הבוטח בשם חסד יסובבנו | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

ממשיכים,

נציב יום,

משפחת לסרי,

כולה,

שתרמו לנציב יום,

יזכו לכל מלדי מיטב,

פרנסה בשפע, עלייה רוחנית תמין,

בריאות שלמה ואיתנה,

וכל אחד יזכה למלא יעודו, אמן.

הבוטח בה' חסד יסובבנו.

רבי נפתלי אמסתרדם,

כתב על רבי יוסף זונדן,

וסיפרו ממנו מעשים נוראים ונפלאים,

ממידת הביטחון שהיה משתמש בה,

והשיג דברים אף למעלה מן הטבע,

שהיה מבהיל כל שומעיו.

רבי יוסף זונדל תמיד היה אומר לתלמידיו

ונכדיו

להתחזק במידת הביטחון וחיזוק בתורה,

והיה אומר כך,

כל מי שיושב ולומד תורה ואיננו דואג לפרנסתו,

ויש לו אמונה וביטחון חזקים,

לא דמיונים, חזקים,

מובטחת לו פרנסתו בכל אופן,

אפילו שיפלו לו דינרי זהב מכותלי ביתו.

יכול אדם פתאום למצוא אוצר בתוך הקירות של הבית,

או שיפלו לו ממש.

רבי יוסף זונדל עלה במעלות התורה והיראה,

והגיעה למדרגות נשגבות, בהן גם במידת הביטחון

בה הראה נפלאות כיצד מתקיים רצון יראיו יעשה.

כשהגיעה ביתו של רבי יוסף זונדל לפרקה,

החלו שטחנים ומכרים להציע עבורה שידוכים,

אך רבי יוסף זונדל דחה כל הצעה באומרו, יש לי זה מכבר שידוך ראוי לביתי.

כשלחצו עליו לומר מי הבחור המיועד.

ענה החתני המיועד יהיה בעזרת השם רבי שמואל מסלנט.

כולם תמאו לפשר דבריו,

והיו שסברו שהוא לא בצלילות הדעת.

הוזה בהקיץ,

הייתכן שחתנו יהיה רבי שמואל מסלנט?

רבי שמואל מסלנט היה מפורסם כעילוי מופלג.

שמעו יצא למרחקים.

עשירים רבים חפצו לזכות בו כחתן לבת.

ובאותו הזמן דובר על הגביר הצדיק רבי צבי הירש, נאווי זאר,

שהוא מתכוון לקחת אותו כחתן ולתת לו נדוניה מכובדת שיוכל להמשיך להגות בתורה מתוך רווחה.

ולכן, הראו דיבוריו של רבי יוסף זונדל תלושים מן המציאות

וכאילו דמיון בעלמא.

וכי ייתכן שרבי יוסף זונדל האביון

יזכה בחתן שנגידים ועשירים נאבקים לזכות בו?

לא היה אחד נורמלי שסבר שיש סיכוי הגיוני שדבריו יתממשו.

מכיוון שהוא היה נסתר, ולא רבים הכירוו,

סברו שדיבוריו נובעים מתמימותו היתרה.

אך רבי יוסף זונדל המשיך להיות דבק בדבריו ואמר בביטחון מוחלט

רבי שמואל סלנט

יהיה בעזר השם חתני.

אחד הבודדים שהכיר כראוי את גדלותו של רבי יוסף זונדל היה רבה של סלנט,

רבי צבי הירש ברוידה.

גם הוא שמע ממנו את הדברים שרבי שמואל יהיה חתנו.

למרות שידע שרבי יוסף זונדל איננו אדם פשוט כלל ועיקר,

עדיין סבר שהרעיון שרבי שמואל יהיה חתנו מופרך

ובלתי הגיוני.

וגם רבי צבי הירש סבר שתמימותו היתרה של רבי יוסף זונדל

מביאה אותו למחשבות תמוהות מעין אלו.

ויהי היום,

ערב ראש השנה,

הגיע לסלנט השדר של ישיבת וולוז'ין,

רבי מאיר הכהן.

כשנפגש עם רב העיר רבי צבי הירש ברוידה,

סיפר הרב

לשדר

על הדיבורים המשונים של רבי יוסף זונדל ועל החלום שלו, במירכאות,

שרבי שמואל יהיה חתנו.

רבי מאיר הכהן סיים את שנדרש היה לעשות בסלנט.

עלה על הכרכרה לחזור לבולוז'יה.

בדרך נשבר עופן העגלה

והוכרח רבי מאיר לחזור שוב לסלנט.

כל הניסיונות למצוא עגלה אחרת שתביא אותו לוולוז'ין עלו בתוהו

ונאלץ להישאר בסלנט בראש השנה.

במוחו של רבי מאיר כהן

נקרא מחשבה

לא לחינם סיבבו משמיים שהוא יישאר בראש השנה בסלנט.

בבתי יש מטרה פה.

בליל ראש השנה,

כשהגיע לבית הכנסת,

הופתע רבי צבי הירש, ברוידה,

לראות אותו שם,

וגם הוא הסכים שאין הדברים במקרה.

כנראה משמיים מכוונים הדברים.

ברבי צבי הירש אף נקעת

בצורה מפורשת ואמר, כנראה,

מידת הביטחון של רבי זונדל החלה לפעול.

השמיים פועלים למלות רצון צדיק.

והם קשרו את הדבר לרצונו שרבי זונדל, שרבי שמואל יהיה החתן.

וסברו שמן השמיים פועלים להוליך את הדברים על ידם.

בעקבות כך החליטו לפעול בכיוון הזה.

רב העיירה,

הרב ברוידה, קרא לאביו של רבי שמואל,

וסיפר לו על דיבוריו של רבי יוסף זונדל

ועל ביטחונו, כי רבי שמואל בנו יהיה חתנו.

אביו של רבי שמואל

מסלנט שמע את הדברים,

ולתדהמת רבי צבי הירש,

ובניגוד למצופה אמר,

יש לי הרשאה מבני לסכם על שידוך עבורו כפי ראות עיניי.

מסכים אני בחפץ לב לשידוך הזה.

וכך קרם חלומו של רבי יוסף זונדל, עור וגידים, והיה למציאות.

ורבי שמואל מסלנט נעשה לחתנו.

הכל ראו כיצד מתקיים, רצון ירעיו יעשה.

רבי יוסף זונדל המשיך לעלות ולהתעלות בעבודת השם, בעיסוק בתורה,

ללא הפסקה,

כשהוא נסתר מעין כל.

במסתרים המשיך לעלות ולהתקדש כשהוא זוכה לשיחתה דשמיא מופלאה,

השמורה לאלו שזוכים לבטוח בשם

ולחיות בקרבתו.

תלמידו,

רבי ישראל מסלנט,

סיפר

כי בתקופת מגוריו של רבי יוסף זונדל בסלנט,

היה רגיל ללמוד בעליית הגג.

שם הוא הגה בתורה פרוש,

מנותק מאבלי העולם.

עומק עיונו היה כה גדול,

שפעם אחת עסק בתורה ושקע בעומק עיונה,

עד שהגיע למצב שהתנתק לחלוטין מסביבתו.

הוא לא שם לב שהוא בעליית הגג,

והחלט לרדת

לא במדרגות.

למרבה הפלא, ירד באוויר בלי ליפול.

רבי ישראל העיר כי דבר זה אינו הנהגה ניסית ושמיימית שהיא למעלה מהשגתנו,

כדברי הפסוק

רגלי החסידה וישמור.

הוא בעלייה במקום לדרוך איפה שהמדרגות, איפה שאין מדרגות והוא ירד למטה בלי ליפול.

ככה היה עם הרשש רבי שלום שרעבי,

זכר צדיק ברכה בתימן,

הוא היה גר בבית גבוה, קומה שלישית, שם כל קומה זה היה חמש מטר לפחות.

והגיעה מטרונית אחת שמה לזה, והוא היה יפה תואר, והיא רצתה לפתות אותו.

והוא בלית ברירה לא היה לו לאן לברוח.

אז הוא קפץ מהחלון,

גובה חמש עשרה מטר.

וכמו שהיה פה בסיפור,

בא מלאך והוריד אותו לאט לאט,

ומשם הוא ברח לארץ ישראל והגיע לארץ ישראל.