בנתיבות החיים - עז - הבית אינו מפעל תחרותי - הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח. אנחנו ממשיכים היום בלימוד מתוך ספר נתיבות חיים. הכותרת להיום הבית אינו מפעל תחרותי. אומר הזוהר הקדוש ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. מה כוכבים אין בהם איבה, שנאה, קנאה ותחרות? כך הם צדיקים. כך מובא בספרי. דברים ממזן. אחת השאלות המפורסמות שהעולם נוהג לשאול מדוע צדיק ורע לו ורשע וטוב לו? הרי הצדק והיושר מחייבים אותנו להיות להפך. הצדיק יקבל את הטוב כי הוא עושה רק טוב והרשאי יקבל את הרע. על השאלה הזאת עמדו כבר גדולי עולם בכל הדורות והרבה תשובות ישנה לקושיה נפלאה זו. המאמין יודע כי שאלה זו מתייחסת רק למי שמביט בעיניים החומריות והעכשביות. השכר והעונש הוא מיסודות הדת ורק הוא מסבב הסיבות יודע תעלומות יודע חשבונות עולם וצדקתו היא צדק אמת צדק של עולם אולם דווקא בטענה זו של העולם פוגע יצר הרע באדם הבית היהודי הך לבית אחרותי נעשת בו כל העת השוואות הבעל עושה השוואה בין הבישול של אשתו לבין של אמו ההורים עושים השוואות בין הילד שלהם לבין הילד של השכן הם הם שוכחים שכל ילד הוא עולם בפני עצמו. כל אישה היא עולם בפני עצמה. והיא ורק היא מתאימה לבעל הזה. היא המיועדת לו. רק הבעל הזה הוא האדם היחיד המתאים ביותר בעבורה. הקיים בכל העולם כולו אך ורק בשביל אשתו. לכל אדם יש את החליפה מתאימה לו והיא על פי מידותיו המדויקות. ההשוואות הללו נוראות. הם יוצרות אווירה אחורה בבית. הסכנה גדולה ביותר להיות לבית שכזה מנוהל על בסיס של השוואות אלו. עלולים עד כדי כך להגיע לייסורים של ממש. אדם שרואה אחרים שעוברים עבירות ולא קורא להם מאומה, מחרסמת בליבו התחושה. למה לא לההנות מהעולם הזה וגם מהעולם הבא? העובדה שבעיניים החומריות נדמה לנו כי לא זו בלבד שאין הרשעים באים על הונשם אלא גם מצליחים. היא כאשר הגורמת העיקרית לבני האדם לא לפחד מהעונש דהיינו מהתוצאות. בא יצר הרע בראייה חומרית זו ומשכנע את האדם לא למלא את חובתו ותפקידו בעולם ובטענה זו כי משתלם לו להיות יותר רשע ועל כך אומר דוד המלך אל תתחר במרעים אל תקנה בעושה אבלה חז"ל הקדושים מברכות ז' אומרים אל תתחר במראים על הפסוק להיות כמרעים אל תקנה בעושה אבלה להיות כעושה אבלה ואומר אל יקנה ליבך בחטאים כי אם ביראת השם כל היום בתורה ישנו פסוק מפורסם לא תחמוד אשת רעך ועבדו ועמתו ושורו וחמורו וכל אשר לראך שמות כ ולכאורה מדוע התורה העריכה לספר לנו שלא תחמוד אשת חברו עבדו אמתו שורו חמורו וכל אשר לראך היה ניתן לכתוב רק את סוף הפסוק וכל אשר לא תחמוד וכל אשר לראך או כל אשר לראך ומכך היינו מבינים שהכוונה לכל הדברים שיש לחברו. אלא עומק הפשט כך הוא. לא אחת נדמה לאדם שאם הייתה לו את הדירה הזאת או את האישה הזאת או את הכלים הנעים הללו של חברו, הוא היה האדם הכי מאושר בעולם. על כך אומרת לנו התורה הקדושה, כשהוא לוקח את הדירה, האישה והכלים של חברו, הוא לוקח בנדוניה הזאת את כל אשר לראהו, את המשכנתא, את החובות של הדירה, את כל המרעין בשין אשר בהמתחתו של ראה ובקיצור כל אשר לראך. אדם נמצא בחדר ולפתע מתרחשת לה רעידת אדמה, מה עליו לעשות באותו רגע? להתכופף, לסתר באיזשהו מקום? אבל איפה שאלות אלו ואחרות מעוררות לכל אדם שנקלה לבעיה דומה צריך הוא להחליט מהר הזמן משחק לו כתפקיד חשוב ביותר בצעירותי כותב המחבר את הייתי בשליחות קודש בעיר סמרקנד נקלטתי לבעיה דומה הייתה זו שעה מוקדמת לבוקר לפתח חששתי כי המיטה שאני שוכב זאת מתנדדת היא זזה בתחילה לעיתה ואחר כך בחוזקה במהירות. אדם ברגעים שכאלו מתוך שינה מאבד את כושר ההחלטה. מה עליו לעשות? מעולם הוא לא נכחעת אדמה ובפרט שהוא רואה שנוע תנוע הארץ כשיכור וחשים שכל הבית שבתוכו הוא נמצא עומד לקרוס עליו. דבר אחד ברור באותו רגע מה שחשוב ביותר הוא למצוא את הדלת לברוח החוצה. העיקר שהבית לא התמוטט עליך וברם. הבעיה היא שבלחץ שנמצאים אנשים מסוימים מאבדים כיוון ופשוט לא זוכרים מריחן הדלת. כך הוא בעולמנו. האדם נמצא בעולם שבכל רגע מתרחשת לה רעידת אדמה קטלנית. רעידה שיש לה סכנה רוחנית ענקית. סכנה לדורות. אין זו הגזמה רבותיי אלא קריאה אמיתית של המציאות. במקרה מאין זה יש לחפש את הדלת העיקר שלא להיות נוכחים בתוך התופת הזאת אלא לרוץ למקום מבטחים יש להיזהר שלא לאבד כיוון לזכור איחני דלת המילות הזוהר הקדוש של פרשת וישב כותב כשאדם בא לעסוק בתורה ולשמור מצוות כשרואי יצר הרע שאין איש עומד לנגדו ולהערוך איתו מלחמה מיד ותתפסהו בבגדו לאמור שכבה עמי להידבק עמי ומישהו צדיק עליו נאמר המשך הפסוק ויעזוב בגדו בידיו ויענוס ויצא החוצה כדי להינצל ממנו שלא ישלוט עליו כמו שעשה יוסף כך מתאר לנו הזוהר הקדוש את הדרך שיש לכל אדם להילחם נגד יצר הרע לברוח למקום בטוח מהר מאוד חז"ל בסוכה נבגע בך מנובל זה מושכהו לבית המדרש עם אבן הוא נימוח ועם ברזל הוא מתפוצץ וברם יצר הרע משכנע את האדם בטענה חזקה אין צורך לחפש דרכי מילות ובפרט לא בשלב זה הוא מטעת בנו בטעתואי שו ומעניק לנו תחושה כי אין מקום לחשש כלל וכלל ולחיזוק טענותיו הוא מראה לנו אלו אנשים שנשארו שלמים והבית לא התמוטט עליהם ועדרבה לטענתו אף אותם שיצאו מבואלים מהבית נפלו ונפגעו מדברי הזוהר הקדוש קדוש יוצא שהיצר הרע תופס את האדם בבגדו. חז"ל דורשים את הפסוק וירח את ריח בגדיו. אל תקריא בגדיו אלא בוגדיו. סנהדרין לז. אף לופלא יצר הרע פוגע בנו דרך הבוגדים. הוא מראה לנו כמה הם מצליחים הבוגדים. עליו שהם עושים עבירות. נהנים מכל העולמות כולם. וזוהי כוונת הפסוק ותתפסהו בבגדו בבוגדים שבו. בבגדו בבוגדים שבו. את האמת יודעים רק אותם שהם מחוץ לטופת. אחרי שהמערכה מסתיימת, נוכחים בתוצאותיה ומבינים שכל דבר דברי יצר הרע היו תעטוים, תעטוי רוח. למעשה, אותם אנשים שלמים שהראה לנו יצר הרע נמצאו ללא רוח חיים. הם נהיו כפגרים מתים בתוכי ביתם. חיותם נסתלקם הם מיד עם תחילת רעידת אדמה. ו בעינינו החומריות ראינו והם חיים וקיימים ושלמים בגופם ובממונם כי כך הראה לנו יצר הרע אך לעמיתו של דבר עצם העובדה שלא התאמצו לברוח ממקום מבטחים רע כל כך מסוכן כל כך הנה ההוכחה האמיתית כי נשמתם עוד בטרם התמוטט עליהם ביתם בית מקדש מעט הנו בית של תורה הנו העצה הטובה ביותר בעבור האדם החפץ להגן על עצמו ועל בני ביתו מפני רעידות אדמה עם אבן הוא נימוח ועם ברזל הוא מתפוצץ מספרים על החפץ חיים זכותו תגן עלינו אמן שכאשר עמד בנו לפני חתונתו הלכה איתו אמו הרבנית עליה שלום לקנות חליפה נאה ליום החופה מדד לו החיית את הבגד וברכו כנהוג שהשתמש בו בהצלחה ושמזלו יאיר לו פנים והיה עשיר ובעל בעמיו. כעשה רבנית ואמרה, מי ביקש מכם ברכה זו? ברכהו שיהיה לתלמיד חכם גדול וירא שמיים. והיה חפץ חיים אומר מעט תורה שזכיתי לה חייב אני להודות בעבורה לרעייתי שהסתפקה בפת חרבה ובלבד שיהיה זה בית אמיתי של תורה ברוכים תהיו להשם