היכל הזכות - חלק כו | הרב אמנון יצחק

'היכל הזכות' חלק כו.

נציבי יום:

הצלחה לכנס הנשים של מרכז 'קהילות פז' וברכה לכל התורמים של קבוצת 'שערי תשובה', יזכו לתשובה שלימה אמתית, שלום בית, תיקון המידות, חינוך הילדים על אדני התורה, ינצלו כולם ממלחמת גוג ומגוג מתוך בריאות איתנה ושמחה ויזכו להקביל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. 

לעילוי נשמת: משולם בן שמעה - מנוחתו עדן. 

חי חיים בן יצחק וכל משפחתו, הקב"ה ימשיך שמירה עליו ומשפחתו בגולה, יצליח בהשקעותיו, ינצלו מ: 'הסדר העולמי החדש' ויזכו לארגן הרצאה באמריקה. 

מרים בת בלה, וכל יוצאי חלציה חזרה בתשובה שלימה ובריאות הנפש והגוף אמן ואמן.

'היכל הזכות' חלק כו.

עוד שיחה מהרב רבינוביץ זכרונו לחיי העולם הבא: 'במדרש רבה (פרשת בשלח) מובא וזה לשונו: 'אמר לו הקב"ה ליוסף: 'אתה אמרת לאחיך: "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם" (בראשית נ, כא) חייך! אתה נפטר ויהיו עצמותיך מחזרין עמהם במדבר ארבעים (40) שנה! שנאמר: "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם" (במדבר ט, ו) זה אותם אנשים שנשאו את עצמות יוסף ובזכות זה היה להם 'פסח שני'. 

המדרש מדייק מן הפסוקים: שהטמאים הללו היו ע"י ארונו של יוסף. 

הערבי נחל מקשה (בדרוש של שבת הגדול): 'וכי זו הזכות היחידה של יוסף?! והלא הרבה זכויות גדולות היו לו ליוסף! 

וקושיית הערבי הנחל מובנת מאד בפשטות, אבל יכולים להסביר את הקושיא עוד יותר, הלא יוסף היה במצרים הרבה שנים ונשאר יוסף צדיק עומד בצדקו, מגיל שבע עשרה (17) עד גיל מאה ועשר (110), צדיק עומד בצדקו, למרות "עֶרְוַת הָאָרֶץ" (בראשית מב, ט), למרות השררה שהיתה לו, למרות הפיתויים שהוא עמד בהם, אז למה המדרש משבח: "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם" בזכות זה טיפלו בו בני ישראל ארבעים שנה במדבר ונשאו את עצמותיו לא"י. 

גנבו אותו משכם, הוא השביע אותם: 'שיחזירו אותו בחזרה לשכם!'. 

יש משל במדרש; זה כמו אחד שתפס אנשים שגנבו חבית יין ושתו את היין, 

אמר להם: 'טוב לפחות תחזירו את החבית!'. 

ככה אמר להם: 'אתם גנבתם אותי משכם תחזירו אותי בחזרה לשכם'. 

וישראל טיפלו בארונו ומשה רבנו נשא את ארונו: "חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹלת" (משלי י, ח) – 'זה משה רבנו', כולם התעסקו באיסוף כסף וזה והוא לקח את עצמות יוסף. 

בכל אופן למה הוא זכה לזה? בגלל: "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם" אז הקושיא של הערבי נחל אומר: רק זה היתה הזכות שלו?! מה עם כל השאר שהתחלנו להגיד, מה עם זה, למה המדרש מציין דווקא את זה? 

ועוד מובא במדרש (ובמסכת סוטה יג): 'שכל אותם שנים שהיו ישראל במדבר, היו שני (2) ארונות, שני ארונות; אחד (1) של יוסף ואחד (2) של שכינה, ארון יוסף וארון השכינה. והיו מהלכין זה עם זה והיו עוברים אנשים ושבים 

ואומרים: 'מה טיבן של שני ארונות הללו?' 

מה היו אומרים להם? – 'אחד של יוסף ואחד של השכינה!' 

אמרו: 'מה, דרכו של יוסף להלך עם השכינה?!' מה, לוקחים נפטר עם ארון הברית?! 

אומרים: 'הוא קיים זה, כל מה שכתוב בזה!' זה הנפטר יוסף קיים כל מה שכתוב בארון הברית. דהיינו; קיים את כל התורה כולה ועוד לפני מתן תורה. 

אז שוב שאלה: למה רק הזכות הזאת מזכיר המדרש "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם" בזכות זה לקחו אותו וטיפלו בו ארבעים שנה במדבר? למה, למה דווקא הזכות הזאת מכל הזכויות שהיו לו. 

גמרא (תענית כה): 'היתה עצירת גשמים ועשו סדר תעניות, ר' אליעזר הגדול ירד לתיבה, הוא היה גדול הדור וכמובן בתענית מוסיפים שש (6) ברכות על השמונה עשרה (18) ולא נענה. ירד אחריו ר' עקיבא תלמידו 

ואמר: 'אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה! אבינו מלכנו למענך רחם עלינו!!' 

וירדו גשמים. 

היו מרננים החכמים, מדברים בלחש: 'ר' עקיבא יותר גדול מרבו ר' אליעזר!' 

יצתה בת קול ואמרה: 'לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו'. 

והסברנו; שאצלו זה היה בטבע להעביר על מידותיו - ר' אליעזר ואצל ר' עקיבא היה צריך לעבוד על זה ולכן זה נקרא: 'מעביר על מידותיו'. 

וצריך להבין: ר' אליעזר הגדול היה גדול מאד מאד-מאד, הגמרא משבחת ומפרסת מגדולתו דברים גדולים ונפלאים וזכויות עצומות! איך זה?! 

אז רואים קודם כל מי היה ר' אליעזר הגדול? בהתחלה הוא הוא בחור, עד גיל עשרים ושמונה (28) אבא שלו היה הורקנוס, היה עשיר עצום! שדות, יערות גדולים, נכסים הרבה ור' אליעזר בנו היה חורש את השדות של אביו ועוסק בסחורה שלו. 

יום אחד באה לו התעוררות: 'מה התכלית שאני חי? כל הזמן עובד עובד-עובד-עובד, מה התכל'ס?' 

אמר לאביו: 'שהוא רוצה לעזוב את המלאכה וללכת ללמוד תורה!' בן עשרים ושמונה... 

אביו אמר לו: 'מה יצא ממך בסוף? לא עבודה ולא תורה ולא שום דבר'. 

עבד עוד קצת והתעורר עוד פעם ולא שמע בקול אביו, עזב את הכל ועלה לירושלים, הלך ללמוד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי, אבא שלו ראה ככה, הדיר אותו מנכסיו ולא היה לו מה לאכול והיה אוכל עשבים והיה לו ריח רע יוצא לו מהפה, כך נודע: שהוא לא אוכל בישיבה שמה למעלה אצל רבן יוחנן ואז הספיקו לו מזון והיתה לו סיעתא דשמיא. 

יום אחד אביו עולה לירושלים שמע: 'שיש דרשה לרבים!' כולם מדברים: 'דרשה-דרשה-דרשה' 

שאל: 'מי הדרשן?' 

אמרו לו: 'הבן שלך!' 

הוא היה מפורסם ועשיר גדול והשתומם: 'איך יכול להיות? יש תנאים גדולים שמה והוא כבר דורש לפניהם?! ולא עבר הרבה זמן, איך יכול להיות דבר כזה?' 

התחרט שלא הניח לו מתחילה ללמוד תורה, כי סבר: שהוא לא יצליח ולא יהיה ממנו כלום, אבל עכשיו שראה מה נעשה ממנו התיר את הנדר וסיפק לו את צרכיו. 

אז רואים: שהיתה מסירות נפש של ר' אליעזר הגדול והוא היה גדול בכל השטחים של התורה! והש"ס מפרסם את גדולתו, אם כן צריך לדעת: מה היה שמה? אם היה לו כאלה זכויות גדולות, למה הוא לא נענה? מה, צדיק גדול כזה מתפלל לה' וה' לא עונה לו?! למה הוא לא עונה? ולר' עקיבא כן עונה?! 'אלא זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר על מידותיו' וואי וואי-וואי מה הולך פה?

המסילת ישרים מסביר באופן פשוט מאד! במסכת ערכין (דף יז) מובא: 'ר' אליעזר הגדול אומר, ר' אליעזר הגדול אומר: 'אלמלא בא הקב"ה עם אברהם יצחק ויעקב בדין, אין יכולין לעמוד מפני תוכחה!' 

מה זה 'תוכחה'? תוכחה זה מלשון ברור, הוכחות וויכוח זה הוכחה וויכוח לא צעקות, אחד מוכיח לשני, הוכחות, מבררים דבר, כמו שנאמר: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) זה אומר שתברר לחברך את מעשיו ותוכיח אותו, תביא לו הוכחה: 'שאינו עושה כראוי!' 

'אלמלא הוכיח הקב"ה לאבות הקדושים בעומק הדין' והיה מברר להם מה הם עשו ולמה הם עשו כל דבר והיו יכולים לעשות כך ולא כך - לא היו יכולים לעמוד בזה! כי 'עומק הדין' עמוק מאד! נתנו דרשה (שנת 95') קלטת מספר חמישים ואחד (51) 'עומק הדין' תשמעו אותה (קישור). ואם האבות הקדושים לא יכולים לעמוד בתוכחה שהם היו הגדולים מכל אנשי העולם! והנשמות הכי גדולות בעולם!! אף על פי כן לא יכולים לעמוד בתוכחה, אז מי יכול לעמוד בתוכחה?! מי יכול, אף אחד לא יכול. מישהו יכול להגיד שהוא יותר גדול מהאבות הקדושים?! לא יכול, אז מי יכול לעמוד בתוכחה, אף אחד. 

אז מה העצה? יש עצה! מסכת ראש השנה (יז): 'רבא אמר: 'כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו!' אם בן אדם יודע, יש לו הרבה פשעים והוא רוצה שיעבירו לו על כל הפשעים, יעביר על מידותיו, שנאמר: "נֹשֵׂא עָוֹ ן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח) למי הקב"ה נֹשֵׂא עָוֹפן? למי שעובר עַל פֶּשַׁע. 

מה זה נֹשֵׂא עָוֹין? הקב"ה נֹשֵׂא את העוון ולא נותן למשחית שנברא מהעוון לרדת להשחית את הבן אדם להרוג אותו, למה הוא לא הורג אותו? כי ה' נֹשֵׂא את העוון, למה הוא נֹשֵׂא את העוון? בגלל שהוא עובר עַל פֶּשַׁע. 

והגמרא (ראש השנה יז.) מספרת מעשה בענין זה: רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ חֲלַשׁ = חלה ו: עָל רַב פָּפָּא לְשַׁיּוֹלֵי בֵּיהּ = רב פפא הלך לבקר אותו 'ביקור חולים' ונכנס לשאול בשלומו חַזְיֵיהּ = וראה דַּחֲלִישׁ לֵיהּ עָלְמָא = זהו, הוא ראה שהוא הולך כבר להיפסד מן העולם, 

אמר לאותם שהיו שם: 'צְבִיתוּ לֵיהּ זְוַודְתָּא' תכינו לו את התכריכים, לְסוֹף אִיתְּפַח, מה קרה בסוף? נרפא! הֲוָה מִיכְּסִיף רַב פָּפָּא לְמִיחְזְיֵיהּ = רב פפא התבייש לראות אותו, את רב הונא, כי הוא כבר אמר: 'תכינו לו תכריכים' תלמידיו הבינו: שאם רב פפא צווה: 'להביא תכריכים' לא סתם הוא צווה זאת, אלא באמת הבין: שהגיע זמנו למות. 

אז שאלו את רב הונא: 'מַאי חֲזֵית?' = מה ראית כשאתה היית במצב של גסיסה, מה ראית? 

אֲמַר לְהוּ: 'אִין, הָכִי הֲוָה', נקנסה עליו כך הוא אומר, נקנסה מיתה ודנו אותו בבית דין של מעלה ופסקו: 'שהגיע זמנו להיפטר מן העולם! 

ואז הקב"ה אמר: 'אל תקחו אותו! למה? הוֹאִיל וְלָא מוֹקֵים בְּמִילֵּיהּ = היות והוא לא מעמיד על מידותיו, לָא תְּקוּמוּ בַּהֲדֵיהּ = אין לדקדק אחריו, אין לעמוד על מידותיו. זאת אומרת אפילו שהיה ראוי למות, הוא העביר על מידותיו אז תעבירו גם כן על המידות שאתם צריכים בעצם לקחת אותו ותוותרו לו ותניחו אותו חי! אז בזכות שהוא העביר על מידותיו, נמנעה ממנו המיתה, באמת היה צריך למות כבר נגזר עליו, אבל 'מעביר על מידותיו' העבירו לו.

עכשיו מה זה 'מעביר על מידותיו'? יש שני (2) פרושים; יש מאן דאמר (1): שאינו מודד לחברו במידה שמדד לו; זה עשה לו כך, לא נתן לו, הוא כן נותן לו, זאת אומרת הוא לא מודד לחברו במידה שמדד לו. 

ויש מאן דאמר (2): שאינו מודד לחברו יותר ממה שמדד לו, זאת אומרת גם אם אתה לא עושה לו יותר ממה שהוא עשה לך זה כבר נקרא: 'שאתה מעביר על המידות!' כי אדם בדרך כלל 'אתה עשית לי ככה?...' הוא עושה לו בכפליים! 'אני אראה לך...' וכן הלאה. 

וכשהאדם מעביר על מידותיו, הזכות הזו מגינה עליו! שימו לב...! ומאירה את כל זכויותיו וכיון שהיא מאירה על כל זכויותיו, אז 'מעבירין לו על כל פשעיו' ואין מדקדקין עליו ואז כל הזכויות מאירות באור אחר! למה? 

אמרנו שאפילו אם יעמיד הקב"ה את האבות הקדושים במידת הדין, בדקדוק הדין - לא יעמדו! אז אפילו אם יש לך מלא זכויות בשביל שכל מצווה ומצווה תהיה לך מאה אחוז (100%), זה 'סיפור...' 

הרי הרמב"ם אומר: 'שאם תעשה אחת (1) כל ימי חייך בשלמות - אתה בן העולם הבא!' אז זאת אומרת בן אדם שבא להתפלל לפני ה', אם הקב"ה רואה את המצוות של הבן אדם, אפילו שיש לו המון-המון מצוות, אבל אם הוא יעמוד איתו בדין הוא לא יוכל לעמוד בתוכחה, יברר לו הקב"ה למה הוא עשה כל דבר ואיך עשה וכו' וכו', אז הזכויות לא מאירות לגמרי, זה כמו יהלום עם סדק או עם צהוב קצת וכל מיני דברים (תשאלו את בזאלי...) 

ואפילו אם בן אדם יעשה מצוות רבות - הם לא מאירות כמו מי ש: 'מעביר על מידותיו' כי 'מעבירין לו על כל פשעיו!' אז אין! אין פשיעה בשום שום שום-שום מצווה והכל מאיר באור אחר ואפילו אנשים גדולים ביותר כמו ר' אליעזר הגדול. אבל ר' עקיבא היה 'מעביר על מידותיו' וזה לא נחשב לו זכות אחת (1) שהוא 'מעביר על מידותיו' זה זכות, אלא זה מאיר את כל הזכויות שלו, את כל הזכויות שלו זה מאיר! זאת אומרת היו לו וודאי הרבה זכויות חוץ מזה לר' עקיבא; כל התורה שבעל פה שלנו זה ממנו! כן, אבל אם ידקדק ה' איתו על כל דבר ודבר, לא יעמוד בדין, הוא לא יותר גדול מהאבות והם לא יעמדו בדין, אז הזכות הזאת שהוא היה 'מעביר על מידותיו' זה האיר את כל הזכויות שלו. 

ועכשיו כשהוא עומד שמה הקב"ה אומר: 'אם עומד לפני בן אדם ש: 'מעביר על מידותיו' בשר ודם, בן אדם זה בשר ודם וכשעושים לו איזה עוולה או משהו הוא רוצה: להחזיר! והוא מתגבר והוא לא מחזיר ולא מודד 'מידה כנגד מידה' אז אם הוא בשר ודם עושה זאת אני לא אעביר על מידותַי?! 

אז עכשיו צריך להיות בצורת ולא יהיה גשם, זה הדין, אבל בא אחד שהוא 'מעביר על מידותיו' אז גם אני מעביר על מידותַי וירד גשם! למרות שלא מגיע להם, לא מגיע להם גשם, לא מגיע להם גשם, כל ישראל לא מגיע להם גשם, אבל בא בן אדם אחד שהוא מעביר על מידותיו וגורם להקב"ה להעביר על מידותיו ואז ירד גשם, בזכות מה? שהזכות הזאת של 'מעביר על מידותיו' היא מעבירה על כל פשעיו! ואין פשעים, אין פשעים, רק זכויות וזכויות שלמות וואי! איזה פרוש זה...

אז עכשיו מובן: למה ביוסף שאמר: "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם" מכל הזכויות שהיו לו, למה בזה הוא זכה שישראל יטפלו בו ארבעים שנה וישאו אותו במדבר להביא אותו לא"י לקבורה, למה? 

אומר המדרש: 'בזכות: "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם" – חייך! שיהיו ישראל מטפלין בך ארבעים שנה'. 

עכשיו זה ברור! למרות שהיו לו הרבה זכויות, אבל עדין זה לא מספיק, למה? יכולים לדקדק איתו גם כן כמו האבות! אלא כיון שהיו לו זכויות רבות וגדולות והוא גם העביר על מידותיו כי הוא לא נהג עם האחים שלו כמו שהם נהגו איתו, נכון, הם זרקו אותו לבור, גם אם הוא ישאר חי הוא ירעב או לא ירעב והוא ימות מרעב, אפילו שלא יהיה נחשים ולא עקרבים, השאירו אותו בבור, אם משאירים אותו בבור הוא ירעב וימות, אז מה הוא היה צריך לעשות להם; 'עשיתם לי ככה? יש לי אפשרות לכלכל אתכם - לא מכלכל אתכם!' מחזיר להם. 

לא! הוא אמר: "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם" אפילו שאתם הֲרֵעֹתֶם לִי ולא היה אכפת לכם שאני אמות וברעב, אז "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם" אחרי הנהגה כזאת שהם התנהגו איתו, הוא עוד אומר "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם"?! 

אמר הקב"ה: 'חייך! עם ישראל יטפלו בך ויקחו אותך וישאו את ארונך ארבעים שנה! להביא אותך לא"י לקבורה'. 

אז אם כן אנחנו רואים: ש: 'המעביר על מידותיו' זוכה שיאירו כל מצוותיו ויעבירו לו על כל פשעיו.

אז זה גם כן נובע מ: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו) זאת אומרת אתה מלמד זכות על בן אדם שעשה לך רעות, עשה לך רעות! הציק לך, אפילו עד כדי כך שרצה לחסל אותך ובסוף מכרו אותו לעבד וכל הביזיונות שהוא עבר וכל הצרות והכלא והכל... הוא לא שומר להם טינה ולא כלום! ולא... 

"בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱ-לֹהִים לִפְנֵיכֶם" (בראשית מה, ה) זה לא, אתם הייתם רק שליחים טובים בשביל שאני אגיע לפה ואני אֲכַלְכֵּל את כל עם ישראל! זה הכל לטובה, אתם לא עשיתם לי שום דבר רע, מה זה?! זה "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" שאין כדוגמתו! מי יכול להגיע לדרגה כזאת?! 

מי? - כל אחד! כן, איך יכול להיות? כי התורה צוותה את כולנו כאחד: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" זה מצווה לכולם, זה לא מצווה ליוסף, למשה, לאבות הקדושים, זה מצווה לכל אחד ואחד. 

נו, אז צריך לתרגל את זה, אמרנו: כל אחד יקח בן אדם אחד (1) ויראה בו רק דברים טובים! יתחיל לחפש בו רק דברים טובים ואם רואה משהו לא זה... ילמד עליו זכות, יחפש: למה, איך, מה הלחץ שהיה לו, מה הסיבות, מה הנסיבות וכו' וכו' עד שיוציא אותו זכאי! עבודה, אבל משתלמת, משתלמת, אתה יכול להתפלל לה' והופ... כל התפילות שלך כמו ר' עקיבא עוברות! וגם מחיקת עוונות!! טוב או לא טוב? קדימה.

וכבוד הרב שליט"א שר עם המתפללים הי"ו שאחרי תפילת הנץ: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה''. וכן: 'יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי'.

מחר יום שישי-שבת. אתם רואים? מהר, כל שבוע עובר מהר החיים עוברים מהר חולפים עוברים ספרות עוברים: 20,30,40,50,60 צ'יק צ'אק השאלה: מה לוקחים איתנו? מה אוספים? מה עושים? ושבת עוד פעם! סגולת 'הביסים' (פרנסה) עוד פעם זוכים לפרנסה, מצוות, חסדים, תורה ועוד שבת ועוד שבת ועוד שבת ועוד מעט 'שבועות' אחרי זה 'ראש השנה' אחרי זה 'סוכות' הכל עובר, הכל עובר חביבי החיים עוברים צריך לאסוף כל יום כל יום כל יום כמה שיותר מצוות ומאה (100) ברכות מאה ברכות ולכוון בברכות.

'ר' חנניא בן עקשיא אומר...'