חובת ונשמרתם בעניין עישון, ואיסור בישול לגוי ולמחלל שבת ביום טוב ובחינת תקפות הגיורים

- - - לא מוגה! - - -

ברוך השם, הרב עשה חיל שנים רבות, ובעזרת השם יעשה חיל עוד כהנה וכהנה בבריאות איתנה ונעורה מעלייה, יזכה לשנים רבות, נעימות וטובות, אמן ואמן, זכו למצוות. וחומש שמות, פרשת בוא התורה נותנת לנו היתר לגבי יום טוב, אך אשר יאחל לכל נפש, הוא לבדו יעשה לכם. אבל התורה כאן הגבילה אותנו במקצת. לכל נפש, דבר השווה לכל נפש, ולכן בכתובות ו' הגמרא אוסרת לעשות ביום שבת את המוגמר. המוגמר הוא, לוקחים מחטה, מנגל, שיש שם גחלים, מפזרים על זה את הבשמים והעשן שמיתמר, העשן הזה יש בו הרבה ריח טוב. הגמרא אוסרת לעשות את הדבר הזה ביום טוב, כיוון שרוב בני אדם לא עושים את זה, דבר שאינו שווה לכל נפש, ולכן הוא אסור ביום טוב. קורבן נתנאל לומד מאותה הסוגיה, שהוא הדין גם לגבי עישון הסיגריות ביום טוב, שגם הוא אסור, גם זה דבר שאינו שווה לכל נפש. והרב ממשיך ואומר שם, שמעתי שיש מי שאומר שיש לו ראייה מהשס שמותר לעשן ביום טוב. והרב עונה ואומר לו, זה מהשס של היצר הרע. עד כדי כך, הרב תוקף את המתירים בעניין זה. גם בספר עמודי אור של הגאון הרב הלר, הוא היה לפני כמאה ושלושים שנה, גם שם מבואר לאסור. הוא מצטט את דברי הפני יהושע שכתב לאתיר. הפני יהושע טוען, נכון שיש קצת נזק בעשן של הסיגריות, בריאה, אבל זה אולי מועיל לפעולת המעיים. הוא מצטט את מה שנאמר בפסחים מ״ב, כל דקשה להי מעלה להי, ולכן הפני יהושע דעתו להתיר, אבל עמודי אור אומר, אין הצר שווה בנזק המלך. הנזק הוא פי כמה וכמה, ולכן הרב כותב בתוקף לאסור. גם בעל המשנה ברורה, גם הוא כותב לאסור. לפני כחמישים שנה, רבים מגדולי האחרונים כתבו להתיר אז, אבל גם אותם הרבנים שכתבו אז להתיר בשנים האחרונות חזרו בהם וכתבו לאסור. הרקע למהפך הזה בדעתם, הרקע הוא כך בזמנו יותר מ-51% מבני האדם, רוב האנשים היו מעשנים בכל ימות השנה, וממילא לגבי יום טוב זה היה נחשב כדבר השווה לכל נפש. אז מי שזוכר, הצבא היה מחלק סיגריות בחינם לחיילים. אז אם זה בחינם, גם מי שלא היה רגיל לעשן היה אומר לאפסנאית, תן לי שתי חבילות, אני רוצה שניים. שגם שמופיח את חבילי אמרי קבאת מצוין, איני מתור, זכית. אם לא, כל המצוות של אותו האדם שלא קיבל את התוכחה, כל המצוות שלו באים אליי. והעבירות של המוכיח עוברים לאותו האדם שלא קיבל את התוכחה. מצטט אותו הגאון חידה בספרו חומת תנ״ך, פרשת קדושים. ולכן יש לך רק רווח ממה שאתה מוכיח, אם אמרת את הדברים בין אם הוא קיבל, בין אם הוא לא קיבל, ממה נפשך אתה יוצא משם ברכוש גדול. אלא שהגאון חידה מדגיש ואומר, כשאתה בא להוכיח אל תתכוון לקחת ממנו את המצוות. הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא, לא תנסה להלביש עליו את העבירות שלך, אלא תתכוון שבאמת דבריך יהיו נשמעים. אבל אנחנו אומרים את הרעיון של ספר חסידים, כי הרבה פעמים אדם יוצא מאוכזב כשדבריו לא נשמעו, אנשים לא מקשיבים לו ולא שומעים למה שהוא אומר, אבל לפי מה שאמרנו, בכל מקרה יש לו רווח גדול. ולכן מן הראוי גם להוכיח את האנשים. אני אומר את זה גם ביום טוב, אבל לא רק ביום טוב. יש עלינו את החובה להסביר את הדברים. מצוות ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, מה שלמדנו בחומש דברים, פרק ד', זה לא רק ביום טוב, יש את החובה ונשמרתם. בכל ימות השנה יש את החובה האמורה. ידוע מה שהגמרא אומרת לנו בברכות ל״ב. אותו השר שאמר שלום לחסיד שהיה עומד בתפילה, ולא ענה לו החסיד שלום. המתין לו עד שסיים את התפילה, ואז הוא הוכיח אותו. אמר לו, ריקה, כתוב בתורה שלכם רק כי שמר לך ושמור לנפשך מאוד. אמרתי לך שלום, הייתי הורג אותך, מי היה תובע אדמך מידי? אתה רואה את הדברים, גם את הדרשה מהפסוק השני, ולכן גם בדבר הזה שידוע לנו מעל כל ספק, שזה מקצר את חיי האדם, בוודאי שאין היתר לאדם לקצר את החיים שלו, כמו שאסור לאדם לאבד עצמו לדעת. גם זה מקצר במידה רבה את החיים. איך אמר שלמה המלך בקהלת, למה תמות בלא עיתך? מדוע האדם הזה יבוא בידיים, לא רק שהוא שורף את החיים שלו, הוא גם ישלם על הסיגריות האלה, שורף גם את הממון שלו. לפי דברי הרופאים, למעלה מעשרת אלפים בני אדם מתים מדי שנה כאן בארץ, בגלל מחלות העישון שמסבכים את הבריאות של האדם. אם זה מחלות הסרטן לסוגיו, אם זה אירוע מוחי, שבץ מוחי, אם זה התקפי לב וכיוצא בהם, שרשרת של מחלות נוראות שגורמים נזק בלתי הפיך לאדם. אם היה האדם הזה צריך לחיות 83 שנים בגלל סיגריות, בחצי ימיו יעזבנו, הלוואי ויזכה לחיות עד 70 שנה. אלה דברי הרופאים. פעמים רבות אנחנו מוכיחים את האנשים, אומרים להם את הדברים, והם עונים. התשובה שלהם, הרופאים האלה מגזימים, יותר מדי, הם לא מדייקים, כך הוא עונה לך. תאמר מיד לאותו האדם, תגיד לי אם יש כאן חולה שיש בו סכנה. והוא שואל אותנו ביום כיפור, האם לאכול או לא? מה אתה עונה לו? הוא אומר לך, ודאי, חייב לאכול. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ולא שימות בהם. מיד הוא יגיד לך שיעור בהלכה, ויסביר לך במתק שפתיים למה חייב אותו החולה, מדוע חייב לאכול ביום הכיפורים. תשאל אותו, אבל מי אמר שהוא מסוכן? הרופא. אולי הרופא מגזים, אולי הוא מדבר שטויות, וחס ושלום, זה ספק נפשות להקל. איך אתה יכול להגיד דבר כזה? אז שם, ביום כיפור, הוא כן סומך, על חכמי הרפואה, שם הוא לא אומר שהם שקרנים ורמאים, אלא הוא נותן לחולה לאכול. כשזה מגיע לתאווה שלו בעניין הסיגריה, שם הוא מבטא לדברי הרופאים שכאילו הם דבריהם עפר ואפר. זה לא נכון, זה לא צודק, וכאן זה לא רק דברי הרופאים. היום יש לך מכשירים מדויקים מאוד. המכשור הרפואי החדיש מראה לנו בצורה ברורה מאוד את הנזקים העצומים של העישון. פעם הרופא יכל לשער, לומר את הדברים מתוך השערה, כמו שכתב הגאון הרב הלר בספרו, אבל היום לא צריך את ההשערה. אתה מכניס את האדם הזה למכונת שיקוף. אם הריאות שלו נקיות, אתה רואה איך שהוא נושם את האוויר הצח, הריאה, הכול פתוח, הסימפונות, כל החדרים, הכול בסדר. ואילו האדם השני שנכנס למכונת השיקוף, אתה רואה איך שהכול, כל מבנה הריאה, הכול הרוס, הכול סתום, במקום ריאה יש שם פיח מלא אספלט. זפת. כל זה הוא גורם לעצמו על ידי אותה הסיגריה המסריחה. פעמים רבות כל זה מתערבב עם הנוזלים והדם שיש בריאה, זה מחלחל גם לשאר הוורידים והעורקים. אם זה פוגע בעורק הראשי שמעביר את הדם מהלב למוח, זה יכול לסתום לאט-לאט את הצינור הזה וזה גורם אירוע מוחי. הרבה פעמים לקבל שבץ מוחי, ואז צריך לקחת אותו להר הזיתים, לבית הקברות. גם במקרה שבאו אנשי הצלב והצליחו לעשות לו החייאה, אבל אחרי זה הוא נשאר משותק בחצי גוף או יותר מזה. ואז הוא רוצה שניקח אותו לבית הכנסת, על כפיים יישאונך. לפעמים הוא לא יכול גם לדבר, ניטל ממנו כוח הדיבור, גם זה כבר הוא לא יכול. איזה צער, איזה איסורים יש גם לו, יש לכל המשפחה. כל זה בגלל איזה סיגריה מסריחה. פעמים רבות הוא מקבל התקף לב, לפעמים הולך להר הזיתים. גם במקרה, והצליחו להציל אותו, לוקחים אותו לבית החולים אסטילטור בחלוק הלבן ועושה לו צנתור, מנסה לשחרר את הסתימה מהלב, לפעמים מצליח, לפעמים לא. כל הנזקים האלה, כל הדברים האלה, בשביל מה? מה העבודה הזאת לכם? אדם בר דעת שיודע את כל הדברים האלה, מחליט, יש לו החלטה נחושה שאני נגמל. אלך למכון הגמילה, ייתנו לו את העצות היפות, בקלות רבה יוכל להתגבר. ראינו אנשים רבים שברוך השם נגמלו מהשטויות האלה מהסיגריות ואין הבדל בהלכה הזו בין סיגריות לבין נרגילה. שניהם שווים בעניין זה, הכל אותו דבר, אסור גם זה וגם זה. יש אנשים, בעיקר מושבניקים, שיושבים ביום החג, אולי פותחים ספר ולומדים ומסביבם יש את הנרגילה יחד עם הגת, יושבים ביחד ושרים או לומדים, כל הכבוד ללימוד ולשירות ותשבחות, אבל הנרגילה היא מיותרת שם. צריך להחרים אותה ולא להרשות להם את הדבר הזה. גם הנרגילה יש בה את המרעין בישין האלה. אולי זה יקצר במקום תריסר שנים, אולי יהיה לו פחות חודש מהמספר הזה, אבל עדיין, גם העשן של הנרגילה, גם הוא בלי ספק גורם נזק בלתי הפיך לגוף של האדם. אז יש בזה את האיסור שאמרנו בכל ימות השנה, מצעד ונשמרתם מאוד את נפשותיכם, קל וחומר לגבי ימים טובים, אם זה חג השבועות וכיוצא בזה, שבשום אופן אין מקום להתיר לו, וכמו שאמרנו, אין הדבר בגדר ספק שתאמר, יש לו על מי לסמוך. אין לו על מי לסמוך, היום כל חכמי הדור. הרב אלישיב, יאריך השם את ימיו, לפני חמישים שנה מה הוא היה אומר? היה אומר מותר, הוא לא היה אוסר. גם אז הוא היה פסקן גדול ואנשים היו שואלים אותו, ואז הוא היה אומר מותר. היום הוא שינה את דעתו. לא מזמן פרסמו בעיתונים בשמו, בשם שאר חכמי דורנו, שהדבר הזה אסור לגמרי. אז לא ידעו שזה מזיק, ולכן הטעות של הרופאים גררה גם אותנו. אבל היום, ברוך השם, שאנחנו יודעים את האמת, בוודאי שצריך למנוע בתוקף את הדבר הזה. לפעמים יש איזה אדם שרוצה לעשן בתוך בית הכנסת. הוא מצטט לך, יש הרבה פוסקים שהתירו, הוא אומר לך, אם אני לא אעשן, לא אוכל לשבת כל הלילה ולעסוק בתורה, זה יגרום ביטול תורה. שילך לישון ולא יעשה לנו טובות, שלא יישאר ער בלילה ולא ישב בבית הכנסת ולא יעשן פה. כי העישון שלו, לא רק שהוא חוטא, הוא גם גורם לנו נזק בלתי הפיך. אמרנו מספר מדהים של עשרת אלפים מתים בכל שנה, מתוכם, הרופאים אומרים, יש למעלה מאלף חמש מאות שהם בעצמם לא עישנו, אלא הם ישבו ליד אדם המעשן, נשמו את העשן של האדם השני, וגם הם קיבלו מחלות סרטן וכיוצאים. אז הוא גורם נזק לא רק לעצמו, גורם נזק גם לאחרים. אפילו אם האדם הזה מבוגר, הוא אומר, מי אתה שתגיד לי שלא לעשן? אני יש לי כאן חזקה, לא שלוש שנים, אני שלושים שנה לפני שנולדת, אני הייתי יושב כאן מעשן בליל חג השבועות, אז מי אתה שתגיד לי מה לעשות? יש לנו כלל, הגמרא באהבה בטרק שדנה בנושאי החזקות, הגמרא אומרת, כותרה ובית הכיסא, אם זה עשן, אין על זה חזקה. לכן גם פה תגיד לו, אם הוא רוצה להתאבד, לקפוץ מהגג, שיקפוץ לבד. הוא לא צריך לקחת עימו עוד אנשים אחרים שילוו אותו. ולכן גבאי בתי הכנסת לא יכולים להיות סלחנים בדבר הזה. אני אומר דוגמה, בית כנסת, אבל כל מקום ציבורי, אם זה רכב ואם זה אוטובוס וכיוצא בזה, בשום אופן לא להרשות לאנשים האלה שיזיקו גם לאחרים. די להם שהם גורמים לעצמם את כל הנזקים האלה. אנחנו לא יכולים להחריש ולשתוק ולראות מה שהם עושים ולהיות עדינים. העדינות שלנו היא לא במקומה בנושא הזה. כאן ייקוב הדין את ההר, כיוון שהדבר הזה הוא גורם בלי ספק נזק עצום, נזק בלתי הפיך, ולכן גם אם האדם הזה יטען טענה של ביטול תורה, זה לא משכנע אותנו לא בימי החול וקל וחומר לא ביום טוב שהאיסור הוא כפול ומכופל, וכמו שאמרנו, הנזק, התוצאות הם גם לנו. ולכן יסבירו לו את הדברים, יגידו לו את ההלכה במתק שפתיים, ונקווה שהוא ישתכנע ויתקן ויחזור בתשובה שלמה. אני עובר לסימן תקי״ב התורה אמרה לנו, אך אשר יאכל לכל נפש אולי ולא יעשה לכם. דרשו חכמינו בביצה כ' לכם ולא לנוכרים. ולכן הגמרא מסכמת, אין מבשלים לצורך כותים ביום טוב, אין היתר לבשל לגוי. נכון שהתורה התירה לנו אוכל נפש, אבל אוכל נפש הותר אך ורק לצורך יהודי ירשמים ולא לגוי. רבנו בצדל אשכנזי דן לגבי הקראים. בזמנם לא היה להם את החילונים, אלא השאלה הייתה אם הקראים, אבל הוא הדין גם לחילונים בדור הזה, שניהם שווים. יהודי רשע שיודע מה זה שבת, הוא מחלל שבת בפרסיה, דינו כגוי, ולכן גם להם אסור לבשל ביום טוב, אין היתר בדבר. כפי שדנו את הקראים כתינוקות שנשבו, זה הרקע לוויכוח, אבל אם ידוע לנו בוודאי שאותו האדם הוא לא בגדר תינוק שנשבע, ממילא גם למחלל שבת אסור לבשל ביום טוב. ולכן, אדם שהמקצוע שלו הוא טבח בבית מלון, ויש שם במלון הזה או גויים או יהודים שמתנהגים, מחללים את השבת כמו הגויים, אסור לו לבשל באותו בית מלון, אין לו היתר. אפילו אם מנהל המלון עומד על זה ואומר לו, אם לא תבוא לעשות את מה שאתה עושה מדי יום, אם לא תבוא לבשל ביום טוב, אנחנו נפטר אותך. אפילו אם המחיר יהיה מחיר נורא של פיטורים, אין לנו היתר, אין לנו כולה להתיר לו שאלך לבשל שם ביום טוב. מניין לנו שגם במחיר נורא של פיטורים, אנחנו נצטרך להחמיר בדבר. המקור לזה מהסיפור של הגמרא בביצה כא. שם הגמרא מספרת שמעון העמסוני לא בא לבית המדרש ביום טוב. למחרת כשהגיע, שאלו אותו למה לא באת אמש? אמר להם בולשת באה לעיר, רצו לקחת את כל הממון שלהם. מה עשו? שחטנו להם עגל טרפה והאכלנום. מה שנקרא בערבית סולחה. עשו סולחה איתם ופטרו אותם לשלום. בזה הצילו את הממון שלהם. ענו לו חכמים, אנחנו תמהים אם לא יצא שכרכם בהפסדכם, שהרי אמרה התורה לכם ולא לנוכרי. זאת אומרת, היו צריכים לעמוד בניסיון אפילו אם יאבדו את כל ממונם, ובלבד שלא יעברו בקום ועשה על מה שאמרה התורה לכם ולא לנוכרי. מזה תלמד, הוא הדין גם לאותו אדם. גם אם חלילה יפוטר מהעבודה שלו, אף על פי כן הוא חייב לעמוד בניסיון. המגיע לנתיבות מסביר את הסוגיה שלמדנו ומוכיח מכאן שגם בעשה, לא רק אם אומרים לאדם או תאכל חזיר או ניקח לך את כל הממון שחייב לעמוד בניסיון ולא לאכול את החזיר, אלא גם כאן שזה רק עשה, לכם ולא לנוכרים. לא כתוב בפירוש בתורה לא לבשל לגוי, אלא אתה לומד מהביטוי לכם, לכם ולא לנוכרים, לאו הבא בכלל עשה עשה. אפילו אחי, כיוון שהוא עובר בקום ועשה, כאן הוא חייב לאבד את כל ממונו, יהיה מה שיהיה, ובלבד שלא יעבור בקום ועשה על הדבר הזה. לכן אמרנו שאותו האדם חייב להסביר למנהל, יסביר לו את ההלכה. כמו שאני מבשל לכם בכל ערב שבת, אני מבשל, מניח על הפלטה, כך יעשה להם גם בערב יום טוב, אבל שהוא יהיה נוכח שם במקום ויבשל בפועל לגויים או ליהודים שהם כמו הגויים, גויים דוברי עברית, אין היתר בדבר בשום אופן. לא רק בזה, גם בדברים אחרים יש לנו כיוצא בזה, כגון בפרשת השבוע, בעזרת השם, נקרא פרשת נשוא ופרע את ראש האישה. הגמרא במסכת כתובות ע״ב, הגמרא לומדת מזה, מכאן יש חובה לאישה נשואה לכסות את שערותיה. ואם המסכנה הזו, אישה ענייה עובדת במקום שבעל הבית רשע מרושע, והוא מאיים עליה, אם תבואי מחר עם כובע, עם כיסוי ראש, אני מגרש אותך מהעבודה. ובאה המסכנה הזו לשאול, האם אני יכולה ללכת בגילוי ראש רק לצורך הפרנסה? שוב, נכון שזה לא לאו. לא כתוב בתורה שהאישה הנשואה לא תלך בגילוי ראש, אלא כל זה בלשון עשה. שם כתוב, הוא פרע את ראש האישה. שוב, לאו הבא בכלל עשה עשה? אף על פי כן, היא כאן עוברת בקום ועשה. ולכן, גם אם המחיר הזה יהיה מחיר נורא של פיטורין, אין לה ברירה אלא לוותר על הפרנסה, ובעזרת השם, מהשמיים ירחמו, תהיה להם פרנסה ממקום אחר. אז אתה רואה, אתה פוגש שוב את ההלכה גם בדוגמה אחרת של העשה, שגם שם אדם לא יכול לוותר על הדבר הזה, על הדין הזה, גם אם חלילה המחיר יהיה הפסד עצום, גם כן הדבר אסור לגמרי מכל וכול. יש לנו היום בעולם מעל חמישה מיליארד גויים שמזוהים, שעליהם אין לנו ספקות, שבוודאי אסור לבשל להם ביום טוב. אבל יש בעולם גם אנשים שאולי לא כולם יודעים שדינם כגויים, ולכן נפרט על כמה קבוצות מהם, כדי שנדע להיזהר מהם גם בהלכה הזו לא לבשל להם ביום טוב וגם בנושאים אחרים. הקבוצה הראשונה, יש חלק מאזרחי המדינה שהם שומרונים. השומרונים האלה גרים, כמחציתם גרים בשכם, יש להם תעודת זהות ירוקה, וכמחציתם גרים בחולון, תעודת זהות כחולה ישראלית, וחלק מהם גם מתגייסים לצבא. מבחינת ההלכה, אלו ואלו, שתי הקבוצות, גם אלה וגם אלה, הם גויים גמורים לכל דבר. ההיסטוריה שלהם עתיקת יומין. תראו בספר מלכים ב', שם הפסוק מספר מה שקרה אחרי שסנחריב הגלה את עשרת השבטים. עשרת השבטים היו גרים בגליל, בשומרון, כשהם גלו, המקום היה שמם. והגויים רצו את הפירות של ארץ ישראל, ארץ זבת חלב ודבש, ולכן הביאו את אותם הגויים מכותה, על שם העיר כותה, הם מכונים בשם כותים. והם ישבו בשומרון. התחילו האריות לאכול מהם. כאן היהודים שהיו כאן בירושלים, באזור יהודה, היהודים כאן לא נפגעו. והם באו ושאלו אותנו, מדוע האריות באים ואוכנים רק אותם? האם הבשר שלהם, של הכותים, יותר טעים? למה השומרונים הם נפגעים ואתם לא? ענו להם במה שקראנו לפני עשרה ימים בפרשת בחוקותיים, ולא תקיע הארץ אתכם לטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי. ארץ ישראל פולטת את הרשעים, את הרעים, ולכן האריות אוכלים מהם. ואז הם הסיקו מסקנות והלכו להתגייר. אבל הגיור שלהם היה גיור פיקטיבי. הפסוק שהם מסיים, שגם את אלוהיהם היו עובדים. הגמרא מספרת שמצאו להם דמות יונה בהר גריזים, שהם ממשיכים לעבוד אותה. ולכן הגיור שלהם בטל למפרע, מעיקרה יש להם דין של גויים גמורים לכל דבר אלה הדברים שאנחנו רואים לגבי אותם השומרונים שמכונים בלשון הגמרא כותים וזה הלשון של מרן כאן בשולחן ערוך לצערנו חוץ מאותם האלף שומרונים שאמרנו בדור שלנו יש מאות אלפים אנשים כאלה שמחזיקים בכיס תעודת גיור כאילו האדם הזה התגייר אבל אין שום תוקף לאותה התעודה הגיור שלהם הוא גיור פיקטיבי אין לזה שום ערך לא רק מלכתחילה אלא גם בדיעבד אנחנו מחשיבים את האנשים האלה גויים גמורים לכל דבר הרפורמים הם הנדיבים הגדולים בעניין הזה תמורת מאה דולר הוא ינפיק הוא ייתן לך מיד תעודת גיור התעודה שלהם היא יפה מאוד יש שם צבע יפה עשרת הדיברות הכל מראה מרהיב עין אבל בכל רוח אין בקרבו לצ'ק הזה אין כיסוי אין לזה שום ערך לאותה התעודה בעבר כאן בארץ לא הייתה לנו בעיה הגיורים שהיו כאן בארץ הכל היה על טהרת הקודש הכל היה על ידי תלמידי חכמים גדולי תורה לצערנו בשנים האחרונות אפילו הגיורים שיש בארץ גם כאן יש תקלות וגם כאן חייבים לבדוק כל מקרה לגופו ואי אפשר לומר שכל גיור שהיה בארץ ישראל הוא בוודאי טוב הוא בוודאי מאה אחוז אין לנו לצערנו את ההבטחה הזו להבטיח לאנשים שכל העדה כולם קדושים וכל הגיורים כאן הכל בסדר לצערנו יש הרבה תקלות גם כאן בארץ פעם זה היה מעט היה חשש רחוק ככל שהשנים עוברות אנחנו רואים עוד ועוד פרצות בנושא הזה מורנו ורבנו חכם בן ציון בספרו אור לציון חלק א' כבר אז לפני עשרים שנה הוא העיר בנושא הזה אז התחילה כבר הפרצה מי שזוכר רבנו היה לא רק גדול בתורה אלא במקצועו היה גם מוהל והוא מעיר לאחיו המוהלים ואומר להם כשאתם מוזמנים לעשות את המצווה לעשות מצוות ברית מילה ביום שבת אסור לכם ללכת מיד ולמון אלא חייבים לחקור ולדרוש אתה מקבל את ההודעה בטלפון בעיטורית משאירים לך הודעה בתא קולי אל תמהר לענות כן תגיד להם אני צריך לבוא לבדוק את התינוק כשאתה הולך לשם לבדוק אם התינוק בריא תבדוק גם אם האימא הגיורת שלו אם באמת היה גיור אמיתי היא גיורת אמיתית אם התגיירה לשם שמיים הכל היה בסדר גם התינוק הוא יהודי כשר ועל זה אמרה התורה וביום השמיני מול בשר ואוכלתו אפילו בשבת אבל אם האימא הזו יש לה רק נייר שכאילו התגיירה אבל למעשה היא גויה גמורה ממילא גם אותו התינוק שהיא ילדה, היוצא מן התמטה ממילא גם הוא דינוק כגוי. מוהל שמה לילד תינוק ביום שבת לא רק שלא עשה מצווה אלא חיה וסקילה. אז פעם זה היה דבר נדיר ואנחנו לא חוששים למעוטה דמעוטה. אבל עכשיו בזמן הזה לצערנו המגפה הזו התפשטה ולכן היום יש חובה למוהלים לברר ולבדוק לפני כן לעשות את השיעורי בית לדעת אם באמת אותו התינוק היהודי שחייבים למול אותו ביום שבת או אם ראית שהוא גוי תאמר לאימא שלו שיש סכנה למול אותו ביום שבת צריך לדחות את המילה ליום ראשון זה לא גוזמה, יש סכנה, אותו המוהל יהיה חייב סקילה להתחייב עם החיים שלו אם ימול אותו ולכן ידחו את המילה ליום ראשון, ימול אותו בלי ברכה אבל ביום שבת בוודאי שהדבר עשו. אפילו אם היא תביא לך תעודה של גיור מטעם הרבנות הראשית הצבאית או רבנות אזרחית אחרת כמו שאמרנו גם בארץ לצערנו יש הרבה תקלות שמענו הרבה דברים מסמרים סערות ולכן לא צריך להתפתות ולראות רק את הנייר אלא לבדוק אם המסמך הזה אותנטי, אם הוא אמיתי, אם יש כיסוי לאותו הצ'ק. לא מזמן שמענו על אחד מאותם האנשים שיושב בראש הרכב בדין שמנפיק את אותן תעודות הגיור. שמענו עליו שהוא נסע ביום שבת ברכב. פעם הרבנים, לפחות כלפי חוץ, היו נראים דתיים היה נזהר לא לנסוע ברכב ולא בג'יפ ולא בדבר אחר. היום הורידו את המסכה. קורא לעצמו מצד אחד הרב, מצד שני נוסע ברכב ביום שבת. איזה מין רב זה אם הוא נוסע ברכב? בוודאי שאדם כזה פסול לעדות, ולא רק לעדות, קל וחומר שהוא פסול גם לשבט לעמוד בראש הרכב של בית דין שחותם על אותן התעודות. ולכן, מי שלא ידע, אם המסכנה הזו לא ידעה, תמימה מאוד והיא לא ידעה, אין לנו טענות עליה. שתלך מחר לבית הדין ותיגש לבית דין טוב, עוד פעם תחזור על הטבילה, בקלות רבה תשלים את הליך הגיור, היא ברוך השם שומרת תורה, מצוות, מעשים טובים, הכול בסדר. אלא מאי? חסר כאן את המעשה בדין. דבר כזה ניתן לתקן ולהשלים. אבל כל זמן שלא יעשו את זה, בינתיים בהווה באשר הוא שם, הם גויים גמורים בין לכולה ובין לחומרה. הרי את כל ההלכות של גיור, איך מגיירים, נלמד בעזרת השם בשבוע הבא מספר מגילת רות. נקרא ביום חג השבועות את המגילה. הגמרא מסכת יבמות את כל ההלכות מביאה ממה שמסופר שם, איך רות המואביה התגיירה. והגמרא מביאה את מה שנאמר שם בפסוק ויעל בועז השערה, מה זה השערה? הגמרא מסבירה כדי להתגייר לא יכול האדם הזה לבדו ללכת ולטבול לעשות את הגיור לבד, יש חובה שזה יהיה במושב בית דין, שלושה דיינים מרעי שמיים הם שאמורים לגייר, הלא וכי הגיור לא תופס. ולכן בהתחלה כתוב שמחלון וחיליון לקחו נשים מואביות, את עורפה ורות. למה? למרות שהן טבלו, אבל שם במואב לא היה בית דין, ולכן הפסוק מכנה אותן בשם נשים מואביות. לכן היה צורך שרות תחזור עוד הפעם, חזרה ועשתה את הכל מחדש, את כל הגיור הזה מחדש. כך גם, לא רק בימים ההם, אלא גם בזמן הזה. ולכן, כל אותם בתי הדין בעולם, אם הדיינים הם תלמידי חכמים, יראי שמיים, הכול בסדר, אין בעיה, אנחנו סומכים עליהם. אתה רואה את הגר צדק הזה שבא להתפלל, אתה יכול לצרף אותו למניין, אתה יכול לתת לו עלייה לספר תורה, אנחנו מקיימים בו מצוות עשה מן התורה ואהבתם את הגר. אבל אם אתה יודע שאותם האנשים שמכנים את עצמם כאילו הם דיינים, אבל או שנוסעים ברכב ביום שבת, או שיש להם פשעים ועבירות, אחרות. אבל בוודאי שאין על מה לדבר, אין הווה המנה לקבל את הגיור שלהם, גם לא בדיעבד. אם יש לך צורך ביום שבת, גוי שבת, אתה צריך במקום שבוד ישבוד, במקום מצווה, אתה צריך לומר לגוי, אתה יכול לומר גם לאדם הזה שמתחזה כאילו הוא גר, אתה יכול לומר לו בלכתחילה שיעשה מה שצריך, כי אין להם דין של גר, כמו שאמרנו זה לא רק לחומרה אלא גם לכולה, קל וחומר שאסור להתחתן עם האנשים האלה. יש לנו את הלאו, לא תתחתן בם. אם האישה הזו הייתה גויה ונשארה גויה, הנייר הזה לא מטהר את אותה האישה, ולכן מן הראוי להרחיק, מן הראוי לומר לאותם האנשים, מראי שמיים, בני תורה, שיחפשו לעצמם את הספר יוחסין, ימצאו כלה נאה וחסודה, בראש ובראשונה שיהיה לה ייחוס, כמו שהגמרא אומרת בתענית כו, דבר הראשון שאדם צריך לחפש בשידוך, שיהיה לו גם יוחסין, שהאישה הזו תהיה יהודייה כשרה, מיוחסת, ולא חלילה וחס אישה כזו שיש ספק גדול על היהדות שלה. פעם זה לא היה קיים, לפני חמישים שנה כל עם ישראל היו כאן בארץ ישראל בחזקת כשרים. העלייה שבאה מתימן, כולם היו על טהרת הגזע, גזע טהור וקדוש. כך גם ממרוקו, מפרס, מחלב, כל ארצות המזרח שבאו לכאן עם העלייה הגדולה, כולם היו, ברוך השם, גזע, ברך השם. אבל העלייה האחרונה שהביאו לנו מכל מיני ארצות ערב רב, וחלק מהם גויים ודאי, חלק ספק גויים, והאנשים האלה מתערבים בתוכנו ויש הרבה סימן. גם מהם וגם מאותם שקוראים את עצמם גרים ולכן יש עלינו את החובה לבדוק גם בדבר הזה וכך גם לגבי אותו הטבח ששואל אותנו הוא אומר לך יש אחד שהוא אומר שהוא דתי אבל הוא גר הוא כך וכך שוב לא נוכל לבשל בשביל אותו האדם גם אם הוא טועה בעצמו וחושב שהוא גר אבל המציאות לא נקבעת לפי הטעות שלו אלא אנחנו קובעים לפי המציאות ולכן יטעה תשאל אנשים תלמידי חכמים שבקיאים בעניין כדי שיוררו לו את הדרך אשר יעשה בה. עוד קבוצות מסוימות יש עליהן גם סימני שאלה ושוב גם שם מן הראוי להנחותם הדרך שגם הם יעשו את הגיור לחומרה כדי שלא ייכנסו מספק. הבאנו את הדוגמה הקודמת מה שאמר רבנו בצלאל אשכנזי לגבי הקראים ידוע מה שכותב התורה זהב באירא דען סימן רס״ח הוא טוען שהקראים חלק מהם התבוללו ויש עליהם ספק ממזרות ספק אולי הם גויים כך כותב גם האליה רבה מצטט אותם בעל כף החיים גם באורח חיים סימן ש״ד ולכן גם קראי כזה שחזר בתשובה יהודי רגיל שחוזר בתשובה ברגע שהוא חוזר הוא אחד מאיתנו ויותר טוב מאיתנו מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד אבל גוי שחוזר בתשובה המילים חזרתי בתשובה זה עדיין אין להם משמעות הוא צריך קודם כל בראש ובראשונה ללכת להתגייר אז תפנה אותו לרחוב החבצלת 12 או לבדץ עדה חרדית או לבית דין של הרב קרליץ וכיוצא בהם תפנה אותו לאחד מאותם בתי הדין כדי שילך קודם כל בראש ובראשונה ויתגייר ורק לאחר מכן יוכל לצרף אותו למניין וכיוצא בזה באחרונה מביאים גם עולים חדשים שמכונים בשם בני מנשה או מביאים מאתיופיה את אותם הפלאשמורה וכיוצא בהם גם עליהם אנחנו חוששים מאוד ולכן אם הוא יתגייר גיור טוב כדת וכדין מראה לך תעודה של בית דין צדק אמיתי כן הלאה וכי לא בזמנו הרבנות שלחה את הגאון הרב בוארון חבר בית דין הגדול הוא נסע לשם בעצמו וחקר את כל הסיפור הזה שנקרא בני מנשה והמסקנה שלו הייתה האנשים האלה גויים גמורים לכל דבר וכל השמועות האלה שאומרים שהם בני מנשה זה סתם שמועה פורחת באוויר כדי שתהיה להם את הזכות לבוא לכאן כדי לאכול מפרייה ולשבוע מטובה בסדר אם הם רוצים לבוא שיבואו אבל בתנאי הדבר הראשון שיתגיירו רוב רובם של אלה שהגיעו מבני מנשה בדרך כלל הם שומרים תורה ומצוות ועברו את הגיור כדת וכדין לא בדקתי את כולם אבל לפי השמועה רובם הם עשו את הדברים בצורה נכונה התכוונו לשם שמיים ועשו את הדברים בצורה נכונה אבל הבעיה יותר חמורה עם הפלאשמורה ששם לצערנו לא שמרו תורה המצוות היו יותר קרובים לנוצרים מאשר ליהודים ולכן איתם הבעיה עוד יותר חמורה ואנחנו מחייבים אותם את הגיור אם הוא יתגייר הנה מה טוב. הלאה וכי אם הוא לא רוצה להתגייר הוא אומר לך אני יהודי והוא מתעקש הוא לא רוצה אל תיתן לו עלייה לספר תורה אתה לא יכול לצרף אותו למניין וצריך להיזהר גם מהיין שלו שמא מה שהוא מוזג לך אולי היין הזה הוא יין נסך וכן כל כיוצא בהם וכל אחד מאותם הדברים צריך להיזהר כיוון שהאנשים האלה יש עליהם ספק גדול על היהדות שלהם. הגאון הרב הרצוג בספרו היכל יצחק דן לגבי ספק יהודי ספק גוי איך אנחנו מתנהגים איתו בכל דבר והרב מחזיר אותנו לכלל הידוע כשיש לך ספק אתה הולך אחרי החזקה וכאן מה היה האדם הזה קודם היה גוי אם יש לו חזקת גוי אתה לא יכול מספק להחשיב אותו כיהודי ולא רק בדברים דאורייתא אלא אפילו גם בדברים שהם דרבנן גם בהם אתה לא יכול להחשיב אותו כיהודי מספק אתה לא יכול לומר ספק דרבנן לכולה כי כאן יש לך חזקה וחזקת הגוי אם אתה את הכף לצד זה או לצד זה ולכן אם יש לך ספק על תעודות הגיור של האדם הזה אתה לא יודע אם זה אמיתי או שזה מזויף וכן הלאה בינתיים עד שנברר עד שנבדוק בינתיים אסור לך להחשיב את האדם הזה כיהודי איך אתה יכול לומר את תפילת החזרה חונן הדעת הרוצה בתשובה ספק ברכות לאכן אולי הברכות כולן הן לבטלה וכמו שאמרנו יש לו החזקה דמעיקרה חזקה עד גוי ולכן מן הראוי להיזהר בכל אחד מאותם הדברים גם גבאי בית כנסת עליו מוטלת האחריות לא לצרף אחד כזה למניין ואם הוא אומר לך שעת הדחק אם אין ברירה שיתפללו ביחיד יותר טוב שיתפללו ביחיד ממה שיעשו את העבירות האלה שיברכו ברכות שהן ספק ברכות לבטלה אנחנו מברכים את כל הרבנים שלנו את החברים תזכו לשנים רבות נעימות וטובות שנזכה בעזרת השם שלנו את חג השבועות חג מתן תורה חג שמח ונזכה לגאולה הקרובה יחד עם מלך המשיח אמן ואמן רבי חנניה בן הקשר אומר לבדל בית ישראל אל תורה חג כמו אמין