הלכות שנים מקרא ואחד תרגום ודיני עירובי תבשילין בערב ראש השנה ושבת

 

- - - לא מוגה! - - - 

יש לנו מצוות ערובי תבשילין,

יש לנו מצוות שניים מקרא ואחד תרגום,

פרשת האזינו.

הפרשה הזו, אנחנו קוראים אותה בשבת ישובה.

והשאלה היא, שניים מקרא ואחד תרגום, מתי?

למדנו בברכות חטא.

אדם שקורא שניים מקרא ואחד תרגום עם הציבור,

בזכות זה, בעזרת השם, מאריכים לו ימיו ושנותיו.

תמיד הזמן הוא מתחיל משבת לשבת.

כבר במנחה של שבת התחלנו האזינו נא השמיים ואדברה.

משבת עד שבת הבאה, זהו הזמן.

לפי הפשט, שבוע שלם יש לנו זמן.

יש כאלה,

כל יום קוראים קטע.

יום ראשון קוראים עד שני, יום שני קוראים עד שלישי.

קוראים את זה שניים מקרא ואחד תרגום עם ראשי. למה לא?

אפשר לעשות כן לפי הפשט.

לפי הקבלה,

המהודר יותר לקרוא ביום שישי פסוק פעמיים, ואז זה מיד את התרגום וכן הלאה.

יום שישי זה, זה יום טוב.

ולכן, יש חלק מהמקובלים שאומרים שלא מתאים ביום ראש השנה לקרוא את התרגום ביום שישי זה,

אלא מהודר יותר להמתין ליום שבת.

אפשר.

אפשר בליל שבת,

אפשר ביום שבת בבוקר, בתנאי שיסיים שניים מקרא ואחד תרגום לפני חצות היום של שבת.

למה?

אחרי הצהריים, בשבת זו אחרי הצהריים מתחילים פרשה חדשה,

וזאת הברכה שברך משה.

אז אם אתה קורא פרשה חדשה אתה לא נמצא עם הציבור אלא אתה מפגר בפיגור אחרי הציבור.

כך מרן כתב בהלכות שבת בסימן רפה שההדגשה ישנים אדם פרשיותיו עם הציבור ואז מובטח לו יש לו את ההבטחה מארחין עמיו ושנותיו הכוונה היא עד יום שבת בצהריים.

ההידור יותר, מה שציווה רבנו הקדוש,

שיקראו שניים מקרא ואחד תרגום לפני הסעודה השנייה.

ולכן, אדם שקם ברוך השם בנץ החמה, קם מוקדם,

מגיע לבית, לא ימהר לקדש.

תודה.

קודם כל יגמור את השניים מקרא ואחד תרגום.

גמר,

ואז ייקח את הכוס, סברי מרנן, זהו ההידור.

אבל לפעמים קשה, אלה שלא קמים לנץ,

אז הוא חוזר מבית הכנסת ב-10.

בני הבית רעבים גם צמאים והוא יושב לקרוא להם שניים מקרא קשה.

בסדר, שיוותר על ההידור הזה,

אבל מייד אחרי הנטילת ידיים, מייד אחרי שיטעם כזית,

מייד אחרי זה שישב וישלים את הפרשה,

שלא יעבור הזמן. כמו שאמרנו, הזמן הוא נגמר ביום שבת בצהריים, לאו דווקא לשבוע הזה,

לכל שבתות השנה,

ברגע שמגיעה מנחה פרשה חדשה,

פרשה ישנה כאילו הפסדנו ולכן כל אדם צריך להשתדל לדייק ולקרוא לעולם שניים מקרא ואחד תרגום עם הציבור גם מי שעדיין לא זכה במצווה הזו לא ידע את הערך לא ידע את החובה של המצווה הזו יתחיל מעכשיו תחל שנה וברכותיה יעשה ספתח יתחיל את השנה החדשה על ידי המצווה הזו מצוות שניים מקרא ואחד תרגום זה מה שכולנו

כל יהודי ויהודי בלי יוצא מן הכלל חייב לעשות והמחמירים גם משתדלים לקרוא גם את רשי כמו שמרן כתב שם שיר השמיים קורא לא רק את השניים מקרא ואחד תרגום אלא גם את רשי עם זה כדי שנוכל להבין רשי מביא לנו בקצרה תמצית תורה שבעל פה פרשנות של הפסוקים

ואשרי אדם שזוכה מדי שבוע בשבוע מדי שבת בשבתו להשלים את הכל ואז בעזרת השם יזכה להיכתב ולהחתם בספר החיים והשלום אמן ואמן

שהכל נהיה בדברו

לפי הפשט אפשר גם כעת אין בעיה

לפי הקבלה זה אתה יודע שעולים

ברחוב דוד 19 שם שואלים שאלות כאלה אתה טעית בכתובת זה הכל

לא יודע אני לא מבין בקבלה אנחנו בקושי לומדים פשט אתה רוצה תקים לנו אחרי חצות

תביא לנו מקובלים שילמדו כאן גם חצות בית הכנסת יהיה פתוח לרשותך אדרבה תארגן תביא אבל עכשיו אנחנו לומדים בקושי פשט מה אתה רוצה

כן כן כך יש חלק מהמקובלים שאומרים כן

יותר מהודר לפי הקבלה לקרוא פעמיים את הפסוק ועל זה מיד את התרגום זה ההדור אבל יש אנשים שקשה להם הדבר הזה זה משגע אותם יש אנשים שלא התרגלו לזה והוא מתבלבל לפעמים הוא חוזר על פסוק אחד שלושה פעמים ולפעמים רק פעם אחת קשה לו

אז הוא מעדיף יותר לקרוא את כל הפרשה פעם אחת עוד פעם את כל הפרשה שניים יקרא ואחר כך בבת אחת את כל התרגום לפי הפשט אפשר בלכתחילה תמיד בכל השנה לעשות את זה אבל מי שיכול מי שיש לו סבלנות שיקרא פעמיים את הפסוק ועל זה את התרגום זה יותר טוב יותר מהודר

תכף נפרש

התחלנו אתמול עד שמיני עצרת זה מאנדה אמר ומרן לא פוסק כמוהו

ולכן אי אפשר לסמוך על זה בלכתחילה זה נגד מרן מרן אומר שהזמן נגמר ביום שבת בצהריים ולכן מן הראוי שכל אדם ישתדל להיות זריז ונשכר התחלנו אמש בדיני עירוב תבשילין

בעזרת השם מחרתיים ביום רביעי נקיים את המצווה כהלכת

לוקחים חלה וביצה ומברכים על זה, מקיימים בזה את המצווה.

אנחנו מברכים וציוונו על מצוות העירוב, ואחר כך ממשיכים ואומרים

בזה העירוב יהיה מותר לנו לבשל, לאפות, להטמין, לטלטל, להדליק את הנר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת.

או בשפה הארמית שאז היא הייתה המדוברת

בדין עירובה יהיה שרי לן לבשולה, לאפויה, להטמונה, לטלטולה, לדוגש ארגן,

לבד כל צורכנה מיום טוב לשבת, על ידי זה נוכל לבשל מיום שישי ליום שבת.

אדם שהגיע לבית הכנסת

ביום רביעי בערב, בשעה שש וחצי,

שואל אותו הגבאי, עירוב עשית? לא, שכחתי.

אם הוא גר קרוב לבית כנסת, שירוץ חזרה לביתו ויעשה את המצווה כהלכתה.

אפילו אם על ידי זה הוא יאבד תפילה בציבור,

החזן לא יחכה לו.

חשוב יותר שיקיים את מצוות עירובי תבשילין,

ואפילו אם על ידי זה יצטרך להתפלל מנחה ביחיד.

אבל, לפעמים הוא יכול לטלפן לבית.

אם הוא הגיע בשעה שש, הגיע מוקדם,

יש למישהו מאחד החברים טלפון,

יטלפן, יודיע לאשתו, כך וכך העניין,

אני לא יכול להגיע לבית, רחוק עליי הדרך,

שהיא תעשה. אמרנו שגם הנשים חייבות במצוות העירוב, כמו שאמר

שהשואן הוא משיב בחלק ב', מדגיש שגם הנשים חייבות, למרות שזו המצוות שהזמן גרמה,

ולכן אם הטלפון עונה לו זה טוב.

אבל אם אשתו נתקעה את הטלפון, יש שם תא קולי,

ישמעו אותו ממוצאי שבת, אין תועלת,

אז אין לו ברירה, אלא שהוא בעצמו ירוץ.

הבית שלו רחוק,

עד שהוא יגיע לביתו יהיה אצל הכוכבים.

יש לו פתרון שני,

יש לו שכן טוב לבית הכנסת,

יקנה ממנו חלה וביצה. יגיד לו, אני צריך דחוף,

תמכור לי ביצה מבושלת וחלה, ויקח ויעשה את העירוב.

אין לו שכן כזה שכן טוב, מה יעשה?

היה מי שאמר שאפשר לעשות כך,

יש לי בסיר האוכל ביצה מבושלת, או דק טונה בארון מטבח,

ויש גם חלה במגירה.

אני בא ואומר,

בביצה ובחלה שנמצאים שם,

יהיה העירוב,

ואז הוא יכול גם לברך ולעשות את העירוב.

כך יש מי שרצה לומר.

תראו בספר בצל החוכמה.

אבל,

מרן אחידה בספרו החיים שאל,

חלק א', סימן כ' ט', מתקיף קשות את הסברה הזו,

אומר על האומרים כן דברים קשים מאוד, ומדייק מדברי.

בעל הלכות גדולות מדברי הרמב״ם ושאר הפוסקים,

הרי אנחנו אומרים בדין עירובה, מה פירוש המילה בדין?

אתה תופס בידך את החלה והביצה, בזה העירוב.

אבל פה העירוב נמצא בבית שלו,

נמצא באינטרסול, או נמצא בארון מטבח,

המילה בדין איננה מסתדרת.

ולכן, לפי דעת הגאון חידה,

אם יע...

עשה את העירוב בצורה הזו ברכתו לבטלה ואסור לו לבשל מיום טוב לשבח זאת אומרת גם לדיעבד שעשה את זה, זה לא טוב כך העתיקו להלכה שאר האחרונים מדברי הגאון חידה כך כותב עיקרי הדת

המרשע מעתיק את זה בספרו דעת תורה כך העתיקו שאר האחרונים וכך ההלכה לכן הפתרון שהוא יגיד אה שם יש לו בבית דברים אלה ואלה

זה לא מהווה פתרון כדי לקיים את מצוות העירוב אלא צריך להחזיק בידו לכן כל אדם משתדל להיות זריז אלה שאומרים אחר כך אני אעשה אחר כך הוא שוכח לכן כל אדם מסודר יבוא אחרי התפילה תפילת שחרית ומגיע לבית

אם כבר אשתו קנתה לו חלות הנה מה טוב או שהוא יקנה את החלות יקנה את החלות לכבוד ראש השנה ושבת

יקנה וחלה אחת מהן יעשה ממנה את מצוות העירוב.

הגמרא בדרכות ל״ט אומרת

עשינו בחלה הזו מצוות עירוב נעשה בה עוד מצווה עוד מצווה תחבר את זה ביום שבת ללחם משנה תחלק את הביצה לבני הבית עונג שבת זה מה שרצוי לעשות

מזה למדו הפוסקים עוד כמה דוגמאות של חיבוב מצווה כעין זה

אנחנו שומרים את הלולב

לערב פסח עשינו בו מצווה

בערב פסח נקיים בו עוד מצווה אך ביום הראשון תשביתו שעור נשרוף בו את החמץ

או וראשית גז אנוכה תיתן לו הכהן קיבל ראשית הגז מה הוא יעשה באותו צמר מצד ההלכה מה שהוא רוצה

יעשה בזה או פלובר או סוודר או צעיף לאשתו אין שום בעיה הכל מותר אבל ההמלצה עשינו בו מצווה אחת מצוות ראשית הגז כדאי שיעשו מהצמר הזה ציציות למצווה

או דוגמה נוספת ברכנו על ההדסים שבוע שלם וציוונו על נטילת לולב

במוצאי שבת שאחרי ליל כה בתשרה תפרק את הלולב תוציא משם את ההדסים אם יש בהם ריח תברך עליהם בורא עצה בסמים

כל המקור לברך במוצאי שבת על הדסים הכוונה היא על ההדסים שבירכנו עליהם באותו השבוע עשינו בהם מצווה אחת נעשה בהם עוד מצווה נברך עליהם במוצאי שבת אלה הדברים שלמדו הפוסקים

מהגמרא שלנו.

כותב מאמר מרדכי

כל חיוב עירובי תבשילין עליבא דמרן דווקא מי שמבשל או מבשלת

מי שלא מבשל אסור לו לברך וציוונו על מצוות עירוי.

היום בעידן המודרני החדש שלכולנו יש מקפיא יש הרבה נשים שלא מבשלות מיום שישי ליום שבת

היא לא כל יום תבוא ללכלך את המטבח לקלף את הירקות ולעבוד קשה מה פתאום יום אחד עושים למבד כל צרכנה לכל השבוע

מכניסים את הקול למקפיא וכל יום מוציאים קצת לקיים מה שנאמר

ואכלתם ישן נושן, כך נהגו כל הנשים המודרניות.

מי אנחנו שנחלוק עליהן, להגיד להן מה לעשות במטבח?

הן עושות מה שהן רוצות,

אבל התוצאה היא,

יום שישי זה, הן לא מבשות כלום.

אתה שואל אותה גברת, מה התוכנית שלך ביום שישי?

אז היא אומרת, תני כמה עם בעלי לנצח חמה,

אנחנו הולכים לבית כנסת.

אתה אומר לה, מה עם הבישולים לכבוד שבת?

היא אומרת, כבר בישלתי, הכל במקפיא.

מוציאים את הסיר מהמקפיא,

ערב שבת לפנות ערב,

שמים את זה על הפלטה, על הנחושתן וזהו.

אז היא לא מבשלת כלום.

מה שהיא מוציאה מהמקפיא ושמה על הפלטה,

אין בישול אחר בישול,

זה לא מלאכה.

אם כך, אומר המאמר מרדכי בדעת מרן,

מי שיברך על העירוב בחי גוונה ברכתו ברכה לבטלה.

ואם הוא אומר לך, ובכל זאת, אני רוצה לזכות, תן לי עצה.

אני לא יכול לשנות סדרי מעשה בראשית,

להפוך את הסדר של אשתי.

אני לא יכול לתת לה הוראות, היא במטבח עושה מה שהיא רוצה.

מה הפתרון?

הפתרון הוא קל מאוד.

אחרי שהיא שמה את הסיר אוכל על הפלטה,

תיגש למקרר, תוציא ביצה חיה,

תשטוף אותה היטב,

תניח אותה בתוך הסיר אוכל.

אז הנה, בישלת מיום טוב לשבת.

על סמך זה,

מה שתקיים את מצוות העירוב ביום רביעי,

ותברך וציוונו על מצוות עירוב, זה בסדר. הנה בישלנו.

לא צריך לבשל 100 טון כדי להתחייב בעירוב.

גם אם בישלת רק ביצה אחת, זה בסדר.

ואם הוא אומר, אני לא אוהב ביצים,

תגיד לו, תפוח אדמה אתה אוהב?

שייקח תפוח אדמה, ישטוף אותו היטב ויניח אותו ביום שישי בתוך הסיר של החמין,

העיקר שיבשל משהו.

בישל, כן, לא בישל,

חלילה למפרע ברכתו לבטלה.

אתה אומר, יוסיף מים.

הרדב״ז אומר, אדם שמבשל מים לא חייב סקילה,

כי את המים אפשר לשתות כמות שהם.

אז אני אמרתי עצה טובה,

שאליבא דקול עלמא,

מי שמבשל ביצה חייב סקילה.

ואתה מחפש לי עצה פחות טובה,

שאולי אין בזה בישול, ואולי הברכה,

לפי הרדב״ז, אולי הברכה לבטלה, למפרע.

תמיד בענייני ברכות אנחנו פוחדים.

לכן, אל תוותר לא על הביצה ולא על התפוח אדמה, או זה או זה, או שניהם ביחד, אבל המים זה עדיין לא מספיק.

הרמב״ם לא אומר ככה. הרמב״ם אומר, מי שמבשל מים בשבת חייב סקילה.

אבל אנחנו חוששים כאן לעניין ספק ברכות,

חוששים לדעת הרדב״ז,

כדי שלא תהיה ברכה על מצוות עירוב, שלא תהיה חלילה למפרע אולי ברכה לבטלה.

אבל העירוב לא בשביל למשל.

בדיוק יש רגע,

אז למה מי שלא הולך למשל בשביל,

למשל ביום טוב בשבת,

לא שבעת כאלה מציעה ברכות, חייב, אבל העירוב חברה ברכה למרכות.

אני קראתי לכם את הנוסח של בעל הלכות גדולות שמרן כתב אותו כאן בסימן תקכז סעיף יב ומרן כתב גם את הנוסח להדליק את הנר להדלוקי שרגא אבל בהריף והרמב״ם אין את המילים להדלוקי שרגא גם אדם שלא עשה עירוב יכול להדליק נר זאת אומרת העירוב בא רק בשביל הבישול

בשביל האוכל ולא בא בשביל הנר אז ממילא גם אם אנחנו מחמירים באמירה בפה אנחנו מחמירים ואומרים להדלוקי שרגא אבל אנחנו לא יכולים לעשות מהחומרה הזו חומרה שתבוא לידי כולה כי לפי הריף והרמב״ם זה לא צריך עירוב ממילא הברכה שהוא מברך עדיין היא למטלה ולכן אין לנו מנוס אלא לומר לו לבשל את הביצה או את התפוח אדמה

הרי תמיד מרן הולך בעקבות הריף והרמב״ם נכון שמרן כאן בלכתחילה החמיר אמר להדלוקי שרגא להגיד בפה זה קל אבל כאן הפוך כאן אם הוא לא עושה את פעולת הבישול לסמוך על זה שמדליקים את הנר בלבד ודאי שלא נוכל לסמוך ולכן חייבנו אותו לבוא ולבשל זה טוב כשאתה בבית אתה יכול לבשל אבל אם האדם הזה נמצא בבית מלון

לאחיו נולד לו בן הוא מזמין אותו השבת הזו החל מראש השנה עד יום שבת אתה וכל המשפחה וכל הילדים מוזמן במלון זה וזה על הכיסח בו ללכת בחינם להתחיל את השנה ספתח בחינם מלא מופת בטח שהוא יגיד כן אבל הוא לא יכול לקיים שם את מצוות העירוב הוא לא מבשל כלום הטבח אם הוא אדם דתי ירא שמיים

אז הטבח ברך ועשה את הכל כדת וכדין את מצוות העירוב אבל אני לא מבשל כלום לא אני ולא אשתי ממנה אסור לו לברך וציוונו על מצוות העירוב אלא אם כן אם אתה בא חבר שלך אמרתי לו תשמע אני אבוא ביום שישי תרשה לי להיכנס הוא אומר כן תבוא תשים ביצה אני הולך שם ביצה חיה מבשל מיום שישי לשבת על סמך זה אני אוכל לזכות במצוות העירוב

אבל מה נעשה אם הטבח לא חבר שלו יש שם שלט על הדלת הכניסה לזרים אסורה לא ירשו לך להיכנס אולי ייתן מעטפה כמנהג המדינה

שוב הוא נותן לנו עוד עצה הוא אומר שיכין תה אתה יודע שהתה חלק מבתי חרושת כולאים אותו קודם כל הוא עבר כליאה אם כלאו אותו יש הרבה פוסקים שאמרו בדעת מרן בסימן שייח סעיף ה' שאין בישול אחר כליאה אז אין כאן עוד פעם סקילה אין

שוב למפרע הברכה הייתה לבטלה אז אני מחפש לך עצה מושלמת לכל הדעות אמרתי או תפוח אדמה או ביצה ואתה עוד פעם מחפש לי תה שיש בו מחלוקת אולי כן אולי לא לכן תוותר על התה תעשה תה אני לא מתכוון

אני לא מתנגד, אבל כדי לתקן את הברכה, שהברכה של העירוב תהיה בוודאי ברכה טובה,

אני רוצה שהבישול יהיה דבר שבוודאי יש בו מלאכת בישול.

זו ההדגשה של המאמר מרדכי בדעת מרן,

ולכן אנחנו חוששים לדבר הזה.

אמרנו שאומרים בפה להדלוקי שרגה, ובעזרת השם השבוע הזה נדליק את הנרות,

הנשים זוכות במצווה, רביעי בלילה,

פעם שנייה חמישי בערב,

ופעם האחרונה ערב שבת, שישי לפנות ערב,

שלושה פעמים הנשים צריכות להדליק נרות.

אבל בעידן המודרני שלכולנו יש שעון שבת,

לכולנו יש בעיה טכנית.

יותר נכון, שתי בעיות.

בעיה ראשונה, בירושלמי כתוב אסור להדליק נר של בטלה,

נר שהוא מיותר.

באה האישה הזו ביום חמישי בשש בערב,

או בשישי בשש בערב, להדליק נר.

הרי כבר החשמל הודלק על ידי השעון שבת.

מי צריך את הנר הקטן הזה?

זה לא מאיר כמעט כלום, שרגה בתיארה, מה עם הנר? זה נר של בטלה.

מרניה העתיק להלכה את דברי הירושלמי בסימן תקייד סעיף ה'.

אם כן, יהיה אסור להדליק.

זו הטענה הראשונה.

טענה השנייה,

בהלכות שבת, סימן ר'סג', סעיף ח', מרן כתב

אנחנו רשאים

להדליק נרות בברכה כשהמקום עדיין לא מואר.

אבל אם כבר הדליקו נרות שם, יש כבר אור,

נכון שאני מוסיף עוד נר על תוספת אורה,

אסור לברך.

אתם זוכרים, בזמנו דיברנו על המנהג של החבדניקים.

הסיסמה שלהם, כל אישה ובת מדליקה נר שבת.

אז הנערה הזו, בת ארבע עשרה, אחרי שהאימא ברכה והדליקה,

גם היא רוצה לבוא ולברך ולהדליק.

הליבא דה מרן, ספק ברכה לבטלה. כבר יש אור, אסור לך.

ממילא, מה ההבדל אם יש אור קטן של נר של האימא,

ואסור לבת לבוא ולברך עוד?

קל וחומר, האור הגדול של החשמל.

כאן זה תוספת אורה.

ומי שתברך, הליבא דה מרן, זו ברכה לבטלה.

מה הפתרון?

העצה בכל ערב שבת ובכל ערב יומתו, פתרון קל מאוד.

אנחנו מכבים את החשמל בשעה 18,

האישה מברכת,

מדליקה את הנרות, מיד אחרי זה מדליקים גם את החשמל.

בשעה שהדלקנו את החשמל,

לא היה אור בבית,

לא הייתה כאן תוספת אורה,

אלא היא האירה את הבית על ידי הנרות שלה,

ואליבא דקול עלמא, זה היה טוב.

כל זה טוב, בכל יום שישי רגיל אתה יכול לכבות את החשמל.

אבל יום חמישי בערב, שישי בערב,

יש לנו עוד פעמיים בהדלקת הנרות, נר מצווה,

אסור לנו לכבות את החשמל.

אז מה נעשה?

הפתרון הוא קל מאוד.

ביום רביעי אני מתכנת את השעון שבת,

ואני עושה כך,

בין שש לשש ורבע.

השעון שבת מכבה לנו את האור בבית, אין אור

באה אישה בשש וחמישה,

מברכת, מדליקה,

ואז אין לך חשש של נר של בטלה?

זה לא בטלה, ברוך השם יש תועלת מי שירצה לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום יכול לקרוא לאור אותו הנר גם את האותיות הקטנות של התרגום גם תוספת תורה אין בעיה כי זה רק אורה אחת של הנרות ולא תוספת

זה הפתרון שיתכנת את השעה המדויקת הזו שאמרנו בין שש לשש ורבע שיהיה הבית חשוך ואז אליבא דכולה עלמא אפשר יהיה לברך,

להדליק, לעשות את הכל כדת וכדין.

את הנושא, את ההערה של נר של בטלה העיר הגאון הרב אוירבך בשמירת שבת כהלכתה,

את הנושא של הנושא הקודם לגבי תוספת אורה,

ראיתם את התשובה של האבא בחווה דעת שם לגבי החבדניקים? אתם מכירים את התשובה משם ולכן בכל ערב שבת צריך להיזהר בדבר כולל גם בערב שבת זה,

זה הפתרון. ואם האדם הזה הכוכב הזה אומר לך אין לי שעון שבת מה אני עושה?

אחד החדרים שאין שם אור חשמל רק שם יוכל לקיים את המצווה ייקח מגש יניח בו נרות

ושם יוכל להדליק, רק שם אשתו תוכל לברך ולהדליק. נכון שאנחנו מהדרים להדליק בסלון, איפה שאוכלים,

זה לא ליקובה.

בכל החדרים יש את המצווה האמורה.

יום שישי זה,

הרבה גבאים שואלים.

אנחנו רוצים לשנות את השעון שבת.

ימי ראש השנה, תפילה ארוכה.

עד עשר, אחד עשרה, המזגנים, החשמל, הכל דולק.

אבל יום שבת התפילה קצרה.

הפרשה הכי קצרה בשנה, האזינו השמים ואדברה.

כבר בתשע גומרים את הכול.

אז למה שהחשמל, שהמזגנים ימשיכו לדלוק?

אז הוא רוצה פשוט ביום שישי,

בשעה שהאור, בשעה שהזרם מנותק,

הוא רוצה לשנות.

אין שום בעיה,

גם זה בכלל העירוב שאמרנו,

אול מעבד כל צרכה נא מיום טוב לשבת,

מותר לו מלכתחילה לקצר את השעות כדי שהחשמל יכבה ביום שבת בשעה תשע.

אין איסור בדבר.

אני אומר דוגמה, בית כנסת, לאו דווקא בית כנסת.

גם אדם בביתו רוצה לשנות את לוח הזמנים.

בלילה, ביום, רוצה לקצר, להאריך.

אין בעיה, יהיה מותר, רק שייזהר דבר אחד,

שבאותו רגע שהוא נוגע בשעון,

שלא ידליק באותו רגע או יכבה באותו רגע. זה צריך להיזהר מאוד.

מי ששולט יפה בשעון יודע לשחק עם הפינים,

עם הכפתור הקטנצ'יק הזה, הנה מה טוב.

מי שלא יודע, שיזעיק את השכן שלו,

יביא את החשמולאי שיסדר לו את זה,

כדי שלא יבזבז חשמל לחינם.

יש היתר גם מי שמחמיר לגבי שבתות, שלא תיגע בו יד.

כאן זה יום טוב שני של ראש השנה.

מיום טוב שני לשבת מותר לעשות את הפעולה הזו.

אין בדבר הזה חשב...

יש איסור, יהיה רשאי לנהוג ולעשות כן.

כן.

מה ההנקה הזאת שיש?

אם לא מדליקים את הנרות כשיש עדיין כבר שמש, אז מה זה משנה?

התוספות שואלים את השאלה שלך. התוספות במסכת ביצה כב שואלים

בכל יום טוב שחל בערב שבת.

איך אנחנו מדליקים את הנרות בשעה שש?

הרי יש עדיין שמש. שרגה בטהרה, מה ימאנה?

אם כן זה נר של בטלה?

כך שואלים התוספות.

התוספות עונים ואומרים.

בשעה האחרונה, כשמגיע פלג המנחה,

השמש יורדת, נוטה לשקוע,

והאור בבית חלש מאוד.

אם תרצה לקרוא את התרגום, האותיות הקטנות, לא תוכל לקרוא.

תרצה לקרוא את הבירור הלכה, שער הציון, לא תוכל.

לזה הנר יועיל. אז הנר יועיל לא רק בשביל הלילה,

אלא גם בשביל יום טוב עצמו, וזה לא נר של בטלה.

זה התירוץ של התוספות.

אז זה טוב, השמש לא מספיק, צריך גם את הנר.

אבל כשיש לך חשמל בתוך הבית,

החשמל לא הולך לשקוע.

החשמל מאיר, לילה כיום יאיר כחשיכה כאורה.

ואז הנר הקטן הזה שלך הוא של בטלה,

ולכן חששנו, א', מצד האיסור הזה,

ב', הברכה לבטלה בגלל תוספת אורה.

שתי בעיות?

את שתי הבעיות פתרנו עם השעון שבת,

כל אחד ואחד יאמר, יסביר, ידריך את חבריו,

שיסדרו את השעון כדי שיוכלו לקיים את המצווה.

הנשים יוכלו לברך גם ביום חמישי בשעה שש,

גם ביום שישי בשעה שש.

הברכה תהיה טובה, אליבא דכולה עלמא.

כן.

לא שמעתי מה אתה שואל.

מפלג המנחה הוא אומר. מותר להתפלל מפלג המנחה, אבל עדיין זה לא קשור להדלקת הנר של הבית של אשתו.

אשתו צריכה להדליק נר שממנו תהיה הנאה,

שתהיה תועלת ולא נר של בטלה.

אם אף אחד לא נהנה מהנר הזה, כי יש לנו בלאו הכי את החשמל,

אז מה זה נוגע אם הוא יתפלל מנחה מבעוד יום או לא?

אין שום נפקא מינה בדבר.

יום שישי זה, אחרי תפילת המנחה,

אנחנו אומרים קבלת שבת.

יש מחלוקת באחרונים.

האם זה מהווה כעין פגיעה ביום טוב, שאתה כאילו מסלק את היום טוב מוקדם מדי?

המסקנה היא, אנחנו נוהגים לומר לך דודי לקראת כלה,

עוד לפני שקיעת החמה אנחנו אומרים את קבלת שבת, בואי כלה שבת מלכתה,

וכך ראוי לעשות.

אנחנו יוצאים מקדושה קלה של היום טוב,

מקבלים עלינו את קדושת השבת, קדושה חמורה יותר, אין שום בעיה בדבר.

גם אדם שעשה עירוב כדת וכדין, הכול בסדר,

מותר לו להכין רק משישי לשבת, אבל לא מחמישי לשבת.

יותר מזה,

מיום חמישי האישה הזו רוצה להכין ביום חמישי בשעה שש,

להכין את השולחן. אסור לה, אין יותר.

מרן כתב לנו בסימן תקג.

שאסור להכין מיום הראשון ליום השני גם בשני ימים טובים של ראש השנה אמנם הם קדושה אחת לחומרה אבל לא לכולה לא רק מלאכות אסור אפילו אם אני לוקח את בקבוק היין מהארון כאן לוקח אותו ביום חמישי בשעה שש שם אותו על השולחן להכין אותו לקידוש של הלילה השני של ראש השנה גם זה אסור בשום אופן אפילו הכנה קטנה כזו אלא

בשעה שבע ועשרים ציד הכוכבים אחרי שהאישה אומרת

ברוך המבנים בין קודש לקודש רק אז היא יכולה להתחיל לפרוס מפה להכין את השולחן לעשות את כל ההכנות אסור לה ביום חמישי להוציא את הסיר אוכל מהמקפיא ולהניח על האש

היא מחממת אותו בשביל הלילה השני וזה אסור

אלא תחכה עד שבע ועשרים רק אז היא תוציא מהמקפיא ותניח על האש ולכן

כדי שהבעל לא יושב רעה ויחכה לה נו נו

הפתרון הוא קל מאוד אנחנו עושים פה שעורי תורה ויושבים קצת ולומדים

עד שגומרים את תפילת ערבית עד שיגיע לבית

יהיה שמונה שמונה ורבע אשתו תוכל להספיק להכין לו את השולחן להכין את הכול

זה הפתרון גם אלה שלא עשו מודעות יכולים ללמוד גם בלי מודעות שיבקשו מהרב אחרי קבלת שבת אחרי שגמרו לא אומרים במה מדליקין השבוע אלא אומרים מיד אמר רבי אלעזר תגידו קדיש על ישראל אחרי אמר רבי אלעזר ואחרי זה יבקשו מהחכם שיאמר דברי תורה ואז נגיע לבית מאוחר האישה לא תהיה בלחץ משבע ועשרים יש לה זמן בשפע

קודם כל הדבר הראשון תוציא את סיר האוכל מהמקפיא להתחיל לחמם את זה

זה הדבר הראשון

אני דיברתי בין חמישי לשישי איך הגעת לשבת?

אני עדיין לא נמצא בשבת ולכן לגבי ברוך המפדיל בין קודש לקודש לגבי חמישי כמו שאמרנו שבע ועשרים תעשה את הפתרון האמור זו העצה ואז תעשה את השיעור גם בין חמישי לשישי

שיעור גם בין שישי לשבת, תעשה הכל שיעורי תורה

לא הוציא את הבקבוק בארון כאן להניח על השולחן

איזה מלאכה עשיתי? שום מלאכה, אבל הכנת מיום טוב ראשון ליום טוב שני, מהתורה יום טוב ראשון קודש, השני הוא חול ולכן זה אסור

אז גם הפעולה שאתה מזיז את הסיר הזה מהמקפיא,

מוציא אותו משם, שם אותו על השולחן, גם זה אסור

גם זה וגם זה, שניהם, שתי הפעולות האלה אסורות

יש לך מיץ ענבי מוקפא,

אסור להוציא אותו מהמקפיא ביום הראשון של ראש השנה לכבוד היום השני,

אבל מהיום השני לשבת על ידי העירוב כן יהיה הדבר מותר

אז יש לך עצה פשוטה, בערב ראש השנה תוציא אותו מהמקפיא,

תניח אותו במקרר, תניח אותו ב...

של המקרר, עד למחרת הוא יופשר לאט לאט, זה הפתרון.

אבל להכין מיום חמישי לשישי,

גם לפני שקיעת החמה, גם סמוך, גם כן הדבר אסור.

אנחנו רגילים פעם בשנה לערוך את המקביל לטובת הישיבה שלנו.

יש לנו את ההוצאות הקבועות,

מים, חשמל, ניקיון,

והגבאים דואגים לנו גם לדלת חדשה,

זה השער להשם צדיקים יבואו בו, יש גם כיור חדש,

החלפנו גם את המזגנים.

ההוצאות הן מרובות,

אבל ההכנסות לא תמיד הן בהתאם לכך.

יש לנו הרבה הוצאות, ולפעמים אנחנו עומדים בסימני שאלה.

כדי שהמקום הקב' הזה ימשיך לתפקד כתורת דרבים,

לא רק לנו,

אנחנו זוכים ונהנים כאן כל השנה כולה.

ממולי יש מצלמה והכל משודר גם באינטרנט לכל העולם.

יש אנשים רבים, יש אלפים,

שגם הם זוכים בתורת דרבים שלנו.

הרבנים מגיעים כאן מתשע בבוקר עד עשר וחצי בלילה,

והתורה הזו היא לא רק לנו,

אלא גם את אשר איננו פה עימנו, גם הם זוכים בדבר הזה.

אנחנו יודעים את הכלל בצל החוכמה, בצל הכסף, יששכר וזבולון.

כאן מי שנותן הוא לא רק זבולון עם יששכר אחד,

כאן הוא שותף במצווה דרבים.

מאות ואלפים שומעים את השיעורים שלנו,

את השידורים האלה.

לא יפקד מושבו של הגאון רבי יעקב חיים סופר,

אלפים ורבבות שותים בצמא את דבריו.

אנחנו לפעמים מקבלים טלפונים מרחבי העולם, דברים נלהבים על השיעורים, על דברי ההלכה שנאמרים פה.

אין להם את זה, לא בוונצואלה ולא במקומות אחרים. לא תמיד הם זוכים שיהיו להם תלמידי חכמים מהנבחרת הלאומית של עם ישראל, כמו שאנחנו זכינו פה במקום הקדוש הזה.

אז אדם שזוכה,

אם זה בהוראת קבע או בתרומות אחרות,

אותו אדם נעשה שותף לא רק בבחינת יששכר וזבולון,

אלא הוא נעשה שותף עם הרבה יששכר.

יש לו כאן תורה דרבים, אשרי אדם שיכול להיות שותף במצווה. אנחנו יודעים שיש חלק מהחברים שברוך השם יש להם כבר את החתימה, הם נתנו ונותנים,

אבל יש פנים חדשות,

יש חלק מהחברים שעדיין לא זכו במצווה הזו.

נבקש את ידידנו, אהובנו, שאול קוקה,

שמדי שנה בשנה הוא מזכה אותנו לשם שמיים,

בה ותורח עמנו שהקדוש-ברוך-הוא ישלם את שכרו אוכל מפירותיהם בעולם הזה, בנים, נכדים, תלמידי חכמים, גדולי תורה ויראי שמים,

שיזכה לשנים רבות, נעימות וטובות יחד עם כל הציבור כולו.

בכבוד.

אדוני, תאמן, ברכת חזק וברוך למורינו ורבנו, גאון עוזנו ותפארתנו,

אשרינו ואשרי חלקנו.

אני אומר, אנחנו עומדים 45 שעות לפני ראש שנה,

ועתה ישראל מה? זה 45 שעות.

ודוד המלך אמר, סמר מפחדך בשרי ומשפטך יראתי.

דוד המלך, נעים זה נירות ישראל,

במרכבה נמצא, נמצא במרכבה,

והוא פחד מהמשפט.

ואין צדיק בארץ שר יעשה טוב ולא יהיה חטא.

אדם יכול לזכות בדין על ידי שהוא מתחבר לקדושה וטהרה וזיכוי רבים.

כפי שאמר כבוד מורנו ורבנו,

מתשע עד עשר וחצי זה אלפי, אני לא יודע, צריך אולי איזה מחשב מיוחד

להפעיל את כל המצוות הללו,

ויש קונה עולמו בחתימה אחת, יכול לזכות.

אבל, ברשותכם,

אני אומר משהו ששמעתי ממרן שר התורה,

רבנו עובדיה יוסף שליטא,

שמעתי את זה ממנו אולי לפני 45 שנה.

הוא אומר דבר נפלא, אני אומר את זה בקיצור.

הוא אומר, פעמיים אנחנו אומרים אבינו מלכנו,

פעם אבינו מלכנו במשך כל השנה,

ואומרים את זה בשקט.

ויש פעם אחת בראש השנה, ביום כיפור,

אבינו מלכנו שמע כולנו חוז ורחם עלינו, כולם אומרים אמן שנה טובה אמן פרנסה טובה כולם אומרים אמן, והחזן כיד השם הטובה עליו אומר במכעמים, נכנס מכם סיגה, מכם ביד, מכם עג'ם וכולם צועקים אמן.

אומר הרב, אם זה אבינו מלכנו למה אתה אומר פעם בשקט כל השנה,

שקט אבינו מלכנו,

פעם אתה אומר אבינו מלכנו חוז ורחם עלינו פרנסה טובה, חיים טובים, כולם אומרים אמן, אמן.

למה?

זה אומר, הביא משל דבר נפלא ביותר.

אומר, היה סוחר שהגיע לקנות סחורה בדין,

אז הוא נכנס, סוחר גדול,

תן לי מאה מטר מהבת האנגלי,

תן לי מאה מטר מהבת הקשמיר,

תן לי ככה, וכולם,

כן, כן, בבקשה,

רושמים לו מאה מטר, חמישים מטר, תן לי איזה שמונים מטר, תן לי איזה צועק,

מדבר בקול ככה, כולם שומעים אותו אחד מהלשני,

סוחר גדול, מפורסם, מיועד,

אחר כך הגיע, צריך לשלם.

אז הוא אומר לו בשקט,

אמר לו, תראה,

המצב קצת קשה, אתה יודע, מס הכנסה ענייניים,

הרבה צ'קים חזרו, זה אומר לו את זה בשקט,

עשה למען שמך, עשה למען המתך,

נעשה כמה תשלומים, כמה ככה, זה אומר את זה בשקט.

אומר הקדוש-ברוך-הוא, אתה מבקש חיים טובים,

פרנסה טובה.

טוב, בבקשה, למה לא? על העיניים שלי, על העיני ועל הרסי,

אבל מה? שלם.

רבותי, אדם יכול לזכות בערב הקדוש הזה, ואני יודע,

כי כל העדה כולם קדושים,

והרבה אנשים יש להם פה רעות קבע,

אבל מה?

אדם יש לו עשר דולר, יחסית שמונה עשר דולר,

אדם יש לו רק עשר דולר לשנה, יכפיל את זה.

מה יש?

לברכה והצלחה. יש לו גז, מים, חשמל, גמח, כל מיני דברים. יש לו, יהיה לו גם את זה.

רבותי, לא ראיתי ישיבה קדושה, אני אומר לכם, כל ישיבה, תאמינו לי.

מזמינים אותי בכל רחבי הארץ,

ואני רואה אנשים, פעם אחת הזמינים אותי לישיבה,

אמרתי לו, איפה הישיבה שלך? התחלתי לבדוק אותו.

אמר, אני והוא הושענא.

אני והוא הושענא.

רבותי, פה,

לילה כיום יאיר כחשכה כאורה, ממש לומדים תורה, זו זכות שאין כדוגמתה.

זה אדם שיש לו זכויות גדולות כאלה, שהכול מקבל את זה דברים נפלאים ביותר. ולכן הבאנו לאות הוקרה, לאות הוקרה.

השם ישמרו בחייהו הגבאי רבי דוד ויהי דוד לכל דרכיו משכיל והשם עמו תהילים אותיות מאירות עיניים עם משלי,

עם שיר השירים, שיר השירים ושל שלמה.

אבל הדבר, הרבה יש תהילים,

כל אחד יכול ללכת לחנות ולקנות.

לא, זה התהילים,

מורנו ורבנו, שר התורה,

הוא חותם.

זו חתימה טובה לברכה והצלחה.

ולכן, רבותי, ויאמר לקוצרים השם עמכם, בזריזות רבה ועצומה.

מי שיש לו עשר דולר יעשה עוד עשר דולר, יעשה שמונה עשרה דולר.

מי שיש לו שנה יעשה שנתיים, יכפיל, גם בשמים יגידו, הנה,

ברוך השם, תראה, הנה, אשריהם ישראל ואשרי חלקם.

ולכן, נמצא בזריזות רבה, נעשה את זה בזריזות.

מי שאומר שמונה עשר דולר, בעזרת השם יום לימוד תורה יהיה או לעילוי נשמה או לברכה, להצלחה, לחן וחסד.

כפי ששמעתם גם, כבוד מורנו ורבנו, יש לנו, זה השער לשם, צדיקים יבואו בו. מי שרוצה לזכות שהשער הזה יהיה לזכותו,

יכול לבוא לגבאי, הנאמן רבי דוד, והוא בעזרת השם יגיד לו, הנה, זה השער לשם.

כל פעם נכנסים, זה השער, פיתחו לי שער.

כן.

אז לכן,

מי מרים את היד בזריזות רבה ולוקח את הספר וזוכה לחתימתו של כבוד מורנו ורבנו?

בזריזות. מי הפותח?

לברכה והצלחה. מי שלו עשר דולר, מי שלו שמונה עשר דולר, לחודש.

כן, מי הראשון?

ברכה והצלחה. נו, חי דולר. חי דולר, בכבוד. בואו ניגש לרבי דזריזות. מי השני? רבותי, אין אדם, כולם זוכים. הנה, הנה הראשון, הנה השני. אני רוצה שכולם יעלו.

אדם זוכה, יש עניין של הכרת הטוב.

הכרת הטוב שאדם זוכה היא ברכה והצלחה. כן, מי השני? גם מי שיש לו עשר דולר יעשה לו שנתיים ויהיה ברכה והצלחה ויקבל ברכה מכבוד מורנו ורבנו. סליחה, רגע, אני מפסיק אותך.

מי שבירך אבותינו, הקדושים והתורים, אברהם, יצחק ויעקו, משה, ואהרון, דוד ושלומון,

הוא יברך, וישמור וינצור את ידידנו, אהובנו, הרב עזרא ג'אנו,

שהוא זוכה לזכה אותנו גם בבחינת ישכר,

חלק ממרביצי התורה במקום הקדוש הזה,

וגם בבחינת הזבונון שהקדוש ברוך הוא ייתן לו, בעזרת השם,

ברעות אתנה, נהורה מעלייה, בעזרת השם, ימשיך לזכות את הרבים גם בקריאת מנחם עיר גנים, גם פה, בכל מקום אחר,

יזכה להגביל את בני מלך המשיח במהרה.

אמן ואמן. אמן ואמן. כן, רבותי, אני חושב שכולם יעלו, כולם יזכו.

יש קונה עולמו בחתימה אחת, הנה בכבוד, ברכה והצלחה. תיגש לכבוד מורנו ורבנו.

מי שיש לו עשר דולר יעשה עשרים ושמונה עשר דולר, מי שיש לו שנה יעשה עוד שנה. רבותי, תדעו לכם, פעם בשנה עושים את זה,

ואומר לי הגבאי הנאמן, תדע לך שהמצב מאוד קשה,

וממש חס ושלום שלא תשתכח תורה בעם ישראל. ואדם יכול לזכות, בזריזות, בזריזות, כולם עולים. אשרי כן, מי שבא לכאן ותלמודו בידו, לברכה והצלחה. הנה, בכבוד. עוד מי זוכה עוד?

כולם, כולם.

כולם, אין מי שלא עולה לכאן, כולם. כן, ודאי, מה זה, לברכה והצלחה, חן וחסד.

כן, הנה, עוד זוכים.

מי שבירך אבותינו הקדושים והטורים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה,

הוא יברך וישמור וינצור את

רפאל בן דוד שזכה במצווה זו, מלכה דעלמה, יברך אתי וזכייתי,

יהיה לו בנך היום זונה בשפע, יזכה לשנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה,

יזכה להגדיל תורה ולהאדירה, יראה את יוצאי חלציו, תלמידי חכמים גדולי תורה ויראי שמים, וכן יהי רצון ונאמר אמן. אמן ואמן, בכבוד. רבותי, כולם עולים, חבל על הזמן. נקבל ספר, הנה, לפי דוד. תביא את הספר ונרשום. תביא את הספרים, כן. ובכלל הברכה יברך את יעקב בן מאיר הלוי, שזכה במצווה זו, מלכה דעלמה, יברך אתי וזכייתי,

יהיה לו בעזרת השם כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים,

יזכה לשנים רבות, נעימות וטובות, יראה נחל מכל יוצאי חלציו, וכן יהי רצון ונאמר אמן. אמן ואמן.

כן, רבותי.

נו, רבותי, זה בסך הכול עשר דולר.

זה בסך הכול שקל היום, שתבינו, היום הזונה זה ארבעים שקל, בסך הכול. ארבעים שקל, ארבעים ואחת שקל, כן?

האחי הזה.

זה שקל ברבע ביום, זה הכול. אדם שוחק, יגידו לו, נשמע שיעור תורה, שקל ברבע.

מי לא ירצה לזכות?

ואתה זוכה בזכות הזאת, שאין כדוגמתה.

מי שרוצה לזכות, זכות רבה ועצומה.

כן, אני רוצה שיעלו לכאן עוד הרבה,

לברכה והצלחה, לחן וחסד.

אדם זוכה.

חזקים וברוכים.

כן, רבותיי. תביאו לנו, איפה הספר נרשום? זהו?

בסדר.

איפה? אין כאן דף ראשון? דבוק.

הנה.

רבותיי, לא נתבהל. זה בסך הכול שקל ברבע ליום. זה הכול.

שמע השם. יעקב וגיר הריבו. לחודש שקל זה הכול. אדם זוכה.

מלך אותו אחריו. יאללה. מה זה?

בוא, בוא, בוא, ישר.

אני חלב לבלק אותך. הנה, בוא, תודה.

רבותיי, עברנו לו זמן.

גם לאט זוכים.

כן.

הוא באמת, חלב לבלק אותך.

בוא, בוא.

בסדר. בסדר. בסדר. יאללה, עזבו שנתיים.

מוסיפים לו.

כן.

גם נשים,

זאת שאלות,

משפחה לעית דמיהם יכולות לזכות.

אשם חיים כי הוא צעד, אם יחיאו את המים המלוכים, וברכת הצלחה.

זכות 45 שעות לפני ראש שמה, אדם שוחה מסיבוי ערבים שאין כדוגמתו, ולכן זכות שאין כדוגמתם.

כן, מי שרוצה לזכות, אני יודע שכולם פה יש להם אורות קבע, יש לי דופן אישי.

מזל בת איבה.

בת איבה.

איזה דיברות זה דיבר. אלף, באג, באג, בי. בי, רמקול, לא צריכים רמקול.

לא צריכים רמקול.

כן, הנה.

מי עוד זוכה? רבותי, בברכה והצלחה.

אנחנו הכול לשם שמים, שתבינו.

חס ושלום, הכול קודש, קודש, קודש.

כן, מי עוד זוכה, רבותי?

אדם זוכה בזיכוי ערבים.

זה מחשב, צריך לחשב את המצוות שלו.

כמה שוערי תורה,

כמה בדקה, כמה דברי תורה נאמרים, כמה בשעה. תכפיל כפול האנשים,

תכפיל כפול השעות. זה צריך מחשב?

והפעם עוד לא הוציאו את המחשב הזה. אין לי ספק.

אין לי ספק שלא הוציאו את המחשב הזה.

כן, עוד מי זוכה?

עוד מי זוכה? דבקתו של דיברות, מורינו ורבנו.

אני אומר תלמיד,

שכל העולם מסוג מסוג.

חנינה בני,

וחנינה בני די לו בכף חרוגה מאלף דמאר יחבד.

כל הרבה ישיבות נזמונות מפה, אבל הישיבה עצמה מסתפקת.

אז יש לנו פעם בשנה, בואו ננצל את הרגע.

הקדוש הזה, למען תורה, נראה עד שמים תורה.

היי, מי העוז הזה?

ובכלל הברכה, ההוא יברך וישמור וינצור את ידידנו האהובינו רבי יחיאל בן רבי יחיא, שזכה במצווה זו, מלכה דעלמא יברך אתיה וזכייתיה.

בעזרת השם יהיה לו בריאות איתנה, הנוערם מעליה יזכן לזכות את הרבים עוד כהנה וכהנה. בעזרת השם יראה נחל מכל עוצי חלציו, יראה שמים מתלמידי חכמים,

וכן יהי רצון ונאמר אמן.

זה ארבעים שקל בסך הכול.

כבוד הרב גן, הרב מצליח, אשתו הרבנית,

גם היא זוכה,

כבודו יברך אותה, את הרבנית,

שאתה מצליח, שמשלח לרפואה שלמה. אולי זה אישה צדקת יש לך.

רבי יעקב מצליח, אם תחבר למצליח ותצליח, זה הסיסמה שלו.

חל וחסד, זכה לכל השעון.

אמן ואמן. הרב יברך את הרבנים ואת חכם יעקב,

שגם היא תורמת,

וגם את תקבלי את התהילים,

שזה יהיה מברכה להצלחה ולכן בחסד.

תכף. אני אגמור רק. מחילה. בראש ובראש.

כן, רבותיי.

והנה חכם יעקב.

יעקב השתמש שבו אוהלים, עשריך.

כן, זה בסדר. זכית, אתה זכית. תראה, הם יקברו בעיניים ואני אשמע.

זה בסדר, זה בסדר. זה בסדר.

עכשיו יגידו לך גם חיילים.

אתה איך לעשות?

כבוד, רבותיי, תנצלו את זה.

עוד דקה, שתי דקות, כולם, אשרי משמע לכאן.

ובכלל הברכה, הוא יברך וישמור וינצור את הגברת ברכה בת רשיפרה, שהקדוש ברוך הוא ייתן לה בריאות אתנה ונעורה מעלייה,

ביחד עם בעלה יעקב בן?

בן מטילדה.

שהקדוש ברוך הוא ייתן לכם בריאות אתנה ונעורה מעלייה, תראו נחת מכל יוצאי חלציכם.

יזכו להמשיך ולהגדיל תורה ולהלירה, ונזכה תמיד ללמוד יחד בעזרת ה...

ברוך השם, אמן ואמן.

אשר לכם, נו עוד, עוד, עוד. חכם יעקב, אתה היית אלוף, אלוף האלופים היית.

אשריך ובלי יעקב,

שמדרך התחבל המצליח תצליח.

שמשבר לך בחייך.

כן רבותיי, תנצלו את זה.

זה זכות, זכות שם כדוגמתה.

אדם זוכה בזיכוי ערבים שאין כדוגמתו.

אנחנו כאן אומרים, מה זה זכות ערבים?

כל המזכה את ערבים, זכות ערבים, מידע בו דברים נפלאים ביותר, דברים עצומים. גם הזוהר הקדוש מוסיף על זה לדברים נפלאים ביותר.

כן, אז מי שאנחנו רוצים לזכות גם נשים צדקניות ברשות בעליהן,

והן זוכות, יש להן ישראל.

גם כל תרומה שאדם יוצא תרומה,

ומנהלות מאחת פעמים ניגש לריבית האם לגרום מה שרוצה,

ואישה אדם יזכה במשהו.

מה זה?

חד פעמים מקבל מצווה שאין כדוגמתה.

מצווה.

ספרים זה רק להוראת קבע עם חתמותות שהן כבוד לאור עינינו.

תודה רבה.

מסגן המצווה.

תודה רבה ואני אראה לך.

אין, אני תכף, מה שאתה אומר.

קיבל השם. זהבה מזל.

בסדר, תשמעו.

בעזרת השם שכך יהיה.

שיהיה בהצלחה, תזכו במצוות.

אמן. חזקים ברוכים. רבותיי, חולים חביבים, ומי שעוד רוצה לזכור,

תראה, אוי, ספק אשתו, היה כדוגמא.

הנה עוד צדיק, עוד צדיק.

מה השם?

יצחק סיננטו.

בנים ובנות.

תראו, אחרונים, אחרונים.

התמונה זה...

שיהיה בהצלחה, תשכיל המצוות.

רצוני.

כל אחד עם תמונה.

כן יהיה רצון ונאמר אמן, שנה טובה ומבורכת, בנים ובנבלים.

תו יברך וישמור וינצור את תמר בת רחל, שרה ומזל טוב בת לאה,

שבעזרת השם יהיה להם בריאות איתנה ונוער רם העלייה,

ויצחק בן רחל ואיתן בן רחל, ובעזרת השם יצליחו,

יהיה להם שפע טובה וברכה בשנה הזו.

ארז בן בתיה. ארז בן בתיה.

יותר טוב, יותר עדיף.

במקום העמלה של הבנק,

מה שמך?

בועז.

בועז בן.

רבותי האחרונים החברים, מי שעוד רוצה לזכות במצווה העיקרה,

זו לא מצווה,

זה אלפי מצוות זכויות.

ארז בן בתיה.

זה בוקר כמעט.

רצת תמונה עם הרב, מחילה.

וכן יהיה רצון ונאמר אמן. כי דריכו, אמן. חזק וברוך. אמן, אמן. וכן אמור, אמן.

שליח בארז.

תכף צריך להגיע הרב טהרני, עוד כמה דקות.

הרב טהרני צריך להגיע עוד מספר דקות.

הנה, עוד צדיק הגיע לכאן.

לכל צדיק וצדיק. עתיד הקב' הולכו להרחיב לכל צדיק וצדיק.

אה, איזה יופי.

חזק וברוך. שי עולמון. שרונה טובה, כתבה וחתימה טובה. נאמר להלחיב מאוהבי יש. בכבוד, יעלה ויבוא.

רק בשביל התמונה הוא רוצה.

רק בשביל התמונה. אה, עוד אחד. יופי. בסדר, אז נלך לפי הסדר. בסדר, נלך לפי הסדר.

מה שימך?

שם המשפחה, דוד.

בעזרת השם, שתזכה לחופה בקרוב. שיהיה לך שנה טובה ומבורכת. כתבה וחתימה טובה, בעזרת השם.

תודה רבה.

שבהצלחה, תזכה ללמוד בו בקדושה, בטהרה, ברוכים הבאים.

ברוכים הבאים.

ברוכים הבאים. מקדים אותך.

מי שברך אמותינו, שרה ורבקה, רחל ולאה, ואסתר המלכה בתביחי,

הוא יברך וישמור וינצור את מזל בת רבי יחיא, שהקדוש ברוך הוא ייתן לה שפע טובה וברכה, בריאות איתנה ונאורה מעלייה, בעזרת השם,

תגדל את בניה, נכדיה, בעזרת השם, לתורה, למצוות, למעשים טובים,

תראה את כולם, בעזרת השם, זרע ברך השם,

והכל יהיה, בעזרת השם, על מי מנחות הנעלני.

אמן.

תודה רבה.

רבותיי, מי עוד לא זכה בזכות הזאת?

השם, האיש אשר עשיתי איתו היום, בועז, זכות.

תזכו למזרות, שם כוח, שתמיד תזכו את הרבים,

שיהיה לכם שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה, בעזרת השם, תזכו את הרבים עוד כהנה וכהנה,

בעזרת השם, אמן ואמן.

תודה רבה, אדוני.

תזכה במצוות, חזק וברוך.

שתבשרו אותנו, בעזרת השם, שירות טובות ושעות ונחמות, אמן.

למי אני כותב כאן?

שייך לאל בן נזימה.

אל בן נזימה.

כבודו יצהלו ויפה על מערכתן שני.

בימים האחרונים לא. עוד פעם, ולרפואת... לא, לא אפרע, לזיווג וללולו בת אהובה.

זיווג ארגון ולולו בת אהובה.

נו, נו, שני למים.

בת אהובה.

רפואה שלמה לאהובה בת מרים.

רפואה שלמה לאהובה בת מרים.

בת מרים.

שיהיה בהצלחה, בעזרת השם. תזכו למצוות, תזכו את הרבים.

עוד כהנה וכהנה, בעזרת השם, בבירות את עיניי ובמהרה מעליה.

בכבוד, כן.

מי שבירך אבותינו, אברהם, יצחק ויעקו, משה ואהרן, דוד ושלמה, הוא יברך וישמור וינצור את ידידינו, אהובינו, רבי שאול בן שמואל והילה.

שהקדוש ברוך הוא ייתן לכם כוח ובריאות, לעבודתו יתברך.

תראו נחל מכל יצי חלציכם, תלמידי חכמים, גדולות תורה וירא שמיים.

כמו שאתם מאמינים עם הציבור לשם שמיים, עושים בכל השנה כולה.

כך, בעזרת השם, הקדוש ברוך הוא ייתן לכם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לה לעולם הבא. אמן ואמן. חזקים ברוכים, תזכו למצוות.

מה השם עוד הפעם? אליהו בן תינא. תעביר לדוד את הממון, סיכוי למצוות.

אליהו בן תינא, שאלה בריאות עיתונה ונאורה מעליה.

כן, כבוד הרב.

בדיוק נקשי, כן, אצל ההורים, אצל האמא שלנו, זה הרגיעה של ארבעת רחבים. כן, כן. הרבה הרבה מתחים, ישבנו בדיונים וגידו שמולה שיש כל האנשים האלה לגורר אצל אדם הבית וסוגרו אותם במשפחה המוסלמית. כן.

האבא מסכים. האמא אמרה שבלי אישור של הארבע... יגיד לה בשמי שכן, שאני מסכים.

שיעשו.

ודאי, ודאי, ודאי.

תקופה מסוימת, ואז שהמצב יתייצב, יגידו לה שאני מאוד ממליץ ואני מברך שהצעד הזה יהיה בעזרת השם בהצלחה.

שיזכה להגדיל תורה ולהדירה בעזרת השם. תראו נחל מכל עצי חלציכם.

שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה. יישר כוח גדול. עזכו למצוות.

בבקשה, בבקשה.

שהקדוש ברוך הוא ייתן לכם בעזרת השם שפע טובה וברכה. יהיה לכם בני חי יום זונה ושפע.

תזכו למצוות. יישר כוח גדול, גם זבולון וגם ישראל.

הרב עושה ברוך השם עם עם ישראל את שני הצדדים

שיהיה לכם כוח ורבות להמשיך בעזרת השם לעשות חיל עוד כהנה וכהנה ולהגדיל תורה ולאדירה.

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.

אמרנו שמחר השיעורים הכל כרגיל.

ערב ראש השנה, תפילת מנחה, שש וחצי.

יום ראש השנה, ימי ראש השנה, תפילה בבוקר בחמש.

חמש בבוקר,

שש עשרים ואחד הנץ החמה.

תפילת מנחה, בשני ימי ראש השנה, בשעה שש, עיין במודעות.

שהכל יהיה בהצלחה. סלם מדייק על המודעות שעשית, ושתעשה בעזרת השם,

תעשו חיל עוד כהנה וכהנה.

כן, עד שיגיע החכם

אמרנו שאפשר לעשות את העירוב בביצה,

תבשיל,

אבל אנחנו מחמירים ועושים גם לחם.

בצד הדין היה מספיק התבשיל,

רק הביצה, אבל אנחנו מחמירים כדי שאם האישה תרצה לאפות ביום שישי לכבוד שבת,

כמו שהגמרא דרשה, את אשר תופו איפו,

אין אופים אלא על האפוי, ולכן כדאי שיהיה גם לחם.

בדאבת בלא היה לחם, היה רק ביצה,

מעיקר הדין העירוב תופס, זה מועיל.

במקום ביצה, אם האדם הזה רוצה לקחת טונה,

אפשר.

למה הנהיגו ביצה?

בזמנם, בימים ההם, לא היה להם מקרר.

והאוכל, אם אתה מכין אוכל מרביעי לשישי, לשבת,

ודאי שזה היה עלול להתקלקל.

הביצה הקשה מוגנת על ידי הקליפה, היא לא מתקלקלת.

ולכן הנהיגו בביצה, אבל היום, בזמן הזה, יש לנו הרבה קופסאות שיגורים,

או כל תבשיל אחר. אם האדם הזה רוצה להכין תבשיל אחר,

להניח אותו במקפיא או במקרר והוא לא יתקלקל,

כל תבשיל יכול להיות טוב,

בתנאי שהתבשיל הזה נאכל עם לחם.

אבל תבשיל, אי אפשר לאכול אותו עם לחם, אי אפשר ללפד בו את הפת,

אי אפשר לקיים בו מצוות עירוב. כגון,

יש לאדם הזה דייסה של התינוק, יש לו תינוק והוא הכין לו.

הוא לא יכול לקחת מזה ולעשות מזה את העירוב,

כי לא אוכלים דייסה עם לחם.

הגמרא מביאה שהייתה עדה מסוימת,

בבלאי תפשאי דאכלה נעמה ונעמה, אם היו אוכלים דייסה עם לחם.

אבל,

כמו שאמרנו, הם יוצאים מן הכלל, מהם אין לנו ראייה.

אבל לקחת דג טונה בהכשר הבדץ,

אנחנו אוכלים את הדג עם לחם, ולכן אין לנו בעיה,

דגים או ריבה, שוקולד נמרחה וכיוצא בזה.

אבל אורז יבש לא נאכל עם לחם,

או תפוח אדמה יבש לא נאכל עם לחם.

המרק אורז כן, שור בה כן,

אבל האורז היבש אי אפשר לאכול אותו עם הלחם, כך גם האפונה או החומוס.

חומוס יבש גם כן אי אפשר לאכול אותו עם הלחם.

אבל הטחינה כן, הטחינה מבושלת,

היא כן נאכלת עם הלחם, אין שום בעיה בדברים כאלה,

בהם אנחנו יכולים לקיים את מצוות העירוב כהלכה, כדת וכדין.

בכבוד כבוד הרב, יעלה ויבוא.

אנחנו מברכים את הרב טהרני.