעזור במה שאני יודע, ויש לי קצת ניסיון,

אז הנה,

זאת התמיכה שלי שאתם תוכלו לזכות.

תרצו לעשות, הרווחתם, לא תרצו, לא הפסדתם.

אוקיי, אז מה אתה אומר בעצם? חצי שעה ביום? עוד פעם אני חוזר.

כן. שעתיים בעלך לומד תורה ברציפות,

כל יום שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.

בתענית דיבור, זאת אומרת, הוא יכול רק לדבר דיבורים של תורה בשעת הערבית. בדיוק הבנת.

כן, אוקיי. עכשיו,

ואת לומדת חצי שעה כל יום,

ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.

כל יום, בלי הפסקה.

כל יום.

זהו.

מסובך?

לא. זהו. פשוט. עכשיו תגידי לי מה השמות.

חנה אילנה בת הדסה.

חנה אילנה בת הדסה. ומשה בן סוניה.

ומשה בן סוניה, השם יזכה אתכם, לזרע חי וקיים מהרה, בזכות

הקבלות שנתתי לכם לעשות.

אמן, כן יהי רצון. תודה, כבוד הרב. תהיו בריאים.

פנים,

פניך, כן, למי, למי? לך?

תן לו שאלה פה.

אל תעלם אוזניך, אל תעלם אוזניך. ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

בפעם שעברה שהיה הרב כהן הייתה אישה שהיה לה בעיה של פרי בטן,

ואני יודע שהיא ובעלה את הקבלות שנתן להם הרב

הם ביצעו.

אז הוא פשוט מאוד נמצא בקריית גת כרגע,

אז רציתי שהרב יחזק את הברכה בשביל הזירוז.

הוא נתת לו לצום, 40 יום הוא צם,

והיא למדה מה שצריך, לא זוכר.

שמם?

אני יודע רק את שמו.

דניאל בן מכלוף.

דניאל בן מכלוף, השם יזכה אותם לזרע חי וקיים מהרע.

אמן. תהיה בריא.

כן.

שאלה נוספת.

הוא לא רצה לשאול שאלה?

דימן ביניהם תישאר, ותאסוף עדר טועה,

ותקי, עוד שאלה יש!

שלום, כבוד הרב.

כן, שלום.

אפשר לשבת?

אפשר לעמוד, כן.

יש לנו את הזכות בחירה.

אני יכלתי לבחור אם לבוא לפה או לא לבוא לפה.

אבל ברור לנו מלכתחילה,

ידע מה נעשה מאוד לפני שנולדנו, נכון?

כן. אז איפה הזכות בחירה פה?

סליחה.

איפה עכשיו כביכול אני עושה לו נחת רוח בזה שאני לומד? כי הוא כבר עדיין ילמד או לא ילמד.

איך הוא... הוא כבר ידע את השכר שלי מלכתחילה עוד לפני שנולדנו, אתה יודע את השכר שלי. איך הוא יודע שאתה...

הוא יודע שאני כבר אלמד.

איך הוא... והוא יודע שאני אעשה מה שאני אעשה אם זה לפה או לשם.

איך הוא יודע מראש...

אגן העדן שלי או הגיהינום שלי מובטח לי כבר, נכון?

איך הוא יודע מראש שאתה תחליט לבוא לפה,

אחרי שהחלטת

לבוא לפה,

הוא ידע את זה מראש.

אבל רק אחרי שאתה החלטת הוא ידע.

אם לא היית מחליט מה הוא היה יודע,

מה שתחליט אחרת.

כי אם היית מחליט אחרת

הוא היה צריך לדעת את מה שתחליט אחרת.

וכיוון שאתה מחליט מה שאתה מחליט

ואחרי שהחלטת מה שהחלטת

הוא יודע מראש מה תחליט.

וההחלטה נשארה בידך.

לא הבנו אני אחזור עוד פעם

היות שהקדוש ברוך הוא נתן לך בחירה

וזה לא הצגה וזה לא משחק הוא נתן לך בחירה

ואתה בכל רגע נתון יכול לבחור מה שאתה רוצה

זה לא קובע לך מה לבחור זה ברור אז זאת אומרת

אתה הוא יודע מראש

שאתה תחליט היום לבוא לפה ואתה תשאל ותיגע בזקן עכשיו

וכן למה לא הראית שהוא נוגע בזקן הלו

עכשיו תיגע עוד פעם בזקן שירוס נגעת בזקן כן

עכשיו ראית אני אמרתי לך מה לעשות לא הוא אמר לך אבל הוא ידע את הסיכוי שתתנהג כבר בטח שהוא ידע עוד לפני שנולדת הוא ידע עליה נכון למה

בגלל שאצל הקדוש ברוך הוא עבר הווה ועתיד זה אותו זמן

אוקיי אתה מבין איך הוא ידע מראש אני רק רוצה להבהיר שזה לא פתאום תהיה שאלה אפיקורסיות זה כאילו באמת רוצה לדעת את התשובה על זה ברור המשנה אומרת הרשות נתונה הכל גלוי הכל ידוע אבל הרשות נתונה

אתה צריך להבין

לקדוש ברוך הוא אין זמן ומעל הזמן

אתה קשה לך אם הוא ידע מראש אז כאילו אני מוכרח

זה לא נכון

לא לא לא לא לא לא ככה בסדר שמעתי אבל אני אומר זה כאילו אתה מוכרח כי לא יכול להיות שאתה תעשה משהו אחר

כי אם הוא ידע משהו אז אתה תעשה את המשהו

אבל אני אומר לך בסדר האירועים הוא הפוך

היות ואתה עתיד לעשות כך וכך וכך אז הוא ידע מראש

איך הוא אומר לנביא

תגיד לי ישראל שאם הם יעשו כך וכך יקרה להם כך וכך ואם לא יעשו כך וכך

אז יהיה כך וכך

אבל הוא ידע מה הם יעשו.

מה, אתה לא שומע נכון.

אז למה הוא אמר מראש?

בשביל שידעו שהוא ידע מראש מה יהיה, ולא יגידו, מקרה היה לנו.

אז לכן הוא מודיע מראש,

שלא תגיד שהעולם הפקר, העולם טבע.

תדע, אני יודע מראש

מה אתה עלול לעשות, לכן אני גם עוזר לך לבחור טוב.

אני אומר לך, רע אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים, אני כבר אומר לך מראש, מה כדאי לך.

ואני גם יודע אם תבחר או לא.

אבל זה כבר זבשחה, זו הבעיה שלך.

כי אתה לא רצית לשמוע למה שאני יעצתי לך.

לא תוכל לבוא להגיד, אם הייתי יודע אז הייתי עושה.

הודעתיך שאני יודע ולא עשית.

כמו שאני באתי היום והודעתי לכם שיהיה משפט בראש השנה, ומה יקרה בו?

אז הודעתי.

אם ניצלתם את זה לטובה, הרווחתם.

אם לא ניצלתם, הפסדתם.

אז זה לטובה שהשם יודע,

ומודיע שהוא יודע,

בשביל שתדע שבידך להחליט

מה אתה רוצה שיהיה לך,

טוב או רע.

אל תבוא בטענות הארץ. תודה רבה, אמנון. הבנתי. תהיה בכי.

שאלה נוספת.

נוספת שמותי

שלום, כבוד הרב.

שלום. רציתי לשאול, נגיד אם יש אישה שרוצה פרי בטן,

אתה יכול להגיד לה משהו אחר לעשות, או ש... ויש עוד מישהי שמבקשת גם פרי בטן, תגיד לה משהו אחר לעשות.

למה משהו אחר? לא, אני שואלת. אולי יש...

אני שואלת בסדר. תלוי.

זה תלוי בכל אישה.

אז אותה אישה צריכה לשנוח. אם היא זו אישה חילונית,

אז היא צריכה לקבל על עצמה דברים אחרים. אם זו אישה דתייה ששומרת תורה ומצוות, זה משהו אחר.

כל אחת זה לפי משהו,

מה הוא צריך לשפר,

או מה הוא צריך להכניע את עצמו כדי לזכות.

תלוי.

אוקיי, בסדר. תודה.

כן, שאלה נוספת.

כן, תן לגברת שם.

תרימי את היד שהוא יראה.

ערב טוב. ערב טוב.

יש משהו שאפשר לקחת בשביל מישהי שתוכל להיכנס להיריון שהוא לא כזה קשה?

מה, כל מה שאני אומר זה קל. מה אמרתי קשה? חצי שעה ללמוד זה קשה? מה זה קשה?

מה ללמוד?

את נשואה? לא.

לא נשואה.

את מוכנה לקבל עלייך צניעות בשביל שהיא תהרה?

מה, זה לא קשה?

לא, אני לא מוכנה.

נו למה? אני רוצה להגיד לך סתם כן, ואני פשוט לא אעשה את זה. אבל למה לא? למה לא?

בשבילך.

אני אגיד לך כן, ואני אחרי חודש, אני אעשה את זה. אל תגידי לי, אסור לשקר.

אבל אני שואל אותך שאלה, למה לא להיות צדיקה?

גם את תזכי וגם היא תזכה. למה לא?

למה לחטוא ולחטיא את הרבים? למה?

אין לי תשובה לשאלה שלך. למה לעשות נגד רצון הבורא שנתן לך עיניים לראות,

אוזניים לשמוע,

פה לדבר,

ידיים לפעול, רגליים להלוך,

הכל נתן לך בשלמות.

למה לא תעשי את רצונו של אבא שלך בשמיים?

למה?

לכן אמרתי, אם יש משהו שהוא קל שאפשר לעשות. זה קל.

מה, יותר קל מלשמוע לאבא שבשמיים, לעשות לו נחת רוח?

זה דבר גדול מאוד.

את תהיי אימא יום אחד. תרצי שהילדים ישמעו לך.

מהם יגידו לך? הכל לא.

אם את תבקשי משהו אחר, יותר קל.

אבל אני כן משתדלת בצניעות.

הייתי הולכת לנסיעות ואני כבר ממש כזה אצלו. טוב, לא אמרתי, אני לא נכנס, אני לא נכנס עכשיו לבדוק מה כן, מה לא.

מה אכפת לך להיות צנועה? תהיי מכובדת יותר בעיני הבריות.

אישה היא לא מטרה לטרף.

אישה צריכה להיות מכובדת, מכבדת את עצמה, יודעת את ערכה. ערכה זה לא הבשר.

הערך של האישה זה האישיות שלה, הפנימיות שלה, המידות הטובות שלה.

זה האישה.

הצניעות שלה זה אחד מהדברים הכי גדולים של האישה.

קבלי על עצמך דבר כזה.

זה זכות גדולה מאוד מאוד בשביל שמישהו ייכנס להיריון.

היו נשים

חילוניות שאמרתי להן לכסות את הראש

והן הרו אחרי עשר שנים, 17 שנה,

מקרים קשים.

רק כיסוי ראש, תארי לך.

אני לא כזה לא צנועה.

אני לא נכנס עכשיו מה כן, אבל את יודעת מה זה צנועות. את פה במושב תימני,

הנה יש פה נשים צנועות,

את יודעת בדיוק מה זה צנוע, מה לא.

ואת עוד לא חייבת בכיסוי ראש כי את רבקה, אז מה קשה לך בכלל?

לעבור את המרפק זה הסיפור. מה הבעיה? לעבור את הברך זה הבעיה? זה הכל, זה כל הסיפור. מה הבעיה?

מה הבעיה?

טוב, תודה.

תהיי בריאה.

כן, שאלה נוספת.

אתה רוצה לשאול?

תן לו, תן לו למה.

ערב טוב לכולם.

ערב טוב. שאלתי אותך כבר שאלה שהגעת לכאן.

מה השאלה?

טוב, אני עברתי איזה תקופה לא קלה,

שגם פוטרתי ממקום עבודה וגם עברתי גירושים. גירושים, גירושים. כן.

מחזיר גרושתו, יש מצווה כזאת, מחזיר גרושתו. בוודאי.

אז כבר ברכתי אותך בעזרת השם. אם התשובה,

תזכה בעזרת השם להחזיר גרושתך. כי אם היא תראה את שינוי

המידות שלך לטובה,

אז ודאי שזה יכול לנטוע תקווה.

הרי הגירושים לא היו על רקע שאתה האדם הכי צדיק והכי טוב, נכון?

נכון. אז לכן, אם תשתפר במובן הזה,

אז אולי תחזור אותה אהבה של פעם, מה שחיפשה בך אז,

וכנראה לא מצאה בסוף,

אולי תמצא את זה עוד פעם.

הבנתי, בקשר לפרנסה זה עין נוח, תודה. עין נוח, כשמתחברים לקדוש ברוך הוא פותר את כל הבעיות.

תודה רבה. בהצלחה.

תודה.

שאלה נוספת.

תן לגברת שוב בצד פה.

אני מוכנה לקחת על צניעות, אם זה יעזור למישהו, וכאן זה היה היום.

אבל את הולכת בצניעות יחסית. אני לא הולכת בלי גרבן.

אבל את גם פה צריכה לסגור עד ה... אז אני אסגור.

יופי, בעזרת השם. אז את מי לברך?

את איילה.

איילה, הבת?

עדנה.

עדנה.

השם יזכה אותה בעזרת השם יתברך לזרע חי וקיים בזכות הצניעות

המושלמת שלך.

אמן. אמן. יפה.

הנה פה מישהו תרם אלף שקלים

כדי לברך את לנה בת תמרה לרפואה שלמה מהרה.

אמן.

מי שמהציבור מוכן, היא על ערש דווי.

יש מישהו שמוכן לקבל ללמוד שתי הלכות כל יום במשך חודש ימים להצלת אישה?

אם יש מישהו שתי הלכות ביום זה כמה דקות.

שתיים שלוש דקות סך הכל ביום.

כן להרים גבוה גבוה.

לפחות מניין. כן? יש פה מניין.

יש פה כמעט מניין. רגע.

מרנד רוחם ביסט ריגמבו ג'ינד ריגה? יופי. יש.

בסדר גמור.

תבורכו מן השמיים ושלא תצטרכו לרפואה מאחרים.

כן.

שאלה נוספת.

איפה?

הנה שם. בבקשה.

חזרנו לספגטי.

עוד פעם זה נושא אחר האמת.

יש לי חברה שאבא שלה נפטר לפני שנתיים.

היא לא עלתה מעולם לבית העלמין, לא בקראת המצבה.

היא רוצה לדעת דבר ראשון אם יש עניין בלעלות.

ולראות את המצבה.

ושאלה שנייה, האם זה יכול לעשות צער לאבא שלה שהיא לא באה?

קודם כל, בשנה הראשונה היה צריך לעלות.

ואם היא לא עלתה, אז שהיא תעלה.

לא חייבים כל שנה.

אבל בשנה הראשונה היה צריך, ואם היא לא עלתה, אז זה לא בסדר.

שתעלה.

תודה.

כן.

שאלה נוספת.

תן לו בבקשה שוב.

אחותי נשואה עשר שנים, אין להם ילדים.

מה הרב היה יכול להציע? היא שומרת תורה ומצוות?

שומרת.

מה זה שומרת לגמרי? חרדית?

לא חרדית. היא הולכת עם מכנס.

לא...

אז מה היא שומרת על המכנס? שומרת שבת.

הבנתי. תגיד לה שהתקבל על עצמה תשובה. עשר שנים זה הרבה זמן. סימן שהקדוש ברוך הוא לא רוצה להיות כל כך שותף איתה.

אתה יודע שיש שלושה שותפים באדם.

הקדוש ברוך הוא, האבא והאימא.

הקדוש ברוך הוא נותן נשמה.

האבא והאימא נותנים בשר עצמות וגידים. שותפים.

יש כאלה, הקדוש ברוך הוא שמח להיות שותף איתה.

יש כאלה לא כל כך.

עשר שנים זה הרבה זמן שהוא לא רוצה להיכנס לשותפות.

נשלוח אותם אליך.

זה הכי טוב.

אין בעיה. תהיה בריא. תודה.

שאלה נוספת.

ערב טוב רב.

ערב טוב.

שאלה קצת בנושא יותר של תפילת שמונה עשרה.

בעיקרון נכון לפי מה שהבנתי מהרב בהרצאות כשמשיח צדקנו ועשרת ה' יגיע אז הוא יבשרנו על בניין בית המקדש נכון?

אליהו יבוא לפניו אליהו יביא איתו את המשיח ואז יבנו את בית המקדש

אז למה בתפילת שמונה עשרה אנחנו מבקשים קודם כל שייבנה בית המקדש ואחר כך שיבוא משיח צדקנו?

קודם כל אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא יודעים את הסדר המדויק

של הדברים של האירועים.

יש אפשרות

שמקדש ירד בנוי מן השמיים אם אנחנו נזכה בזכייה גמורה.

אם זה לא יהיה בזכייה גמורה אנחנו נצטרך למנות אותו בעצמנו

וזה לא מבטיח אנחנו לא יודעים את הסדר בדיוק איך יהיו האירועים

אם יקדים נביא לבוא ולומר אם יבוא אליהו

ויאמר מה שאנחנו אומרים זה סדר מה שכתוב שיבוא המבשר ויבשר אבל הרמב״ם בסוף אלקוד מלכים אומר שהדברים לא נדחם עד שיהיו

אז לכן אם תקנו חכמים את הסדר באופן כזה כנראה שהם יודעים

סדר יותר ברור ממה שאנחנו יודעים תודה תהיה בריא

איננו לך תלויות עד שתהומנו ותוציא את הרב משפטנו קדוש

כבוד הרב כן

אני גרה ביישוב שהוא לא דתי

אז שתי שאלות קודם כל הייתי רוצה

לשאול מה אני יכולה לעשות ככה להתחזק ולקרב אנשים

נחלק דיסקים דבר שני רציתי לשאול אם אתה היית בא ליישוב שהוא לא זאת אומרת ליישוב לא דתי בשמחה רבה

כן ונניח כאילו יש סיכוי שאף אחד לא יבוא להרצאה אז אני אבוא כן כן מעולה אז איך יוצרים קשר בארגון שופר אבל תחלקי דיסקים לפני

בסדר גמור

אז מאיפה לקחת דיסקים אצלנו בשופר או פה בסוף הערב יש כאן שולחן אפשר לגשת בסדר בהצלחה תודה רבה

שאלה נוספת

שאלה אחרונה רבותיי עוד מעט צליחות

שתהוננו ותוציא לאום משפטנו קדוש אם כבנים

אי כבדים אם כבנים רחמנו כן אין כבר אני מאחל לכולכם כתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים גבורים מתשובה שלמה ואמיתית אמן ואמן

תודה רבה ותודה רבה ותודה רבה ותודה רבה לכם