הלכות הלל - חנוכה | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 05.12.2018, שעה: 13:00
- - - לא מוגה! - - -
בבקשה, אדוני היושב-ראש.
כן.
דיברנו
עם נשים חייבות
בהלל של חנוכה.
הרי יש לנו תוספות בדף ל״ח בסוכה.
המשנה שם אומרת,
מי שהיה עבד
או אישה או קטן מקרין אותו,
עונה אחריהם מה שהם אומרים.
ותבוא לו מהרה.
מי שלא למד, תבוא לו מהרה. למה לא יודע לבד להגיד הלל?
אבל מה כתוב? מי שלא יודע לקרוא בעצמו הלל,
ישמע מאישה או עבד או קטן,
אז זה לא יוצא ידי חובתו,
כי הם לא חייבים.
האישה פטורה בגלל זה מצוות עציף לה זמן גרמה.
והעבד כמו אישה, והקטן הוא עוד לא בר מצווה,
אז הוא טרי דראבונו, לא מוציא חד ראבונו.
לא מוציא חד ראבונו.
הגבר חייב מדראבונו בהלל,
והקטן הוא חייב רק מטרי דראבונו.
לא מוציא. לכן,
אם קוראים לו אישה או עבד
או קטן, צריך לומר אחלהם מילה במילה.
אבל אם לא יאמר אחלה, ובכל זאת תבוא לו מאירה.
למה תבוא לו מאירה? למה אתה לא יודע לבד להגיד?
טוב, אז התוספות אומר, הרי המשנה הזאת עוזרת
על ההלל של סוכות, כי מקודם כתוב באיזה דברים מנענעים?
בהודו ובענה השם משה ענה. זה מדבר על ההלל של סוכות.
ועל זה באה המשנה שאם עבד או אישה או קטן מקרין לו,
צריך לומר אחריהם מילה במילה.
אז משמע מכאן שנשים פטורות מהלל של סוכות.
לכן צריך השומע לחזור אחריהם מילה במילה כשהוא יוצא מהכוח עצמו, לא מהכוח השומע עקרוני.
אומר התוספות,
אני קורא את התוספות,
משמע מכאן דאישה פטורה מהלל דא סוכות,
וכן דא עצרת
של חג השבועות,
והם לא מזכירים דיום טוב של פתע.
תכף נשמע.
ותמה משום דמצרת עשה זמן גרמה.
הלל זה בסוכות, צריך להגיד הלל,
אז זה זמן גרמה,
אז זה מצווה.
בסוכות, יש ילפותה.
לא, בסוכות נשים פטורות.
בסוכות נשים פטורות.
גם כן, בסוכה הוא פטור, אבל בחג,
היום טבע, כיוון שיש בו לא תעשה,
גם נשים חייבות.
כתוב כאן,
הפעגב דבהלל דלילי פסח,
משמע בפרק ערבי פסחים דמחייבי בארבע כוסות.
הטוסות אומר, הליל של ליל פסח, גם נשים חייבות.
מאיפה יש להם ראיה?
שערי חייבו נשים בארבע כוסות.
בכלל, אסף הם היו באותו הנס.
ולמה חייבו אותן בארבע כוסות? בשביל מה צריך לשתות?
הסטייה זה לא טוב.
רק למה כדי לומר עליו ארבע ברכות על הכוס?
כי החשיבות,
בהתחלה אומרים, הקידוש על הכוס.
זו חשיבות של הקידוש שאומרים אותו על הכוס.
וחשיבות על הברכה השנייה, ברכת המזון,
שאומרים אותה על הכוס. ושההלל אומרים על הכוס.
אז התוספות אומר, למה חייבו נשים בארבע כוסות?
מסתום איזה בשביל שיאמרו, ההלל על הכוס.
ההלל על הכוס השלישי.
מתחיל בכוס השני, בסוף האגדה מתחילים את ההלל.
ואחרי כן, בלא לנו,
שאומרים אחרי ברכת המזון,
אומרים את זה על הכוס השלישי של ברכת,
על הכוס השלישי.
לא, יש כוס של ברכת המזון,
ואחרי כן הכוס הרביעי, הלל הוא על הכוס הרביעי.
אז התוספות אומר, בגלל
למה נשים חייבות בהלל די ליל פסח?
בגלל שאף הם היו באותו הנס.
ההלל של ליל פסח הוא בגלל להודות לה' על הניסים שעשה לנו, שהרג את הבכורות,
וככה גרם לנשה ממצרים.
אז לכאורה, לפי זה, גם בהלל די חנוכה,
הרי הנשים היו גם כן באותו הנס של חנוכה.
אז אם כן,
לכאורה נשים גם יהיו חייבות
שאף הן היו באותו הנס.
אז זה,
לכאורה בתוספות אין, לא בבירור, אומרים, אבל קצת
מסתפקים, האחרונים, אולי נשים יהיו חייבות בהלל די חנוכה.
הרי גם הלל די חנוכה זה בגלל היו באותו הנס.
אבל יש להם מרמב״ם מפורש.
הרמב״ם מביא את הדין של מי שהיה עבד, מביא אותו גם על ילדי חנוכה.
מי שהיה עבד או אישה או קטן מקרין לו,
צריך לומר אחריהם מילה במילה,
כי הוא לא יוצא בקריאת
האישה והעבד.
למה? כי זה מצד התעשה שהזמן גרמה. למה לא נגיד, הרי הם היו באותו הנס?
מה הפשט?
אז על זה אתמול כבר התחלתי, בסוף השיעור דיברתי,
על זה אתמול.
יש לשאול שאלה.
במסכת ארכין כתוב,
אלו ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.
אז מונה שמה שמונה עשרה יום.
שמונה ימים דחנוכה, שמונה ימים דסוכות,
והלל של יום טוב ראשון של פסח,
הלל של יום טוב ראשון דסבועות,
אז זה שמונה עשרה.
ובחוץ לארץ,
כיוון שעושים יום טוב שני, אז יום טוב שני דיום ראשון של פסח, יום טוב שני דשמיני עצרת, יום טוב שני דעצרת דסבועות,
אז יש עוד שלושה, זה עשרים ואחת.
אז שמה לא מנו, רבי שמעון בן יואי צדק,
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יואי צדק,
באלו ימים שיחיד גומר בהם את הלל, 18 ימים בשנה,
ובחוץ לארץ 21 יום.
למה לא מנה שם הלל דליל פסח?
הרי הלל דליל פסח,
גם כן, יש חיוב, אדרבא, הלל דל פסח, אולי זה מדברי קבולה.
כתוב, השיר יהיה לכם
כליל יתקדש חג.
צריך לראות את הפסוק הזה בפנים,
איך זה,
השיר יהיה לכם כליל יתקדש חג.
אתה שומע?
השיר יהיה לכם כליל יתקדש חג.
אז למה לא מנה, רבי שמעון בן יואי צדק,
למה לא מנה הלל דליל פסחים?
אז על זה, אני ככה אמרתי,
היה לי דקדוק
מהגמרא לגבי חנוכה.
תכף נראה. ומה עם חנוכה? ברמב״ם משמש בחנוכה נשים פטורות,
כי הוא הביא את הדין של מי שהיה...
גם על הלל דחנוכה, עיקר הפרק כולו הלך על חנוכה. והלכות חנוכה הוא מבין, דיני הלל.
אז על זה אמרתי שבמסכת ערכין מונה רק
הלילים שאומרים מחמת היום טוב.
כתוב,
אלו ימים שהיחיד גומר בהם את הלל.
אז כל מה שכבר שם, היום טוב
הוא שמחייב.
נגיד, בסוכות.
בסוכות, לא היה הנס לענן נקבו.
בסוכות
זה לא בכלל הנס, זה מצד היום טוב.
הרי גם בשביני העצרת,
אין סוכה בשביני העצרת
וחג השבועות.
זה היום טוב מחייב. אלו ימים שהיחיד קורים ביום הטליון. היום מחייב. ימים.
היום מחייב. תכף נסביר את זה.
אבל הלל דלל פסח,
זה לא מצד היום טוב של פסח.
אם היה מצד היום טוב, היינו אומרים ביום, לא בלילה.
למה הלילה של פסח זה כולו בשביל הנס?
כי הרי בלילה הזאת עשה הקדוש ברוך הוא נצא,
כי הוא הרג את הבכורות בחצות הלילה.
ובשביל זה באו ויצאו ואמרו,
קומוצו מתוך עמי.
אמר להם משה רבנו, מה, אנחנו גנבים?
אנחנו לא יוצאים בלילה.
אז חיכו עד הבוקר, אבל בבוקר כבר כולם,
כי פחדו שכולם ימותו.
אז זה בשביל הנס.
עם מה שהיה בשביל הנס, גם נשים חייבות.
אבל זה לא מובא בבריית אשר בשמון בן יהוד צדק,
כי שם מדובר רק בהלל שהיום טוב מחייב.
היום מחייב, לא הנס.
אה, אם תשאל, הרי כתוב חנוכה.
חנוכה,
תכף,
גם כן היום של חנוכה מחייב, לא הנס.
אם כתוב חנוכה, זה לא מצד הנס. ההלל הוא לא מצד חיוב נס.
מצד הנס חייבו הדלקת נרות,
לא יותר מזה.
מצד הנס מספיק שהדליק...
שמדליקים נרות, רק ההלל, אנחנו אומרים בכלל שזה יום טוב.
וכך יש לשון הגמרא במסכת שבת,
כתוב לשון הגמרא ככה.
לשנה אחרת
קבעו אותם ימים טובים להלל ולהודה.
קבעו אותם ימים טובים להלל ולהודה.
מה המילים האלה קבעו אותם ימים טובים להלל?
חייבו הלל והודה, מה זה קבעו אותם להלל ולהודה? רואים מכאן שחז״ל עשו את חנוכה
ימים טובים.
ולכן היום מחייב, לא הנס.
הנס עשה שיקבעו אותם ימים טובים.
אבל החיוב של ההלל הוא מצד היום טוב.
אני אסביר קצת
מה זה נוגע ליום טוב וחיוב הלל.
אז הבאתי שבזוהר הקדוש,
בפרשת בחוקותיי,
כתוב ששואל הזוהר למה נקרא שמו משכן
ונתתי משכני בתוכם, אם בחוקותיי תלכו.
למה נקרא שמו משכן?
לפי שהוא משכון ביד ישראל,
שהקדוש ברוך הוא יבוא אלינו
לבקר בחגים.
אז ביום טוב,
כביכול, הקדוש ברוך הוא מבקר את ישראל.
ולכן, מה עושים כשהמלך מגיע לה?
אז אני למדתי מבשר ודם.
אני זוכר בעירנו, במרוקו,
היה המלך
מגיע פעם בשנה.
הוא בא בהוד והדר,
הוא בא במכונית פתוחה,
והוא עומד, הוא אומר שלום לכולם,
וכולם מתכוננים,
עושים לו תהלוכה,
ומביאים לו מתנה,
אבל הייתה שם גם
להקה של מוזיקה, לא יודע של מי, או של המלך הוא סלח אותה, או של העירייה
של מקנה של עירנו.
הייתה
להקה שתוקעים בחצוצרות,
שרים עם החצוצרות.
זו הקבלת פנים שעשו למלך.
קיבלו אותו בשירה וזמרה, בחצוצרות,
ו...
כן, הביאו לו מתנה.
אז היהודים גם היו,
ישראל חייבים,
הם גם היו נותנים לו מתנה, ולפעמים זו הייתה מתנה, כי זה מה שמביא אותו.
בשביל מה הוא בא להסתובב כל שנה? בשביל לקבל מתנות.
מותר לדבר לשמר על גוי.
כן.
נראה לי ככה שהוא,
בטח, הנגיעות, שהוא מקבל מתנות,
מקופת הקהל.
בעירנו הייתה
קופת העיר.
וכך ברמב״ם,
ברכות מתנות עניים, אומר שכל עיר בישראל צריכה להקים שתי קופות.
קופה של צדקה וקופה לתמחוי.
שיאכלו,
מי שבא,
שיוכל לאכול.
תמחוי זה נקרא.
אבל קופת העיר.
אז היו צריכים לקחת מקופת העיר.
לפעמים הם לקחו מתנות. הרי מה נתנו לו?
מה המתנה שנותנים לו?
נותנים לו יהלומים, נותנים לו זהב,
שרשרת של זהב עם יהלומים.
וזה עולה הרבה כסף לקופה.
ראיתי אחד שכתב
שהיה פעם שעלה מאה אלף פרנק.
מאה אלף פרנק.
וכמעט
חמישים אלף דולר. לא,
לא יודע, כמה אלפי דולרים היו.
הקופה,
כולם לא היו עשירים גדולים.
אבל, וככה נתנו לו דורון ושירה.
קיבלו אותו בזמרה וקיבלו אותו, ונתנו לו דורון.
כך, כביכול, אם הקדוש ברוך הוא
מבקר אותנו בחגים,
יום טוב של סוכות,
של פסח,
של שבועות,
שמיני עצרת, אז מה אנחנו צריכים לקבל אותו?
בהלל, בשירה.
הלל זה שירה.
הלל, אני ראיתי יהודים, לא ראיתי, אבל שמעתי
יהודים שאמרו הלל ושירה.
כל הלל.
גם בכל הקהילות
אומרים בסוף,
עם שירה.
בסוף מן המצר אומרים את זה עם שירה.
זה הלל, זה שירה.
ומה דורון? הקורבנות.
בחגים יש קורבנות.
אז אמרתי, לכן היום טוב מחייב את ההלל.
זה הפירוש, היום טוב תהלל, באמת.
אבל היה להיקשב איך חז״ל
יכולים להפוך ימי חול ליום טוב?
לתת לזה קדושת יום טוב ולחייב את הקדוש ברוך הוא לבקר אותנו?
אז הייתי, נסעתי פעם עם הרב שטרן,
מ...
לא יודע איפה הוא רב.
הוא רב פה בבני ברק.
הרב שטרן.
אני חושב שהוא מוויז'ניץ.
אבל הוא רב אובן,
הרב שטרן.
ונסעתי איתו באוטובוס.
זה שכתב את המשנה סופר בערבות סתם?
זה שכתב את המשנה סופר בערבות סתם?
לא יודע.
זה הרב שטרן.
אמרתי לו את התורה ואמרתי לו.
איך זה, חז״ל יכולים לעשות?
וקבעום ימים טובים להלל.
הוא לא הודע.
היום טוב מחייב.
אבל הנס עשה שיעשו את זה ימים טובים.
אבל לא בשביל הנס הם חייבים.
נפקא מינה שאישה תהיה פטורה.
אישה חייבת, אם החיוב הוא מצד הנס,
כמו לילי פסחים,
שהחיוב הלל הוא בגלל הנס,
כי לא מצד היום טוב. אם מצד היום טוב, היו אומרים ביום, לא בלילה.
למה אומרים בלילה?
בגלל שבלילה היה נס שיצאו אבותינו.
מכת בכורות גרמה שיצאו.
אז היא שמה שזה היה בגלל הנס, נשים פטורות.
אבל חנוכה, לא הנס הוא שחיה ותעלה.
הנס עשה שיקבעום ימים טובים.
ויום טוב מחייב ותעלה.
אז שאלתי, אבל בחנוכה אין קורבנות, מהו הדורות?
טוב, זו שאלה אחת, אבל זאת אומרת,
אבל אחרי שם יום טוב עליו,
כבר חייבו הלל.
אבל מה ששאלתי עוד?
מה
שאלתי עוד? אני לא שומע, טוב.
אמרתי קורבנות הנפנים עד החנוכה.
אז על חנוכה הנס
עשה שיקבעו ימים טובים. אז שאלתי מה חז״ל יכולים להפוך.
אז הוא אמר לי שכתוב בספרי החסידות
שיש אורות גדולים בחנוכה.
אורות.
אתה יודע מה זה אורות?
יש הארות מלמעלה,
כמו בימים טובים.
הארה מיוחדת בחנוכה.
הוא לומד ספרי חסידות.
מהשידות.
זהו.
אז
לכן אני אומר שנשים,
הרמב״ם פוסק נשים פטורות מהליל דחנוכה.
מה שהסתפקו האחרונים, הרי זה בכלל הנס.
אז זה מה שביררנו,
שהחיוב הליל דחנוכה הוא לא בכלל הנס.
בכלל שכמון ימים טובים.
ולכן הרמב״ם פוסק
הרמב״ם מביא את המשנה הזאת,
שמי שהיה עבד או אישה או קטן מקרין לו,
יאמר אחריהם מילה במילהו.
את זה מביא הרמב״ם על חנוכה גם, על הליל דחנוכה.
אם היו באותו הנס אז אישה תהיה פטורה,
היא תהיה חייבת, אז היא יכולה להוציא איש.
רק על כל אחד שזה לא חיוב מצד הנס,
אלא זה חיוב מצד
מצד היום טוב.
עכשיו, מה שאנחנו צריכים לדעת,
ההלל
זה כמה פרקים בתהילים.
זה מתחיל מאלוקי, מאלוה עבדי השם,
עד סוף מן המצה.
עודו לה' כי
לא מחלום.
אלה הם הפרקים שצריכים לומר.
אז אם רואים ברמב״ם, בהלכות חנוכה,
הוא מדמה גם הדלקת נרות
וגם הדלקת,
גם ההלל.
זה מצווה מדברי סופרים, כמו שמגילת
מקרא מגילה בפורים.
זה מצווה מדברי סופרים לקרוא את המגילה.
וגם כאן,
לקרוא פרקים אלו
לפני הקדוש ברוך הוא.
מצוות הלל.
וגם הנרות.
אז הוא אומר,
מצווה מדברי סופרים.
אני אומר,
למה העולם כל כך זהירים במגילה לשמוע כל מילה?
אם לא שומעים,
בשביל זה אני שומע מגילה עם הציבור
וחוזר בבית. לא רק בשביל להוציא,
גם בשביל עצמי.
כי אולי לא שמעתי איזה מילה בשמיעה.
זה קשה לשמוע.
יש לפעמים מכים את המן, זה מפריע.
אז אני חוזר.
למה? כי מי שדילג מילה אחת במגילה
לא יצא ידי חובתו.
מי שדילג מילה אחת?
אותו דבר ההלל.
הרי הרבנן אמרו, תקרא את הפרקים האלה.
זהו ההלל. מהללו עבדי השם
עד הודו לשם כי טוב שבסוף מן המצר.
כמה מזמורי תהילים.
זהו ההלל.
אם אתה מחסר מילה אחת, לא יצא ידי חובתו.
ואפילו אם תברך
לקרוא את ההלל,
לא רק אם תברך לגמור את ההלל,
ההלל צריך לקרוא כל מילה.
ויש, למה אני אומר?
כי יש בלא לנו,
יש פסוקים
שאפשר
לטעות בהם.
הפסוק, לא לנו אדוני, לא לנו, כי יש שמעתם כבוד לאחר כבוד למיטה.
למה אימר גם?
אז יש שם מילים,
אתה יכול לדלג פסוק
כי אתה חושב ש...
כי ההתחלה זה אותו דבר.
עיניים להם ולא יראו,
אוזניים להם ולא ישמעו, אף להם ולא יריעו,
ידיהם ולא יישמעו.
הים רעב הירוי.
הירדן ייסוב לאחור, הירדן ייסוב לאחור.
הירדן... הים רעב הינוס, הירדן ייסוב לאחור.
מה יש בירדן ייסוב לאחור? סוף, שתי פסוקים פונגים על עצמם.
אז קורה שמדרגים
חדשי פסוק.
חושבים שזה היה...
לכן בוודאי
ראוי מאוד לקרוא את ההלל מתוך הסידור,
שלא לדלג אף מילה.
אז יש לשון בפוסקים
שמשם גדול אחד, בפוסקים,
שמי שאומר, כיוון שאומרים לגמור,
אז אם דילג
לא יצא ידי חבטו.
רק בגלל שאומרים לגמור,
ואם נאמר לקרוא אז אפשר לדלג מילה,
הרי החיוב הוא לקרוא, מה ההבדל בין מגילת אפטר,
שכל מילה מעכבת.
גם בהלל כל מילה מעכבת.
אם דילגת מילה לא יצאת ידי חובה.
רק באמת,
הם אומרים,
אם דילג אות אחת,
לא יצא ידי חובה.
ידי חובתו
זה בגלל,
זה באמת,
אם דילג אות אחת
לא יצא ידי חובתו,
זה באמת
בגלל שברך לגמור.
אבל אם אמר לקרוא, דילג אות אחת זה לא נורא.
כי הרי לא יותר טוב מקריאת שמע.
ומגילה גם, לא דקדק באותיותיה, יצא.
גם במגילה,
אם לא דקדק טוב במילה ודילג איזה אות,
זה לא נורא, יצא ידח, וגם בקריאה שמה.
קרא ולא דקדק באותיותיה, יצא. המשנה בפרק ב'
בברכות, נכון?
קרא ולא דקדק באותיותיה, יצא.
אז על זה אומר, אבל אם יאמר לגמור את הלל,
אז זה שקר.
אתה אמרת לגמור ולא גמרת,
דילגת מילה,
דילגת אות.
אבל אם ידלג מילה, גם אם יגיד לקרוא,
לא יצא ידי חובה.
כי חז'ל חייבו,
הטקסט, זה הטקסט של ההלל,
מכאן עד לכאן.
ואם אתה מדלג, אז לא אמרת את כל ההלל.
זה פשוט, לכן ביאר המשנה ברורה, באמת.
והבאתי את זה מהמשנה ברורה גם,
שאם דילג אותה,
קרא ולא דקדק באותיותיה, יצא.
אבל אם דילג מילה אחת,
אפילו אם יאמר לקרוא,
לא יצא.
מי יפסיק באמצע?
אה?
יפסיק, יפסיק. אתה יפסיק.
יפסיק, יפסיק באמצע.
תתקרב בבקשה. מה אני אעשה?
אני זקן.
יפסיק באמצע.
מה? הפסיק באמצע. איפה יש פסיק?
הפסיק.
לא להפסיק באמצע.
אז הוא יצא או לא יצא?
אם יפסיק באמצע?
כן, הוא יצא. אז יש דינים.
אם שאה כדי לגמור את כולה,
לא יצא.
אבל בתוספות,
יש תוספות במגילה וגם בברכות,
שזה רק אם יפסיק
באופן שהוא לא יכול היה לדבר.
למשל, הוא היה במבואות המטונפות.
כמו פה בכביש גאה. אתמול
נסעתי בכביש גאה, היה איזה יומיים האלה.
אתה מגיע על יד שמה, על יד,
קוראים לזה החירייה.
איפה שזורקים האשפה.
אז שמה, ריח רע אי אפשר לומר דברי תורה.
ולא לחשוב בדברי טר, זה מבואות המטונפות.
אז אם הוא היה קורא מגילה בהתחלה,
יצא מבני ברק, בסדר.
תקרא את המגילה, אבל
אם הוא עוד לא גמר והוא מגיע לשם, חייב להפסיק.
ההפסק הזה, אם שאה כדי לגמור את כולה, לא יצא.
אבל אם יכל לקרוא, רק לא קרה,
אם יכל לקרוא,
אפילו לא קרה, זה בסדר. כך שיתקע.
דיבר ומשהו אחר. דיבר. מה?
דיבר.
דיבר זה גם כן לא...
לא, לא,
ההפסק לא מקלקל.
עכשיו נדבר על הודאה.
כתוב, חייבו קבעו מימים טובים
להלל ולהודאה.
מה זה הודאה?
לומר על הניסים.
ועל הניסים, איפה אומרים אותם?
בהודאה של התפילה.
כי זה צריך להיות בתוך ברכה.
מה זה הודאה? הרי יש
מרצה
עד המחזיר שכינתו לציון,
זה נקרא עבודה.
זה העבודה. אתה מתפלל לקדוש ברוך הוא
שיחזיר את העבודה ויחשב את העבודה,
ותאזינה עינינו בשבחה לציון ורמי.
זה העבודה.
ואחרי כן מודים.
מודים זה ההודאה.
הטוב שמך ובכאן נאה להודות.
ממודים מתחילה ההודאה.
אז אומרים על הניסים בתוך ההודאה,
הטוב כי לא תמור עמך,
ועל שדיך הטוב כי לא חלו רחמך.
אמרחם.
אמרחם כי אותו מעשדיך, כי מעלם כי מנולח.
ועל הניסים ועל הפורקן.
אז על הניסים זה הודאה.
ועל כולם התברח והשתבש.
וכל החיים מדוחסלה.
זה נקרא הודאה. אז יש חיוב לומר הודאה.
בתפילה, בברכת המזון.
ובתפילה,
צריך לומר הודאה.
אבל בתוך,
בתוך, על המחיה לא אומרים כלום.
זה שמעתי כשהייתי נער צעיר.
הרבי שלי שמה,
מרב ליפה.
שמעתי ממנו הסבר יפה.
הוא אמר ש...
על הניסים
זה ברכה מעין שלוש.
זה נתקן נגד הברכות.
אז אם יש ברכות,
אם יש ברכה,
אז מזכירים. למשל, אתה מזכיר על המחיה, זה הזן.
הארץ, זה ברכת הארץ.
ובני ירושלים עיר הקודש ומרב ימינו ועלינו לתוכה, זה בניין שם,
זה דאורייתא,
כן הקדמי, כנו שלוש ברכות
בברכת המזון.
אבל לא נתקן,
אבל על הניסים,
על הניסים
זה לא ברכה.
על הניסים זה לא ברכה.
לכן לא מזכירים,
בברכת המזון כן מזכירים.
אבל
בברכת המזון מזכירים,
אבל בעל המחיה לא מזכירים, כי בעל המחיה נתקנה רק כנגד הברכות.
זה אם אתה לא יזיקו את האור. אתה יכול להמשיך הרב.
מה? אתה יכול להמשיך הרב. כבר מזיקים את האור.
מה הוא אומר?
שהרב ימשיך.
אני אמשיך, אני לא נבהל מן החושך.
כי אלך בחושך השם אור לי.
בואו, אז
מה חיוב הודעה?
אנחנו יודעים
שאם אדם לא אמר על הניסים, יצא.
בין בתפילה ובין בברכת המזון.
אבל שמעתי
או ראיתי כתוב מרב ליבה,
רב לב מצבר, זכר צדיק לברכה.
הוא נפטר לפני חודש וחצי.
רב לב, עליו השלום, היה גאון גדול
וחכם גדול
בידיעת התורה, עם הבנת התורה.
אז רב לב, אבל לאין מספידים בחנוכה, אבל עוד לא חנוכה עכשיו.
אז עוד לאין לחנוכה.
אז רב ליב
אמר חידוש יפה.
כשאומרים,
אם לא אמר על הניסים במודים,
בהודעה, הוא יצא.
מה הוא יצא? במה הוא יצא?
הוא יצא על ידי תפילה.
זה לא מעכב את התפילה.
התפללת שמונה עשרה ולא אמרת על הניסים.
או ברכת המזון,
ברכת המזון איפה אומרים על הניסים?
בברכת הארץ.
שמה ועל הכל אנחנו מדהים לך ומברכים אותך
יתברך שימך, הרי ברכת הארץ זו ברכת תודעה.
להודות לה הקדוש ברוך הוא, נודה לך השם על כןות
על הארץ שהנחלת לאבותינו.
זו ברכת תודעה, ותיקנו לומר על הניסים
בתוך ברכת המזון בברכת תודעה.
אם לא אמר על הניסים, יצא.
מה יצא?
יצא את זה ברכת המזון, זה לא מעכב.
וגם השמונה עשרה, זה שמונה עשרה טוב.
אפילו שהוא לא אמר, אבל
הודאה הוא לא אמר.
רבנן ציוו שתגיד הודאה.
אתה לא אמרת הודאה.
אז אומר שהכי טוב היה,
בברכת המזון יאכל עוד פעם,
ויברך עוד פעם.
טוב, אז יהיה לו חיוב.
זה קשור עם ברכת המזון. אם לא תאכל, אתה לא היה בהודאה.
אם לא תברך, אתה לא היה בהודאה.
בברכת המזון יש לך אפשרות
להודות להשם גם על הנס לענוכה?
תכליל את זה כשאתה מודה.
כשאתה מודה עם ברכה.
אז בברכת המזון אני מודה עם ברכה.
אז אני צריך,
הרי נודה לך זה הכל הודאה.
אתה יודע, אנחנו למדנו על אמונה וזה.
אבל לא למדנו להודות להשם על הטובות שלנו.
לא חינכנו את עצמנו
להודות להשם על כל הטובות.
תראה, נודה לך זה ברכת הודאה, ואדם בכלל לא מרגיש.
היום, אתה יודע, היום נתתי הודאה לקדוש ברוך הוא.
אמרתי, נודה לך
בברכת המזון.
אה,
לא מרגישים.
צריך לדעת להודות להשם,
להודות לו על כל הטובות שהוא עושה לנו.
הטוב כי לאוכלו רחמך
ואמרחם כי אותו מחסדיך,
כי מעולם קיווינו לך.
אז הוא אומר חידוש יפה,
שמה שכתוב, שיצא ידי תפילה,
אבל הוא הפסיד את המצוות הודאה.
אז מה יעשה תפילה חדשה?
זה יהיה חיוב חדש.
הרי החיוב היה, אם אתה מתפלא, אם אתה אוכל, כמו באוכל,
אם אתה מברך ברכת המזון, אם אני לא מברך, אין לי חיוב.
אם אני לא אכלתי לחם,
אסור בתענית
חנוכה ובאספל,
אבל אם אני לא אכלתי לחם,
לא בירכתי ברכת המזון,
אכלתי רק פירות,
וגבינה.
אז מה? לא עשיתי שום איסור.
החיוב הוא כשאתה, יש לך הזדמנות
להכליל בברכה על נש לחנוכה בתוך הברכה של ההודעה של ברכת המזון או של שמונה עשרה,
תכליל אותו.
אבל אם אני לא אומר ברכת הודעה, אין לי שום חיוב.
טוב. אז אם כן, מה פירוש לא יצא ידי חובת הודעה?
הוא לא אמר הודעה,
אבל
הוא לא אמר הודעה.
אבל ודאי שזה דין,
זה קשור עם ברכת המזון ועם התפילה.
כשאתה אומר ברכת הודעה עם ברכה,
תכליל בתוך זה גם הודעה על נש חנוכה ועל פורים.
גם בפורים יש על הניסים.
זה הביאור.
אז אם לא אמרתי
את התפילה יצאתי,
אז לא אמרתי הודעה, מה אני אעשה עכשיו?
אין לי מה לעשות.
הרי זה רק אם אני אומר ברכת... אז הפסיד, הפסיד,
הפסיד את המצווה של הודעה
על נש חנוכה.
הפסיד את המצווה של ההודעה.
לכן זה טוב לדעת,
כי אנשים, כל דבר שאינו חוזר,
לא רמיה דעתיו,
כמו ביחסרת אמת שובה.
וכתוב לחיים וכל בני בריתך,
או זוכרנו לחיים,
כיוון שאם לא אמר לא חוזר,
אנשים שוכחים.
דבר שחוזרים,
אז רמיה עלה,
רמיה על נפשי,
והוא
לומר.
אז אני, לכן אני אומר, פה זה טוב.
אפילו שיצא ידי חובת תפילה,
אבל לא יצא ידי חובת הודעה.
זה דבר יפה.
רבי חנניה בן העקשה אומר,
עשה הקדוש ברוך הוא זכות ישראל,
ובכך חירבה להם תורה ומצוות,
שנאמר אדוני חווה שמעת צדקו,
יגדיל תורה ויגהיר.
נשתוק המניין.
נשתוק המניין.
איך כותרת השיעור?
מה? כותרת השיעור איך? כותרת שעור.
חיוב הלל והודאה.
בחנוכה.
חיוב הלל והודאה בחנוכה.
שיהיה לעילוי נשמת
רב ליבי,
זכר צדיק לברכה.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.