מעלת ישראל על המלאכים | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום בלחש

ומשה עלה אל האלוהים

ויקרא אליו אדוני.

שנינו בגמרא במסכת שבת,

אמר רבי יהושע בן לוי,

בשעה שעלה משה רבנו למרום לקבל את התורה,

אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

מה לעילוד אישה בינינו?

אמר להם לקבל תורה בה.

אמרו לפניו מלאכי השרת,

חמדה שגנוזה תתקעה דורות לפני בריאת העולם,

אתה מבקש לתנא לבשר ודם?

מה אנוש כי תזכרנו,

ובן אדם כי תפקדנו.

מה הזכויות שיש לו לאדם הזה שהוא יקבל את התורה?

תנא אותך על השמיים,

תשאיר את התורה פה, אצלנו המלאכים.

אמר הקדוש ברוך הוא למשה, אחזר להם תשובה.

אמר משה למלאכי השרת,

למצרים יירתם?

לפרעו השתעמתם?

תורה?

למה תהיה לכם?

וצריכים להבין מה עומק התשובה שענה משה רבנו למלאכים.

אומר להם, למצרים יירתם?

לפרעו השתעבדתם?

בכי משום שהמלאכים לא ירדו למצרים ולא השתעבדו לפרעו, אז הם לא ראויים לקבל את התורה לפי דברי משה רבנו?

המגן מקוזניץ'

בספר עבודת ישראל, פרשת שמינים, מבאר

את מה שכתוב בהגדה של פסח.

ויוציאנו אדוני ממצרים לא על ידי מלאך,

ולא על ידי שרף,

ולא על ידי שליח,

אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה אני ולא מלאך.

והכיתי כל בכור בארץ מצרים עני ולא שרף.

אומר המגן מקוזניץ'

שיציאת מצרים הייתה צריכה להיות דווקא על ידי הקדוש ברוך הוא,

ולא על ידי מלאך ושרף,

כיוון שטומאת מצרים הייתה כל כך חזקה,

שאם היה יורד מלאך לשם,

חלילה וחס, היה נשקע בתוך הקליפה.

וזה פלא גדול

שמביא הארי זיכרונו לחיי העולם הבא, שמלאכי עליון ושרפי קודש

לא היו יכולים לרדת למצרים אפילו לזמן קצר,

כיוון שהיו שוקעים בטומאת מצרים עד כדי כך

שלא יכולים לצאת משם לעולם.

המגן מקוזניץ' הקדוש מגלה לנו,

אם כן, מהי מעלת נשמות ישראל,

שהם היו 210 שנים בגלות מצרים,

ובכל זאת זכו לצאת משם שהייתה חרבת הארץ.

זה מה שאמר משה רבנו למלאכים,

למצרים יירתם,

לפרעה השתעבדתם,

תורה למטה לכם.

אתם רואים שלא ירדתם בשליחות של הקדוש ברוך הוא לנקות את מצרים, כי אתם לא מסוגלים לשהות במקום של טומאה, במצרים.

מזה מוכח

הוכחה ניצחת שמעלת נשמות ישראל גדולה

יותר מהמלאכים.

אמת מצד הגוף הגשמי,

בני אדם קרוצי חומר,

נמצאים בעולם הזה השפל,

הם הרבה יותר נמוכים ושפלים מכם.

מלאכי השרת,

מקומכם למעלה בעולמות העליונים הרוחניים,

אבל מצד שורש נשמת ישראל יותר גבוהים ממלאכי השרת.

ולכן ראוי למסור את התורה לעם ישראל ולא למלאכים.

ולכן המלאכים משמשים אותנו.

ולא אנחנו אותם,

כי מלאכיו יצבווה לך לשמורך וכו'.

על פי הספרים הקדושים ניתן לבאר,

ומביא את זה הארי הקדוש,

שתכלית ירידת ישראל לכל הגלויות הייתה כדי לבאר ולהוציא משם ניצוצות קדושה.

וכפי דברי חכמים, זיכרונם רחק קדושים,

בפסחים פז,

לא יגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים.

ולכאורה קשה הדבר, וכי רק בגלל זה גלו ישראל בין האומות?

הלוא בכל שנות הגלות הארוכות לא ניתוספו לישראל אלא רק מעט גרים,

ולא מוצדק לומר שבגלל זה גלו ישראל בין האומות.

מבאר הארי, זיכרונו לחיי העולם הבא,

בשעת בריאת העולם נפלו ניצוצי קדושה ונתפזרו בכל העולם,

ונתערבו בתוך הקליפות של אומות העולם,

שהן מקומות של חושך וצל מוות.

ככתוב, והארץ הייתה תוהו ובוהו,

וחושך על פני תהום.

לכן, הוכרחו ישראל ללכת מגולה לגולה,

לברר ולהוציא מכל המקומות האלה את ניצוצי הקדושה שנפלו שם.

אותם ניצוצי הקדושה, אומר הארי, זיכרונו לברכה,

נקראים גרים,

וחייבים הם לצאת מאפלה לאורה ולהתחבר אל הקדושה.

וכך התכוונו חכמים, זיכרונם לברכה,

באומרם שלא יגלה הקדוש ברוך הוא ישראל לבין הגויים,

אלא כדי שיתוספו עליהם גרים,

שהם ניצוצות הקדושה שנפלו בין אומות העולם.

אתמול בצאתי מבית הכנסת לאחר ערבית,

התעכבתי פה מאיזה סיבה, ובא לקראתי אדם,

שופע חיוכים באושר.

אוי, איזה זכות, כבוד הרב, שאני פוגש אותך.

מה זה, חיכיתי וייחלתי לפגישה הזאת.

מי כבודו?

טוב,

התחלנו לדבר, הוא מספר לי את הסיפור.

הוא אומר לי, אני רוצה לתרגם את כל הקלטות שלך לאנגלית בדיבוב.

ואספתי כבר כסף בחוץ לארץ בשביל זה.

אני רוצה שתאשר לי.

איך הגעת לזה?

מה קרה?

אז הוא מספר לי.

הוא גוי.

והגוי הזה עבר כל מיני דברים,

הגיע לצבא פה בארץ ישראל,

והיה שם תימני שהיה שומע קלטות שלי.

והוא ככה לאט לאט שמע, בהתחלה לא רצה לשמוע,

ואחר כך לאט לאט זה חדר לו לאט לאט לאט לאט לאט, והתחיל לשמוע. בקיצור,

הבין שזה האמת.

שבוע ימים הוא אומר, למעט אכילה ושתייה, בלי הפסקה הוא שמע קלטות ברצף

על מנת למצוא פרצה שהוא לא יתחייב.

ולא מצא.

והבין שאין ברירה, אם זה האמת,

הוא לא מוכן להמשיך להיות גוי.

והחליט להתגייר.

אז בצבא עשו לו גיור חרטג,

והוא הבין שזה חרטג,

אז הוא הלך לבד מעצמו ועשה אצל הרב קרליץ

גיור לחומרה,

והתגייר.

אחר כך עזר לאוקראינה,

שם היה בחב״ד.

יש לו חלק מהמשפחה היהודי מצד האבות,

לא מצד האימהות.

אז הם מקורבים שם לחב״ד.

הוא הלך לחב״ד, ובשבת אחת

הרב החב״די אמר לו, מה עם שידוך, מה עם זה?

אמר לו, השבת יש לי בנות שבאות לפה וזה, פה ושם, 20 בנות, הוא ישב שם פה, פתאום הוא קלט אחת.

אמר לו, כן, אני רוצה את זאת.

עשו שידוך,

ככה הוא מספר לי,

פגישה ראשונה ראיתי שזה לא בא בחשבון,

אבל נתנו עוד צ'אנס,

פגישה שנייה ראיתי שזה בכלל לא בחשבון,

אבל נתתי עוד צ'אנס,

פגישה שלישית התחתנו.

שמונה שנים אנחנו נשואים מאושרים והכל בסדר.

טוב, איך הגעת לזה שאתה רוצה לתרגם?

הוא אומר, הייתי בארצות הברית, ואני רואה שם שהרבה אנשים רוצים לשמוע את הקלטות שלך, והם לא יודעים את השפה.

אז החסידים תרגמו את זה ליידיש,

וכתבו טקסטים של כל ההרצאות שלך ומפיצים את זה.

וראיתי במקום אחר שתרגמו לאנגלית,

ופה ושם, וראיתי שאנשים רוצים, אבל זה לא נגיש, הם לא יכולים להאמין את השפה, הם לא מבינים.

אז החלטתי שאני הולך לעשות את הדבר הזה.

וגייסתי כסף והכל בשביל,

נו, יאבה ביי.

איזה דברים.

לך תדע, אתה לא יודע אפילו מה מתרחש. ביידיש מתרגמים.

איי, איי, איי, איי, איי, אז זאת אומרת,

לא נתפזרו ישראל בגולה, אלא

בשביל להוסיף ניצוצות.

לא נתפזרו דיסקים וקלטות בגולה,

אלא להוסיף גרים לישראל.

ובכן,

עוד מבואר בספרים הקדושים שעיקר הבירור של ניצוצי הקדושה הוא על ידי עסק התורה,

ועל כך רומז הכתוב,

כי נר מצווה ותורה אור.

כמו שתכלית האור של הנר להאיר את החושך,

כאשר אדם צריך למצוא חפץ שאבד לו,

כך על ידי אור התורה מבררים את ניצוצי הקדושה שנפלו בחושך.

באותו עניין, באר אור החיים הקדוש.

ועתה אם שמוע תשמעו בקולי,

ושמרתם את בריתי,

והייתם לי סגולה מכל העמים,

כי לי כל הארץ.

אומר אור החיים הקדוש בלשונו הקדושה,

ענפי הקדושה נתפזרו בעולם,

ואין להם להתברר,

להתנקות מן הפסולת,

זולת באמצעות ישראל,

וביותר על ידי עסק התורה.

באותם ניצוצי הקדושה נקראים סגולה.

וזה טעם פיזור ישראל בארבע רוחות העולם,

לחזר, לחפש אחר הסגולה שהיא אבדתם.

זה מה שאומר הקדוש ברוך הוא.

ועתה,

אם שמוע תשמעו בקולי שמרתים את בריתי,

זו התורה הקדושה,

אם תעסקו בה ובעבודת השם,

אז ויהיתם לי סגולה מכל העמים.

אז אתם תעסקו את סגולת הניצוצות קודש מכל העמים, כי לי כל הארץ.

כל הארץ שייכת לי,

ושם מפוזרים ניצוצי הקדושה, וצריך לעלותם אל הקדושה.

זה מה שאמר משה למלאכי השרת. למצרים יירתם,

לפרעה ישתעבתם. תורה למה תהיה לכם?

תכלית קבלת התורה,

לברר על ידי אור התורה את ניצוצי הקדושה

שנתפזרו בחושך בעולם הזה.

ואם כך,

מכיוון שאתם המלאכים,

לא יכולים לרדת למצרים שהיא טומאת העמים,

מחשש שתשקעו שם ולא תצאו,

אז איך תוכלו לברר את ניצוצי הקדושה?

לכן התורה לא נשארת אצלכם. ביי ביי, אני לוקח אותה להתראות.

עכשיו יש לנו תמיהה.

למה מברכים שתי ברכות?

אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו,

ולמה מברכים עוד ברכה? אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו.

מישהו יודע?

כן?

איך אתה יודע דבר כזה?

הוא אומר, בחר בנו בהר סיני ונתן לנו על ידי הנביאים.

אתה בטוח?

בסדר.

יפה מאוד.

ידועה תמיהת המפרשים,

למה תקנו לנו בברכת התורה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו?

הרי כתוב שלפני מתן תורה,

הקדוש ברוך הוא הציע את התורה לשאר האומות.

בתחילה פנה לעשיו,

אמרו, מה כתוב בה?

לא תרצח, סירבו לקבל את התורה.

בני עמון ומואב לא תנעף, סירבו.

ישמעאל לא תגנוב, אמר גנבים, אנחנו לא יכולים לבנות.

וכל האומות דחו את התורה שהוצעה להם.

אבל כשהציעה לעם ישראל את התורה, שאלו מה כתוב בה?

שאלו?

לא שאלו.

מה אמרו?

כל אשר דיבר אדוני, נעשה ונשמע מה חשוב,

מה כתוב, מה לא כתוב.

הכל אנחנו נעשה ונשמע.

יפה או לא יפה?

אם כך הקדוש ברוך הוא סיבב על הגויים שקבלו את התורה והם לא רצו לקבל אותה,

אז איך אנחנו מברכים אשר בחר בנו מכל העמים

ונתן לנו את תורתו? לא הייתה פה בחירה בכלל.

מה זה בחר בנו?

הוא הציע את התורה לכולם, הם לא הסכימו,

ואנחנו הסכמנו לקבל. אז למה בחר בנו?

אנחנו בחרנו בתורה.

מי בחר בתורה?

אנחנו בחרנו בתורה.

הוא לא בחר בנו מכל העמים.

אז מה, מה הפירוש?

נו?

אה, יא, יא, יא, יא, יא.

אלא התירוץ הוא שמה שסיבב הקדוש ברוך הוא על אומות העולם,

שיקבלו את התורה,

זה רק על התורה שבכתב.

אבל תורה שבעל פה לא רצה לתת אותה לאומות העולם,

כי אם רק לישראל.

כמו שאומרים חכמים, זיכרונם רכה,

לא קראת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל,

אלא בשביל דברים שבעל פה,

שכן עיקר הברית בין הקדוש ברוך הוא לבין ישראל מתגלה על ידי התורה שבעל פה.

ואת החלק הזה לא רצה הקדוש ברוך הוא לתת לגויים,

כי אם לישראל.

במבואר ברבנו יונה, בברכות יא,

שמה שתיקנו חכמים זכרונם מוכן לברך את שתי הברכות של התורה,

אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו,

וברכה נוספת אשר נתן לנו תורת אמת וחיי העולם נטע בתוכנו,

ברכה אחת נגד תורה שבכתב,

ברכה שנייה כנגד תורה שבעל פה.

לכן,

בברכה שהיא כנגד תורה שבכתב,

אנחנו אומרים אשר נתן לנו את תורתו, תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו, ולא מזכירים אשר בחר בנו מכל העמים.

כי מצד התורה שבכתב,

אין הדבר כך.

שהרי הקדוש ברוך הוא סיבב על כל הגויים שיקבלו את התורה שבכתב,

והם לא רצו.

אז לכן לא אומרים אשר בחר בנו מכל העמים.

בזה הוא לא בחר בנו מכל העמים.

כי היינו שווים בתורה שבכתב כמו הגויים. מי שרוצה, בבקשה שייקח.

אנחנו בחרנו, לקחנו.

לכן לא מוזכרת בברכה הזאת, אשר בחר בנו מכל העמים.

הברכה שאנחנו מברכים, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן את תורתו,

זה כנגד תורה שבעל פה, שהוא לא התכוון לתת אותה לאומות העולם.

ובזה מתגלה חביבות של הקדוש ברוך הוא לישראל,

והיא אמת ונכונה.

והקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל האומות לתת לנו תורה שבעל פה. לכן

מברכים אשר בחר בנו בברכה זו מכל העמים ונתן את תורתו על תורה שבעל פה.

וידוע שהקדוש ברוך הוא גילה למשה רבנו טעמי התורה וכל מיני דברים,

והוא לא היה חייב לתת אותם גם לישראל.

והוא, בגלל רוחב ליבו ואהבתו לעם ישראל,

מענוותו החליט את כל מה שהוא למד להעביר לישראל.

זאת אומרת, גם זה לא היה חלקנו,

זה היה חלקו של משה רבנו,

ולמרות זאת הוא העניק לנו את מה שהוא קיבל חינם.

אז רואים מפה דברים נפלאים,

איך הדברים מסתדרים.

עכשיו,

אנחנו נראה דבר מדהים.

אמרו חכמים, גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה, ואנחנו יודעים כבר למה זה, נכון?

מי שמצווה ועושה הוא יותר ממי שאינו מצווה ועושה.

בהבנה ראשונה אנחנו חושבים הפוך,

כי מי שלא מצווה ועושה הוא מתנדב, כל הכבוד לו.

הוא לא חייב, הוא לא חייב, הוא מתנדב, כל הכבוד לו.

אומרים חכמים, לא נכון.

מי שמצווה הוא יותר גדול.

למה?

כשהוא מצווה עומד יצר רע כנגדו להכשילו, למונעו.

אז זה יותר קשה לקיים מצווה שאתה מחויב בה ממה שאתה לא מחויב בה.

אז לכן גדול המצווה יותר.

עכשיו, יש לנו שאלה.

עם ישראל אמרו לפני קבלת התורה נעשה ונשמע.

מה זה?

לפני נעשה ונשמע, הם עוד לא מצווים.

נעשה ונשמע, היו צריכים להגיד נשמע ונעשה בשביל שיהיה גדול המצווה ועושה.

אז למה הם אמרו ככה?

לתרד זאת אומר הישמח ישראל בשם המדרש.

כשאמרו ישראל נעשה ונשמע,

נעקר יצר הרע מליבם.

כשהם קרבו להר סיני, פסקה זוהומתם,

ונעקר יצר הרע מליבם.

ולכן לגביהם אין גדול מצווה, כי אין יצר רע.

אז במה גדול מצווה?

אדרבה, מי שלא מצווה גדול, למה?

הוא לא חייב.

ומצווה, אין לו יצר הרע בכלל.

אז בוודאי שמי שלא מצווה ועושה הוא יותר גדול, כשאין יצר הרע.

כי אף אחד לא חייב אותו.

כדי לחזק את הדברים האלה, אומר הישמע ישראל.

הנה כתוב בגמרא בשבת פח.

יש פז ויש פח.

בשעה שהקדימו,

ישראל, נעשה לנשמע.

יצאה בת קול ואמרה להם,

מי גילה רע זה לבניי

שמלאכי השרד משתמשים בו?

שאצלם הם מקדימים את העשייה לשמיעה?

ולמה דווקא הם מקדימים עשייה לשמיעה? נו,

אין להם יצר הרע.

לפי האמור, הדבר מובן. כיוון שאין להם יצר הרע,

לכן לגביהם גדול זה שאינו מצווה ועושה.

לכן מקדימים

המלאכים

נעשה לנשמע.

כי הם משתוקקים לקיים את רצון השם,

עוד לפני שהם הצטוו.

וגם ישראל הקדימו נעשה לנשמע,

כיוון שפסקה זוהום הטעם והתבטל מתוכם יצר הרע.

נפלא,

נפלא.

עכשיו תקשיבו איזה מתוק מדבר זה, ככה לסיום.

בעניין הזה אומר הגאון הקדוש רבי יונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש.

אמרו חכמים,

זיכרונם לברכה,

בנידה סא.

סטרו אחרו,

סא.

מצוות בטלות לעתיד לבוא.

וואו,

אז מה נעשה?

משחק שש בש?

מה נעשה?

ולכאורה תמוה הדבר.

איך יעלה על הדעת שלעתיד לבוא יתבטלו המצוות?

הרי דברי תורה הם לעולם ולעולמי העולמים, ואינם מתבטלים לעולם.

אז איך חכמים אומרים מצוות בטלות לעתיד לבוא?

נו,

אז מה אם לא יהיה יצר רע?

איזה חכמים אתם, בלי עין הרע. אני רואה שיצא ממכם יצר רע.

אומר הגאון הקדוש רבי יונתן אייבשיץ,

מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, מצוות בטלות לעתיד לבוא.

הכוונה היא לעתיד לבוא.

ישראל לא יקיימו את המצוות בגלל שהם מצווים ועושים,

אלא יקיימו אותם מרצונם הטוב בגדר נדבה שאינם מצווים ועושים.

למה?

כי אמרו חכמים, בסוכה נ״ב לעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך הוא ליצר הרע בשוחתו.

אוווווווווווווווווווווווווווו אז בגאולה עתידה לא יהיה צרה או יתבטל!

ולכן יפה אמרו חכמים,

מצוות, מצווה שיש עליה התנגדות של יצר רע בטלות לעתיד לבוא,

ואז יהיה יותר גדול מי שאינו מצווה ועושה מרצונו.

וישראל יקיימו את התורה מרצונם הטוב בגדר של נדבה.

אז גם היום,

מי שקם לעבודת הבורא לקנישתא בלי דווקא מצווה וכולי, יש מצווה כי זה קשה,

אבל הוא אומר, מצווה לא מצווה, מבחינתי אין יצר רע.

אני רוצה לקום, אני מעוניין לקום, אני רוצה לעבוד את הבורא.

איי איי איי איזה גדולה מדריגי, הוא גם מצווה וגם רוצה לקום,

אפילו אם הוא לא היה מצווה.

ואפילו אם לא היה יצר רע.

זה מעלה גדולה מאוד.

אתם רואים מה עם ישראל זכו, איזה פינוקים,

איך הקדוש ברוך הוא מחשיב אותנו, מאיזה מקום יצר אותנו.

והלוואי והיינו מעריכים את עצמנו כמו שמעריכים אותנו בשמיים.

רבי חנאי יאמר כאן שאומר,

עושה את זה כל עוד ישראל ויכוח.

הרבו לעם תורו ומסוות.

שנה אמר אדם אבו סלמנו סגו יחדיל תורו יא אדיר.

זה דרך נפגש, אמר אבו.