על הכפורת | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 11.03.2019, שעה: 13:00
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nפרק שירה
יש שם אומרים שדוד ושלמה בנו הם חיברו את הפרק שירה
יש שם שירים שכל חיה וחיה כל עוף
כל בהמה כמובן וגם כל אילן
ראיתי הערב הקצאנה הדקל כל
אילן ואילן
מה אושר
וכדור הארץ והים ונהרות ותאומות
למלא וגדול ויש ספר נפלא קוראים לו כנף רננים
שחיבר
המגיד מנובהרדוק לפני הסבא מנובהרדוק זה היה לפני כן לפני
שבכלל ידעו מהסבא מנובהרדוק
וזה מאסנת
מטוף קוף צדיק, טוף קופה
היה ענו ורדוק, היה שם רב דוד מנובהרדוק היה תלמיד של רב חיים מוולוזין
והוא היה שם מגעיל מישורים
אבל היה חכם
בחוכמת הטבע
והוא מסביר למה השירה הזאת
תואמת את החיה הזאת או את העץ הזה, האילן הזה
כך הוא מסביר, אומרים נדמה לי שבספר העיקרים כתוב
לא שהחיות שרים או העצים שרים
אז כתוב אז ירננו כל עצי היער
אבל הוא אומר שאם היו שרים זה השיר שהם היו אומרים
זה הכוונה, אבל לא שהם שרים
או הם מתפללים, כך אומר העיקרים
אף שאל אותי כתוב הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אוכלם
זה לא כושר, זה רק המשורר,
דוד המשורר
ככה הוא מתאר כאילו האריה מבקש את האוכל
האריה מחפש אוכל,
הכפירים שואגים לטרף,
הם רעבים אז מטעים לצעוק
וכאילו הם מבקשים מקל אוכלם, אבל לא שיש להם דעת לדבר עם הקדוש ברוך הוא
אז אני עכשיו הולך ומדבר
על דבר מסוים
על כל החיות והבהמות רק
הזכר מדבר, אמין, אמין, לא למשל שור
מה הוא שר?
לא, אין שם שירה לשור ושירה לפרה,
פרה בכלל לא מוזכרת וכן כל רק הזכרים זה אמין, אמין ככה שר, גם פרה תשיר אותו דבר
חוץ מאחד
התרנגול והתרנגולת
יש שיר מיוחד לתרנגול
וראיתי שהוא מעריך הרבה בשיר של התרנגולת
קוקוריקו שלו, מה זה מכוון
ראו בלילה, בחצות, בעבוד השער
וגם ביום
שמה זה כבר דברי קבלה, זה צריך זמן ללמוד את זה
עוד לא,
על כל פנים, אבל התרנגולת גם שרה
זה פלא, למה התרנגולת שרה יותר,
מה היא מיוחסת יותר מכל הנקבות של כל החיות?
אז אומר הרב לוריה, קראו לו, רבי חנוך לוריה, על אור שעות,
הוא אומר
נתבונן מה היא שרה,
מה שרה התרנגולת?
השיר שלה הוא נותן לחם לכל בשר
כי לעולם חסדו.
מה הפשט?
אז הוא אומר ככה פשט.
ידוע
שיש גמרא בשבת בדף ל',
עתיד האישה תוליד בכל יום.
לעתיד לבוא אישה, כל יום היא תוליד ילד.
שואלת הגמרא, ריקטיב בקהלת, אין כל חדש תחת השמש.
אנחנו לא רואים נשים מולידות ביומך.
אין כל חדש תחת השמש, אין דברים חדשים.
מה שאהבת תהילת הבריאה זה מה שיהיה.
אמר לו, אני אראה לך דוגמה.
הנה התרנגולת כל יום מטילה בצע.
ודודתי סיפרה לי שהתרנגולת שהייתה לנו בבית
הייתה מטילה בצע בבוקר ובצע בערב.
ולמה היא מטילה בצע? כדי
שבעל הבית תעשה ארוחה בעליה?
היא מטילה בצים להוליד ילדים.
איך היא מטילה? היא דוגרת על הבצע ואז יוצאים גוזלות.
אז שאלו לי גברת תרנגולת, שאלו אותה,
מה, מה, כל יום את מולידה בצע,
אז בשלושים יום יש לך שלושים ילדים.
את תתגרי על כולם, יהיה לך המון ילדים, איך תפרנסי אותם?
איך תפרנסי אותם? כל כך הרבה ילדים בחודש שלושים ילדים, בעוד שתיים
שישים וכן על זה הדרך וזה.
מאיפה תפרנסי כל כך הרבה צאצאים?
אז היא עונה להם על זה, אני לא דואגת בכלל.
נותן לחם לכל בשר
כי לעולם חסדו.
אני יודע עד שהקדוש ברוך הוא מפרנס,
ואני מביאה ילדים,
הקדוש ברוך הוא יפרנס אותם.
זה איזה פשט נפלא.
אתה שומע?
זה מה שאמרו חז'ל גם,
במסכת נידה,
אמרו חז'ל,
זכר
בא וכיכרו עימו. הם דורשים המילה זכר,
קר, זכר, זה כיכרו עימו.
כל ילד שבא
מביא את האוכל שלו איתו.
אתה לא צריך לדאוג על הפרנסה.
אני אומר מכאן ראיה למה שאני תמיד אומר.
תראו מה אני אומר.
יש ברכת הזן, ברכת המזון.
בברכת הזן
אנחנו אומרים, מי חיבר ברכת הזן?
הנוסח.
צריך לברך את הקדוש ברוך הוא
שהוא זן אותנו, זה ברור.
זה כתוב, ברכת את השם אלוקיך,
וברכת זו ברכת הזימון,
השם אלוקיך, ברכת הזן.
נכון, בסדר.
אבל הנוסח של ברכת הזן, מי עשה אותו?
משה רבנו.
אז לכן אמוני אומר, צריך לדקדק.
אם אנחנו מדקדקים בגמרא,
ועוד יותר בתורה מדקדקים בכל אות ובכל מילה,
גם בברכת הזן, זה דברי משה רבנו על הראשונות,
ודאי צריך לדקדק בכל מילה.
אז תראו, אנחנו,
הנוסח שלנו הוא ככה.
ובתיבואה כזאת תמיד
לא חסר לנו,
ואל יחסר לנו מזון תמיד לעולם וחד.
כי הוא אל זן ומפרנס לכל, ושלענו על הכל, והתקימחיהו מזון ומחביר אותה בשם ברכת.
אחרים אומרים ונא אל יחסר לנו.
אנחנו לא אומרים ונא.
זאת אומרת, זה המשך.
לא שמתפללים על העתיד.
לא חסר לנו מזון תמיד,
ואל יחסר לנו מזון תמיד.
זה הטבע, זה הבריאה.
הקדוש ברוך הוא בורה בריות, מפרנס אותם.
וזה מה שהתרנגולת אומרת,
אני לא דואגת,
היא לא מתפללת.
היא לא דואגת בכלל,
היא אומרת, נותן לחם לכל בשר כאלה מאזדו. זה גם ראייה לדבריי.
כי ראיתי,
אמרו לי היום, מי זה אמר לי היום,
שראו קונטרסט רב חיים קניאבסקי,
הוסיף, יהי רצון שלא יחסר לנו.
אנחנו לא, לא אומרים, זה לא ככה פשט.
אני בתוקף עובר, לא ככה פשט.
לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון תמיד לעולם ועד.
והרי מהמשך,
כי הוא אל זן ומפרנס לכל,
ושולחנו ערוך לכל,
ואל קמחהו מזון לחביריותיו אשר ברא, ברעמבו על דף.
כאמור, פותח את ידיך ומשביע לך לרצות.
כל האריכות הזאת זה לומר לך את היסוד הזה.
על אוכל אתה לא צריך לדאוג.
לא חסר אשם ברא אותך,
הוא יפורנס אותך.
אבל תכף נראה
אבל הרי אנחנו מוצאים שמתפללים על מזונות.
אנחנו, בגרסה שלנו,
אבינו רוענו, זוננו,
או זוננו, תזון אותנו.
מתפללים על המזונות.
זה קושייה, אני חושב, אולי זה לרווחה.
אבל לחיות בצמצום,
כל אחד מובטח.
ועוד ראייה יש לי.
זה יואיב חיה, יואיב מזוינת.
נכון, זה גם כן ראייה.
הפשט הוא אין מה לדאוג.
הקב' ברוך הוא נותן מזונות.
ואני שואל, כל הדגים של הים,
הם מתפללים?
הם טיפשים, הם לא יודעים להתפלל על הקב' ברוך הוא.
כל הדגים, כל החיות, כל הבהמות,
והם ניזונים בלי תפילה ובלי ברכה גם.
הם לא מברכים על האוכל.
טוב, האדם,
כיוון שיש לו דעת, הוא נתבע להכיר טובה.
אבל כולם לא נתבעים, לא צריכים לברך.
אבל הם לא מתפללים.
וכי החיות, הבהמות מתפללות, הדגים מתפללים.
והקב' ברוך הוא מזין את כולם.
אנחנו מאזנו את העולם כולו וטובו. כבר הדגשתי פעם,
הרי
בדגים
כתוב זה הים גדול ורחב ידיים.
אתה יודע, יש מקומות בים,
עומק של 11 קילומטר.
אתה יודע מה זה 11 קילומטר?
11,000 מטר.
בעומק.
וכל מיני מים, כל מיני מים יש מים.
האוקיינוסים ורחבים,
זה הים גדול,
הוא רחב ידיים וגם עמוק.
לא בכל מקום אותו דבר,
יש עומק יותר קטן, הרבה יותר פחות.
אבל,
ומלא שם רמז ואין מספר.
רמז זה חי, בעל חי שזז.
ואין מספר. חיות קטנות עם גדולות.
וראיתי פעם,
הייתי
בירקון, בנחל הירקון, על יד הריידינג.
הלכתי, הייתי, הלכתי ביום, הייתי פעם, תקופה שהייתי הולך כל יום שישי,
תקופה קטרה, הייתי הולך ביום שישי,
הייתי יושב במים,
ואני רואה
להקות של דגים קטנים.
להקות, כל להקה זה 500 חתיכות.
עברה להקה הזאת, באה להקה אחרת,
של בורי קטן או דניס קטן.
הרבה, המון דגים.
וזה מה שאומר דוד המלך.
אומר, זה הים גדול ורחב.
ירדיים, שם רמז ואין מספר, אתה לא יכול לספור כמה דגים יש בים.
והדגים האלה כולם ניזונים, כל יום צריכים אוכל.
והקדוש ברוך הוא נותן לכל אחד האוכל.
הגדולים אוכלים את הקטנים.
זהו, ראית, כן?
אני ראיתי פעם בסרט דוב,
יושב על ראש הנחל,
הוא יודע שבאים דגים,
הם עולים למעלה,
הם עולים כדי, אומרים שזו התקופה של הריביה שלהם.
אז הדוב יושב בתוך המים,
הפה למעלה,
פותח את הפה,
ודג סלומון נכנס לו
מן הפה,
לפה,
ישר לפה.
הוא לבד טיפש על זה, הוא נכנס לו לפה,
והוא
סוגר את הפה, אתה רואה מיד דם יוצא
מן הדג,
ואחריכם פולט אותו, אתה רואה מלא דם.
והתפלאתי איך הדג הטיפש הזה נכנס לתוך הלוע של הדוב.
אבל הדוב צריך אוכל,
ויש בורא עולם שהוא דואג גם לו פרנסה.
הוא אוכל דגים,
הוא בא לשם לאכול דגים.
היסוד, מה שאנחנו רואים,
אני אומר, לא צריך לומר ונא אל יחסר.
הגרסה שלנו לא, אנחנו לא גורשים ונא,
אבל יש חכמים שמוסיפים יהי רצון.
מי אמר לך שככה פשט?
הפשט הוא לא כך.
בטוב אגדות תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון תמיד לעולם ועד.
ותראה את ההמשך.
כי הוא אל זן ומפרנס לכל בלי תפילות.
כמו שהוא מפרנס כל העולם, כל הביריות,
ושם בים יש מיליארדים של דגים.
מיליארדים. אם יש היום
שישה מיליארד בני אדם,
אז כמה דגים,
הרי הדגים, בני אדם, נוצר אדם וחווה אחד,
הוא ואשתו שניים.
אבל בדגים, מלכתחילה היו כמה מיני דגים.
כתוב בפסוק תוצא הארץ
רמז חיילים, בדגים,
כל מיני דגים בפעם אחת. הרי יש הרבה דגים,
יש דגים טמאים, דגים טהורים,
וכל דג בפני עצמו.
ונבראו הרבה, אז כמה התרבו?
אם בני אדם נהיו היום ששה מיליארד,
אז אצל הדגים זה שלושים מיליארד, ארבעים מיליארד.
ואת כולם אזן אותנו ואת העולם כולו,
כל העולם, הוא זן.
והם לא מתפללים.
לא מפגשים,
הם צריכים את זה.
אבל לא מתפללים. אבל הקדוש ברוך הוא זן, נותן לחם לכל בשר,
כי לעולם חסדו.
אנחנו מסיימים בזה, כי הוא אל זן מפרנס לכל,
ושולחנו ערוך לכל.
השולחן שלו ערוך לכל.
ויתקמחהו מזון לכל בריותיו אשר בורה?
כאמור, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.
הוא זן נותן, לא, מקודם הבאו את הפסוק נותן לחם לכל בשר כי לעולם עזו.
מקודם.
אזן נתנו את העולם כולו בטובו ובחן בחסד,
ברווח וברחמים.
הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם עזו.
זאת אומרת, זה הבריאה, ככה ברא הקדוש ברוך הוא בריות,
מפרנס אותם. זכר בה כי קרוע עמו.
זה הייתי לפני,
לא תקום פעמיים צרה, לפני עשרים וחמש שנה, עשרים ושש שנים,
הייתי באלפים של צרפת.
היה שם בית מלון של יהודי,
והוא הזמין אותי שאני אבוא.
הם שוכרים מלון באלפים.
הרי על יד האלפים, יש שם הר שקוראים לו
ההר הלבן.
כל הזמן יש קרח.
כל הזמן לבן. כל כך גבוה וקר מאוד,
קוראים לו בצרפתית, לימון בלאן,
ההר הלבן.
הפסגה הלבנה.
ועל יד זה הכל קר מאוד.
גם כיוון שזה גבוה,
מקום גבוה,
גם איפה שהיינו היה מקום גבוה, היה יורד שלג.
ואין אוויר, אין חמצן מספיק.
כי במקום גבוה יש פחות חמצן.
וגם המלון היה מלון בשביל החורף,
בשביל, זה היה מלון סגור הרמטי כמעט.
אין אוויר.
אני לא הרגשתי טוב,
והלב התחיל לדפוק יותר מדי מהר,
ואז מאבדים מה קרה מזה.
כי הוא לא מספיק למלות,
הלב לא מספיק למלות את עצמו בדם,
שהוא לוקח, שבא לו מן הריאות,
אז הוא לא מתמלא, והוא זורק מיד חצי ממה שהוא יכול להכיל.
אז לא מגיע דם למוח.
הדם הרי זורם בכל כלי הדם,
ואם הוא לא מגיע, הוא מגיע פחות למוח. הרי הדם מוביל את החמצן.
הוא שמוביל את החמצן. זה מה שכתוב בטור.
הוא מפליא לעשות,
שחיבר דבר רוחני עם גשמי.
החמצן הוא רוח,
הוא גז,
והוא חיבר אותו, ובדם הוא נקלט.
יש שם חומר בדם, ולאה מגרובים.
הם מגנטים של החמצן,
וככה החמצן מגיע לכל איבר בגוף.
הרי בלי חמצן אף איבר לא יכול לחיות.
אם אתה, אני יודע, כשהיינו ילדים היינו משחקים,
שמים גומי על האצבע.
האצבע הייתה נהיית חיוורת
ושאדם לא זורם.
וזה חס ושלום יכול להיות נמק.
אז בקיצור,
אז אשפזו אותי בבית חולים במקום יותר נמוך.
היה שם בית חולים בעיר, אבל גם כן היה שלג, מיולי.
זה היה יולי והיה שלג בעיר.
טוב, באתי לשם, ברוך השם, יצאתי משם.
אבל מה ראיתי שם?
ראיתי שם חולים,
אחיות, אחים, רופאים,
רובם רווקים.
בני 60. היה איזה חולה בחדר שלי,
בקצה החדר, ואני בקצה השני.
אף אחד לא בא לבקר אותו.
רק אימא זקנה. הוא נולד מאימא.
אם הוא נמצא פה,
יש לו אימא.
הוא לא נולד מן האוויר, הוא נולד מאימא.
האימא הזקנה הזאת הייתה באה לבקר אותו, אבל אין לו, לא אח,
לא בנים,
לא אחים.
נשארים רווקים.
מה, למה?
כי הם אומרים, למה אני אפרנס?
למה, איך אני אתחתן והוליד ילדים? במה אני אפרנס אותה?
זה הרב,
בעל כנף רננים,
הוא כותב,
הוא כותב שמה שבגרמניה
היהודים
נשארים עד 30-40 ויש כאלה שלא התחתנו בכלל.
למה?
בכלל שהם דואגים, למה אני אביא ילדים לפני שאני מבוסס בפרנסה?
מקודם להיות מבוסס בפרנסה.
כי אין להם את הידיעה הזאת שאני מוכר,
שאומר לנו בפרק שנייה,
נותן לחם לכל בשר כנבלדו.
אתה לא צריך לדאוג על הפרנסה של הילדים.
הקב' הוא מפרנס, אם יהיה בריה,
הוא הכין מזון לכל בריותיו אשר ברו.
ולכן הוא כותב את
בביאור השיר של התרנגולת,
הוא כותב תוכחה לאלה
שהם דואגים
על פרנסת הילדים ובשביל זה הם לא מתחתנים.
ויש כאלה שלא מתחתנים בכלל, רווקים כאלה.
בצרפת למשל ובגרמניה המון רווקים.
גויים, יהודים גם.
מי שיש לו, הרי זה היגיון,
למה אני אפרנס את הילדים ואין לי פרנסה?
אבל הם לא יודעים שהבריאה הזאת
מתנהלת על פי מנהל.
השם הוא האלוקים, הוא מנהל את הבריאה.
והוא ברא את הבריות שלו,
מפרנס אותם, זן אותם.
לכן אנחנו לא גורסים ונע,
ואין מה להוסיף.
לא יודע, האשכנזים אולי גורסים ונע. אתם אומרים ונע?
ונע עליך צר לנו?
אשכנזים.
מה?
אשכנזים.
אה, אשכנזים. לא יודע, אבל מה שאני כועס
זה על אלה,
גם בסידורים החדשים של ה...
הם מוסיפים לומר,
ויהי רצון שלא יחזר לנו.
למה משה רבנו לא כתב ויהי רצון שלא יחזר לנו?
מה, הוא לא יודע לכתוב?
משה רבנו לא כתב ככה.
לא חסר לנו, ואללה חסר לנו, אז הוא תמיד לומר. זו הבטחה, זה ברור.
למה? כי הקדוש ברוך הוא, זן בריאותיו נותן לחם לכל בשר, כי לעולם חלטו.
אז זן אותנו ואת העולם כולו, וכולם לא מתפללים ומפרנס אותם. וגם בני אדם הגויים מתפללים על פרנסה?
יש כל כך הרבה בני אדם, יש בסין שני, לא יודע כמה, שני מיליארד.
בסין לבד.
וכולם צריכים אוכל.
והם חיים, ומתרבים עוד.
יש שם, נדמה לי, החוק
בסין,
שאסור להביא יותר מש...
משני ילדים.
יש חוק.
למה? כי מתרבים.
אם יביאו
רק שני ילדים אז כל שנתיים-שלוש נכפלה את האוכלוסייה.
זוג מתחתן, יש לו שני ילדים אחרי שנתיים-שלוש,
אז האוכלוסייה נהיית כפולה.
אבל אנחנו, האמת הוא שאין מה לדאוג
לפי שהקדוש ברוך הוא
זן ומפרנס לכל ושולחנו הלוך לכל ויתקע ים ומזון לכל בריותיו אשר ברוא.
עכשיו אני אגיד
משהו על פרשת השבוע.
משה רבנו בפרשת פקודה נותן דוח
מה הוא קיבל מכל החומרים, הזהב,
הכסף, הנחושת
ותכלת דוריון, מה שהוא קיבל
ומה שהוא הוציא על הכלים ועל הבניין המשכן.
וזה דבר פלא.
אז הוא כתוב שם שהוא קיבל 29 כיכר זהב.
ו-750 שקל.
ואומר רשי שהכיכר
זה שלושת אלפים שקל.
המשקל של הכיכר, תשים שלושת אלפים שקל, או סלע,
פעם היה, בגמרא קוראים לזה סלעים,
אבל בתורה כתוב שקל.
אז סלעים,
תשים שלושת אלפים בכף מאזניים,
תקבל משקל של כיכר.
אז אני עשיתי חשבון
כמה קורסלע שוקל.
זה לא ידיעה,
זה כתוב בשלוען ערוך ברמב״ם, הלכות שקלים.
הרמב״ם אומר שהגאונים היה להם
סלעים מבית שני,
והם שקלו את הסלעים
וראו שכל סלע שוקל
19.2 גרם,
כפול חמש בשביל פדיון הבן, זה מובא בהלכות פדיון הבן בשולחן ערוך.
כפול חמש, 96 גרם
של כסף טהור.
כסף טהור, אתם יודעים, כסף טהור הוא יפה.
כסף טהור, הלובן שלו,
הוא יפה.
יש כסף ככה כהה.
אבל כסף, אולי זה רק לכלוך, אבל
אם מנקים אותו טוב,
אבל אני ראיתי גרגירים של כסף טהור
מאוד יפים. זה יפה.
הצבע מאוד יפה.
אז הכסף,
זה נקרא כסף טהור. לכן,
בפדיון הבן היו לוקחים
הסטרלינג
של בריטניה.
שם הרי כל האומות, היה להם מטבעות,
היו חתומים בצורה של המלך.
למשל, בצרפת,
כל הלואיזים,
לואי 15, לואי 14,
לואיזה 16, הם מלכים.
היה להם, היו מוטבעים על מטבעות של כסף.
ובאנגליה, גם אותו דבר.
המטבע היה מכסף טהור,
אבל הכסף של המטבעות
של אנגליה היה מפורסם, היה ידוע שזה כסף טהור.
לכן הם יפים.
אז לוקחים מהשילינג, ככה עושים פעם פדיון הבן.
לוקחים 96 גרם מהשילינג,
וזה מהסטרלינג,
וזהו,
וזה
שפידה נבן.
אז אני עשיתי חשבון,
כמה שוקל כיכר?
3,000. וכל שקל שוקל
19 גרם פסיק 2. אז עשיתי חשבון, כמה יצא? 57 קילו.
כל כיכר.
וכמה כיכרות הוא לקח, משה רבנו?
הוא קיבל, בפרשת פקודה.
והיו כל זהב התנופה, 29 כיכר,
ו-750 שקל.
בזהב. זאת אומרת, 750 שקל,
כי זה לא מספיק לכיכר.
3,000 שקלים זה כיכר,
אבל פחות מ-3,000 זה לא כיכר שלף.
אז מונים לפי השקלים.
זה גם זהב.
29 הכיכר ועוד
משקל של 750 שקל.
כך כתוב בתורה.
אז אני הגעתי לכפורת.
הרי כל הכלים היו מעץ ומצופים זב. אפילו הארון,
ארון העדות,
היה עשוי מעצה שיטים,
המאתיים וחצי אורכו,
אבא וחצי רוחבו,
ומצופה זהב מבית ומחוץ. היו שלושה ארגזים, אומר רשי.
שלושה ארגזים. הארגז
החיצוני היה טיפה יותר מהארגז של העץ,
והארגז הפנימי יותר קטן,
ומעל זה הניחו את הכפורת.
ורשי בפרשת השבוע אומר
שהארגז החיצוני של זהב היה עולה טפח מעל אספה של העץ,
ומניחים את הכפורת בתוך זה.
רק כל הכלים, הקרשים,
המזבח, הקטורת,
השולחן, כולם היו מעץ,
עצי שיטים, מצופים זהב.
חוץ משני כלים, המנורה הייתה כולה זהב,
וגם הכפורת עם הכרובים.
וגם הכפורת והכרובים היו מקשה אחת.
כתוב ברשי גם.
הכרובים, אל תחשוב שהכרובים, זה היה איזה,
זה היה גובה של מטר, הכרובים.
עשרה טפחים, הגובה. הגמרא במסכת סוכה,
מבררת את זה.
הגמרא בסוכה דף ה',
מבררת שהכרובים היו מטר גובה.
זה גם משקל, משקל של זהב.
אז אני הסברתי, פשוט, המנורה,
כי זה, המנורה זה הרוצה להחכים ידרים,
הרוצה להחכים ידרים, הרוצה להעשיר יצפין.
שולחן בצפון, נורה בדרום.
המנורה זה עניין של תורה.
האור התורה, אני לא יודע, המנורה מרמזת לתורה, לכן
כולה זהב.
ואותו דבר הכפורת,
זה הדומר הגרב של הקדוש ברוך הוא.
ודיבר, ונועדתי אליך שם,
מעל הכפורת מבין שני הכרובים.
ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים.
זה אדום רגליו של הקדוש ברוך הוא, זה היה זהב,
הכל זהב.
אין שם עץ.
הכפורת.
אבל הארון עצמו היה עץ ושני ארגזים של זהב.
פנימי וחיצוני.
מבית וממיעוץ תצפנו.
אז הכפורת
אורכה המאתיים וחצי כאורך הארון.
ורוחבה אמה וחצי,
ועוביה,
מסכת סוכה דפי עמוד ב',
מוכיחה
שזה היה טפח.
במגזר הסבה לומדים שזה טפח.
לפי שכתוב פני הכפורת,
וכתוב פנים במקום אחר, פנה.
ומה פנים? אין פנים פחות מטפח.
אפילו אדם קטנצ'יק,
הפנים שלו יותר מטפח.
אין פנים פחות מטפח.
אז הגמל לומדת שהכפורת טפח.
עכשיו, ידוע שאמה של הכלים
זה שישה טפחים.
מחלוקת, רבי מאיר ורבי יהודה.
אבל,
רבי יהודה אומר,
איך אתה יודע?
מוטי,
מוטי,
אתה יכול להביא גמרא סוכה, הנה, שכחתי.
בדפי עמוד ב', יש מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה.
אחד אומר, אמה של הבניין שישה טפחים,
אמה של כלים חמישה טפחים.
אבל להלכה קיימה לאן,
אבל לרבי מאיר,
כל האמות הן שישה טפחים.
זה נקרא אמה בינונית.
יש אמה יותר קטנה ויש אמה יותר גדולה,
אז זאת אמה בינונית נקראת.
אז אם נעשה שישה טפחים,
ואם נאמר שטפח זה כמעט עשרה סנטימטר,
אז עשיתי חשבון כמה צריכה לשקול הכפורת,
תפתח דפי עמוד ב', כמה צריך לשקול הכפורת.
אתה יודע איך עושים משקל?
איך עושים משקל?
איך
שוקרים בלי מוזניים?
היסוד הוא,
הרי בספר תיאור דעת ואמונה הוא כותב המשקל של כדור הארץ.
איך הוא עשה?
אתה יודע איך עושים את זה?
יש כלל.
איך המהנדסים שוקלים עמודי בטון
ובניין כמה הוא צריך
כדי להעמיד כמה בטון לשים בעמודים?
איך הם שוקלים כל דבר?
אפשר לשקול הכול בלי מוזניים.
איך?
יודעים כמה שוקל סנטימטר מעוקב,
כמו האבנים שמשחקים עם הילדים מברזל.
זה נקרא סנטימטר מעוקב.
כמה שוקל כל חומר. כל חומר יש לו משקל שלו.
למשל, הברזל שוקל הרבה פחות מן הזהב.
הזהב, סנטימטר מעוקב, 19.2 גרם.
והברזל, אני חושב, עשר ומשהו.
אני לא זוכר.
בספרים של הבתי ספר,
יש שם, זה נקרא משקל הסגולי.
גם בלועזית, אני יודע מלועזית גם.
אז אם אתה יודע לעשות חשבון
כמה סנטימטרים מעוקבים יש בכפורת, למשל.
לפי המידות.
אני יודע שזה
המטה וחצי אורכו,
אמה וחצי רוחבו.
אם נגיד אמה זה 60 סנטימטר,
לפי האחזון יש טפח כמעט עשרה,
יש שתי טפחים, זה 60. המאתיים וחצי
זה 60 ו-60 ועוד 30. זה מטר חמישים.
האורך של הארון מטר חמישים.
הרוחב של הארון 90, אמה וחצי.
והגובה זה גמרא בסוכה טפח.
הגובה של הכפורת.
תעשה חשבון כמה פלטה כזאת מזהב שוקלת.
עשינו חשבון מקודם,
שני טון ושש מאות.
שני טון זהב ושש מאות הכפורת.
וכמה הוא קיבל משה רבנו? עשרים ותשע כיכר.
עשינו חשבון כפי מה שאמרנו,
יצא רק טונה
אלף שש מאות קילו.
טונה ושש מאות.
מאיפה הוא לקח? זהב,
עוד טון חסר עלו.
הכפורת שוקלת,
שמעת איך עושים את החשבון?
יודעים כמה שוקל כל סנטימטר מעוקב של כל חומר.
אני עכשיו קלטתי את כדור הארץ.
אני שיערתי שהעפר או האבנים זה כפול מן המים.
המים, כל סנטימטר קוב זה גרם אחד.
המים.
אז עשיתי שעפר שני גרם.
עפר ואבנים יותר כבדים.
אז עשיתי.
וככה חשבנתי את החשבון
לנפח של כדור הארץ.
וכפול.
זה חשבון ארוך בספר עוטי אור על פרשת לך לך, כתבתי את זה.
ואז ידעתי את המשקל
של כדור הארץ.
עכשיו אני שואל קושייר גדולה בפרשה של השבוע.
הוא קיבל עשרים ותשע כיכר ושבע מאות חמישים שקל של זהב.
והיה צריך רק בשביל הכפורת
שני טון ושש מאות זהב.
מאיפה היה לו זהב?
הוא לא קיבל, מאיפה היה לו כזה זהב?
ועוד,
איך הכוהנים הלוויים הרימו את הארון?
מי יכול להרים שני טון וחצי זהב?
וכמה?
נכנסים נגיד שני אנשים בין המוטות, בין בדי הארון.
מכאן ומכאן ארבעה אנשים יכולים להרים שני טון וחצי?
כל אחד מרים 500 קילו?
יותר?
איך יכול להיות?
רק אמרתי על זה אולי לא כל כך קשה,
כי ארון נושא את נוסעיו.
אתה יודע איפה כתוב המקור של ארון נושא את נוסעיו?
בספר יהושע,
כשהיו צריכים לעבור את הירדן,
אמר יהושע בשם הקדוש ברוך הוא,
אמר תשימו את הרגליים, הכוהנים,
נושאי הארון,
ישימו את הרגליים בגדה המזרחית, הרי הם באו
מערבות מואב לכיוון יריחו,
שם עברו את הירדן.
אז הם שמו, תשימו הרגליים בתוך המים ואז המים של הירדן, במקום לזרום
לים המלח,
הם יעלו למעלה
ועלו כיפין כיפין,
והיו יכולים לראות מרחוק
מים תלויים,
ניצבו כמונד נוזלים.
שם באמת ראינו ממש נוזלים,
זה לא נהיה קרח.
המים עלו ועלו ועלו, איך מים עומדים ככה?
ועלו גבוה גבוה, שמרחוק
היו יכולים לראות
את הפסגה של המים.
אחרי כן,
כשהם היו צריכים כבר,
כשהם גמרו כל ישראל לעבור את הירדן,
כל ישראל עברו את הירדן על הרצפה, על הקרקע של הירדן עברו.
כשהם עברו,
אז הכהנים עלו לגדה המזרחית.
הרי הרגליים שלהם על יד הגדה המזרחית ממש.
עכשיו הם עלו לשם,
ואז התחיל המים, הירדן.
אז סכר עצום של מים
היה כמו סכר,
ועכשיו התפרצו המים.
אז הם לא יכולים לעבור. עכשיו הירדן מלא מים.
אז איך עברו הכהנים האלה?
אומרים חזל, אומר רשי, זה מביא את זה בחומש,
בספרי יהושע.
איך הם עברו את הירדן?
אהרון נושא את נוסעיו.
הם טסו מעל הירדן.
מהו היה המטוס שהטיס אותם?
אהרון.
על זה שהם מרימים, אהרון נושא אותם.
זהו המקור של אהרון נושא את נוסעיו.
אז לא כל כך קשה לי איך הכוהנים הרימו שני טון ושש מאות
של הכפורת.
אבל מה שקשה לי, מאיפה הוא לקח זהב?
מנין לא כל כך הרבה זה,
ואחרי כן צריך לצפות את כל הקרשים ואת כל הכלים ומזבח הזהב.
היה צריך, כתוב בגמרא שעוביו של הציפוי היה כעובי של דינאר.
אני לא יודע, לא ראיתי דינאר.
דינאר זהב,
מה העובי שלו?
אני לא יודע. על כל פנים,
שני מילימטר אחד.
זה היה מזבח הזהב.
ואיך ציפו את הקרשים? מה העובי של הציפוי? אני לא יודע.
אז מאיפה לקח זהב
אחרי שהוא הקדיש,
אחרי שהוא קיבל רק 29 כיכר,
והוא היה צריך לבזבז רק בשביל הכפורת
עוד 20 כיכר.
תעשה חשבון, אתם תראו, זה פלא עצום.
זה פלא עצום.
אם תעשו את החשבון,
שכל כיכר שוקל 300 אלפים שקל ושקל סלעים,
אנחנו יודעים כמה שוקלים הסלעים,
זה כתוב בשולחן ערוך בפדיון הבן,
שכל סלע שקלו אותו הגאונים,
שנשארו להם סלעים מבית שני,
ושקלו אותם וראו שכל סלע שוקל
19 גרם פסיק שתיים,
ולכן אמרו שפדיון הבן זה 96, חמישה סלעים זה 96 גרם,
כסף טהור.
לכן השיעור של פדיון הבן זה 96 גרם.
כמה עולים?
זה משתנה המחיר של הכסף.
כמה שעולה 96 גרם כסף טהור בבורסה זה פדיון הבן.
אז אם אתה תעשה חשבון כמה שקלו 29 כיכר,
כל כיכר היה 57 קילו, אני כבר עשיתי את החשבון,
ותכפול אותו ב-29,
ואחרי כן
תראה את הכפורת,
אין לנו המשקל שלה, לא כתוב,
אבל פלטה של זהב
בגודל
המאתיים וחצי אורכה, אמה וחצי רוחבה וטפח קומתה,
פלטה כזאת
שוקלת שני טון ושש מאות.
עשינו את החשבון. מקודם היה רב אמנון, היה לו מחשב.
הוא עשה את החשבון.
אמרתי לו, אז ביקשתי ממנו שיעשה את החשבון.
אז היה חסר לו כמעט טונה בשביל הכפורת.
ומלבד זה המנורה הייתה לבד.
המנורה לבד כיכר זהב.
כתוב פרשת תרומה.
כיכר אחד הלך למנורה.
57 קילו.
אז מאיפה היה לו עזב? הרי הוא קיבל הרבה פחות ממה שהוא בזבז,
מה שהוא השקיע.
אז חתני אמר לי
שיש ספר רלב״ג על החומש
שהוא אומר שעל כורח
הכפורת הייתה חלולה.
לא הייתה פלטה מלאה.
הייתה חלולה מבפנים.
זה היה רק
המכסה למטה ומהצדדים,
אבל בפנים הייתה חלולה. ואולי העובי היה,
לא אכפת לי שהעובי יהיה כעובי דינאר,
אבל לא, זה לא טונות כבר.
זה כבר בסדר.
אם ככה, בסדר.
אבל אני ביקשתי מרב אמנון
שיעשה חשבון לפי מה שאומר רב חיים נאה,
שטפח זה רק שמונה סנטימטר,
לא עשרה.
ואז הכל משתנה.
כי גם האורך,
עשינו חשבון לפי
המאתיים וחצי, זה מטר וחצי אורכו.
אבל אם תעשה שכל אמה יהיה רק שישה טפחים של שמונה,
שמונה כפול שש,
ארבעים ושמונה.
נכון?
שש כפול שמונה,
ארבעים ושמונה.
וככה, אז כמה האורך? המאתיים וחצי?
ארבעים ושונה וארבעים ושמונה.
תשעים ושש.
ותוסיף לזה חצי, עשרים וארבע,
זה מטר עשרים במקום מטר וחצי.
האורך.
והרוחב גם כן מתקטן,
וגם הגובה מתקטן, אז יורד הרבה.
אז אמרתי לו שיברר את החשבון,
לראות אם על פי הרב חיימנאי זה מתיישב.
הקושייה ששאלנו.
מאיפה לקח
כל כך הרבה זהב, מאיפה היה לו?
אבל אמרתי שיש רלב״ג, אני לא מצאתי את זה ברלב״ג.
היה לי פעם רלב״ג על החומש, עכשיו אין לי.
רלב״ג על החומש,
יכול להיות פה, בטח יש.
לבדוק אם הוא אומר שהכפורת הייתה חלולה.
לא הייתה פלטה מלאה.
היה חלולה.
זה טוב מאוד.
עכשיו,
ובכן זה מה שרציתי לומר.
עכשיו עוד מילה אחת ואני גובר. עוד כמה דברים.
ראיתי דבר פלא היום ממש
בספר דברי הימים.
אני חושב בפרק כ', פרק כ', ב' וא',
דברי הימים א',
ראיתי
שדוד המלך אומר לשלמה בנו,
כי אמר לו הקב'
גד הנביא שהוא לא יבנה בית לא יבנה את בית המקדש הוא הוא רצה לבנות בית המקדש
דוד המלך אמר מאוד היה רוצה שהוא יבנה את המקדש אבל
והכין הרבה כסף וזהב ונחושת
אז כתוב שהוא הכין ואני בעוני הכינותי מאה אלף כיכרות זהב
אם כל כיכר זה 57 קילו אם יש לכם מחשב תעשו לי חשבון
כמה זה מאה אלף כיכרות
כמה זה אלף כיכרות ותכפול את זה על מאה
מאה אלף כיכרות זהב
בשום מדינה בעולם היום אין כל כך כמות זהב
אפילו בארצות הברית אין כל כך הרבה זהב
אם כל כיכר זה 57 אז כפול אלף
זה 57 אלף קילו זה 57 טון
כפול מאה
זה עוד שני אפסים
זה 5.7 מיליון
5 מיליון טונות
והזוי
איך היה
וראיתי שאחרי כן זה וכב'
אחרי זה נולד וכב' ט' וכב' ח'
הוא כותב אמר
דוד לשלומו בנו
אמר לו
אני הכנתי סגולה
זאת אומרת בכספת של דוד
הייתה
שלושת אלפים כיכרות זהב
מזהב אופיר
הרי מקודם אמר שהיה מאה אלף כיכרות, עכשיו הוא אומר שלושת אלפים
מאה אלף
סאם מיל
אלא ילדתכו מיל
הלוא זה כנראה זהב אופיר היה זהב יותר משובע
זה היה לו רק שלושת אלפים
וגם כסף ראית שם
הוא בכ' בפרק כ' שם הוא אומר
אלף אלפים כיכרות כסף
המיליון דה סינקונצט קילו
המיליון דה כיכרות
מיליון של חמישים ושבע קילו
כסף
וכאן הוא אומר שמכסף
איך קוראים לו? כסף
היה כסף מאוד מזוקק, מזוקק הוא אומר,
כסף מזוקק
עוד
כמה כיכרות, אני לא יודע, אבל
זה חוץ מזה, זאת אומרת, מקודם הוא אמר
אני הכנתי לבניין בית המקדש זהב וכסף ונחושת
אבל
אחרי כן הוא אמר לשלמה, יש לי גם בכספת עוד שלושת אלפים
סגולה הוא קורא לזה, אתה יודע מה זה סגולה?
אוצר שהנחים שומרים בכספת
אז הוא אומר, זה מזהב אופיר
ויש לו מכסף מזוקק
ועם ישראל, כתוב שם השרים והבני ישראל
הוסיפו עוד חמשת אלפים כיכר זהב
עוד חמשת אלפים כיכר זהב
אתה יודע כמה טונות זה של זהב?
עוד לא היה בהיסטוריה מדינה שיהיה לה כל כך הרבה זהב
אמנם דוד, מה היה? הוא היה כובש גדול
הוא היה כובש גדול הוא כבש את כולם הוא כבש את עמון זה מסופר גם בדברי הימים רק הכתר שלו
של המלך הייתה כיכר הכתר אז רשי שואל את השאלה
והוא שם אותה על ראש דוד
הוא שם הכתר הזה על ראש דוד הוא אומר
איך יכול בן אדם לשים על הראש שלו כיכר
חמישים ושבע קילו?
איך הוא שם הכתר היה שוקל כיכר?
אז רשי שואל איך יכול לשים בן אדם על הראש שלו כיכר?
אז אומר רשי שני תירוצים
תירוץ אחד הוא אומר שעשו מגנט
מעל הראש והמגנט היה סוחב
קצת
אז המשקל לא היה על הראש
היה סוחב קצת את הכתר לא לגמרי אבל הכוח של המגנט
לוקח את המשקל
ותירוץ שני אומר רשי
שראה
מישהו מביש שבמלכי ערב הם עושים את הכתר תולים את הכתר
בתקרה עם שרשלאות וזה לא מונח ממש על הראש זה רק מעל הראש זה רק לכבוד תפארת
מה שאומר אז היה לו הכתר לבד היה כיכר זהב
חמישים ושבע קילו
כל כיכר
והוא אסף זהב הרבה מכל האויבים כי הקב'
והלכו הכניע את כל אויביו מסביב
והוא כבש אותם ושלל אותם
כתוב כמה ימים הם בזזו
הם בזזו את עמון
וגם עוד אחרים עוד אדום וסוריה ארמצובה
גם כן אדדעזר בסוריה ודמשק
תראו שם דברי הימים
אז היה לו המון זהב אבל זה
פלא עצום
כזה כל כך הרבה זהב היה בשביל המקדש
בישראל נתנו בכל ליבם
אני ראיתי בספר דברי הימים היום
איך שדוד המלך התרגש כל כך
מהנדבות
של עם ישראל למקדש
הוא שמח שמחה גדולה
שכולם משתתפים
שלכל אחד יהיה חלק
במקדש
והוא ממש אומר לקדוש ברוך הוא
מי אני ומי עמי שנוכל לנדוב כל כך הרבה זהב
כל כך הרבה ממון
אם לא רק מידך הכל ומידך נתנו אתה נתת לנו את הזהב ואנחנו
נותנים לך עכשיו חלק מן הזהב שיש לנו
לראות את הנדיבות לב שהייתה במשכן גם במקדש גם דוד אמר
שהקדוש ברוך הוא בוחן לב וכליות
הוא יודע שאני עושה את זה
התנדבתי בכל ליבי וכל רצוני כדי לבנות בית להשם
כמו שאמר
למנושא מזמורת דודי, זכור השם
את כל עונותו אשר נשבע על השם נדר לאביר יעקב
אם אעלה על יצועי
על יצועי
עד שאבני בית להשם
משכנות לאוויר יעקב
כל כך הוא רצה בכל ליבו
היום אני רואה גם כן בתקופה האחרונה
עשו מגבית לרב סורוצקין
שיש לו הרבה ישיבות והרבה אברכים
לפני חודש
הוא הצליח ברוך השם 28 מיליון
עכשיו עשו
לאיזה אחד שיש לו הרבה כוללים
הוא אמר 1,700 אברכים יש לו
ולא קיבלו מלגה כבר כמה חודשים
אז גם כן עשו כבר כמה מיליונים עשו כבר אמרו לי
28 מיליון
גם כן ברוך השם
ואתה רואה עכשיו הרב אזרחי
גם עושה מגבית
רב ברוך מורדכה ישם ישמרו
גם הוא עושה מגבית
וישראל מוציאים את כל הכסף בשביל להחזיק תורה
כולם בנדיבות לב כזאת אתם יודעים דבר כזה
יכולנו לעשות אצל הגויים?
אולי, אולי יהיו כמה גויים, אולי
בשביל כבוד
אולי הם ייתנו, לא נראה לי
אני הייתי נוסע עם הערבי במונית,
הייתה לנו מונית מרמלה של ערבי
והיינו עוברים פעם, נסענו לשניידר
בית החולים שניידר של הילדים
אמרתי מה זה שניידר?
אמרתי לו זה יהודי אחד שנתן כל הבניין, כל בית החולים הוא נתן
יהודי שקוראים לו שניידר
שניידר זה באידיס חייט
אבל האסכנזים יש להם שמות על...
גם אצלנו היה למשל דהאן
צבעי זה דהאן בערבית
אז גם אצלם היה חייט שניידר
ועוד כל מיני מקצועות
יש שמות על שם עצים, על שם זה כזה
הכל פונים, הוא משתגע הערבי הזה
יש לכם יהודים שייתנו כל כך הרבה נדבות כזאת, נדבות כאלה, מיליונים?
יש עם ישראל ביישנים,
רחמנים וגומלי חסדים
שלושה סימנים באומה זאת
ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים
זה, ממש רואים את הפאר של העם היהודי
את הפאר של העם היהודי, אני סיפרתי לכם פעם
באים על הדלת דופקים,
דופק, פותח,
אה, אני חיטנדי,
אירשתי בן ואני צריך כסף,
תעזור לי,
נותן לו משהו,
למחרת בא עוד אחד,
חיטנתי בת, אירסתי בת,
גם כן, אמרתי, אצל גויים יכול להיות דבר כזה,
אדם אירס בנו או אירס ביתו, הוא צריך כסף לעתונה לשכור דירה,
ילך לדפוק על הדלתות בפריז,
אני אירסתי בן ואני צריך כסף,
אז תלך לעבוד, יהיה לך כסף,
מה אתה רוצה, זה רק בעם ישראל,
ואמרתי למישהו,
אמרתי לו,
תדע לך שזה המידות והפאר של עם ישראל, המידות הטובות של עם ישראל,
שאני אומר לו, תגיד לי, באמת, יש יהודי שמארס בת, אבל אין לו כסף,
אז מה הוא יעשה?
התמוטה, התפוצץ.
אז הוא יודע, יש לו אחים.
הוא פונה לאחים שלו, שיעזרו לו.
ועם ישראל, ברוך השם, נתבעים ונותנים.
נתבעים ונותנים. מעונה תחוסו לסיטה.
על כל פנים, אבל בכל זאת נתבעים ונותנים.
בכל זאת נתבעים ונותנים.
זה מראה את העם, הפאר של עם ישראל,
תפארת ישראל.
לדעת הפאר של עמנו,
שמחונכים על פי התורה להיות גומל חסד.
דרס רבי סמלאי,
איפה זה? בסוטה איזה דף?
דף ט', בסוטה איזה דף זה?
שאמר רבי סמלאי,
תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות עשדים.
תחילתה גמילות עשיתם בפרסות בראשית.
ויעש
השם אלוקים
לאדם ולאשתו
קוטנות עור וילבישם.
עשה להם כותנות
מעור
והלביש אותם.
זאת אומרת, עשה להם לפי מידה בדיוק
שיתאים להם.
זה חסד שעשה הקדוש ברוך הוא עם האדם הראשון ואשתו.
ובפרסת, וזאת הברכה, סוף התורה,
ויקבור אותו בגיא מול בית פעם. הוא קבר את משה רבנו.
אז מה רוצה רב סמלאי לומר?
אם הקדוש ברוך הוא כתב בתורתו בהתחלה ובסוף
שהוא גומל חסד, זה בשביל ללמד אותנו מהו גומל חסדים, אף אתה תגמול חסדים.
ללכת בדרכיו של הקדוש ברוך הוא.
מהו גומל חסד, גם אתה תגמול חסד.
רבי חנניה בנא הקשה אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
ולבכך ירבה להם תורה ומצעות שנאמר על מה יחפש
למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. יש מניין?
כן, יש. נגיד קדיש זה.
מה?
מה? מה?
הוא ביקש שהרב יגיד ששיעור לרפואת שושנה בת...
היא נפטרה כבר.
לא, לרפואתה.
מה? לרפואתה. יונתן אחשון.
למי? יונתן?
כן, לרפואת שושנה בת נעמי.
שושנה בת נעמי? מי זאת שושנה בת נעמי? אני לא יודע, האמת היא שהוא ביקש לרפואתה.
אני לא מוכר את הדרשות שלי.
אם אמרו לי לפני כן, אולי הייתי מקדיש לך קצת. מה,
אני עושה זיכוי רבים אם ניתן את זה למישהו אחר?
אני אברך אותה שהשם ישלח לה רפואה שלמה.
ברכה אני אתן לה.
בזכות התורה שלמדנו,
הקב' יעזור לה שתתרפא.
אבל אני מתעייף.
כל היום אני מכין את הדרשה, בסוף אתן את זה למישהו אחר.
זה לא קל.
רבי חננה מנעקה, שם הוא אומר, רצה הקב' יחזקות את ישראל.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).