כוונות תפילת העמידה בראש השנה ויום הכיפורים | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח,

היום נעסוק בענייני כוונת התפילות

בימי ראש השנה,

עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים.

כתב גאון עוזנו ותפארתנו רבנו חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי בפרק יג באות כה.

בראש השנה ויום הכיפורים כשאומר האל הגדול

הגיבור והנורא

צריך לכוון בראשי תיבות של השם הקדוש אה יה.

וכשאומר את השם סומך נופלים,

את המילים, סליחה,

סומך נופלים,

יכוון למלאכים הממונים לעניין שמיכת נופלים,

והם באותיות ע' י' נ'א' ל',

השם הבא זה ע' י' ר' י' ה',

השם הנוסף זה ע' ר' י' א' ל',

והשם הנוסף זה י' ה' י' ד' א' ל'.

אלו המלאכים הממונים על האדם בעניין הקמתו,

חס ושלום,

מן הנפילה סומך נופלים.

הם גם השלוחים של הקדוש ברוך הוא כדי לסמוך את האדם,

כפי שאומר הפסוק, סומך אדוני לכל הנופלים וזוקף לכל הכיפופים.

בעל היסוד ושורש העבודה כתב

בשער י' א',

וזה לשונו,

מילת זוכרנו לחיים,

מלך חפץ בחיים, כותבנו בספר חיים למענך אלוקים חיים,

חייב לכוון בה האדם במחשבתו.

ריבון כל העולמים,

בשביל אמונתך שאיננו מאמינים אלא בייחוד שמך מיוחד,

שאתה הוא לבדך אלוקים חיים ואין זולתך,

ראוי הוא לנו שתכתבנו בספר חיים.

את הכוונה הזאת

כותב בעל היסוד ושורש העבודה שיכוון אדם מענקי ליבו,

ובכך

תהיה עליו השפעה גדולה.

הטור בסימן תקפ״ב

מביא

שעשרת הדיברות

יש בהם שישים ושמונה אלפים

על שם הכתוב

במשלי ג יח עץ חיים היא למחזיקים בה

ועל כן חז״ל תיקנו לנו את המילים זוכרנו לחיים שגם בהם יש שישים ושמונה אותיות

ובכוח בקשתנו לקיים את תורת השם ומצוותיו אנו זוכים לחיים

וזוהי כוונתנו באומרנו זוכרנו לחיים בעבור שנקיים תורתך ומצוותיך

ועוד עשרת הדיברות

בפרשת ואתחנן יש בהם שבעים ואחת אלפים

כמו שכותב מרן הבית יוסף

והם כנגד שבעים ואחת

סנהדרין שבעים ועליהם משה רבנו זכותו תגן עלינו אמן

ועוד הוא מוסיף שם

בשם בעל הפלא יועץ רבי אליעזר מפאפו

בערך ראש השנה שכתב

כוונה כללית ישנה בכל פעם שמזכיר את המילה חיים

בתפילות של ראש השנה ויום הכיפורים

זוכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כותבנו בספר חיים למענך אלוקים חיים בספר חיים וכולי וכולי

אם יכוון האדם במילת חיים מלבד הסודות העמוקים שמצויים בה

מלבד השכינה הקדושה וניצוצות השכינה הקדושה שטמונים בכל מילה ומילה

אבל אם הוא יכוון במילת חיים שהוא מרגיש יראת השם

הוא מרגיש אהבת השם כל ימי חייו

וגם למשוך את הכוונה הזאת על חיי גופו שגם את הגשמיות שהוא פועל

יושפע ממנה

שפע ועבודה ושלמות לגשמיות עבור הרוחניות

אזי הוא זוכה ומתקן את רוחו ואת נשמתו

ועוד שהוא מונע מקודשא בריחו צער גדול ונחת רוח הוא עושה לשכינה הקדושה

ולכן יפה שעה אחת קודם

כדי שיבקש אדם בעולם הזה מכל חיה עולם הבא

ולכן אנו אומרים זוכרנו לחיים מלך

חפץ בחיים ומה הסיומת?

למענך

אלוקים חיים הכל בעבור שנעבוד אותך באמת ובלבב שלם

רבנו אריזל בשאר הכוונות זכותו תגן עלינו אמן

כותב בדרושי ראש השנה

בדרוש ו'

וכך מביאים רבותינו המקובלים בשמו

שבמילים זוכרנו לחיים יש לנו בכל האמרה הזאת יא' תיבות

עשרה מתוכם כנגד עשר ספירות דהיינו כתר, חוכמה, בינה, דעת,

חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ועליהם בראש ובראשונה מילת חיים שהיא המלכות המשפיעה על כל עשר הספירות כולם כל אחת כנגדה דהיינו כתר

כנגד המילה זוכרנו

חוכמה כנגד המילה לחיים

בינה כנגד המילה מלך דעת כנגד המילה חפץ

חסד כנגד המילה בחיים גבורה כנגד המילה וחוטבנו תפארת כנגד בספר

נצח כנגד החיים הוד כנגד למענך יסוד כנגד אלוקים

ומלכות שהיא מעל כולם הרי לנו אחד עשרה כנגד המילה חיים ועוד מוסיף הרב

ביסוד ושורש העבודה

ולכן במנחה

של שבת

שחל בעשרת ימי תשובה

או אם ראש השנה או כיפור חלים בשבת

אנחנו משנים מהנוסח במקום אב הרחמן אנו נוקטים אב הרחמים

מדוע נוקטים בעניין הזה של אב הרחמים

כותב רבנו האריזה על זכותו תגן עלינו אמן

כדי לקבל בעצם את הרחמים ממי שהרחמים שלו

לקבל את האזכור הזה של מי כמוך אב הרחמים זוכר את צורך ברחמים לחיים שתדון אותנו ותכתוב אותנו לרחמים לחיים טובים ולשלום

ועוד כותב הרב

בזמן אמירת ובכן תן פחדך השם אלוקינו מרע על כל מעשיך וכו'

צריך אדם לעורר במחשבתו

ואת שכלו כדי להבין שאכן יש מורא שמיים מעליו

שכינה נמצאת כנגד עיניו שבעית

תהיה השם לנגדי תמיד וכן צריך לדעת

שהעניין הזה של פחד כל יצור וייצור עלי אדמות שנמצא בעולם הזה צריך לפחד ובפרט מהקדוש ברוך הוא הגדול הגיבור והנורא

ולכן באמירת הפסוק הזה ובכן תן פחדך אדוני אלוהינו על כל מעשיך בעצם הפעולה בעצם הסיטואציה מבקש האדם

בכך רחמים והם משפיעים עליו ועל כל בני ביתו

וכן

כשאומר ואימתך על כל מה שבראת וכן כשאומר ויעשו כולם אגודה אחת וכן כשאומר ובכן תן כבוד לעמך וכן כשאומר תן ותמלוך אתה השם אלוקינו לבדיך ותמלוך אתה השם אלוקינו

כל זה צריך האדם לכוון בדעתו ובמחשבתו

ובסיום החתימה של הברכה כשאומר המלך הקדוש יכוון במחשבתו שאין יכולת בשום נבראה ונאצל להסיק ולהעריך את קדושת השם ברוך הוא ועל ידי זה ישמח בליבו ובמחשבתו בגודל אלאותו יתברך

שמחה עצומה עד מאוד

וכותב רבנו חיים פלאג'י

ולכן

בכל אמירת ובכן זה מופיע בספרי המקובלים גם

זה כנגד גימטריה בעצם

לשם הקדוש ע'ב שזה אחד מהשמות הקדושים שם עב

בכוח השם הקדוש הזה הוא מסוגל להמון דברים נפלאים המשפיעים טוב על האדם

ועוד

כשאומר עוז בידיך

דהיינו שהקדוש ברוך הוא יש בכוחו לשנות סדרי עולם עוז

את הימין והשמאל ששייך לרשעים הקדוש ברוך הוא יכול להכניע

ולהפוך שהשמאל יהיה לצדיקים

וכן שאומר תהילתך ליראיך יכוון לסור מדרך רעה המשתוללת בעולם הזה ולהתעלות בתפארת ויראה לעולם הבא

וכן כתב בספר יסוד ושורש העבודה באמירת אתה בחרתנו מכל העמים ויעלה ויבוא צריך לעורר אדם את עצמו בבכייה בשברון לבב

כדי לזכור שעצמו

של היום הקדוש משפיעה על מעשיו ובכך מתעוררים להם אורות גדולים

ורחמים גדולים בשמיים בעולמות העליונים.

ובכן, בעת אמירת אלוקינו ואלוקי אבותינו,

מלוך על כל העולם כולו בכבודך,

מתעורר האדם אצל הבכי,

וחס ושלום חילול שמו הגדול של השם בין האומות שמתעורר,

צריך האדם לחשוב באותו רגע בייחוד התיבות ויאמר כל אשר נשמה באפו,

אדוני אלוהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.

ובכך יבכה ויבקש מבורו עולם, מתי אזכה ויתקדש שמך הגדול על פי ובפי כל העולמות. למה?

כי עתה אנחנו יודעים כי אלוהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.

בחתימת הברכה

אנחנו אומרים ברוך אתה השם מקדש ישראל ויום הזיכרון.

אז צריך לכוון האדם לתת הודאה

לכבוד השם יתברך בפרטות ובכללות

כפי שמופיע בספר יסוד ושורש העבודה בשער תשיעי, פרק שלישי, פרק רביעי,

ובפרט בתפילות של שבתות,

ראש חודש,

רגלים,

וכן על זה הדרך שבנו זכינו שבחר הקדוש ברוך הוא יותר מכל האומות,

על יום הזיכרון שנתן לנו לפניו כדי שנבוא ונתפלל לפניו

ולא יהיה חס ושלום כמצוות אנשים מלומדה וכפי שכותב ישעיה הנביא,

בפיו ובשפתיו כיבדוני אבל ליבו רחק ממני.

ולכן כל אדם ואדם צריך להיזהר בזה מאוד.

וכשאומר,

ויום הזיכרון צריך לכוון לא רק על עצמותו של יום אלא גם על ראש חודש היות וראש השנה הוא מן החודשים הנסתרים ובעיצומו של יום זה ראש חודש.

ראש חודש תשרה מתחיל כיוון שכך יכוון את מילת

ויום הזיכרון גבי מה שנאמר בקרא בפסוק ובמדבר יוד יוד

והיו לכם לזיכרון.

הקולבו,

זכותו תגן עלינו אמן, כתב שישנה הבטחה לגאולה

בזמן שאדם מזכיר ותמלוך אתה ה' אלוקינו מהרה על כל מעשיון.

וימלוך השם לעולם אלוהיך ציון לדור ודור הללויה ודברך מלכנו אמת וקיים לעד בכך כותב בספר הזכירה

שיכוון גם האדם על ההבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לגאולה ועוד

שבניו של אדם יצאו הגונים שבניו של אדם יצאו קדושים

שבניו של אדם יצאו חס ושלום ללא

מידות רעות ומושחתות

וזהו שאנחנו מכוונים לכל ימינו שבעים שנה, שמונים שנה,

תשעים שנה, עד מאה ועשרים בעזרת השם אצל כל יהודי ויהודי

כי הקדוש ברוך הוא מבטיחנו ודברך מלכנו אמת

וקיים לעד

זאת היא ההבטחה כי כך הבטיח הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון

ויצא זכאי בדימוס ועל זכותו של אדם הראשון שיצא זכאי ובדימוס

על זה אנחנו נשענים ובטוחים שהקדוש ברוך הוא יכתוב אותנו לחיים טובים ולשלום בראש השנה אמן

בנוסף

הפסוק כותב

וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך כותב רבנו חיים פלאג'י

במועד לכל חי בפסוק הזה ישנם שישה תיבות

כנגד שש קצוות

ומתחיל בו' וכתוב

ומסיים במילה באות כף

וזה רומז לשם הוויה ברוך הוא שהוא בגימטרייה עשרים ושש

כך כתבו בשם

גם גורי רבנו האריזל

באמירת הטוב שמך ולך נאה להודות ישנה כוונה פשוטה

שמכוונים אותה כל ימות השנה והיא בשם הקדוש כף ה' ת'

וזהו שם מאוד המסוגל לשמירה

סגולתו של השם הזה היא רבה ועצומה מאוד

ולכן גם באלו הימים בתפילות שמונה עשרה

בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים ראוי לכוון בכוונות הנ״ל הידועות

בברכת שים שלום כותב בעל היסוד ושורש העבודה באות יא

בחתימת ברכת שים שלום כותב רבנו האריזל בכל עשרת ימי תשובה

כתיב המברך את עמו ישראל בשלום כמו בכל השנה

אבל הנוסח

הוא לא השלום כמו שאנחנו נוהגים לומר, אלא מברך את עמי ישראל בשלום.

בסיומו של הנוסח שאנו אומרים עושה שלום במרומיו, אז אנחנו מזכירים עושה השלום במרומיו.

רבי צבי אלימלך מדינוב,

בספרו איגרא דה פירקה, בעל הבני ישכר הידוע, זכותו תגן עלינו אמן,

כותב בשם ספר עשרה מאמרות

כל האומר מזמור שיר למעלות אשא עיני אלי ערים

בסוף כל תפילה,

קודם שעוקר את רגליו ואומר עושה שלום, מזמנים לו את בת זוגתו ההוגנת לו.

והמבקש רחמים על הזיווג העליון של השכינה הקדושה השכינתה בגלותה, כפי שכותב הזוהר הקדוש,

שהשכינה חסרה בזיווג שלה כי אין בית מקדש, אין מקום להשרות את השכינה.

לכן השכינה היא בגלות,

הוא נענה בתפילתו תחילה. ולכן כל רווק,

ראוי שיבקש קודם כל על זיווג השכינה הקדושה,

ובכך גם יזכה לזיווג הראוי לו משורש נשמתו

מיד ממש.

המשנה ברורה בסימן קכב בסעיף קטן ח' בהלכות

תפילת 18,

כותב

שאומרים יהיו לרצון אמרי פי.

היו לרצון אמרי פי מסוגל לכמה עניינים תחילתו יוד,

סופו יוד,

תיבותיו יוד, יש שם בערך עשרה אותיות יוד.

יש בו ארבעים ושתיים אותיות.

ארבעים ושתיים אותיות כנגד שם מ״ב,

שהוא מסוגל לקבלת התפילות שלא ישובו ריקם. ואם אדם מכוון ביהודים הללו

כנגד כל שם הוויה ליודעי חן,

אז בוודאי ובוודאי שזה משפיע עליו.

ולסיום,

כותב בעל היסוד ושורש העבודה נוסח

שאומרים עושה שלום ממרומיו וברחמיו יעשה שלום עלינו, משתנה לנו באלו הימים כפי שמובא.

וכך אנו נוהגים לומר עושה השלום ממרומיו,

להוסיף כפי גם שמובא בדברי רבנו הארי.

יהי רצון בעזרת השם שיזכנו השם לתפילה בכוונה,

בשלמות שתשפיע עלינו שפע,

קדושה,

ברכה והצלחה עד בלי די. אמן.

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.