אמונות ודעות חלק א הגרי"ל ננדיק זצ"ל | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום איתי בן פנינה זיווג הגון מהרה והצלחה בקול מכל קול.

אמונות ודעות

מהגריל גנדיק, זכר צדיק לברכה.

השם יתברך נתן אפשרות לטעות אחר העבודה זרה.

הבאנו על זה דרשה לפני יום הכיפורים.

הנביא ירמיה ניבא לעם ישראל

בהזהירם בליטעו ללמוד מדרך הגויים.

וכך מתחיל פרק יוד בירמיה הנביא.

שמעו את הדבר אשר דיבר אדוני עליכם בית ישראל.

כה אמר אדוני

אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמיים אל תחתו

כי יחתו הגויים מהמה

כי חוקות העמים

הבל הוא

כי עץ מיער קירתו

מעשה ידי חרש במעצד

בכסף ובזהב ייפהו

במסמרות

ובמכהות

יחזקום

ולא יפיק

לא יהיה לו פיק ברכיים מה שנקרא

כתאמר מקשה המה ולא ידברו

נשוא ינסו

כי לא יצעדו

אל תיראו מהם

כי לא ירעו

וגם היטב

אין אותם

אז ירמיה הנביא מלגלג

על העבודה הזרה שכורתים עץ מהיער ומנסרים

ואחר כך מייפים אותו בכסף וזהב

ועושים לו חיזוקים שלא ייפול

צריך לשאת אותו כי הוא לא יכול ללכת

וכן הלאה

עד פסוק ו' מגנת עבודה זרה

ואז אומר

מאין כמוך אדוני

גדול אתה וגדול שמך בגבורה

מי לא יהיה רעך מלך הגויים

כי לך יהתה

כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך

ומשבח את השם יתברך עד פסוק ח'

ושוב חוזר לגנות

את העבודה זרה

ובאחת יבערו ויחסלו

מוסר הבלים עץ הוא

כסף מרוקע מתרשיש יובא

וזהב מאופז

מעשה חרש

וידי צורף

תכלת וארגמן לבושם

מעשה החכמים כולם

אז צריך להביא

את העץ ואת הכסף מתרשיש ואת הזהב מאופז

ועושים מעשה חרש וידי צורף ומלבישים אותם

תכלת וארגמן

הכל מעשה חכמים

וחוזר לשבח את השם ואומר

ואדוני אלוהים אמת

הוא אלוהים חיים

ומלך עולם

מקצפו

תרעש הארץ

ולא יכילו גויים זעמו

אי אפשר לאומות העולם עם כל החוכמות

לעמוד מול קצפו וזעמו של הקדוש ברוך הוא

מרעיד את הארץ

ולא יכולים להכיל הגויים את זעמו

ואחר כך חוזר ואומר

הוא שולח איגרת לגולי בבל

היהודים מה להשיב לבבלים

שאומרים להם לעבוד עבודה זרה,

לעשות חיסולים

כדנא תמרון נהום

אלא היה

דאישמיה וארכה לא עבדו

לא עבדו

יבדו מהרעה

ומנתחות שמיה אלה

הוא פונה אליהם בארמית שיגידו את זה בלשון הזאת

לגויים כך תאמרו להם

אלוהים שלא עשו את השמיים ואת הארץ

הם יאבדו

מהארץ ומתחת השמיים האלה

ואז שוב משבח את השם ואומר

עושה ארץ בכוחו

מכין תבל בחוכמתו ובתבונתו נטע שמיים

לכל תיתו

המון מים בשמיים

ויעלה נשיאים

מקצה הארץ נשיאים זה עננים שנושאים את המים

ברקים למטר עשה מכות חשמל

ויוצא רוח מאוצרותיו

וחוזר לדבר

בגנות העבודה זרה

נבער כל אדם מדעת

הוביש כל צורף מפאסל

כי שקר נזקו

ולא רוח בם

כי הפסלים נעשים ביציקת מתכת

הבל המה

מעשה תעתועים

ועת פקודתם יאבדו

וחוזר לשבח את השם

לא כאלה חלק יעקב

כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו

אדוני צבאות שמו

צריך להתבונן ולהשכיל על מה שצריך ירמיהו לבאר את החילוק

בין גדלות השם

אלוהים חיים

לבין גנות העבודה זרה

וכי בשביל כך צריך לבוא ירמיהו או הנביא בשליחות השם

האם בלי דברי ירמיהו הנביא

לא היו יודעים?

וגם מה שלא כלל בפעם אחת את כל הגנות

של עבודה זרה

ואחר כך להבדיל את כל המעלות של השם

אלא הפסיק בכך ארבע פעמים

ודאי שיש כאן כדי להתבונן

למה הוא עשה זאת

קצת ביזיונות לעבודה זרה ושבח לבורא ועוד ארבע פעמים

אמנם ודאי כן הוא

האמת היא אחת ולא יותר

כמו שרואים

היום שיש בתי חרושת

בעלי פירמה שמייצרים סחורות

או דברי מאכל

שאין לשום אחד אחר.

וזה נקרא האמת בתכלית.

זה ייצור מקורי,

ראשוני.

אך מעשים בכל יום

שקוראים על גבי עיתונים

להישמר ולהיזהר מזיופים.

שמזייפים את החפץ בתואר הזה.

עד שהעין יכולה לטעות

ולומר כי זהו בדיוק עצמו המקור.

ואפילו שהאמת היא אחת ולא שתיים,

מכל מקום יכולים לעשות כתכונתו עד שלא נכיר ההבדל,

ללא זהירות.

אז היום זה כבר לא חדש.

זה מקצוע סיני,

ולא רק סיני.

בהרבה מקומות בעולם מזייפים הכול,

למרות שיש פטנטים רשומים,

ואתה מקבל כמעט בדיוק

את אותו מוצר.

לא תמיד זה אותה איכות

ואותה אחריות, כמובן.

ואפילו בשעונים שעושים ממש מדויק,

שעונים מזהים את זה צ'יק צ'אק.

אפילו שעין רגילה של אדם לא תרגיש בכלל,

ואתה יכול ללכת ממש עם הזיוף כאילו זה הנכון.

אבל רואים שיש אפשרות לזייף.

לזייף את המקור.

לזייף ממש את המקור.

והנה ידוע,

זה נכתב לפני עשרות שנים,

שאחד מהחכמים המציא תחבולה להוריד גשם.

היום זה כל מדינה עושה זאת?

כדי ליצור משבר אקלימי.

אבל פעם, כשהוא המציא את זה, אחד החכמים, את התחבולה להוריד גשם.

הלוא זה באמת כאילו פלא,

כי הגשמים נחשבים גבורת הבורא,

וגבורת הגשמים נקראת.

איך בא בן אדם עושה גשם

ודוחף אוויר, וממזג, ומערב זה בזה.

וכן ההשכלה הולכת קדימה,

עד שכידוע אפשר שהמציאו לעשות ביצים כביצת תרנגולת בלי שום הבדל.

בלי תרנגולת.

מלבד מה שידוע, שעושים חלה וחמאה, מעשה ידי אדם,

ועכשיו יש בשר סינתטי,

והנה זה אב,

כביכול,

לתולדת הכפירה שהולכת ומתרבה,

שכאילו מעשה האדם יכול להחליף את הבורא.

ואומרים, הנה,

מה כוחו של הבורא עדיף?

אנחנו, עלי אדמות,

יכולים גם לברוח חדשות כאלה.

מה שהשם עושה, גם אנחנו יכולים לעשות.

אמנם באמת,

מה שמזייפים

סחורות של בתי חרושת,

זה לא ממש ממש ממש דומה

כמו בעל הפירמה.

אפילו שהצבע החד,

בכמה דברים זה נראה ממש ממש בעצמו,

אבל זה באמת לא לגמרי כמו הסחורה של המקור.

ומי שיכול לעיין בזה בשימת עין, יראה את הזיות.

וכן,

מעשי בני אדם, בוראים חדשות,

זה גם לא מעשה השם,

כמו הביצה הזאת שדיברנו.

אפילו שהם נראים שווים,

הביצה שלהם כמו ביצה

הנבראת

על ידי כוח הטבע שחקקה כיוצר עולם,

עם כל זה לא צריך עדיין את אליהו הנביא לברר

איזה ביצה

היא טבעית

ואיזה היא מזויפת עשויה ביד אדם.

בשימת עין נבורר לנו

כי זה לא יכול להיות שווה ממש.

וכן נוכל להיווכח שהביצה שהיא ביד אדם

לא יכולה להוציא אפרוחיו,

ואז השלם

הוא רק אחד,

המקור.

וגם, אם יוכלו לעשות,

זה רק לקחת יש מיש ולעשות.

אתם זוכרים את הכבשה דולי?

אז זה התחיל משם שהם רוצים

להעתיק אותנו ולשנות את ה-DNA,

וכו'.

עכשיו מישהו שלח לי סרטון

ששמים צ'יפים לנשים שעושות שתלים בכל מיני מקומות בגוף.

מכניסים להם בלי לשאול אותם

כל מיני דברים.

אם היה רוצה הבורא יתברך לברוח עולם באופן שלא נוכל לזייף,

אין ספק

שבוודאי הוא יכול היה לעשות כן.

אלא צריכים אנחנו לדעת שעיקר קיום העולם הוא במה שיכולים לעשות כמו הטבע.

אך באמת, אילו היה עולם באופן שלא נוכל מעצמנו כלל,

נפנה על צד הדין, על הקו בדיוק,

כאילו יצא צעדה אחת מכמו שצריך להיות, יתבטא לעולם.

אלא רחמי שמיים הוא שנוכל לעשות מעצמנו,

וצריכים אנו לשתף יחד עם כל האמצעים הגשמיים שצריך שיצא הדבר.

חייב להיות מקום להטעיה,

אחרת אין בחירה.

אם כל הדברים היו ברורים, חד משמעיים,

לא הייתה בחירה, היה ברור הדבר.

אבל ברגע שיש את כוחי ועוצם ידי,

ושאדם כאילו יכול להראות שהוא יכול להחליף

את הבורא בכמה דברים,

זה נותן מקום לבחירה האם אתה רוצה לטעות או אתה רוצה לא לטעות.

ואם יש שוטים שטועים לדמות את מעשה בני אדם לבורא,

לא נוכל בשביל השוטים האלה לבטל את העולם.

כמו שהשיבו חכמים בעבודה זרה נ״ד,

מדוע הקדוש ברוך הוא אינו מבטל את העבודה הזרה אם אינו חפץ בה?

יש אחד מאמין בעבודה זרה,

והולך אליה,

בא שבור ברגלו ויוצא בריא.

ואז אומרים, הנה אתה רואה,

תראה,

אלא הקדוש ברוך הוא עושה מקום לטעות,

הרוצה לטעות יבוא ויטעה.

ומתי שנגזר על הבן אדם

שהמלאכים שבאים

ועושים לו נזק,

ויש זמן שהם צריכים לצאת,

והוא יחזור לתיקונו,

יש מלאכים נאמנים בשליחתם וביציאתם,

כשמגיע הרגע שהוא צריך להתרפא בגלל שנגמרה גזירה,

השם נותן בליבו של הטיפש המטופש

שרוצה להאמין בעבודה זרה,

ללכת אליה,

בדיוק כשזה צריך להפסיק להיפסק וכו',

ואז הוא יוצא בריא והוא תולה את זה בעבודה זרה.

אז מה השיבו חכמים על אלה שהולכים,

והנה,

הנה,

הנה,

אמרו וכי בשביל השוטים יאבד העולם,

שהרי הם עובדים גם את השמש,

והם עובדים גם את הכוכבים, לא רק פסלים.

אז מה, הקדוש ברוך הוא יבטל את השמש בגלל שיש מטומטמים?

והוא יבטל את הכוכבים?

מי שרוצה לטעות, שיטעה.

אבל לא שהקדוש ברוך הוא יבטל את מעשי ידיו בשביל שלא יטעו.

העולם לא יתקיים.

אנשים יכולים לטעות בכל דבר.

וכן הדבר הזה,

אילו לא היה רחמי שמיים עלינו,

שנוכל לעשות דברים בידינו,

אלא רק מה שיוצא מתחת יד הטבע,

אילו כך היה הדבר,

היה מתבטא לעולם.

ולכן אין לטעות

מזה ולדמות את מעשינו למעשה הבורא.

כי אם היה בא בן אדם לעשות איזה דבר, כמו שאמרנו, והיה מתרפא

על ידי הדבר, היה צריך השם כביכול לבטל כל דבר.

אולי נשאר שום דבר.

כי זה היה רוצה לתלות בשמש, וזה בירח, וזה בכוכבים, וזה בעבודה זרה, וזה בהוא ובהם.

אבל מי שרוצה לטעות,

הרוצה לטעות, יבוא ויטעה.

וכמו בכל האמצעים שאדם רוצה להשיג פרנסה,

אז אנחנו צריכים לשתף תפילות

לקדוש ברוך הוא.

חכמים זיכרונם לברכה בפסחים כ יח אמרו

שזה כפול מגאולה בקשיותו.

להשיג את הפרנסה בדרך שאדם רוצה להשיג בעצמו,

זה יותר קשה כפול מגאולה, מלהביא גאולה בקושי.

ועוד אמרו חכמים,

קשה מזונותיו של אדם

כקריעת ים סוף,

ורחמי שמיים גדולים בזה שאנו פועלים משהו במעשינו במזונותינו.

כי היה צריך שאדם לא יצליח בשום דבר שהוא עושה.

אבל אז שוב פעם, לא הייתה בחירה.

כי הוא היה אומר, מה הטעם, אני אעשה עבודה ולא יוצא כלום. כל מה שאני עושה לא יוצא כלום.

אז מי ילך לעבוד? אף אחד.

ואז כולם יבטחו בשם בלית ברירה.

כי זה המצב, אין מציאות אחרת. אתה לא יכול להביא כסף בלי מהשם ישירות.

אז איפה תהיה בחירה לטעות?

לא יהיה מקום לטעות.

אבל כמו שבכל בית חרושת בעל פירמה יש תווית,

הולוגרמה,

ככה הקדוש ברוך הוא יש לו גם תווית.

מה התווית של הקדוש ברוך הוא, אתם יודעים?

יש לו תווית על כל דבר.

אמת!

זה התווית של הקדוש ברוך הוא.

דברים שיצאו מתחת יד השם

הם רשומים בחותמת אמת.

ואכן,

הדבר

כי שקר הנשנה ונעשה בתמידות

נהפך בעיני הבריות לאמת.

הנה, כל יום אני הולך לעבוד, כל יום אני מביא כסף.

השקר הזה הופך להיות אמת.

אומרים לך כל הזמן חיסונים, חיסונים, בוסטר, אבו הום, וזה.

אם לא תעשה תמות, תמות, תמות, תמות, זהו.

אז השקר נעשה אמת.

ואז יכולים לשקר את האמת

ולטעות שזו האמת.

שקר הופך להיות אמת.

ככל שחוזרים על השקר

מספר פעמים גדול יותר,

ככה זה הופך להיות אמת מוצקה.

התורה שלנו

היא האמת.

תחילתה אמת,

וראשית ברא אלוהים

סופי תיבות אמת,

אשר ברא אלוהים לעשות,

כל הבריאה

סופי תיבות אמת.

עותמו של הקדוש ברוך הוא.

התורה שלנו היא אמת,

אבל זה רק אם אנחנו עוסקים בלשמה,

אם עוסקים בתורה למטרה של התורה.

כן, משה?

כן.

אבל אם אנו עוסקים בה לא לשמה,

אנחנו פשוט מזייפים את האמת.

רואים

שיש לומדים מופלגים,

אבל הם לא עוסקים בלשמה.

וזה אמת מזויפת.

למדנים,

מופלגים,

לומדים תורה בלי הפסקה, אבל לא לשמה.

בצבור ידע, כבוד, מאמץ, סטטוס וכו'.

אבל זו אמת מזויפת.

מה המבחן? איך נדע אם אדם למד, למד, למד, והכל אצלו מזויף? איך נדע?

זה נראה בתוצאות הבאות,

והן באות רק אצל אלה שלומדים לשמה.

כמו שלימד אותנו רבי מאיר,

כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה.

צריך לבדוק אם יש בו את כל הדברים האלה,

ואז אפשר לדעת אם הוא לומד לשמה.

בין הדברים היא מלבישה אותו להיות ענו וחסיד.

הוא הופך להיות כמעיין המתגבר ועוד דברים טובים.

אם אתה לא רואה בו את הדברים האלה, הוא לא למד לשמה.

מי אומר את זה? רבי מאיר.

אז זאת אומרת, יכול ללמוד, ללמוד, ללמוד, והכל מזויף.

התוצאות יעידו,

אם יש בו את התוצאות,

אז אנחנו יודעים שהוא למד לשמה.

האם יש אצל העמים הגויים מושג תורה לשמה?

וכשלא לשמה, אם ילמד את כל התורה, לא יהיה כלום?

כמו שראינו,

צריך היתר על שלא לשמה,

בגלל שמתוך שלא לשמה, בא לשמה.

אין היתר ללמוד

לא לשמה.

רק אם מתוך הלא לשמה אתה תבוא לשמה.

זה ההיתר. בלי זה אסור ללמוד ככה.

כי המעשים של הקדוש ברוך הוא הם אמת.

ואם אנחנו לומדים לשמה,

לקיום התורה ומצוותיה, ועשות רצון הבורא,

ולהתדבק בבורא.

אם לומדים לשמה,

אז עושים את האמת.

אבל אם לומדים שלא לשמה,

אין זו אמת.

והאמת היא אחת,

ולא נצליח.

להגיע למעלות,

שיכולים לבוא מלימוד לשמה שהוא האמת.

אז זה נקרא ללמוד

בזיוף ושקר.

הגאון,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

בביאור למשלי,

מבאר את מה שאנחנו אומרים כל יום ולא מבינים.

שלא ניגע לריק

ולא נלד לבהלה.

מישהו יודע את הפירוש?

תשובה חדה וחריפה.

שלא ניגע לריק.

אומר הגאון, יש עקרות

שאינן יולדות.

עקרה לא יולדת.

ויש יולדות

וקוברות.

מי שלומד לא לשמה,

הוא יגע לריק,

וכמו עקרה לא ילדה.

לא יצא לו כלום מהלימוד הזה.

כמו עקרה לא ילדה.

שלא ניגע לריק, שלא נהיה כמו עקרות

שלא יולדות.

הלימוד לא יוליד שום דבר.

זה נקרא ליגע לריק.

ובדברנו הדבר מובן היטב.

אם לא עושים למטרה הנכונה באמת,

הרי אנו כמולידות וקוברות,

ולא נלד.

להוליד לבהלה.

להוליד ולקבור.

אם לא עושים

למטרה הנכונה ולאמת,

זה כמוליד וקובר.

על זה נאמר שלא ניגע לריק

ולא נלד לבהלה.

אם כבר הולדת,

לא חבל שתקבור?

שתקבור?

בשביל מה הולדת?

צריך להגיע למטרה.

ירמיהו הנביא

בא לבאר ולהודיע לנו את החילוק

בין האמת למזויף.

אמנם יש לאדם אפשרות לזייף

זיוף

דומה ממש לאמת.

ולכן צריך את ירמיהו הנביא בשליחות השם

לבאר לנו את החילוקים,

כיוון שאינם כל כך חילוקים גדולים.

אבל למדנו שכוח הזיוף כל כך גדול,

ובפרט שחוזרים עליו כולם,

עד שצריכים את ירמיהו הנביא.

אחרי הביאורים של ירמיהו הנביא,

כבר ניתן להבחין שהחילוקים בעצמם הם גדולים כל כך,

כמו שכתב ירמיה את החילוקים.

עושה שמיים בארץ מכין תבל בחוכמתו.

בואו,

בואו ניתן לאיזו עבודה זרה שהם רוצים,

שיכינו תבל חדשה ויעשו שמיים חדשים בחוכמתם,

נראה שהם מסוגלים גם לעשות.

אבל אם הם לא מסוגלים לעשות, רק לחרטט.

שיש עבומים שיבואו בלילה,

ושיש צלחות מעופפות,

ויעשו קיטור וכל מיני עננים.

אבל רואים את המכונה שמייצרת את זה.

ושישימו פצצות ויגרמו לרעידות אדמה,

ולאי שאף אחד יראה, כן.

אז זה בסדר, זה מזויף,

אנחנו כבר יודעים לזהות את הדברים.

וגם אם ניקח את כל מה שיורד מלמעלה,

אנחנו יכולים למצוא את המתכות שהם שמו בפנים,

את הכספית והשאר,

אבל במה שהקדוש ברוך הוא מוריד, הכול נקי וטהור,

וכן על זה הדרך.

אז אם ככה,

גם אם תכניס למעבדה,

תוכל למצוא מה מהונדס ומה לא,

מה יש בו את הוויטמינים המקוריים ומה לא.

אבל יש כוח זיוף.

יש כוח זיוף שאפשר להאמין שכוחו של האדם גדול ייצר כאילו מה שהוא רוצה.

רק הם שוכחים שהקדוש ברוך הוא עושה להם מדי פעם איזה תקלה,

והחללית לא חוזרת לאטמוספירה, נשרפת באוויר.

או טסלה ששולח כל פעם ונשרף לו גם כן,

או המכונות האוטונומיות שלו עושות הרבה תאונות,

או כל מיני דברים שרואים שעם כל מה שהם מנסים לשפר,

אז הכול הולך להם דפוק.

ומתברר שעם כל החוכמה האנושית שהשם נטע

בבני האדם,

ושהיו צריכים לנצל את החוכמה הזאת להכיר את הבורא,

הם מחפשים להכיר וירוסים,

חיידקים, מחלות,

מחפשים לייצר מחלות בשביל להרוויח כסף.

איפה השכל האנושי הלך?

במקום לדאוג לעולם שיהיה יפה לכולם,

יש 14 משפחות מנוולות

שהחליטו שהן פשוט מאוד רוצות לחיות לבד,

ושכולם יהיו משרתים שלהן.

לא יאומן כי יסופר.

וזה גודל הרשעות של בני האדם מאז ומתמיד,

וזה כוחו של היצר הרע,

וזה תפקידו,

להטעות את העולם

מראשית הבריאה.

הוא התלבש על חווה

ותילמום

באנושות כולה, וגרם שכולם ימותו,

והוא ממשיך להטעות מיום ליום יותר יותר בחידושים והמצאות.

ואנשים מעריצים את ההמצאות ועומדים בתור.

ואתה רואה מפגרים עומדים שעתיים, שלוש, ארבע, שש שעות להמתין לבדיקות.

על מה בדיקות?

מה יש לך שאתה צריך בדיקה?

נהרות, נהרות של מכוניות של מפגרים שמקבלים עונש מן השמיים שהם סתומים,

ואף אחד מהם לא בר דעת להבין אפילו שעובדים עליו, עושים ממנו צחוק,

כזה טומטום.

האנשים האלה עוד מסבירים לנו כמה הם חכמים,

שהם לוקחים את זריקות המוות האלה.

לא יאומן מה נפל על האנושות.

והקדוש ברוך הוא מראה, בואו, אתם עם כל החוכמה שלכם,

תחסלו את עצמכם.

אסול נעים.

המשך יבוא.