הלכות חנוכה | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 27.11.2018, שעה: 18:36
- - - לא מוגה! - - -
זאת שיעור פרדין. למה אתה יושב שם?
אתה לא מפחד מן הרוח.
יש שמה מאוורר.
בכבוד אפשר להתחיל לרמב״ם. אפשר להתחיל. אפשר להתחיל.
תדבר לרמב״ם כלשהו, הוא כלה טוב. מה?
תדבר לרמב״ם כלשהו, הוא כלה טוב.
כן.
תנו רבנן.
מצוות נר חנוכה,
נר אחד,
איש וביתו.
החובה של מצוות נר חנוכה, אנחנו יודעים שקבעו שמונת ימי חנוכה
כל יום להדליק.
אז אומר כאן, המצווה היא נר אחד.
ביום ראשון נר אחד, ביום שני נר אחד, וזהו.
לכל המשפחה.
וגם מספיק נר אחד.
מצוות חנוכה, נר איש וביתו.
נר אחד, איש וביתו.
כל השמונה ימים.
גם יום שני, גם יום שמיני.
והמהדרין... מה זה כל המשפחה?
אם יש לו אורח,
אם יש לו מגלגל יתום, הוא כבר מצטרף.
טוב, זו שאלה, תראה בשולחן ערוך על זה.
אם הוא,
אם הוא, תלוי באיזה גדר, אם הוא צמוך על שולחן, לא.
אז כמו,
אני לא יודע.
נר אחד, איש וביתו.
והמהדרין...
נר לכל אחד ואחד.
והמהדרין מן המהדרין,
בית שמאי אומרים
יום ראשון מדליק שמונה נרות
ומכאן ואילך פוחת והולך.
בית שמאי אומרים
מצד נר חנוכה ויום ראשון שמונה.
הגמרא אומרת
אחד
נר אחד, איש וביתו.
אבל ביום שני המהדרין
מוסיפים והולכים, פוחתים והולכים. ביום הראשון
שמונה ימים,
שמונה נרות,
ביום השני שבע נרות,
ביום השלישי
שש
ועד היום השמיני אחד.
הפוך.
זה חנוכה הפוכה.
החנוכה של בית שמאי היא חנוכה הפוכה משל בית הלל.
בית הלל אומרים ביום הראשון נר אחד ומוסיף עד יום השמיני שמונה.
לפי בית שמאי זה הפוך.
מתחיל משמונה ומסיים באחד.
טוב,
טוב, מה פליגי? הגמרא אומרת, פליגי,
בית שמאי סוברים כנגד הנכנסים,
כנגד יום עם הנכנסים.
אני עושה נר אחד
ביום הראשון, נר אחד היום מספיק למצווה,
אבל מהדרין עושים עוד שבעה
כנגד הימים שעומדים לבוא.
זאת אומרת, כנגד
הניסים שהיו בימים האחרים.
אני עושה נר אחד כנגד הנס שהיה ביום הראשון,
ואני מוסיף
כנגד הנר, כנגד הנס שהיה ביום שני, כנגד הנס שהיה ביום שלושי,
כנגד הימים הנכנסים.
זה לפי,
זה לפי בית שמאי.
אה, אז אני עושה שמונה נרות ביום ראשון.
ושבעה נרות ביום שני, ושש נרות, וכן, פוחת והולך.
ובטילל אומרים,
בטילל אומרים,
ביום ראשון נר אחד,
ביום שני מוסיף והולך.
הגמרא מסבירה,
הם אמרו נרד פרי החג,
והם אומרים מעלים בקודש שלא מורידים.
מה הקשר בין פרי החג? מה הקשר לפרי החג? אני לא יודע.
אולי זו הוכחה מהתורה שבתורה רואים שהצורה צריכה להיות קודם כל
ככה ואחר כך ככה.
יש גם כן כלל
של מעלים בקודש.
על כל פנים,
אני רוצה לדבר על בית הילל,
שיום ראשון נר אחד,
יום שני אחד כנגד היום,
ואחד כנגד אתמול,
ואחד כנגד הימים היוצאים,
ויום שלישי,
אחד כנגד היום, ושניים כרד הימים שיצאו.
וכן הלאה, ויום שלישי, אחד כנגד היום.
יום ושניים כנגד אתמול ושלשום.
אז יש להסתפק
מה הפשוט שחוזרים ביום שני, עושים אחד כנגד היום ואחד כנגד אתמול.
למה לחזור את הנס של אתמול?
אתמול, אני למשל ביום כ'ז',
אז אני צריך להדליק נר בעד הנס שהיה ביום כ'ז', קצל'ה.
ונר בעד הנס שהיה ביום כ'ה'.
ונש שהיה ביום כ'ה'.
למה אני צריך לחזור על הניסים שהיו אתמול ושלשום? כבר עשיתי את זה אתמול,
בזמנו.
למה עכשיו אני עושה חזרות?
לא, למה הרבנן ככה תקנו?
והשמן עולה יקר, לא?
אז שמה יעשה?
למה רבנן חייבו? מה לעשות? לא צריך לעשות אתמול.
לעשות נר כל יום.
אבל להראות את גודל הנס.
מה, מה,
אז מה הפירוש?
לחזור על אתמול? למה אני צריך לחזור היום על אתמול?
אז אמרנו עוד פשט.
לא לחזור על אתמול,
אלא לומר שהיום יום שלישי שנעשה נס.
זה לא לומר על אתמול ושלשום, לומר על היום שהיום הוא יום שלישי.
נר אחד כנגד הנס שקרה ביום שלישי,
וגם עוד שתי נרות כדי לומר שהיום יום שלישי.
זה חיביית טרס לקדוש ברוך הוא,
שעוד פעם חזר על הנס
עד שימצאו שמן.
טוב, אז יש הרבה נפקא מינה, אני רק אומר נפקא מינה פשוטה מקודם.
אדם ששכח מלברך על,
לא, לא, נטרד, הדליק בלי ברכה
את הנר הראשון.
אנחנו מדליקים מצד ימין, הנר הראשון.
מה זה צד ימין?
לא זאת אומרת, הרי
יש
של החנוכה.
אתה הולך,
כל יום מוסיף
בצד ימין,
וחוזר לשמאל.
מברכים על הנר הנוסף?
כן,
הנר הנוסף הוא העיקר.
והשאר אני עושה גם כן על העבר.
הנר הנוסף הוא העיקר.
והשאר
הוא ההידור.
אבל מהו ההידור? לחזור על השני עצים שעברו?
או לא? זה הידור בשלישי,
שזו פעם שלישית שנעשה נכון, או פעם רביעית.
זה הידור בשלישי.
אה, חקירה יפה.
שמעת את החקירה?
האם זה דין הידור בפני עצמו?
האם זה דין הידור בפני עצמו? תחזור על אתמול ושלשום. מה זה נוגע לשלישי?
כלום.
אבל כשאני אומר זה, לומר השלישי,
אז באמת עוד נקודה.
הרי כל שלושת
הנרות
אומרים שזה יום שלישי.
גם החובה מצטרף
שהוא יום שלישי.
עם השניים שעברו, אז זה יום שלישי.
ואם כן, זה הידור,
זה הידור
בנס הנוסף.
מי זה? מרדכי. כן, כן. אה.
אתה שומע?
זה החקירה, על זה אני הולך לדבר.
אני אומר מקודם דבר פשוט. אדם הדליק
את הראשון בלי ברכה.
יכול לברך מייד אחרי זה? הרי הוא עדיין עוסק בהידור.
כמו שהתוספות אומר בפצחים דף זין,
שאדם שלקח לולב ואתרוג בלי ברכה
יכול לברך אחרי כן בעל,
על העבר,
וזה נקרא עובר לעשייתן.
הרי כתוב, אמר שמואל,
כל המצוות מברך עליהן,
עובר לעשייתן.
חייבים לברך על כל המצוות,
ועוד
קודם העשייה שלהם.
ועכשיו הוא כבר נטל.
אז הוא מברך בעל על העבר, אבל זה לא עובר לעשייתן.
אומר הטוסות, כיוון דה עדיין עוסק בנענועים,
זה נקרא עבירה זה מהפשט,
כי כל העניין שלה עובר לעשייתן,
שיהיה בולט
שהברכה היא על המצוות.
אתה מברך ועושה.
אז זה נראה יותר שהברכה היא על המצוות,
כמו באוכל. מברכים ואחרי כן אוכלים.
אתה עושה ברכה ואחרי כן עושה את המצוות.
לא אחרי זה, אחרי זה זה כבר לא נקרא...
שזה בשביל המצווה.
עשית מצווה ואתה אומר ברכה.
לא, צריך לפני כן.
אבל אם אני עדיין עסוק
בנענועים,
זה נחשב עדיין כמו עובר לעשות.
זה הפשט בתוספות. אמר לי,
אמר לי את זה,
שמעתי את הפשט הזה מרב גדליה נדע זכר. מה הפשט של סבתא בתוספות? זכר צדיק לברכה. מה הפשט של סבתא בתוספות?
מה? מה הוספת בתוספות? לא הבנתי.
התוספות אומר למה, איך הוא יצא?
איך הוא מברך בעל? הרי בעינן הברכה לפני האסייה.
אומר התוספות,
כיוון שעדיין עוד לא עשה את הנענועים,
זה עדיין נקרא עובר לעשיתן. אז מה רב גדליה נדל הסביר?
מה? אז מה הוא הסביר, רב גדליה נדל?
אז רב גדליה הסביר, מה פתאום?
בכלל שעוד לא עשה נענועים זה עובר לעשיתן?
הרי הוא כבר יצא על תילה.
אם זה חלק מהמצווה, מה? -אז מה יש? אבל לא מברכים על ההידור.
הברכה היא על הנטילה שנטלתי. -לא, לא.
אז זה לאחר אסייתן, זה לא לפני אסייתן. -מה התשובה? אומר הרב גלי הטוסות מטרץ,
כיוון שעדיין לא עשה נענועים, אז הוא עדיין עוסק במצווה.
אז לכן, זה נקרא, זה כמו עובר לאסייתן, לא זה עובר לאסייתן.
זה כמו עובר לאסייתן. מה הוור שלו עובר לאסייתן?
כי כך מורגש יותר שאתה מברך על המצווה.
אתה מברך לקדוש ברוך הוא שקידש אותך וציווה אותך את המצווה הזאת.
אז אם אני עדיין עסוק בהידור,
נקרא, עדיין עושה את זה, עדיין ניכר ש... -אפשר לשאול שאלה.
בברית מילה, אם הוא חתך את הכול, אבל נשאר לו ציצין שאינו מעכבי,
יש מצווה להוריד את זה מצד זה קהילי וענוויות.
פה הוא יוכל לברך?
-הוא יוכל לברך.
יכול להיות... -אולי יש לחלק בין הידור של זה קהילי וענוויהו להידור של נענועים.
הנידור של נענועים זה הידור בנטילה. זה עצם עם מצווה, זה נטילה. -הנטילה היא תרקיד את הארבעה מינים לקדוש ברוך הוא.
מה העניין של הנענועים?
הנענועים, להרקיד את הארבעת פרדנסי לקתר מינים לפני הקדוש ברוך הוא.
שאז ירננו כל עצי היער.
לא, מה שרציתי לשאול... -אז זה, זה,
איך ליטול.
אבל הנענועים... אבל זה רק זה, כי נבננו בציצין שלו.
לא, כאן יכול להיות, את זה צריך לראות. אבל אחרי שהוא נהנע והוא עוד לא עושה את ההלל, הוא יכול לברך על הלולב?
אז אם הוא נהנע, כן.
מה?
אם הוא נהנע, אבל הוא עוד לא אמר את ההלל עם הלולב. אבל לכאורה יש מצווה גם עם ההלל,
אז הוא יוכל לברך על הלולב אז.
כן, לכאורה כן, זה חלק מה... מה שאחרי הנענועים... חלק מהנענועים, זה חלק מהנענועים.
זה חלק מהנענועים.
זה חלק מהנענועים.
הלל כולו הוא חלק הנענועים. זה חלק מהנענועים. אבל עכשיו, אחרי שהוא גמר את כל הנענועים,
הוא לא יכול לברך, נכון? לא, אבל יש גמורה שאנשי ירושלים, היו לוקחים את הלולב כל היום.
מה זה מה שהיה מצווה כל היום? תוספות במסכת סוכה אומרים,
אפילו אם כבר עשה את הנענועים של ההלל,
הודו וענה השם משה ענה,
הרי אתה יודע, לומדים את זה, התוספות מביאות את זה מפסוקים.
ואמרו,
עזרנו עצרה להר,
התוספות בסוכה מביאות שבפסוק משמעות שאומרים,
בהנה השם משה ענה ובהודו,
העושים מהנענועים.
אפילו גמר את הנענועים של ההלל,
כיוון שאנשי ירושלים היו נוהגים
לי אלך עם הלולב ואתרו כל היום. -אז אפשר עדיין לברך? אפשר עדיין לברך. בפירוש, התוספות אומרים. -אז היום הלוך אלה, מייס אפשר לברך גם אחרי הנענועים, בגלל, אם אחד היום רוצה להיות כמו... אם הוא עושה כמו אנשי ירושלים. אבל גם אם הוא לא עושה, כל עוד שהוא עדיין מחזיק, הוא ממילא מקיים פה את האנשי ירושלים.
טוב, כן. טוב. -אבל מייס נראה לי להיות זה... לא,
אבל אנשי ירושלים זה היה מנהג או אנשי ירושלים?
האם שירושלים זה בגלל מנהג או שיש כאלה שלומדים מפשט
שיש מצווה קיומיס להחזיק תלול לב כל הזמן?
זה מצווה קיומיס מנתור.
ככה יש כאלה שפעם רצו ללמוד. כמה אומרים מה זה? מה פתאום? אז מה זה סתם היה איזה חווימוס?
טוב, אז תשמע,
שמעת את השאלה?
האם ההידור של נר שלישי ביום,
של שלושה נרות ביום שלישי
זה הידור בנר השלישי?
שלישי לומר שזו פעם שלישית שנעשה נס,
או זה הידור צדדי, לזכור הניסים של אתמול ושלשום.
שמעת את החקירה?
אז בזה אמרנו,
אם אדם נטל,
אם אדם הדליק הראשון, בלו ברכה.
אם יכול לברך.
אם נגיד שההידור הוא הידור בנר השלישי של יום שלישי,
בנר של יום שלישי להגיד שזו פעם שלישית שנעשה הנס,
אם זה הידור בנר השלישי...
אז זה כמו נענועים. -אז זה כמו נענועים, הוא יוכל לברך.
אבל אם זה רק לחזור על אתמול ושלשום,
אז זה הידור צדדי.
אז מצאנו תשובת רבי עקיבא היגר,
שהוא מחפש
עצות
לברך אם אחד נטל בלי ברכה.
הוא אומר כל מיני סניפים,
סניף אחד שיש אומרים שעובר לעשייתן זה לא מעכב.
אפשר לברך על כל המצדוד, גם אחרי בדיעבד.
ויש אומרים שמברכים על הידור מצווה,
ויש אומרים ועוד כל מיני סניפים,
ודווקא אם הנר עוד דולק,
זה גם כן... - למה הוא לא אמר באמת בגלל שזה כמו נענועים?
למה הוא לא אומר בכלל כמו נענועים או לפני ההידור?
אלא רואים שרבי עקיבא היגר הבין,
שזה חזרה על אתמול ושלשום, לא הידור ביום השלישי,
אז זה לא נוגע לנענועים. בנענועים זה הידור בנטילה.
זה המשך של הנטילה שלי,
שאני נוטל ומרקיד את ארבעת המינים לפני בוראם. גם הנענועים של האל הם המשך הנטילה?
או שזה רק הנענועים הראשונים. - מה, מי סתם הכול הנענועים.
יכול להיות עוד דווקא מיני.
אז זה נפקא מינה אחת.
אם הוא הדליק את הנר הראשון ונכבה,
יש לו עניין להדליק את ההידור?
אבל צריך שידליק שלושה.
תלוי.
אם נגיד שהוא מדליק על אתמול,
אז יצא, קבתא אין זקוק לה, עכשיו את זה.
עכשיו ידליק רק שניים.
ביום שלישי הדלקתי הנר הראשון,
כן.
ונכבה.
כן.
אבל אני יכול,
נשארו לי עוד שניים. כן.
אז זה טוב.
רק לפי האליו הרבה יכול...
תברך.
-אם לפעמים מברכים על זה. -שמברכים גם על ירדות. -אולי בכלל זה כבר אין מצווה להדליק.
אולי אם נכבא הנר הראשון, כבר אין מצווה להדליק. כי אם זה יהיה בנר השלישי להדליק אותו עם שלוש, ברגע שהוא נכבא, כבר אין עניין להדליק. חוץ מזה, אני אמרתי, צריך להדליק אותו עוד פעם.
אחרת, איך אתה תראה את זה שלושה ימים?
הדלקת פעם אחת, אחד,
ונכבא.
לא ראו, הנה הפרסום של איזה יום מצליש.
עכשיו תדליק עוד שניים, מה עשית? -לפי הפקידי איגר, אולי באמת לא צריך לראות את זה.
מה? לפי הפקידי איגר, אולי לא צריך לראות את זה. -מה זה, כל העניין של פרסומי ניסה זה שאתה מפרסם את הנס. -נו, אז פרסמתי אחד מכל... פרסומי ניסה, אתה רואה, חז'ל אמרו,
שצריך שיהיה ל-120 אמה,
להיות בפתח הבית,
ועוד אמרו, עד לפני שתכלה רגל מן השוק,
המצווה היא קשורה עם פרסום הנס.
אתה מבין.
נו, אז וייטל.
אז איך קיראים? מה ההגדרה ב...
בעניין של המהדרין. -האם זה הידור בנר המרכזי? -בנר החובה,
או שזה דין... לומר כמה, איזה פעם זאת,
או שזה להחזיר על אתמול. אז זה לא נוגע ליום...
המצווה של החובה התקיימה בשלמותה,
רק יש תוספת הידור בדבר אחר.
זה לא דין...
אני הייתי אומר, כמו הציצין
שלא מעכבים במילה,
שהם רק מדין זקי ליבן והוא.
אז זה לא הידור במילה.
זקי ליבן והוא, אני יודע.
-זקי ליבן והוא זה
איפוי למילה.
-נויש למילה. היא יותר יפה.
-המצווה.
או,
ועוד נפקא מינא.
נפקא מינא השנייה,
המחלוקת של המשנה ברורה ואביעזרי.
אם ביום רביעי
יש לו רק שלוש נרות.
אם ביום רביעי וביום חמישי יש לו רק שלוש נרות.
אם יש לו רק שלוש נרות.
ביום רביעי...
ביום חמישי יש לו רק שלוש.
האם ידליק אחד לחובה
והשאר הידור?
אבל אין לי כל העבר, כל הימים שעברו
כנגד הימים היוצאים.
אז מה הפשט?
אז האם בית הלוי והמסנברורה בשם חיי אדום,
שלא ידליק בכלל ההידור?
אין לו, יש לו, נר אחד יעשה היום.
המשנברא אומר להדליק, לא להדליק בכלל, כן. להדליק רק נר החובה.
כן.
וכן הבית הלוי.
כן.
ואביעזר צועק שהוא לא מבין,
לא מבין איך כן אשתו ספר שתיים ויז.
אם אתה לא יכול לעשות
זכר לכל הימים, אז תעשה זכר למה שאתה יכול.
הרי כל יום זה נר, נס בפני עצמו.
ששמו שמינית,
שמו קצת שמינית
של הנר,
תמיד,
וזה דלק כל הלילה.
כן.
כל יום הוא נס בפני עצמו. אז אם אתה לא יכול להדליק כנגד כל הימים שעברו,
תגליד לפחות כנגד הימים קצת שיש לך.
והוא טוען.
אני אמרתי לרבי, הוא לא רצה לשמוע.
אמרתי לו,
וכי אנחנו חוזרים על מה שהיה אתמול?
בשביל מה לחזור על הנס של אתמול ושלשום?
אני ביום שלישי צריך לדליק שלושה.
אחת חובה ושניים נגד הימים שיצאו.
אני צריך לחזור על הנסים של אתמול. אתמול הדלקתי.
בזמנם.
למה עכשיו לחזור עוד פעם חזרות?
אמרתי לו, להפשט הוא לומר שזו פעם שלישית שנעשה הנס.
אני מדליק שלושה,
שידעו כולם, זו פעם שלישית שנעשה הנס.
וזה הידור בחובה,
בנר החובה,
שידעו כולם שהנר החובה הזה זה של פעם שלישית.
אז אם ככה,
אם יש לך רק שני נרות ביום רביעי,
מה תעשה? תדליק,
תגיד שתי נרות, שלוש,
אז אתה אומר שהיום יום שלישי, זה לא נכון, היום יום רביעי.
ושלישי עשית כבר אתמול.
צודקה בית הלוי,
אבל הרבי חושב שזה לחזור על הנס של אתמול.
אז באמת הבאתי ראיה מרבי עקוויגר כמו הרבי.
שהרי רבי עקוויגר לא אמר שזה הידור בנר השלישי, אחרת זה פשוט שיוכל לברך,
כי עדיין הוא עשו כבר הידור,
כמו בהידור של הלולף, בנענועים של הלולף.
שזה הידור,
כל זמן שהעוסק בהידור זה נקרא עובר לעשייתן.
אז המשנה...
אני לא יודע עדיין אם זה דומה לנענועים.
מה?
יכול להיות שבשר רבי ויגר לא דימה את זה לנענועים,
כי נענועים,
בלי נענועים המצווה היא בדיעבד.
לא אבל זה לא...
אתה מקיים את המצווה רק בדיעבד.
אבל כשאחד מדליק נר אחד, הוא לא קיים את המצווה בדיעבד.
אתה יודע, זה לא דומה לנענועים.
אם לומר
שזה דין בשלישי... אז זה מצווה חדשה להראות שהיום זה היום השלישי.
אבל זה לא גריעוסה בנר הראשון. לא, אולי לא... נענועים, בלי נענועים יש פה גריעוסה בנר הראשון.
בעלו לב. אתה לא עשית את המצווה כמו שצריך.
גם נר החובה של יום ראשון של קשי
או של רביעי או של חמישי יש בו שני חלקים.
תדליק נר כנגד הנסעיה ביום הזה,
וגם תאמר שהוא יום שלישי.
החלק הזה,
גם אם לא עשית את החלק הזה, זה לא מגרע כלום בחלק הראשון.
זה לא כמו נענועים שבלי נענועים... אולי כן, אולי כן.
כי הרי אלה שמדליקים נר לכל אוכל ואוכל ומקיימים מצווה לכתחילה.
הרי המשניבו אומר שלא צריך לתת לעוני מן הצדוקה להוסיף עוד נר.
מה?
המשניבו אומר שעוני, שאין לו כסף לקנות שמן לעוד נר,
לא צריכים לתת את זה. על ההידור לא צריכים לתת. לא צריכים. אתה מקיים את המצווה לכתחילה.
יש עוד מצווה. לא, לא, זה לא מעכב.
זה נקרא שעשיתי דיאבד דקזח?
זה דיאבד?
זה דיאבד, כשאני מדליק רק נר אחד?
זה לא כמו בלי נינויים שזה דיאבד.
אני צריך לחשוב, אבל אין לי ראש.
הראש עייף.
אני שומע מה שאתה אומר.
שמה זה איך ליטול.
הנענועים זה איך ליטול.
אבא, אתה אומר את זה, אתה אומר את זה יותר טוב.
זה בגוף המצווה. איך ליטול, זה בגוף המצווה. זה צורה.
בכלל הרי יש צד הרי שנעינוים זה דאורייס.
כתוב ששיעור של אלולב.
למה אלולב זה ארבע צבוחים? בגלל הנעינוים.
אז רואים שהמצווה נעינוים היא דאורייס.
אתה אומר
זה...
לא, אבל מה שאמרת שגם הנעינוים של ההלל אפשר
עדיין לברך?
פה לכאורה זה ודאי מצווה חדשה.
פה זה ודאי, גם אם לא עשיתי את זה, זה לא היה גריוסה בלולב.
זה תוספת
לנענע הבעלם.
לא, כל העניין של הלולב,
להרקיד את ארבעת המינים לפני הקדוש ברוך הוא.
להרקיד אותם.
התוספות מביא רמז לזה שנאמר, אז ירננו עצי היער.
הדקל,
הערבה,
ההדס, הם עצי יער.
אז ירננו עצי היער, וכשאדם הוא בשמחה הוא רוקט.
אז זה הכוונה, שירקדו.
שארבעת המינים צריך להרקיד אותם לפני בוראם.
שהם אומרים, אתה בוראנו.
כל הכוונה, כל הכוונה ברנועים,
זה לומר שאתה הושברה את כל הצמחייה
וגם את הבני אדם.
אנחנו כולנו שלך.
אתה יודע מה שהסברתי.
אדם לא מרגיש שהוא בירייה.
הוא מרגיש כאילו הוא היה מלפני אלף שנה. הוא לא מרגיש בכלל שהוא בירייה.
אבל הסברתי,
זה בגלל הנשמה.
הנשמה באמת
נבראה מששת ימי בראשית
שהקדוש ברוך הוא ברא נשמות ושם אותן באוצר.
אוצר הנשמות, זה מובא ביבמות דף מ״ט.
ושם יש אוצר של נשמות.
קוראים לו גוף.
אין בן דוד ועד שיאכלו נשמות שבגוף.
טוב, אז הנשמה,
היא באמת עתיקה.
היא לא עזכנה, אני מתכוון,
עברה הרבה שנים, ובפרט
שהיא חלק אלוקה ממעל,
והקדוש ברוך הוא לא נברא. הוא בורא אבל לא נברא.
לכן אין הרגשה שאני נבראתי, אבל הגוף,
הגוף, אל תהיה טיפש.
אתה עושה עכשיו, מה אתה חושב?
אתה נולדת ככה, אתה נולדת,
אתה כשנולדת הייתה תינוק קטן, הייתי מרים אותך.
ואחרי כן גדלת.
אז איך גדלת? הגוף הזה צמח.
ונהיית בר מיזה, ונהיית בחור וחתן.
אז הגוף הוא בריאה.
הוא בריאה חדשה.
ולכן אדם צריך להכיר שהוא בריאה של הקדוש ברוך הוא.
אומר הרמב״ן בפרשת בו,
שעיקר כוונת המצוות
של בתי כנסיות,
שיהיה לעם מקום
שיועדו לבוראם שהוא ברא אותם.
אתה יודע את הרמב״ן, אני לא זוכר את הלשון בדיוק.
בריאותיך אנחנו.
אנו עבדיך ואתה מלכנו.
זה עיקר המצווה הזו. אבל מה? אנשים לא מתבוננים.
לא חושבים שהם בריאות.
אתה מבין? עבודת השם בצורה כזאת,
שאתה מכיר שאתה בריאה של הקדוש ברוך הוא.
וגם, אתה יודע מה שהוספתי.
אם אני בראייה שלו, אני שלו.
כי האומן קונה בשבח כלי.
וחוץ מזה,
החוברים של הגוף שלי הם מן הצמחים, מן האוכל.
וזה מן האדמה.
אז אם הוא בעלים על האדמה, הוא בעלים על התוצרת.
אבל תמשיך קצת בחנוכים.
אבל זה חשוב מאוד, הדברים האלה.
ובקיצור,
מה אני אומר?
אז כל העניין, הריקוד,
כל העניין של הנענועים,
שהצמחים ירקדו לפני הקדוש ברוך הוא,
וזה, אתה אומר, זה חלק ממשרת נטילה.
אף על פי שאחד נטל ולא נענע, יצא.
אז זה לא הריקוד.
אבל זה דיאבי.
זה דיאבי.
אז יש דיאבי ויש לכתחילה.
אבל פה... איך אמצינו לכתחילה בדיעבד בתורה?
חז״ל ידעו שיש מצרים... איפה? תגיד, איפה יש תוצפות על זה?
בקודשי.
בקודשי מצאים. ובשאר מקומות שאין לנו...
אבל אולי יש. נדמה לי בתוסות פסחים דף יא.
מה זה?
על קצירת העומר.
מביאים אותו רק... שמה זה קודשים?
מביאים אותו, מה זה קצירת העומר?
ביום שני.
לא מביאים אותו מן העמקים.
רק ממקומות טובים.
ואם מביא, בדיעבד זה טוב.
אבל תוסון מדבר, איפה מצאנו לכתחילה בבדיעבד?
לא זוכר את הגמרא, אני זקן, אבל אתם צעירים, מכרתם, לא זוכרים.
לא לומד את הפסחים.
למדתי, אבל לא...
תראי לי לבטות.
טוב, הכל פונים.
בסוף אמרתי ככה.
לכאורה יש לי ראייה כמו הרב שך ורבי עקוויגר,
שהעניין שלה, אני מדליק ביום שלישי ורביעי,
אחד לחובה ועוד בשביל ההידור,
זה לחזור על ה...
להזכיר גם הנס שנעשה אתמול ושלשום.
יש לי ראייה.
ולא רק לומר שזו פעם שלישית שנעשה נס,
אלא לחזור על אתמול ושלשום.
דיכאי בפני עצמי.
יכאי בראייה.
אתה יודע מה ראייה?
מבית שמאי.
בית שמאי, מה אומרים?
מוסיף והולך.
לא, פחת והולך.
ביום הראשון הוא מדליק שמונה.
מה, מה, מה, למה שמונה?
אחד כנגד היום,
ושבעה כנגד הימים שיבואו.
אז מה,
מה רואים לבית שמאי? צריך להזכיר כל הניסים שיבואו.
רק לבית הלל ומדלבת שמאי זה הגדר,
גם לבית הלל הגדר הוא להזכיר הימים, רק להזכיר את הימים שעברו.
לכאורה זה אותו גדר.
אבל האמת שזה לא ראייה.
תשמע, כי הרי זה פלא ושמיים.
זה תמוה, למה אני, אני ביום ראשון צריך לשים שמונה.
למה?
בשביל הנשל מחר ומחרתיים.
מה הבעלה הזאת? מחר אני אדליק.
יש לי להדליק, יהיה לי
הנר של מחר, אעשה אותו מחר. למה אני, אני היום צריך להדליק
שמונה נרות.
אני צריך עכשיו להזכיר הניסים. מה תאמר? כדי להזכיר כללות הניסים.
אז אם כן, ביום רביעי, למה?
ביום רביעי אני מדליק נר אחד.
יהיה בסדר, יהיה בסדר.
ביום ידליק נר אחד
ועוד חמישה, למשל ביום רביעי, ועוד ארבעה.
נר אחד לחובה ועוד ארבעה של הנכנסים.
אם בשביל להזכיר כללות הנס, למה לא אזכיר גם על העבר?
ביום רביעי הוא מדליק נר אחד לחובה,
ועוד ארבעה לנכנסים.
למחרת... לפי בית שמאי.
לפי בית שמאי.
למה הוא צריך, איזה טען זה להזכיר הנס של מחר?
אלא מה?
למה?
לאיזה טען זה?
מה תגיד, להזכיר כללות הנס,
לא רק של יום אחד?
אז אם כן, ביום רביעי צריך להדליק שמונה
כנגד הארבעה שיבואו וכנגד שעברו...
אלא לא צריך להזכיר כללות הנס.
אז איזה טעם זה להזכיר הנס של מחר ושל מחרתיים?
אז תגידו גם פעם?
אני... הרי לא מובן.
דברי בית שמאי.
מדליק ביום ראשון שמונה,
ביום שני שבעה,
כנגד הימים הנכנסים.
איזה מין דבר זה לעשות זכר לנס שיקרה מחר?
הרי מחר אני אדליק נר החובה.
אז למה היום?
מה ההסבר בזה?
מה ההסבר בזה?
רק אמרתי, אתה רואה שזה להזכיר את הימים שיבואו.
ומדלבשמה זה הגדר, גם לבית הלל.
רק בית הלל זה נייד היוצאים.
אז אמרתי,
רגע אחד,
אבל אני אומר פשט בבית שמאי.
גם להבין, פשט?
אני אומר, פשט בבית שמאי הוא,
כי באמת, מה הנס הגדול שעשה להם הקדוש ברוך הוא?
היו שופכים
שמינית של הנר,
או שמינית, הנה פח,
הספיק למלות כל המנורה.
במנורה יש שמונה נרות.
אתה יודע מה זה נר.
נר זה לא האש.
נר זה הכלי ששמים בו הנר,
מה שאנחנו קוראים נרות.
אבל נר,
נר
הכוונה כלי שמחזיק את השמן.
הכל ש...
מחזיק את השמן.
אז הנרות...
מה אני אומר? -אתה רוצה להסביר את בית שמאי.
בית שמאי.
מה קרשבוחו עשה להם נס?
שבשמינית התמלאה המנורה, בשמינית היא נפח, התמלאה כל המנורה.
כל כוס היה חצי לוג, נדמה לי ברמב״ם כתוב.
אז שלוש וחצי לוגין
היה במנורה, וכל הפח הזה,
לא יודע כמה יבוא, על כל פנים הוא מילא את המנורה בשמינית הלוג.
אז הפח היה כפול שמונה.
כפול שמונה, ארבעה לוגין.
על כל פנים, ואוסף רגיחה.
-אז מה הפחד בבית שמאי? תגיד פשט.
אז איזה נס זה?
איזה נס עשה הקדוש ברוך הוא? תשמע,
איזה נס
עשה הקדוש ברוך הוא?
שיום אחד יהיה להם,
מצאו פח
שיכולים להדליק ממנו לילה אחד.
ומה יש שאר הימים?
אז בין כה נצטרך
להדליק בטומאה,
כי תומאה, תראה בציבור,
אבל כשברוך הוא רצה שעזר להם, הראה להם,
שאתם מסרתם נפש על המקדש,
אתם תקבלו,
שתוכלו לעבוד בטהרה.
תולכו להדליק בטהרה.
אז,
נו, טוב, אבל אם זה, אבל הנס היה רק של יום אחד.
הנס היה של יום אחד.
אז על זה צריך להוסיף,
רמז להם הקדוש ברוך הוא ביום הראשון,
כבר רמז להם,
אל תדאגו,
שמונה ימים יהיה לכם הנס,
וככה, ביום השמיני אתם תוכלו לעשות שמן חדש טהור.
הרי הם היו טמאי מתים,
וגם הכלים היו טמאי מתים.
רק הזיתים היו טהורים.
הזיתים היו על העץ,
או אפילו אם יקטפו אותם בטומאה,
הם לא מקבלים טומאה כי אין הכשר.
צריך הכשר.
והמוהל שיוצא מן הזיתים...
כשאתה קוטף אותם,
זה לא נחשב שמן שיכסיר.
אתה יודע, אתה גמר אביב שתיים דף ג',
מפנימה בוצרים בטהרה ואין מוסקין בטהרה.
למה אין מוסקין בטהרה?
למה לא צריך טהרה? כי הם לא יקבלו אותו מהזיתים,
כי הם לא הכשר.
אז אם כן, את הזיתים יש.
רגע אחד, נו.
שמעת? הוא הראה להם
שיהיה להם שמונה ימים להדליק בשמן טהור.
יהיה להם שמונה ימים להדליק בשמן טהור.
וביום השמיני,
ביום התשיעי כבר יהיה להם שמן שלהם, יעשו שמן.
לא חסרים היום, עכשיו, בכסלו.
לך לגוש עציון,
תראה עצי זית.
זה הזמן של הקטיף של עצי זית.
המסיקה של עצי זית זה בדצמבר.
נו, זה הזמן.
אז בכסלו יכלו למצוא זיתים,
ויקטפו אותם אפילו בטומאה,
והם יישארו טהורים, כי הם לא מוכשרים.
וישימו אותם בכלי טמא, וישארו טהורים על זיתים.
רק היה צריך לכטוש אותם ולשים השמן בכלי.
השמן יקבל טומאה.
השמן לא צריך הכשר.
משכין לא צריכים הכשר.
משכין לא צריכים הכשר.
אז השמן יקבל טומאה. לכן צריכים לטהר את האדם ואת הכנים.
בני האדם והכנים.
וזה לוקח שבעה ימים.
כי ביום השלישי
יש הזעם עם ימי חטאת,
וביום השביעי עוד פעם הזעם עם מחטאת וטבילה בעל... מתחילה לפנות הערב,
ואז בטבילה וערב שמש.
אז ביום שביעי בלילה
כבר הם טהורים והכלים טהורים.
יכולים לעשות שמן טהור כתית, שמן כתית טהור.
אז הראה להם הקדוש ברוך הוא שיעשה להם נס שמונה ימים.
ואת זה הוא הראה לנו ביום הראשון כבר.
ולכן עושים כנגד הנכנסים.
זה לא הידור לנכנסים.
לא דואג אני לזכור את הנס של מחר.
לזכור שביום הראשון כבר רמז הקדוש ברוך הוא שנעשה נס,
שזה יהיה לנו במה להדליק שמונה.
שמונה ימים. ולמה ביום השני מדליקים שבע?
כי יהיה עוד שבעה ימים רק, עוד שישה ימים.
אז כבר ביום הראשון ראינו... גם ביום השני הנס היה עכשיו תדליקו ועוד שישה ימים.
ביום השני, שלישי,
עכשיו תדליקו ועוד חמישה ימים.
זה תלוי בפשטים של הביסוס, איך היה הצורה של הנס. אז אני אומר שני הפירושים האלה,
ששמו שמינית
בנרות,
והנרות התמלאו.
או ששמו,
מילאו, או ריקו את כל הפח,
אבל בער רק שמינית.
זה פירוש אחד גם כן. והבית יוצא.
אז שני הפירושים האלה זה מתאים.
זה מצוין. אז זה פירוש בתוצבי הראש, ראיתי,
הפירושים האלה.
אז ממילא,
אם זה הפשט, זה דין בראשון.
גם לבית הלל זה אותו הפשט.
למה ביום ראשון
אני עושה נר אחד,
ביום שני עוד נר.
נר אחד
ליום
ונר השני זה גם כן
הידור בנר השני, לומר זה פעם שנייה שנעשה נר.
ההידורים הם לא מנותקים מהנר החובה.
גם לבית הלל,
כמו שלבית שמאי,
ההידור הוא דין בנר הראשון.
נר הראשון, ותגיד הרמז,
לא רק שנדלק,
גם הרמז היה שיהיה עוד שבעה ימים,
יהיה לכם נר.
גם לבית הלל,
זה דין בהדלקה של החובה,
שזה פעם שלישית, פעם רביעית.
אז אדרבה, אני נשאר
שמסתבר לא כמו הרב שך ולא כמו...
ואין ראייה מבייזשמה אל הרב שך. זה מה שאמרת פה. אין ראייה.
זהו, זה השיעור.
עכשיו, יש שם עוד נפקא מינה.
יש לך ספר על שבת.
היום אתם לומדים חנוכה.
אני עוד לא התחלתי.
התחילו כבר.
זה, השיעור הזה נתפס
בדף ש״ה.
בסוף.
בסוף.
זהו, זה השיעור.
והכאות בנפקא מינה הוא...
כדאי לעבור עליו בספר.
מוטי, אתה הכנת את השיעור הזה או עוד לא?
מוטי אוהב לומדש,
אז הוא נתפס לשיעור הזה.
אבל בשיעור הראשון,
אלקלטה,
אלקלטה
הוא שואל אם גמרנה את השיעור.
לא, הוא רוצה שנגמור, אנחנו נגמר.
חמש דקות, הוא לא רוצה.
אתה יכול לכבות.
אני אגיד, פה זה בעל פה, אני אגיד.
לא, יש כולם לשמוע. לא, זה מסתיים, אני מוסיף דברים אחרים
מעניין החנוכה.
שמה, יש שמה,
עש תכלה רגל מן השוק.
ראית את התוספות.
שאלתי על התוספות, הוא אומר
שמספק צריך להדליק
גם אחרי שהתקלטה רגל מן השוק.
כי אולי התירוץ השני חולק על התירוץ הראשון.
אז אל תנגיד ספקא דרבנן לכולן. זה פרי חודש.
מה? פרי חודש.
מה פרי חדש?
בגלל פרסום מניסא, זו מצווה מאוד חשובה, לא אומרים את זה ספקא דרבנן לכולן. כן.
ככה באותיה הוא מביא. לא.
אני יודע את הפרי חודש הזה עם האותיהו.
לא, לא.
לא, אדוני, לא אמרתי את זה. אז איך אתה מסביר?
אני אומר בגלל שהרי זו השאלה בזמן,
אם אפשר להדליק בזמן הזה או לא,
אחרי שהתקלטה רגל מן השוק היום.
לפי תירוץ שני אפשר.
אז זו שאלה בזמן של ההדלקה.
ועל זה אומרים ספקא דרבנן לכולן, זה זמן.
אבל, אבל...
וגם עם ברכה מצאתי אבן.
זה לא דומה לתזמן במנוחס.
מה?
כמו ספירת העומר.
זה לא דומה
לתזמן בבן אשמושס. אתה פעם אמרת לי ש... לא בבן אשמושס, אבל תראה. אתה אמרת שתזמן בבן אשמושס זה לפני. אה, אתה פשוט אומר בספירת העומר. אתה אמרת לי שיש הבדל פעם, כשהייתי בחור אתה אמרת לי
שיש הבדל
בין הבן אשמושס שלפני לבן אשמושס שלאחר כך.
זה אתה אמרת לי. שיש הבדל בין הבן אשמושז שלפני לבין... כי משניבור נראה לי פוסק, אחד שלא נטלו לב ב... אחד שלא נטלו לב
ובא ליטול בבן אשמושז.
אז משניבור פוסק שהוא פטור.
מה הוא פטור?
פטור מליטול.
בחול המועד.
לא שאלו דרבונות. כן.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.