עין יעקב - יומא ל-לו | הרב שמעון משה חי רחמים [שיעור מתאריך 28.07.2024]

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח

השיעור יהיה לעילוי נשמת מרוסיה בת לאה רוח אדוני תנחה בגן עדן עות כט

עין יעקב מסכת יומא פרק שלישי דף לז עמוד א'

תניה רבי מאיר אומר רבי אומר כי שם אדוני קרא הבו גודל אלוהינו אמר להם משה לישראל בשעה שאני מזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא אתם גודל אלוהינו חנניה בן אחי רבי יהושע אומר את הפסוק במשלי זכר צדיק לברכה אמר להם משה לישראל בשעה שאני מזכיר זכר צדיק עולמים אתם תנו ברכה אות ל משנה מונבז המלך עשה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של ההיכל אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סותה כתובה עליה ניקנור נעשו ניסים לדלתות ומזכירים אותו לשבח אמר רב יהודה מהלך לימין רבו הרי זה בור נן הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו ואותן יש שלושה שהיו מהלכים בדרך הרב באמצע גדול מימינו וקטן בשמאלו וכן מצינו בשלושה מלאכי השרת שבאו אצל אברהם מיכאל באמצע גבריאל בימינו רפאל בשמאלו אומרת הגמרא תרגמה רב שמואל בר פפה קמה דרב אדה כדי שתכסה בו רבו והתניה המהלך כנגד רבו הרי זה בור החורה רבו הרי זה מגסי הרוח אומרת הגמרא דמ צדד הדודה אלא שייתן צד אצל רבו מקצת ולא ילך לא ממש אחר רבו ולא ממש קודם רבו אלא שיתקשר רבו ל משנה ואלו לגנא בת גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת הי יודעים את סוד לחם הפנים כיצד לעשות אותו שישאר בטריות זה אחד מהניסים שנעשו בית המק שיעמוד באופן כזה וגם כמובן בת אבטינס שיידעו את סוד הקטורת שאנחנו אומרים אותה כמה וכמה פעמים בתפילות כל יום וגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב על הראשונים נאמר הפסוק במשלי היות זכר צדיק לברכה ועל אלו נאמר ם רשעים ירכב אומרת הגרא אלני אמו עשתה נברשת של זהב תנא בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאות ממנה והיו הכל יודעין שהגיע זמן כריעת שמה אומרת הגמרא מתה הקורא קריאת שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא למה אומרת הגמרא מפני שאנשי משמר משכימי ואנשי מעמד מאחרין אמר הביל להשאר נשאר עמד וירושלם ירושלים לב נו רבנן מה ניסים נעשו לדלתות של ניקנור אמרו כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריה שבמצרים בחזרתו עמד עליו נחשול של מים שבים לטבעו ונטלו אחד מהן והטילו על הים ועדיין לא נח הים מזעפו וביקשו להטיל את חברתה עמדו קרחה אמר להם הטילו עמה תזרקו אות יחד עם הדלת ומיד נח הי מזעפו והי מצטער על חברתה כיוון ש הגיעה למעלה של עקו היייתה מבצבצת ויוצאת מתחת דופני הספינה ויש אומרים בריה שבים בעתה והכיתה ליבשה ועליה אמר שלמה המלך בשיר השירים א' קורות בתנו ארזים יתנו אל תקריא ברותים אלא בריטים דהיינו ברית ים ולפי כך כל השערים שבמקדש נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור למה משום הניסים שנעשו בהם ויש אומרים בפני שנחוש אתן מוצבת הייתה רבי אליעזר בן יעקב אומר נחושת קלונית הייתה והייתה מהירה כמו של זהב לג תנו רבנן ב גרמו היו בקים במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו מנים מאלכסנדריה של מצרים והיו יודעים לאפות כמותן ולא היו יודעים לרדות כמותן שהללו מסיקים בחוץ ואופים בחוץ והללו מסיקים בפנים ואופים בפנים הללו פיתן מתעפש והללו אין פיתן מתעפש וכששמע חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לכבודו בראו שנאמר בישעיה כ מג כל הנקרא בשמי ולכבודי ראתי יצרתי פסיתו וחזרו בת גרמו למקומן שלחו להם חכמים ולא באו כפלו להם שכרם ובאו ובכל יום היו נוטלים 12 מנה והיום 24 מנה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בכל יום 24 והיום 48 אמרו להם חכמים מה ראיתם שלא ללמד אמרו להם הם יודעים בית יודעים היו של בית אבא שבית המקדש עתיד להיחרב ושמה ילמד זאת אדם שאינו הגון וילך ויעשה זאת בעבודת כוכבים ומזלות ל בכך ועל דבר זה מזכירין אותן נשבח שמעולם לא נמצאת פת נקיה ביד בניהם שלא יאמרו מלחם הפנים הם נהנים לקיים מה שנאמר את הפסוק במדבר לב והייתם נחים מאדוני ומישראל הילדים שלהם לא היו נותנים לאכול מאותה פת אלא פת שאינה נקייה כמו פת קיבה למדל אתנו רבנן בית אבטינס ובק ממעשה הקטורת ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו ומנין מאלכסנדריה של מצרים היו יודעים לפתם כמותם ולא היו יודעים להעלות עשן כמותם של הללו מתמר ועולה כמקל והללו מפציע לכאן ולכאן וכששמע חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא שנאמר במשל טז כל פעה על השם למענהו וחזרו בתו תנס למקום ושלחו להם חכמים ולא באו קפלו להם שכרם ובאו ובכל יום היו נותנים 12 מנה והיום 24 מנה דברי רבי מי רבי יהודה אומר בכל יום 24 ויום 48 אמרו להם חכמים מפני מה ראייתם שלא ללמד אמרו להם יודעים היו בית אבא שלבית המקדש תי להיחרב ושלא ילמוד אדם שאינו אגון ויילך עבוד עבודת כוכבים ומזלות בכך עם הקטורת ועל דבר זה מזכירים אותם לשבח שמעולם לא יצת כלה מבוסמת מבתיהן וכשאנשים ממקום אחר מתנין עמהם שלא תתבשל שם הי אמרו ממעשה הקטורת הם מתבשמים לקיים מה שנאמר במדבר לב והייתם נקיים מאדוני ומישראל ובמעשה הקטורת הם מתבשמים לקיים מה שנאמר כן שלא יאמרו כן תניה אמר רבי ישמעאל פעם אחת צאתי אחד מבני בניהם אמרתי לו אבותיך ביקשו להרבות כבודם ורצו למה את כבוד המקום עכשיו כבוד מקומם במקומו והמקום מעת בכבודה ואמר רבי עקיבא סכ לי רבי שמעון בן גולה יש גורסים רבי ישמעאל בן לוגה פעם אחת יצאתי אני ואחד מבני בניהם לשדה ללקט עשבים וריטיב שבכה ושחק אמרתי לו מפני בב חיטא אמר לי כבוד עבודי נזכרתי ומפני מה שחקת אמר לי שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לנו ומה ראית אמר לי מעלה עשן כנגדי הראו לי אמר לי שבועיי בידינו שאין מראין אותו לכל אדם ואמר רבי יוחנן בן ורי פעם אחת מצאתי זקן אחד ומגילה סממני בידו אמרתי לו מאין אתה אמר לי בית אבטינס אני ומה בידיך אמר לי מגילה צ המנין הראהו לי אמר לי כל זמן שב אבא היו קיימין צנועים לא היו מוסרין אותה לכל אדם עכשיו הרי לך והיזהר בה וכשבאתי ו שחתי דברים לפני רבי עקיבא אמר לי מעתה אסור לספר בגנותם של אלו תיקנו בעצם את מה שקלקלו וכ מכאן אמר בן עזי בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך ואין אדם נוגע מוכן לחברו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימה בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב אמרו עליו שהיה נוטל ארבעה קולמוסים בן חמש אצבעותיו כל אצבעה שם קולמוס ואם היייתה תיבה של ארבע אותיות כן מילה שהיא בת ארבע אותיות היה כותבה בבת אחת אמרו לו מפני מה ראית שלא ללמד כולם מצאו תשובה לדבריהם בן קמצר לא מצא תשובה לדבריו על הראשונים אומרים אומר הפסוק במשלי זכר צדיק לברכה ועל בן קמצר וחבריו נאמר ושם רשעים רכב ומה היא ושם רשעים רכב שואלת הגמרא אמר רבי אלעזר רקבובית תעלה בשמותיהם רקבובית דהיינו כמו חלודה של ברזל שכבר לא משתמשים בו בגלל שהוא נחלד ככה יעלה בשמותיהם ומה היא אמר אבינ לא מסכין בשמי הו דהיינו שאדם לא יקרא שמו על שם אותו אדם הקרוי בר קמצר כי הוא או מבני משפחתו כי הם רשעים וגרס בן לבי וכולי תניה כשהוא היה נותן קולו בנעימה מכניס גודלו לתוך פיו ומניח אצבעו בין הנימן עד שהיו אחו הכהנים נזכרים בבת ראש לאחוריהם דהיינו הם היו נרתעים מהכל שהוא היה מוציא ל מתור רבין המעשה בדוג בן יוסף שהניחו אביו בן קטן לאמו ואמו בכל יום מודדת בפחים בטפח ונותן את משקלו זהב לבית המקדש וכיוון שכבר אויב תחתו וכלתו ועליה קונן מיה הנביא ביכ בת אם תאכל נשים פרי פריים עוללי תפוחים ענתה לו רוח הקודש ואמרה לו אם יהרג במקדש אדוני כהן ונביא חזה מסליק ב כידוע זכריה בן יהוידע הכהן הרגו הוא והיה דמו כל הזמן מבצבץ מבצבץ עד שבא אותו ושחט שמה על הדם שלו ועוד שחת ולא נח ולא נח ולא נח איי אי איי לו אמר רבי אליעזר צדיק מעצמו ורשע מחברו צדיק מעצמו דכתיב במשלי יות זכר צדיק לברכה רשע מחברו דכתיב ושם רשעים רכב אמר לרב אמנון להו מרבנן ד ומסדר ג הקמה מינה המילת דמו רבנן זכר צדיק לברכה אמר לה הכתיב זכר צדיק לברכה אומרת הגמרא מדאורייתא מנלן דכתיב דוני אמר המכסה אני מאברהם אומר וכתיב אברהם היוה ומנה המילת דמו רבנן ושם רשעים ירכב אמר לה הכתיב ושם רשעים ירכב מדורית מנלן דכתיב ויהל עד סדום וכתיב אנשי סדום רעים וחטאים לאדוני מאוד ואמר רבי אלעזר צדיק דר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם רשע דר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם צדיק דר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם עובדיה רשע דר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם עשו ואמר רבי אלעזר מברכת של צדיקים אתה למד קללה של רשעים ומקללת של רשעים אתה למד ברכה של צדיקים מברקן של צדיקים אתה למד קללה לרשעים דכתיב כי דעתי למען אשר יצווה את ב ביתו אחר ושמרו וכולי וכתיב בתר ויאמר השם זעקה צדם ומורה ומכללת של רשעי נת למד ברכה של צדיקים דכתיב ואנשי סדום רעים וחטאים להשם מה סל והשם אמר אל אברהם אחרי פרד לוד באמוס עיניך וכולי וכולי עד כאן בסיעתא דשמיה סיימנו באות לו כולל נעבור בעזרת השם לפלי יועד זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן ועד אמרו רבותינו זכרונם לברכה מסכת דבות אד יהי ביתך בית עד לחכמים ומי שחננו השם וחב בתים יעשה זאת שיהיה ביתו בית מושב לכל עת שרוצים החכמים או יראה השם וחושבי שמו להתוועד לעסוק בתורה או לדבר מצווה ואל יחוש לטרחה יתרה שיהיה לבני ביתו לנקות הבתים כי אישה ראת השם היא תתהלל שתיתן יד לבעלה לעשות כל דבר טוב ולא תחוס אל יגיעה טרחתה כי טוב שהרה וערב לכל המלה נגד רב טו צפון לה וכן לא יחוס על ההוצאות אם צריך לעשות כי למצווה רבי יחשב לו שעל ידו לומדים תורה ברבים ואם גדול המעשה את היחיד לדבר מצווה ל אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למעשה את המעשה את הרבים לדבר מצווה ושנינו כל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו ובהיות הבד בבית שכינה שורה בביתו וברכה שורה בביתו כדכתיב בכל המקום אשר הזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך וראיתי כותב הרב אנשי מעשה שהיו משתדלים לעשות ברית מילה בביתם כדי לזכות שיבוא אליהו זכור לטוב לביתם ועל אחת קמה וכמה ראוי להשתדל שתבוא השכינה לביתו זה עשינו בדיוק שנכנסנו לבית ברית מילה זה היה ערב פסח מי יש לו זמן ערב פסח ערב פסח עשינו ברית מילה בבית זכינו להכניס את אליהו הנביא כמה שעות קודם שהוא מגיע קודם הפסח לכולם הוא מגיע בליל פסח אצלנו הגיע גם קודם לכם ועל אחד כמה וכמה ראוי להשתדל שתבוא השכינה לביתו ואף על פי שאפילו אחד יושב ולומד שכינה עמו אינו דומה השראת שכינה של יחיד להשראת שכינה של רבים והרבה חילוק והפרש יש ועוד שבות עבד בביתו גם הוא יהיה נטפה לעושה מצווה ואפילו אם אינו לומד עמהם ואינו מבין מה שלומדים אי אפשר ש ילמד איזה דבר מהם ומשל לנוגע באפרסמון שאי אפשר שלא יקלוט מרחוב ויחשבו איש ואישה אשר חנן השם להם בתים כי לא במותם ילכו איתם ואיזה בית אשר ייבנו להיות להם בית מושב לעולם הבא כי אם בעשות זאת יבנו בית נאמן לעולם הבא ולכן לא יקפידו על הדרכה נגד המנוחה ויתאוה כל אדם מתי יבוא לידו לעשות בביתו הועד וכל מי שעוזב ביתו לאחרים לדבר מצווה הוא טובה כל כבל דנה לא יקבל אדם לעשות בביתו ועד למחלוקת ומושב לצים וכדומה אפילו יבו לא כל חללי ד עלמה כי שם הרגיעה רישה והוא נטל חלק בראש על כל הרעה לעולם הבא ואוי להם כי גם לא רעה ליתן יד פושים ידם במעל תחילה רעה תבוא עליהם נגע ומחלה כי יאמר השם הגמול הזה קיוויתי על שנתתי לך בתים ודי בזה למי שיש לו לב טוב שיברח מכתוב ומע ברע ויבחר בטוב כי במידה שאדם מודד גם השם ימוד ובית צדיקים יעמוד ברוכים תהיו להשם