מי חייב ומי מוציא ידי חובה – גבולות השליחות והברכה במצוות נר חנוכה

 - - - לא מוגה! - - - 

בשמונת ימי חנוכה לא יאמר את ההלל רוב הראשונים חולקים על זה ואין כאן דברי הרמה אם היה דברי הרמה והם קיבלו הוראות הרמה אתה יכול לומר שהם חייבים לנהוג כך הרמה לא דיבר בזה ולכן גם לאשכנזים כדאי להגיד ולכתחילה שיגידו את ההלל אני אעביר את דרפד קוראים וקורבנות הנשיאים שבא ברכת ברכת כהנים ברכת כהנים בבית האבלים אומרים ברכת כהנים האנשים הכהנים האחרים רק אם האבל עצמו הוא כהן הוא לא רשאי לעלות למה כי הוא אומר שמה וישם לך שלום והוא לא רשי באמירת השלום לכן הוא יוצא רגע החוצה אבל כהנים אחרים שהם ברוך השם לא אבלים אפילו בביתו של אבל בכל שבעה ימי אבלות אומרים שמה ברכת כהנים הוא הכהן הוא לא אומר שוב למה הוא לא אומר כי הוא יוצא החוצה הוא משתמת החוצה אם לא אמרו לו לעלות הוא לא חייב החובה דאורייתא מתי הכהן עובר בעשה כברכו אמר להם אם אמרו לו לעלות כאן הוא משתמת הנהם לא השתמץ אלא הגיע רצה משום מהשמר לו תעלה אם אמרו לו את המילה הזאת תעלה אין ברירה הוא חייב לעלות רס מנענו כדי שלא יבוא לידי איסור דאורייתא אמרנו האבל חייב בכל המצוות אלא כל ההיתר הוא שלא יעלה לדוכן בגלל הטעם זה השם עשה השם נגיד לה ונשמחה בו וישים לך שלום כל זה בגלל שהוא יצא החוצה פורש ויצא לפני רצה זה כל התחבולה ואז הוא לא עובר על שום איסור אבל אם באמת אמרו לו יהיה הדבר שונה לארץ אם לא עיקר לא יכול לעלות אפילו שאמרו לו כי מה שאומרים לו אחרי רצה זה לא שווה לא רק לגבי אבל אפילו כהן רגיל לכן שתמץ ויצא מיד החוצה עקירה בין רצה עד המחזיר שכינתו לציון רק באותה הברכה זה נקרא עקירת רגליים אבל במודים הוא לא יכול לעקור עגליו זה כבר מאוחל לכן שתמת ויצא החוצה מחר אנחנו מוציאים ספר תורה אחרי קריאת ההלל חוטב מלך מעולל בתשבחות אמן ומיד מוציאים ספר תורה למה אנחנו עונים אמן אחר עצמנו הכלל אמרנו כל שתי ברכות צמודות יחד שתי ברכות או יותר עונה אמן אחר עצמו כמו שאנחנו אומרים בכל יום אחרי ישתבח מלך אלחי העולמים אמן המברך את עמו ישראל בשלום אמן או בברכת המזון בוני ירושלים אמן כאן ברכה ראשונה לגמור את הלל ברכה אחרונה יעלוך חותם מלך מעולל בתשבחות אמן כך גם בהפטרה שבת או יום טוב חותם בסוף אומר הרעה בפקודת הלבים חותם המפטיר בברכה האחרונה מקדש השבת אמן לא רק אנחנו עונים אחריו אמן אלא גם המברך המפטיר גם הוא צריך לענות אחר עצמו אמן כמונו זה הכלל בכל אותם הברכות אשכנזים לא נוהגים כך האשכנזים נוהגים כדעת הרמה והם רק בברכת המזון אומרים אמן בונה ירושלים אמן להפריד להבדיל בין שלושה הברכות הראשונות שהם דאורייתא לרביעית שידר בנחנו לא מפרשים את הסוגיה כך אלא המנהג שלנו כמו שאמרנו עלבה דמרן בסימן רטו שעונה בכל אותם המקומות אמן אחר עצמו לכן גם בהלל מחר בעזרת השם אנחנו נאמר מלך מעולל בתשבחות אמן באמצעל סיים בעל לא סיים לא לא רק אחרי שיסיים נו אומר יעללוך ואחרי שיסיים מלך מולל בתשבחות אז עונה אמן חר עצמו אחרי הרי הלל כמו שאמרנו קוראים בקורבנות של פרשת הנשיאים ולמה מדוע דווקא קוראים בקטע הזה חנוכת המשכן הייתה צריכה להיות בכף הה כסלב אז כבר הושלמה עבודת המשכן אבל הקדוש ברוך הוא העיקב את זה עד ראש חודש ניסן הקדוש ברוך הוא נתן תשלומין כשבאו לחנוך את חנוכת המזבח באמצע בית שני בתקופת המכבים היה בכף הה כסלב ואז אנחנו קוראים באות אותה הפרשה כשנכנסו המכבים הרי היוונים הרשעים שקצו את המזבח הקריבו שמה חזיר לכן היה צורך לפרק את האבנים לגנוז אותם בנו מזבח חדש חנוכת המזבח ולכן אנחנו קוראים מחר את הקטע שהתחיל נחשון בן עמינדם הוא הראשון שהקריב שם בפרשת הנשיאים אנחנו קוראים את אותו הקטע אלא שמתחילים קודם עם הכהן מתחילים ברכת כהנים גם זה נמצא שם בסוף פרשת נסו מתחילים קודם כל ברכת כהנים אבל לא מספיק לקרוא לו עוד רק ברכת כהנים עד וישם לך שלום אלא חייבים לקרוא לו גם את הקטע של נחשון בן עמינדיו עד פר אחד בן בקר הלוי קוראים לו פר אחד בן בקר עד וביום השני השלישי חוזרים לו עוד הפעם את כל שישה הפסוקים הקטע של נשון ונחשון בנעמנדו עד הסוף את כל השישה הפסוקים חוזרים על הכל. כך עושים גם ביום השני. כולם, כל שלושה העולים קוראים רק בקטע של חובת היום ביום השני וכן הלאה עד היום השמיני ועד בכלל. ביום השמיני הראשון קורא ביום השמיני, ביום השמיני עד פרחת בן בקר. הלוי קוראים לו פרחת בן בקר עד ובו ביום התשעי. השלישי הישראל חוזרים לו עוד הפעם וביום השמיני ואחר כך תמשיך ותגמור לו את כל הפרשה ביום התשעי עד בעלותך את הנרות כן עשה את המנורה כי כל חובת היום זה העיקר באותו קטע שהקריב המקריב ולכן הכהן לוי וישראל צריכים מחר לקרוא בקטע של נחשון בן מן אדם כך גם ביום השמיני חלק מהאשכנזים עושים אחרת הם הם לא יתנו לך לחזור כל כך תורח ציבור אלא אם הישראלים ממשיכים כבר ביום התשעי וכן הלאה הם כבר רצים הלאה טוב מי שיתפלל איתם בדיעבד יצא ידי חובה אבל אנחנו נוהגים כמו שכותב פרי האדמה ושאר האחרונים שגם ביום השמיני כל שלושה העולים קוראים את הקטע שלו ביום השמיני ורק בסוף אחרי שגמנו ביום השמיני לעולה השלישי אז אתה יכול להמשיך ולסיים וביום התשעי משם הנ על הסדר סדר התפילה ביום ראשון הבא יום ראש חודש מתפללים כמובן אומרים יעלה ויבוא נוסף לעל הניסים אחרי שגומרים את ההלל אומרים קדיש תתקבל מחר לא מחר אחרי ההלל אומרים חצי קדיש לא אומרים תתקבל מה נשתנה למה ביום ראשון הבא ראש חודש אומרים תתקבל למה כאן כי מחר אתה לא צריך לומר תתקבל אחרי ההלל אתה אומר את זה במקומו אחרי הובא לציון אנחנו רוצים שגם משרי יושבי ביתך ובא לציון גם עליהם יחול הקטע תתקבל צלותנה ובענה ולכן אתה מאחר את זה אבל ביום ראשון או בשבת יש לך בלו אחי פעם שנייה תתקבל אחרי מוסף ולכן אתה לא צריך לפחד מה אתה אומר אני רוצה גם על אשרי גם עלובה לציון שיהיה תתקבל תגיד אחר כך אחרי מוסף יש לך עוד הפעם תתקבל ולכן אין לך בעיה אתה יכול לומר פעם שנייה אחר כך אתה יכול מיד בהלל ומתקבל אבל מחר כל השבוע כולו כל ששת הימים עד יום שישי כך גם ביום השמיני בשבוע הבא ששת הימים הללו אומרים רק חצי קדיש אחרי ההלל רק יומיים שבת וראשון ראש חודש אלה הם היומיים שאומרים אחרי הלל תתקבל כל זה בלכתחילה חזן טוב יודע ההלכה למד סימן תרפד הוא עושה בדיוק כך אבל יש חזנים לא למדו ולא יודעים כלום והוא בא ושואל כבר אמר תתקבל יצא או לא יצא טוב יצא בדיעבד לא צריך לחזור פעם שנייה תתקבל כשיגיע חיזקו ממצבכם יגיד קדיש שיהיה שלמה בדעבד יצא מה ידבה אבבה והבדל לכתחילה ידייק כמו שאמרנו שאחרי ההלל יאמר רק חצי קדיש. כל השבוע יש לנו רק ספר תורה אחד. ביום שבת שלושה ספרי תורה. ביום ראשון יום ראש חודש תבת שחל בחנוכה. ביום ראשון הבא יש לנו שני ספרי תורה. הסדר ביום שבת זה אחרי שגומרים את הברכת כהנים והחזרה מברכים על ההלל אחרי ההלל מוצאים שלושה ספרי תורה ספר תורה הראשון מברכים שבעה עולים פרשת מקץ אחרי זה ספר תורה השני של ראש חודש עולה העולה ואומר וביום השבת ובראשי חודשכם ספר תורה האחרון קורא בעניין חנוכה וביום יום השישי זה הסדר. ההפטרה צריכה להיות דומה תמיד בעין האחרון. ספר תורה האחרון היה בשל חנוכה וביום השישי. לכן קוראים גם את ההפטרה של חנוכה רוני ושמחי. זה הסדר מה שצריך להיות בלכתחילה. אם עלו שבעה עולים בספר תורה הראשון פרשת מקץ יגידו קדיש גם אחרי הספר תורה הראשון אז בסך הכל יהיו לך שלושה קדישים אבל אם משום מה חזן מהר ולא העלו שבעה אלא רק שישה עונים בפרשת מקץ לא יאמר קדיש על הספר תורה הראשון אלא רק שני קדשים על השני והשלישי הכלל הוא לא אומרים קדיש עד שיושלם חובת היום. כך גם יום שאחריו, יום ראש חודש ביום ראשון צריך לומר קדיש רק אחרי ארבעה עולים. הרי יש לך ביום ראש חודש מינימום חובת היום ארבעה, לא פחות ולא יותר. אתה קורא שלושה בפרשת ראש חודש. העולה מספר ארבע עולה בשל חנוכה. אתה לא יכול לומר קדיש על הספר תורה הראשון עדיין לא הושלם חובת היום אלא את הקדיש יגידו רק אחרי שעלי העולה הרביעי ישלים את חובת היום אחרי קריאת חנוכה רק אז יאמר את הקדיש אנשים טועים בזה וחושבים שמספר הקדשים זהה שווה למספר ספרי התורה זה לא נכון זה לא קשור עם ספרי התורה זה קשור עם חובת היום ניקח משלדוגמה בית כנסת עני יש להם רק ספר תורה אחד בלבד זה הכל העלו שבעה עונים פרשת מקץ יגידו קדיש גוללים את הספר תורה הזה עכשיו לפרשת פנחס זה אותו ספר תורה זה לא אחר גמרו פרשת ראש חודש ופרשת פנחס עוד הפעם קדיש גוללים עוד הפעם חזרה לפרשת נשוא ופרשת חנוכה שוב העולה המפטיר האחרון עוד הפעם יגיד קדיש על אותו ספר תורה עצמו שלושה קדשים. אבל אם היה להם שלושה ספרי תורה ובספר הראשון פרשת מקץ עלו רק שישה עולים, אמרנו שלא יגידו קדיש על הראשון. כך שזה לא קשור מהמספר ספרי התורה, אלא זה קשור צמוד יותר. כמו שאמרנו למספר העולים. אם הושלם חובת היום אפשר לומר קדיש. לא הושלם חובת היום עדיין אתה לא יכול לומר קדיש. לפעמים זה שהקנה השלישי ספר תורה הראשון של ראש חודש הוא גמר את הספר של ראש חודש הוא קנה שלישי והוא חשב שיש בזה קדיש אולי גם הגבאי יטעה אותו אולי כשמכו אפילו אחי זה בעיה שלו אם הוא טעה תגיד לו תבוא לברוך עוף תבוא בשעה 900 גומרים את השיעור תגיד שמה קדיש אבל אי אפשר לומר קדיש צריך לעצור אותו להגיד לו שרק הרביעי אחרי שיושלם חובת היום יאמר קדיש ולא קודם לכם כן על קמינה עוד אסור להעלות כהן אחר כהן לוי אחר לוי אם הוא שלמה חובת היום המשלים בספר הראשון היה כהן אתה יכול לקחת עוד שני כהנים שלושה כהנים בזה אחר זה מותר לכתחילה למה כותב הגאון רבי יוסף ידיד בספרו ימי יוסף יש קדיש שמפריד באמצע ולכן אין בעיה אין אין חשש מעין הרע אבא ובן או שלושה אחים בזה אחר זה יש להם הזכרה של האבא של הסבא ושלושתם קנו את העליות האחרונות אין בעיה יכולים כל שלושת האחים לעלות בזה אחרי זה כיוון שיש קדיש באמצע אבל אם אין קדיש אם יעלו רק שישה עולים תהיה בעיה לא נוכל להעלות שלושה אלא רק שניים מתוכם לכן כדאי בלכתחילה שהחזן יעלה שבעה עונים כדי לאפשר להם לאכול לשלושת האחים שעלו משלים ומשלים ומשלים שיהיה להם את שלושה הקדישים לעילוי נשמת השלישית ואמר פסוק הראשון של הקדוש הפסיק אותו תלוי אם ענו אמן או לא אם אנשים לא ענו אמן צעקו עליו שיפסיק אבל אם הוא אמר שמ רבה וכולם ענו אמן זהו זה מה דאבה אהבה כיוון שהתחיל לא להפסיק אותו שיגמור עלי כן כן כי זה העיקר מה שהוא אמר זה היה מיותר אלא הרביעי זה העיקר אחרי שגמר הרביעי אז הוא יאמר את הקדיש עין הרע ש כן ודאי שיש עין הרע אבל אם יש קדיש באמצע אין בעיה כל העין הרע הוא כשזה אחד אחרי השני ואין משהו שיפריד אבל אם יש קדיש אומרים גם קדיש גם ההשכבה מי שברך וכולי היית פעם אצל הבוכרים בבית כנסת בשבת שמה אומרים מי שברך זה לוקח רבע שעה הם לא תורמים רק חי שקלים וזהו הם הולכים לפי הסדר לחיי כהנה חי שקלים לחיי הולכים לפי הסדר גומרים את הגברים יש גם נשים לחיי הגברת צרה חי שקלים לחיי ככה לוקח להם רבע שעה אז בין אחד לאחד זה בסדר אין עד שיבוא השני כבר שכחו מהראשון לכן אין חשש עין הרע אם אין שום הפרדה זה לא טוב יש בזה גם לעילוי נשמה מה אפילו שזה חצי למה לא גם בחצי קדיש גם כן יש תועלת בדבר גם לגבי שיעור נניח אם תרצה להביא כאן שני חכמים שיגידו שיעור וזה אחר זה אבל שניהם אחים או אבא ובן גם זה לא טוב אבל אם האחד אומר משמונה עד תשע והשני יגיד מתשע עד 10 ובאמצע יהיה קדיש זה יהיה בסדר פעם היה כאן חכם בן ציון היה יום שכולו תורה והוא התחיל לומר היה קצת עייף ביקש מהבן שלו שימשיך אבל הוא לא נתן לו כי לא היה קדיש באמצע אז הוא ביקש ממני תגיד אתה כמה דקות אני אמרתי הפרדתי בין האבא לבן יבדה לחיים אחרי שאני אמרתי כמה דקות אחר כך נתתי לחכם אליהו שימשיך הלאה אבל אם היינו אומרים קדיש היה הפרדה באמצע אז אפילו אם יהיה שני אחים או אבא ובן גם בזה לא יהיה חשש עין הרע כמו בתורה שבכתב אותו דבר גם לגבי תורה שבעל פה שני הדברים שווים סד דנה דרעחדו כותב הרמא אם חל חתונה בשבת זו מפטירים בשל חנוכה אצל האשכנזים לא רק אצלהם אלא גם חלק מהספרדים כשיש חתן בשבת חתן לעולם מוציאים ספר תורה שני הניח הפרשה הזו הייתה וישב יעקב רק ספר אחד אבל אם יש חתן לכבוד החתן מוצא עוד ספר תורה ונותנים לחתן עלית מפטיר קוראים לו בפרשת חיי שרה ואברהם זקן הוא מברך על זה אשר בחר בנו אחר כך תרגום גומר את הספר תורה השני מתחיל בהפטרה אשר בחר בנביאים טובים וההפטרה שלו היא סוססיס יש שמה כחתן חן פאר ככלה עד היום אם תלך לטורקיה תראה שמה ככה נוהגים יש חתן שבת חתן זה לא רק בשביל לאכול קוגל לעשות קדושה רבה, אלא ממש מוציאים ספר תורה. אנחנו לוקחים חומש, קוראים לו מהחומש והמתרגם אומר ואברהם סי וכולי. אז אצלהם ממש קוראים וברכים, יש להם על מה לסמוך. הם יכולים להמשיך ממנהגם. במברים אמורים בשבת רגילה. השבת הזו שבת חנוכה. ההפטרה של חנוכה זה פרסומי דניסה. אף אחד לא יכול להזיז את ההפטרה הזו ממקומה. ולכן יפטירו רוני ושמחי ולא סוס אסיס. אפילו אם נתנו לחתן את העלייה האחרונה גם כן לא ישנו. אבל למרות שאנחנו מפטירים בהפטרה של חנוכה יאמר פסוק ראשון ואחרון של ראש חודש כ אמר השם השמיים כיסאי. אחרי זה אמר פסוק ראשון ואחרון ויאמר לא ינתן מחר חודש כי גם יום ראשון זה ראש חודש לכן יגידו ראשון ואחרון אין מה להפסיד אבל עיקר ההפטרה זה העניין של חנוכה זה מה שרצוי לומר בלכתחילה אבל בין לכתחילה לבין דעבד לצערנו הדבר מצוי הרבה שהעולה מפטיר הוא לא בא ללמוד תורה לא למד מימיו תרפד אלא יש לו ברוך השם הרבה כסף יש לו גם הזכרה אבא שלו שמת עשה אותו יתום לא עשה אותו חכם והוא בטעות במקום לומר אוני ושמחי אמר כה אמר השם השמיים כיסאי לפעמים אתה שומע ואז אתה יכול לתקן אותו תרוץ מ תקן אותו תפתח לו רוני ושמחי אבל לפעמים יש רעש כולם קוראים ביחד כל מה שקוראים ביחד כדי לא לבייש את העם הארץ אם הוא יקרא לבד מכל רם כל שני מילים יהיה לו שלוש טעויות וכן על זה הדרך. אין לה דבר סוף. אתה לא יכול גם לתקן אותו. לכן כולנו קוראים ביחד לחפות עליו. ואז לא שמו לב מה הוא אמר. רק אחרי זה התברר לנו שהוא אמר או הפטרת פרשת השבוע או מחר חודש או השמיים כיסאים. וכולם אם אמר בדעבד יצא. מה אתה מברך אשר בחר בנביאים טובים? כולם נביאים טובים ולכן מדיעבד יצא. אבל ברך התחילה אפילו שגם היה מקדש השבת עדיין יכולים לקרוא בלי ברכה. יאמרו הקהל עוד הפעם רוני ושמחי כדי לקיים את ההפטרה הנכונה אבל כל זה בדיעבד בלכתחילה אם אתה יודע האדם הזה עם הארץ אל תסמוך עליו אלא הוא גמר את הברכה נותן התורה גמר את הקדיש תיקח אתה את החומש תראה לו קוראים פה רוני ושמחי תיקח אתה תאיר לו את העיניים כדי שלא יעשה טעויות לא יעשה שיבושים יגמור את ההפטרה תראה לו גם את הפסוק ראשון ואחרון כה אמר השם השמיים כיסי. יש הרבה בתי כנסת לא מוכרים מפטיר. עליית מפטיר. נותנים באופן קבוע לרב. איך אומרים? פרמיות של החכם חוץ מהמשכורת. אז נותנים לו גם עליית מפטיר תמיד כדי למנוע שלא יהיו טעויות כאלה, לא יהיו שיבושים כאלה. החכם תמיד קורא יפה מילה במילה, הכל בסדר. טוב, אלה אלה בתי כנסיות שאין להם שום בעיה. תמיד ההפטרה שלהם היא 100%. אבל רוב הבתי כנסת צריכים את הכסף קטן, כסף גדול של המפטיר, אין להם ברירה. עניים ירודים, צריכים לשלם על החשמל ועל הניקיון ועל המים. טוב, אין ברירה שימכרו, אבל לפחות תאיר את העיניים לאותו המפטיר כדי שלא יבוא לידי טעות. קורה לפעמים טעות ביום ראש חודש. היה צריך להיות שלושה עולים בראש חודש, רק האחרון הוא שצריך לקרוא בפרשת חנוכה. במקום זה, החזן קרא ארבעה עולים בראש חודש. איך אנחנו אומרים בכל ראש חודש רגיל? על הפסוק השלישי ואמרת להם חוזרים ללוי. הוא חזר ועשה בדיוק אותו דבר ארבעה עולים. השאלה היא מה יעשו עכשיו? יקראו בספר תורה של חנוכה או לא? אם לא הוציאו ספר תורה של חנוכה יוותרו. כיוון שחובת היום ארבעה עולים, ביום ראש חודש מותר לעשות מלאכה ולכן אסור להוסיף על ארבעה עולים. שבת ביום טוב שמותר לעשות מלאכה אתה יכול להוסיף גם העולה. אבל שני וחמישי בראש חודש שמותר לעבוד זה תורח ציבור. ולכן אם שכחו לא הוציאו בכלל ספר תורה שני של חנוכה כמה שכבר הושלם חובת היום קראו ארבעה עולים בשל ראש חודש בדיעבד יצאו. אבל אם כבר הוציאו ספר תורה שני כאן יש בעיה. אם לא תקרא בספר תורה שני אנשים יגידו למה לא קראו בזה? הם לא יודעים את ההלכה שאמרנו בגלל תורח ציבור, אלא הם יגידו חלילה היה בספר תורה טעות. אז יש כאן פגם ספר תורה. ולכן בגלל פגמו של הספר תורה אין ברירה ואנחנו חייבים להוסיף עולה חמישי. מותר לידחי ההלכה שאמרנו ולא יהיה חלילה גם ספר תורה. העלים שכחו לא הוציאו את הספר השני הסתפקו באמירת הארבעה עולים הראשונים עם ברכה. כן. וחזר עוד הפעם ימר עוד הפעם קדיש לפעמים התחיל החזן במקום לקרוא פרשת ראש חודש במקום זה יש לו שני ספרי תורה והתחיל קודם כל בפרשת חנוכה טעם והתחיל פרשת חנוכה מה יעשה לא הפסיקו אותו אתה לא יכול להפסיק אותו התחיל כבר וביום השביעי תן לו שיגמור את כל הקטע כולו אחר כך תחזור אחורנית העולה הלוי והלאה ימשיך לקרוא בספר תורה השני של ראש חודש אז במקום שמתחילים בראש חודש שלושה וביעי חנוכה כאן יהיה להפך כאן הראשון הכהן היה של חנוכה יגמור לו עד וביום השמיני ואחר כך יחזרו הלוי והישראל ארבעה עולים השלושה הנותרים יעברו לשל ראש חודש זה טוב אם נזכרו מיד מיד נזכר מיד אז שלא יעצור בקטע פר אחד בן בקר אלא שם שיר תגיד לו תגמור אבל לפעמים היה לו שתי טעויות טעות ראשונה במקום להתחיל בשל ראש חודש התחיל בשל חנוכה דבר שני הגיע עד פרן בקר וסיים שם והעולה אמר ברכה אחרונה אז אם כך אם הוא כבר אמר ברכה אחרונה אז אין לך ברירה גם את השני אתה צריך לעלות גם את הלוי בשל חנוכה אז אם כך אומר חלקת יעקב תעשה עסק שלושה בשל חנוכה תקרא לא רק לשני גם לשלישי שיחזור וביום השביעי בשל חנוכה והאחרון הרביעי יקרא בבת אחד את כל פרשת ראש חודש כמו שעושים בשבת בשבת מה אתה עושה עולה אחד קורא את פרשת ראש חודש גם פה תעשה אותו דבר כך יהיה לגבי דעבד לפעמים לא רק החזן בבולבל או שאנשים בכלל לא שמים לב מה הוא אמר הם יושנים חצי ישנים עדיין חולמים חלומות נמצאים בעולם אחר לא שמים לב ואין מי שיתקן בכלל את החזן רק אחרי נזכרים לשאול טוב שאחרי זה גם נזכרים לשאול לפעמים לא ידע בשכבה פקומה בכלל לא שמו לב השם ירחם עליהם אבל בלכתחילה ידייקו לפני שהוא מתחיל ברכות השם המבורך שיפתח החזן את הספר תורה ויראה הוא צריך קודם כל להתחיל בפרשת ראש חודש יראה לו צו את בני ישראל ואז מברך את הברכה הראשונה כד וכדד ה כמו שאמרנו שגיעות מביא אם קרא לו טעות בחי גבנה טוב מי דהבה אהבה ביד עבד יצאו ידי חובה סוף סוף קראו גם בזה וגם בזה בסדר שאמרנו אם חל חנוכה ביום שבת יום הראשון של חנוכה חל ביום שבת ממילא יום השמיני יחול בשבת שאחריו. אז גם בפרשת וישב וגם בפרשת מקץ בשניהם מוציאים שני ספרי תורה. ביום הראשון, שבת הראשונה קוראים בהפטרה של רוני ושמחי. שבת השנייה שזה נר שמיני של חנוכה צריך גם כן להפטיר בעניין חנוכה. מפטירים בחומה בספר מלכים בנרות של שלמה. זה לא מצוי, אבל קורה פעם בכמה שנים גם דבר כזה ואז לעולם חייבים להפטיר בשל חנוכה גם בחיי גבונה לא רק בשבת הראשונה אלא גם בשבת שאחריה שוב גם בזה הוא בלכתחילה בדיעבד אם שכחו ולא אמרו בשל חנוכה בדיעבד מה ידי אהבה אבה ויצאו בזה ידי חובה טוב נחזור להלכות שבת משנה ברורה חלק ג' אנחנו קוראים מדי מדי ערב שבת את המשנה במי מדליקין. המשנה בשבת דף כ אומרת לנו איזה שמנים ופתילות אפשר לברך עליהם להדליק נר של שבת אפשר להדליק בהם ואיזה שמנים ופתילות שאסור לברך ולהדליק בהם. שם המשנה מדברת לא רק לגבי נר שבת אלא גם סתם נר. הרי בזמנם לא היה חשמל. כל התאורה שלהם הייתה על ידי הנרות. אז בכל אותם הנרות אסור להדליק. גם אם זה לא במיוחד לנר שבת, בכל מקרה הדבר אסור. והסיבה היא אותם השמנים והפתילות שלא בוערים יפה, האש כל הזמן מסכסכת וקופצת. אם הוא יושב וקורא לאור אותם הנרות, יש חשש פן ישלח ידו ויתה יעבור על איסור מבעיר או מכבה. ולכן אסרו חכמים להדליק. המשנה הראשונה בסוג הפתילות אין מדליקין לא בלחש לא בחוסן. כל אלה סוגי פתילות שאי אפשר להדליק בהם. המשנה שאחריה לא בחלב וכולי. המשנה עוסקת בסוג שמנים שלא בוערים יפה וגם בהם אסור להדליק. אמרנו בסימן תרעג שבערב שבת חנוכה לא אומרים מתבממה מדלקים לרמוז שלגבי נר חנוכה אין את הדין הזה שמה אתה לא יכול לקרוא לאור הנר להנות ואין חשש שמ ישלח ידו ויתה כי הנרות הללו קודשיהם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד שמה החששמיטה לא קיים ולכן אנחנו רמזים את זה ולא אומרים ביום שישי זה במי מדלקים אבל בכל הערב שבת למרות היום שיש לנו חשמל אפילו אחי עדיין צריך להיזהר בדבר השמן סויה השעבה רגילה הם כשרים דכתחילה אבל שמן זית מצווה מן המוחה יש בו גם סגולה לאריכות ימים רבי חינ בן