הייתי שם במצרים - חלקים מ-מא - רדיפת המצרים אחרי בנ"י | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: לע"נ: זֵרַחיוֹ בן חוּנְדוּז מנוחתו עדן - אמן! ולכל הנשמות שאין מי שיאמר עליהם קדיש, 

הקהל: אמן! 

'אני הייתי במצרים' פרק מ - מא.

קול תרועת חצוצרות המלחמה פילח את חלל האוויר, פקידי המלך יצאו דחופים לכל רחבי המלחמה לגייס כל איש שיודע חרב אשר שרד את עשרת המכות! 

הכרוז הבטיח: 'הטבות מפליגות לחיילים... גנזי המלך הרבים יפתחו לצבא, משכורות ענק ישולמו מראש וביד רחבה, המלך בעצמו ילך בראש הגדוד!' 

כהפגנת ביטחון עצמי בניצחון החד משמעי נטול כל סיכון... 

- 'אנחנו יחד ננצח!...' 

- 'אין רצוני בכספם ובזהבם של היהודים, כל רצוני: הוא לשתות את דמם!!' הצהיר באכזריות אופיינית. 

- 'לא נחזור עד שנשמיד את כולם...'

במחווה ודוגמא אישית רתם המלך בעצמו את מרכבת הקרב המלכותית, בנחישות אופיינית הכפיל את עוצמתה, ארבעה (4) סוסים אבירים מרשימים בחוסנם נרתמו אליה! רוקעים ברגליהם החזקות כמאיימים לרמוס את אשר יהין לעמוד בדרכם. 

השׂרים קלטו את הרמז מיהרו אף הם לעשות כן, מפיחים רוח התנדבות מרוממת בקרב המתגייסים הנלהבים.

לצד מרכבת פרעה המחופה בזהב שבוץ יהלומים נצבה הכן מרכבתו ההדורה של המשנה מאובזרת אף היא בכל כלי זיין מוכנה ליציאה מהירה לצדו של המלך. המרכבות שִׁדרו תחושת רוגע! 

- 'אין זו גיחה לקרב רגיל!' הסיקו החיילים...: 'לקרבות ממשיים לא מצרפים את המשנה למלך, תפקידו להישאר בעיר הבירה מוכן להזנקת תגבורת ככוחות רעננה בעת הצורך. 

'מסתבר, שהיציאה הזו טיול אביבי נעים! המאפשר להשאיר את הממלכה לזמן מועט ללא שׂר בכיר שיפקח עין'. 

מצב הרוח ברחוב המצרי גאה! האווירה התחשמלה, צחצוח חרבות נשמע באוויר, הגאווה הלאומית חוזרת לעצמה, הנה הצבא האדיר עומד שוב להראות את כוחו וגבורתו להשיב "מָנָה אַחַת אַפָּיִם" (שמואל - א א, ה) לעם שכה דכדך והשפיל את גאוותם בתקופה האחרונה. 

- מעניין, איפה היה הצבא כל הזמן?! שביעי באוקטובר... (07 - 10 - 2024).

ההיענות היתה מעל המצופה, מספר המתייצבים היה מעבר לכל דמיון, תשע מאות מיליון (900,000,000) חיילים התגייסו למלחמה! מאחוריהם השׂתרכו המוני סקרנים שיצאו אחרי הצבא לצפות בקרב המשעשע...! 

- ממש כמו אלה שנכנסו בשביעי באוקטובר (07.10.24) צולעים וזה...

את אותם סקרנים יִעדה ההשגחה העליונה להיות העדים לנסי קריעת ים סוף! כדי שיהיה מי שיספר לעולם את השגחת הבורא. 

היה זה מפגן כח מרשים! חושף עוצמה מדהימה, פחות מיממה נערך כח צבא כה עצום על כל זרועותיו מחלקותיו ודרגותיו מתואם ומוכן למלחמה! 

- יותר טוב מצה"ל...! 

בהתחשב בכך, שאלפי מפקדים ובעלי תפקידים מרכזיים נהרגו בשנה האחרונה - היתה זו הצלחה מסחררת! הגדודים התייצבו במערך התקפי משולב של כל החילות. שש מאות (600) מרכבות (שמות יד, ז) פיקוד מיוחדות רתומות לארבעה (4) סוסים אבירים עמדו הכן מצוידות בכל הנדרש למלחמה ולעשיית כל כישוף וקסם. 

סביבם התפרסו תשע מאות מיליון החיילים עוטי שריוני ברזל, מקושטים בשלל אבני חן יקרות זוהרות בהשתברות של קרני השמש. היה זה צבא עוצמתי במיוחד! מורכב משלושה (3) חילות מחץ, בעלי כושר הבקעה מידי לשורות האויב תוך ביתוקם והכרעתם המהירה.

בחוד המערכה ניצב חיל הקשתים, משימתם: לפגוע בחיילי האויב בהתנפלות בזק של רבבות צלפים שועטים כברקים בתוך מרכבות פלדה מהירות רתומות אף הם לארבעה סוסים אבירים, זורעים מוות ואימה בשורות האויב תוך כדי ירי מטווח של מטר חיצי תופת מורעלים קטלניים בדיוקם!

מיד לאחר גל אדיר זה דהרו ביעף אלפי פרשים רכובים על סוסי קרב מאולפי מלחמה, בחניתות מכודנים דלקו אחרי גייסי ההתנגדות הנותרים, זנבו אחר הנמלטים לשדות הטרשים ומעלה ההרים מקומות שבהם לא היתה נגישות למרכבות הצלפים והכריעו אותם ארצה. 

כמאסף לשטף האיום הזה! הסתערו רבבות חיילי הרגלים נישאים בקלילות על גבי עגלות פתוחות מהן זנקו בקפיצות עזות על כל מי ששרד את מתקפות המחץ הראשונות.

בראש הגייסות של המערכה האדיר הוצבו קצינים גיבורים ומיומנים בעלי כושר ביצועי מאלף שפִּקדו על רבבות חיילים גיבורי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה.

החיל האימתני דמה למכונת מכונה אדירה בלתי ניתנת לניצוח שהקנתה למצרים עליונות מוחלטת נגד כל אויב! באמצעותו הצליחה מצרים להשלים את השתלטותה על מדינות האזור ולקנות מעמד של אימפריה רחבת ידיים המושלת ברמה במרחב העולמי, בהגמוניה החזקה כפלדה הבלתי ניתנת לערעור. 

לאיש לא היה ספק! נוכח הצבא העצום הזה - אין ליהודים שום סיכוי בדרך הטבע אפילו צל צלו להינצל ממלכודת המוות המאיימת לשוטפה...!

פרעה סוקר את צבאו האדיר, עובר בין שורות הפרשים האין סופיות וחש הרגשת סיפוק וגאווה!!

מעניין שצבא כזה גדול רואה גמד כזה מוביל אותם... כמה סיכויים יש?! אני לא יודע...

הסוסים האבירים היו חזקים במיוחד! סוסי מלחמה טובים ביותר בעולם מהירי מרוץ בעלי ביצועים מרשימים. גם הרוכבים חסונים ובוטחים בעוצמתם, מעולם לא היו במצרים גיבורים יותר מהם. 

העושר בלט מכל עבר! זהב חולק ביד נדיבה, גנזי המלך העתיקים גדושים בזהב ויהלומים נפתחו וחולקו להמוני החיילים בנדיבות נדירה! 

- רק שיצאו למלחמה....

שפע הזהב ואבני חן היה מדהים! משְׂכורות החיילים שולמו במזומן - זהב במשקל רב! 

בניגוד למצופה מחייל היוצא לקרב הטעינו החיילים את זהבם על סוסי המלחמה! בטוחים: 'שישובו הביתה בשלום על כל האוצר!' 

- אחרת, איך יהיה 'ביזת הים'?!... 

היה זה מטמון עצום! מטען סוסו של חיל פשוט הכיל למעלה משלושת אלפים (3,000) דינרי זהב! באמתחות סוסי הקצינים הוטמנו לפחות עשרת אלפי (10,000) דינרי זהב, בנוסף למשכורות המופלגות העניק פרעה שי לכל חייל; שרשראות זהב גדולות מעוטרות באבני בדולח ומרגליות לקשט בהם את סוסי המלחמה!

איש לא התעמק בשאלה: 'מדוע נהיה פרעה נדיב לב כל כך? לבזבז את אוצרותיו האגדיים! שנאגרו בקפידה דורות רבים ולחלק אותם לחיילים הרבים?!' 

המלך ציין לעצמו בסיפוק: 'כי למרות האבדות הכבדות והחמורות שספגה מצרים בעשרת (10) המכות! ומאובדן טובי בניה במכת בכורות!! עדין הכח הצבאי חזק ביותר! ויכולים למגר כל אויב הקם עליהם, בפרט אויב כזה שעד כה היה עם כנוע של עבדים ואינו יודע מלחמה מהי... ודאי שיצליחו לקרוע אותו לגזרים ללא שום קושי! אפשר אפילו לוותר על החרבות וכלי נשק, אפשר להרוג אותם בידים ולהשליך את גוויותיהם אל הים הפתוח...!'

נו, ומי היה שם? 

עבדול כרים, הוא גם התייצב שם חדור מרץ מחודש! רוח חיים הופכה בעצמותיו, אווירת הנכאים שאפפה אותו מאז החלו 'עשרת המכות' פינתה את מקומה להרגשת הנקמה המתוקה מאוד לרשעים שכמותו... הוא ציפה נכון ונרגש לקרב המכריע עם כל הכינים שעדין לא עזבו אותו... 

- 'לא! זה לא יהיה קרב, זה יהיה טבח! הצבא המצרי האדיר ימחץ אותם עד גמירא, לא נשוב עַד כַּלּוֹתָם...'

המלך כבר נתן הסכמה: 'להשמיד את עבדיו לשעבר!' דהיינו; את היהודים. שמענוהו במפורש! אומר: "אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" (שמות טו, ט) פרעה תמיד קיים מה שהבטיח...!

עבדול כרים זכר את המתנות היקרות שנתן ליהודים! התמלא חרטה על האפשרות שלא יראה אותם יותר... 

- 'לא! "הָיוֹ לֹא תִהְיֶה" (יחזקאל כ, לב)... 

אמר בפסקנות: 'נמגר אותם וניטול מהם כל שלקחו מאתנו! גם אני אומר: "אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל" (שמות טו, ט). 

ומיהר להציע שירותיו לצבא המלכותי כחרטום בכיר ומכשף! שובץ מיד עם סוסו האביר בצמידות לאחד ממרכבות הפיקוד משם יוכל לכוון בכישופיו על כל מי שצריך. 

במגוון החיילים והפמליה המלכותית המקיפה את פרעה, בלטו שני (2) האחים היהודים; דתן ואבירם, שלא רצו לצאת ממצרים עם כל בני עמם! פרעה צירף אותם אליו לצוות המלחמה...

- לקבינט... 

כיועציו המומחים לענייני בני ישראל... 

- כמו הכתבים החרדים אצל החילונים....

וכשליחיו המיוחדים לזרוע מבוכה בין היהודים להמרידם נגד משה ולשכנען: 'לשוב למצרים!' 

- וללמוד ליבה... 

סוף-סוף ניתן האות, הצבא המצרי השלים את היערכותו לקראת המרדף, תופי המלחמה הלמו, החצוצרות הרעימו, דגלי הקרב הונפו, המרכבות והפרשים החלו לשעוט קדימה בדהרה מסחררת!

פרעה פיתח תחבולות להגביר את מהירות המרכבות לקצב מדהים! 

- גריז מיוחד! וכל מיני...

החיילים היו שרויים באווירה מרוממת! אחוזים רוח קרב וניצחון בטוח, בעיני רוחם ראו עצמם שבים הביתה עטורי זֵרי ניצחון משופעים ברכוש אגדי!

כולם אמרו: "אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי"... (שמות טו, ט).

פרעה, בכתר מלכות לראשו! 

- יותר גדול מגובהו... 

ובאדרת ארגמן מלכותית מתבדרת ברוח דוהר על סוסו האביר! 

- כנראה זה היה פוני... 

לפני כולם מטווה את הדרך ומפיח רוח קרב וגבורה בקרב חייליו הרבים! כשהילדים והנכדים הרבים שלו עוטרים אותו מסביב. 

שפעת הקלגסים השועטת ברחבי המדבר באין מעצור לא הותירה מקום לתקוות! לא היה ספק בדבר גורלו של האויב לכשיתקלו בו, פרסות הסוסים האדירים הורגלו במרמס כל הניצב בדרכם.

הלוחמה הפסיכולוגית הובאה לידי ביטוי עז! החדרת מורך בלבבות האויב באמצעות קולות מטילי אימה משולבים היוצרים אפקטים של פלּצות מאיימים. 

- כמו רעש של F.35 וכמו מנגנון הצעקה שיש במשטרת ישראל...

חיילים בעלי יכולת נשיפה עזות שובצו במערך הכוחות הכלליים, כלי נשיפה בידם; שופרות וקרני חיות שונות מעובדים לכלי תרועה בו כינוס וסנפירים מרעידי לבבות הסגירו את תפקידם. 

בתאום מושלם מעורר השתאות הניפו ידים אוחזות בכלים ולאחר שהשיקום לשפתותיהם הפיקו מהם שריקות תרועה מחרידות לב...!

ההרמוניה היתה מושלמת! תזמון התקיעות בין החיילים והכלים השונים היה מדהים!! נדמה היה כי מוזיקאי מעולה עומד ומנצח על סדר התקיעות להנפיק את מֵרב חלחול הלב...!

שאר החיילים לא החרישו פה גרונם שילח צווחות אימים מקפיאי דם כמו האינדיאנים! תוך כדי שהם חובטים את מגיני הפלדה זה בזה בשקשוק מתכתי עז המצטרף בנקישות עזות לסימפוניית קולות הענק. 

שעטת הפרסות נשמעה היטב בלב המדבר! טראם... תתתםתתםתתם... מהדהדת בעוצמה רבה, מתמזגת עם צהלות הסוסים, הוּואאואואו... מצטרפת בהרמוניה מחרידה לשקשוק המגינים, תקיעת החצוצרות, קולות תרועה רמים שהחיילים הפיקו בכישרון רב!

לפי חישובי המפקדים הם אמורים ליצור מגע עם האויב תוך זמן קצר של שתי (2) יממות בלבד!

המסע עבר במהירות ללא תקלות, המכשפים מוצבים במרכבות הפיקוד מצביעים על מזל גבוה המוצלח ביותר! ולמרות הצפיפות הרבה כמות החיילית הדמיונית, הדהרה העצומה ואיש מהחיילים לא נפגע, איש לא נפל מהסוס, זה היה סימן: למזל מוצלח שעומד להם...!

חיל החלוץ ההולך לפניהם השמיע לפתע קריאות חצוצרה דחופות איתות שמורה שנמצא דבר מה חשוד! 

החיילים נשאו את עיניהם קדימה ואז הבחינו בו - וואו! שמחתם גאתה לשחקים!! וואו!... המצרים שהיו עד כה נבוכים מאובדנם המחלט של שלל אליליהם - הריעו בחדווה ובעליצות, עת נשקפה עליהם מרחוק דמותו המתנשאת של "בַּעַל צְפֹן" (שמות יד, ב) אליל ענק! הניצב על עומדו במזרח המדינה שלם ללא שום פגע! פסל נחושת מרשים בגדלו עשוי כמין דמוי שור ענק, משלב גלופת כלב רע מאיים "האחראי" לדעתם הנבערת: על העושר והזהב! ועל מרחבי המדבר.

דמות המתכת הגמלונית הניצב בסמכות לים סוף התנשאה לעומת פני רקיע השמים משרַה על המאמינים תחושה מזויפת של חסינות עַל! המגוננת מפני כל מפגע. 

לא היה ספק למצרים, שהאלוה הזה המושל על המדבר, הוא בלם את היהודים! והוא עצר את בריחתם ממצרים וסובב אותם חזרה לתחום שליטתו. 

- 'כנראה שיש באליל הזה ממש...!' הרהר פרעה. 

- 'ראו עד כמה הוא ממשי!' צווחו הכמרים: 'כל האלילים האחרים הוכו שוק על ירך, הותכו, הומסו, התאדו! והאליל הזה שׂרד למרות הכל! אין זאת אלא משום שהוא השראתו עלי אדמות מזל שור ועתה, לאחר שמזל טלה הוכה והובס - מזל שור הפך להיות האליל! שום כח בעולם אינו יכול לו!...' 

הגיעו למסקנה הנחרצת: 'מעתה, יוחלף אליל מצרים לא נעבוד יותר לטלה נעבוד מעכשיו לשור!...' 

- ממש כמו בהודו...

הצהירו כך ברמה! בלי לחוש על הגיחוך בדבר החלפת האלוהות... 

- בלי בחירות! בלי כלום, החליפו... 

- 'הבה נקריב לו קורבנות!' התלהבו כולם! והדהירו את הסוסים לעבר האליל היחיד ששרד! 

- שזה היה בכוונה! שהשם השאיר אותו בשביל למשוך אותם להאמין באהבלה... 

תוך נאקות צהלה וצווחות חדווה אצו אליו מרתקים מבטים קדימה באדיקות עד שנפרשׂ בפניהם האתר הנכסף במלוא גודלו, מלפנים ניצב על עומדו האליל הנערץ "בַּעַל צְפֹן" שמולו במרחק מה שתי (2) דמויות פלא ענקיות! המוצבות ב:" פִּי הַחִירֹת" 

(זוכרים? מאתמול... חלקים לו-לז-לח-לט - מכת בכורות)

פרעה שקע המחשבות של זחיחות: 'אני! גדול הבכורים ו: "בַּעַל צְפֹן" - גדול אלילי מצרים! ממולנו נשקפת מצודת מִגְדֹּל, שם נמצא המטמון הגדול שכִּנסתי את מרבית אוצרותַי, כנגד שלושת (3) הגדולים האלו שהתקבצו יחדיו - אין שום כח בעולם שיכול להם!' כך היתה מסקנתו הגאוותנית.

החיילים התמקמו ברחבה שלפניהם, תצפיתנים סרקו במבטים את האופק מנסים לזהות כל תנועה חשודה. 

כשהפנו את מבטיהם דרומה - נגלה לעיניהם התמהות מחזה מהמם!

המרחב המשתרע לאורך רצועת החוף רחש פעילות יוצאת דופן, רבבות בני אדם גדשו את המקום, מבט בוחן העלה: 'שזהו מחנה היהודים המבוקש!' שהתמקם שם פרושׂ לפניהם במלא האופק.

ההפתעה היתה עצומה! כי המצרים לא שיערו נכון את קצב התקדמותם המהיר של בני ישראל, הם סברו: 'שהיהודים היו עדין נמצאים הרחק משם!' אך הופתעו מאוד כשגילו: שהעם המבוקש ממש ממוקם לפניהם במישור הצר בין :" פִּי הַחִירֹת" ל: "בַּעַל צְפֹן". 

קציני הצבא עלצו על הזדמנות הפז שנקרתה להם! האויבים נכנסו למלכוד חסר סיכוי הישרדות; ממזרח - משְׂתרע הים, במערב - מצודת המבצר מִגְדֹּל, מדרום - רכס ההר הענק הנצב כחומה בצורה, צוקיו המשוננים הגולשים אל הים חוסמים כל מעבר דרומה, 

- בַּעַל צְפֹן לא אכזב! הוא בלבל את היהודים בדרכי המדבר ומִגנט אותם אליו מפני הזהב שלקחו מאתנו!' זאת היתה המסקנה המצרית.

נבצר מהם לדעת, אדרבא! באותו יום נתגלו ליהודים מצבורי הזהב הענקיִּם שטמן יוסף בקרבת מקום, לא רק זה, אלא גושי זהב מובחרים נקיים מכל סיג, יהלומים ואבני בדולח - שפלטו לעברם גלי הים בכמויות אדירות!!

התוכנית של פרעה ומפקדי הצבא המיומנים התגבשה במקום, זרוע מחֵיל הקשתים תתמקם במצודה ותפתח בירי חיצים עז כלפי היהודים מכיוון מערב! והצבא יתקוף במלוא עוצמה מצפון!! לא תהיה ברירה ליהודים אלא להילחץ אל הים ולטבוע שם... 

- כמו התוכנית של הפלסטינים: 'זרוק אותנו לים'... (רח"ל!).

וככה הם הסיקו בהיגיון צבאי מקצועי עתיר ניסיון: 'כנראה, שהאליל מסכים להשלמת התוכנית הראשונה: 'להטביע את היהודים כמו במימי היאור!'... 

המפקדים השׂשׂים אלי קרב, לא בזבזו זמן, האות להתקפה ניתן! ההסתערות על מחני ישראל החלה במיומנות. 

שש מאות אלף (600,000) חיילים, אצו לאיּיש את המצודה הענקית המבוצרת בעוד השאר מסתערים קדימה ברכב וסוסים בחרבות שלופות וכידונים מאיימים. 

שפעת החיילים העצומה! מראה להבי הרְמחים המנצנצים באוויר, הסוסים האבירים המקושטים בזהב רב נראים בהדרתם כמרחפים באוויר - וזה מַסך בלב המצרים: בתחושת בטחון עזה! כל הנתונים הראו: שהם הולכים לנחול הצלחה גדולה!!

לעומתם, היהודים היו בעמדה נחיתת לחלוטין! מלבד ההפרש העצום, היחס המספרי שעמד על יהודי אחד (1) לעומת אלף חמש מאות (1,500) מצרים!! ומלבד היותם עם משועבד לא לְמוד מלחמה, כשהעם המצרי הטוב והחזק בעולם!!! הרי שגם מערך עמידתם היה גרוע מאוד! שכן היו לחוצים בין הצבא האדיר לבין הים ואותו יום היה סוער במיוחד והגלים הזדקפו כלפי מעלה ונראו למרחוק...!

היהודים נצבו בתווך נעולים במלכודת אימתנית! מדרומם - מתנשׂא רכס הרים גבוה, רגליו נושקות לים חוסמות כל אפשרות בריחה. גם המעברים בין ההרים נפקקו באופן מקצועי; אורבים עתירי ניסיון התמקמו בתוך הגאיות חוסמים כל שביל דרוכים הכן להתנפל על כל מי שיהין להימלט משם. 

בעצם, לא היה סיכוי לנסות לברוח! משני (2) צידי המחנה - נהמו חיות טרף מאיימות! שהבהירו היטב מה יהיה סופו של הנמלט... 

המצב הזה היה אידיאלי לחֵיל פרעה לתקוף, הקשתים דרכו קשתות, במיומנות רבה ירו מְטר חיצי מוות מורעלים שפילחו את האוויר בשריקת מוות דקה מעופפים מזרחה במסלול קשְׁתי מדויק היְשר לעבר מחנה ישראל החונים על השפה המערבית של ים סוף ותוחמת גבול מצרים מצדם מזרחית. 

- מאז התחילו הטילים...

גם חיל הבליסטראות המיומן הפגין את כוחו! 

- זה חיל התותחנים... 

הקלעים טווחו את האבנים הכבדות וירו אותם במסלול בליסטי מרשים! הים ממלא את פני הרקיע באלפי אבנים ענקיות שטסו במהירות לזרוע מוות וחורבן.

אך, לפני שהספיק להיגרם נזק כלשהו, זז עַמּוּד הֶעָנָן שהיה לפני בני יִשְׂרָאֵל ונסע לאחוריהם (שמות יד, יט) והתייצב מעבר לעמוד האש כשהוא חוצץ לגמרי בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם למחנה ישראל! (שמות יד, כ).

מטר החיצים והבליסטראות נתקל בעמוד הענן שסוכך על בני ישראל! והוא ספג את מטח היריות!! והמיסוך היה הרמטי, לא מניח לאבן או חץ להסתנן דרכו. 

- אה! כיפת ברזל?!... מענן. 

במקביל, הסתיר עמוד הענן את האור השופע של עמוד האש וגרם לעלטה מוחלטת בצד המצרי!

המצרים נבוכו בתחילה מהחשיכה הפתאומית! התעשתו במהרה וחשבו להיערך למתקפת לילה, כתרגולם פעמים רבות בהצלחה אופיינית שהאירה להם פנים תמיד...!

אך לא כעת, 'נואו מור' (...26:39) התאונות הרבות שארעו מחמת החשיכה הסמיכה, זעקות השבר אשר עלה במחנה המצרים, הבהירו: כי הבלבול אחז בקשתים! והם יורים דו"צים - ישירות בחבריהם המצריִּם! וזה הספיק לשכנע את המפקדים: 'לבלום את המתקפה!' 

העלטה היתה סמיכה כל כך! כהמשך ישיר למכת החושך שהיתה רק שישה (6) ימים - וחסרת היום השביעי (7) שהושלם עכשיו...! 

- כל מכה היתה שבעה, הם היו שלושה ימים בחושך ואח"כ שלושה ימים מרותקים, איפה עוד יום אחד (1)? השאירו אותו לעכשיו... 

במצב זה לא יכלו המצרים לעשות דבר! לבד מלהתבונן בעמוד אש המאיר לבני ישראל ושהבבואה המשתקפת שלו מבעד לעמוד הענן. 

עם רדת הלילה, מחנה ישראל פרושׂ על שפתו המערבית של ים סוף, חונים נוכח היה הרוגש בהמיּת סער קוצף. לאור החלקי של הירח, נראו גלי הים מתנשאים כנחשונים גבוהים המזדקפים בינות לקצף המים הנשבר, בְּדֵכִי מתגבר סוערים וגועשים, רוח מזרחית עזה החלה לנשוב מהים לכיוון היבשה.

איש לא יכל לשער את הנס העצום המתרחש באותה עת מתחת לפני המים! בניגוד גמור לכל כללי הטבע יִבשה רוח קָדִים את הבוץ שבקרקעית הים בעוד המים רבוצים עליה!! (שמות יד, כא). 

ושלא כרגיל, עמד עמוד האש מאחורי המחנה מאיר את החשכה ממש כאור יום! לאורו ניתן להשקיף על כל מחנה ישראל.

מנגד, מחנה מצרים - עלטה גמורה! כי עמוד הענן התמקם אחרי עמוד האש וחצץ ביניהם ולא נתן לקרני האור לעבור לצד המצרי.

אהליאב, ניצב עם בני משפחתו על שפת הים, מבין: שהמצרים מתכננים מתקפת מחץ! מן הסתם ימתינו לאור היום, סוקר את המצב, בוחן: אם יש אפשרות להימלט? אך לא!! מצד צפון - מחנה מצרים, חיילים מלומדי מלחמה צמאי דם. ממזרח - סגר עליהם הים, סוער ורוגש עם גלים גדולים. מצד מערב - שאגות ונהמות של חיות טרף מאיימות. ומהדרום - סגר עליהם ההר הענק.

מעבר למחנה נצפו נחשי ענק ארסיים מעגלים את גבם כקורת בית הבד הענקית! מראיהם נורא כל כך שמאימת דמותם עשוי אדם להשיר את שערות ראשו בבת אחת!! אוי למי שיתקרב ולו לטווח יריקתם, גם בעלי כנף בחרו לא לעופף מעליהם, הצלפת ארס אחת מפי השְׂרפים האיומים האלה היה מספיק כדי שיפלו שדודים ארצה ולאחר מכן להיבלע לתוך חלל פיהם הפעור כמו מערה. 

עקרבים מזרי אימה! חלפו על פניהם זוקרים את מוטות הרגליים הענקיות המתנשאות לגובה של... שני (2) מטר! וזה ניתן לשער, רק את גודל בלוטות הארס שהכיל זנבם...!

- 'בדרך הטבע - אין אפשרות לצאת מכאן!' כך הרהר אהליאב: 'אבל, עלינו לבטוח באחד ויחיד - הקב"ה שיחלץ אותנו מכאן! מי שהוציא אותנו ממצרים בניסים גדולים - ודאי יושיענו גם כאן'. 

היה ברור לו: שזו גם הרגשת אביו ובני משפחתו, הוא היה שלֵו לגמרי! אך לא היה בטוח לגבי בצלאל שדודיו מתו... – הכופרים! 

כי בניגוד גמור לשלווה שאפפה את משפחתו, היו הרבה יהודים שהיו במתח עצום! אנשים שהאמונה היתה עדין רופפת וחסר להם את הביטחון בה' ומחשבות יְאוש תקפו אותם! 

- 'מה לעשות? לקפוץ לים הסוער? או להסגיר עצמם לידי האויבים? אין למצרים צורך להילחם בנו! אם רק יכתרונו במצור - נתמוטט מצמא ורעבון...' 

- כמו שהיו צריכים לעשות בעזה! ולא עשו... בהתחלה אמרו: 'לא יכניסו להם אוכל ולא משקה ולא דלק ולא כלום!' בסוף נותנים להם - כדי שיהיה להם כח להילחם...

אבל משה רבנו, הרגיע את הספקנים! והחדיר בהם ביטחון בישועת ה'.

מידת הדין באותה שעה התגברה בשמים! והקטרוגים על היהודים: 'שהם גם עובדי עבודה זרה ולא התנתקו ממנה לגמרי!' - היו כבדות משקל.

השׂר של מצרים טען בתוקף: 'אין הצדקה להאביד את המצרים ולהציל את ישראל! 'הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה...!!' 

אז כדי לזכות לישועה ונס - זקוקים ישראל לזכות גדולה! כמו מסירות נפש מתוך ביטחון גמור בה'.

ונמצאה זכות! היה זה נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, גיסו של אהרן הכהן ולימים לנשיא שבט יהודה, הוא בטח בה' ללא גבולות! מתוך אמונה שלמה בישועת ה' - חֵרף את נפשו, התעלם מהסכנה המוחשית בים הגועש והשליך עצמו לזרמי המים החזקים כשרגליו מבוססות בקרקעית הים הסמוכה לחוף התקדם פנימה עד שהמים הגיעו לחוטמו!! 

ואז, באין יכולת להמשיך... נעצר! וערך תפילה לבורא עולם: 'שיושיע אותו! "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים סט, ב).

כשראו ישראל את מסירותו – נמסכה בהם אמונה איתנה בה' ונכנסו גם הם לים הרוגש!!

בצלאל, היה נבוך! פנה לאהליאב בתמיהה: 'איך ניכנס למים האדירים האלה?! מילא אני יודע לשחות... אבל מה עם סבתא? ומה עם בת שבע בת השנה?! ויוסף בן השנתַים?!...'

הפנים של אהליאב אורו באמונה שלמה! 'מאחר והבטיחנו ה' על זאת - אין ממה לחשוש!' פסק בביטחון.

היהודים נכנסו אל המים התוססים, חותרים, מבוֹססים ברגליהם בין הגלים הרוגשים, מתקדמים יותר ויותר לעומק הים! מגביהים שולי גלימתם, עד שהמים גאו ועברו ירכיהם.

היתה זו מסירות נפש עצומה! הנובעת מאמונה החזקה ששאבה עידוד רב מהדוגמא שהראה נַחְשׁוֹן שקוע במים עד חוטמו! מתחזק על עומדו לבל ימעד ויסחף בזרמי המים, בתפילה נרגשת! מתחנן לה': 'שיצילם...!' 

מעודד ממראה משה העומד בתפילה, ידו הימנית אוחזת במטה הא-לקים והשמאלית נטויה אל הים הסוער, מתחנן ומבקש: 'רחמים! שהקב"ה יבקע לבניו דרך בתוך המים...'

ואז... ואז... ואז... ואז התחולל הנס האדיר! 

בקול רעש גדול! נהם הים נהמה אימתנית - שנשמעה בעולם כולו!! הלא יאומן התרחש, מול עיניהם של מיליוני יהודים, מי הים הגועשים זעו לפתע אנה ואנה, חושְׂפים את הקרקעית שהיתה ספונה בתהומות אלפים חמש מאות (2,500) שנה מייחלת מאז בריאת העולם ליום שתקיים את נדרהּ: 'לסלול את הדרך של בניו של בורא עולם בתוככי המצולות!' 

- "וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ" (שמות יד, כז) – 'לתנאו הראשון!' 

שה' השׁביע את הים: 'שיבקע לפני ישראל!' 

שנים עשר (12) נתיבים הותוו בלב המים ההומים! נפרשִׂים לרווחה ברוחב קילומטר וחצי (1.5) כל מסלול!! עומד אכן לקלוט שבט שלם, עם הנשים והילדים ועדרי הבהמות חמישים וארבע מיליון (54,000,000) חמורים! 

צריך להיות ממש חמורים לא לשמוע את ההמשך... שיבוא בהמשך!

'הריני מכוון לקיים מצוות חכמים: 'ר' חנניא בן עקשיא אומר...'