בנתיבות החיים - עג - בושה המצילה מן החטא - הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח.

אנחנו ממשיכים בלימוד מתוך הספר נתיבות חיים. הכותרת להיום בושה המצילה מן החטא.

בברכת המזון אנחנו אומרים על פנינו לבלתי נחתה יהיו כל מעשינו לשם שמיים. מוסך של עדות המזרח. ליראי שמיים ישנו סימן הקר נוסף בושה. כך אמרו חכמים על הכתוב ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחתהו ובעבור תהיה יראתו על פניכם זו בושה לבלתי תחתהו דורשת הגמרא בנדרים כ מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא ומכאן אמרו סימן יפה באדם אם הוא בישן ההלכה הראשונה שכותב הרמה בשולחן ערוך היא בעניין הבושה ממנו יתברך וכך לשונו שיויתי אדוני לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים ומיד יגיע אליו היראה וההכנאה בפחד השם יתברך ובושתו ממנו תמיד לא יתבייש מפני בני אדם המלאיגים עליו בעבודת השם יתברך ובעצנן לכת ובשוכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב חז"ל אומרים חיי העולם, חיי האדם בעולם מחולקים לשבעה עולמות. עולם הראשון דומה למלך. הכל שואלין בשמו, מתפערין ומתאוין לראות אותו, מחבקים ונושקים אותו. מפני שהוא בן שנה, כולם עצים ורצים סביבו. עולם השני דומה לחזיר שהוא נו בהשפטות. כך גם הקטן נובר לו בלכלוך ובצואה בהיותו בין שנתיים. עולם השלישי, העולם השלישי דומה לגדי שהוא מרקד במראה. כך התינוק הוא מרקד לו לכאן ולכאן שהוא בן חמש. העולם הרביעי דומה לסוס. ומהלך בסרתיה דרך המלך ומתי? כשהגיע על פרקו כשהוא בן 18 שנה כשם שהסוס רץ ומשתבח כך הוא משתבח בבחרותו. העולם החמישי דומה לחמור שמניחין עליו הוקף הוקף. כך מניחין עליו את הוקפו. נודנים עליו עול אישה וילדים. הוא הולך לכאן ולכאן. הוא מביא מזון לבניו ולבנותיו עד מתי? עד 40 שנה. והבי אין לו בנים. העולם השישי דומה לכלב שהוא חצוף לכאן ולכאן. נוטל מזה ונותן לזה, גוזל מזה ואוכל, גונב מזה ואינו מתבייש. עולם שביעי דומה לקוף. השתנה דמותו של האדם על כל שואל וכל בני ביתו מקללים אותו. ואפילו התינוקות משתין ומשחקין בו ואפילו ציפור דרור מגעתו ומסגתו כך מובא במשנה בשמחות פרק א' הלכה ג הדברים הללו מתמיעים איך יורד האדם הפשוט מדרגה של מלך או בן מלך עד למדרגה הכי בזויה של קוף אחרי הכל אדם שחי הרבה שנים אמור להגיע להיות קרוב יותר אל השלמות שאינו דומה כקטן שפטור מן המצוות, לגדול שחייב במצוות ואינו דומה אחד שיש בידו מעט מצוות לאחד שיש בידו הרבה מצוות ולע זקנה אחר שרכש האדם הרבה מצוות או היינו מצפים שהוא יזכה לפחות לחיות כאדם אז למה משלו חכמים כקוף בחיי האדם ישנם עליות וירידות לפעמים הוא משול לחזיר לפעמים למלך גם כאשר הוא משול לחזיר יש לו עדיין תקווה לעל עליה עדיין הוא מסוגל להתרומם עם מצבו ולהיות משול לגדי ולסוס. אולם בשלב אחד בחייו הוא רק יורד ואין אחריו שום עלייה והוא בעולם השישי. בעולם הזה אדם משולב שהוא חצוף לכאן ולכאן, נוטל מזה ונותן לזה, גוזל מזה ואוכל, גונב מזה ולא מתבייש. וזהו ה ואומר המקור להדרדרות הנוראה. והיא נקראת הבושה. כשאדם מאבד את הבושה הוא מאבד גם את הכבוד שבו. הוא מאבד גם את המלכות שבו. אם אדם רוצה שבני ביתו יכבדו אותו ואישה אם היא חפצה שבעלה יכבד אותה, הם צריכים להחדיר זה לזה את מידת הבושה. ולא רק לעצמם, אלא גם לסובבים אותם, לבני ביתם. אם יצליחו להחדיר את הבושה, יצליחו גם להחדיר לביתם את היראת שמיים. יראת אדוני היא אוצרו. ברוכים תהיו להשם.