תמלול
שומרי החומות | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום אל עזר בן פנינה יזכה לקחת חלק בהקמת בניין אריאל,
יזכה לכתוב ספר תורה כשר ומודר,
יאהב את המקום ואת הבריות,
יזכה למידת ענווה ויצליח בסייעתא דשמיא בכל מעשי ידיו, אמן ואמן.
אמן.
אנחנו ממשיכים עם רבי יוסף זונדל,
ריבו של רבי ישראל מסלנט.
הפרק הוא שומרי החומות.
רבי יוסף זונדל ורבי שמואל סלנט,
שזה היה חתנו,
עמלו לבנות את ירושלים כראוי לה בשמירת קדושתה וטהרתה.
ניסיונות לא פשוטים נאלצו לעבור במלחמתם על שמירת החינוך הטהור
מפני רוחות זרות
שאיימו להיכנס ולהרוס את שנבנה.
אחת המלחמות שנאלצו להילחם היה כנגד הקמת בית הספר החדש בירושלים.
בשנת תרטזן
הגיע לירושלים אדם בשם פרנקל,
שהיה שלוחם של ראשי הרפורמים בווינה במטרה לייסד בה את בית הספר הראשון.
הוא הגיע לירושלים מצויד בהמלצת חצר הקיסר,
דבר שנתן לו מעמד מיוחד מצד השלטונות
באשר המוסד שעמד להקים
היה אמור להיות בחסות הממשלה האוסטרית.
בנוסף הגיע מצויד בממון רב על מנת שיסייע
לא לקנות את לב היהודים בני ירושלים שמצבם הכלכלי היה קשה מנשוא,
וסברו שבאמצעות הממון יוכלו לקנות את ליבם ולסמא את עיניהם.
כל רשת אליאנס
זה היה של נוצרים,
פרוטסטנטים,
ורפורמים שהתחברו יחדיו בשביל לקלקל את ישראל
בכל הגלויות, במרוקו, בצרפת, גם בארץ.
אליאנס,
זה היה אותו תרגיל.
וגם היום
יש מוסדות פה בארץ, מה...
חשובים שלא תאמינו שנגד פסק של הרב
אליושי וזכר צדיק ברכה לוקחים כסף
מהנוצרים האוונגליסטים
כי הם רוצים לתמוך בתורה שיבוא משיח שלנו כי אחרי זה יבוא שלהם ככה הם סוברים
וזה איסור גמור
אז כשהגיע פרנקל לירושלים נודע לרבני העיר את מה שהוא זומם
והוא נתקל בהתנגדות מלוכדת בכל בתי הכנסת עוכבה קריאת התורה בשבת
ומטעם הרבנים הוכרזה מחאה על הניסיון לפגוע ביסודות החינוך הטהור המקודש מדורי דורות.
היום עושים את זה דרך הליבה
מה שש״ס נכנעו והכניסו את הליבה.
תכף נראה שההיסטוריה רק חוזרת הספרדים תמיד היו חלשים בזה
בניסיון לפרוץ את ההתנגדות העזה קרא נציג הרפורמים
לאספה בבית החכם באשי
רבי חיים אבו אל-עפייה
לאספה הוזמנו 28 רבנים ועסקנים
כשהמארגנים דאגו מראש כי המתנגדים יהיו בעמדת מיעוט
זאת אומרת הזמינו פחות
רבנים מהמתנגדים מיותר בשביל שיהיה
רוב
מאלה שיסכימו.
בראש המשלחת האשכנזית עמדו רבי יוסף זונדלס סלנט
ורבי ישעיה ברדקי.
פרנקל,
הנציג הרפורמי,
ניסה בדבריו להצביע על הטוב הרב הצפון בתוכנית.
הוא טען כי אין הוא מגיע לפגוע בחינוך
וחלילה להתערב בתכניה הנלמד בכדורים.
רק מטרתו לשפר את תנאי ההיגיינה
של הילדים האומללים תוך תיקונים בלתי חשובים
בסדרי הלימודים,
ובכל מצב לא ילמדו בהם דברים הנוגדים
את האמונה והמסורת.
רבי ישעיה ברדקי זעק, מה לנו ולבית ספרך?
יש דייחא דורים ובתי תלמוד בירושלים.
אף אם בתחילה לימודים שיתווספו
לא יהיו נגד האמונה,
סופם יגיעו למרידה בדת.
אחינו,
ילידי ארצות המזרח
ספרדים, יושבים כאן, לא יודעים
ולא התנסו בזה.
אבל אנחנו יודעים את הארץ שגרמו בתי ספר אלו בחוץ לארץ.
ורבי ישעיה ברדקי רמז בסיום דבריו על כך שרבני הספרדים התפתו מחלקלקות הלשון
שבה הוצגו הדברים,
כאילו אך המטרה לטובת ילדי ירושלים.
הם ידעו כי כל מטרתם אינה אלא להרוס את הדת והיהדות,
ולכן לחמו בכל עוז וללא פשרות.
אחד הרבנים האשכנזים שדיבר כנגד היוזמה המסוכנת אמר בדבריו
אנו מסכימים לקבל מימון
למזון ולבוש,
אך לא להתערב בתוכני הלימוד.
לפני שהמשיך בדבריו זעק רבי יוסף זונדל מנהמת ליבו
לא נסכים לקבל כל כסף,
אפילו אם ייועד רק למזון ולבוש,
לא מעוקציך
ולא מדובשיך.
אומרים לדבורה,
לא רוצים לא מהעוקץ שלך ולא מהדבש שלך.
רבי יוסף זונדל
ורבי שמואל
ברעיהם
ידעו כי כל שיתוף פעולה קטן ביותר,
אף אם יהיה כביכול רק לצורכי מזון ולבוש,
עצם החיבור עימהם
יביא לבסוף את החורבן השלם על החינוך הטהור.
לכן הביעו התנגדות נחרצת לכל שיתוף פעולה בכל תחום שהוא.
דין מפורש, אל תתחבר לרשע,
אפילו לדבר מצווה.
בהמשך הישיבה ביקש פרנקל לקיים הצבעה
על החלטה כי בית הספר יהיה בפיקוח הרבנים הספרדים,
החוליה החלשה,
וכי נוסח התפילה לא ישונה.
אך רבי יוסף זונדל ורבי ישעיה ברדקי התנגדו לכך נחרצות,
והם ידעו כי 15 נציגי העדה הספרדית
יתמכו בדבר,
ובכך ההצעה תתקבל.
מכיוון שראו שבקשתם לדחיית הצבעה לא מתקבלת,
עזבו את האספה.
עכשיו בהערה.
העמידה על שמירת החינוך הטהור,
קיבלו אותו במסורה מדורות קודמים.
עד כמה הקפידו
על שמירת טהרת החינוך,
ניתן ללמוד מאשר אמר ריבו,
רבי חיים מוולוז'ין,
כי הלומדים בספרים שנתפסו בדפוס שאינו הגון,
כמו פנחס ראובן,
אין להם הצלחה בלימודם.
וזה מובא באבן שלמה.
ואם על ספרים נאמר זאת,
קל וחומר על התלמוד תורה עצמו,
שאנשים שאינם הגונים שותפים בו,
ודאי שלא יצליחו בו.
אתם שומעים ספרים שמדפיס אותם אדם אינו הגון,
אי אפשר להצליח בלימודם.
ספרים של הזוהר שהיה מחלק ברג הרשע של נפטר, מת,
אז אמרו לשרוף אותם,
כי זה נכתב על ידי אפיקוירס.
ריבו של רבי חיים מוולוז'ין,
הגאון מווילנה הסביר בכך את השבח שנאמר לרבי חייא
בבבא מציעה פה'ה,
שהוא זרע פשתן,
כן?
ועשה מצודות וכולי, ובסוף כתב ספרי תורה.
כל זה למען החינוך.
ותמה הגאון לשם מטרה עד כדי כך, ולא קנה קלף מן המוכן.
תרץ הגאון, כי לחינוך זקוקים טהרה מהראשית,
ורק בדרך זו שהכל בטהרה זוכים להרביץ תורה להמשך הדורות.
כשאני קראתי בספרים בספרייה של הוריי, כשחזרתי בתשובה,
היו ספרים שנמשך הלב שלי אליהם,
והיו ספרים שהיה כמו הכל עמום,
לא נקלט.
ואפילו שהספרים שנמשך הלב שלי היו קשים יותר
לפיצוח מאשר הספרים האחרים.
אחר כך הבנתי מה ההבדל.
ספרים שמשכו אותי הוא ספרי הראשונים, כמו רבנו בחייה, הרמב״ן ואלה.
בספרים יותר מאוחרים
זה לא עובד על הנפש.
מי שעומד מאחורי הכתיבה,
זה משפיע.
מעניין שהרב גנץ פריד
זה משך אותי מאוד מאוד מאוד, ובאמת קראתי אחר כך
שהוא התקבל בכל תפוצות ישראל.
הוא זכה, יצאו ממנו עשרות מהדורות.
זה הזכות של מי שכותב.
וזה נאמר, כוח הפועל בנפעל.
מי שפעל את הספר, מי שחקק את המילים,
מי שאמר אותם,
כוח הפועל בנפעל.
מי שקורא,
זה משפיע עליו.
יש כוח הפועל בנפעל.
אז אם רואים שנפעל, נפעל,
זה סימן שיש כוח בפועל.
כמובן בהצבעה תמכו כמתוכנן 15 נציגים.
ההצעה התקבלה ברוב קולות.
ויש להדגיש כי ההסכם שהובא להצבעה לא היה תמים כל כך.
לא היה זה הסכם על שיפור תנאי ההיגיינה של ילדי ירושלים, כמו שאמר פרנגל.
לא היה זה הסכם שנועד לשפר את תנאי החיים הגשמיים שלהם.
הייתה מטרה להרוס את החינוך הטהור באמצעות מימון שכביכול נועד לשפר את איכות החיים.
באמצעות הכסף ניסו לפעול לשינוי החינוך הטהור,
תוכנית מסודרת
לפעול בשינוי הדרגתי בצורת החינוך הטהור.
התוכנית האמיתית
לא נתנה באמת שליטה לרבנים על הקורא בבית הספר.
והנה תשמעו,
מספר סעיפים מהתוכנית
שהוצבה בפניהם והספרדים חתמו.
א',
מטרת הקמת המקום אינו אלא להקים את דגל התורה ועבודת השם.
תמיד הכותרת
היא בומבסטית ומבטיחה.
כמו אלה שבהרצאות באים ואומרים, אני שומע אותך שנים ואני מעריך ואני... ואז מתחיל אבל.
ואז הוא מתחיל את מה שהוא רוצה בעצם.
סעיף ב',
שמו בית תלמוד תורה לנערי ישראל,
ג',
כיתות הנמוכות ילמדו רק לימודי קודש,
ד',
בהמשך
איך
יוכנסו לימודי ערבית וגרמנית בכיתות הגבוהות?
זה נקרא תלמוד תורה.
חמש,
המלמדים ימונו על ידי פרנקל
ויאושרו על ידי הרבנים הספרדים.
אין בעיה, הם חותמת גומי, הם יחתמו כל מה שאומר, יש כסף,
ספרדים, זה עם כסף הולך טוב והכל בסדר.
שסניקים.
אלו רק חלק מסעיפי ההסכם
שלבסוף אושר על ידי כאילו,
על ידי כאלו שלא הרחיקו רעות.
זה היה הבסיס לייסוד בית הספר למל,
שכאמור נוסד באישור רבנים מסוימים.
לבסוף, כצפוי מראש,
מייסדיו לא עמדו בסיכומים,
בית הספר זה היה הפרצה הראשונה בחומות ירושלים,
דבר שהביא להרס חלק נכבד מיהדות ירושלים,
בעיקר מקרב הקהילה הספרדית,
שראשיה לא השכילו לחזות בפרצה מראשיתה,
ובשיתוף הפעולה מצידם
גרמו לשיטפון הרסני שגרף חלק גדול מבני היהדות הנאמנה.
בעקבות אישור ההסכם
הוכרז בירושלים יום תפילה.
אנשים, נשים וטף, נקהלו ליד הכותל המערבי להתפלל,
לזכות להינצל
מכל המנסים להתנכל לחינוך הטהור.
לאחר מכן הודיע הכרוז
כי על כולם להתאסף לרחבת בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד.
ביום ט' בניסן תרטז למעמד הכרזת החרם.
ביום זה נאספו כל בני היהדות הנאמנה.
היה זה מחזה נורא הוד.
אישה עדה ובראשם רבי יוסף זונדל ורבי נחום משדיק
עומדים בחצי גורן עגולה כשספרי תורה בידם.
על הבימה הודלקו נרות שחורים
ואז הכריז רבי ישעיה ברדקי את החרם הנורא
בשם רבני העיר על בית הספר.
בעקבות כך בקרב הקהילה האשכנזית
כמעט ולא הצליחו לפרוץ פרצות אלה
וכך יכלו לעמוד בפני
סופה זו,
סופה זו,
בזכות עמידתם האיתנה של רבני ירושלים שבראשם רבי יוסף זונדל.
מאבקים רבים הוצלחו לעבור
למען שמירת קדושתה וטהרתה של ירושלים.
הם עמלו לעצור את פרצות החינוך,
כמו גם ניסיונות של פרצות בלבוש.
הם לחמו בכל פרצה, אפילו הנראית כקטנה,
ויודעם כי כל פרצה קטנה בחומה תביא בסופה קריסת החומה כולה.
וכך מראשית
שמרו
ללא כל פשרות.
ואכן בזכותם המשיכו רבים בדרך המסורה והטהורה.
עכשיו, נחזור למה שאמרנו אתמול.
היות והיו פרצות,
והיו זלזולים,
והיו כל הדברים האלה,
אז
אנחנו נזכיר
שבאה חולרה
והרג יותר מחמש מאות איש, ביניהם צדיקים.
אמרנו אתמול שהרב מאיר אוירבך
הוא נתן פתק
ביד הנפטר הרב
יוסף זונדל,
זיכרונו לנחיה על המבא, בבקשה שהתגלה
לאחד משלושה אנשים, והוא התגלה לבנו רבי זלמן בהרן
ואמר לו את מה שאמר.
מי זה היה הרב מאיר אוירבך?
הוא כיהן כנשיא כולל פולין
וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים,
מחבר הספר אמרי בינה שעל שמו הוא מכונה.
תמיד דיבר על יישוב ארץ ישראל עוד בהיותו
בקאליש
ודיבר תמיד שיישוב ארץ ישראל זה ראשית הגאולה.
בשנת תרציות הוא עלה לארץ ישראל
קבע את מושבו בירושלים כשהרב שמואל סלנט
היה צריך לנסוע מארץ ישראל ומינה את הרב אוירבך
לעמוד במקומו בראש בית הדין של הקהילה האשכנזית בירושלים
ולאחר חזרתו של רבי שמואל
טוב בתפקיד הזה.
הוא השקיע מרץ רב בייסוד הישיבה אוהל יעקב,
הוא היה נשיא בית הכנסת בית יעקב
שבבית הכנסת חורבת רבי יהודה החסין,
שם הוא היה דורש תדיר,
הוא היה גם נשיא מוסדות עץ חיים בבית החולים ביקור חולים
שהיה ממייסדיו.
הרב אוירבך כינס בביתו צעירים ירושלמיים, השפיע עליהם שיצאו לעבודות האדמה,
בסיועו נרכשה קרקע שעליה הוקמה השכונה מאה שערים.
השתתף גם בבניית משכנות ישראל
בנחלת דוד ונחלת שבעה.
היה ממייסדי בית הכנסת ישועות יעקב.
ולא מיוחסת התקנה שלא לנגן בכלי נגינה בחתונות בירושלים.
במהריל דיסקין הסביר תקנה זו בשל האבלות על חורבן בית המקדש,
שיש להחמיר בה בירושלים,
שהחורבן ניצב לעיני יהודיה כל העת.
מתי תוקנה התקנה הזאת ונעשה חרם?
לאחר התפרצות הכולרה,
המגפה,
בעוד מחלות נוספות בירושלים שבהן נספו רבים
מאנשי היישוב,
ובהם רבנים ודמויות ציבוריות אחרות,
בהם הרב משה יהודה לייב מקוטנה,
הרב נחום שדיקר, כל אלה גדולי עולם, תסתכלו במקורות,
והרב יוסף זונדל מסלנט,
והרבנים אליהו ריבלין,
ליוסף שוורץ,
ואסר הרב אוירבך את השימוש בכלי נגינה בחתונות לאחר שאלת חלום
שערך בעקבות המגפה, מה שאמרנו אתמול.
הוא נפטר ונקבר בהר הזיתים,
על שמו נקרא רחוב אמרי בינה בשכונת קריית צאנץ בירושלים,
ותלמידיו היו ממייסדי פתח תקווה.
הוא גם רצה לרכוש את כל העיר יריחו
וקיבל אישור לזה, אבל המשא ומתן לא התקדם,
אז יריחו נשארה בינתיים לפלסטינים.
רבי חנניהו ברגשי אומר,
ראשו הקודש ברוך הוא זה כל עד ישראל,
לפי כוח רב עולם תורו ומשאות.
שנה אמור אדונח וסלמידיו ירדין תורו ויעדין.

