פרשת המצורע - לשלוט על הדיבור - חלק א'
תאריך פרסום: 02.05.2025, שעה: 07:30
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום דוד בן יעקב אבי נועם באסתר זיווג מהרה עם אשת חיל בעלת מידות טובות אהבת תורה והשקפה נכונה ויזכה להתחבר לצדיקי אמת ולסור מרע בבנה בית נאמן בישראל אמן אוריה בן מירי ורפאל יזכה לשמחה אושר בריאות שלמה ואתנה שפע של כל הטוב שיש בעולם וירבה נחת לאביו שבשמיים ובארץ בפרט לאבא שלו רפאל שמאוד אוהב אותו ודואג לו אמן אמן עידו סעדיה בין חיים ושולמית יזכה הוא אשתו וכל משפחתו לתשובה שלמה מתוך שמחת דבקות בב בורא בדרך האמת בריאות שלמה ואתנה שמחה אושר שפע רוחני וגשמי וכל בני דמתיו אמן אמן אמן
פרשת מצורע לשלוט על הדיבור
הפרשה מדברת על הנגע הנורא הפורח באדם בגופו בפגד ידיו ובכו ביתו הכהן עורך בדיקות מדוקדקות לברר ולוודא שמדובר בנגע הצרד ולא נגע אחר חלק מן הבדיקות מצריכות שהות שבעה ימים בין ראייה אחת לשנייה בן המצורע שוהה בבדידות מוחלטת בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, לא בבית, לא בקרב חוג ידידים ומקרים, מורחק מחוץ למחנה בבדידות נוראה. מדוע נצטווה לצאת מחוץ למחנה במשתנה המצורה שהתורה גוזרת עליו כך. הגמרא בערכין טוז אומרת הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו לפי כך אמרה תורה בדד ישב כלומר כיוון שהמצורע חטה בלשונו ודיבר לשון הרע הפריד וסכסך בין איש לאשתו בין אדם לרעהו נגזר עליו הפרדה מן הבריות להיות בבדידות מוחלטת. משמעות נוספת לעונש הבדידות של המצורה. ניתן לומר כיוון שעונש הצרעת בא על האדם מאיש מירת הלשון, פטפוט משולח רסן ללא מחשבה מקדימה. לכן גזרה עליו התורה בדידות מחוץ למחנה שיהיה לו זמן לחשוב ביישוב הדעת לשקול בפלס את מעשיו ולהתבונן היטב על כל מילה יוצאת מפיו בעל הלשון אינו שוקל בפלס רווח מול הפסד והגמרא בערכים טו אמר רש לקיש מהו הכתוב אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון לעתיד לבוא מתקבצות כל החיות ובאות אצל הנחש ואומרות לו ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך? אומר להם וכימה יתרון לבעל הלשון. אומרת הגמרא בעל הלשון אינו מפיק רווח מדיבוריו האסורים. אלא מה? הנעתו הרגיע גוברת על כל שיקול אחר. פולט מילים מפי מבלי לחשוב. ואם היה מתיישב בדעתו, לבטח היה מסנן דיבורים אסורים ולא משלחם לחלל האוויר. בעונשו של המצורע מחוץ למחנה מעניקה לו התורה אפשרות לתקן מעשיו בעניין זה בפרט ולסגל אורחות חיים חדשים. סוף מעשה במחשבה תחילה. הגאון הצדיק רבי רוח ממיר, זכר צדיק בקדוש ברכה, למד ממקום אחר במסכת ערכין טגש ששמה התורה על העובדה. כי המצורע לקה בנגעו משום שנתן דרור ללשונו. ופטפת מבלי מחשבה אם זה מותר או אסור. אומרת הגמרא לפסוק ולקח למטהר שתי ציפורים חיות טהורות. מה נשתנה מצורע שאמרה תורה יביא שתי ציפורים לטהרתו? הוא עשה מעשה פתית מפתפת פטפתון. לפי כך אמרה תורה יביא קורבן פתית. רואים כאן דבר מבהיל. עיקר התביעה על בעל הלשון מדוע נתן חירות ללשונו כציפור דרור? מה ההפקר הזה של הדיבור והקלות? אם היה נוהג בחובד ראש, אילו לא היה משלח פיו לקרקר כציפור, היה נמנע מדיבור אסור ומושחט, חוסך עוגמת נפש מאחרים וחוסך גם נגע צרעת מעצמו. כל בעל חי ניחן בכושר הגיית קל. אולם המצורע מביא לקורבן דווקא ציפור. הציפור אינחד אלה מלכרקר ומלציץ. בבוקר, בערב לבד הם חברות בלי חשבון, בלי טעם. בדיוק על כך נטבע המצורע. מדוע נתן דרור ללשונו ולא ריסן פיו לדבר רק המותר ובמקום ראוי בנצרך לכן הוא מורחק מחוץ למחנה להשכיל לסגל מידת שיקול הדעת ומחשבה מקדימה למעשה היסוד הזה כי המצורע מובדל ומופרש על מנת נד שיוכל להתבודד עם עצמו ולהרהר בתשובה מובא גם בספר הפריון המביא את דברי המדרש על הכתוב והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים וכך אומר המדרש על הפסוק זאת תהיה תורת המצורע עד ההודכתיב ששנה שנה אדוני ושבע תועבת נפשו עיניים רמות לשון שקר וידיים שופכות דם נקי לב חורש מחשבות אבן רגליים ממהרות לרוץ לרעה יפיח כזבים עת שקר ומשלח מדנים בנחים מדברי המדרש מבואר שהצרעת לא באדם רק על חטא הלשון, אלא על שבעת החטאים המוזכרים בפסוק, עיניים רמות, לשון שקר וכולי. לכן נגזר עליו שבעת ימי הסגר יום אחד כנגד כל חטא כדי שבמשך כל יום יחשוב על מה עליו לשוב בתשובה ומה עליו לתקן ואכן כך מצינו גם אצל נעמד שר צבערה שביקש מאלישע להרפא מצרעתו השיב לו הנביא לוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישוב בשרך לך יר מדוע שבע פעמים כי עונש הצרעת מגיע לאדם על שבעת החטאים האמורים שכולם קשורים אלה הן זקים שיוצאים ממה שאדם מדבר לשון הרע יש לו עיניים רמות הוא בעל גאווה הוא לא סופר אנשים והוא יכול לדבר עליהם מה שהוא רוצה. הוא גם אומר לשון שקר כי אפילו אמירת האמת היא נשבת שקר כי השם עוסר זאת. ידיים שופכות דם נקי זה ההשלכות של הדיבור שלו. לב חורש מחשבות אבן זה מה שקורה אצלו בתוך הלב. רגליים ממהרות לרוץ לרעה. ממהר לספר לאנשים כל דבר בשביל להזיק את האחרים. יפיח זבים עץ שקר אותו דבר ומשלח מדנים בלחים זה הכי גבוה על כל פנים למדים כי הסגרת המצורע למשך שבעה ימים נועדה לשמש משקל נגד לכלות הנוראה שהוא נוהג בעצמו ודיבורו בפזיזות ונמהרות עוד נבאר. כיצד בכל מעשיו ואורחותיו זקוק אדם למחשבה מקדימה בהתבוננות ביישוב הדעת. אולם דומה כי אחד הנגעים בהם לוקי האדם עד מאוד. בגין חוסר המחשבה וההתבוננות הוא עניין הדיבור. דיבור הפה שממהר לצאת. עלול להוביל אדם לעברי פחד תוך דיבורים אסורים. שקר, לשון הרע, ליצנות, חנופה. כל זאת לבד מן ההפסד החברתי והנזק האדיר שהוא עלול לגרום לעצמו על ידי פיו. כשאדם פוגע בחברו בחיצה לשונו, הוא לא יכול להשיב כבר את הגלגל אחור. הוא לא יכול לבטל את הפגיעה בפירוד הלבבות שיצר. גם יצטער, יתחרט, ביקה על חטא. ועמים רבות את הנעשה אין להשיב. הנזק כבר נגרם. לכן טוב לאדם לחשוב קודם הוצאת דיבורו מפיו האם הדיבור כשר הגון ונצטרך והאם הוא לא יוצר נזק וכישלון לאחרים ולא עצמו אדם יקדים ויתיישב בדעתו קודם מעשה ויקדיש זמן ומחשבה גם לאחר מעשה זה לטהות על הראשונות, להתחבד באייסורי נפש כמו המצורע המשתלח מחוץ למחנה כדי שישב בדד ויהרהר במעשיו. הרגל טוב זה יוביל אדם לשליטה מוחלטת על הלשון ויוצא מפיו עד שדיבור משועבד לו כעבד לאדוניו. כי מוות וחיים ביד הלשון. על לאדם לחשוב כי כוח הדיבור הוא כוח עצמאי חוסר שליטה. רבותינו אומרים לנו את ההפך הגמור. שישה דברים משמשים את האדם, שלושה ברשותו ושלושה אינם ברשותו. העין, החותם והאזן לא ברשותו. יכול הוא לראות, לשמוע ולהריח מה שהוא לא רוצה. גם זאת אומרת כמובן כשאדם מתהלך במקומות מסוימים, נמצא בחברה מסוימת, נכנס למקום מסוים, אין לו שליטה, אלא אם כן מראש הוא יגדיר שהוא לא מרים את אףעפיו, הוא לא שומע דברים וכולי וכולי, אפשר לשלוט בזה, זה קשה מאוד מאוד, אבל בדרך כלל הוא לא שולט בזה. אבל שלושה דברים, הפה, היד והרגל ברשותו של אדם. אם ירצה ידבר לדברי תורה ואם ירצה ידבר לשון הרע בידיים. אם ירצה יקיים מצוות ואם ירצה יגנוב ויהרוג ברגליים. אם ירצה ילך לבתי כנסת ומדרשות ואם ירצה ישחק כדור עגל או ילך לבתי קרקסאות. אמנם שליטה על הדיבור דורשת תעצומות נפש והרגל תמידי. אבל זה לא בלתי אפשרי. השליטה על הדיבור דורשת מאדם התגברות אדירה. כיוון שמטבעו הוא נוטה לסוכח כעבד נפשו כעולה על דעתו אבל ידוע ידע האדם כי לפי רוב המאמצים לשמור על הלשון כך הוא מעטד לשכר רב ועצום בשמיים לפום צער אגרה האדמור הקדוש רבי דוד מתולנה זכר צדיק ברכה פירש את זה בדרך מופלאה על הכתוב בפרשת משפטים ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליחון אותו מדוע נצטבינו להשליך את הטרפה לכלבים משום שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה והכלבים שלא חרצו לשונם בצאת ישראל ממצרים ניתן להם שכר לדורי דורות להנות מבשר הטרפע. כך מבואר במחילה. והנה במדרש מצאנו לא רק הכלבים לא קופחו בסכרם גם הצפרדעים. אלו שמסרו נפשן וקפצו לתוך התנורים קיבלו שכר מושלם. כאשר מתו כל הצפרדעים במצרים נוטרו אלו בחיי חיותם. ונשאלת שאלה, מדוע הפו הכלבים על הצפרדעים? מדוע השכר של הצפרדעים היה רק באותו זמן? ולאותו זמן, כשהצפרדיעים קפצו אל התנורים? והיו מוכנות להישרף ולא מתו. הכלבים קנו שכר לדורי דורות, לנצח נצחים. כל טריפה תושלח בשדה אחר כבוד לפה שלהם שלצאי אותם כלבים של פעם שלא נבחו בצת אבותינו ממצרים. הם לא מסרו נפש, הם לא נכנסו לאש ומקבלים כזה שכר לעומת הצפרדעים. משיבא אדמור מטולנה מוכח מכאן שנקל יותר לאדם לקפוץ לתוך האש מלעצור עצמו ולשתוק נגד טבעו. הצפרדעים הגדילו לעשות, קפצו לתנורים לוטים, מסרו נפש ממש. אבל הכלבים הגדילו לעשות עוד יותר ששמו מחסום לפיהם כנגד תשוקת הנביחות הטבעית שלהם לנבוח בקל גדול על כל תזוזה בסביבתם לנצור את הפה קשה מאוד שהתורה החשיבה את נצירת לשונם של הכלבים יותר מזינוק הצפרדעים לאש אבל זה לא בלתי אפשרי. העצה היא לשכול מילים בפלס, למדוד מעשים קודם עשייתם, סוף מעשה במחשבה תחילה. זו עצה נפלאה ונסגבה מאוד. הקדוש ברוך הוא הטביע בנו שכל ישר ונפלא. האלוהים עשה את האדם ישר, אבל האדם לא משתמש בשכל, הוא לא מפעיל אותו לפני מעשים ולכן יוצאים מעשים לא הגונים ורצועים. אין כל ספק. אם אדם היה משתמש בשכלו כמו בכלב ולהתיישב טרם עשותו כל מעשה, מעשיו היו זקים מבוררים כסולת נקיה. עצם העצירה להתבוננות מולידה גם סיעתא דשמיא. כשאדם מתרומם לקראת הבורא הוא מוכיח כלפי שמיה. כי מגמתו לשמור את רצון כונו ולא לעשות מעשים שלא לרצונו, הקדוש ברוך הוא מסייעו שלא תצא תקלה תחת ידו בשום צד ואופן, כמו שאמר שלמה מלכנו, בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. עצה מופלאה לשלוט בכוח הדיבור זה לקבוע לימוד בלקות לשון הרע וזה מחדיר את התודעה והחשיבות להכרה ולתת הכרה ואז אדם מכלל מעשיו מה מותר ומה [מוזיקה] אסור הגאון הצדיק רבי יהודה סגל זכר צדיק ברכה עורר לסדר לימוד יומי בין שתי הלכות בספר חפץ חיים ושמירת הלשון של מרן החפץ חיים ואין לך אדם שיקבע לימוד זה ולא יתחזק באופן ניכר בשמירת לשונו לבד מרכישת ידע עכתי על כל פרטי הדינים בגדר הדיבור האסור והמות מותר. זה גם דוחף לאדם לקדמת המוח את הידיעה שדיבור אינו הפקר והפה אינו משולח רסן. בביתו של הסבא קדישה מרן החפץ חיים ברדין הגיע הרב שמעון אשר משוויץ תלמיד שוויצרי שעשה אמנו עורב בטלז ונפשו חשקה לחזות בפני קודשו של גדול הדור החפץ חיים קם ונסע לרדי התקבל בשמחה בביתו ועד מהרה הוכנס אחר כבוד אל ביתו של הרב חפץ חיים שמח על האורח שעה ישבו וסוחחו עלה ועל דה על חיי היהודים בשוויץ ועל מצב הדת שם לאחר שעה ארוכה יצא רבי שמעון מן הבית אחוז התפעלות והתרגל לומר לבני ביתו של הסבא קדישה כהיה לישנה מלכתחילה סבור ראיתי שמרן החפץ חיים שהוא המעורר הגדול לשמירת הלשון ידבר עמי מילים ספורות בטולו מחשש לדיבור אסור והנה סוחח עמי הרב במשך שעה ארוכה זה שיעור מופלא לשמירת לשון אפשר ואפשר לשוכח בנעימות שעה ארוכה בלי להכשל אפילו בסרך דיבור אסור מסופר שגם היו איזה אברחים שבזמנו הוא התפרסם כמי שכתב את הספר שבאו לבחון אם באמת הוא עומד בכל מה שהוא כתב ונכנסו איתו לשיחה ארבע שעות והוא לא פלט מילה וחצי מילה בכיוון בכלל של לשון הרע. וידוע מעשה שפעם אחת ביותו עוד צעיר יחסית בתחילת כתיבתות הספר והתחיל הספר להתפרסם בעולם אבל לא הכירו את פניו אז הוא פעם נסע ברכבת ישב לידו אדם זקן מתוך דיבור יהודים מדברים אז הזקן אומר לו שמעת מהספר פר על שמירת הלשון של החופץ חיים וזה איזה דבורים איזה דבורים איזה אדם גדול זה אז אומר לו תשמע אני מכיר אותו לא כמו שאתה חושב הוא נתן לו סתירה איך אתה מדבר על אדם כזה גדול ואז החפץ חיים אמר אמר שגם על עצמו אסור לדבר לשון, לא רק על אחרים. המחבר מספר שהוא נסע עם אחד מבני המשפחה לצפת עיר הקודש לאדמור מללוב. בל שבת התפללו בבית המדרש של האדמור מן הדבורנה ושמחו לראות שבבית המדרש היה האדמור הקדוש רבי שמעון בידרמן מללוב מחטנו של האדמור מן הדבורנ התפילה עברה בהתרוממות רוח וניגשו כולם להתברך מפי קודשם של האדמורים שאל אדמור מללוב את השם שלנו והמשפחה ואמרנו לו שאנחנו נינים של רבי פנחס אליך כי הסבא שלנו היה קשור בקשר גדול של חיבה ללו איך שיצא מפינו האדמור פניו אורו נהנים שרבי פנחס אליחתם וואי וואי וואי אתם מוזמנים לסעוד על שולחני סעודת שבת לא יכולנו לסרב להזמנה, להתלוות לאדמור. ובדרך הוסך לנו סיפורי מופת על סבא ועל אביו רבי שלמה אליך. בן היתר סיפר בהתרגשות כי לפני שנים רבות חסידי ללו בירושלים לא היה להם מקום להתפלל בו. סבא רבי שלמה אליך העניק להם רשות להתפלל בבית התבשיל שהיה ברשותו בשכונת שערי פינה ליד 100 שערים רק על זה אני חייב לסבא שלכם הכרת הטוב מאין כמוה ולכן אני שמח להזמינכם אל שולחני הגיעו אליו והופטעו לראות שאין בבית אף אחד רק הוא והמש. זאת הייתה שבת מנוחה של האדמור שהיה בצפת בלי מני משפחה, בלי חסידים ואנחנו האורחים היחידים. ארבע שעות ישבנו מרותקים לשולחנות לאדמור והזנו למוצפים עשרות נושאים ועניינים. אולם הראש עמוק ביותר מהסעודה היה שהוא ניסח את הדיבור שלו באופן זעיר שאפילו אבק סרך איסור לא יכולת למצוא בו וכשהוא התעניין על סדרי השיעורים בישיבות הקדושות ועל סגנון הלימוד וכיוצא בזה הקפיד להקדים לשאלתו ביאור מפורט שאני לא מתכוון לשאול כך וכך כי תשובה על כך עלולה להיכנס בגדר אסור. אני לא מתכוון לשאול כך וכך אלא באופן שהתשובה תהיה מותרת לגמרי. אז הוא מזהיר אותם גם אל תענו לי באופן כזה שכאילו תבינו שאני מנסה להבין ולשמוע איזה שאיזה הערות כאלה שהם בגדר לשון הרע תיזהרו אני לא מתכוון לכך שיחת החולין של האדמור הייתה מקודשת וטהורה שלא יכולת למצוא עצמך משיב לאחד מהשאלות עם נדנוד איסור שיחת חולין זה לא חולין ממש זה מה קורה בישיבה מה לומדים זה לא חולין גמור עזבנו את הבית בתחושת התרוממות נסגבה שאפשר לדבר שעות לחקור להתעניין להזין בקשב בלי נידנות של איסור ולקל שבקלים עכשיו הבנו האדמור התכוון להעביר לנו שיעור מופלא ומעשי באלקות לשון הרע. איך מנהלים שיחה מרתקת קולחת מבלי לקשה לרגע בסרך איסור לשון הרע? זה הדבר שאנחנו מוזהרים עליו מאוד מאוד. אל תיתן את פיך לחתי את בשרך וסייג לחוכמה שתיקה זאת אומרת אדם צריך לשקול מילים החבר'ה הטובים אומרים הטובים אומרים שקול מילים שלא תשקול שיניים אז זאת אומרת לשקול שיניים זה הרבה פחות מלהיות מצורע ויש מי שאומרים שהיום יש לא רואים לכאורה נגע צרה עד כן אבל יש אומרים שזה הסרטן שהוא בעל לשון הרע שנושרים לו השערות וקורא לו ככה והוא מצטמק והולך וזה בקיצור צריך להיזהר היום אחר הצהריים בלי נדר נדבר על רעת הפ זיזות שהיא הגורמת לכל הדברים האלה. בינתיים נודה לשם שמכוון אותנו בדרך אמת צילנו מפי פחד ושנוכל לבוא לפניו כי כת מספרי לשון הרע אינם מקבלים פני שכינה. זה צריך לדעת. הכל יודוך והכל ישמחה והכל יאמרו כל יאמרו קדוש הכל יודך והכל ישלך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודע כל ישבחו והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשם הכל יודבו והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש השם ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שמ עונק שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבור עונק שבת מקדש מקדש מקדש שבת מקדש מקדש מקדש שביעי שבת שב חס צחרו על שיוס אותו בגב רבי חנ
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).